נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע כי חברת אנבידיה (NVIDIA) תוכל לשוב ולמכור לסין שבב בינה מלאכותית מתקדם מדגם H200 – מהלך שסימן שינוי כיוון ביחס למדיניות ההגבלות שאפיינה את השנים האחרונות. אנליסטים מזהירים כי ההחלטה תחזק משמעותית את יכולות ה-AI של בייג׳ין ותחתור תחת היתרון האסטרטגי העיקרי של ארה״ב: כוח החישוב.

לפי הודעת טראמפ ברשת Truth Social, אנבידיה תורשה לספק את שבבי ה-H200 ל״לקוחות מאושרים בסין״ ובמדינות נוספות, בתנאי שהממשל הפדרלי יקבל 25% מהכנסות המכירות – שיעור גבוה מההסדר הקודם, שעמד על 15%. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הדור החדש והחזק יותר – שבבי Blackwell ו-Rubin – אינו כלול בעסקה ואסור למכירה לסין.

מה כולל הדיל עם אנבידיה

החלטת הממשל מגיעה אחרי תקופה שבה אנבידיה ניסתה לעקוף את מגבלות הייצוא על ידי פיתוח שבבים ״מוחלשים״ לשוק הסיני, כמו דגם H20, שנועד לעמוד בתקרות הביצועים שהציב הבית הלבן. באפריל השנה נאלצה החברה לעצור את משלוחי ה-H20 בעקבות החמרת הכללים.

כעת, מתן אישור ל-H200 – שבב המסוגל להאיץ משמעותית אימון והפעלה של מודלי בינה מלאכותית גדולים – משדר לסין ולשוק שהממשל מוכן להתגמש, כל עוד ארה״ב נהנית מנתח נאה מהרווחים. ההחלטה מתפרשת גם על רקע כוונתו של טראמפ לבקר בסין באפריל, ומשדרת ריכוך מסוים ביחסים הכלכליים בין שתי המעצמות, בלי הסרת כל מגבלות הטכנולוגיה העילית.

אנליסטים: ״ארה״ב מוותרת על יתרון המחשוב שלה״

בקהילת מומחי הביטחון והטכנולוגיה בארה״ב התקבלה ההודעה בביקורת חריפה. החוקר ראש דושי (Rush Doshi), לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי וכיום מרצה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, הזכיר כי יתרונה העיקרי של ארה״ב על סין במרוץ ה-AI נשען על גישה עדיפה לחומרת מחשוב עוצמתית. לדבריו, לסין כבר יש יתרונות אחרים – כוח אדם הנדסי עצום ותשתיות חשמל – ומתן גישה לשבבי H200 מצמצם את הפער האחרון שבו ארה״ב הובילה בבירור.

מכון המחקר Institute for Progress פרסם ימים ספורים לפני ההחלטה ניתוח שלפיו היתרון האמריקני בכוח חישוב צפוי לעמוד בשנה הקרובה על פי עשרה לעומת סין – אך אם אנבידיה תורשה לייצא H200 לסין, הפער עלול להצטמצם לפי חמישה בלבד.

טים פיסט, מנהל תחום טכנולוגיות מתפתחות במכון, כתב כי המהלך ״מעניק לסין חבילת מחשוב AI מתקדמת שלא הייתה לה בדרך אחרת״, והעריך שה״סטאק״ הסיני החדש ייבנה משבבי אנבידיה, ענני המחשוב של טנסנט, באידו ואליבאבא, ומודלים סיניים כדוגמת DeepSeek, Qwen ו-Kimi – שישמשו להתחרות בחברות ובמודלים אמריקניים בשווקים ברחבי העולם.

כריס מקגווייר, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ (CFR), הגדיר את ההחלטה ״שינוי כיוון דרמטי במדיניות האמריקנית ושגיאה אסטרטגית משמעותית״, וטען שהיא ״מבטלת את היתרון הגדול ביותר של ארה״ב על סין בתחום הבינה המלאכותית״.

סין דוחפת לעצמאות טכנולוגית – ובינתיים נהנית מהחלון שנפתח

מנקודת מבט סינית, ההחלטה משתלבת עם אסטרטגיה רחבה יותר של הפחתת תלות בטכנולוגיה אמריקנית. בתוכנית החומש הבאה מדגישה בייג׳ין השקעות מאסיביות בשבבים מקומיים וביישומי AI, ואילו חברות כמו וואווי (Huawei) מציגות תוכניות רב־שנתיות לבניית מערכי שבבים שיספקו כוח חישוב ברמה עולמית כאשר הם מקובצים באשכולות גדולים.

