ביום רביעי ה־14 במאי 2025, במרכז פרס לשלום ביפו, התקיים במהלכו מפגש בכירים נפרד במסגרת כנס ChipEx 2025, שבו נשא דברים ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. הפורום, אליו הוזמנו בכירים בתעשייה, נציגי ממשל, אקדמיה ומשקיעים בינלאומיים, התרכז בצורך האסטרטגי למיצוב ישראל כמובילה עולמית בשרשרת הערך של תעשיית הסמיקונדקטור.

“עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית”. לדבריו, שבב אינו עוד חלק רכיבני במערכת, אלא היסוד שעליו נבנות מהפכות בטכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, דרך ביוטכנולוגיה ופוטוניקה ועד מערכות הגנה צבאיות." כך אמר ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות במפגש הבכירים במסגרת כנס ChipEx 2025.

"בעשור האחרון פיתחה ישראל אקוסיסטם סמיקונדקטורי נרחב, מבלי להסתמך על השקעות ממשלתיות בסדר גודל ענק: בעוד עצמה הפיננסית של מדינות רבות מאפשרת להן לשפוך מאות מיליארדי דולרים בתשתיות שבבים, גישתנו מבוססת על ‘להשתרע במוח, לא בכיס’ – יצירת יתרון תחרותי באמצעות חשיבה, שיתופי פעולה וחדשנות מתמדת.”

כדי להעצים מגמה זו חשפו ברשות החדשנות מספר יוזמות מרכזיות: הקמת חממת שבבים לאומית שתעניק לסטארט-אפים גישה לתשתיות בדיקה ופיתוח מתקדמות (shared infrastructure); הקמת קונסורציום אקדמיה-תעשייה לפיתוח טכנולוגיות בהן ישראל כבר מחזיקה ביתרון יחסי, כגון פוטוניקה אינטגרטיבית, מיחשוב קוונטי, מחשוב נוירומורפי ו־advanced packaging; והרחבת מסלולי המענקים הציבוריים במאות מיליוני שקלים לשיתופי פעולה הדדיים בין חברות הזנק ובין מוסדות מחקר מובילים.

סטופל ציין כי המהלך יתמוך בשני מסלולים מקבילים: המסלול האופקי ייכון עבורו מוסדות ומעבדות משותפות, יופחתו חסמי הכניסה ליזמים ויושקו תכניות תמיכה לחדשנות פריצת דרך; המסלול האנכי יתמקד בהעמקת מומחיות ישראלית ויצירת “אשכולי מצוינות” סביב טכנולוגיות חדשות, כאשר הדגש יושם על טיפוח סטארט־אפים קטנים מהירים לצד שיתופי פעולה עם תאגידים בינלאומיים.

בהמשך דיבר סטופל על “צווארי בקבוק” שנתגלו במחקרי הרשות: שיעור הקמת הסטארט-אפים בתחום השבבים עתירי החישוב נמצא בירידה, מחסור במשקיעים המתמחים ב-semiconductor, וכן תלות מופרזת בשרשרת ייצור גלובלית שברירית. לטענתו, הפתרון כולל לגבש כלי מימון ותמרוץ עבור יזמים וקרנות הון־סיכון ישראליות, להרחיב תשתיות פאב (Fab) קטן לבדיקות מהירות של שבבים, וליצור מסלולי העברה מהירה של ידע ופיתוח טכנולוגי בין אקדמיה לתעשייה.

סטופל אף חשף כי בשבועות הקרובים תצא קריאה ציבורית רחבת היקף למענקי מחקר וחדשנות בסכום כולל העולה על חצי מיליארד שקלים, שתקצה משאבים להרחבת תשתיות השבבים ולמימון פרויקטים בשיתוף פעולה חוצה־גופים. בהקשר זה הוסיף כי “העידן שבו השקעות ענק שולטות בהכרעת גורלות הטכנולוגיה מתחלף בעידן של שיתופי פעולה ממוקדים, שנשענים על אקוסיסטם מחקרי־תעשייתי חזק וגישה גמישה ומהירה”.

לקראת סיום דבריו פנה סטופל למנהלי מו”פ, למשקיעים ולשותפים הטכנולוגיים מכל רחבי העולם: “אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע של ייצור שבבים בישראל, להעמיק את השתייכותנו לאורך כל שרשרת הערך ולתמוך בקידום החדשנות הלאומית. ייתכן שאין ביכולתנו להתחרות בתקציבים של המדינות הגדולות, אך אין לנו מתחרים בחזון, בגמישות ובמחויבות להפוך רעיונות לשבבים שמעצבים את העתיד.”

הפוסט אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: “עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעידן שבו תחום ההייטק ממשיך להתפתח בקצב מהיר, רשות החדשנות בישראל נערכת לקראת האירוע המרכזי בתעשיית השבבים והבינה המלאכותית – כנס ChipEx2024, שיתקיים ב-7-8 המאי, בתל אביב. ד"ר אלון סטופל, יושב ראש רשות החדשנות, יציג בכנס את תוכנית 'יוזמה 2.0' שתקדם את תעשיית השבבים בישראל ותסייע בהבאת חדשנות לשוק המקומי ואשר אושרה בממשלה בשבועות האחרונים.

ד"ר סטופל מסביר כי התכנית כוללת שיתוף פעולה עם חברות מובילות, מוסדות אקדמיים ושת"פ בין האקדמיה לתעשייה. "אנו משקיעים במספר כיוונים, כולל בחברות העוסקות בתחום ה-AI ובמעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, כדי ליצור מנוע לצמיחה ארוכת טווח," הוא אומר.

