סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה פנו לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבקשה להסיר את ההגבלות שהוטלו בסוף כהונת ממשל ביידן על ייצוא שבבי בינה מלאכותית למדינות כמו ישראל, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. החברות מזהירות כי המגבלות עלולות לגרום לבעלות הברית של ארה"ב לפנות לסין לצורך שבבים מתקדמים, ובכך להעניק לה יתרון אסטרטגי במירוץ הבינה המלאכותית.

בפוסט בבלוג שפרסמה ביום חמישי, טענה מיקרוסופט כי ההגבלות פוגעות בבעלות הברית של ארה"ב ומונעות מחברות טכנולוגיה אמריקניות לבנות ולהרחיב מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות אלה. לדברי ברד סמית, נשיא מיקרוסופט, המגבלות על ייצוא שבבי AI לשווקים אסטרטגיים עלולות להוביל את המדינות האלה לפנות לסין לשבבים מתקדמים.

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, הצטרף לקריאה והדגיש כי "אם לא נשנה את המצב, אנו למעשה מוותרים על העסק ועל השותפויות האלה למדינות אחרות שיכולות לספק את השבבים." ג'סי הדגיש את הצורך לשמור על השותפויות האסטרטגיות של ארה"ב באמצעות גישה חופשית לשבבים מתקדמים.

נראה כי טראמפ וצוותו בוחנים את האפשרות להחמיר את המגבלות, תוך כדי הפעלת לחץ על בעלות הברית להרחיב את ההגבלות על סין. מדובר בהמשך למאמצי ממשל ביידן להגביל את גישתה של סין לטכנולוגיות מתקדמות. המדיניות מחלקת את העולם לשלוש רמות ומגבילה את הייצוא של שבבי AI למדינות רבות, כולל מדינות המוגדרות כבעלות ברית של ארה"ב.

אנבידיה תחת אש

אנבידיה, המובילה העולמית בשבבי בינה מלאכותית, עלולה להיפגע בצורה קשה מהמגבלות. המנכ"ל ג'נסן הואנג ציין כי ההכנסות של החברה מסין ירדו למחצית מאז שהוטלו המגבלות, והוסיף כי השבבים שמותר לייצא לסין חלשים פי 60 מהשבבים המתקדמים ביותר של החברה. לטענתו, המגבלות הנוכחיות יעניקו יתרון לסין, בדומה לזינוק המהיר שלה בתחום ה-5G בעשור האחרון.\

לדברי סמית, "אם לא נשנה את המצב, חוק ביידן יעניק לסין יתרון אסטרטגי בהפצת טכנולוגיית ה-AI שלה לאורך זמן." מיקרוסופט מפעילה מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות כמו איחוד האמירויות, ונראה כי היא מודאגת מהשפעת המגבלות על הפעילות שלה.

במקביל, אנבידיה מזהירה כי הגבלות הייצוא פוגעות במכירות של מרכזי נתונים בסין. קולט קרס, סמנכ"לית הכספים של אנבידיה, ציינה כי מכירות מרכזי הנתונים בסין נמצאות הרבה מתחת לרמה שקדמה למגבלות. לדבריה, כל עוד לא יהיו שינויים במדיניות, מכירות השבבים לסין יישארו ברמתן הנמוכה.

התחזית להמשך

אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים במדיניות הייצוא, יש חשש כי בעלות הברית של ארה"ב יאלצו לפנות לשבבים מתקדמים מתוצרת סין, מה שעלול להחליש את מעמדן האסטרטגי של חברות הטכנולוגיה האמריקניות. בנוסף, המהלך עלול לעכב את הפיתוח של מרכזי נתונים מבוססי AI במדינות כמו ישראל, איחוד האמירויות וערב הסעודית.

נראה כי המתח בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית רק הולך ומחריף, כאשר חברות הטכנולוגיה האמריקניות מנסות להפעיל לחץ על הממשל לשנות את המדיניות הנוכחית ולהשיב את השוק הבינלאומי ליציבות.

הפוסט מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה לוחצות על טראמפ לבטל את ההגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל, סעודיה והאמירויות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלכסנדר "סשה" טרופנוב, מהנדס חשמל בחברת Amazon Web Services (AWS), חזר אמש במסגרת הפעימה השישית של שלב א' בשחרור החטופים.

טרופנוב נחטף במהלך התקפת חמאס על קיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר 2023, בעת ביקור משפחתי, גם אמו ילנה וסבתו אירינה נחטפו. אביו נרצח. אמו וסבתו השתחררו בנובמבר 2023, אך טרופנוב נותר בשבי במשך כמעט 16 חודשים עד לשחרורו בשבת האחרונה.

רק בשבת, עם שחרורו, פרסם מנכ"ל אמזון אנדי ג'סי פרסם בבלוג רשמי את הודעתו, בה הביע הקלה רבה והדגיש כי צוות ייעודי עבד מאחורי הקלעים כדי לקדם את שחרורו, אך נבחרה שתיקה פומבית מתוך חשש שהצהרות רשמיות עלולות לסכן את טרופנוב או לפגוע בסיכוייו להשתחרר: "מאז שנודע לנו על חטיפתם של סשה ומשפחתו, הפעלנו צוות ייעודי שעבד מאחורי הקלעים עם מומחים כדי לתמוך במאמצים להביא לשחרורם ולהבטיח שעשינו את הדבר הנכון עבורם ועבור ביטחונם – כולל הימנעות כואבת מלהגיב בפומבי מחשש שנשפיע לרעה על יכולתם להשתחרר או על היחס אליהם בשבי."

שתיקה זו עוררה ביקורת חריפה הן בקרב עובדי החברה והן בקרב הקהילות היהודיות והישראליות, כאשר עובדים אמריקאים וישראלים הביעו את תסכולם ואף ערכו הפגנות, ובאירוע שהתקיים ב-AWS בלס וגאס נשכרה משאית ועליה תמונתו במאמץ ללחוץ על ההנהלה להראות סולידריות.

