בשנת 2020, בשמונת החודשים האחרונים לחייו, קיימה ד"ר הודיה הופמן  סדרת שיחות עם אלכס. לדבריה גילתה באלכס דמות מיוחדת ומרתקת של תבונה, אנושיות, יושרה, ובעיקר הרבה צניעות וענוה, חף מגינוני יוקרה ומעמד, ממש כמו משה רבנו. אלכס עבד 30 שנה באינטל שהיה כפי שנהג לומר "מקום העבודה הראשון והאחרון שלו". במהלך עבודתו באינטל שימש כמנכ"ל מרכז הפיתוח בחיפה, מנכ"ל מפעל הייצור בירושלים, מנכ"ל מפעל הייצור הראשון בקרית גת ואחר כך כמנכ"ל אינטל ישראל. 21 שנה מתוך 30 השנים שלו באינטל שימש בתפקידי מנכ"ל.

אלכס סבל מגמגום – גמגום כבד. זה כלל לא מובן מאליו המעמד שאליו הגיע עם המוגבלות הזו בוודאי לא בשנות ה 80 וה- 90 של המאה הקודמת ואפילו בתחילת המאה ה-21 .אלכס צוטט כאומר  "יצא לי מזה משהו טוב מפני שלמדתי לדבר פחות ולהקשיב יותר. וזה נשאר אצלי עד היום. אני יודע להקשיב".

לאחר פטירתו של אלכס ראיינה הודיה עשרות עובדים ומנהלים שעבדו עימו וסיפרו על מנהל שאפתן שדרש מעובדיו לא מעט אך גם היה איש אנושי וצנוע. המשפט האלמותי שאלכס טבע ובזכותו החליטה הודיה לכתב את הספר עליו הוא "להיות מנהל זה תפקיד זמני, להיות בן אדם זה תפקיד לכל החיים".

קורנהאוזר נפטר בשנת 2020 לאחר מאבק במחלת הסרטן.

להלן 7 תובנות ניהוליות עפ"י אלכס קורנהאוזר (ציטוט מתוך הספר)

• ככל שעולים בהיררכיה, המומחיות נעשית רלוונטית פחות, ותכונות של מנהיגות נעשות חשובות יותר. מנהל בכיר חייב לפתח חסינות ולשחרר את התלות במשוב חיצוני, שעניינו מה כותבים או אומרים עליו.
• חלק מעבודת המנהל היא זיהוי פוטנציאל העובד, הצמחתו ובניית שדרת ניהול בארגון.
• כל מנהל צריך מנטור, מדריך, יועץ או מלווה שיכול לחלוק עימו את משאו הכבד, לשתף, להתייעץ, או לקבל שיקוף. זהו חלק מהמתכון לבריאות נפשית ופיזית וליכולת להתמודד עם השחיקה.
• מנהיג צריך להקיף עצמו באנשים המשלימים את חולשותיו ומעצימים את חוזקותיו.
• חשוב שתבין את סדר העדיפיות של המנהל שלך, כי אתה מחויב הן להצלחת הארגון והן להצלחת המנהל שלך.
• הציפיה לקבל במקום העבודה את כל מה שהבית נותן – אינה ריאלית. מקום עבודה אינו משפחה.
• הגיוון המגדרי הוא נכס ארגוני. נשים צריכות להיות חלק משולחן הדיונים ומתהליך קבלת ההחלטות.

הספר המנהל האנושי הוא למעשה ספר כפול. בחלקו האחד הוא ספר הדרכה למנהלים, הכולל עצות מעשיות ותובנות ניהוליות.  בחלקו השני הוא "ממואר" מקצועי מרתק המתאר את סיפור חיו של אלכס קורנהאוזר מן המנהלים הבכירים במשק הישראלי.

הספר ניתן לרכישה בלינק זה

הפוסט ספר ניהולי חדש: המנהל האנושי – שיחות עם אלכס קורנהאוזר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

זמן מה לאחר מכן ביקשתי לקבוע מועד לביקור אצל אלכס דרך ידיד משותף. הידיד שיתף אותי במצב מחלתו של אלכס והודיע לי כי הוא נמנע מביקורים ומפגשים עקב מחלת הסרטן ששבה ותקפה אותו באכזריות.

