חברת Positron AI האמריקאית, המפתחת מערכות מחשוב ייעודיות להרצת מודלים של בינה מלאכותית, מרחיבה את פעילותה לישראל ומתכננת לפתוח משרד בתל אביב. המהלך מצטרף להתרחבותה המהירה של החברה, המנסה להציע חלופה למאיצי הבינה המלאכותית של אנבידיה, בעיקר בתחום הרצת המודלים.

לפי דיווח באתר ICE, החברה גייסה לשורותיה את עמית פרידמן, לשעבר בכיר במובילאיי, לתפקיד דירקטור הנדסה. באתר הרשמי של Positron מצוין כי היא כבר מעסיקה עובדים בישראל וכי משרד בתל אביב צפוי להיפתח בקרוב. החברה טרם פרסמה מידע מפורט על היקף כוח האדם המתוכנן בישראל.

בספטמבר 2026 השלימה Positron סבב גיוס של 875 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר לאחר הכסף. מדובר בזינוק משמעותי לעומת שווי של מעט יותר ממיליארד דולר שנקבע בגיוס קודם בפברואר השנה.

הגיוס האחרון, שנערך בשני שלבים, הובל בידי קרנות ומשקיעים ובהם NEA, Atreides Management, Valor Equity Partners, Andra Capital, SemiAnalysis Capital וג'ים קלארק, ממייסדי Silicon Graphics ו־Netscape. בין המשתתפים בגיוס נמצאות גם זרועות השקעה של סיסקו וקרן העושר של קטאר.

התמקדות באינפרנס במקום באימון מודלים

בניגוד לחלק מיצרניות מאיצי הבינה המלאכותית, המפתחות מעבדים בעלי יכולת חישוב גבוהה במיוחד לאימון מודלים גדולים, Positron מתמקדת בעיקר באינפרנס (Inference) – שלב השימוש במודל שכבר אומן.

שלב זה כולל הפעלת צ'אטבוטים, יצירת תשובות לשאלות, הרצת סוכני בינה מלאכותית ויישומים ארגוניים. ככל שהשימוש במודלים מתרחב, גדלה החשיבות של עלות הרצתם, צריכת החשמל שלהם וזמינות הזיכרון למעבדים.

אחד המאפיינים המרכזיים של הארכיטקטורה של Positron הוא הדגש על קיבולת זיכרון גדולה ועל יעילות כלכלית. במקום להסתמך באופן בלעדי על זיכרון HBM, המשמש רבים ממאיצי הבינה המלאכותית המתקדמים, החברה מתכננת להשתמש בזיכרון LPDDR5X, המאפשר להציע קיבולת גדולה באמצעות רכיבים נפוצים יחסית.

מעבד הדור הבא של החברה, Asimov, נמצא בפיתוח ומיועד להגיע לייצור במהלך המחצית השנייה של 2027. על פי תוכניות החברה, מערכות Titan ישלבו מספר מעבדי Asimov לצורך הרצת מודלים גדולים במיוחד.

Positron כבר החלה לפרוס יותר מ־50 ארונות שרתים של מערכת Atlas מהדור הראשון בתשתית הענן של אורקל (Oracle Cloud Infrastructure). עם לקוחותיה נמנות גם חברות מתחומי השירותים הפיננסיים ותשתיות הענן.

ישראל כמרכז פיתוח בתחום שבבי ה־AI

כניסתה של Positron לישראל מתרחשת בתקופה שבה יצרניות שבבים וחברות תשתית בינה מלאכותית מתחרות על מהנדסים בעלי ניסיון בפיתוח מעבדים, בתכנון מערכות חומרה ובהעברת נתונים במהירות גבוהה.

פתיחת הפעילות בישראל עשויה להעניק לחברה גישה לכוח אדם מנוסה בתחום השבבים והמערכות המשובצות. עם זאת, טרם פורסמו פרטים על גודל מרכז הפיתוח, היקף ההשקעה המקומית או תחומי האחריות ההנדסיים שיועברו אליו.

הפוסט מתחרה נוספת לאנבידיה מגיעה לישראל: Positron AI מקימה פעילות פיתוח בתל אביב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל ניצלה את תערוכת Computex 2026 בטייוואן כדי להציג כיוון אסטרטגי ברור: מעבר מעידן שבו הבינה המלאכותית נשענת בעיקר על אימון מודלים במרכזי נתונים גדולים, לעידן שבו המודלים רצים ברציפות – במרכזי נתונים, בארגונים וברובוטים בשטח. החברה חשפה שורת מוצרים חדשים למרכזי נתונים ולמחשוב קצה, ובהם Xeon 6+ בתהליך Intel 18A, בקר רשת חדש, פרטים ראשונים על כרטיס AI ייעודי לאינפרנס, ומערך תוכנה וחומרה לרובוטיקה פיזית.