במקביל, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, פעל באופן פומבי וקרא לשחרור עובד שהוחזק, מה שהעלה שאלות בנוגע להבדלים בגישות של חברות טכנולוגיה מובילות כלפי עובדי החברה במצבי משבר ביטחוני. חלק מהמבקרים, ביניהם דמויות בכירות במגזר הפיננסי כמו ביל אקמן, טענו כי האחריות הראשונה של כל מנכ"ל היא להבטיח את ביטחון העובדים ולהביע תמיכה פומבית בסיטואציות כאלה.

בעוד שהנהלת אמזון העולמית העדיפה לשמור על שקט, הסניף הישראלי של החברה פעל באופן שונה – תמונתו של טרופנוב הוצגה באירועים מקומיים והעובדים קיבלו אפשרות להשתתף במבצעים להגברת המודעות למקרה, מה שהדגיש את חשיבות התמיכה והסולידריות במישור הקהילתי והארצי. אמזון, שלה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי נתונים מקומיים, מאות עובדים ושיתוף פעולה בפרויקטים מרכזיים כגון פרויקט Nimbus של ממשלת ישראל, נמצאת כעת במרכז דיונים ציבוריים על אחריות חברתית ותאגידית בתקופות משבר, כאשר המקרה מעמיד את החברה בפני אתגרים חדשים של אמינות והבעת סולידריות במצבים של סיכון ביטחוני ואישי.

הפוסט שתיקת אמזון נשברה רק כאשר סשה טרופנוב חזר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הוצאות עתק אלו קשורות בעליית השימוש בבינה המלאכותית (AI) שהובילה לעידן חדש במרכזי הנתונים. עלייה זו דורשת שינוי מאסיבי בתשתיות שלהם. כיום מרכזי הנתונים כבר לא מסתפקים רק באירוח אתרים ובאחסון קבצים. המבצרים הדיגיטליים הללו עומדים בפני המשימה העצומה של לספק את התיאבון הבלתי יודע שובע של אלגוריתמי הבינה המלאכותית.

דמיינו לעצמכם מרכז נתונים טיפוסי, שוקק שרתים מזמזמים העוסקים בעיבוד מיילים, הפעלת אתרי אינטרט ותמיכה במסדי נתונים – אלו עמודי התווך של העולם הדיגיטלי שלנו. אך אלו הם השרתים הכלליים, סוסי עבודה המיועדים למגוון רחב של משימות מיחשוב יומיומיות. הם מצטיינים בעיבוד רציף, ומטפלים במספר משימות במקביל.

לעומתם שרתי הבינה המלאכותית הן שרתים מזן חדש שנולדו כתוצאה מהדרישות ההולכות וגוברות של בינה מלאכותית. מכונות אלו אינן מסתפקות במשימות השרתים הרגילים אלא בנויים למטרה יחידה ותובענית: לכבוש את האתגרים החישוביים המורכבים של בינה מלאכותית. בליבם טמונים לא רק מעבדים, אלא יחידות עיבוד גרפיות חזקות (GPU), המפורסמות ביכולתן לבצע חישובים מקבילים במהירות עוצרת נשימה. ה-GPUs הללו, בדומה לנחיל של דבורים הפועלות יחד, מצטיינים בכפל המטריצות המורכבות ובחישובים מורכבים אחרים העומדים בבסיס אלגוריתמי AI. חלקם אפילו מתגאים במעבדים מיוחדים כמו Tensor Processing Units (TPUs), שתוכננו במיוחד על ידי גוגל ללמידת מכונה, או Field-Programmable Gate Arrays (FPGAs), שבבים מגוונים שניתן להגדיר מחדש כדי להתמודד עם משימות AI ספציפיות.

המיקוד משתנה באופן דרמטי. כאשר שרתים כלליים נותנים עדיפות לעיבוד רציף, שרתי AI משגשגים בתחום העיבוד המקביל. הם דורשים זיכרון ברוחב פס גבוה וחיבורים מהירים בזק כדי להתמודד עם נפחי הנתונים האדירים והחישובים המורכבים שמתדלקים יישומי בינה מלאכותית.

התוצאה? קפיצת מדרגה דרמטית בביצועים. בעוד ששרתים כלליים מתאימים לרוב צרכי המחשוב היומיומיים, שרתי AI נבנו ייעודיים עבור העולם התובעני של בינה מלאכותית. הם מצטיינים בהכשרת מודלים גדולים של בינה מלאכותית, עיבוד מערכי נתונים עצומים והפעלת יישומי AI בזמן אמת שמעצבים יותר ויותר את עולמנו.

לשינוי הזה יש השלכות עמוקות על מרכזי נתונים, ודורש שידרוג מלא של התשתית שלהם כדי להתאים לדרישות הכוח הבלתי יודעות של מעצמות AI אלה. שינויים בשרתי מרכזי הנתונים מקוולים בלא מעו אתגרים כמפורט להלן.

אתגר ההספק

הצמיחה המהירה הזו בעומסי העבודה של AI מציבה אתגרים משמעותיים עבור תשתית ההספק הדרוש למרכזי הנתונים. האנרגיה שלהם גדלה באופן אקספוננציאלי, כאשר כמה דגמים יוקרתיים דורשים יותר מ-2000 אמפר של זרם.

