השבב החדש מיוצר ב-TSMC, כולל 216GB זיכרון HBM3e ומיועד להריץ מודלים בקנה מידה גדול — אבל מגיע אחרי עיכובים, כשמיקרוסופט עדיין תלויה ב-GPU של אנבידיה

מיקרוסופט הכריזה ב-26 בינואר 2026 על Maia 200, הדור השני של שבב ה-AI הפנימי שלה, שמוגדר כמאיץ ייעודי למשימות Inference (הסקה) – שלב “הרצת” המודל והפקת התשובה בפועל. לפי החברה, המטרה המרכזית היא לשפר את הכלכלה של יצירת טוקנים (token generation) בקנה מידה ענני: יותר ביצועים לכל שקל, ופחות תלות בתשתיות חיצוניות יקרות. (The Official Microsoft Blog)

בעוד שבשנים האחרונות הדיון הציבורי נסב סביב אימון מודלים (Training), אצל ספקיות הענן ההוצאה המצטברת הולכת ונוטה יותר לכיוון ההסקה: כל שאילתה בצ’אטבוט, יצירת תמונה או קוד – מתורגמת לעומס רציף על חוות שרתים. לכן השוק כולו מחפש מאיצים שמכוונים ליעילות אנרגטית ועלות תפעול נמוכה, ולא רק לשיא ביצועים תאורטי. (TechCrunch)

מה יש בתוך Maia 200

בפוסט הרשמי של מיקרוסופט נמסר כי Maia 200 מיוצר בתהליך 3 נ״מ של TSMC, כולל יותר מ-140 מיליארד טרנזיסטורים, ומביא ליבה חישובית עם תמיכה טבעית ב-FP8/FP4 (דיוקים נמוכים שנפוצים בהרצת מודלים). החברה מפרטת גם את מעטפת הביצועים: מעל 10 petaFLOPS ב-FP4 ו-מעל 5 petaFLOPS ב-FP8, בתוך מעטפת צריכת חשמל של 750W לשבב.

בצד הזיכרון, מיקרוסופט מצהירה על 216GB HBM3e עם רוחב פס של 7TB/s, לצד 272MB SRAM על־השבב – רכיב שנועד להקטין צווארי בקבוק בהאכלת המודל בנתונים.

אחד הדגשים הבולטים בהכרזה הוא התפיסה המערכתית. מיקרוסופט אומרת ש-Maia 200 בנוי לסקייל־אפ על גבי Ethernet סטנדרטי (ולא בד־פרופריייטרי), עם שכבת תעבורה ורכיב תקשורת משולב שנועדו להוריד עלות כוללת ולשמור על אמינות. החברה מציינת 2.8TB/s של רוחב פס דו־כיווני לרשת הסקייל־אפ, ותמיכה בעבודה “קולקטיבית” עד 6,144 מאיצים באשכול. בתוך “מגש” (tray) אחד, ארבעה מאיצים מחוברים זה לזה בקישורים ישירים כדי לשמור תקשורת מקומית מהירה.

איפה זה שם את מיקרוסופט מול אנבידיה, גוגל ואמזון

מיקרוסופט מציגה את Maia 200 כ”הסיליקון הראשון־צד (first-party) החזק ביותר” מבין ספקיות הענן, וטוענת ליתרון מול Trainium של אמזון ו-TPU של גוגל במדדים מסוימים (כולל FP4/FP8), אך בשלב זה מדובר בטענות יצרן שטרם קיבלו אימות ציבורי מלא בבנצ’מרקים בלתי תלויים.

ההקשר חשוב: כבר בקיץ 2025 דווח שפיתוח הדור הבא של Maia התעכב, בין היתר בגלל שינויי תכנון, מגבלות כוח אדם ותחלופה, ושדחיית הייצור ההמוני גלשה ל-2026. כלומר – Maia 200 מגיעה אחרי “חבלי לידה”, ובזמן שיריבות הענן צברו ניסיון בדורות קודמים של שבבים פנימיים.

גם כעת, השוק מעריך שמיקרוסופט לא “חותכת” את אנבידיה בטווח הקצר: תגובת המשקיעים הייתה רגועה יחסית, ובארונ’ס ציינו שמניית אנבידיה לא נחלשה בעקבות ההכרזה, בין היתר משום שההנחה היא שהוצאות הענק על תשתיות AI יימשכו – גם אם חלק מהעומס יעבור בהדרגה לשבבים פנימיים.

פריסה, שימושים וזמינות

מיקרוסופט אומרת שהשבב כבר נפרס באזור הדאטה־סנטרים US Central ליד דה־מויין, איווה, ושאזור US West 3 ליד פיניקס “הבא בתור”, עם הרחבה בהמשך לאזורים נוספים. עוד נמסר כי Maia 200 מיועד לשרת מספר מודלים ושירותים – כולל Microsoft Foundry ו-Microsoft 365 Copilot – ואף יפעיל “מודלים מהדור האחרון GPT-5.2” של OpenAI על התשתית של החברה. במקביל, מיקרוסופט מציגה תצוגה מוקדמת (preview) ל-Maia SDK עם כלי פיתוח ואופטימיזציה (כולל אינטגרציה ל-PyTorch ותמיכה ב-Triton).

הפוסט מיקרוסופט משיקה את Maia 200: מאיץ הסקה ב-3 נ״מ שנועד להוזיל ולהוריד את התלות באנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בדיונים בדאבוס (20-01-2026), שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הציג את התלות הגלובלית בייצור שבבים מתקדמים בטייוואן כסיכון המאקרו־כלכלי החריף ביותר. לדבריו, ריכוז הייצור באי הופך אותו ל“נקודת כשל יחידה”, והתרחיש של שיבוש משמעותי בייצור – בשל חסימה או פגיעה בתשתיות – עלול להביא למה שתיאר כ“אפוקליפסה כלכלית”.

המסר של בסנט מתחבר לשיח ותיק בוושינגטון ובתעשייה: גם אם מפעלים חדשים נבנים במקומות נוספים, היכולת לייצר שבבים בקדמת הטכנולוגיה עדיין מרוכזת מאוד – ולכן כל זעזוע גיאופוליטי סביב טייוואן נתפס כתרחיש סיכון מערכתי.

