בזמן שאירופה מנסה להקטין תלות בייצור שבבים מחוץ ליבשת ולשפר עמידות של שרשראות אספקה, שגרירות בריטניה בסופיה פרסמה ב־2-2-2026 הודעה שלפיה שיתוף פעולה חדש בין בריטניה לבולגריה צפוי להרחיב פעילות בתחומי החדשנות, ההשקעות והכשרת כוח אדם בענף המוליכים למחצה. יום לאחר מכן פורסמה כתבה דומה גם ב־Innovation News Network. (gov.uk)

לפי ההודעה, את החיבור בין הצדדים מובילים Science and Technology Network (STN) ו־Department for Business and Trade (DBT), שמטרתם “להצמיד” מומחיות בריטית – בעיקר בתחום השבבים המורכבים (compound semiconductors) – לשאיפות של בולגריה במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי ולצמיחה המהירה שלה באלקטרוניקה לרכב. (gov.uk)

מה כוללת היוזמה בפועל

על פי הודעת שגרירות בריטניה בסופיה, סדרת פעילויות בשנים 2024–2025 (שולחן עגול בסופיה, ביקור לימודי בסקוטלנד ומשלחת סחר לבולגריה) כבר הובילה למספר תוצרים מוגדרים:

• התקדמות ביוזמת השקעה להקמת מפעל “Green Silicon Carbide wafer” בהיקף של 350 מיליון אירו, שלפי ההודעה כבר הניבה “זכיות יצוא” לבריטניה בהיקף של 10.5 מיליון ליש״ט. ההמשך המתוכנן הוא “השקת” המפעל בבולגריה. (gov.uk)
• מזכר הבנות (MoU) מחקרי בין אוניברסיטת גלאזגו ל־אוניברסיטת סופיה, לשיתופי פעולה וחילופי כישרונות. (gov.uk)
• מזכר הבנות תעשייתי בין TechWorks UK לבין BASEL לחיזוק קשרי סקטור. (gov.uk)

הבחירה להתמקד בסיליקון קרביד אינה מקרית: זהו חומר מפתח באלקטרוניקת הספק (למשל ברכבים חשמליים ובמערכות אנרגיה), כך שמפעל פרוסות בתחום עשוי להשתלב ישירות בשרשרת הערך של תעשיית הרכב והאנרגיה באירופה – בדיוק המוקדים שההודעה מדגישה.

למה דווקא בולגריה

בולגריה “מייצרת כ־80% מהחיישנים המשולבים במכוניות אירופיות” – נתון שמופיע גם בחומרי קידום של Invest Bulgaria, עם גרפיקה ייעודית בנושא.

• ענף האלקטרוניקה המקומי צפוי לגדול מכ־2.3 מיליארד אירו (2023) לכ־2.7 מיליארד אירו (2028) – קצב גידול שנתי ממוצע של 2.9%.
• תעשיית הרכב כוללת כ־380 חברות, מעסיקה יותר מ־80 אלף עובדים, ותורמת מעל 10% לתמ״ג.

במילים אחרות, בריטניה מנסה “להתחבר” למקום שבו כבר קיימים מפעלים, כוח אדם ותעשיית לקוח (רכב) – ובמקביל לסייע לבולגריה להתמקם טוב יותר בתוך מאמצי ההתרחבות האירופיים.

ההקשר האירופי: חוק השבבים והמרוץ לשרשרת אספקה “בטוחה יותר”

היוזמה מוצגת כחלק מהאצת הפעילות האירופית בתחום, על רקע חוק השבבים של האיחוד האירופי – רגולציה שנכנסה לתוקף בספטמבר 2023 ומטרתה לחזק את “אקוסיסטם השבבים” באירופה באמצעות מסגרת צעדים ייעודית. (eur-lex.europa.eu)

מההצהרות עולה שההיגיון הוא שילוב בין גיוון הייצור בתוך אירופה כדי לצמצם סיכונים גיאופוליטיים, שילוב פיתוח וייצור באותו אזור כדי לקצר זמן מעבר מאב-טיפוס למסחור, ותוכניות הכשרה וחילופי אקדמיה כדי להתמודד עם מחסור עולמי בכוח אדם מיומן בענף. (gov.uk)