עם זאת, לפי מקגווייר ואנליסטים נוספים, בסין לא מצפים לפתח שבב שיתעלה על יכולות H200 לפני הרבעון האחרון של 2027. לכן, חלון הזמן שבו אנבידיה תוכל למכור H200 לשוק הסיני – לפני שהגבלות חדשות או חלופות מקומיות יצמצמו שוב את המרחב – נחשב קריטי עבור החברה, הן מסחרית והן אסטרטגית.

ההודעה של טראמפ התקבלה בחיוב בבורסות: מניית אנבידיה עלתה בכ-2% במסחר המאוחר, ומניות חברות שבבי AI סיניות כמו Moore Threads וקיימבריקון (Cambricon) רשמו גם הן עליות, בעוד יצרנית השבבים המקומית SMIC איבדה מעל 2% בהונג קונג – סימן לכך שהשוק מעריך שלשבבי אנבידיה עדיין יתרון משמעותי על פני החלופות המקומיות.

ההגבלות לא נעלמו – והאכיפה נמשכת

לצד ההקלה הנקודתית, הממשל האמריקני מדגיש שהמסגרת הרחבה של מגבלות הייצוא עדיין בתוקף. משרד המשפטים הודיע השבוע כי תפס כ-50 מיליון דולר במעבדי GPU מתקדמים שיועדו, בניגוד לכללים, לשווקים מוגבלים כמו סין, וכי נעשה ניסיון להבריח שבבי H100 ו-H200 בהיקף כולל של כ-160 מיליון דולר בין אוקטובר 2024 למאי 2025.

גם לאחר ההחלטה הנוכחית, שבבי Blackwell ו-Rubin – הדור הבא שנועד להמשיך את שליטת אנבידיה במרכזי הנתונים של ה-AI – נותרים מחוץ להישג ידן של החברות הסיניות. בכך מנסה וושינגטון לשמור לעצמה יתרון בקצה העליון של עקומת הביצועים, גם אם היא מתירה כעת לסין גישה רחבה יותר לדור הקודם.

בסיכומו של דבר, המהלך של טראמפ משקף ניסיון לשלב בין אינטרסים כלכליים – גביית מס של 25% על מכירות רווחיות מאוד – לבין ניהול מרוץ אסטרטגי צמוד מול סין בתחום הבינה המלאכותית. השאלה הגדולה, שעליה חלוקים המומחים, היא האם הוויתור על חלק מיתרון החישוב האמריקני הוא מחיר סביר עבור ההכנסות והדיאלוג המחודש עם בייג׳ין – או התחלה של שחיקה מסוכנת במעמד הטכנולוגי של ארה״ב.

הפוסט פניית פרסה בוושינגטון: טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 מתקדמים לסין – אנליסטים מזהירים מפגיעה ביתרון ה-AI האמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, נפגש ב-3 בדצמבר בבית הלבן עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, כדי לדון במגבלות הייצוא על שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים של החברה – ובראש ובראשונה שבב ה-H200. הפגישה התקיימה על רקע דיון סוער בוושינגטון: האם לאפשר לאנבידיה לחזור ולמכור שבבי AI מתקדמים לסין, או דווקא להחמיר עוד יותר את ההגבלות. (בלומברג)

לאחר הפגישה אמר הואנג לכתבים כי גם אם הממשל יאשר את ייצוא ה-H200 לשוק הסיני, אין ודאות שסין תרצה את השבב. לדבריו, אחרי כמה סבבים של "גירסאות מוחלשות" לשבבים עבור השוק הסיני – כמו H20 ודגמים ייעודיים אחרים – הלקוחות בסין מאבדים עניין במוצרים שאינם ברמת הביצועים המלאה.