לפי אינטל, עד 2030 אינפרנס – כלומר הרצה שוטפת של מודלים בשירותים פעילים – יהווה 37% מקיבולת מרכזי הנתונים העולמית, לעומת 13% בלבד לאימון מודלים. המשמעות מבחינת החברה היא שינוי ביחסי הכוחות: ה־GPU ימשיך להיות רכיב חיוני באימון ובחלק מעומסי ה־AI, אך ככל שסוכני AI ירוצו ברציפות, ייגשו לנתונים, יתזמרו משימות ויפעילו שירותים רבים במקביל, המעבד המרכזי יחזור להיות רכיב מפתח בארכיטקטורת המערכת.

קבורק קצ'יצ'יאן, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל קבוצת מרכזי הנתונים של אינטל, אמר כי “אי אפשר ש־AI יגדל רק על ידי הוספת עוד כרטיסים גרפיים. צריך שכל המערכת תעבוד יחד”. לדבריו, כאשר AI הופך לסוכן שרץ ברציפות, האתגר אינו רק כוח חישוב, אלא ניהול מקבילי של תהליכים והעברת נתונים מהירה.

Xeon 6+ ו־Intel 18A: הרבה ליבות לעומסי AI סוכני

ההכרזה המרכזית למרכזי נתונים היא Intel Xeon 6+, מעבד שרתים חדש עם עד 288 ליבות יעילות על שבב אחד. זהו המעבד הראשון של אינטל למרכזי נתונים המיוצר בתהליך Intel 18A, הכולל את טכנולוגיות PowerVia ו־RibbonFET. המעבד מיועד לעומסי עבודה שבהם נדרש מספר גדול של ליבות הפועלות במקביל, כגון שירותי ענן, רשתות 5G ותזמור סוכני AI.

אינטל מציגה את המעבד כחלק מתפיסה שהיא מכנה “מרכז בינה” – מרכז נתונים שמריץ סוכני AI עבור לקוחות, בשונה ממרכז נתונים המיועד בעיקר לאימון מודלים גדולים. לפי החברה, במרכזים כאלה היחס בין CPU ל־GPU צפוי להתקרב ל־1:1, משום שחלק גדול מהעומסים יישארו סביב בסיסי נתונים, רשתות, אחסון, שירותי ענן ארגוניים ותזמור תוכנה.

בהשוואה שהציגה אינטל מול AMD EPYC 9755, המעבד העליון בסדרת Xeon 6+ מציג לטענתה יתרון ממוצע של 30% בביצועים ו־30% בביצועים לכל ואט. מול הדור הקודם של אינטל עצמה, החברה מדווחת על שיפור של פי 2.26 בביצועים ממוצעים ועל שיפור של פי 1.55 ביעילות האנרגטית.

רשת וכרטיס AI חדש: אינטל מחזקת את שכבת התשתית

לצד המעבד הכריזה אינטל על Intel Ethernet E835, בקר רשת ומתאמי רשת חדשים במהירויות של עד 200GbE. החברה מציבה את המוצר מול פתרונות של אנבידיה וברודקום וטוענת ליתרון ביעילות אנרגטית. הבקר תומך ב־RDMA להפחתת עומס על המעבד, כולל מנגנוני אבטחה חומרתיים, ומתוכנן למחזור חיים של יותר מעשר שנים. בין השותפות התומכות כבר במוצר: Cisco, Dell, HPE, Lenovo ו־Supermicro.

בנוסף חשפה אינטל פרטים ראשונים על כרטיס AI חדש למרכזי נתונים בשם הקוד Crescent Island. הכרטיס מבוסס על ארכיטקטורת Xe3P, מיועד לאינפרנס של סוכני AI, וכולל 480GB זיכרון LPDDR5X על כרטיס יחיד. העיצוב מיועד לשרתים קיימים, בתצורת PCIe ובקירור אוויר של 350 ואט, ללא צורך בתשתית קירור נוזלי. מבחינת אינטל, זהו ניסיון למצב פתרון יעיל יותר עבור מודלים עתירי זיכרון וטוקנים, שלא בהכרח דורשים את כוח החישוב המרבי של כרטיסי אימון.