חשוב לציין: מרבית הפרטים המעשיים (לוחות זמנים, שותפים תעשייתיים ספציפיים במפעל הפרוסות, היקף ייצור מתוכנן, וכדומה) אינם מפורטים בהודעה – ולכן בשלב זה מדובר בעיקר במסגרת שיתוף פעולה ותוצרים התחלתיים, ולא בתוכנית מפורטת ברמת פרויקט הנדסי.

הפוסט בריטניה ובולגריה מחזקות שיתוף פעולה בשבבים: מהשקעה של 350 מיליון אירו ועד מפעל פרוסות סיליקון קרביד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת SolarEdge הודיעה כי החלה לייצא לאירופה ממירים חד־פאזיים למערכות סולאריות ביתיות, המיוצרים במפעל שלה באוסטין, טקסס. לפי הדיווח, המשלוח הראשון כבר יצא ליעדים מרכזיים ב־איטליה, צרפת ו־הולנד. בנוסף, החברה מתכננת להתחיל לייצא ציוד סולארי מסחרי ותעשייתי (Commercial & Industrial) גם מפלורידה – בתחילת 2026.

במוקד המהלך נמצאים ממירים חד־פאזיים למגזר הביתי, שיוצרו בארה״ב ונשלחים לשווקים אירופיים. בחברה מציגים זאת כחלק מהרחבת יכולות הייצור וההפצה הגלובליות, וכדרך לחזק נוכחות ותחרותיות בשוק האירופי. בדיווח נכתב שהחברה מדגישה שילוב של “כוח, חוכמה ופשטות” (Power, intelligence, simplicity) כדי להקל על העבודה של מתקינים ומפיצים ולהגדיל גמישות בשווקים שמשתנים במהירות.

SolarEdge מפתחת ומשווקת שבבים ומערכות ממירים “ממוטבות־DC” (direct current optimized inverter systems) למערכות פוטו־וולטאיות. על פי הדיווח, המערכת כוללת אופטימיזטורים, ממירים ופלטפורמת ניטור מבוססת ענן, ומכוונת לטווח רחב של לקוחות – מבתים פרטיים ועד מתקנים מסחריים ופרויקטים קטנים בקנה מידה של חברת חשמל.

בדיווח הוצמדה לחברה גם ההגדרה “תעשיית השבבים” (Semiconductor Industry) בתוך סיווגי השוק של האתר, אף שהפעילות המרכזית המתוארת היא ציוד הספק לאנרגיה סולארית ואלקטרוניקה להסבת חשמל וניטור.

תמונת מצב פיננסית לפי הדיווח

לצד ההתרחבות התפעולית, הדיווח מצביע על אתגרים פיננסיים חדים:

• מכירות: בשלוש השנים האחרונות דווחה על ירידה של כ־23.4%
• רווחיות: שיעור רווח נקי דווח כ־53.65%-, ושיעור רווח תפעולי כ־45.07%-.
• מאזן ומינוף: יחס שוטף (Current Ratio) 2.28, וחוב להון (Debt-to-Equity) 0.87.
• סיכון פיננסי: ציון אלטמן Z (Altman Z-Score) דווח כ־0.14 – “אזור מצוקה”, שהאתר מתאר כסיכון גבוה.
• הערכת שווי וסנטימנט: יחס מחיר/מכירות (P/S) 1.96, יחס מחיר/הון (P/B) 4.44; המלצת אנליסטים ממוצעת 3.3 (החזק/ניטרלי), יעד מחיר ממוצע 31.1 דולר.
• תנודתיות ובעלות: בטא 2.06 (תנודתיות גבוהה); אחזקה מוסדית 104.59%, אחזקת insiders 8.52%.
• בדיקות “איכות דוחות”: ציון Beneish M-Score דווח כ־50.64-, והאתר מפרש זאת כסבירות נמוכה למניפולציה.

