רשות החדשנות מסמנת את תחומי השבבים והבינה המלאכותית כאחד ממוקדי הפעולה המרכזיים שלה בשנה האחרונה. לקראת ChipEx2026, שיתקיים באקספו תל אביב ב-12 במאי, ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שישתתף בכנס, מציג את המהלכים המרכזיים שקידמה הרשות בתחומי המוליכים למחצה וה-AI, ואת האתגרים שעומדים בפני התעשייה הישראלית בשנה הקרובה.

לדברי ד"ר סטופל, השנה האחרונה הייתה שנה שבה הצליחה הרשות לתרגם חזון אסטרטגי לפעולות מעשיות בשטח:

"השנה האחרונה הייתה מבחינתנו שנה מאוד משמעותית, בעיקר כי הצלחנו לתרגם חזון אסטרטגי לפעולות קונקרטיות בשטח, במיוחד בתחומי המוליכים למחצה והבינה המלאכותית. אם אני מתמקד רגע בתחום השבבים, פעלנו בשני צירים מרכזיים. הראשון הוא ציר אופקי, שמטרתו להנגיש טכנולוגיות ולהוריד חסמי כניסה. אנחנו מדברים על תחום עם עלויות כניסה מאוד גבוהות, ולכן אחד המהלכים המרכזיים היה פרסום קול קורא להקמת Venture Studio בהיקף של כ 60 מיליון ש"ח. המטרה כאן היא ממש לייצר מחדש צבר של סטארטאפים בתחום, לתת ליזמים מעטפת מקצועית ולצמצם את הסיכון בשלבים הראשונים.

"במקביל, פעלנו גם בציר ורטיקלי, שמתמקד בטכנולוגיות שבהן יש לישראל יתרון תחרותי ברור, כמו פוטוניקה משולבת, אלקטרוניקת הספק, מחשוב נוירומורפי, מארזים מתקדמים וחומרים חדשניים. בתוך זה, אחד המהלכים המשמעותיים שאנחנו מקדמים הוא הקמה של קו פיילוט לאומי לפוטוניקה משולבת, שצפוי לשמש כתשתית מחקר ופיתוח גם לסטארטאפים וגם לחברות בוגרות יותר.

"בתחום הבינה המלאכותית, השנה האחרונה הייתה נקודת מפנה: השלמנו את אחד הפרויקטים המרכזיים של התוכנית הלאומית עם השקת מחשב העל לאימון מודלים גדולים, בשיתוף חברת נביוס ובמקביל התחלנו להעניק שוברים לשימוש מוזל לחברות ישראליות ולחוקרים. מעבר לזה, קידמנו שורה של מהלכים משלימים, הקמה של נכסי דאטה לאומיים, רגולציה ניסיונית בתחומים כמו חינוך ובריאות, ליווי של מערכת החינוך בהטמעת AI פרויקטים בסקטור הציבורי, וגם עבודה מאוד מעמיקה על נושא ההון האנושי.

"ובסוף, חשוב לומר שגם מה שקורה מסביב הוא חלק מהתמונה: השנה ראינו מהלכים מאוד משמעותיים מצד חברות גלובליות, כמו ההחלטה של NVIDIA להקים קמפוס גדול בישראל עם יותר מעשרת אלפים עובדים, וההתרחבות של Tower Semiconductor. כל זה לא קורה במקרה, זה משקף את החוזק של האקו סיסטם המקומי."

לצד ההתקדמות, ד"ר סטופל מצביע על כמה אתגרים מבניים שמחייבים טיפול בשנה הקרובה. בתחום השבבים מדובר בעיקר במספר נמוך מדי של סטארטאפים חדשים, בעלויות כניסה גבוהות ובצורך בכוח אדם מיומן. בתחום הבינה המלאכותית האתגרים נוגעים גם לתשתיות מחשוב, דאטה ורגולציה.