הואנג הדגיש כי אנבידיה אינה יכולה "להוריד עוד" את רמת השבבים כדי לעמוד בכללים אמריקניים ועדיין לצפות שהשוק הסיני יקבל אותם. במקביל, הוא התריע מפני מצב שבו חוקים שונים בכל מדינה ייצרו "פסיפס רגולטורי" שיעכב את פיתוח טכנולוגיות הבינה המלאכותית ויקדם פיצול בין גושי טכנולוגיה בעולם. (TechRepublic)

שוק סיני של 50 מיליארד דולר – ומגבלות הולכות ומחמירות

בעיני אנבידיה, סין היא הזדמנות שוק עצומה. הואנג העריך בעבר כי שוק תשתיות ה-AI בסין עשוי להגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנה, ולגדול בקצב מהיר. הוא אף הזהיר שוויתור על השוק הזה יהיה "הפסד עצום" עבור חברה אמריקנית כמו אנבידיה. (Yahoo Finance)

אלא שמאז 2022 מטילה וושינגטון שורה של מגבלות על יצוא שבבי AI לסין, משיקולי ביטחון לאומי. ההגבלות מנעו מכירת שבבים מתקדמים כמו H100 ו-Blackwell, ואילצו את אנבידיה לפתח גרסאות מוחלשות לשוק הסיני – תחילה A800 ו-H800, אחר כך H20 ודגמים נוספים. גם אלה הוגבלו בהמשך, ובייג׳ינג עודדה את ענקיות הטק המקומיות לעבור ככל האפשר לשבבים סיניים מתחרים, בהם פתרונות של וואווי וקמבריקון. (ויקיפדיה)

על פי דיווחים, רשויות בסין אף המליצו רשמית לגופים מקומיים להימנע מרכישת ה-H20 ולהעדיף שבבים מתוצרת מקומית – עוד אזהרת אזהרה עבור אנבידיה, שמנסה כעת לשכנע את וושינגטון לאפשר לה לחזור לשוק, לפני שהדלת תיסגר בפני חברות אמריקניות לחלוטין. (vietnam.vn)

מאבק חקיקתי: בין GAIN AI להקשחת ההגבלות

הפגישה בין טראמפ להואנג התקיימה על רקע מאבק חקיקתי כפול בקונגרס. מצד אחד, חוק ה-GAIN AI (Guaranteeing Access and Innovation for National Artificial Intelligence) נועד להבטיח שללקוחות בארה״ב – חברות, אוניברסיטאות וסטארט־אפים – תהיה עדיפות בקבלת שבבי AI מתקדמים לפני יצואם למדינות "מעוררות דאגה" כמו סין. החוק, שיזמו בין השאר הסנטורית אליזבת וורן והסנטור ג׳ים בנקס, עבר בסנאט כחלק מחוק ההגנה אך מתוך חבילת החקיקה הסופית נגרעו סעיפים משמעותיים, צעד שנתפס כניצחון ביניים עבור אנבידיה. (ועדת הסנאט לבנקאות)

מצד שני, קבוצה דו־מפלגתית אחרת של סנטורים מציעה דווקא להקשיח את ההגבלות. הצעת חוק חדשה, SAFE/SAFE CHIPS, מבקשת לקבע בחוק את מגבלות היצוא הקיימות ואף למנוע למשך 30 חודשים מתן רשיונות לייצוא שבבים מתקדמים – בהם H200 ו-Blackwell – לסין ולמדינות יריבות נוספות. בכך מבקשים המחוקקים לחסום מראש כל ניסיון של הממשל להקל את הכללים ולהחזיר לסין גישה לשבבי ה-AI המובילים. (Reuters)

וורן, מהמובילות בקו הניצי כלפי בייג׳ינג, הזהירה במכתב לממשל כי אישור מכירת H200 לסין "יחזק את יכולותיה הצבאיות של סין ויערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה״ב". היא קראה למשרד המסחר לשמור על ההגבלות ולהגביר את השקיפות בתהליך רישיונות היצוא.

בין ביטחון לאומי לתחרות עולמית על AI

הוויכוח סביב אנבידיה ו-H200 משקף דילמה אסטרטגית עמוקה: מצד אחד, וושינגטון מבקשת למנוע מסין גישה לשבבים שיוכלו "לטורבו־צ׳ארג׳" את הפיתוח הצבאי והמודיעיני שלה. מצד שני, חסימה כמעט מוחלטת של השוק הסיני דוחפת את בייג׳ינג להאיץ עוד יותר פיתוח חלופות מקומיות, ולהקטין לאורך זמן את התלות שלה בטכנולוגיה אמריקנית – תרחיש שיש לו השלכות גם על כוחן הכלכלי של חברות שבבים אמריקניות וגם על מערך ההשפעה הגיאו־פוליטי של ארה״ב.