מינרלים קריטיים: צוואר הבקבוק שמעבר לשבבים

באותו הקשר, בסנט דיבר על הקמת “ברית מינרלים קריטיים” שנועדה לצמצם תלות בשרשראות אספקה שבהן לסין יש יתרון גדול (כרייה, עיבוד וזיקוק). במקביל לדאבוס, משרד האוצר האמריקני דיווח רשמית על דיאלוג רב־צדדי בנושא שרשראות אספקה והשקעות במינרלים קריטיים בהשתתפות מדינות G7 ועוד שותפות (ביניהן אוסטרליה, הודו, מקסיקו וקוריאה הדרומית).

(\החיבור בין “שבבים” ל“מינרלים” חשוב: גם אם יכולת הייצור (fabs) מתרחבת מחוץ לטייוואן, היא נשענת על חומרים ורכיבים שמגיעים ממספר מצומצם של מדינות ומתקנים. לכן, בראיית מדיניות, ביטחון שרשרת האספקה אינו מסתכם במפעלים – אלא כולל גם חומרי גלם, ציוד ותהליכי עיבוד.

גרינלנד, מכסים והפוליטיקה של משאבים

במקביל לשיח על מינרלים, דווח כי ממשל טראמפ משתמש גם באיום מכסים מול דנמרק ומדינות אירופיות נוספות בהקשר של גרינלנד. לפי דיווחים, טראמפ איים בהטלת מכסים עד שיושג “הסכם” סביב רכישת גרינלנד – צעד שמוסבר בין היתר גם במונחי גיאופוליטיקה של משאבים.
ברקע, צרפת אישרה השתתפות במבצע צבאי־תמרוני בגרינלנד (Operation Arctic Endurance) – נתון שממחיש עד כמה האזור הפך רגיש בזירת המעצמות.

שבבי אנבידיה H200 לסין: בין תחרות למסוכנות ביטחונית

בצד השני של אותה תמונת־על, הוויכוח על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין התחמם. לפי רויטרס (19-12-2025), ממשל טראמפ פתח בדיקה בין־משרדית שעשויה להוביל לאישורי יצוא ראשונים לסין של Nvidia H200 (השבב השני בעוצמתו של אנבידיה, לפני דור Blackwell), לאחר שטראמפ אמר שיאפשר מכירות תוך גביית עמלה של 25% ותוך הגבלות.

על רקע זה, מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, אמר בדאבוס (21-01-2026) שהמהלך “משוגע” והשווה אותו ל“מכירת נשק גרעיני לצפון קוריאה” – בטענה להשלכות ביטחוניות עמוקות אם שבבים כאלה יאיצו יכולות AI בסין.

מנגד, מנכ״ל Google DeepMind דמיס הסאביס ניסה להרגיע וטען שחברות AI בסין מפגרות בכחצי שנה אחרי החזית המובילה במערב, וכינה חלק מהבהלה סביב מודלים סיניים תגובת־יתר.

העימות הזה כבר מחלחל גם לזירה הפוליטית: בארה״ב קודמה בוועדת בית הנבחרים הצעת חוק שמבקשת להרחיב את סמכות הקונגרס לפקח על יצוא שבבי AI מתקדמים – סימן לכך שהמאבק על איזון בין “יתרון טכנולוגי”, “עסקים” ו“ביטחון לאומי” הופך למחלוקת מוסדית ולא רק למדיניות ממשל.

הפוסט דאבוס 2026: מה באמת קרה בחדרי הדיונים של מנהיגי המעצמות בנושא שבבים, AI וסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב־20-1-2026 פרסמה Benzinga ניתוח השוואתי אוטומטי שממקם את מיקרון (Micron Technology, סימול MU) מול שורה של מתחרות בענף השבבים וציוד הייצור, על בסיס מדדי הערכת שווי וצמיחה פיננסית.

מכפילים נמוכים יחסית לענף – אבל לא “זולים” בכל מחיר

לפי השוואה תעשייתית של מיקרון, מכפיל הרווח (P/E) של מיקרון עומד על 34.48, לעומת ממוצע ענפי של 112.78 – פער שמבליט עד כמה המכפילים בענף מושפעים מחברות צמיחה ומערכי שווי גבוהים במיוחד. (בנזינגה)
גם מכפיל ההון (P/B) של מיקרון, 6.94, נמוך מממוצע הענף 9.73; ומכפיל המכירות (P/S) 9.68 נמוך מממוצע 12.8.

במילים פשוטות: לפי המדדים שבדוח, מיקרון מתומחרת “קרוב יותר לקרקע” מחלק מהשחקניות הבולטות בסקטור. לשם השוואה, אנבידיה מוצגת עם P/E של 46.10 ו-P/B של 38.07, בעוד AMD עם P/E של 121.38.

רווחיות וצמיחה: מעל הממוצע – עם דגש על זיכרון ומרכזי נתונים

בדוח נטען כי השוואה תעשייתית של מיקרון מציגה גם נקודות חוזק תפעוליות: תשואה על ההון (ROE) של 9.28% – מעל ממוצע ענפי של 5.21%.
מיקרון מדווחת על EBITDA של 8.35 מיליארד דולר ורווח גולמי של 7.65 מיליארד דולר – שניהם מעל ממוצעי הענף (6.7 ו-6.43 מיליארד דולר, בהתאמה).
במדד הצמיחה בהכנסות, מיקרון מוצגת עם 56.65%, לעומת 32.11% בממוצע הענף. במקביל, אנבידיה מוצגת עם 62.49% וברודקום עם 28.18%.

מינוף: יחס חוב להון נמוך מול חלק מהמתחרות

עוד מדד שמודגש הוא יחס חוב להון (Debt-to-Equity). לפי Benzinga, למיקרון יחס של 0.21, ונכתב שזה מצביע על פרופיל מינוף נמוך יחסית מול “ארבע המתחרות המובילות” שנבדקו בהקשר זה. (בנזינגה)

הערת מערכת: מדובר בסקירה כמותית מבוססת נתונים, אך לא בהמלצת השקעה. מכפילים וצמיחה בענף השבבים יכולים להשתנות במהירות בהתאם למחזוריות, תמחור זיכרון, ביקושי AI ומצב מאקרו.

