"החלל הוא ענף שגדל בטירוף, לנו היתה משימה קשה ביותר – להרכיב משימת חלל ב-18 חודשים.. זה התחיל בנובמבר 2020 כשנשיא המדינה הצהיר על המשימה לציבור. שנה אחר כך לקחנו ציוד של חברה ישראלית – קסדת EEG, וב-8 באפריל עלינו לחלל עם ניסויים של חברות ואוניברסיטאות ישראליות." הסביר איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראלי השני במפגש פורום בכירי ההייטק סיליקון קלאב שהתקיים ביום שלישי השבוע בת"א בארגון חברת ASG.

סטיבה היה חבר במשימת החלל הפרטית הראשונה AX-1 שבמסגרתה שוגרו ב-8 באפריל השנה לתחנת החלל ארבעה אסטרונאוטים פרטיים בחללית שחברת אקסיום חכרה מחברת ספייס אקס. במהלך שהותו בתחנה ביצע סטיבה עשרות ניסויים והעביר שיעורים לתלמידי בתי ספר. המשימה היתה מתוכננת להימשך עשרה ימים אך בשל אילוצים שונים היא ארכה 17 יום.

"החלק הראשון של עידן החלל התחיל בתחרות בין הרוסים לאמריקנים האדם הראשון יורי גגרין והאדם הראשון על הירח – ניל ארמסטרונג החלל הבינלאומית מאוישת משנת 2000 ורק השנה כל הדבר הזה נפתח לציבור לתעשייה לפרטיים. במשך כל ההסטוריה הגיעו לחלל פחות מ- 600 איש ב-61 שנה."

החלל פתוח לכולם

"החלל פתוח עכשיו לכולם, לא ליחידי סגולה שמגיעים לבניין 4S במרכז החלל ג'ונסון של נאסא ביוסטון – בניין האסטרונאוטים.י40 אסטרונאוטים מתאמנים שם. רק ארבעה יטוסו השנה. הרעיון של הצוות שלנו היה לפתוח את החלל לכולם. במתקן זה התחלתי את אימון האסטרונאוטים – יש שם מבנה שהוא העתק מדויק של תחנת החלל הבינלאומית. מתקן דומה נמצא בתוך בריכת ענק ומשמש לאימון האסטרונאוטים המתכננים לבצע הליכות חלל.

ערכנו סימולציות והשתמשנו כל מה שהטכנולוגיה מאפשרת וזה לא מספיק. עברנו מסלול אינטנסיבי לאורך שישה חודשים בנאס"א ובספייס אקס כי אלה שתי סביבות שונות השירותים שונים האוכל שונה. לומדים הכל. צילום אחסון, תפעול מערכות תקשורת, עבודה בחלל, מזון, שירותים היגיינה, שינה, ואפילו איך מטפלים זה בזה במצבי חרום רפואיים ובתסריטי קיצון. האמריקאים דוגלים בזה שצריך לעשות הכל הרבה פעמים וכשמשהו יקרה פשוט לעבוד.

פניתי לקהל העסקי והאקדמי בישראל ואמרתי שהצוות פותח את המשימה לכולם. הסברתי שאני מתכנן להיות עשרה ימים בחלל ומישהו רוצה לשלוח משהו לחלל אוכל לעזור לו. הגיעו הצעות מהרבה חברות ותעשיות, מחוקרים, ילדים, מחנכים, ואפילו משוררים. היו רעיונות מטריפים למשל ערכנו תחרות שירה לתיכוניסטים מי השיר העברי הראשון שייקרא מהחלל, מוזיקה.

ביוסטון מרכז הבקרה לטיסות מאוישות. כל עמדה זה אדם שמתעסק עם תחנת החלל. הקמנו בסיועה של צ'קפוינט בקומת הקרע של צק'קפוינט מרכז בקרה ומרכז מבקרים שהחורקרים, האומנים כל מי שרוצה לדבר איתי כול נשיא המדינה

האתגרים מטורפים, להשתתף במכרז של ממשלת ארה:ב למיין להתאים להכין אריזה משלוח לדאוג לעניניים כמו בטיחות, התאמה למשאבים, אימון תפעול מעבדה. לקחתי איתי דברים בעיתיים – נוזלים, תחשבו על תאים סרטניים.

לוח זמנים הדוק

"הדבר הכי מעניין הוא שבחלל אין מקום לאלתורים. הכל מסתמך על תהליכים, הכל רשום. כל מה שאתה הולך לומר ולעשות רשום. למדתי להעריך את זה שלא נולדתי במדינה תהליכית אלא יזמית. היה צריך לתאם תוכנית עבודה של 11 אסטרונאוטים כדי שהם לא יימצאו בדבוקה גדולה מדי במקום אחד. התכנון נעשה שישה חודשים מראש. השתלבנו בזה עם תוכנית מטורפת."

"8 באפריל 2022. יום השיגור. אנחנו מגיעים מהבידוד באורלנדו במסוק עם רופאה מלווה. בודקים שלא נדביק את האסטרונאוטים בתחנה. הולכים לחדר הלבשה לובשים את החליפות נכנסים לטסלות, יוצאים לדרך. רק אחד מהאסטרונאוטים (מייקל לופז אלגריה, א.ב.) הוא בעל נסיון של חמש משימות בחלל. כל האחרים זו הפעם הראשונה שלהם."

