סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti, מציג תמונת מצב עדכנית של תעשיית השבבים באירופה ומסביר כיצד פרויקט הדגל FAMES עשוי לסייע לאירופה להיאבק בתלותה באסיה ובארה"ב – ולבסס יתרון בתחומים כמו בינה מלאכותית בקצה הרשת וחדשנות אקולוגית

לאחר מחסור השבבים בזמן מגפת הקורונה, שהבהיר לאירופה את תלותה באסיה ובארה"ב, הושקה בשנת 2022 תוכנית השבבים האירופית – CHIPS Act – במטרה להכפיל עד 2030 את חלקה של אירופה בשוק העולמי ל-20%. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, אירופה עדיין אחראית לפחות מ-10% מייצור השבבים בעולם. האם היא מסוגלת להחזיר לעצמה את הבכורה?

לדברי סבסטיאן דובה , מנהל CEA-Leti ומוביל פרויקט FAMES בגרנובל, אין מדובר במהפכה מיידית: "ההשקעות הנדרשות עצומות, וקשה לדמיין שינוי דרמטי בטווח הקצר. השוק נותר גלובלי ותלוי הדדית: עיצוב באמריקה, ייצור באסיה וחומרי גלם מסין." למרות זאת, לדובה יש תקווה באשר ליתרונות היחסיים של אירופה – בעיקר ביישומים משולבים כמו חיישנים, מיקרו-בקרים, רכיבים לרכב, לתעשייה ולתחום הבריאות. הוא מזכיר בגאווה את ההובלה של ASML ההולנדית בתחום ליתוגרפיה מתקדמת – תחום קריטי שכל יצרני השבבים בעולם תלויים בו.

במסגרת המאמצים האירופיים הוקם פרויקט FAMES , בהובלת CEA-Leti ושותפים נוספים, אשר נהנה מהשקעה של 830 מיליון אירו של האיחוד האירופי והממשל הצרפתי. "FAMES נכנס לפעולה בתחילת השנה – עמדנו בלוחות הזמנים, וזה חשוב. אסיה ידועה ביעילותה, אבל אנחנו מראים שגם אירופה מסוגלת לפעול באותה רמה," מדגיש דובה.

מטרת FAMES: להכין את הקרקע לדורות הבאים של טכנולוגיות FD-SOI בגדלים של 10 ואף 7 ננומטר, ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות מפתח לעשור הקרוב: זיכרונות לא נדיפים, רכיבי תדר רדיו לדור 6G ואינטגרציה תלת-ממדית הטרוגנית . אחת ההזדמנויות הבולטות עבור אירופה נמצאת דווקא בתחום שבו לא נדרשים שבבים מתקדמים במיוחד – אלא פתרונות משולבים ויעילים אנרגטית:

"בינה מלאכותית בקצה – edge AI – תדרוש שבבים שחוסכים באנרגיה ומבצעים למידה והסקה מקומית, ישירות במכשירים כמו סמארטפונים וחיישנים. זהו תחום שבו יש לאירופה יתרון מובהק," מסביר דובה.

לסיכום, למרות הפערים מול ענקיות כמו TSMC ו-Samsung, דובה בטוח שעם השקעה נכונה בשיתופי פעולה, מחקר וחדשנות סביבתית – אירופה יכולה לשמר ואף לחזק את מקומה בזירה הגלובלית.

"השוק הזה מחזורי מטבעו. מה שנכון היום – לא בהכרח יהיה נכון מחר. עלינו להמשיך לפעול בחזית החדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד."