לדבריו: "יש כמה אתגרים מאוד ברורים שאנחנו מתמודדים איתם: בתחום השבבים, האתגר המרכזי הוא ירידה במספר הסטארטאפים החדשים. זה תחום עם חסמי כניסה מאוד גבוהים, גם מבחינת עלויות וגם מבחינת מורכבות טכנולוגית, וזה משהו שמייצר פער בשרשרת הערך לאורך זמן.

"אתגר נוסף הוא ההון האנושי. יש פער בין הביקוש לאנשי מקצוע לבין ההיצע הקיים, ואנחנו מבינים שבלי טיפול עמוק בנושא הזה יהיה קשה לשמור על קצב הצמיחה של התעשייה.

"בבינה מלאכותית, האתגרים הם קצת שונים אבל לא פחות משמעותיים: מדובר בצורך בתשתיות מתקדמות, זמינות של דאטה איכותי, התאמות רגולטוריות, וגם כאן כמובן נושא ההון האנושי. התחום מתקדם מאוד מהר, והאתגר הוא להבטיח שהמערכת כולה, ממשלה, אקדמיה ותעשייה, מתקדמת יחד איתו.

"וברמה הרחבה יותר, יש גם אתגר של איזון. לשמור על אקו סיסטם מגוון, כזה שמשלב סטארטאפים בשלבים מוקדמים, חברות צמיחה ושחקנים תעשייתיים גדולים. זה קריטי כדי לשמור על היתרון התחרותי של ישראל בזירה הגלובלית."

המענה של רשות החדשנות, כפי שמתאר אותו ד"ר סטופל, מבוסס על שילוב של תשתיות, מסלולי תמיכה, רגולציה מותאמת והכשרה. לדבריו, אין פתרון יחיד, אלא צורך בבניית מערכת שלמה שתאפשר ליזמים, לחברות ולאקדמיה להתקדם יחד.

"אנחנו פועלים בכמה מישורים במקביל, מתוך הבנה שאין פתרון אחד אלא מערכת שלמה של צעדים משלימים:

"בציר הראשון, אנחנו מתמקדים בהורדת חסמי כניסה. זה כולל הקמה של Venture Studio חממות ותשתיות מחקר ופיתוח שיתופיות, כדי לאפשר ליותר יזמים להיכנס לתחום השבבים ולהצליח בו.

"בציר השני, אנחנו משקיעים בטכנולוגיות אסטרטגיות שבהן לישראל יש יתרון. זה בא לידי ביטוי במסלולים ייעודיים וביוזמות כמו קו הפיילוט לפוטוניקה משולבת, שנועד לשמש תשתית לאומית ולאפשר חדשנות עמוקה.

"בציר השלישי, בתחום הבינה המלאכותית, אנחנו ממשיכים לבנות תשתיות, כמו מחשוב ודאטה, לצד קידום רגולציה מותאמת והטמעה של טכנולוגיות במגזר הציבורי.

"נושא נוסף שהוא מאוד מרכזי הוא ההון האנושי. במהלך השנה הקרובה אנחנו מתכוונים לבצע בחינה מעמיקה של היצע וביקוש בתחום המוליכים למחצה, ועל בסיס זה לגבש תוכניות הכשרה ממוקדות בשיתוף מערכת ההשכלה הגבוהה.

"המטרה הכוללת היא לא רק לפתור בעיות נקודתיות, אלא לבנות אקו סיסטם חזק, יציב ובר קיימא, שיכול להוביל את ישראל קדימה לאורך זמן."

במסגרת הכנס צפוי ד"ר סטופל להציג כמה נתונים מרכזיים, שממחישים את היקף המהלכים שמקדמת הרשות בתחומי השבבים והבינה המלאכותית.