"פעם ראשונה שאני מרגיש שאני לא בסימולטור. מרחיקים את הזרוע נכנס פתאום אור שמש ורואים את החוף של פלורידה מהחלונות. רק שם התחלנו להרגיש שאנחנו במשימת חלל. 45 דקות לפני השיגור החל התדלוק. כולם בורחים למרחק של 4-5 קילומטרים והצינור מתמלא ב-500 טון דלק מימן וחמצן. הרגשנו זאת היטב.

פחות מדקה לפני השיגור קיבלנו אישור, ואז בעצם אין דרך חזרה. השיגור עצמו היה נעים. מאיצים ותוך שתיים וחצי דקות המאיץ מתנתק וחוזר לנחות על אסדה בים. בשלב זה מתפתח כוח משיכה של 3.7 ג'י. אתה מיד באוויר אין שום קפיצות. זה חלק ונעים ותענוג. לאחר אותן שתיים וחצי דקות אנחנו מרגישים את ניתוק הטיל ונראה כאילו אנחנו עוצרים ולא מאיצים יותר ואז נדלק עוד מנוע ומאיצים ל23 אלף קמ"ש ואחרי חמש דקות אנחנו בחלל. לקח לנו 5 שעות להגיע לתחנה ולהתאים את עצמנו למהירותה – ב28 אלף קמ"ש. החיבור מעניין כי התחנה עושה מסלול מעגלי ואנחנו מסלול אליפטי מנסים להתקרב אחד לשני. ברגע שמתחברים מאזנים את הלחצים. משווים לחצים ואז מתחילים לשמוע  שאנחנו צריכים להמשיך לרחף ליד התחנה בהוראת מפקד התחנה כי הוא לא הצליח לראות את השידור מתוך חללית הדאגון. התעכבנו כך 45 דקות עד שהצלחנו לעבור מעל תחנה קרקעית ולהעביר את השידור.

תחנת החלל מבפנים – כמו להכנס לתוך מחשב

"צפוף בתוך התחנה. זה כמו להכנס לתוך מחשב. מסביב שבע יחידות בכל צלע של התחנה המשמשות כתחנות עבודה. צריך לייצב את הרגליים כדי שהידיים יהיו חופשיות, אחרת צריך לפנות כל הזמן יד כדי להחזיק במשהו. זה מעייף. הדבר היפה ביותר הוא לצפות בכדור הארץ מהחלל. אי אפשר לתאר את זה במילים, זו חוויה הסטרית. בלילה רואים את זוהר הקוטב וברקים. רואים שהאטמוספירה היא שכבה דקה של 100 קילומטר. בלילה רואים את האטמוספירה בצורה יוצאת דופן."

"צילמתי גם את הזרוע הרובוטית שנבנתה בקנדה – שמבצעת תפקידים רבים בתחזוקת התחנה. אם קנדה יכולה לעשות את זה גם ישראל יכולה. בהמשך זכינו לראות הליכת חלל של שני אסטרונאוטים רוסים. הליכת חלל נמשכת שבע שעות כשהם חובשים חיתולים וחשופים לחילופי חום וקור."

הניסוי הראשון שהתקנתי ממש עם הגיעי לתחנה היה של חברת ספייס פארמה. בהמשך עשיתי עבודת אמנות שבמסגרתה התבקשתי לא לעשות כלום חצי שעה. בנינו פסל ממים, שידרנו שידור גלי רדיו לחלל שהפכו לפסל רדיו. ערכנו ניסויים על התנהגות ברקים של פרופ' יואב יאיר וקאולין פרייס. צפיתי בזוהר בקוטב הדרומי. מדהים.

כשינו כמה ניסויים עם קסדת EEG דיאגנוסטיקה רפואית בחלל היא עניין מאוד מסוך איך בודקים מה בודקים מה עושים אם מוצאים דברים. מדובר בניסוי של בריין ספייס. שכנעתי עוד שני קולגות שלי להשתתף בניסוי, וכך אספנו הרבה מידע וזה שנשארנו עוד שבעה ימים עזר. עשינו ניסויים עם קריספר, בניסוי אחר – של הטכניון יצקנו עדשות. מכיוון שמדובר בחומרים רעילים עבדתי בתא כפפות והיתה לי מצלמה על הכתף ומצלמה בתוך התא המצלמת את הניסוי כדי שיוכלו לראות את התוצאות. פרסנו גם אנטנה לננו לוויין המכונה NISSAN. פתיחת אנטנה היא תהליך מורכב. שלחו אלי, בדקתי כיצד הוא נפרס וצילמנו מדי יום כדי לראות אם יש תקלות אני מקווה שזה עזר לחברה הישראלית להצליח בעתיד. בנוסף ערכתי ניסויים שהוצעו על ידי ילדים – עשיתי זאת במודול היפני של תחנת החלל. לאחר מכן השחקנית נטע רוט לקחה את הצילומים הללו והפכה אותם לסרטונים המסבירים הכל – מהכרות עם החלל עד לניסויים מדעיים כמו השיעור במתח פנים של נוזלים הצלחתי לדחוף כדור פינג פונג לתוך טיפת מים.

וכמובן צילמתי את ישראל בכמה הזדמנויות. התחנה עושה 16 הקפות ביום. כל 45 דקות מתקיימת שקיעה או זריחה כדי לצלם את ישראל צריך להתכונן מאנגליה.