• כדי לתמוך בעומסי העבודה התובעניים הללו, מרכזי נתונים חייבים להשקיע רבות בתשתית חשמל משודרגת. השקעה זו כוללת:
• o יחידות אספקת חשמל AC/DC בעלות הספק גבוה (PSUs): רכיבי PSU מסורתיים הנדרשים להגיע לקצה גבול היכולת שלהם. נדרשות יחידות חדשות בעלות קיבולת גבוהה יותר (8 קילוואט ומעלה) כדי לעמוד בדרישות ההספק של שרתי AI מודרניים.
• o ממירי אפיק ביניים בהספק גבוה (IBCs): ממירים אלו ממלאים תפקיד מכריע בחלוקת כוח ביעילות בתוך מרכז הנתונים.
• o פתרונות קירור משופרים: קירור אוויר הופך לבלתי מספיק עבור עומסי עבודה רבים של AI. טכנולוגיות קירור נוזל וקירור סוחף צוברות תאוצה כדי לפזר ביעילות את החום שנוצר על ידי מערכות אלו בעלות הספק גבוה.
• • חשיבה מחודשת על חלוקת הספק: כיום יש צורך בגישות חדשות להפצת מתח כדי להתאים את צפיפות ההספק המוגברת במרכזי נתונים מודרניים. זה כולל פיתוח של ממשקים חדשים לעבודה במתח גבוה כדי למזער את הפסדי החשמל.

הצורך בחדשנות

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, התעשייה מחפשת באופן פעיל אחר פתרונות חדשניים:

• טכנולוגיות אריזה מתקדמות: טכניקות אספקת חשמל אנכיות נבדקות כדי למזער את הפסדי רשת חלוקת הכוח (PDN) ולאפשר את צפיפות הזרם הגבוהה הנדרשת על ידי שבבי AI מודרניים.

• פתרונות קירור יעילים: טכנולוגיות קירור נוזל וקירור טבילה (immersion) תופסות בולטות מכיוון שהן מציעות יכולות פיזור חום מעולות בהשוואה לקירור אוויר מסורתי.

• ניהול הספק מבוסס בינה מלאכותית: ניתן להשתמש באלגוריתמי בינה מלאכותית כדי לייעל את צריכת החשמל במרכז הנתונים על ידי התאמה דינמית של אספקת החשמל על סמך דרישות עומס עבודה בזמן אמת.

לסיכום

עליית הבינה המלאכותית גורמת לשינוי מהותי בתשתית ההספק של מרכזי הנתונים. כדי לעמוד בדרישות של עידן חדש זה, על התעשייה לאמץ טכנולוגיות וגישות חדשניות לאספקת חשמל, קירור וניהול. על ידי התמודדות יעילה עם אתגרים אלו, אנו יכולים להבטיח שמרכזי נתונים ימשיכו לתמוך בצמיחה המהירה של AI ובהשפעתה הטרנספורמטיבית על החברה.

הפוסט הקפיצה הגדולה: הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק של הדטהסנטרס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך הימים האחרונים החלה להסתמן עסקת חטופים מצומצמת עם החמאס.

סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, שביקר במהלך השבוע האחרון במוסקבה, אמר בראיון לסוכנות הידיעות RIA Novosti, המהווה כלי תקשורת של הקרמלין  כי הארגון מוכן "לתת עדיפות לשחרורם של שני בני ערובה בעלי אזרחות רוסית המוחזקים כעת ברצועת עזה".

שני בני הערובה המדוברים הם סשה אלכסנדר טרופאנוב ומקסים הארקין. לגבי טרופאנוב, ציין אבו מרזוק: "הוא מוחזק בידי הג'יהאד האיסלאמי, הוא נלכד במהלך הקרבות. כמובן, הוא יוחלף באסירים פלסטינים המוחזקים בישראל". לגבי הארקין, נאמר כי הוא חייל ישראלי.

טרופנוב עובד בחטיבת אנפורנה ב-AWS שאחראית על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית של שרתי הענן. מאז 7 באוקטובר, למעט תכתובות פנימיות מצדו של מנהל אמזון ישראל לעובדים בארץ, ופעולות פרטיות מטעם העובדים האחרים בישראל, החברה העולמית לא התייחסה באופן רשמי לחטיפה ולא ערכה פעולות פומביות הקוראות לשחרורו כפי שעשתה, למשל, אנבידיה, מאז חטיפתו של אחד מעובדיה, אבינתן אור.

הפוסט סיכויים לשחרור אלכס טרופנוב עובד אמזון מהשבי בעזה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השבבים, או הצ'יפים כפי שהם נקראים בפי רבים, משמשים אבני היסוד של הטכנולוגיה המודרנית וחשיבותם קריטית במובנים רבים:

הבסיס לחדשנות דיגיטלית: שבבים הם הלב והמוח של מכשירים אלקטרוניים. הם מאפשרים עיבוד, אחסון ותקשורת של נתונים, ובזכותם אנחנו זוכים להשתמש בסמארטפונים, מחשבים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים מניעה חדשנות בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ואינטרנט של הדברים.

מניע צמיחה כלכלית: תעשיית השבבים היא מניע כלכלי מרכזי, יוצרת מקומות עבודה ומייצרת הכנסות בקנה מידה עולמי. צמיחת התעשייה קשורה קשר הדוק לבריאות הכללית של הכלכלה העולמית.

הפעלת תשתיות קריטיות: שבבים חיוניים לתשתיות קריטיות, לרבות רשתות תקשורת, מערכות תחבורה ומתקני בריאות. האמינות והביצועים שלהם חיוניים להבטחת תפקודם של שירותים חיוניים אלה.

דלק לטכנולוגיות מתעוררות: שבבים הם המפתח לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות  כגון רכבים אוטונומיים, מציאות רבודה ומחשוב קוונטי. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים תהיה חיונית עוד יותר למסחור החידושים פורצי דרך אלו.

חשיבות אסטרטגית: שבבים נחשבים לנכסים אסטרטגיים עבור מדינות בשל תפקידם הקריטי בצמיחה כלכלית, ביטחון לאומי ותחרותיות טכנולוגית. ממשלות ברחבי העולם משקיעות רבות במחקר וייצור שבבים כדי להבטיח את העצמאות הטכנולוגית של מדינותיהן.

בקיצור ניתן לומר שתעשיית השבבים מספקת את הבסיס לחדשנות דיגיטלית, מניעה צמיחה כלכלית, מאפשרת תשתית קריטית, מתדלקת טכנולוגיות מתפתחות, ויש לה חשיבות אסטרטגית משמעותית.