הפוסט אירופה מנסה להחזיר את הבכורה: האם תעשיית השבבים האירופית תצליח לצמצם פערים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בוש מתכננת להשקיע עוד 3 מיליארד יורו בחטיבת המוליכים למחצה שלה כחלק מתוכנית המימון של IPCEI בנושא מיקרו-אלקטרוניקה וטכנולוגיית תקשורת עד שנת 2026. כך הודיעה החברה. ממכוניות ואופניים חשמליים ועד מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים לבישים – מוליכים למחצה הם חלק בלתי נפרד מכל המערכות האלקטרוניות. הם המנוע שמניע את העולם המודרני של הטכנולוגיה. בוש הכירה בחשיבותם ההולכת וגדלה בשלב מוקדם וכעת הודיעה על השקעה של מיליארדי אירו נוספים על מנת לחזק את עסקי המוליכים למחצה שלה.

ד"ר סטפן הרטונג, יו"ר מועצת המנהלים של בוש, אמר: "מיקרואלקטרוניקה היא העתיד והיא חיונית להצלחת כל תחומי העסקים של בוש. עם זה, אנחנו מחזיקים מפתח ראשי לניידות של מחר, לאינטרנט של הדברים, ולמה שאנחנו בבוש מכנים טכנולוגיה שהיא 'הומצאה לכל החיים'".

בניית שני מרכזי פיתוח חדשים והרחבת מפעלים

אחד הפרויקטים שבוש מתכננת לממן בהשקעה זו הוא בניית שני מרכזי פיתוח חדשים – ברויטלינגן ובדרזדן – בעלות כוללת של יותר מ-170 מיליון יורו. בנוסף, החברה תוציא 250 מיליון יורו בשנה הקרובה על יצירת 3,000 מ"ר נוספים של שטח חדרים נקיים בפאב הפרוסות שלה שלה בדרזדן.

הרטונג, אמר: "אנחנו מתכוננים להמשך הגידול בביקוש למוליכים למחצה – גם לטובת הלקוחות שלנו. עבורנו, הרכיבים המיניאטוריים האלה הם עסקים גדולים".

במסגרת חוק השבבים האירופי, האיחוד האירופי והממשל הפדרלי הגרמני מספקים מימון נוסף לפיתוח מערכת אקולוגית איתנה לתעשיית המיקרו-אלקטרוניקה האירופית. המטרה היא להכפיל את נתח ייצור המוליכים למחצה העולמי באירופה מ-10 ל-20 אחוזים עד סוף העשור. IPCEI שהושק לאחרונה על מיקרואלקטרוניקה וטכנולוגיית תקשורת נועד בעיקר לקדם מחקר וחדשנות.

הרטונג, אמר: "אירופה יכולה וחייבת לנצל את החוזקות שלה בתעשיית המוליכים למחצה. יותר מתמיד, המטרה חייבת להיות לייצר שבבים לצרכים הספציפיים של התעשייה האירופית. וזה אומר לא רק שבבים בקצה התחתון של קנה המידה הננומטרי". רכיבים אלקטרוניים המשמשים בתעשיית הניידות החשמלית, למשל, דורשים גדלי תהליך של בין 40 ל -200 ננומטר. זה בדיוק מה שפאבי פרוסות בוש מיועדים לו.

הפוסט בוש משקיעה 3 מיליארד יורו נוספים בתוכנית השבבים שלה עד 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גרמניה רוצה להשקיע כמה מיליארדי יורו בהחזרת הייצור של מוליכים למחצה לאירופה, במטרה לחזק את הריבונות הטכנולוגית הגרמנית והאירופאית כחלק מפרויקט אירופי גדול. כך מדווח אתר החדשות הטכנולוגי הגרמני EURACTIV.

שר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר קיים ביום רביעי (1 בספטמבר) שיחות עם 50 נציגי תעשיית המוליכים למחצה האירופית והבינלאומית כדי לעודד אותם להשקיע בגרמניה על ידי הצגת חבילת תמיכה.

"גישה מספקת לשבבים תהפוך למרכיב תחרותי לכל מי שרוצה להצליח בכלכלה העולמית בשנים הקרובות". "המשמעות היא שעלינו לפעול אם אנו רוצים לשמור על הריבונות הטכנולוגית שלנו", הוסיף אלטמאייר.

