אנבידיה תרחיב את משרדיה בתל אביב בעשר קומות, שיצטרפו לשמונה קומות בהן מחזיקה החברה כיום. לאחר ההתרחבות, יתפרשו משרדי החברה על פני 18 קומות, בשטח של כ-22,000 מ"ר – למעלה ממחצית משטחו של הבניין. במרכז המורחב של החברה בתל אביב יהיו למעלה מ-1,200 מקומות ישיבה, לצד מעבדות מחקר בינה מלאכותית וכן חלל כנסים ואירועים. כמו כן, אנבידיה תקים מתחם הסעדה שיופעל על ידי קבוצת מחניודה בהובלת השף אסף גרניט, שנבחרה להוביל את  המערך הקולינרי בכל משרדי החברה מוקדם יותר השנה. 

האתר יחל לפעול במתכונת מלאה עד סוף השנה, ויתמוך בהרחבת פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, כשהוא משרת עשרות קבוצות מוצר והנדסה, המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך עבור מרכזי נתונים – חומרה ותוכנה בתחום התקשורת המואצת, עיצוב מעבדים (CPU), תוכנה בתחום ה-AI ועוד.

18 הקומות של משרדי אנבידיה במגדלי "תאומי רובינשטיין" מצטרפות למשרדים ואתרי הנדסה של החברה הפרוסים ברחבי המדינה מצפון לדרום: תל-חי, יקנעם ומבוא כרמל בצפון הארץ, רעננה ותל אביב במרכזה, ובאר שבע בדרום. משרדי אנבידיה בתל אביב הם השניים בגודלם בישראל, אחרי הסייט המרכזי של החברה ביקנעם. 

"אנחנו שמחים להמשיך ולהעמיק את ההשקעה שלנו בישראל, מתוך אמונה בהון האנושי וביכולת שלו להוביל חדשנות עולמית", אמר עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל. "הרחבת המרכז בתל אביב תאפשר לנו להמשיך לגדול, לגייס עוד עובדות ועובדים מצוינים, ולקדם בישראל חדשנות פורצת דרך בבינה מלאכותית". 

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר במשק עם למעלה מ -4,500 עובדות ועובדים. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו, והחברה ממשיכה להתרחב עם מאות משרות פתוחות במשרדיה ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי.

הפוסט NVIDIA מכפילה את מרכז המו"פ בתל אביב כחלק מהעמקת פעילותה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אנבידיה חשפה אמש בכנס Computex 2025 בטאיפיי את תכניתה לבניית אחד ממחשבי־העל המתקדמים בעולם המיועד למחקר בבינה מלאכותית, לצד הקמת המטה החדש שלה בטאיוואן.

במסגרת המהלך, תוקם במרכז הלאומי למחשוב ביצועים גבוהים (NCHC) מערכת שתשלב יותר מ-10,000 כרטיסי גרפיקה מדגם Blackwell של אנבידיה, באמצעות שיתוף פעולה עם ממשלת טאיוואן וחברת Foxconn Big Innovation Group. מחשב־העל החדש, המבוסס על צמתים מדגם HGX H200, על מערכות B300 בעלות מעבדי Blackwell Ultra ועל מדפי GB200 NVL72, יחובר באמצעות רשת Quantum InfiniBand ויציע ביצועי AI השווים פי שמונה מהמחשב הקיים Taiwania 2.

מנכ”ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, הציג גם קונספט למטה החדש של החברה שכותרתו “Constellation”, שתוקם ברובע Beitou שצפוי להיראות כמבנה המזכיר חללית שנחתה בעיר. “אנו גדלים מעבר לגבולות המשרד הנוכחי שלנו בטאיוואן,” אמר הואנג. “המהלך יאפשר לנו לתמוך טוב יותר במחקר האקדמי המקומי ובשותפינו העיקריים בתעשיית השבבים, בראשם TSMC.”

מחשב־העל הידוע כ-“NCHC Constellation” יתמוך בפרויקטים ממשלתיים של טאיוואן, ביניהם TAIDE – פיתוח מנועים לשפה גדולה המותאמים לתרבות ולשפה הטאיוואנית, ופלטפורמת Taiwan AI RAP לפיתוח יישומי בינה מלאכותית ייעודיים. כמו כן, המערכת תשמש לסימולציות בתחום מודלי אקלים, כימיה קוונטית ומניעת מגיפות. אנבידיה דיווחה כי באמצעות פלטפורמת CUDA-Q שלה כבר הופעל בהצלחה סימולציה קוונטית חסרת תקדים בהיקף של 784 קיוביטים, וכי במקביל מתפתח מערכת משולבת קוונטית-קלאסית חדשה.