בדיווח צוינה גם הערכת “GF Value” של 26.84 דולר למניה, עם תיוג “Modestly Overvalued”, ושווי שוק של 2.14 מיליארד דולר. נתוני מחיר ושוק משתנים באופן רציף, והמספרים משקפים את מה שצוין בפרסום בעת כתיבתו.

הפוסט SolarEdge מתחילה לייצא לאירופה ממירים מתוצרת ארה״ב, ומרחיבה את דריסת הרגל בשוק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC עדכנה בעמוד ההנהלה שלה כי מר כריסטופר תומאס התמנה לתפקיד כנשיא TSMC אירופה – חברה־בת בבעלות מלאה של TSMC – ואחראי על פעילות החברה באזור, לרבות תכנון אסטרטגי, ניהול עסקי והובלה ניהולית . במקביל, תומאס כתב בלינקדאין כי מונה לנשיא EMEA כלומר כל אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. כאן המקום לציין כי אין שינוי בתפקיד שאר העובדים ב- TSMC אירופה כולל כוכבית בליתי לוי, אשר תדווח לתומאס כמנהלת השוק הישראלי.

לפי פרטי הביוגרפיה שפרסמה TSMC, תומאס הגיע לתפקיד לאחר קריירה משולבת בתעשייה ובייעוץ. הוא ייסד ועמד בראש חברת הייעוץ Integrated Insights Ltd., ושימש שותף בכיר ב-McKinsey & Company, לצד שורה של תפקידי ניהול באינטל, בין היתר כמנהל כללי ונציג תאגידי ראשי של אינטל בסין, כמנהל המכירות והאסטרטגיה, וכמנהל קבוצת המוצרים האופטיים באינטל.

ב-TSMC מציינים גם שני עיטורים מקצועיים בולטים שקיבל לאורך הדרך: Intel Achievement Award (האות הגבוה ביותר של אינטל) ו-Fred Gluck Award של מקינזי (פרס הידע הגבוה של הפירמה) . בנוסף, הוא כיהן כפרופסור נלווה באוניברסיטת צ'ינגואה, כעמית בכיר במכון ברוקינגס וכחבר מועצת ייעוץ במועצה האטלנטית. כמו כן שימש כדירקטור במספר חברות ציבוריות ופרטיות . לתומאס תארי MBA ו-M.A. במדעי המדינה מאוניברסיטת סטנפורד ותואר B.S. בכלכלה מאוניברסיטת Wharton היוקרתית.

המינוי מגיע בשלב שבו פעילות TSMC באירופה הופכת מוחשית יותר דרך פרויקטים גדולים בגרמניה. בראשם עומד מיזם ESMC בדרזדן – מיזם משותף של TSMC עם Bosch, Infineon ו-NXP – שההשקעה הכוללת בו צפויה לעלות על 10 מיליארד אירו, כאשר ל -TSMC בעלות של 70% מהמיזם ולשלוש השותפות 10% כל אחת, והמפעל אמור להיות מופעל ע"י TSMC . באוגוסט 2024 דווח גם על סיוע מדינתי משמעותית בגרמניה שאושר במסגרת כללי הסיוע של האיחוד האירופי, בהיקף של עד 5 מיליארד אירו, לצורך הקמת והפעלת המפעל בדרזדן .

במקביל, TSMC הודיעה כי בכוונתה לפתוח במינכן מרכז תכנון שבבים אירופי במהלך הרבעון השלישי של 2025, במטרה לסייע ללקוחות אירופיים בתכנון שבבים עתירי-ביצועים וחסכוניים באנרגיה – עם דגש על רכב, תעשייה, בינה מלאכותית ו-IoT .

הנשיא החדש של TSMC אירופה נכנס לתפקיד כאשר “מפת הפעילות” באירופה כבר אינה רק מסחרית ושיווקית, אלא נוגעת גם לייצור מקומי וליכולות תכנון – שני מנופים מרכזיים שמדינות אירופה מקדמות כחלק מחיזוק שרשרת האספקה האזורית.