בשנה החולפת כשהביקוש לשבבים המשיך לעלות, חברות כמו יצרנית השבבים האמריקאית אנבידיה (Nvidia) קצרו את הפירות של התעשייה החיונית אך הבלתי מוכרת הזו.

אנבידיה היא כיום אחת המנצחות הגדולות בגל הבינה המלאכותית השוטף את העולם. גל זה עזר להביא השנה את שווי השוק של יצרנית השבבים לראשונה למעל 3 טריליון דולר.

לאחרונה דיווחה החברה על מכירות של יותר מ-30 מיליארד דולר ברבעון הפיסקאלי השני שלה. עלייה של 122% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל תחזיות האנליסטים שציפו למכירות של 28.7 מיליארד דולר. אנבידיה אף הגדילה את כוונות הרכישה של מניותיה עם תוכנית לרכישה חוזרת של 50 מיליארד דולר במניות.

יחד עם זאת, ולמרות קצב צמיחה יוצא דופן בשנתיים האחרונות, תוצאותיה העסקיות המדהימות לא הספיקו כדי לספק את תיאבונם של המשקיעים ומניית אנבידיה ירדה בכמעט 7% לאחר הודעת הרווח של הרבעון האחרון תוך שהיא מוחקת בבת אחת כ- 200 מיליארד דולר משווי השוק שלה. הירידה החדה הזו מדגישה עד כמה הפכו הציפיות מאנבידיה למרקיעות גבהים.

חברתBestBrokers  החליטה לאחרונה לבצע ניתוח שווי השוק של חברות ששווין הנוכחי עולה על טריליון דולר במטרה לנסות לחזות את הערכים העתידיים שלהן באמצעות שיעורי צמיחה ממוצעים היסטוריים מאז 2022.

הצוות של BestBrokers ניתח את שווי השוק של חברות בשווי טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, תוך שימוש בנתונים של CompaniesMarketCap.com.

עובדי BestBrokers בחנו את הצמיחה של כל חברה משנה לשנה מ-2022 עד אוגוסט 2024, וחישבו את שיעורי הצמיחה הממוצעים של כל חברה, ולאחר מכן יישמו את השיעורים האלה כדי להעריך מתי כל חברה צפויה להגיע לאבן הדרך של 4 טריליון דולר ! על פי ניתוחי הצוות של – BestBrokers יש מספר חברות העשויות לעבור את רף שווי השוק של 4 טריליון דולר בשנים הקרובות אך יש גם מנצחת ברורה אחת הצפויה להגיע ראשונה לשווי השוק הזה.

שתי חברות נמצאות במסלול המהיר לעבור את רף 4 טריליון הדולרים בשנה הקרובה. הראשונה היא אנבידיה אשר הגיעה לשווי שוק של 3.081 טריליון דולר נכון ל- 30 באוגוסט 2024. BestBrokers צופה כי אנבידיה, ששוויה כיום סביב ה-3 טריליון דולר תגיע לרף 4 טריליון דולר בסביבות ה-4 בינואר 2025, אם היא תמשיך לצמוח בקצב השנתי הממוצע שלה העומד כעת על 112.43% לשנה ותהיה החברה הראשונה לשבור את רף ה-4 טריליון דולר.

אפל עוקבת מקרוב אחרי אנבידיה עם שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלה של 10.94% מאז 2022 והיא צפויה להגיע ל-4 טריליון דולר עד ה-19 בדצמבר 2025 למרות ששווי השוק הנוכחי שלה גבוה יותר ועומד על 3.493 טריליון דולר.

מיקרוסופט, עם שווי שוק של 3.07 טריליון דולר וצמיחה ממוצעת לאחרונה של 12.37% בשנה, עשויה להיות החברה השלישית שתגיע לשווי של 4 טריליון דולר, בסביבות ה-6 בדצמבר 2026.

שתי חברות נוספות Meta Platforms (1.311 טריליון דולר) ואמזון (1.806 טריליון דולר) צומחות גם הן במהירות, בשיעורים של 54.40% ו-16.32%, בהתאמה. אם הן תמשכנה בכך, שתיהן עשויות לחצות את רף ה- 4 טריליון דולר לפני גוגל, שלמרות הערכת השווי הנוכחית של 2 טריליון דולר, תגיע לרף ה-4 טריליון דולר רק ב- 12 בספטמבר 2032.

• הקונגלומרט האמריקאי Berkshire Hathaway, שהפך ממש לאחרונה לחברה השמינית בעלת שווי שוק של 1 טריליון דולר, צפויה להיות האחרונה להגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר. זה יקרה ככל הנראה בסביבות ה-14 במאי 2034, כלומר יותר מתשע שנים מהיום.

למרות היותה חברה במועדון הטריליון דולר עם שווי שוק של 1.802 טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, ענקית הנפט Saudi Aramco אינה כלולה בתחזית זו. החישובים של BestBrokers מצביעים על מגמה שלילית בצמיחה הממוצעת שלה בשלוש השנים האחרונות, מה שמנבא כי שווי השוק שלה צפוי לרדת ולא לגדול.

.לפרטים נוספים על תחזיות אלו ועל המתודולוגיה שמאחוריהן, נא עיינו בדוח המלא כאן.

מרטין כהן, מידען חברת NewsworthyData

הפוסט מי תהיה החברה הראשונה שתגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

AWS הכריזה על הדור הרביעי של שבב המעבד Graviton4 ועל שבב ה-ML Trainium2 מדור שני. Graviton4 מספק עד 30% ביצועים טובים יותר ו-75% רוחב פס זיכרון גבוה יותר בהשוואה ל-Graviton3. הוא יספק את המחיר הטוב ביותר והיעילות האנרגטית הטובה ביותר למגוון רחב של עומסי עבודה.