ד"ר סטופל גם מבקש להציג כמה נתונים ומספרים מרכזיים:

• · הקול הקורא להקמת Venture Studio בהיקף של כ 60 מיליון ש"ח, שנועד להגדיל את מספר הסטארטאפים בתחום השבבים.
• · התכנון להקמת קו פיילוט לאומי לפוטוניקה משולבת בהיקף של לפחות 150 מיליון ש"ח, שמהווה תשתית אסטרטגית.
• · מהצד התעשייתי, יש את ההכרזה של NVIDIA על הקמת קמפוס בישראל עם מעל עשרת אלפים עובדים, לצד ההתרחבות של Tower Semiconductor.
• · בתחום הבינה המלאכותית, יש את השקת מחשב העל הלאומי והתחלת הענקת שוברים של 30% הנחה לחברות.

"כל אלה יחד מציירים תמונה של השקעה רחבה, גם בתשתיות, גם ביזמות וגם בשחקנים הגדולים בתעשייה."

הפוסט ד"ר אלון סטופל: רשות החדשנות מציבה את השבבים וה-AI במרכז סדר היום הטכנולוגי של ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום רביעי ה־14 במאי 2025, במרכז פרס לשלום ביפו, התקיים במהלכו מפגש בכירים נפרד במסגרת כנס ChipEx 2025, שבו נשא דברים ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. הפורום, אליו הוזמנו בכירים בתעשייה, נציגי ממשל, אקדמיה ומשקיעים בינלאומיים, התרכז בצורך האסטרטגי למיצוב ישראל כמובילה עולמית בשרשרת הערך של תעשיית הסמיקונדקטור.

“עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית”. לדבריו, שבב אינו עוד חלק רכיבני במערכת, אלא היסוד שעליו נבנות מהפכות בטכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, דרך ביוטכנולוגיה ופוטוניקה ועד מערכות הגנה צבאיות." כך אמר ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות במפגש הבכירים במסגרת כנס ChipEx 2025.

"בעשור האחרון פיתחה ישראל אקוסיסטם סמיקונדקטורי נרחב, מבלי להסתמך על השקעות ממשלתיות בסדר גודל ענק: בעוד עצמה הפיננסית של מדינות רבות מאפשרת להן לשפוך מאות מיליארדי דולרים בתשתיות שבבים, גישתנו מבוססת על ‘להשתרע במוח, לא בכיס’ – יצירת יתרון תחרותי באמצעות חשיבה, שיתופי פעולה וחדשנות מתמדת.”

כדי להעצים מגמה זו חשפו ברשות החדשנות מספר יוזמות מרכזיות: הקמת חממת שבבים לאומית שתעניק לסטארט-אפים גישה לתשתיות בדיקה ופיתוח מתקדמות (shared infrastructure); הקמת קונסורציום אקדמיה-תעשייה לפיתוח טכנולוגיות בהן ישראל כבר מחזיקה ביתרון יחסי, כגון פוטוניקה אינטגרטיבית, מיחשוב קוונטי, מחשוב נוירומורפי ו־advanced packaging; והרחבת מסלולי המענקים הציבוריים במאות מיליוני שקלים לשיתופי פעולה הדדיים בין חברות הזנק ובין מוסדות מחקר מובילים.

סטופל ציין כי המהלך יתמוך בשני מסלולים מקבילים: המסלול האופקי ייכון עבורו מוסדות ומעבדות משותפות, יופחתו חסמי הכניסה ליזמים ויושקו תכניות תמיכה לחדשנות פריצת דרך; המסלול האנכי יתמקד בהעמקת מומחיות ישראלית ויצירת “אשכולי מצוינות” סביב טכנולוגיות חדשות, כאשר הדגש יושם על טיפוח סטארט־אפים קטנים מהירים לצד שיתופי פעולה עם תאגידים בינלאומיים.

בהמשך דיבר סטופל על “צווארי בקבוק” שנתגלו במחקרי הרשות: שיעור הקמת הסטארט-אפים בתחום השבבים עתירי החישוב נמצא בירידה, מחסור במשקיעים המתמחים ב-semiconductor, וכן תלות מופרזת בשרשרת ייצור גלובלית שברירית. לטענתו, הפתרון כולל לגבש כלי מימון ותמרוץ עבור יזמים וקרנות הון־סיכון ישראליות, להרחיב תשתיות פאב (Fab) קטן לבדיקות מהירות של שבבים, וליצור מסלולי העברה מהירה של ידע ופיתוח טכנולוגי בין אקדמיה לתעשייה.