המהלך מגיע על רקע מאמציה של ארצות הברית להחזיר חלק מייצור השבבים לשטח אמריקה, ולאחר שביידן הטיל הגבלות היצוא על אנבידיה לאספקת מעבדי AI לסין. אנשי תעשייה טוענים כי הקמת המטה הבינלאומי בטאיוואן תסייע לחברה לעקוף חלק מהמגבלות הלוגיסטיות והרווחתיות שבמתחם השנוי במחלוקת, ותמחיש את תלותה העמוקה בשרשרת האספקה הטאיוואנית. לטאיוואן, בה מובילות TSMC ו-Foxconn את תעשיית השבבים, קיים יתרון אסטרטגי משמעותי בייצור ובהפצה – יתרון שהואנג מתכוון למנף כדי להמשיך ולבסס את מעמדה של אנבידיה כמובילה גלובלית בשוק שבבי הבינה המלאכותית.

הפוסט אנבידיה תקים מטה בטאיוואן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים מ-NVIDIA, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן הציגו בכנס הבינה המלאכותית ICLR 2025 בסינגפור את Add-it, שיטה חדשה להוספת פריטים לתמונות באמצעות פקודות טקסטואליות (פרומפטים), ללא צורך באימון נוסף או באופטימיזציה (Fine-tuning) של מחולל התמונות. Add-it מאפשר להוסיף לתמונות אמיתיות, או כאלה שנוצרו על ידי AI, פריטים ממגוון רחב של סוגים – מפריטי לבוש כמו נעליים וכובעים, דרך לוגואים של חברות מסחריות, ועד לבעלי חיים ובני אדם. 

״הוספה של פריט חדש לתמונות באמצעות פרומפט היא משימה מאתגרת שדורשת איזון עדין בין שמירה על הסצנה המקורית לבין שילוב של הפריט החדש בנראות מתאימה ובמקום המתאים״, מסביר פרופ׳ גל צ׳צ׳יק, מנהל מרכז מחקרי הבינה המלאכותית של NVIDIA בישראל, ומי שעומד מאחורי המחקר ביחד עם יועד תבל, רינון גל, דביר שמואל, יובל עצמון וליאור וולף – חוקרים מאנבידיה, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. ״מודלים קיימים מתקשים למצוא את האיזון הזה. בשביל לפתור את הבעיה, הרחבנו את מנגנון ה-Attention של מודל הבינה המלאכותית כך שישלב מידע משלושה מקורות – התמונה המקורית, הפרומפט הטקסטואלי והתמונה הסופית. בבדיקות שערכנו, בני אדם העדיפו את התוצאות של Add-it על פני שיטות אחרות ב-80% מהמקרים״.

דוגמאות:

חוקרות וחוקרי NVIDIA הציגו בכנס ICLR 2025 יותר מ-70 מאמרים שבמרכזם חידושים מבוססי AI במגוון תחומים – רכבים אוטונומיים, בריאות, יצירת תוכן, רובוטיקה ועוד. אחד המחקרים הוא SRSA, מסגרת עבודה (Framework) להאצת תהליך הלימוד של רובוטים באמצעות ספריית מיומנויות, שבאמצעותן יכולים רובוטים ללמוד לבצע משימות חדשות. פיתוח נוסף, Proteina, הוא מודל מבוסס ארכיטקטורת Transformer ליצירת שלדי חלבון שמציג פי חמישה יותר פרמטרים בהשוואה למודלים קודמים. 

״ICLR הוא אחד הכנסים המשפיעים ביותר בתחום הבינה המלאכותית, שבו חוקרים מציגים חידושים חשובים שמניעים כל תעשייה ותעשייה״, אמר בריאן קטנזרו, סגן נשיא למחקר בתחום הלמידה עמוקה ב-NVIDIA. ״המאפיין המשותף של המחקרים שהצגנו השנה היה ביכולתם להאיץ את כל השכבות של מערך המחשוב על מנת להגביר את האימפקט והשימושיות של בינה מלאכותית בתעשיות שונות״.