בנחיתה חווינו חום של אלפיים מעלות ושבע דקות של העדר תקשורת. אנחנו באווירה משולבת שקצת מפחיד, כיף שחוזרים הביתה אבל עצובים שנגמר. ראינו במצלמות את הפתיחה מרגישים את הנדנוד של המצנח ואתת הנגיעה במים. אוספים אותנו לתוך הסירה. הייתה לנו התערבות עם חברה של ספייס אקס כמה זמן ייקח להם מרגע שניגע במים ועד שיגיעו אלינם הם אמרו 37 דקות. בסוף זה לקח 36 שניות 55 שניות. הפסדנו ארוחה צוהריים.

הפוסט <strong>טייס החלל איתן סטיבה במפגש הסיליקון קלאב: "בחלל אין מקום לאילתורים"</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחד מעשרות הניסויים שביצע בחלל הישראלי השני בחלל איתן סטיבה במסגרת משימת 'רקיע', היה בטכנולוגיה ייחודית שפותחה בטכניון: עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה. הטכנולוגיה החדשה צפויה לחולל מהפכה באופטיקת חלל ולאפשר ייצור עדשות ענק לטלסקופים

פריצת דרך מדעית-טכנולוגית נרשמה בתחנת החלל הבין-לאומית, כשאיתן סטיבה יצר בתחנה רכיבים אופטיים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון. הניסוי הוא חלק משיתוף פעולה בין מרכז המחקרNASA Ames ,  משימת רקיע (בהובלת קרן רמון), הטכניון ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

אחד היישומים הצפויים של הטכנולוגיה החדשנית היא יצירת עדשות גדולות ומדויקות לטלסקופי חלל. לטלסקופים אלה חשיבות עצומה הן במשימה המדעית של חקר החלל והן במשימות יישומיות ובהן ניטור אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ. גודל עדשת הטלסקופ, המשפיע על הרזולוציה המתקבלת, מוגבל כיום על ידי אילוצי שיגורם של הרכיבים האופטיים. שיגורן של מערכות הייצור, הכוללות מתקני כרסום וליטוש, אינו ריאלי.  הטכנולוגיה החדשנית שפותחה בטכניון תאפשר לייצר עדשות אלה בחלל.

את הטכנולוגיה החדשנית פיתח בטכניון צוות המחקר של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מדובר ביצירת עדשות באמצעות עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה על סמך פיזיקה של נוזלים. אם הנוזל האמור הוא פולימר, אפשר גם להקשיח אותו לטובת ייצור רכיבים אופטיים בכל גודל.https://www.youtube.com/embed/pGY-UqG7lHs?start=67&feature=oembedבתיעוד הניסוי מופיעים: ד"ר אלירן רפאל חמו, מנהל המטען המדעי וחדר הבקרה של משימת 'רקיע' אשר ליווה את הניסוי ולובש חולצת נאס"א, פרופ' מורן ברקוביץ', הדובר, מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, לצידו עומר לוריה, מהנדס מחקר במעבדה לטכנולוגיית זרימה בטכניון ומור אלגריסי, דוקטורנט במעבדה לטכנולוגיית זרימה בטכניון

בשלבים קודמים בחנו חוקרי הטכניון את הטכנולוגיה במערכת שבנו במעבדה; לאחר מכן הם ייצרו את העדשות במהלך טיסה פרבולית, היוצרת תנאים של מיקרו-כבידה; וכעת, לראשונה, הודגמה הטכנולוגיה בתחנת החלל על ידי האסטרונאוט איתן סטיבה במסגרת משימת רקיע. הניסוי בחלל, שארך כארבע שעות, כלל הזרקה של הפולימר, חילוץ הבועות שנוצרו בו ופילמור (התקשחות הנוזל) לכדי עדשה מוצקה. חברי קבוצת המחקר של פרופ' ברקוביץ, שישבו במהלך האירוע בחדר הבקרה של 'רקיע' בתל אביב, עקבו בשידור חי אחר תהליך הניסוי ואחר העדשות שייצר סטיבה בתחנת החלל, כעת הם ממתינים לבחון אותן מקרוב עם שובו של סטיבה לכדור הארץ.

פרופ' מורן ברקוביץ מעריך כי זהו צעד דרמטי בדרך ליצירת טלסקופים גדולים בחלל – אתגר מורכב שעמו מתמודדים כל הגופים העוסקים בחקר החלל. לדבריו, "כל זה היה אפשרי בלי שיתוף פעולה אמיתי וחיובי בין כל השותפים בפרויקט המרגש הזה, ואני רוצה להודות אישית לאיתן סטיבה, שערך אתמול ניסוי מורכב מאוד, ועשה זאת בכישרון עצום ובדיוק כמעט על-אנושי. תודה לאנשי רקיע ולד"ר אדוארד בלבן מנאס"א שדחף איתי קדימה את החזון, ותודה עצומה לצוות שלי, שבלעדיו כל זה לא היה קורה: ד"ר ולרי פרומקין, שהגה את הרעיון לפני שנתיים והניע אותו, עומר לוריה ומור אלגריסי שהובילו את תכנון מערכת הניסוי ובנייתה, אלכסיי רזין שבנה את המערכת במו ידיו וד"ר חאלד גומיד, עליזה שולצר, דניאל וידקר, ישראל גבאי וד"ר סיוון פרל שהתגייסו כולם ותרמו להשלמת המערכת בזמן."