למאמר באתר בנזינגה

הפוסט דוח Benzinga: מיקרון מציגה מכפילים נמוכים וצמיחת הכנסות גבוהה מול ענף השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש לשבבי בינה מלאכותית ממשיך ללחוץ על שרשרת האספקה הגלובלית, ו־TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם בתחום הייצור בהזמנה (foundry), מאותתת שהקיבולת שלה בצמתים המתקדמים נעשית מוגבלת יותר. לפי הדיווח, החברה עדכנה לקוחות מרכזיים ובהם אנבידיה וברודקום שהיא מתקשה לספק את מלוא הביקוש לשבבים מתקדמים, על רקע האצה בהקמת תשתיות ענן, הרחבת דאטה־סנטרים ושילוב AI ביישומים ארגוניים.

ההתכווצות בקיבולת בצמתים המתקדמים מחריפה תחרות בין לקוחות על “תורי ייצור”, ועלולה להאריך זמני אספקה למעבדים המיועדים לאימון מודלים ולהרצתם. בשוק מעריכים שהלחץ אינו נקודתי לרבעון אחד, אלא עשוי להימשך לאורך כמה רבעונים, משום שהרחבת קיבולת בצמתים מתקדמים אינה מהלך מהיר: היא דורשת ציוד יקר, תהליכי הסמכה ממושכים ותיאום עם ספקיות אריזה מתקדמת (packaging) והמשך גידול בצריכת חשמל ובתשתיות.

שיאי רווח, השקעות ענק והתרחבות מחוץ לטאיוואן

במקביל לאזהרות על מגבלות קיבולת, TSMC מדווחת על המשך פריחה בזכות ה־AI. לפי הנתונים המובאים בכתבה, החברה הציגה ברבעון הרביעי של 2025 עלייה של 35% ברווח לעומת השנה הקודמת, הכנסות של 33.7 מיליארד דולר ורווח נקי של 16.3 מיליארד דולר, כאשר תחום ה־HPC (שכולל AI ו־5G) היווה 55% מההכנסות ברבעון. החברה גם מסרה כי שבבים שיוצרו בטכנולוגיות של 7 ננומטר ומטה תרמו 77% מהכנסות הוופרים, נתון שממחיש את המשך המעבר לשבבים קטנים, מהירים וחסכוניים יותר.
לרבעון הראשון של 2026 צופה החברה הכנסות של 34.6–35.8 מיליארד דולר, וגידול של עד 38% לעומת התקופה המקבילה. עוד לפי הדיווח, החברה החלה בייצור המוני של 2 ננומטר ברבעון הרביעי של 2025 ומתכננת להגדיל תפוקה לאורך 2026, תוך העלאת השקעות ההון לטווח של 52–56 מיליארד דולר בשנה, לעומת 40.9 מיליארד דולר ב־2025.
במקביל היא בונה ומרחיבה פעילות ביפן, אירופה ואריזונה, ומציינת שמפעלים מחוץ לטאיוואן צפויים לפעול בשולי רווח נמוכים יותר בגלל עלויות גבוהות ומורכבות תפעולית, לצד סיכונים הקשורים למדיניות מכסים גלובלית.

אינטל חוזרת למשחק כחלופה אפשרית

המחסור היחסי בקיבולת של TSMC מעורר מחדש עניין ביכולתה של אינטל לספק קיבולת ייצור ללקוחות שמבקשים להפחית תלות בבית יציקה יחיד. לפי הכתבה, אינטל לא חייבת “להשוות ביצועים” ל־TSMC כדי ליהנות מהמצב: די בכך שתציע נפחי ייצור מסוימים ללקוחות שנדחקים לתורי ייצור ארוכים. יתרון נוסף שמיוחס לה הוא פיזור גאוגרפי והתאמה לסדרי עדיפויות תעשייתיים בארה״ב, בתקופה שבה חברות מחפשות לצמצם סיכונים גיאו־פוליטיים ואי־ודאות מסחרית.
בדיווח מוזכרת גם התחזקות מסוימת באמון המשקיעים באינטל, לאחר עלייה במניית החברה בתחילת 2026, וכן הספקולציות סביב שימוש אפשרי של לקוחות גדולים בשירותי הייצור שלה, לצד העובדה שאנבידיה כבר השקיעה בה.

תמונת מצב: ביקוש חזק, סיכון גבוה, תחרות מתחדדת

שוק השבבים נכנס ל־2026 עם שני כוחות מנוגדים: מצד אחד, ה־AI מזין ביקוש חסר תקדים למעבדים מתקדמים ולקיבולת ייצור, ומצד שני, מגבלות ייצור, לחצים על שרשרת האספקה וסיכוני מכסים עלולים להאט פרויקטים ולייקר עלויות. אם זמני האספקה בצמתים המתקדמים ימשיכו להתארך, לקוחות עשויים להרחיב בחינה של חלופות, גם במחיר פשרות נקודתיות. במובן הזה, צוואר הבקבוק הנוכחי עשוי להפוך להזדמנות עבור שחקנים שמסוגלים להציע קיבולת אמינה, אפילו חלקית, ולשפר עמדות בשוק ה־foundry.

אין באמור ייעוץ השקעות.

הפוסט TSMC מזהירה ממחסור בקיבולת לשבבי AI מתקדמים: האם אינטל תוכל לנצל את הפקק בשוק הייצור? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של BestBrokers, המבוסס על מדדי MSCI ACWI, מציב את מגזר השבבים וציוד השבבים כאחד המנצחים הבולטים של 2025: תשואה גולמית שנתית של 50.65%, שמדרגת את המגזר במקום הרביעי בין הענפים שנבחנו. מי שעקפו את השבבים היו בעיקר מגזרים “קשיחים” הקשורים למתכות יקרות – ובראשם כריית כסף וכריית זהב – בעוד שמגזר ה-IT הרחב הסתפק בתשואה נמוכה בהרבה. (B2B News Network)

הניתוח של BestBrokers בוחן ביצועים והשוואות גודל בין ענפים על בסיס מדדי MSCI ACWI (49 מדינות, שווקים מפותחים ומתעוררים), ומשלב נתוני שווי שוק לחברות בודדות ממקור חיצוני (CompaniesMarketCap) שנדגמו לתאריך 29.12.2025, לצד הסבר על שימוש בשווי שוק “חופשי למסחר” (free-float) במדדי MSCI.