מהרובוט במעבדה לרובוט בשטח

החלק השני בהכרזות של אינטל מתמקד ברובוטיקה. החברה הציגה את Physical AI OpenVINO, ערכת כלים בקוד פתוח שנועדה לקצר את הדרך מפיתוח אב־טיפוס של רובוט לפריסה מסחרית. הרעיון הוא לספק שכבת תוכנה אחידה עבור דרייברים, חיישנים, מנועי הסקה ובקרה, במקום שכל יצרן רובוטים יבנה את כל השכבות האלה מחדש.

לצד הערכה הציגה אינטל גם את Physical AI Studio, סביבת פיתוח לאיסוף נתונים, כוונון מודלים, אופטימיזציה וקוונטיזציה, וכן ייצוא מודלי VLA – Vision-Language-Action. אלה מודלים שמקבלים תמונה, מבינים הקשר ומייצרים פעולה פיזית של הרובוט, בדומה לאופן שבו מודל שפה מקבל טקסט ומייצר תגובה, אך הפלט כאן הוא תנועה בעולם הפיזי.

אינטל טוענת כי יותר מ־130 מוצרי קצה כבר נמצאים בפיתוח על בסיס המעבדים החדשים שלה. החברה מציגה את המהלך כחלופה לשוק שבו אנבידיה מחזיקה כיום נוכחות חזקה באמצעות משפחת Jetson. בבדיקת ביצועים שהציגה אינטל, מעבד Intel Core Ultra 7X 358H הריץ מודל רובוטי המקבל קלט משלוש מצלמות ומחליט בזמן אמת על פעולת הרובוט. לפי נתוני החברה, הביצועים היו מהירים ב־50% מ־NVIDIA Jetson AGX Orin, ואיטיים בכ־10% בלבד מ־NVIDIA Jetson Thor T5000, שמחיר המערכת שלו כפול.

Ella כדוגמה מסחרית

אחת הדוגמאות שהציגה אינטל היא Ella של SensoryAI, עמדת קפה רובוטית שמקבלת הזמנות בשיחה רגילה, מכינה משקאות ומשרתת לקוחות ללא התערבות אנושית. עד לאחרונה, לפי אינטל, המערכת השתמשה במעבד שליטה ובמאיץ AI נפרד. SensoryAI החליפה את שניהם בשבב אחד ממשפחת Intel Core Ultra Series 3, שמריץ במקביל שלושה סוכני AI: סוכן שיחה עם הלקוח, סוכן תפעולי וסוכן ניתוח ביצועים עסקיים ברמת העמדה.

המשמעות הרחבה יותר היא שאינטל מנסה להחזיר את הדיון מ”כמה GPU צריך” לשאלה מערכתית יותר: כיצד מריצים AI באופן רציף, יעיל וזול יותר, גם במרכזי נתונים וגם במכונות פיזיות בשטח. זו אינה הכרזה שמבטלת את הצורך בכרטיסים גרפיים, אלא ניסיון למצב את אינטל כשחקנית שמציעה ארכיטקטורה מלאה – מעבד, רשת, מאיץ AI, תוכנה וכלי פיתוח – לעומסי AI שהולכים ומתקרבים להפעלה שוטפת בעולם האמיתי.

הפוסט אינטל בקומפיוטקס 2026: ה־CPU חוזר למרכז בעידן סוכני ה־AI והרובוטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סרברס מערכות (Cerebras Systems), אחת החברות השאפתניות ביותר בתחום שבבי הבינה המלאכותית, השלימה הנפקה ראשונה לציבור בנאסד"ק תחת הסימול CBRS, במהלך שהפך מיד לאחד מאירועי השוק הבולטים של 2026. החברה מכרה 30 מיליון מניות במחיר של 185 דולר למניה, וגייסה כ־5.55 מיליארד דולר. ביום המסחר הראשון זינקה המניה לפתיחה של 350 דולר וסגרה ב־311.07 דולר, עלייה של כ־68% לעומת מחיר ההנפקה. ביום המסחר הבא כבר נרשמה נסיגה, והמניה ירדה ל־279.72 דולר, אך גם לאחר הירידה היא עדיין נסחרה הרבה מעל מחיר ההנפקה. (Investors)