הפוסט חוקרים מאנבידיה ומאוניברסיטאות ישראליות פיתחו שיטה חדשה להוספת פריטים לתמונות באמצעות פרומפט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האנליסטים Stone Fox Capital, פרסמה בתחילת השבוע ניתוח מקיף המתנגש עם הדיווחים על “אטה” בביקוש למעבדי ה-AI של אנבידיה.  האנליסטים מבהירים כי הנתונים החתוכים על ביטולי השכרות מרכזי נתונים אינם משקפים את התמונה הרחבה, וכי מגמת הצמיחה בתחום הבינה המלאכותית נותרה איתנה ופועמת ביתר שאת.

הביקוש ל-AI נותר חזק
"למרות דיווחים על ביטולי חוזים בסקטור מרכזי הנתונים – בעיקר באוהיו ובאזורים אחרים – מציינים ב-Stone Fox Capital כי חברות כמו Amazon, Google ו-Microsoft ממשיכות לתכנן השקעות חסרות תקדים ביכולות הענן וה-AI שלהן. לפי דו”ח לרקע הכנס של Hamm Institute for American Energy, צפויה עלייה מוערכת של כ־50 גיגוואט בצריכת החשמל בארה”ב לטובת הפעלת מרכזי נתונים חדשים בשנים הבאות. גם Celestica ו-Vertiv, ספקיות ציוד קריטי לענף, העלו לאחרונה את תחזיות ההכנסות שלהן, המשקפות הזמנות חדשות למעבדים מתקדמים – בין היתר, אלו של אנבידיה."

החיוב על מלאי ה-H20 והנרטיב הפוליטי
מוקד הביקורת ב-Stone Fox Capital הוא החיוב של כ־5.5 מיליארד דולר שמסכמת אנבידיה על מלאי שבבי H20 המיועדים לשוק הסיני. מדובר במעבדים שנרכשו בהיקף של כ־16 מיליארד דולר על ידי חברות כמו Alibaba, Tencent ו-ByteDance, אך נגנזו על רקע דרישת רישיון יצוא מיזרועת ממשל טראמפ. האנליסטים טוענים כי מהלך זה נטול הצדקה עסקית לטווח הארוך: משא ומתן דיפלומטי על רישיונות יצוא צפוי להבשיל כבר בחודשים הקרובים, והחרפת הבעיה עלולה רק להזיק לנפח המכירות העתידי.

השפעה על תחזיות ההכנסות והרווח
לפי ההנחיה של אנבידיה, הכנסות הרבעון הנוכחי (FQ1) צפויות לנוע סביב 43 מיליארד דולר, כאשר רוב האנליסטים מתיישרים עתה עם היעד הזה. ב־Stone Fox Capital מזכירים כי בשני הרבעונים האחרונים החברה עקפה את ההערכות ב־1.5–2 מיליארד דולר – תופעה המצביעה על חוזק הביקוש ועל גמישות החברה בהתמודדות עם חסמים רגולטוריים. עם רווח גולמי ממוצע העומד על כ־75%, אף חיוב מלאי בסדר גודל של מיליארדי דולרים אינו מייתר, לטענתם, את הסיכוי לחזרה מהירה לרווחיות מלאה.

המבט קדימה: צמיחה בלתי מונעת
ב־Stone Fox Capital מדגישים כי שוק מרכזי הנתונים צפוי לממש צמיחה של כמעט 3X בתוך עשור – מ־350 מיליארד דולר ב־2024 ליותר מ־1,000 מיליארד דולר ב־2034. יתרה מכך, שוק השבבים לביצועים גבוהים מתרחב אף בקצב מהיר יותר, ומגלם הזדמנויות היסטוריות לחברות מובילות כמו אנבידיה. החריגות הזמניות שנוצרו על רקע המגעים הפוליטיים עם סין הן, לפי האנליסטים, אות קליטה לקנייה בעומק השוק.

סיכום והמלצה
על רקע הניתוח, ממליצה Stone Fox Capital למשקיעים להתייחס לכל “נפילה” זמנית במחיר המניה כהזדמנות כניסה: “המגמה האמיתית היא של צמיחה מתמשכת ובלתי מונעת,” מסכם מארק הולדר. זאת בעוד שבסבבי שיא בשווי השוק מומלץ לממש חלק מתחזיות הרווח ולהקטין חשיפה.