ההיכרות הראשונה שלי עם אלכס היתה בשנת 2006. באותה עת, כיהן כמנכ"ל אינטל ישראל ואני התקשרתי לבשר לו כי נבחר כמנכ"ל המצטיין של חברת הייטק בינלאומית הפועלת בישראל. הבחירה נעשתה ע"י חבר שופטים שכלל את בכירי תעשיית ההייטק בישראל ולא התקשה לבחור בו פה אחד בזכות רצף של הישגים אליהם הצעיד את אינטל ישראל ובמיוחד לאחר שהצליח לשכנע את אינטל העולמית להקים את מפעל השבבים החדש שלה (הידוע בשם פאב 28) בישראל. לקראת מועד הענקת האות התקשר אלכס והתנצל על שלא יוכל להגיע לטקס בעקבות התחיביות קודמות. קיבלתי בהבנה את התנצלותו אך ביקשתי שישלח מישהו ראוי לקבל את האות בשמו, בטקס החגיגי שערכנו לכבודו. ואכן, אלכס שלח את מקסין פסברג, מי שמונתה לנהל את אינטל ישראל לאחר שסיים את הקדנציה שלו ועבר לנהל את מפעל נומוניקס בקרית גת.

כשפרש מתפקידיו באינטל ונומוניקס ביקשתי להיפגש עימו. אלכס נעתר מיד ובפגישתינו העליתי בפניו את הרעיון להקים בישראל איגוד מקצועי שיאגד בתוכו את החברות הרבות הפועלות בישראל בתחום פיתוח שבבים. ביקשתי מאלכס לשמש כיו"ר האיגוד והוא נענה בשמחה. נפגשנו עוד מספר פעמים בנידון והתרשמתי מאד מאישיותו של אלכס, מהתיחסותו האוהדת והענינית ומהתובנות שסיפק לי. הקמת האיגוד לא קרמה עור וגידים מסיבות שונות אך אחד הדברים שלמדתי במהלך פגישותינו היא החשיבות הרבה שיחס אלכס לשמירה ואף להגדלת היצור (לא רק של שבבים) המקומי. לדעתו, יצור הוא מקור חשוב להמשך התפתחותה של כלכלת ישראל בכלל ושל תעשיית ההייטק בפרט (לכן לא התפלאתי שנאות להצטרף כחבר דירטריון לחברת טאואר סמיקונדקטור – יצרנית השבבים הישראלית בה שימש כדירקטור עד לפטירתו).

בשנת 2013 היה לי הכבוד והעונג להעניק לו את אות "מוביל התעשיה הגלובלית"Global Industry Leader) ) שהוענק לו על פועלו ותרומתו לתעשיית ההייטק הישראלית במסגרת ChipEx2013 – הכנס השנתי של תעשיית השבבים בישראל. בטקס שנערך במרכז הנשפים של מלון הילטון תל אביב השתתפו ראשי תעשיית ההייטק בישראל וכן נכח בו, בריאן טוהי, נשיא ומנכ"ל SIA – איגוד תעשיית השבבים האמריקאי, שהגיע במיוחד לשם כך לישראל. מאז שמרתי על קשרי ידידות עם אלכס וזכיתי לראותו מדי פעם במפגשי מועדון השבבים.

ביום חמישי בלילה כשנודע לי על פטירתו של אלכס, חשתי צער עמוק. צער על לכתו בטרם עת של איש נפלא ויחיד במינו שתרם רבות לתעשיית ההייטק הישראלית ואני, זכיתי להכירו מקרוב! יהיה זכרו ברוך.

שלמה גרדמן, יו"ר הסיליקון קלאב – פורום מנכ"לי הייטק, יזם ויו"ר משותף של כנסי  ChipEx

גילוי נאות: שלמה גרדמן, הוא מנכ"ל חב' איי אס ג'י בע"מ, המו"ל של אתר Chiportal

הפוסט אלכס קורנהאוזר שלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קורנהאוזר, נולד ברומניה בשנת 1946, בשנת 1977 עלה לישראל ביחד עם אשתו ושני ילדיו. זמן קצר לאחר עלייתו התקבל לעבודה בחברת אינטל. החברה פעלה אז ממחסן במת"מ, חיפה ומנתה כ- 40 עובדים. שלא כמו רבים מחבריו התגורר באותה עת בנהריה והיה מגיע כל בוקר למשרדי אינטל בחיפה שם עסק בתכנון המעבד המתימטי הראשון של אינטל ה-8087.