ההתלהבות סביב ההנפקה נובעת מהעובדה שסרברס אינה מציגה את עצמה כעוד ספקית מאיצים לשוק ה־AI, אלא כחלופה ארכיטקטונית למודל שעליו בנתה אנבידיה את שליטתה. בעוד אנבידיה מובילה את השוק באמצעות מערכות GPU, רשתות תקשורת מהירות, ספריות CUDA ומערכת תוכנה רחבה, סרברס מנסה לעקוף חלק מהמורכבות הזאת באמצעות שבב עצום בגודל פרוסת סיליקון שלמה. החברה טוענת כי מנוע ה־Wafer-Scale Engine 3 שלה כולל ארבעה טריליון טרנזיסטורים, 900 אלף ליבות מותאמות AI ו־125 פטה־פלופס של חישוב AI, על גבי שבב יחיד בשטח 46,225 מ"מ רבוע. לפי החברה, מדובר ב־19 פעמים יותר טרנזיסטורים ו־28 פעמים יותר חישוב לעומת NVIDIA B200. (Cerebras)

זו בדיוק הסיבה שההנפקה נתפסת כמתקפה ישירה על אנבידיה. סרברס אינה מנסה רק למכור שבב מתחרה ללקוחות שכבר בונים חוות GPU. היא מנסה לשכנע את השוק שאפשר לבנות חלק מעומסי ה־AI, במיוחד אינפרנס מהיר והרצת מודלים גדולים, בצורה פשוטה יותר: פחות חלוקה בין אלפי מאיצים, פחות צווארי בקבוק בזיכרון ובתקשורת בין רכיבים, ויותר חישוב וזיכרון על אותו משטח סיליקון. באתר החברה מוצגת הטכנולוגיה כגדולה פי 58 ממעבדי GPU וכמהירה עד פי 15 במקרי אינפרנס מסוימים, אם כי החברה עצמה מסייגת כי השוואות ביצועים תלויות בעומס העבודה, בתצורה ובמודל הנבדק. (Cerebras)

החזית החשובה ביותר היא ענן ה־AI. אנבידיה נהנית לא רק ממכירת שבבים, אלא ממעמד כמעט תשתיתי אצל ספקיות הענן, חברות AI ומרכזי נתונים. סרברס מנסה להיכנס בדיוק לשם. החברה מציעה שלושה מסלולים: שירות ענן למפתחים, קיבולת ייעודית למודלים מותאמים, ומערכות מקומיות לארגונים שרוצים שליטה מלאה על המודלים והנתונים. באתר החברה מופיעים לקוחות ושותפים כמו OpenAI, מטא, AWS, Mayo Clinic ו־GSK, והיא מדגישה תאימות לממשקי API בסגנון OpenAI כדי להקל על מעבר עומסים ממערכות קיימות. (Cerebras)

במילים אחרות, סרברס תוקפת את אנבידיה בשתי רמות. ברמת החומרה, היא טוענת שהבעיה המרכזית של AI אינה רק כמות החישוב, אלא תנועת הנתונים בין הזיכרון, המאיץ והרשת. ברמת המודל העסקי, היא מציעה ללקוחות גדולים לא להמתין רק לעוד דור GPU, אלא להעביר חלק מהעומסים לפלטפורמה ייעודית שמבטיחה זמן תגובה קצר יותר ועלות נמוכה יותר לאינפרנס. עבור יישומים כמו סוכני AI, חיפוש בזמן אמת, עוזרי קוד ושיחות קוליות, השהיה נמוכה היא לא תוספת נחמדה אלא תנאי שימוש מרכזי.

עם זאת, ההנפקה גם מחדדת את הסיכון. אנבידיה אינה רק יצרנית שבבים. היא מחזיקה במערכת אקולוגית רחבה של תוכנה, רשתות, שרתים, תכנון מערכות, קשרים עם יצרני ענן ויתרון עצום באמון הלקוחות. סרברס צריכה להוכיח שהארכיטקטורה החריגה שלה עובדת לא רק בהדגמות ובמקרי שימוש נבחרים, אלא גם בפריסה רחבה, לאורך זמן ובמגוון עומסים. אנליסטים כבר הזהירו שהשווי של החברה גבוה מאוד ביחס להכנסותיה, ושחלק ניכר מהאופטימיות מגולם במחיר המניה כבר אחרי ימי המסחר הראשונים. (MarketWatch)