איפה השבבים מול ענפים אחרים ב-2025

לפי העיבוד שצוטט מהדוח, כריית כסף הובילה את 2025 עם 207.42%, כריית זהב עם 175.69%, ואחריהן הגיעו גם ענפים נוספים שמושפעים ממחזור הסחורות. בתוך “אשכול” הענפים הטכנולוגיים-תשתיתיים, השבבים בלטו עם 50.65% – הרבה מעל מגזר ה-IT, שדורג עשירי בלבד עם 23.93%. כלומר, תשואת השבבים הייתה יותר מכפולה מזו של ה-IT הרחב באותה שנה.

בדוח ובניתוח הנלווה מוסבר שהפער הזה משקף תזה של “תשתית פיזית”: שוק ההון תימחר ב-2025 את יכולת החישוב ואת קיבולת הייצור כמשאבים מוגבלים, על רקע האצה בביקוש ל-AI, השקעות בדאטה-סנטרים, ומאמצי “החזרה הביתה” (onshoring) של שרשראות אספקה.

תמונת עומק: גודל ממוצע ו-5 שנים לאחור

לצד התשואה, הדוח מנסה לענות גם על “כמה גדולות החברות בכל ענף בממוצע”. לפי הנתונים שצוטטו, מגזר ה-IT מוביל בגודל ממוצע של חברה במדדים (כ-80.66 מיליארד דולר בממוצע), אחריו שירותי תקשורת (כ-64.82 מיליארד), ומגזר השבבים במקום השלישי עם כ-43.19 מיליארד דולר בממוצע על פני 249 חברות במדד הענפי שנבדק.

במבט של חמש שנים, השבבים מדורגים גבוה גם כן: 23.08% תשואה גולמית – מתחת לכריית זהב (23.45%) ומעל שורת ענפים כמו יצרני אנרגיה וכריית כסף.

10 החברות הגדולות בתעשיית השבבים

הדוח מדגיש גם ריכוזיות: אותם שמות חוזרים במספר מדדים/סלי-השקעה (בפרט אנבידיה, ברודקום, ASML ו-TSMC), מה שממחיש עד כמה “החומרה” וה“תוכנה” נעשו שזורות זו בזו.

לצורך תמונת “מי הגדולות”, הנה עשיריית השבבים הגדולה לפי שווי שוק על בסיס CompaniesMarketCap (הדירוג מתעדכן תדיר; BestBrokers מציינים שהשתמשו באותו מקור עבור דגימה לתאריך 29.12.2025):

מה זה אומר ל-2026, לפי הדוח

המסר המרכזי של BestBrokers הוא מעבר מ”ראלי רוחבי” לביצועים סלקטיביים יותר: חברות שיושבות עמוק בתוך תשתיות ה-AI, ייצור מתקדם וציוד קריטי – עשויות ליהנות מיתרון יחסי, בעוד חשיפה לשווקים מחזוריים, אי-ודאות סביב סין ועלויות הון עולות עשויות להגביר פערים בתוך הענף עצמו. (בנק בורסות)

אין באמור ייעוץ השקעות.

הפוסט דוח BestBrokers: תעשיית השבבים דורגה רביעית בתשואות 2025 – והרבה מעל מגזר ה-IT הרחב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית המוליכים למחצה הישראלית, המוכרת זה מכבר כמעצמה עולמית של חדשנות, זכתה במחצית דצמבר החולף להצבעת אמון אדירה. ג'נסן הואנג, המנכ"ל בעל החזון של אנבידיה, הכריז על ישראל כ"בית השני" של החברה, והודיע ​​על השקעה שוברת שיאים בקמפוס ענק בן 90 דונם בקרית טבעון. הקמפוס נועד לאכלס יותר מ-10,000 עובדים ומציין אירוע טרנספורמטיבי שישפיע על כל המערכת האקולוגית הטכנולוגית הישראלית במשך עשרות שנים. עד השנים האחרונות היתה חברת אינטל המעסיק הגדול ביותר בהייטק הישראלי. כעת נראה כי אנבידיה עומדת לתפוס את מקומה של אינטל מתוך הכרה ביכולות הפיתוח של המהדנסים הישראלים.

מאז ומתמיד היתה ישראל מרכז חשוב לתכנון שבבים, כאשר כל מי שמחשב עצמו כשחקן מרכזי בשוק השבבים העולמי גם מחזיק במרכז פיתוח בישראל. מאינטל, ברוקדום וקוואלקום עד אמזון, גוגל ואפל לכולם יש כיום מרכזי פיתוח המעסיקים מאות אם לא אלפי מהנדסי שבבים בישראל. יחד עם זאת נראה כי מחויבותה של אנבידיה לישראל מעלה אותה למעמד ברמה חדשה. על ידי הגדרת ישראל כבסיס תפעולי מרכזי – שני רק למטה ארה"ב – אנבידיה מאותתת שהדרך לדור הבא של בינה מלאכותית ומחשוב עוברת ישירות דרך קריית טבעון. מהלך זה מאפשר את השילוב הייחודי של כישרון הנדסי ורוח יזמית המצויה בישראל, ומאשר את מעמדה בפסגת פיתוח השבבים העולמית.

"אפקט מלאנוקס" הוכפל

הצהרתו של מנכ"ל אנבידיה הינה תוצאה ישירה של החוויה החיובית מאד של אנבידיה לאחר רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020. שילוב יכולות עיבודי הרשת המובילות בעולם של מלאנוקס במערך מחשוב העל של בינה מלאכותית של אנבידיה היה הצלחה מסחררת, המונעת על ידי האיכות והחדשנות יוצאות הדופן של צוותי ההנדסה הישראליים. החלטתו של הואנג להכפיל את המאמץ בישראל היא עדות לכישרון שהניע את מלאנוקס וכעת מניע מרכיבים קריטיים בהצלחתה העולמית של אנבידיה. הקמפוס החדש מייצג הכפלה של הצלחה זו, ומתמקד לא רק ברשתות, אלא בספקטרום המלא של טכנולוגיות אנבידיה – כולל ארכיטקטורת GPU מהדור הבא, תכנון CPU ומערכת האקולוגית של התוכנה המניעה את מהפכת הבינה המלאכותית.