הצלחה בשימוש בקריספר בחלל

בשעה 17:00 השלים איתן את חלקו הראשון של ניסוי הקריספר אשר ארך כארבע שעות, של החוקרים ד"ר דודו בורשטיין מביה"ס ע"ש שמוניס באוניברסיטת תל-אביב וד"ר גור פינס ממכון וולקני. בניסוי זה נבדקים רכיבים שונים של טכנולוגיית דיאגנוסטיקה בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית. הצלחת הניסוי תתרום בכך שחוקרים יוכלו להשתמש במערכות הקריספר לדיאגנוסיטקה מדויקת של חיידקים ווירוסים שעלולים לתקוף אנשי צוות במשימות חלל ובעתיד אף לאבחן מחלות בחקלאות חלל.

הפוסט רגע היסטורי: לראשונה יוצרו רכיבים אופטיים בחלל במסגרת משימת 'רקיע' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אוניברסיטת תל אביב שיגרה לחלל בבוקר יום ג' שעבר את הלוויין TauSat3 שהכיל מדגים טכנולוגי של "הכספת", מנגנון חללי חדשני. הלוויין שוגר ממרכז החלל קנדי בפלורידה באמצעות טיל פלקון 9 של חברת SpaceX והוא הועבר באמצעות החללית Cargo Dragon C209 לתחנת החלל הבינלאומית של נאס"א, יחד עם מתנות לאסטרונאוטים לכבוד חג המולד. ביום שישי האחרון הלוויין הותקן והופעל בהצלחה בתחנת החלל הבינלאומית. הלוויין משדר נתונים תקינים ומתקשר עם הקרקע.

הלוויין TauSat3, שגודלו כגודל קופסת נעליים תוכנן ונבנה בקפידה על ידי צוות המומחים של האוניברסיטה ויבחן את ביצועיו של מנגנון הגנה אקטיבי להגנה על אלקטרוניקה מפני תופעות ונזקים הנגרמים על-ידי קרינה קוסמית. הכספת תאפשר שימוש במערכות אלקטרוניות מסחריות עדכניות בחלל על ידי הכנסתם לסביבה המוגנת שבתוך ה"כספת" והפעלתם בסביבה זו. לטענת החוקרים מדובר במנגנון בעל פוטנציאל מהפכני בתחום הלוויינות וכן בעל השפעה כלכלית משמעותית.

המחקר נערך בהובלת הדוקטורנט יואב שמחוני מביה"ס להנדסת חשמל, יחד עם ראש ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה פרופ' ארז עציון ופרופ' עופר עמרני מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, ראש המעבדה ללוויינות זעירה.

יצוין כי "הכספת" צפויה להיכלל בסדרת הניסויים פורצי הדרך שיערכו במסגרת משימת "רקיע" בהובלת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית. איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל ימריא למשימה בתחנת החלל הבינלאומית בחודש פברואר הקרוב. סטיבה צפוי לערוך עשרות ניסויים עבור חוקרים מובילים משורת אוניברסיטאות וחברות מסחריות בישראל.

פרופ' עציון ופרופ' עמרני מסבירים: "שילוב משימת הכספת במסגרת משימת "רקיע" יספק הזדמנות נדירה לבחון את אבני הבניין של טכנולוגיה זו בחלל. במקביל למחקר האקדמי, הפעילות ונושא המחקר ממונפים לטובת קידום תכנית חינוכית-מדעית בתחום החלל והקרינה."

הדוקטורנט יואב שמחוני מוסיף: "כיום, ציוד אלקטרוני הנשלח לחלל חייב בהתאמות ייעודיות למניעת נזק אפשרי מהקרינה בחלל. ההגנה שתספק הכספת תאפשר שימוש ברכיבים מסחריים בחלל, בכך תפתח הדלת  לשימוש ברכיבים אלקטרוניים מתקדמים תוך קיצור ניכר הן של זמני הפיתוח והן של עלויות המוצרים החלליים."

הפוסט "הכספת" שמגנה על מערכות אלקטרוניות מפני נזקי קרינה בחלל שוגרה לתחנת החלל הבינלאומית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קארדיאקסנס, חברה טכנולוגית בתחום בריאות דיגיטלית והמכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה נבחרו לשגר לחלל את שעון היד הרפואי, שפיתחה החברה. שעון לניטור רציף מרחוק של מדדים חיוניים, וזיהוי הפרעות קצב-לב והדרדרות במצבם הרפואי של חולים במחלות כרוניות. שעון ברמת דיוק של מכשור רפואי נייח בבתי חולים. קארדיאקסנס והמכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה מדווחים כי השעון הרפואי הישראלי נבחר לניטור המדדים החיוניים והמצב הרפואי של האסטרונאוט הישראלי, איתן סטיבה, בזמן שהותו בתחנת החלל הבינלאומית במסגרת פרויקט רקיע.

סטיבה צפוי להמריא לחלל בפברואר הקרוב במסגרת פרויקט רקיע, מטעם קרן רמון ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית. פרויקט רקיע, הינו חלק ממשימת חלל פרטית ראשונה של חברת SpaceX. השעון הרפואי של קארדיאקסנס, אשר נבחר לאחד הפיתוחים המדעיים שיתלוו למשימה, יינטר את המדדים החיוניים ומצבו הרפואי של סטיבה לאורך כל המשימה, החל מזמן השיגור ובמשך שהייתו בתחנת החלל. השעון הרפואי של קארדיאקסנס שכבר קיבל את אישור הרגולציה הרפואית האירופאי והישראלי יושק לשימוש מסחרי בעולם במהלך הרבעון הקרוב.