בשנת 1990 התמנה למנכ"ל מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה וב -1994 עבר מהמו"פ למפעל היצור (פאב 8) של אינטל בירושלים. לשם כך העתיק את מגוריו לירושלים . זמן קצר לאחר מכן, התמנה קורנהאזור כאחראי להקמת פאב 18 המפעל הראשון של אינטל ישראל בקרית גת והקים ארגון של 1,700 עובדים להם הנחיל תרבות של מצוינות בביצוע, חדשנות ולקיחת סיכונים. היה זה לדבריו, אחד התפקידים המאתגרים אך גם המתגמלים ביותר שעשה ובעקבות הצלחתו הגדולה במשימה שנטל על עצמו התמנה בשנת 2000 למנהל כללי של אינטל ישראל. קורנהאוזר הוביל את אינטל ישראל בתקופה משברית לתעשיית ההייטק בכלל ולאינטל בפרט אך ידע לגבור על הקשיים ולנתב את אינטל ישראל להישגים רבים. בין הישגיו הקמת Fab 28 בקרית גת אותו הוביל מתחילת הדרך כולל השגת כל האישורים הממשלתיים, פיתוח שבבי הסנטרינו ושבבי ה DUAL CORE (הליבה הכפולה) שפותחו בתקופתו תוך התמקדות בצריכת זרם מינימלית, הקריטית במיוחד במחשבים ניידים. פיתוח דור שבבים חדש זה עזר לאינטל לצאת מהמשבר אותו חוותה באותה עת. בשנת 2005 ולכבוד 30 שנה להקמתה של אינטל ישראל ביקר בארץ מנכ"ל החברה פול אוטליני שדאג להחמיא לשלוחה הישראלית באומרו: "לא היה לאינטל הישג טכנולוגי, כלכלי או יצורי שלא היה קשור לפעילות אינטל בישראל".

בזכות הישגיו הרבים הוענק לאלכס בשנת 2006 התואר "מנכ"ל השנה בהייטק" בקטיגוריית חברות רב לאומיות הפעילות בישראל. התואר הוענק לו ע"י פורום מנכ"לי ההייטק.

בשנת 2008 בעקבות עיסקת מיזוג בין אינטל וחברת STMicroelectronics ולאחר 30 שנה באינטל ישראל, עבר אלכס לחברת נומוניקס. (שנרכשה זמן קצר לאחר מכן ע"י חברת מיקרון ). אלכס שימש בנומוניקס (מיקרון) כמנכ"ל וכמנהל הפעילות הבינלאומית עד לפרישתו לגמלאות.

בשנת 2013 הוענק לקורנהאוזר פרס מוביל תעשיית השבבים הגלובלית בטקס חגיגי ורב משתתפים שנערך במסגרת כנס התעשיה השנתי ChipEx2013 . בנימוקים לקבל הפרס ציין שלמה גרדמן, יו"ר הכנס "אלכס קורנהאוזר הוא דוגמא ומופת למנהל אשר הוביל את אינטל ישראל לא רק למעסיק הגדול ביותר בתעשיית ההייטק הישראלית אלא למרכיב חשוב ודומיננטי בפיתוח ויצור הרכיבים המתקדמים ביותר של חברת אינטל העולמית. אלכס גם הוביל את ההיפרדות של צוות מפעל Fab18 והפיכתו לניומוניקס ישראל ואח"כ למיקרון ישראל. אחד מהישגיו הגדולים הוא הצמחת דור מנהלים חדש בינהם מקסין פסברג, מולי אדן, דדי פרלמוטר ויונתן ונד. דור זה מוביל כיום את אינטל ישראל וחברות אחרות".

אלכס הכריזמטי ובעל האישיות הכובשת , יזכר לטובה כאדם משכמו ומעלה ע"י כל מי שעבד תחתיו או איתו. הותיר אחריו אשה, בן ובת ושישה נכדים. יהי זכרו ברוך.

הלוויתו של אלכס קורנהאוזר תתקיים היום, יום שישי, 6 נובמבר, 2020 בשעה 12:00 בצהריים בבית העלמין בנהריה (ליד צומת כברי). יושבים שבעה בביתו ברחוב עמינדב 14, ירושלים.

אנשי תעשיית השבבים שהכירו את אלכס קורנהאוזר ז"ל מוזמנים לכתב בתחתית העמוד דברים לזכרו.

הפוסט אלכס קורנהאוזר, מנכ"ל אינטל ישראל לשעבר, נפטר ממחלת הסרטן הופיע לראשונה ב-Chiportal.