בעקבות ענקים

ההתרחבות של אנבידיה משקפת את המסלול המוצלח של ענקיות טכנולוגיה אחרות באזור, ובראשן אפל. אפל נכנסה לשוק הישראלי בשנת 2012 עם רכישת Anobit, ולאחר שחוותה ממקור ראשון את כישרונות ההנדסה המקומיים, הרחיבה באופן דרמטי את נוכחותה. כיום, אפל מעסיקה יותר מ-2,500 מהנדסים בישראל, ומסתמכת עליהם עבור חלק מפיתוח השבבים החשוב ביותר שלה. המהלך של אנבידיה מרמז על מחויבות דומה, אם לא גדולה יותר, לטווח ארוך למינוף מומחיות ישראלית כעמוד תווך באסטרטגיית המחקר והפיתוח הגלובלית שלה.

תזמון מושלם בתוך שינויים בתעשייה

התוכניות השאפתניות של אנבידיה מגיעות לצומת קריטי עבור התעשייה המקומית. במשך עשרות שנים, אינטל הייתה המעסיקה הגדולה ביותר במגזר הטכנולוגיה בישראל, והסתמכה במידה רבה על מהנדסים ישראלים לפיתוח המעבדים המתקדמים ביותר שלה. עם זאת, כאשר אינטל מתמודדת כיום עם אתגרים ומצמצמת את כוח העבודה שלה, ההתרחבות של אנבידיה מציעה איזון חיוני. היא מבטיחה שלמאגר העמוק של כישרונות מוליכים למחצה מתקדמים בישראל יהיה בית חדש ודינמי, תוך מניעת "בריחת מוחות" ושמירת היתרון התחרותי של המדינה בתקופת מעבר עבור שחקנים גדולים אחרים.

תדלוק צינור הכישרונות

ההשפעה המיידית ביותר תהיה על שוק העבודה. המטרה להעסיק מעל 10,000 עובדים יוצרת ביקוש עצום לכישרונות הנדסיים מתקדמים. זה יביא לתחרות עזה על עובדים מיומנים, מה שסביר להניח שיעלה את המשכורות וההטבות ברחבי המגזר. חשוב מכך, זה ייתן תמריץ לאוניברסיטאות ולמכונים טכניים להרחיב את מסלולי המוליכים למחצה ובינה מלאכותית שלהם, ויבטיח זרימה קבועה של כישרונות חדשים כדי לענות על ביקוש חסר תקדים זה. זה מבטיח למעשה נתיב קריירה לדור הבא של מהנדסים ישראלים.

מגנט למערכת האקולוגית

המגה-קמפוס של אנבידיה יפעל ככוח כבידה. מתקן בקנה מידה כזה מושך אליו קבוצת תעשיות תומכות – סטארט-אפים המפתחים תוכנות בינה מלאכותית משלימות, ספקים המספקים כלי עיצוב מיוחדים ושותפים המעוניינים להשתלב עם הפלטפורמות של אנבידיה. זה מטפח מערכת אקולוגית צפופה שבה חדשנות מתרחשת לא רק במעבדה, אלא גם בבתי הקפה ובחדרי הישיבות המקיפים את הקמפוס. אנו יכולים לצפות לעלייה במספר הסטארטאפים המקומיים שמטרתם להיות חלק משרשרת האספקה ​​של אנבידיה או למנף את הקרבה החדשה שלה למיזמים שיתופי פעולה.

חוסן בתקופות סוערות

אולי ההיבט הנוגע ללב ביותר של הכרזה זו הוא העיתוי שלה. בתקופה המאופיינת בחוסר יציבות גיאופוליטית ומלחמה, ענקית עולמית כמו אנבידיה שבוחרת להכפיל את נוכחותה בישראל שולחת מסר רב עוצמה של חוסן ואמונה ארוכת טווח. היא מרגיעה משקיעים בינלאומיים כי נקודות החוזק הבסיסיות של מגזר הטכנולוגיה הישראלי – החדשנות, הזריזות וההון האנושי שלו – נותרו בלתי מעורערות.

אפשר לסכם ולומר כי ההצהרה של ג'נסן הואנג היא רגע מכונן עבור תעשיית השבבים הישראלית. היא מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז בינלאומי לפיתוח שבבים מתקדמים. בשנות ה- 70 של המאה הקודמת היה זה דב פרומן, יהודי וישראלי ציוני שהצליח לשכנע את חברת אינטל העולמית לפתוח בישראל מרכז פיתוח שבבים. מרכז שבעקבותיו הפכה ישראל למרכז עולמי חשוב לפיתוח שבבים. ג'נסן הואנג, אינו ישראלי וגם לא יהודי אבל מעשיו בעת האחרונה ומחויבותו לישראל ישפיעו מהותית על תעשיית הטק הישראלית.  

ישראל כבר הפכה למרכז פיתוח הכרחי במהפיכת הבינה המלאכותית העולמית אך העובדה כי אנבידיה, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם מאמינה ביכולות הפתוח של מהנדסי ישראל מבטיחה כי חברות נוספות ילכו בעקבותיה ויסייעו לעתיד של צמיחה טכנולוגית וכלכלית בישראל.  

הפוסט השפעת הצהרת "הבית השני" של אנבידיה על תעשיית השבבים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

CES 2026, שנערכה בין 6 ל-9 בינואר בלאס וגאס, הפכה השנה לחלון ראווה צפוף במיוחד לרובוטים דמויי אדם. המסר שחזר שוב ושוב בדברי חברות הטכנולוגיה ובאולמות התצוגה הוא שבינה מלאכותית נמצאת בפתח “שנת פריצת דרך”, אבל כדי שההבטחות ייצאו מהדמו אל רצפת המפעל והבית – חייבים רובוטים דמויי אדם שמסוגלים לחוש, להבין ולפעול בעולם הפיזי בזמן אמת.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, קשר את התנופה הזו ישירות לתשתיות המחשוב שהחברה בונה ליישומי בינה מלאכותית, וטען שתעשיית הרובוטיקה ההומנואידית נשענת על “מפעלי ה-AI” שמוקמים כדי לאמן ולהריץ מודלים בקנה מידה גדול. במסגרת זו הציגה אנבידיה גרסה חדשה למודל השפה החזותית שלה, Isaac GR00T, שמיועד לתרגם קלט חיישנים לפקודות שליטה בגוף הרובוט, לצד שימושים נוספים במודלים ממשפחת Cosmos לתכנון ולחשיבה רובוטיים.