לכן, ההנפקה של סרברס אינה רק עוד סיפור על חברת שבבים שנהנית מגל ה־AI. היא מבחן לשאלה גדולה יותר: האם שוק הבינה המלאכותית ימשיך להיבנות כמעט כולו סביב ארכיטקטורת GPU ורשתות של אנבידיה, או שייפתח מקום ממשי לארכיטקטורות ייעודיות שמציעות דרך אחרת להריץ מודלים גדולים. סרברס עדיין רחוקה מערעור ההובלה של אנבידיה, אבל עצם ההנפקה, גודל הגיוס והעניין מצד לקוחות ענן ו־AI גדולים מראים שהשוק מחפש אלטרנטיבות. עבור אנבידיה, זהו לא איום מיידי על הכתר, אבל זהו סימן ברור לכך שהמאבק הבא אינו רק על מי מייצר את השבב החזק ביותר, אלא על מי יגדיר את תשתית החישוב של עידן ה־AI.

הפוסט סרברס הונפקה בנאסד"ק – ומכוונת אל נקודת התורפה של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה על עסקה חריגה עם חברת השבבים האמריקנית גרוק (Groq) (בשונה מתוכנת הבינה המלאכותית GROK של אילון מאסק), שבמסגרתה אנבידיה תקבל רישוי לא־בלעדי לטכנולוגיית האינפרנס (inference) של גרוק, ובמקביל מייסד החברה והמנכ״ל ג׳ונתן רוס (Jonathan Ross), נשיא החברה סאני מדרה (Sunny Madra) וחברי צוות נוספים יעברו לאנבידיה. גרוק, מצידה, תמשיך לפעול כחברה עצמאית, כשסיימון אדוארדס (Simon Edwards) נכנס לתפקיד המנכ״ל, ושירות GroqCloud ימשיך לפעול “ללא הפרעה”. (Groq)

CNBC העריכה את שווי העסקה בכ־20 מיליארד דולר, אך תנאיה הכספיים לא פורסמו רשמית.

עסקת רישוי ולא רכישה מלאה

גרוק הדגישה בהודעתה כי מדובר בהסכם רישוי לא־בלעדי לטכנולוגיית האינפרנס שלה, ולא במכירת החברה כישות תאגידית. המבנה מזכיר מגמה רחבה בתעשייה: חברות טכנולוגיה גדולות מבצעות “רכישת יכולות” דרך רישוי וקבלת צוותי מפתח, לעיתים כדי לצמצם חיכוך רגולטורי ביחס לרכישות מלאות.

למה גרוק מעניינת את אנבידיה

גרוק נוסדה ב־2016 וממותגת כשחקנית ממוקדת אינפרנס – שלב ההרצה של מודלי בינה מלאכותית לאחר האימון. הטכנולוגיה של גרוק מכוונת לעיבוד אינפרנס מהיר ובזמני השהיה נמוכים, ונשענת בין היתר על שימוש בזיכרון SRAM על־השבב לצמצום צווארי בקבוק.

עוד נכתב כי רוס הוא יוצא גוגל שהיה מעורב בהקמת תוכנית שבבי ה-AI של החברה, כולל Tensor Processing Unit (TPU), שמתחרה בגישה של אנבידיה בעומסי עבודה של בינה מלאכותית.

ההקשר הרחב: “אקווהייר” ורישוי במקום רכישה

העסקה עם גרוק מצטרפת לעסקאות נוספות שבהן אנבידיה בחרה במבנה של רישוי וגיוס צוותים במקום רכישה מלאה. בספטמבר 2025, למשל, דווח כי אנבידיה שילמה למעלה מ־900 מיליון דולר כדי לגייס את מנכ״ל Enfabrica וצוותים נוספים, ולקבל רישוי לטכנולוגיה של החברה.

אם אכן מדובר בהיקף של כ־20 מיליארד דולר, זו תהיה העסקה הגדולה ביותר של אנבידיה עד כה, בהשוואה לרכישת מלאנוקס (Mellanox) שהושלמה ב־2020 לפי שווי עסקה של כ־7 מיליארד דולר. (NVIDIA Newsroom)

במילים אחרות, עסקת אנבידיה-גרוק אינה עוד “קנייה קלאסית” של סטארט-אפ, אלא מהלך שמחבר בין רישוי טכנולוגיה, קליטת הנהלה וצוותי ליבה, והרחבת היצע לאינפרנס בזמן אמת – זירה שהופכת מרכזית ככל שהשוק עובר בהדרגה מהדגש על אימון (training) לדגש על הרצה (inference).

הפוסט אנבידיה ו-GROQ חותמות על עסקת רישוי: בכירים עוברים לאנבידיה; השווי מוערך בכ־20 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.