הפוסט הביקוש למעבדי ה-AI של אנבידיה נותר איתן למרות מחיקת מלאי של 5.5 מיליארד דולר לשוק הסיני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחרי שהממשל האמריקאי חייב רישיונות לייצוא שבבי ה‑H20 המתקדמים שלו לסין, ג’נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, נחת בהפתעה בבייג’ינג בפגישה עם מועצת קידום הסחר הסינית (CCPIT). הואנג הבטיח כי החברה תשקיע מאמצים “למיטוב תמהיל המוצרים על פי דרישות הרגולציה ותמשיך לשרת בנחישות את השוק הסיני”, וציין את נכונותה לפתח שבבים מותאמים ללקוחות מקומיים.

פגיעה מיידית בתוצאות הפיננסיות
הגבלת ייצוא שבבי H20 הובילה להכרזה של אנבידיה על חיוב מיוחד של כ‑5.5 מיליארד דולר בדוחות הרבעון הראשון של שנת 2026, שיקוזזו כהוצאות מלאי, התחייבויות רכישה והקצאות נלוות. מניית נבידיה צללה ב‑6–7% במסחר המאוחר, והמשקיעים החלו להעלות סימני שאלה לגבי עמידותה מול תחזיות וול סטריט.

גם AMD ספגה מכה: מחיקה של עד כ‑800 מיליון דולר על שבבי ה‑MI308 שלה הוביל לצניחה של 7.35% במנייתה. ההגבלות מופעלות לראשונה גם על שבבים שהותאמו במכוון להגבלות קודמות, והן מציבות מרכיב חדש בגבולות היצוא של תעשיית חצי־המוליכים האמריקאית.

שינויים בנוף התחרותי והשרשרת הגלובלית
בעוד סין איבדה נתח של כ‑10% מהכנסות אנבידיה (לעומת כ‑20% בעבר), נפתח חלון הזדמנויות ליצרניות שבבים מקומיות כדוגמת Huawei ו‑Cambricon, וגורמים כמו ByteDance ו‑Tencent פונים כעת לחלופות ביתיות. אנליסטים מזהירים כי ההגבלות יאיצו השקעות וחדשנות בתעשיית השבבים הסינית, בעוד בעלי תעשיית ההיי‑טק האמריקאית חוששים מאיבוד יתרון טכנולוגי.

תכנית הענק של אנבידיה בארה״ב
בתגובה למתיחות הגוברת, הודיעה אנבידיה על כוונה לייצר תשתית AI בשווי של כ‑500 מיליארד דולר בארצות הברית, באמצעות שיתופי פעולה עם TSMC, Foxconn ו‑Wistron באריזונה ו־טקסס. למרות שבצד האמריקאי החמיאו למהלך כ”Trump Effect בפעולה”, מומחים מטילים ספק בסכום המדובר, שמייצג לא השקעה הונית ישירה אלא הערכת ערך של תכולת התשתית שתיווצר בארה״ב.

השלכות על השוק הרחב
המגבלות השפיעו גם על ASML, שדיווחה על הזמנות נמוכות מהצפוי, וגרמה לצניחה במנייתה. בורסות אסיה, ובמיוחד שוקי טייוואן והונג קונג, נחלשו אף הן, בעקיפין בשל חשש לפגיעה בשרשרת האספקה העולמית. בינתיים ממשיכים גופי מחקר לקרוא למדיניות להותיר את ארה״ב מובילה ואף מאיימים כי הגבלות נרחבות מדי יעניקו לסין תמריץ משמעותי להשקעה עצמאית בפיתוח שבבים.

הפוסט ג’נסן הואנג בסין: אנבידיה בלב מלחמת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי בשבוע הבא יכריז על הטלת מכסים משמעותיים על יבוא חצי־מוליכים ומרכיבי אלקטרוניקה כחלק מ"חקירות לשמירה על הביטחון הלאומי" לפי סעיף 232 בחוק הרחבת הסחר של שנת 1962. טראמפ ציין כי בכוונתו לבחון את כל שרשרת האספקה בתחום האלקטרוניקה ולגלות גמישות כלפי כמה חברות מרכזיות בתעשייה, אך לא הבהיר עד כה מי יזכו לפטור ומי ייאלץ לשאת בהכבדה.