ממודלים ועד שיתופי פעולה: DeepMind ובוסטון דיינמיקס

לצד אנבידיה, גם גוגל סימנה יעד ברור: ב-5 בינואר הודיעה DeepMind על שיתוף פעולה עם Boston Dynamics, במטרה לפתח מודלים חדשים של בינה מלאכותית עבור מערכת הרובוטיקה Atlas. השותפות הזו נתפסת כסימן לכך שיצרניות רובוטיקה ותיקות מבקשות לשלב “מוח” מתקדם יותר בתוך גוף שכבר יודע לבצע תנועות מורכבות – בתקווה לקצר את הדרך מרושם בתערוכה לפריסה מסחרית.

ובכל זאת, לא כולם מוכנים להכריז על מהפכה מיידית. לפי הערכות בשוק, גם אם רובוטים דמויי אדם הם “המוצר שתפס הכי הרבה תשומת לב”, עדיין צפויה דרך ארוכה עד פריסה מסחרית רחבה – בין השאר בגלל עלויות, בטיחות, אמינות, ויכולת תחזוקה בעולם אמיתי ולא בתנאי הדגמה.

גם AMD ו-LG נכנסות לתמונה

ב-AMD בחרו להציג את החזון דרך חומרה ושיתופי פעולה תעשייתיים. מנכ״לית החברה, ליסה סו, חשפה רובוט דמוי אדם חדש בשם Gene.01 מבית החברה Generative Bionics, שלה AMD מעניקה תמיכה כלכלית. לפי הדיווח, הרובוט מיועד להיפרס בהמשך השנה בסביבות תעשייתיות כמו מספנות, והחברה עושה שימוש בתשתיות עיבוד גרפי לאימון וכיוונון מודלים.

גם LG הצטרפה לגל עם הצגת רובוט דמוי אדם על גלגלים בשם CLOiD, שמוצג כמיועד למטלות ביתיות כגון קיפול כביסה ואפיית עוגות – דוגמה למאמץ להרחיב את הרובוטיקה מעבר למחסן ולמפעל אל הבית.

בסיכומו של דבר, CES 2026 המחישה שהמרוץ על רובוטים דמויי אדם כבר אינו רק שאלה של “גוף” מרשים, אלא בעיקר של שילוב מודלים, חיישנים ומחשוב יעיל בקצה – כך שרובוטים דמויי אדם יוכלו לפעול באופן אמין בסביבות מורכבות. רובוטים דמויי אדם הפכו לסמל של השלב הבא: מעבר מבינה מלאכותית שמדברת וכותבת לבינה מלאכותית שפועלת.

הפוסט כוכבי CES 2026: רובוטים דמויי אדם! אנבידיה, AMD, גוגל ו-LG דוחפות את הרובוטיקה קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס CES 2026 הציגה NVIDIA את פלטפורמת ה-AI החדשה שלה, “Rubin”, והוסיפה לה שכבת משמעות לא שגרתית לעולם השבבים: החברה הודיעה שהשם נבחר כמחווה לורה פלורנס קופר רובין (Vera Florence Cooper Rubin), אסטרונומית אמריקנית יהודיה שמדידותיה על סיבוב גלקסיות היו מהראיות החזקות ביותר לכך שרוב המסה ביקום היא “חומר אפל” – משהו שאיננו רואים, אך הכבידה שלו מעצבת את היקום. במילים אחרות, NVIDIA חיברה בין הדור הבא של “מנועי” הבינה המלאכותית לבין מדענית שהראתה לאנושות שהדברים החשובים באמת אינם בהכרח אלה שנראים לעין. (NVIDIA Newsroom)

פלטפורמת Rubin של NVIDIA: לא רק שבב, אלא מערכת שלמה
לפי ההכרזה הרשמית, Rubin היא פלטפורמה “בקו-תכנון קיצוני” (extreme codesign) שמאגדת שישה רכיבים שנבנו מראש לעבוד יחד כמערכת אחת: מעבד מרכזי בשם Vera CPU, מאיץ גרפי בשם Rubin GPU, מתג NVLink 6, כרטיס תקשורת ConnectX-9 SuperNIC, יחידת עיבוד נתונים BlueField-4 DPU, ומתג Spectrum-6 Ethernet. NVIDIA מציגה את החבילה הזאת כבסיס לבניית “סופר-מחשב AI” בקנה מידה של ארון/רֶאק, ובראשו תצורת Vera Rubin NVL72. (NVIDIA Newsroom)

הדרך הארוכה אל הטלסקופים

ורה רובין נולדה ב-1928 בפילדלפיה לפיליפ קופר, מהנדס חשמל יליד ליטא (במקור פסח קובץ'בסקי) ולרוז אפלבאום (ילידת בסרביה), ובילדותה עברה לוושינגטון די.סי. כבר כנערה נדלקה על האסטרונומיה, ובבית עודדו אותה לעסוק בזה באופן מעשי: אביה עזר לה לבנות טלסקופ ביתי, ולקח אותה למפגשי אסטרונומים חובבים. הסקרנות שלה לא הייתה רגעית; זו הייתה בחירה במסלול חיים בתקופה שבה לא מעט אנשים – גם במערכת החינוך – חשבו שנשים “פחות מתאימות” למחקר מדעי.

הוריה עודדו את סקרנותה המדעית, ואביה אף עזר לה לבנות את הטלסקופ הראשון שלה, והמשפחה עברה לוושינגטון די.סי. שם החלה להתעניין בכוכבים. 

היא למדה ב-Vassar, אז מכללה לנשים, וסיימה ב-1948 כשהיא היחידה במחזור שלה שהתמחתה באסטרונומיה. משם המשיכה ללימודי מוסמך ב-Cornell, ובהמשך השלימה דוקטורט ב-Georgetown בשנת 1954, בהנחיית ג’ורג’ גאמוב. הדרך האקדמית שלה לוותה בחסמים מגדריים מאוד מוחשיים: כאשר חיפשה תוכנית מתקדמת באסטרונומיה, נאמר לה במפורש ש-Princeton אינה מקבלת נשים לתוכנית האסטרונומיה באותה תקופה. גם בהמשך הקריירה, נאלצה לפרוץ דלתות שנחשבו מובנות מאליהן עבור עמיתיה הגברים, כולל מאבק על עצם הזכות לקבל זמן תצפית במתקנים מרכזיים.