סטופל אף חשף כי בשבועות הקרובים תצא קריאה ציבורית רחבת היקף למענקי מחקר וחדשנות בסכום כולל העולה על חצי מיליארד שקלים, שתקצה משאבים להרחבת תשתיות השבבים ולמימון פרויקטים בשיתוף פעולה חוצה־גופים. בהקשר זה הוסיף כי “העידן שבו השקעות ענק שולטות בהכרעת גורלות הטכנולוגיה מתחלף בעידן של שיתופי פעולה ממוקדים, שנשענים על אקוסיסטם מחקרי־תעשייתי חזק וגישה גמישה ומהירה”.

לקראת סיום דבריו פנה סטופל למנהלי מו”פ, למשקיעים ולשותפים הטכנולוגיים מכל רחבי העולם: “אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע של ייצור שבבים בישראל, להעמיק את השתייכותנו לאורך כל שרשרת הערך ולתמוך בקידום החדשנות הלאומית. ייתכן שאין ביכולתנו להתחרות בתקציבים של המדינות הגדולות, אך אין לנו מתחרים בחזון, בגמישות ובמחויבות להפוך רעיונות לשבבים שמעצבים את העתיד.”

הפוסט אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: “עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעידן שבו תחום ההייטק ממשיך להתפתח בקצב מהיר, רשות החדשנות בישראל נערכת לקראת האירוע המרכזי בתעשיית השבבים והבינה המלאכותית – כנס ChipEx2024, שיתקיים ב-7-8 המאי, בתל אביב. ד"ר אלון סטופל, יושב ראש רשות החדשנות, יציג בכנס את תוכנית 'יוזמה 2.0' שתקדם את תעשיית השבבים בישראל ותסייע בהבאת חדשנות לשוק המקומי ואשר אושרה בממשלה בשבועות האחרונים.

ד"ר סטופל מסביר כי התכנית כוללת שיתוף פעולה עם חברות מובילות, מוסדות אקדמיים ושת"פ בין האקדמיה לתעשייה. "אנו משקיעים במספר כיוונים, כולל בחברות העוסקות בתחום ה-AI ובמעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, כדי ליצור מנוע לצמיחה ארוכת טווח," הוא אומר.

במסגרת התוכנית פועלת גם קרן 'יוזמה 2.0', שתקדם השקעות בתחום זה על ידי שילוב משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון. כזכור, קרן יוזמה המקורית שהוקמה בראשית שנות התשעים, השתתפה בהשקעות בקרנות הון סיכון שבעצמן השקיעו בחברות סטארט-אפ ופתחה בכך את עידן ההייטק בישראל.

"מטרת הקרן להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי ולהקטין את התלות בהון הזר," מציין סטופל. הוא מדגיש את החשיבות של יצירת יציבות בשוק הון הסיכון הישראלי, במיוחד בתקופות משבר.

השקעות ישירות הן רק חלק אחד מהמעטפת הכוללת של רשות החדשנות. בכל שנה נפתחים מאגדים טכנולוגיים, שבהם חברות גדולות, חברות קטנות ומוסדות אקדמיים משתתפים בפיתוח תשתית בתחום מסויים, כשכל המשתתפים נהנים מהפיתוח. בהקשר זה פועלים לאחרונה מאגדים בתחום השבבים והבינה המלאכותית. בין היתר עוסקים המאגדים בעיבוד צמוד סנסור, לתמיכה ביכולות AI בקצה. מאגד נוסף, – IGBCTECH, מיועד לשילוב אלקטרוניקה וביולוגיה על שבבים. מאגד נוסף הוא מאגד עיבוד נוירומורפי, להרצת מודלי בינה מלאכותית בצורה חסכונית באנרגיה ולבסוף, מאגד TRUST AI, למניעת הונאות באמצעות בדיקת מערכות בינה מלאכותית.