"מדובר בפרויקט ראשון מסוגו המתאפשר בזכות הטכנולוגיה הייחודית והחדשנית של חברת קארדיאקסנס ומהווה הבעת אמון של מנהלי הפרויקט בשעון הרפואי של החברה וביכולותיו," אמר אלדד שמש, מייסד ומנכ"ל קארדיאקסנס. "אנו גאים לקחת חלק בפרויקט היוקרתי והמיוחד הזה ולהתלוות לאיתן סטיבה בזמן שאנו עושים היסטוריה ישראלית בחלל. זהו מסע למתיחת גבולות היכולת הטכנולוגית והאנושית אשר מגדיר מחדש רפואה מרחוק, ועבור קארדיאקסנס הוכחה שאפילו השמיים אינם הגבול."

ד"ר ערן שנקר, המנהל הרפואי של המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה מסביר "בחלל חלים שינויים פיסיולוגים רבים בכל מערכות הגוף. ניטור מדדי החיים העיקריים באמצעות השעון הרפואי של חברת קארדיאקסנס מאפשר לראשונה ניטור פשוט והמשכי של מדדים רבים שיסיעו רבות בהבנת התהליכים הביולוגים המתרחשים אצל האסטרונאוטים במשימת חלל ".

אוּלְטְרַסַייט גייסה 13 מיליון דולר לפיתוח מערכת בינה מלאכותית להנחיית אולטרסאונד לבבי בכל סביבה טיפולית

הפיתוח החדשני של החברה, בשיתוף עם המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה, נבחר על ידי קרן רמון להיכלל במשימת החלל "רקיע"

אולטרסייט (UltraSight), חלוצה בתחום הבריאות הדיגיטלית ששמה לה למטרה לשנות את תחום האולטרסאונד הלבבי באמצעות בינה מלאכותית (AI), הודיעה היום על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 13 מיליון דולר. סבב הגיוס ישמש כדי לקדם מספר תוכניות פיתוח קליניות שמתוכננות בארה"ב. בסבב השתתפו קבוצת יוזמה קוריאה, קבוצת ה.ו. קאופמן ומכון ויצמן למדע.

אולטרסייט פיתחה טכנולוגיה ייחודית, מבוססת על בינה מלאכותית, בתחום האולטרסאונד הנייד, המאפשרת קבלת מידע אבחנתי באופן מהיר ומדויק. אולטרסייט מציעה ממשק יישומי המספק הנחיות בזמן אמת עבור מפעיל האולטרסאונד, כולל כיצד לאחוז ולהזיז את מתמר האולטראונד על מנת לקבל תמונות באיכות אבחנתית, ללא קשר לרמת המיומנות שלו בסריקת אולטרסאונד. עד כה, אולטרסאונד לבבי בוצע לרב על ידי טכנאי אולטרסאונד במכוני אקו-לב, מקצוע שדורש הכשרה ארוכה ואימון יומי כדי לשמור על רמת מקצועיות גבוהה. הפתרון של אולטרסייט למעשה מאפשר לצוות רפואי ללא הכשרה בסונוגרפיה, לערוך בדיקות אולטרסאונד לבבי באמצעות מכשירי אולטרסאונד ניידים בכל סביבה טיפולית ולאפשר ליותר חולים לקבל אבחון מדויק וטיפול תואם ומהיר.

דוידי וורטמן, מנכ"ל אולטרסייט, אמר, "אולטרסייט מספקת פתרון חדשני שנותן מענה מדויק לצרכי צוותי הרפואה והמטופלים כאחד. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לנו להפוך לשחקן משמעותי בשוק האולטסאונד העולמי".

עוד הודיעה החברה כי הפיתוח החדשני שלה, בשיתוף המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה, נבחר על ידי קרן רמון להיכלל במשימת החלל "רקיע". במסגרת המשימה, איש העסקים אל"מ מיל' איתן סטיבה יבחן את הטכנולוגיה של אולטרסייט בתחנת החלל הבינלאומית על מנת לבדוק את ישימות ביצוע הבדיקה במשימות חלל על ידי צוות לא מיומן בסביבת החלל. הצלחת הניסוי עשויה לספק מידע רפואי משמעותי וחיוני עבור תחום רפואת החלל, שכן שהייה ממושכת בסביבת החלל מהווה סיכון משמעותי על מערכת הלב והנשימה, במיוחד במשימות חלל ארוכות טווח ורחוקות מכדור הארץ.

אנדרו קלילנד, מנכ"ל קרן פוגרטי אינוביישן, אמר, "אנו רואים עתיד בו אולטרסאונד לבבי יהיה זמין לכל מטופל ומטופלת בכל מקום, ויוכל להיערך על ידי כל אחד בצוות הרפואי. הפיכתה של סקירת האולטרסאונד לפעולה פשוטה שלא מצריכה הכשרה ונסיון היא צעד חיוני במאמץ לספק טיפול מהיר ויעיל למטופלים בכל מקום ובכל שעה, ללא קשר לקרבתם למרכז טיפולי מתקדם".

 Montfort הישראלית תנטר את מוחו של איתן סטיבה במשימת רקיע

חברת הסטארטאפ הישראלית Brain Monitor  Montfort (Mon4T), אשר בודקת את תפקוד המוח מרחוק בעזרת סמארטפון, נבחרה להיות אחת מ-44 החברות הישראליות שיתחרו על מקום ב"רקיע", משימת החלל Ax1 של חברת Axiom Space בה ישתתף איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראלי השני. את משימת רקיע מובילות קרן רמון וסוכנות החלל במשרד המדע והטכנולוגיה.