Trainium2 תוכנן לאפשר אימון מודלים עד 4 פעמים יותר מהר משבבי Trainium מדור ראשון. ניתן יהיה לפרוס אותו ב-EC2 UltraClusters של עד 100,000 שבבים, מה שיאפשר אימון מודלים גדולים של שפה ומודלי יסוד אחרים בשבריר מזמן האימון הנוכחי, תוך שיפור היעילות האנרגטית כמעט פי שניים.

החדשנות בשבבים של AWS מאפשרת ללקוחות להאיץ את העומסים שלהם, כולל יישומי ML ו-AI, בעלות נמוכה יותר ופחות אנרגיה.

אנדי ג'אסי – מנכ"ל ונשיא אמזון אמר במהלך ההכרזה בכנס Amazon Re:invent 2023:  "לפני כמה שנים, כשהתחלנו לפתח שבבים משלנו, הרבה אנשים חשבו שזה משוגע. שמענו הרבה אותן טענות – למה להשקיע בזה, למה להשקיע בצוות ובעלויות הקבועות האחרות כדי לפתח שבב משלכם כשאפשר לקנות מספקים אחרים?"

"למרות שידענו שנשתף פעולה עם אותן החברות בעתיד הנראה לעין, אם הלקוחות שלכם אומרים לכם שהם צמאים לביצועים טובים יותר תוך כדי חיסכון בעלויות, ואתם נדרשים מתוך מה שהופך את חיי הלקוחות טובים יותר וקלים יותר בכל יום, אתם חוקרים אפשרויות כדי להגשים זאת. הבנו די מהר שתכנון השבבים שלנו עצמנו הולך להיות הנתיב הטוב ביותר לספק ערך זה עבור הלקוחות. "

"הצלחנו למצוא ולהצטרף לצוות המדהים של Annapurna Labs, שהתחילו עם שבב (בשם Nitro) שהעביר עומס מהשרתים שלנו תפקודים כמו אבטחה, רשת ווירטואליזציה כך שהלקוחות יכלו לנצל יותר את משאבי השרת מבעבר. אז אותו הצוות בנה שבב CPU לשימוש כללי פורץ דרך, Graviton, שהיה פופולרי מאוד בקרב לקוחות ובעל השפעה גדולה, לפני שיצא לדרך לבנות שבבי AI מותאמים אישית – Trainium עבור אימון מודלים ו-Inferentia עבור הסקת מסקנות – שגם הם זוכים לתחילת דרך חזקה."

אני מתרגש מאוד מהשקת השבבים האחרונים שלנו בכנס AWS re:Invent: Graviton4 ו-Trainium2. ."

Graviton4 מסמן את הדור הרביעי שסיפקנו בתוך חמש שנים בלבד, והוא השבב הרב-תכליתי החזק ויעיל ביותר מבחינת אנרגיה שבנינו עד כה. ועם העניין הגואה ב-AI יוצר, Trainium2 יעזור ללקוחות לאמן את המודלים של ML שלהם מהר יותר, ביחס מחיר-ביצועים טוב יותר.

"אני ממש גאה בקצב החדשנות שהצוותים שלנו מספקים ובמה שזה מאפשר ללקוחות". סיכם ג'אסי.

הפוסט אנדי ג'אסי, מנכ"ל ונשיא אמזון: כשהתחלנו לפתח שבבים משלנו, הרבה אנשים חשבו שזה משוגע; הכל התחיל ברכישת אנפורנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

AWS, מבית Amazon.com ו-NVIDIA הודיעו היום בכנס AWS: re:Invent, על הרחבת שיתוף הפעולה האסטרטגי ביניהן כדי לספק ללקוחותיהן את התשתית המתקדמת ביותר, התוכנה והשירותים לקידום חדשנות בבינה מלאכותית יוצרת. החברות ישלבו את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של NVIDIA ו-AWS, החל מפלטפורמות NVIDIA הכוללות GPUs, CPUs וסביבת תוכנה לפיתוח AI, ועד לטכנולוגיית האבטחה והוירטואליזציה AWS Nitro System, יכולות ההרחבה של UltraCluster, וטכנולוגיית Elastic Fabric Adapter (ר"ת EFA) – האידאליים לאימון מודלי בינה מלאכותית ובנייה של יישומי בינה מלאכותית יוצרת.

כחלק מהרחבת שיתוף הפעולה האסטרטגי להנעת פיתוחי בינה מלאכותית יוצרת:

• AWS תהיה הספקית הענן הראשונה להציע שירותי ענן המבוססים על סופר-שבבים (Superchips) מדגם NVIDIA GH200 Grace Hopper עם טכנולוגיית NVLink ו-NVSwitch המחברות 32 סופר-שבבים מסוג Grace Hopper לכדי Instance אחד. כל סופר-שבב מדגם GH200 משלב CPU מדגם Grace עם GPU בארכיטקטורת Hopper על מודול יחיד. הם יהיו זמינים דרך Amazon EC2, כשבאמצעות יכולות הוירטואליזציה AWS Nitro System ויכולות Amazon EC2 UltraClusters יאפשרו ללקוחות AWS ואנבידיה להרחיב את המערכות להיקף של אלפי סופר-שבבים המחוברים יחד. Instance בודד מסוג EC2 עם GH200 NVL32 יוכל להציע עד ל-20 טרה-בייט של זיכרון משותף ויבוססו על הדור השלישי לטכנולוגיית התקשורת Elastic Fabric Adapter (EFA) עם רוחב פס של עד ל-400 גיגה-ביט לשנייה. EC2 מבוסס GH200 NVL32 יציעו עד ל-4.5 טרה-בייט של זיכרון HBM3e, פי 7.2 בהשוואה לדור הנוכחי של EC2 P5d המבוסס על NVIDIA H100.