הפוסט נשיא חדש ל-TSMC אירופה: כריסטופר תומאס יהיה אחראי גם לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti, מציג תמונת מצב עדכנית של תעשיית השבבים באירופה ומסביר כיצד פרויקט הדגל FAMES עשוי לסייע לאירופה להיאבק בתלותה באסיה ובארה"ב – ולבסס יתרון בתחומים כמו בינה מלאכותית בקצה הרשת וחדשנות אקולוגית

לאחר מחסור השבבים בזמן מגפת הקורונה, שהבהיר לאירופה את תלותה באסיה ובארה"ב, הושקה בשנת 2022 תוכנית השבבים האירופית – CHIPS Act – במטרה להכפיל עד 2030 את חלקה של אירופה בשוק העולמי ל-20%. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, אירופה עדיין אחראית לפחות מ-10% מייצור השבבים בעולם. האם היא מסוגלת להחזיר לעצמה את הבכורה?

לדברי סבסטיאן דובה , מנהל CEA-Leti ומוביל פרויקט FAMES בגרנובל, אין מדובר במהפכה מיידית: "ההשקעות הנדרשות עצומות, וקשה לדמיין שינוי דרמטי בטווח הקצר. השוק נותר גלובלי ותלוי הדדית: עיצוב באמריקה, ייצור באסיה וחומרי גלם מסין." למרות זאת, לדובה יש תקווה באשר ליתרונות היחסיים של אירופה – בעיקר ביישומים משולבים כמו חיישנים, מיקרו-בקרים, רכיבים לרכב, לתעשייה ולתחום הבריאות. הוא מזכיר בגאווה את ההובלה של ASML ההולנדית בתחום ליתוגרפיה מתקדמת – תחום קריטי שכל יצרני השבבים בעולם תלויים בו.

במסגרת המאמצים האירופיים הוקם פרויקט FAMES , בהובלת CEA-Leti ושותפים נוספים, אשר נהנה מהשקעה של 830 מיליון אירו של האיחוד האירופי והממשל הצרפתי. "FAMES נכנס לפעולה בתחילת השנה – עמדנו בלוחות הזמנים, וזה חשוב. אסיה ידועה ביעילותה, אבל אנחנו מראים שגם אירופה מסוגלת לפעול באותה רמה," מדגיש דובה.

מטרת FAMES: להכין את הקרקע לדורות הבאים של טכנולוגיות FD-SOI בגדלים של 10 ואף 7 ננומטר, ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות מפתח לעשור הקרוב: זיכרונות לא נדיפים, רכיבי תדר רדיו לדור 6G ואינטגרציה תלת-ממדית הטרוגנית . אחת ההזדמנויות הבולטות עבור אירופה נמצאת דווקא בתחום שבו לא נדרשים שבבים מתקדמים במיוחד – אלא פתרונות משולבים ויעילים אנרגטית:

"בינה מלאכותית בקצה – edge AI – תדרוש שבבים שחוסכים באנרגיה ומבצעים למידה והסקה מקומית, ישירות במכשירים כמו סמארטפונים וחיישנים. זהו תחום שבו יש לאירופה יתרון מובהק," מסביר דובה.

לסיכום, למרות הפערים מול ענקיות כמו TSMC ו-Samsung, דובה בטוח שעם השקעה נכונה בשיתופי פעולה, מחקר וחדשנות סביבתית – אירופה יכולה לשמר ואף לחזק את מקומה בזירה הגלובלית.

"השוק הזה מחזורי מטבעו. מה שנכון היום – לא בהכרח יהיה נכון מחר. עלינו להמשיך לפעול בחזית החדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד."