במסגרת שהות בת כ-200 שעות בתחנת החלל הבינלאומית, איתן סטיבה יבצע ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות בתנאי חלל של חברות וארגונים ישראלים שנבחרו מראש.

חברת מונפורט פיתחה אפליקציה המאפשרת לנטר סימפטומים נוירולוגיים כגון רעד, זמן תגובה וזיכרון, בזמן אמת ומרחוק. הפתרון של מונפורט, שאושר על ידי ה FDA, משתמש בחיישנים הקיימים בכל  מכשיר סמארטפון ובבינה מלאכותית (AI) כדי לערוך בדיקות נוירולוגיות לחולים במחלות כמו פרקינסון, האנטינגטון, מחלות פסיכיאטריות (כגון סכיזופרניה) ועוד. הפעם, האפליקציה תסייע לרופאים בכדור הארץ לנטר את תקינות תיפקודם של האסטרונאוטים השוהים בחלל.

החברה מציעה לבצע בדיקות מוטוריותוקוגניטיביות בזמן השהייה בתחנת החלל. האסטרונאוטים יבצעו את הבדיקות בעצמם ובקלות, באמצעות האפליקציה, והתוצאות יישלחו לכדור הארץ בזמן אמת, כך שהרופאים יוכלו לבחון אותן, לנטר ולנתח את התפקוד של השוהים בחלל אל מול הערכים שנמדדו בכדור הארץ. כך יתאפשר לבחון פן נוסף של השהייה של בני אדם בחלל, ולקבל תמונת מצב של יכולותיהם המוטוריות והקוגניטיביות של המשתתפים במשימה.

משימת "רקיע" היא יוזמה בשיתוף התעשייה האווירית וקרן רמון לקראת משימת חלל שתצא בתחילת 2022, במסגרתה יחצה איתן סטיבה עם עוד 2 אסטרונאוטים את האטמוספרה, בתור האסטרונאוט הישראלי השני. החלק הישראלי של המשימה מהווה הזדמנות נדירה לחוקרים וליזמים ממגוון תחומים לבצע ניסויים בחלל ולהשתמש בתשתיות של תחנת החלל הבינלאומית.

לדברי ד"ר זיו יקותיאלי, מייסד שותף ומנכ"ל מונפורט: "המשימה לחלל היא הזדמנות מרתקת עבורנו לתרום לחקר המוח בכל הקשור לשיפור התפקודים בתנאים שונים. זהו כבוד גדול להיות חלק מהטכנולוגיות הישראליות המומלצות לניסוי בתחנת החלל, אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה שפיתחנו ע"מ לבדוק מרחוק חולים על כדור הארץ, ובכך להנגיש אליהם רפואה מתקדמת, יכולה לסייע גם לשמירה על בריאותם ובטיחותם של אנשי הצוות, ויכולתם לבצע משימות מורכבות בחלל".

הניסויים והטכנולוגיות נבחרו על ידי ועדה מדעית בלתי תלויה בראשות ענבל קרייס, אשת החלל הבכירה בישראל, מנהלת חדשנות בחטיבת מערכות וחלל בתעשייה האווירית. בוועדה מכהנים נציגים בכירים מסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מהרשות לחדשנות, ממשרד הבריאות ומהמוסדות האקדמיים המובילים בארץ. הועדה בחנה את ההצעות שהוגשו על בסיס הפוטנציאל המחקרי וההשפעה המסחרית שלהן, ובחרה ברעיונות שיביאו עימם את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח תעשיית החלל האזרחית וחקר החלל הישראלי.

הניסויים יישלחו לתחנת החלל הבינלאומית בכפוף להשגת מימון לניסוי, לעמידה בלוח הזמנים של המשימה, ובכפוף לאישור נאס"א. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה תוציא קול קורא למימון הניסויים, כמו כן קרן רמון תסייע במציאת מקורות מימון חלופיים.

הפוסט קרדיוסנס, אולטרסייט ומונפורט שולחות מוצרים למשימת החלל של איתן סטיבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטור-דוט, PV NANO, QuanTLR, התעשייה האווירית, בשיתוף האוניברסיטאות בישראל שולחות לחלל ניסויים בתחומי האלקטרוניקה, חיישנים, מערכות תקשורת, אופטיקה ועוד . סטיבה, תייר החלל הישראלי הראשון והישראלי השני בחלל יטוס בשנת 2022 לשהות ארוכה של 200 ימים בתחנת החלל במסגרת מבצע פרטי של ספייס אקס. ההערכה היא שסטיבה, שעל פי התקשורת התפרנס מעסקאות נשק באפריקה, שילם 55 מיליון דולרים לספייס אקס על הכרטיס.

להלן רשימה של הניסויים הרלוונטיים לקוראי CHIPORTAL מתוך כלל 45 הניסויים שיבוצעו במסגרת משימת רקיע:

COTS-CAPSULE – פיתוח מערכת הגנה לרכיבי מדף אלקטרוניים להטמעה במערכות חלל

משימת הכספת, שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית הינה השלב הבא בתוכנית למחקר ולפיתוח מנגנון חדשני, שיאפשר שימוש נרחב באלקטרוניקה מסחרית בסביבת החלל. פתרון הכספת ישנה את חוקי המשחק בתעשיית הלוויינות והחלל ויהיה בעל השפעה כלכלית משמעותית. הפתרון יקצר

בצורה ניכרת את זמני ועלויות הפיתוח של מוצרים חלליים ויאפשר לעשות שימוש ברכיבים

אלקטרוניים חדשניים בביצועים גבוהים. משימת Axiom-1 הינה הזדמנות נדירה לבחון טכנולוגיה זו בתחנת החלל ולמנף את הפעילות, לטובת קידום תוכנית חינוכית-מדעית, במסגרת המשימה.