במסגרת התוכנית פועלת גם קרן 'יוזמה 2.0', שתקדם השקעות בתחום זה על ידי שילוב משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון. כזכור, קרן יוזמה המקורית שהוקמה בראשית שנות התשעים, השתתפה בהשקעות בקרנות הון סיכון שבעצמן השקיעו בחברות סטארט-אפ ופתחה בכך את עידן ההייטק בישראל.

"מטרת הקרן להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי ולהקטין את התלות בהון הזר," מציין סטופל. הוא מדגיש את החשיבות של יצירת יציבות בשוק הון הסיכון הישראלי, במיוחד בתקופות משבר.

השקעות ישירות הן רק חלק אחד מהמעטפת הכוללת של רשות החדשנות. בכל שנה נפתחים מאגדים טכנולוגיים, שבהם חברות גדולות, חברות קטנות ומוסדות אקדמיים משתתפים בפיתוח תשתית בתחום מסויים, כשכל המשתתפים נהנים מהפיתוח. בהקשר זה פועלים לאחרונה מאגדים בתחום השבבים והבינה המלאכותית. בין היתר עוסקים המאגדים בעיבוד צמוד סנסור, לתמיכה ביכולות AI בקצה. מאגד נוסף, – IGBCTECH, מיועד לשילוב אלקטרוניקה וביולוגיה על שבבים. מאגד נוסף הוא מאגד עיבוד נוירומורפי, להרצת מודלי בינה מלאכותית בצורה חסכונית באנרגיה ולבסוף, מאגד TRUST AI, למניעת הונאות באמצעות בדיקת מערכות בינה מלאכותית.

ד"ר סטופל גם מתייחס לחשיבות ההסכם עם אינטל ולצורך במשקיע עוגן נוסף שיסייע לשפר את התשתית התעשייתית בישראל. "אנו רוצים לראות איך מושכים יותר משרשרת הערך לתוך ישראל ולא רק בשלב המחקר והפיתוח," הוא מסכם. "זה יכול לכלול הכנסת תחומים נוספים כמו ייצור, אריזה ובדיקות, מה שיגביר את נוכחות ישראל בשוק העולמי בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת."

לינק להרשמה לכנס ChipEx2024

הפוסט יו"ר הרשות לחדשנות יציג חזון חדש להייטק הישראלי ולהעצמת תעשיית השבבים ב- ChipEx2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות. ד"ר סטופל יחליף את עמי אפלבאום שכיהן בתפקיד שבע שנים * ההחלטה שאושרה על ידי הממשלה, התקבלה בהמלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אחרי שמועמדותו של ד״ר סטופל אושרה על ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה.

ד"ר סטופל (56) נשוי ואב ל-5, משמש בשנים האחרונות כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות, ובעברו כיהן במגוון תפקידים בכירים במִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון. במהלך השנים ביצע שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי, בהם נדרש להוכיח יכולת ניהולית ויזמית בזירות בינלאומיות, בתחום הביטחוני והאזרחי כאחד.

בהמלצות ועדת האיתור צוין כי ד״ר סטופל נושא עמו ניסיון רב בפיתוח עסקי ובעל מומחיות בהובלת שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר ופיתוח, הכולל הקמת מרכזי מו"פ ברחבי העולם ויצירת שיתופי פעולה בין ממשלות. כמו-כן, הינו בעל היכרות מעמיקה עם עבודת המו"פ הישראלי והבינלאומי בהיבטים אזרחיים וביטחוניים כאחד.

ד"ר סטופל בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״קיבלתי את המלצת ועדת האיתור למנות את ד״ר אלון סטופל לתפקיד המדען הראשי וראש רשות החדשנות. ד״ר סטופל עתיר ניסיון ממגוון תפקידים בכירים בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי. כך, בתפקידו האחרון כמדען ראשי של אלביט מערכות ועוד קודם לכן במפא״ת."

"ישראל מאותגרת כעת לא רק בזירת המלחמה בדרום, אלא גם כלכלית. תפקידנו הוא להחזיר את המשקיעים לכאן ולחזק את מעמדנו הבינ״ל כמעצמת חדשנות, מדע וטכנולוגיה. אני סמוך ובטוח שתרומתו של ד״ר סטופל בכלל ובעת הזאת, ביתר שאת, על רקע ניסיונו ארוך השנים – תסייע סיוע רב לתעשייה המובילה את הכלכלה הישראלית בשלושים השנים האחרונות״. הוסיף השר.

המדען הראשי לחדשנות הוא הגורם המייעץ לממשלה ולשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה בכל הקשור ליישום מטרות החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד- 1984 ( להלן : חוק המו"פ) בכפיפות למנכ"ל המשרד.
המדען הראשי משמש כיו"ר רשות החדשנות. בתפקידו כחבר ויושב ראש מועצת הרשות, חבר ויושב ראש של ועדות המחקר של רשות החדשנות הוא אחראי על ייזום תהליכים לקביעת מדיניות המשרד בתחומי אחריותו. בחינת צרכים בקביעה ובעדכון מדיניות הרשות  לאחר בחינת הצעות המועלות על ידי הכפיפים וגורמי חוץ.
בתפקידו מדווח לממשלה, ובכלל זה לוועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, אחת לשנה, על ממצאיו והמלצותיו בנוגע לקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה, והמלצותיו באשר לפעולות של הרשות והממשלה הנדרשות כדי להגשים את מטרות החוק.

הפוסט הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.