• אנבידיה ו-AWS ישתפו פעולה כדי לארח את שירות NVIDIA DGX Cloud לאימון מודלי בינה מלאכותית – על גבי שירותי הענן של AWS. תהיה זו הפעם הראשונה בה DGX Cloud יציע מערכות המבוססות על סופר-שבבים מדגם NVIDIA GH200 NVL32 שיציעו למפתחים את היקף הזיכרון הגדול ביותר ביחידת מחשוב אחת. DGX Cloud על גבי הענן של אמזון יציע משאבי מחשוב-על On-Demand שיאפשרו להאיץ את האימון של מודלי בינה מלאכותית יוצרת מתקדמים ומודלי שפה גדולים שיכולים להגיע לטריליון פרמטרים.

• אנבידיה ו-AWS ישתפו פעולה בפרויקט Ceiba לבניית מחשב העל מבוסס מעבדים גרפיים המהיר בעולם לבינה מלאכותית, שיתבסס על סופר-שבבים מדגם NVIDIA GH200 NVL32 ו-Amazon EFA. מחשב העל יתארח על גבי תשתית הענן של AWS וישמש את צוותי המחקר והפיתוח של אנבידיה לקדם טכנולוגיות בינה מלאכותית, מודלי שפה גדולים, גרפיקה משופרת וסימולציות, פיתוחי רובוטיקה, נהיגה אוטונומית ופיתוחים לעולם הבריאות ומדעי החיים. מדובר במחשב-על ראשון מסוגו שיכלול 16,384 סופר שבבים מדגם GH200 ויציע 65 אקסה-פלופס של חישובי בינה מלאכותית. המחשב ישמש את אנבידיה לקידום פיתוח LLMs, רכבים אוטונומיים, ביולוגיה דיגיטלית, טכנולוגיות גרפיקה וסימולציה, רובוטיקה, מדעי אקלים ועוד.

• AWS תציג שלוש מערכות Amazon EC2 חדשות: P5e, המונע באמצעות מעבדים גרפיים מדגם NVIDIA H200 GPUs עבור עומסי עבודה של בינה מלאכותית יוצרת ו-HPC, וכן G6 ו-G6e, המונעים באמצעות NVIDIA L4 GPUs ו-NVIDIA L40S GPUs, בהתאמה, למגוון רחב של אפליקציות AI, ובהן הסקה (Inference), וידאו וגרפיקה. G6e מיועד במיוחד לעומסי עבודת תלת-ממד, תאומים דיגיטליים ואפליקציות אחרות המבצעות שימוש בפלטפורמת NVIDIA Omniverse.

"AWS ו-NVIDIA משתפות פעולה כבר למעלה מ-13 שנה, החל מתשתית הענן הראשונה בעולם להתבסס על מעבדים גרפיים. כיום, אנחנו מציעים את המגוון הרחב ביותר של פתרונות מבוססי GPU מבית אנבידיה עבור עומסי עבודה שכוללם גרפיקה, גיימינג, HPC, למידת מכונה וכעת גם בינה מלאכותית יוצרת", אמר אדם סליפסקי, מנכ"ל AWS. "אנחנו ממשיכים להניע חדשות יחד עם NVIDIA על מנת להפוך את AWS למקום הטוב ביותר להרצת GPUs, באמצעות שילוב סופר-שבבים מהדור הבא ומדגם NVIDIA Grace. Hopper עם טכנולוגיית התקשורת EFA של AWS, הסקייל הרחב של EC2 UltraClusters ויכולות הוירטואליזציה של Nitro".

"בינה מלאכותית יוצרת מחוללת מהפכה בעומסי העבודה בענן, ומציבה את המחשוב המואץ בבסיס של יצירת תוכן מגוון", אמר ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה. "כשלנגד עינינו המשימה המשותפת לספק את יכולות הבינה המלאכותית היוצרת המתקדמות והיעילות ביותר, NVIDIA ו-AWS משתפות פעולה על פני כל מערך המחשוב, החל מתשתית הבינה המלאכותית, דרך ספריות האצה, ועד למודלי בסיס (Foundation Models) ושירותי בינה מלאכותית יוצרת".

תוכנה ובינה מלאכותית למערכות בריאות ופיתוח רובוטים לתעשייה – זמינות על הענן של אמזון

עוד הכריזה אנבידיה בכנס על NVIDIA NeMo Retriever, מיקרו-שירותי AI חדשים שיאפשרו לארגונים לחבר מודלי שפה מותאמים אישית למידע ארגוני על מנת לאפשר מענה מדויק באפליקציות הבינה המלאכותית הארגוניות שלהן, זאת כחלק מסביבת מוצרי NVIDIA NeMo – כלים וסביבות עבודה המיועדים לבנייה, התאמה אישית והפעלה של מודלי בינה מלאכותית יוצרת.

כמו כן, הוכרזה הזמינות של חבילת התוכנה והשירותים למערכות בריאות, NVIDIA Clara, עבור חוקרים ומפתחים בחברות תרופות וחברות ביוטק, שיוכלו כעת להפעיל את Clara על גבי שירותי הענן של אמזון. החוקרים והמפתחים יוכלו לשלב פתרונות ושירותים של אנבידיה, כגון מאגד מודלי הבינה המלאכותית NVIDIA BioNeMo לפיתוח תרופות, באמצעות שירותי מחשוב העל בענן NVIDIA DGX Cloud על גבי AWS. BioNeMo מאפשר להאיץ תהליכי פיתוח תרופות חדשות על ידי זיהוי חלבוני מטרה, חיזוי של מבנה חלבונים וסינון של תרכובות מוצעות בתהליך הפיתוח.

בנוסף, AWS תנגיש דרך הענן את פלטפורמת הפיתוח לרובוטיקה NVIDIA Isaac Sim ואת המעבדים הגרפיים המתקדמים NVIDIA L40S כדי לאפשר למפתחים לבנות ולהפעיל יישומי רובוטיקה דרך הענן. NVIDIA Issac Sim נבנתה על גבי פלטפורמת הפיתוח בתלת-מימד NVIDIA Omniverse באמצעותה ניתן לפתח יישומי גרפיקה בתקן OpenUSD.