במסגרת היוזמה האירופית 'פרויקטים חשובים בעלי אינטרס אירופי משותף' (IPCEI) – אחד מכלי הסבסוד המרכזיים של האיחוד האירופי לעידוד השקעות והפחתת התלות ביבוא – בכוונת ממשלת גרמניה כ -3 מיליארד אירו כדי להחזיר אתרי ייצור לאורך כל שרשרת הערך של ייצור מוליכים למחצה. במיוחד מדובר בשבבים המיועדים לתעשיה 4.0 ו-IOT.

לדברי אלטמאייר, גרמניה רוצה להכין את עצמה במיוחד לאתגרים הדיגיטליים והסביבתיים של העתיד. הן הניידות האלקטרונית והן התעשייה 4.0 דורשות מוליכים למחצה חזקים בהרבה ממה שמיוצרים כיום בגרמניה ובאירופה. בדצמבר אשתקד, אמר נציב השוק הפנימי, תיירי ברטון, כי הגוש רוצה להתמקד בתחום ההיי-טק בייצור מוליכים למחצה, ושם לו למטרה לפתח ייצור של 2 ננומטר על אדמת אירופה.

במשך שנים ירד היקף הייצור של מוליכים למחצה באירופה לעומת שאר העולם מ- -35% בשנת 1990 ל -9% כיום.

מטרת האיחוד האירופי הוא שהתעשייה המקומית תכסה 20% מהייצור הבינלאומי עד שנת 2030. אך כשהשוק יגדל בקצב מעריכי, יש צורך לשלש או אפילו לרבע את כושר הייצור כדי להגיע ליעד של 2030.

יצרנים אירופיים, כמו NXP או אינפיניון, מתמקדים בעיקר בייצור מוליכים למחצה לתעשייה, שהם פחות מעודנים מבחינה טכנולוגית מאשר המוליכים למחצה שפיתחו מתחריהם באסיה.

חברות אסיאתיות כמו TSMC או סמסונג כבר מתמחות בייצור תהליך 3 ננומטר של ייצור שבבים מבחינת צפיפות טרנזיסטור מוגברת, מהירות מוגברת וצריכת חשמל מופחתת.

אירופה מפגרת מאחור מכיוון שרוב מתקני הייצור שלה-למעט מפעל אינטל באירלנד-מתמקדים בייצור בטכנולוגית 20 ננומטר.

ואולם אנליסטים שהתראיינו לכתבה סבורים כי היעד של הגעה לנתח שוק של 20% בייצור שבבים אינו ריאלי והגדלת מספר אתרי היייצור לבדה אינה מובילה להפחתת התלות ולריבונות דיגיטלית גדולה יותר.

למאמר המלא

הפוסט גרמניה תשקיע לפחות 3 מיליארד אירו כדי להחזיר את ייצור המוליכים למחצה לאירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק השבבים באירופה הצטמק ב-2009 ב-21.9%. כך מסר איגוד השבבים הגרמני ZVEI.

הצניחה בשוק האירופי למעלה מכפולה לעומת הממוצע העולמי ב-2009 (מינוס 9%). קצב ההתכווצות משתנה בין המגזרים. ב-IC ירדו המכירות באירופה ב-21.7%, במוליכים למחצה בענף האופטיקה היתה ירידה במכירות בשיעור של 20.2% ובתחום החיישנים – 18.1%. צניחה חדה עוד יותר נרשמה בתחום הרכיבים הדיסקרטיים – צניחה של 28.2%.

"בשנת 2010 יתאושש שוק המוליכים למחצה באירופה ואנו צופים ללו צמיחה של 19% ל-36 מיליארד דולר. ואולם עד להגעה לרמות השיא של 2007 עדיין הדרך ארוכה" אמר אולריך שאפר, יו"ר חטיבת המוליכים למחצה באיגוד התעשייתי הגרמני ZVEI Electronic Components and Systems.

הפוסט אירופה: ענף השבבים התדרדר בשנת 2009 בקצב כפול מהממוצע העולמי הופיע לראשונה ב-Chiportal.