חוקר ראשי: יואב שמחוני, אוניברסיטת תל אביב. שותפים: התעשייה האווירית, מכללת אפקה, מרכז מדעים הרצליה. 

ISS the in Drone – הדגמת טכנולוגיית בקרת זרימה להפעלת רחפן אוטונומי בתחנת החלל הכולל יכולת עיבוד תמונה 

מיזם זה מציע ליצור דחף באמצעות ממברנות פיאזואלקטריות שפותח במעבדה של פרופ' אבי זייפרט מאוניברסיטת תל אביב להנעת גוף (רחפן) בתנאי מיקרו-כבידה כבסיס לפיתוח "עוזר אישי" לאסטרונאוטים בתחנת החלל. הרחפן ישלט על ידי בקרה בחוג סגור ומצלמה כדי לשמור על יציבותו. בנוסף בשלב מתקדם יעשה שימוש בבינה מלאכותית AI לזיהוי עצמים ומעקב על ידי תלמידים ממרכז מדעים ירוחם כפרויקט חינוכי. השימוש במכשיר כזה בתחנת החלל יכול לסייע לאסטרונאוטים בביצוע מלאכות יום-יומיות (יכול לשאת כלי עבודה) וכן בביצוע צילומים ושידור לקרקע (מצלמה שעוקבת אחריהם ללא צורך באיש צוות נוסף.) בנוסף, הוכחת ייעילות ההנעה הייחודית (שאינה משתמשת ברכיבים נעים או בדלק) יכולה להביא לשימוש ביכולת זו ברובוטים נוספים ומורכבים יותר לשימוש בתחנת החלל.

חוקר ראשי: שי מונאט ומלודי קורמן, אוניברסיטת תל אביב. שותפים: מרכז מדעים ירוחם, התעשייה האווירית.

Lens Microfluidic – יצירת עדשה באמצעות נוזל צמיגי בתנאי מיקרו כבידה לשימושים אופטים

ניסוי זה מדגים רעיון חדשני ליישומים אופטיים בחלל באמצעות נוזל צמיג. הניסוי נוסה בכדור הארץ ליצירת רכיבים אופטיים ללא צורך בליטוש מכני. האסטרונאוט יבצע את ההדגמה של יצירת העדשה בתנאי מיקרו כבידה ויאפיין את התמצקות העדשה הנוזלית. בנוסף לכך תתבצע

הדגמה במסגרת חינוכית בכדור הארץ בעדשות גדולות יותר בכדי לעורר השראה בקרב בני נוער. הצלחת הדגמה זו תסלול את הדרך לייצור רכיבים אופטיים מתקדמים בחלל וליצירת טלסקופי חלל גדולים במיוחד (שכן כיום גודל הטלסקופ תלוי בגודל המשגר שבעזרתו מציבים את הטלסקופ בחלל.)

חוקר ראשי: פרופ' מורן ברקוביץ.' שותפים: הטכניון, Ames .NASA 

QKD FreeSpace – הדגמת יכולות של הצפנה קוונטית מתקשורת אופטית בין כדור הארץ לתחנת החלל הבינלאומית

שידור אות פוטונים מתחנת החלל הבינלאומית שיקלט בתחנת קרקע כדור הארץ על ידי מקלט מקוטב חדשני תוך שימוש בשיטות אלגוריתמיות לאיתור שידור מקוטב. המחקר יבחן שליחה וקבלה של מפתחות קוונטיים באותו האות ובכך יקדם יכולות תקשורת חלל אופטית והדגמת היכולות של הצפנה קוונטית.

חוקר ראשי: חברת .QuanTLR שותפים: אלתא, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית.

 Antenna ISS Nano – הדגמת פריסה של אנטנה ייחודית תחת תנאי מיקרו כבידה בתחנת החלל

חברת ההזנק אן אס אל קום מפתחת לוויני תקשורת קטנים בעלי רוחב סרט רחב. הטכנולוגיה מבוססת על אנטנה נפרשת בחלל העשויה מחומרים גמישים ייחודיים. האנטנה לא יציבה מבנית

תחת כח הכבידה של כדור הארץ ולכן ניסויי פריסה ובדיקת צורתה נעשה בתנאי מיקרו גרביטציה. תנאים אלה ניתן לייצר רק במטוס יעודי המתמרן בשמיים ומאפשר כ 20 שניות בלבד. ניסוי בתנאים

ממושכים של מיקרו גרביטציה נחוץ לסיום שלב הוכחת האנטנה.