בחזית הפגיעה, ענקיות כמו אנבידיה עלולות להיקלע למצוקות תפעוליות וכלכליות. החברה בונה את מעבדי ה‑AI וה‑GPU המתקדמים שלה באמצעות שיתופי פעולה עם TSMC, הייצרנית הגדולה בעולם של שבבים עבור לקוחות חיצוניים; עם SK הייניקס, המשווקת את הזיכרונות מסוג HBM החיוניים למערכות ביג־דאטה ולבינה מלאכותית; ועם ASML, המפתחת ומייצרת את מכונות הליתוגרפיה באורך גל קיצוני (EUVL) הנחוצות לחריטת דפוסי השבבים המורכבים ביותר. הטלת מכסים על יבוא רכיבים אלו תעמיד את אנבידיה בפני הצורך לשאת בעלויות גבוהות או למצוא ספקים חלופיים בארה"ב.

אינטל, שבונה חלק ניכר מתשתיות הייצור שלה מחוץ לארצות הברית, תיאלץ להתמודד גם היא עם עלייה בעלויות. למרות שהיא מחזיקה במפעלים אמריקאיים רבי־עוצמה, אינטל עדיין מייבאת זיכרונות DRAM מ‑SK הייניקס ומתקני ליתוגרפיה מ‑ASML. במידה והמכסים יוטלו גם על ציוד ייצור ושירותי OEM, עלויות אלה עלולות לצמצם את התמריץ להציב בישראל ובמדינות נוספות מפעלים חדשים לחברות תעשיית השבבים.

חברת TSMC, שסיפקה בשנת 2023 כ‑44.2% מהלוגיקה המיובאת לארה"ב ברמת הסגמנט, עומדת במרכז הסערה: לקוחותיה הגדולים כוללים את אנבידיה, אפל, אינטל, קוואלקום ומיקרוסופט. הטלת מכסים על יבוא השבבים עשויה להאיץ את המעבר של חברות אלו לייצור מקומי, ולחזק את מעמדן של יצרניות אמריקאיות כמו אינטל.

סמסונג אלקטרוניקס מספקת שבבים לאינטל, אפל וקוואלקום, לצד יצרני רכב כמו טסלה. אף שהיצע החיישנים, הסוללות והתצוגות שלה אולי לא ייכללו במכסים החדשים, חשש מהגבלות אחרות עלול לפגוע בשורת הרווח שלה ולשלוח לקוחותיה לחפש פתרונות מקומיים.

אפל בנתה אסטרטגיית ייצור הכוללת ייבוא שבבים מתוצרת TSMC, SK הייניקס וסמסונג אלקטרוניקס, ומקורה בשיתופי פעולה גם עם מיקרון, ברודקום, קוואלקום וטקסס אינסטרומנטס. תוכניותיה להעביר חלק מהייצור להודו עשויות להיתקל בקשיים לוגיסטיים ותפעוליים, והרחקת שרשרת האספקה עלולה לעכב את השקתו של סדרת האייפון הבאה.

באם יבוצע החלת המכסים על ציוד הליתוגרפיה, השפעתם תרגיש גם בתעשיית ה‑EUVL כולה, ותאלץ מחדש את מפתחי הטכנולוגיה החזויה לבחון חלופות בתעשיית הפניקה המקומית. השאלות המרכזיות כעת הן מי יוכרז כפוגע ומה יהיה היקף הפטורים – והאם חברות ענק תבחרנה להרחיב את קווי הייצור בארה"ב כדי למזער את ההשפעה.

הפוסט טראמפ מתכוון להטיל מכסים על יבוא שבבים – אלו התאגידים שיהיו בסבך ומה תהיה ההשפעה על ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NVIDIA מתכננת להתחיל בייצור מערכות מחשבים לעיבוד בינה מלאכותית בתוך ארצות הברית, במסגרת שיתוף פעולה עם מספר שותפים תעשייתיים מובילים. הפרויקט כולל הקמת מתקני ייצור חדשים שמטרתם לייצר שבבים מסוג Blackwell ומחשבי-על ייעודיים לטכנולוגיות בינה מלאכותית, מהלך שמסמן שינוי בגישת החברה לאספקת מוצרים לשוק המקומי.