רובין עבדה לאורך השנים באזור וושינגטון, וב-Carnegie Institution for Science ביצעה את עיקר מחקריה. שם היא גם הפכה לדמות מפתח עבור דור של נשים במדע: לא רק בגלל ההישגים, אלא בגלל האופן שבו התעקשה להיות נוכחת, להדריך, ולדרוש נורמליזציה של שוויון הזדמנויות. העובדה שנשים נאלצו להיאבק אפילו על תנאים בסיסיים במצפי כוכבים אינה אנקדוטה שולית מבחינתה; זה היה חלק מהמציאות שהיא סירבה לקבל כגזירת גורל. (PHYSICS TODAY)

המדידה ששינתה את התמונה: עקומות סיבוב וחומר אפל

כדי להבין למה שמה של רובין הפך לסמל, לא צריך להיכנס עמוק מדי למתמטיקה. הרעיון פשוט: אם רוב המסה של גלקסיה נמצאת במקום שבו רואים אור – בכוכבים ובגז – אז ככל שמתרחקים ממרכז הגלקסיה, מהירות הסיבוב אמורה לרדת. זה דומה לאינטואיציה ממערכת השמש: גופים רחוקים נעים לאט יותר סביב המרכז. אלא שכאשר רובין מדדה את מהירויות הסיבוב של גלקסיות ספירליות, היא מצאה תופעה שחזרה שוב ושוב: “עקומות סיבוב שטוחות” – מהירויות שנשארות גבוהות גם באזורים החיצוניים, במקום לדעוך כפי שהכבידה של החומר הנראה הייתה אמורה לכפות.

המסקנה המתבקשת הייתה דרמטית: אם הגלקסיות אינן מתפרקות, חייבת להיות בהן מסה נוספת, בלתי נראית, שמחזיקה אותן יחד בכוח הכבידה. במילים אחרות, סביב הגלקסיות קיימות הילות של חומר אפל. רובין לא הייתה הראשונה שהעלתה רעיונות על חומר אפל בהקשר קוסמי, אבל התרומה שלה הייתה בכך שסיפקה ראיות תצפיתיות עקביות ומשכנעות שמיקמו את החומר האפל בלב הדיון המדעי. (PMC)

העבודה הזו לא הייתה “מדידה אחת ונגמר”. לפי סקירות היסטוריות של עבודתה, רובין ועמיתיה ביצעו תצפיות שיטתיות על מדגם רחב של גלקסיות, והצביעו על כך שהתופעה אינה חריגה מקומית אלא תכונה נפוצה. בסקירה של Smithsonian, למשל, מתוארת עבודתה כמבוססת על מחקרים מדוקדקים של יותר מ-75 גלקסיות, שהובילו להערכות שלפיהן חלק עצום מהמסה של גלקסיה יכול להיות “אפל”. (Smithsonian Women's History Museum)

חשוב גם הממד הטכנולוגי-שיתופי: רובין עבדה בצמוד לקנט פורד, מומחה מכשור שבנה ספקטרוגרף מתקדם שאפשר מדידות מדויקות יותר של מהירויות בגלקסיות. השילוב בין יכולת תצפיתית, מכשור מתאים והתמדה של שנים הוא מה שהפך את הממצא למבוסס.

לצד ההשפעה המדעית, רובין קיבלה גם הכרה ממסדית: בשנת 1993 הוענקה לה המדליה הלאומית למדעים של ארה״ב על מחקר חלוצי בקוסמולוגיה תצפיתית שהדגים שחלק גדול מן החומר ביקום הוא “אפל”. (מדליות המדע והטכנולוגיה הלאומיות) וב-2019 נקרא מצפה הכוכבים האמריקני-לאומי בצ’ילה על שמה – Vera C. Rubin Observatory – כמחווה למורשת המחקרית שלה ולתרומתה להרחבת הדלתות לנשים במדע. (Smithsonian Women's History Museum)

למה NVIDIA בחרה דווקא בה – ומה המסר
בהודעת ההשקה הרשמית של NVIDIA נכתב כי מעבדי Rubin נקראה על שם “האסטרונומית האמריקנית פורצת הדרך שגילויה שינה את הבנת האנושות את היקום”. הבחירה הזו מספרת משהו על האופן שבו חברות טכנולוגיה רוצות למקם את עצמן בהיסטוריה של רעיונות: לא רק כמי שמייצרות עוד דור של שבבים, אלא כמי שמבקשות לשייך את עצמן לפריצות דרך שמרחיבות את גבולות הידע. רובין הראתה שלפעמים הנתונים מאלצים אותנו להכיר בכך שהמציאות גדולה ממה שנדמה לנו, ושמה שאנחנו לא רואים עשוי להיות הדומיננטי ביותר. NVIDIA משתמשת בשם הזה כדי למסגר את Rubin כקפיצת מדרגה שתשנה את כללי המשחק במחשוב-AI, בדיוק כפי שעבודתה של רובין שינתה את כללי המשחק בקוסמולוגיה.

הפוסט ורה רובין – האישה פורצת הדרך שעל שמה כינתה אנבידיה את הטכנולוגיות החדשות שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת AI21 Labs הישראלית בעסקה המוערכת בכ־2–3 מיליארד דולר. לפי אותו דיווח, מוקד העניין של אנבידיה אינו בהכרח בטכנולוגיה עצמה, אלא בעיקר בכ-200 עובדי החברה – רבים מהם בעלי תארים מתקדמים וניסיון נדיר בפיתוח מערכות בינה מלאכותית. בהסתכלות הזו, העסקה נראית פחות כרכישת מוצר ויותר כמהלך “אקוויהייר” שנועד להרחיב במהירות את בסיס המומחים של אנבידיה בישראל. כך דיווח היום אתר כלכליסט.