הפוסט אירופה מנסה להחזיר את הבכורה: האם תעשיית השבבים האירופית תצליח לצמצם פערים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בוש מתכננת להשקיע עוד 3 מיליארד יורו בחטיבת המוליכים למחצה שלה כחלק מתוכנית המימון של IPCEI בנושא מיקרו-אלקטרוניקה וטכנולוגיית תקשורת עד שנת 2026. כך הודיעה החברה. ממכוניות ואופניים חשמליים ועד מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים לבישים – מוליכים למחצה הם חלק בלתי נפרד מכל המערכות האלקטרוניות. הם המנוע שמניע את העולם המודרני של הטכנולוגיה. בוש הכירה בחשיבותם ההולכת וגדלה בשלב מוקדם וכעת הודיעה על השקעה של מיליארדי אירו נוספים על מנת לחזק את עסקי המוליכים למחצה שלה.

ד"ר סטפן הרטונג, יו"ר מועצת המנהלים של בוש, אמר: "מיקרואלקטרוניקה היא העתיד והיא חיונית להצלחת כל תחומי העסקים של בוש. עם זה, אנחנו מחזיקים מפתח ראשי לניידות של מחר, לאינטרנט של הדברים, ולמה שאנחנו בבוש מכנים טכנולוגיה שהיא 'הומצאה לכל החיים'".

בניית שני מרכזי פיתוח חדשים והרחבת מפעלים

אחד הפרויקטים שבוש מתכננת לממן בהשקעה זו הוא בניית שני מרכזי פיתוח חדשים – ברויטלינגן ובדרזדן – בעלות כוללת של יותר מ-170 מיליון יורו. בנוסף, החברה תוציא 250 מיליון יורו בשנה הקרובה על יצירת 3,000 מ"ר נוספים של שטח חדרים נקיים בפאב הפרוסות שלה שלה בדרזדן.

הרטונג, אמר: "אנחנו מתכוננים להמשך הגידול בביקוש למוליכים למחצה – גם לטובת הלקוחות שלנו. עבורנו, הרכיבים המיניאטוריים האלה הם עסקים גדולים".

במסגרת חוק השבבים האירופי, האיחוד האירופי והממשל הפדרלי הגרמני מספקים מימון נוסף לפיתוח מערכת אקולוגית איתנה לתעשיית המיקרו-אלקטרוניקה האירופית. המטרה היא להכפיל את נתח ייצור המוליכים למחצה העולמי באירופה מ-10 ל-20 אחוזים עד סוף העשור. IPCEI שהושק לאחרונה על מיקרואלקטרוניקה וטכנולוגיית תקשורת נועד בעיקר לקדם מחקר וחדשנות.

הרטונג, אמר: "אירופה יכולה וחייבת לנצל את החוזקות שלה בתעשיית המוליכים למחצה. יותר מתמיד, המטרה חייבת להיות לייצר שבבים לצרכים הספציפיים של התעשייה האירופית. וזה אומר לא רק שבבים בקצה התחתון של קנה המידה הננומטרי". רכיבים אלקטרוניים המשמשים בתעשיית הניידות החשמלית, למשל, דורשים גדלי תהליך של בין 40 ל -200 ננומטר. זה בדיוק מה שפאבי פרוסות בוש מיועדים לו.

הפוסט בוש משקיעה 3 מיליארד יורו נוספים בתוכנית השבבים שלה עד 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גרמניה רוצה להשקיע כמה מיליארדי יורו בהחזרת הייצור של מוליכים למחצה לאירופה, במטרה לחזק את הריבונות הטכנולוגית הגרמנית והאירופאית כחלק מפרויקט אירופי גדול. כך מדווח אתר החדשות הטכנולוגי הגרמני EURACTIV.

שר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר קיים ביום רביעי (1 בספטמבר) שיחות עם 50 נציגי תעשיית המוליכים למחצה האירופית והבינלאומית כדי לעודד אותם להשקיע בגרמניה על ידי הצגת חבילת תמיכה.

"גישה מספקת לשבבים תהפוך למרכיב תחרותי לכל מי שרוצה להצליח בכלכלה העולמית בשנים הקרובות". "המשמעות היא שעלינו לפעול אם אנו רוצים לשמור על הריבונות הטכנולוגית שלנו", הוסיף אלטמאייר.