ד"ר סטופל גם מתייחס לחשיבות ההסכם עם אינטל ולצורך במשקיע עוגן נוסף שיסייע לשפר את התשתית התעשייתית בישראל. "אנו רוצים לראות איך מושכים יותר משרשרת הערך לתוך ישראל ולא רק בשלב המחקר והפיתוח," הוא מסכם. "זה יכול לכלול הכנסת תחומים נוספים כמו ייצור, אריזה ובדיקות, מה שיגביר את נוכחות ישראל בשוק העולמי בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת."

לינק להרשמה לכנס ChipEx2024

הפוסט יו"ר הרשות לחדשנות יציג חזון חדש להייטק הישראלי ולהעצמת תעשיית השבבים ב- ChipEx2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות. ד"ר סטופל יחליף את עמי אפלבאום שכיהן בתפקיד שבע שנים * ההחלטה שאושרה על ידי הממשלה, התקבלה בהמלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אחרי שמועמדותו של ד״ר סטופל אושרה על ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה.

ד"ר סטופל (56) נשוי ואב ל-5, משמש בשנים האחרונות כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות, ובעברו כיהן במגוון תפקידים בכירים במִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון. במהלך השנים ביצע שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי, בהם נדרש להוכיח יכולת ניהולית ויזמית בזירות בינלאומיות, בתחום הביטחוני והאזרחי כאחד.

בהמלצות ועדת האיתור צוין כי ד״ר סטופל נושא עמו ניסיון רב בפיתוח עסקי ובעל מומחיות בהובלת שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר ופיתוח, הכולל הקמת מרכזי מו"פ ברחבי העולם ויצירת שיתופי פעולה בין ממשלות. כמו-כן, הינו בעל היכרות מעמיקה עם עבודת המו"פ הישראלי והבינלאומי בהיבטים אזרחיים וביטחוניים כאחד.

ד"ר סטופל בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״קיבלתי את המלצת ועדת האיתור למנות את ד״ר אלון סטופל לתפקיד המדען הראשי וראש רשות החדשנות. ד״ר סטופל עתיר ניסיון ממגוון תפקידים בכירים בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי. כך, בתפקידו האחרון כמדען ראשי של אלביט מערכות ועוד קודם לכן במפא״ת."

"ישראל מאותגרת כעת לא רק בזירת המלחמה בדרום, אלא גם כלכלית. תפקידנו הוא להחזיר את המשקיעים לכאן ולחזק את מעמדנו הבינ״ל כמעצמת חדשנות, מדע וטכנולוגיה. אני סמוך ובטוח שתרומתו של ד״ר סטופל בכלל ובעת הזאת, ביתר שאת, על רקע ניסיונו ארוך השנים – תסייע סיוע רב לתעשייה המובילה את הכלכלה הישראלית בשלושים השנים האחרונות״. הוסיף השר.

המדען הראשי לחדשנות הוא הגורם המייעץ לממשלה ולשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה בכל הקשור ליישום מטרות החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד- 1984 ( להלן : חוק המו"פ) בכפיפות למנכ"ל המשרד.
המדען הראשי משמש כיו"ר רשות החדשנות. בתפקידו כחבר ויושב ראש מועצת הרשות, חבר ויושב ראש של ועדות המחקר של רשות החדשנות הוא אחראי על ייזום תהליכים לקביעת מדיניות המשרד בתחומי אחריותו. בחינת צרכים בקביעה ובעדכון מדיניות הרשות  לאחר בחינת הצעות המועלות על ידי הכפיפים וגורמי חוץ.
בתפקידו מדווח לממשלה, ובכלל זה לוועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, אחת לשנה, על ממצאיו והמלצותיו בנוגע לקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה, והמלצותיו באשר לפעולות של הרשות והממשלה הנדרשות כדי להגשים את מטרות החוק.

הפוסט הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.