לפי הודעת החברה, ייצור השבבים כבר החל במפעלי TSMC בפיניקס, אריזונה, כאשר בהמשך צפוי להתקיים ייצור מלא של מחשבי-על במתקנים שמוקמים בטקסס – בשותפות עם חברות Foxconn ביוסטון ו-Wistron בדאלאס. שטחי הייצור המוקצים במסגרת הפרויקט מוערכים בלמעלה ממיליון רגל מרובע, וצפי העלייה בהיקף הייצור מצביע על התרחבות הדרגתית במהלך 12 עד 15 החודשים הקרובים.

תהליכי השרשרת הלוגיסטית והמוצרים המורכבים דורשים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בייצור, באריזה, בהרכבה ובבדיקות. לשם כך, NVIDIA משתפת פעולה עם חברות Amkor ו־SPIL לצורך ניהול פעילויות באריזונה, מה שיכול לסייע בשיפור היעילות והבטחת איכות המוצרים.

על פי התוכניות לטווח הארוך, במהלך ארבע השנים הקרובות החברה מתכוונת להקצות השקעות בשווי של עד כ-500 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות בתחום הבינה המלאכותית בארצות הברית. שיתוף הפעולה עם שותפים גלובליים נועד להעמיק את הקשרים בתעשייה, לאפשר צמיחה עסקית ולהגביר את עמידות שרשרת האספקה.

ג'נסן הואנג, מנכ"ל NVIDIA, ציין כי המעבר לייצור ארצי מהווה שלב משמעותי בהתמודדות עם הביקוש הגובר למוצרי החברה ובחיזוק יכולות הלוגיסטיקה והשרשרת התעשייתית.

בנוסף, החברה מתכוונת ליישם טכנולוגיות מתקדמות מבין תחומי הבינה המלאכותית, הרובוטיקה והדיגיטל, לרבות שימוש בכלים כמו NVIDIA Omniverse ליצירת מודלים דיגיטליים של מתקני הייצור וב-NVIDIA Isaac GR00T לפיתוח רובוטיקה תומכת בייצור. צעד זה צפוי לתרום למיכון תהליכי הייצור ולאפשר גידול מתמיד במספר מקומות העבודה.

ידיעה זו נערכה על בסיס ההודעות הרשמיות של NVIDIA ומתארת את כיווני ההתפתחות בתחום ייצור מערכות AI בארצות הברית, ללא התייחסות יחצנית או שיווקית מופרזת.

הפוסט NVIDIA תייצר מחשבי-על לעיבוד בינה מלאכותית בארה"ב – פרויקט נרחב לשדרוג תשתיות הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איליה סוצקבר, אחד ממייסדי OpenAI ושעבר לאחרונה מתפקידו כמדען ראשי, השיק את Safe Superintelligence (SSI), סטארטאפ חדש בתחום הבינה המלאכותית, אשר מתמקד בפיתוח מודלים מתקדמים ובטוחים של סופר אינטליגנציה. החברה גייסה בסבב גיוס הון של 2 מיליארד דולר והוערכה בשווי של 32 מיליארד דולר, וזאת רק מספר חודשים לאחר השקתה ביוני 2024.

על פי דיווחים, החברה מקבלת תמיכה אסטרטגית ומשמעותית מצד ענקי הטכנולוגיה:

• Google Cloud: SSI משתמשת בשבבים מסוג TPU, שפותחו על ידי Google, להאצת מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית. Google Cloud הפכה לספקת המחשוב הראשית של SSI, ומספקת גישה למערכות החישוב החזקות שהן קריטיות להכשרת המודלים המתקדמים של החברה.
• Alphabet ואנבידיה: מקורות מצביעים על כך ש-Alphabet, חברת האם של Google, ואנבידיה הצטרפו למשקיעים המרכזיים בתור שותפים אסטרטגיים. בעוד שאנבידיה עדיין מובילה את שוק שבבי ה-GPU, SSI בחרה להסתמך בעיקר על ה-TPU של Google לטובת מחקר ופיתוח, כאשר Alphabet מתמקדת גם בהרחבת שירותי הענן שלה עבור חברות AI חודרניות.