חברת .NSLComm

Water to Space – הדגמת תקשורת דו כיוונית בין רכב בקרקעית הים לבין תחנת החלל

כמו החלל, גם קרקעית הים ברובה אינה ידועה לנו. פרויקט ״מחלל-אל-ים״ הינו הראשון לאחד את שני התחומים ומציע לינק תקשורת אשר יאפשר לאסטרונאוט הישראלי לשלוט מתחנת החלל על צוללת תת מימית לאפליקציות הכוללות מחקר תת מימי בכדור הארץ או בגופים נוספים כדוגמאת ארופה, אחד הירחים של צדק אשר בו התגלו לאחרונה מים נוזליים. דרך תקשורת מהחלל אל מעמקי הים הינה פתרון אלגנטי לאתגרים המובנים בהפעלת כלים בלתי מאויישים תת מימיים כגון טווח עבודה מוגבל ותנאי ים לא טובים לפעילות ספינות באזור העבודה. הפתרון יכלול פיתוח והכללה של מספר תצורות תקשורת: תקשורת מבוססת לווין מהחלל לתחנת השליטה

בארה״ב, תקשורת קווית אל גג אוניברסיטת חיפה, תקשורת רדיו אל מצוף כ30- ק״מ מהחוף, ותקשורת אקוסטית אל כלי תת מימי. תוצרי הפרויקט יהיו הדגמה של תקשורת דו-כיוונית בין תחנת החלל לצוללת ומדידת פרמטרי התקשורת להבנת יכולות קו התקשורת.

חוקר ראשי:ד"ר רועי דיאמנט, אוניברסיטת חיפה.

Chip a on BBB – פתולוגיה למחלת האלצהיימר על גבי פלטפורמה Vitro In 

תפקוד לקוי של מחסום הדם במוח )BBB( הוא סמן ביולוגי של מחלת האלצהיימר המוביל לשינויים בשיווי המשקל הפנימי של המערכת ושינויים קוגניטיביים. שמירה על תפקוד תקין של BBB הוא טיפול אטרקטיבי במחלה. השפעת מיקרו-כבידה על תפקוד כלי הדם במוח ותרופות

פוטנציאליות ממוקדות BBB בהקשר למחלה אינן ידועות. יתר על כך, עמילואיד β – סימן ההיכר הפתולוגי של אלצהיימר – הוכח כי מצטבר באופן איטי יותר בחלל, מה שעלול להוביל להפחתת

רעילות עצבית. לכן, מטרת ניסוי זה היא לחקות את הפתולוגיה של אלצהיימר בתנאי מיקרו כבידה

באמצעות BBB-on-Chip ומתוך כך להסיק על תפקוד המנגנון.

חוקר ראשי: ד"ר איציק קופר, מרכז רפואי שיבא.

אנרגיות מתחדשות

 ISS the in Batteries Li-ion – הדגמת ביצועים של סוללה ליתיום-יון חדשנית של חברת StoreDot

 סיליקון הוא אחד מחומרי הנחקרים ביותר לשימוש כאנודות בסוללות בגלל עלותו הנמוכה והפוטנציאל האלקטרוכימי שהוא טומן מבחינה תיאורטית. ניסוי זה ידגים הטמעה של סיליקון בתוך סוללה ותפעולה בתנאי מיקרו-כבידה, וזאת כדי להבין את התהליכים המתרחשים בפני השטח של האלקטרודה עקב שחרור גז, כתוצאה מתגובה בלתי הפיכה שמגבילה את השימוש במוצר באופן מסחרי. ניסוי זה ייבחן את תהליכי השטח שצריכים להתבצע באנודות מבוססות

סיליקון ויסלול פתרונות למערכות עם צפיפות אנרגיה גבוהה.

חוקר ראשי: גדי גנון, חברת חשמל. שותפים: חברת .StoreDot

Film Solar Flexible – הדגמה של פאנל סולארי גמיש בתנאי חלל (מחוץ לתחנת החלל)

אפולו פאוור מפתחת ומייצרת את היריעה הסולארית הגמישה הטובה בעולם – Film .Apollo היריעה גמישה, עמידה, קלת משקל ומשתלמת. אנחנו מאמינים כי פתרון המבוסס על הטכנולוגיה הייחודית שלנו יסייע לעמידה בדרישות האנרגיה ההולכות וגדלות על פני כדור הארץ ובחלל. הצעד

הראשון במסע הוא לבחון את הביצועים של היריעה הסולארית בחלל, כשהיא פונה לכיוון זנית. הפתרונות הנוכחיים הינם אמינים, אך כבדים ושבירים ביותר. הפתרון שלנו גמיש, קל משקל וקל לשינוע בהיבט נפחי ולכן יכול להיות מותקן בקלות יחסית בחלל ובהתאם לחזון שלנו, במושבות

עתידיות מחוץ לכדוה"א . חוקר ראשיPower: Apollo

Cell Cosmo – בחינת ייצור חשמל באמצעות קרינה קוסמית בתנאי חלל (מחוץ לתחנת החלל)

מטרת הניסוי הינה עירור אלקטרונים במדיום מוליך על ידי קרינה קוסמית וייצור חום וזרם חשמלי כתוצאה מכך. בניסוי, ייבחן ייצור הזרם החשמלי והחום ע"י פאנל קרמי שבו הדפסה של

דיו מוליך המורכב מחלקיקי נחושת, שיותקן מחוץ לתחנה כדי לאפשר חשיפה לקרינה קוסמית. הצעה זו היא שיתוף פעולה של חברת חשמל עם חברה להדפסת דיו מוליך ממגדל העמק ונבחרה

מתוך תחרות שהתקיימה בחטיבת החדשנות של החברה. קרינה קוסמית נפוצה בחלל כמובן,

והיכולת להשתמש בה לייצור זרם / חום טומנת בחובה הזדמנויות רבות בתחום האנרגיה.

חוקר ראשי: אירה פרלשטיין, חברת חשמל PV Nano Cell :שותפים

הפוסט תעשיית השבבים והאלקטרוניקה בישראל שולחת ניסויים שיבצע איתן סטיבה במשימת רקיע הופיע לראשונה ב-Chiportal.