פיתוח רובוטים בסימולציה מאיץ את הטמעתם ומאיץ תעשיות כגון קמעונאות, עיבוד מזון, ייצור, לוגיסטיקה ועוד. על פי חברת המחקר ABI, ההכנסות מרובוטים מסחריים ותעשייתיים במחסנים ברחבי העולם צפויות לגדול פי שלוש מ-12.2 מיליארד דולר ב-2023 ל-36.8 מיליארד דולר עד 2030. כך למשל, Amazon Robotics פרשה יותר מ-750 אלף רובוטים במחסניה ברחבי העולם, כדי לשפר את תהליכי העבודה של עובדיה ואת השירות ללקוחותיה.

פיתוח רובוטים בסימולציה מאפשר לאמן ולבדוק מערכות רובוטיות מבוססות בינה מלאכותית. על ידי הישענות על דאטה סינטתי, סימולציות מאפשרות לבדוק, לאמת ולייעל מערכות רובוטיות ואת האלגוריתמים שלהם לפני הפעלתן על רצפות הייצור או המחסן. סימולציות מאפשרות גם לשפר את העיצוב והתצורה של מפעלים לפני בנייתם בפועל או תהליכי שיפוץ וארגון מחדש, כדי למקסם את היעילות של הרובוטים ולהפחית בעלויות בגין שינויים פיזיים.

הפוסט AWS ו-NVIDIA ישתפו פעולה בהנגשת תשתיות ושירותים לקידום בינה מלאכותית יוצרת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר יואל מארק, נולדה וגדלה בצרפת, לאחר עלייתה לארץ השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בטכניון והצטרפה למרכז המדעי של יבמ בחיפה שם עסקה בבניית אחד ממנועי החיפוש הראשונים של-IBM, אחרי 17 שנה ביבמ הפכה למהנדסת הראשונה שנשכרה לעבודה ע"י חברת גוגל בישראל והקימה כאן את מרכז הפיתוח הראשון של גוגל בו ניהלה את הצוות שפיתח את Google Suggest (תכונת ההשלמה האוטומטית של שאילתות) שהושק ב-2008 ב-google.com ו-youtube.com.  בשנת 2009 עברה לחברת יהו (Yahoo!) שם היתה אחראית על פיתוח תכונות חדשות עבור Yahoo! Mail and Yahoo! Answers . מאוחר יותר קודמה להיות סגנית נשיאה ומנהלת המחקר של Yahoo . החל משנת 2017היא משמשת כסגנית נשיא בחברת אמזון ואחראית על צוות המחקר של   .Alexa Shopping

ד"ר איה סופר, החלה את הקריירה שלה בהייטק כמהנדסת תוכנה בחברת אלסינט. אחר כך עבר למרילנד ארה"ב שם השלימה את לימודיה לתואר שני ודוקטורט. לאחר תקופת עבודה קצרה ב- NASA הצטרפה כאשת סגל לאונב' מרילנד. בשנת 1998 עבדה במסגרת הטכניון על מחקר שעסק באיחזור וידאו לפי מערכות תוכן. החל משנת 1999 היא עובדת במרכז המדעי של יבמ בחיפה. לאחר שהצטרפה ליבמ עסקה בניתוח בסיסי נתונים ומשנת 2018 היא מתמקדת במחקר בתחום הבינה המלאכותית. כסגנית נשיא לתחום הבינה המלאכותית של יבמ היא משמת כמודל להשראה עבור מאות מדעני IBM ברחבי העולם ועוזרת לעצב את הרעיונות שלהם לטכנולוגיית AI חדשה שיכולה להביא ערך מדעי ומסחרי. בשנת 2021 התמנתה בנוסף לתפקידה המקצועי גם כמנהלת המרכז המדעי של יבמ בחיפה.

רחלי גנות, נולדה וגדלה בבית חרדי בבני ברק. להבדיל מבנות רבות בגילה ובסביבתה החליטה ללמד הנדסת מחשבים והשלימה תואר במדעי המחשב ומתימטיקה באונב' בר אילן. לאחר סיום לימודיה בשנת 2000 הצטרפה כמהנדסת וריפיקציה לחברת השבבים Mindspeed. בין השנים 2003-2007 עבדה כמהנדסת וריפיקציה במספר חברות נוספות. בשנת 2007 החליטה להקים את חברת Rachip המעסיקה נשים חרדיות . כיום מעסיקה החברה כ-170 מומחים [מתוכם 70% נשים חרדיות] ועד כה היתה שותפה בפיתוח של כ-200 שבבים שונים לחברות בינלאומיות. בשנת 2015 היתה רחלי שותפה להקמת חממה טכנולוגית ליזמים חרדים.

עינת זינגר דן , היא מייסדת ומנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי . גוף שהוקם כשותפות בין 500 ארגונים כולל חברות מסחריות מובילות, ארגונים חברתיים, אקדמיים, פילנתרופיים ומשרדי ממשלה על מנת לייצר השפעה אמיתית בסדר היום החברתי-כלכלי.

במסגרת תפקידה הובילה עינת ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה (לצד פרופ' קרנית פלוג – ס' נשיא המכון ודפנה אבירם ניצן – מנהלת המרכז לכלכלה וחברה) את המהלך הלאומי להעלאת הפריון וצמיחה מכלילה. עם פרוץ משבר הקורונה הובילה את הקמת מינהלת המעסיקים הלאומית יחד עם זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים.

עינת מעורבת ביוזמות חברתיות מגוונות בינהן יזמה ביחד עם יואל חשין (יו"ר)  את הקמת Business Roundtable הישראלי בהשתתפות 100  מנכ"לי החברות הגדולות בישראל ובהם  הפורום מקביל בפעילותו ל- Business Roundtable  האמריקאי.