למה דווקא עכשיו: טאלנט, תחרות, והמרוץ על תשתיות AI
הדיווח מגיע על רקע לחץ תחרותי גובר על אנבידיה בשוק השבבים ל-AI, כולל התחזקות חלופות כמו מאיצים ייעודיים של ענקיות ענן. במקביל, אנבידיה עצמה מראה בשבועות האחרונים נכונות לבצע עסקאות מסוג “לקחת את האנשים והידע” גם בלי רכישה קלאסית: כך למשל בעסקה עם Groq, שלא הוגדרה כרכישה מלאה אלא כהסכם רישוי לא-בלעדי לצד גיוס בכירים ומהנדסים מרכזיים, מהלך שממחיש את המגמה בשוק לעקוף חסמים רגולטוריים ועדיין להשיג טכנולוגיה וכוח אדם.

AI21: מחלום “מודל שפה ישראלי גדול” להתמקדות בארגונים
AI21 הוקמה ב-2017 בידי פרופ’ אמנון שעשוע, פרופ’ יואב שהם ואורי גושן. בתחילת הדרך היא נתפסה כמועמדת להציב את ישראל בקדמת הבמה של מודלי שפה, עוד לפני הפריצה הגדולה של ה-GenAI ב-2022. בשנים האחרונות, לפי הדיווח, החברה התקשתה לעמוד בקצב של המובילות הגלובליות, וביצעה שינוי כיוון: היא עצרה באפריל את פיתוח Wordtune, מוצר הצרכנים המוכר שלה, ומיקדה את הפעילות בפתרונות לארגונים – תחום שבו הדרישה לדיוק, בקרה ואמינות גבוהה יותר, וסף הסובלנות לטעויות נמוך בהרבה.

במוקד ההיצע שלה נמצא Maestro, מוצר שמיועד לשפר את דיוק הפלט של מודלי שפה (בדגש על משימות מורכבות ותהליכים ארגוניים), ובחברה אף טוענים לשיפור שיכול להגיע “עד 50%” בתרחישים מסוימים. (AI21) ההכנסות השנתיות של AI21 מוערכות בכ־50 מיליון דולר – רחוק מהסקייל של ענקיות מודלים שמייצרות הכנסות של מיליארדים.

ההקשר הישראלי: אנבידיה מרחיבה נוכחות בצפון
אם העסקה תושלם, היא תצטרף לרכישות קודמות של אנבידיה בישראל בשנים האחרונות (בהן Mellanox בעבר וכן רכישות נוספות בעשור הנוכחי), ותתיישב עם אסטרטגיית ההתרחבות המקומית של החברה. באמצע דצמבר הודיעה אנבידיה שבחרה בקריית טבעון כאתר לקמפוס חדש גדול, עם יעד של עד כ-10,000 עובדים עד 2031.

הפוסט דיווח: אנבידיה במגעים מתקדמים לרכישת AI21 בכ־2–3 מיליארד דולר, בעיקר כדי לקלוט טאלנט ישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה על עסקה חריגה עם חברת השבבים האמריקנית גרוק (Groq) (בשונה מתוכנת הבינה המלאכותית GROK של אילון מאסק), שבמסגרתה אנבידיה תקבל רישוי לא־בלעדי לטכנולוגיית האינפרנס (inference) של גרוק, ובמקביל מייסד החברה והמנכ״ל ג׳ונתן רוס (Jonathan Ross), נשיא החברה סאני מדרה (Sunny Madra) וחברי צוות נוספים יעברו לאנבידיה. גרוק, מצידה, תמשיך לפעול כחברה עצמאית, כשסיימון אדוארדס (Simon Edwards) נכנס לתפקיד המנכ״ל, ושירות GroqCloud ימשיך לפעול “ללא הפרעה”. (Groq)

CNBC העריכה את שווי העסקה בכ־20 מיליארד דולר, אך תנאיה הכספיים לא פורסמו רשמית.

עסקת רישוי ולא רכישה מלאה

גרוק הדגישה בהודעתה כי מדובר בהסכם רישוי לא־בלעדי לטכנולוגיית האינפרנס שלה, ולא במכירת החברה כישות תאגידית. המבנה מזכיר מגמה רחבה בתעשייה: חברות טכנולוגיה גדולות מבצעות “רכישת יכולות” דרך רישוי וקבלת צוותי מפתח, לעיתים כדי לצמצם חיכוך רגולטורי ביחס לרכישות מלאות.

למה גרוק מעניינת את אנבידיה

גרוק נוסדה ב־2016 וממותגת כשחקנית ממוקדת אינפרנס – שלב ההרצה של מודלי בינה מלאכותית לאחר האימון. הטכנולוגיה של גרוק מכוונת לעיבוד אינפרנס מהיר ובזמני השהיה נמוכים, ונשענת בין היתר על שימוש בזיכרון SRAM על־השבב לצמצום צווארי בקבוק.

עוד נכתב כי רוס הוא יוצא גוגל שהיה מעורב בהקמת תוכנית שבבי ה-AI של החברה, כולל Tensor Processing Unit (TPU), שמתחרה בגישה של אנבידיה בעומסי עבודה של בינה מלאכותית.

ההקשר הרחב: “אקווהייר” ורישוי במקום רכישה

העסקה עם גרוק מצטרפת לעסקאות נוספות שבהן אנבידיה בחרה במבנה של רישוי וגיוס צוותים במקום רכישה מלאה. בספטמבר 2025, למשל, דווח כי אנבידיה שילמה למעלה מ־900 מיליון דולר כדי לגייס את מנכ״ל Enfabrica וצוותים נוספים, ולקבל רישוי לטכנולוגיה של החברה.

אם אכן מדובר בהיקף של כ־20 מיליארד דולר, זו תהיה העסקה הגדולה ביותר של אנבידיה עד כה, בהשוואה לרכישת מלאנוקס (Mellanox) שהושלמה ב־2020 לפי שווי עסקה של כ־7 מיליארד דולר. (NVIDIA Newsroom)

במילים אחרות, עסקת אנבידיה-גרוק אינה עוד “קנייה קלאסית” של סטארט-אפ, אלא מהלך שמחבר בין רישוי טכנולוגיה, קליטת הנהלה וצוותי ליבה, והרחבת היצע לאינפרנס בזמן אמת – זירה שהופכת מרכזית ככל שהשוק עובר בהדרגה מהדגש על אימון (training) לדגש על הרצה (inference).

הפוסט אנבידיה ו-GROQ חותמות על עסקת רישוי: בכירים עוברים לאנבידיה; השווי מוערך בכ־20 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.