במסגרת היוזמה האירופית 'פרויקטים חשובים בעלי אינטרס אירופי משותף' (IPCEI) – אחד מכלי הסבסוד המרכזיים של האיחוד האירופי לעידוד השקעות והפחתת התלות ביבוא – בכוונת ממשלת גרמניה כ -3 מיליארד אירו כדי להחזיר אתרי ייצור לאורך כל שרשרת הערך של ייצור מוליכים למחצה. במיוחד מדובר בשבבים המיועדים לתעשיה 4.0 ו-IOT.

לדברי אלטמאייר, גרמניה רוצה להכין את עצמה במיוחד לאתגרים הדיגיטליים והסביבתיים של העתיד. הן הניידות האלקטרונית והן התעשייה 4.0 דורשות מוליכים למחצה חזקים בהרבה ממה שמיוצרים כיום בגרמניה ובאירופה. בדצמבר אשתקד, אמר נציב השוק הפנימי, תיירי ברטון, כי הגוש רוצה להתמקד בתחום ההיי-טק בייצור מוליכים למחצה, ושם לו למטרה לפתח ייצור של 2 ננומטר על אדמת אירופה.

במשך שנים ירד היקף הייצור של מוליכים למחצה באירופה לעומת שאר העולם מ- -35% בשנת 1990 ל -9% כיום.

מטרת האיחוד האירופי הוא שהתעשייה המקומית תכסה 20% מהייצור הבינלאומי עד שנת 2030. אך כשהשוק יגדל בקצב מעריכי, יש צורך לשלש או אפילו לרבע את כושר הייצור כדי להגיע ליעד של 2030.

יצרנים אירופיים, כמו NXP או אינפיניון, מתמקדים בעיקר בייצור מוליכים למחצה לתעשייה, שהם פחות מעודנים מבחינה טכנולוגית מאשר המוליכים למחצה שפיתחו מתחריהם באסיה.

חברות אסיאתיות כמו TSMC או סמסונג כבר מתמחות בייצור תהליך 3 ננומטר של ייצור שבבים מבחינת צפיפות טרנזיסטור מוגברת, מהירות מוגברת וצריכת חשמל מופחתת.

אירופה מפגרת מאחור מכיוון שרוב מתקני הייצור שלה-למעט מפעל אינטל באירלנד-מתמקדים בייצור בטכנולוגית 20 ננומטר.

ואולם אנליסטים שהתראיינו לכתבה סבורים כי היעד של הגעה לנתח שוק של 20% בייצור שבבים אינו ריאלי והגדלת מספר אתרי היייצור לבדה אינה מובילה להפחתת התלות ולריבונות דיגיטלית גדולה יותר.

למאמר המלא

הפוסט גרמניה תשקיע לפחות 3 מיליארד אירו כדי להחזיר את ייצור המוליכים למחצה לאירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק השבבים באירופה הצטמק ב-2009 ב-21.9%. כך מסר איגוד השבבים הגרמני ZVEI.

הצניחה בשוק האירופי למעלה מכפולה לעומת הממוצע העולמי ב-2009 (מינוס 9%). קצב ההתכווצות משתנה בין המגזרים. ב-IC ירדו המכירות באירופה ב-21.7%, במוליכים למחצה בענף האופטיקה היתה ירידה במכירות בשיעור של 20.2% ובתחום החיישנים – 18.1%. צניחה חדה עוד יותר נרשמה בתחום הרכיבים הדיסקרטיים – צניחה של 28.2%.

"בשנת 2010 יתאושש שוק המוליכים למחצה באירופה ואנו צופים ללו צמיחה של 19% ל-36 מיליארד דולר. ואולם עד להגעה לרמות השיא של 2007 עדיין הדרך ארוכה" אמר אולריך שאפר, יו"ר חטיבת המוליכים למחצה באיגוד התעשייתי הגרמני ZVEI Electronic Components and Systems.

הפוסט אירופה: ענף השבבים התדרדר בשנת 2009 בקצב כפול מהממוצע העולמי הופיע לראשונה ב-Chiportal.