במפגש הסיליקון קלאב שיערך בDTECH – – המכון הטכנולוגי החדש להכשרת צעירי הדרוזים להייטק, יתארחו בנוסף לארבעת הנשים המרשימות הנ"ל גם אלוף ראסן עליאן, לשעבר מפקד גולני וכיום מתאם הפעולות בשטחים, אורי תדמור, סגן נשיא חברת KLA העולמית ונשיא KLA ישראל ורן בר, לשעבר מנכ"ל משרד הכלכלה וכיום מנכ"ל DTECH  – המכון להעצמת הדרוזים להייטק. את המפגש ינחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר הסיליקון קלאב. להרשמה לחצו כאן

הפוסט <strong>ארבע מנהלות פורצות דרך ישתתפו במפגש הסיליקון קלאב</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטרנספורמציה הדיגיטלית הפכה פופולרית בקרב ארגונים בעקבות מגיפת הקורונה, והובילה אותם לרכוש יותר שרתים. לעומת ההאטה של תעשיית המחשבים האישיים, תעשיית השרתים צפויה ליהנות מצמיחה שנתית במשלוחים בשנת 2022 ועלייה נוספת בשנת 2023 כאשר השימוש של הצרכנים בשירותי אינטרנט ממשיך להתרחב.

 על פי נתוני DIGITIMES Research משלוחי השרתים העולמיים יעלו ב-6.4% בשנה ויגיעו לכ-18 מיליון יחידות ב-2022. מהדוח עולה כי כי מפעילי מרכזי הנתונים בענן הגדולים בארה"ב – גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט – יהיו התורמים המרכזיים לצמיחת משלוחי השרתים מכיוון שהם ממשיכים להרחיב את תשתית הדטה סנטרס שלהם ברחבי העולם.

בשנה הבאה צפוי שוק השרתים לצמוח בעוד 5% בשנה ולהגיע לקצת יותר מ-19 מיליון יחידות ב-2023 הודות לשיפור באספקת IC ורכיבים, הזמנות חזקות מארבעת מפעילי מרכזי הנתונים המובילים בענן בארה"ב ושחרור מעבדי שרתים מהדור החדש.

המחסור במעגלים-משולבים וברכיבים, שרדף את ביצועי תעשיית השרתים ב-2021 ובתחילת 2022, הוקל בהדרגה במחצית השנייה של 2022 ואמור להשפיע עוד פחות על התעשייה ב-2023.

שרתי מחשוב קצה הם התחום הצומח במיוחד מאחר שמפעילי מרכזי נתונים בענן וספקי מותגי שרתים יתמקדו בפיתוח בשנים הקרובות בגלל הפריסה החדה של שירותי ענן היברידיים ארגוניים, אשר יכללו שימוש כבד במערכות קצה.

בינתיים, הרחבת תשתית מרכזי הנתונים בזכות טכנולוגית 5G צפויה להניע את הפיתוח של שרתי תקשורת ליבה וקצה. מכיוון ש-O-RAN Alliance דוחפת לכך שמערכות מדף ישמשו כציוד צד קצה RAN, האסטרטגיה צפויה להגדיל את המשלוחים של שרתי טלקום לאחר 2023.

פלטפורמת שרתי Eagle Stream מהדור הבא של אינטל ופלטפורמת שרתי EPYC מהדור הרביעי של AMD (שם קוד גנואה) ייכנסו רשמית לייצור המוני  במחצית הראשונה של 2023 וצפויות לעורר ביקוש להחלפות מצד ארגונים ומפעילי מרכזי נתונים בשנים 2023 ו-2024.

מעבדים מבוססי Arm יתחילו לחדור לשוק השרתים, שנשלט על ידי מעבדים מבוססי x86, לאחר 2023 עם מפעילי מרכזי נתונים מחשוב ענן מהשורה הראשונה, כמו אמזון, וספקי השבבים Nvidia ו-Ampere שעובדים במרץ על פיתוח פתרונות ענן ו-HPC חדשים עם מעבדים מבוססי Arm.

תעשיית השרתים נשלטה בעבר על ידי המעבדים של אינטל שהחזיקה בנתח שוק של 90%, אך AMD מדביקה אט אט את הפער עם פלטפורמת EPYC שלה, בעוד מעבדים מבוססי Arm החלו גם הם לראות נוכחות גוברת בתעשייה.

בשנת 2021, למעבדים של אינטל היה רק נתח של פחות מ-85% בשוק השרתים העולמי, כאשר AMD מחזיקה ביותר מ-11%. חלקם של המעבדים מבוססי Arm עמד על 3.5%.

לאחר ש-AMD שחררה את ה-Milan-X במחצית הראשונה של 2022, מיקרוסופט שדרגה באופן מלא את השרתים של שירותי הענן Azure שלה ממעבדי מילאנו מהדור הקודם למעבדים החדשים, מה ששיפר את חלקם של מעבדי AMD, ליותר מ-15% ב-2022.

השלמת הרכישה של מפתחת ה-FPGA   זיילינקס בימים אלה צפויה לסייע לחברת המעבדים להתרחב לשוק שרתי הקצה עבור היסק בינה מלאכותית ויישומי טלקום.

ארבעת מפעילי מרכזי הנתונים בענן המובילים בארה"ב ומפעילי מרכזי הנתונים הסיניים מהשורה הראשונה אימצו כולם שרתים המופעלים על ידי מעבדי EPYC של AMD בשנת 2022. מכיוון שהרכש שלהם של שרתים מבוססי AMD צפוי להמשיך לעלות, חלקם של שרתים המופעלים באמצעות AMD מוערך לגדול ליותר מ-17% בשנת 2023, בעוד זה של שרתים המופעלים על ידי אינטל יצנח אל מתחת ל-75%, בשנת 2022.

שרתים המצוידים במעבדים מבוססי Arm יהוו קצת מתחת ל-7% מהשוק ב-2022 ויטפסו לכמעט 8% ב-2023 בזכות הפיתוחים של אמזון, Nvidia ואמפר.

הפוסט שוק השרתים (והמעבדים שלהם) צומח. אינטל מאבדת נתח, AMD ו-ARM צוברות הופיע לראשונה ב-Chiportal.