במסגרת הסבב האחרון, הושקעו 500 מיליון דולר על ידי קרן Greenoaks, ונלוו השקעות מענייןי הון סיכון מובילים כגון Lightspeed Venture Partners, Andreessen Horowitz, Sequoia Capital, DST Global ו-SV Angel. השקעות אלו מעידות על האמון של המשקיעים בכוחו ובחזונו של סוצקבר, שמנסה להוביל מהפכה בתחום הבינה המלאכותית בעידן של ביקוש גובר לטכנולוגיות מתקדמות ולהתמודדות עם אתגרי בטיחות בתחום.

SSI מתמקדת בפיתוח מערכות בינה מלאכותית שיקפידו על עקרונות בטיחות ונראות במקביל לשאיפה להתעלות על גבולות ההישגים הנוכחיים – משימה שהוגדרה על ידי סוצקבר כ"הר חדש לטפס עליו", בהקשר ליכולת לשפר את ביצועי המודלים מעבר למה שהושג עד כה. החברה, שמחזיקה במשרדים בפאלו אלטו, קליפורניה ובתל אביב, שומרת על סודיות יחסית לשיטות הפיתוח המדויקות, אך מציינת כי מחקריה יובילו לפריצות דרך משמעותיות בתחום.

השותפות עם ענקי הטכנולוגיה מלווה גם בתחרות עזה בשוק: בעוד שהשקעות מסיביות מגיעות גם מ-Microsoft, Amazon ואחרים, הצעד של Alphabet ואנבידיה המדגישים את התמיכה במיזמים חדשניים הוא עדות לנטייה של תשתיות ענן ומשקיעי הון סיכון להשקיע בטכנולוגיות שיכולות לשנות את כללי המשחק בתחום הבינה המלאכותית.

הפוסט SSI של איליה סוצקבר קיבל לאחרונה השקעות מגוגל, אלפבית (בנפרד) ואנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company), יצרנית השבבים המובילה בעולם, חנכה בסוף השבוע מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 2 ננומטר בעיר הדרומית קאושיונג שבטאיוואן – אף על פי שהיא מרחיבה במקביל את פעילותה בארצות הברית בהשקעה של 100 מיליארד דולר.

המפעל החדש צפוי להתחיל בייצור סדרתי במחצית השנייה של שנת 2025, והוא יעסיק כ־7,000 עובדים בתחום ההיי-טק. מדובר במהלך שיחזק את מיקומה המרכזי של טאיוואן בשרשרת האספקה הגלובלית של שבבים – כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.

סגן נשיא בכיר ומנהל התפעול המשותף של TSMC, יונג־פיי (Y.P.) צ'ן, אמר בטקס הפתיחה, ששודר בתחנות טלוויזיה מקומיות, כי טאיוואן תישאר הבסיס האסטרטגי והתפעולי של החברה:
"נמשיך לחפש מקומות להרחבת ההשקעות בטאיוואן. המחויבות שלנו לענות על צורכי הלקוחות הגלובליים נותרת איתנה."

ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו צ'ונג־טה, שהשתתף אף הוא באירוע, בירך את TSMC על כך שהיא שומרת את עיקר תשתיותיה על אדמת האי. "הבסיסים החשובים ביותר יישארו בטאיוואן," הדגיש. "TSMC תמיד תהיה הקבוצה הלאומית שלנו."

TSMC נחשבת ל"מגינה על המדינה", בשל חשיבותה האסטרטגית לכלכלת טאיוואן ולתעשיית השבבים העולמית. החברה מספקת שבבים מתקדמים לענקיות טכנולוגיה כגון אפל, אנבידיה ו־Qualcomm, ומהווה רכיב חיוני בשרשרת האספקה הטכנולוגית של ארה"ב.

למרות המתחים הגיאופוליטיים וקריאותיו החוזרות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב – ואף על רקע האפשרות שיוכרזו השבוע מכסים הדדיים חדשים על יבוא שבבים – גם ממשלת טאיוואן וגם TSMC מבהירות כי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ימשיכו להישאר בטאיוואן.

בנוסף למפעל החדש בקאושיונג, ייוצרו שבבי 2 ננומטר גם באתר המרכזי של החברה בעיר סינצ'ו.

הפוסט TSMC חונכת מפעל לייצור שבבים בגודל 2 ננומטר בטאיוואן – למרות ההתרחבות בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.