בינתיים, הואנג ממשיך לנסות ללכת בין הטיפות: מצד אחד הוא מדגיש שהביטחון הלאומי האמריקני מחייב יתרון טכנולוגי ברור בבינה מלאכותית, ומצד שני הוא מזהיר שמדיניות עודפת של מגבלות יצוא עלולה לפגוע דווקא ביתרון הזה, אם היא תדחוף את השוק הגלובלי לנתק קשרים עם חברות אמריקניות. הפגישה עם טראמפ אמנם לא סיפקה תשובות ברורות, אך היא מדגישה עד כמה שבב אחד – H200 – הפך לסמל של הקרב על עתיד הבינה המלאכותית בין ארה״ב לסין.

הפוסט מנכ״ל אנבידיה נפגש עם טראמפ: אי־ודאות סביב ייצוא שבבי H200 לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפני שלוש שנים בלבד נראתה קאמבריקון טכנולוג'יס (Cambricon Technologies) כמו עוד קורבן של מלחמת השבבים בין סין לארצות הברית: סנקציות אמריקניות, רישום ל־Entity List, גישה מוגבלת לטכנולוגיות ייצור מתקדמות והפסדים מתמשכים. היום התמונה הפוכה לגמרי – קאמבריקון הפכה לאחד הסמלים הבולטים ליכולת של סין לבנות אקו־סיסטם בינה מלאכותית מקומי שממשיך לצמוח למרות, ואולי בגלל, הלחץ מוושינגטון.

בדוחות למחצית הראשונה של 2025 דיווחה קאמבריקון על רווח נקי של 1.03 מיליארד יואן, לעומת הפסד של 533 מיליון יואן בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות זינקו פי 44 ל־2.9 מיליארד יואן, והחברה מציגה רווחיות רציפה מאז הרבעון האחרון של 2024, עם רווח למניה (EPS) של 2.48 יואן. הנתונים האלה מוכיחים שהביקוש הסיני למאיצי AI מקומיים לא רק ממלא את החלל שהותירו המגבלות על אנבידיה (NVIDIA) – הוא הופך אותו למנוע צמיחה.

קאמבריקון מתחרה ישירות גם בחברת וואווי (Huawei) בשוק המאיצים לפיתוח ולהרצה של מודלי בינה מלאכותית. העובדה שהצליחה להגיע לרווחיות דווקא כשהגישה לציוד אמריקני מצטמצמת, נתפסת בסין כהוכחה לכך שהתוכנית הלאומית לעצמאות טכנולוגית מתחילה לשאת פירות.

מניה בטירוף ושווי שמתקרב למותג האלכוהול הלאומי

ההתפוצצות הפיננסית של קאמבריקון תורגמה תוך זמן קצר לאופוריה בשוק ההון הסיני. בסוף אוגוסט 2025 נסחרה מניית החברה סביב 1,384.93 יואן – זינוק של 11.6% ביום מסחר אחד – קרוב מאוד למחיר המניה של קווייצ'ואו מוטאי (Kweichow Moutai), יצרנית משקה האלכוהול הנחשבת במשך שנים למניה היקרה ביותר בסין.

מאחורי המחיר הזה מסתתרת הערכת שווי כמעט דמיונית: מכפיל רווח של כ־4,463, לעומת מכפיל של כ־20 בלבד במוטאי. אחרי עלייה של 383% בשנת 2024, מניית קאמבריקון יותר מהכפילה את עצמה מאז יולי, ובסך הכול רשמה תשואה מרשימה של כ־562% מאז ספטמבר. המשקיעים מוכנים לשלם פרמיה עצומה כדי לקבל "כרטיס כניסה" לעתיד ה־AI הסיני – אבל גם נוטלים על עצמם סיכון לא מבוטל אם הצמיחה תאט או שלקוחות גדולים יעברו למתחרים.

אפקט DeepSeek והחזרה לצ'יפים ביתיים

מאחורי הזינוק החד עומד בין השאר "אפקט דיפסיק". חברת הסטארט־אפ הסינית DeepSeek הדהימה את עמק הסיליקון כאשר הציגה מודלי בינה מלאכותית עם יחס עלות־תועלת קיצוני – רווחיות תיאורטית של 545% ביחס לעלות החישוב. דיפסיק עשתה זאת בין היתר על ידי אופטימיזציה של המודלים לדור החדש של שבבים מקומיים, במקום להישען על מאיצי הענן המתקדמים של אנבידיה, שנחסמו או צומצמו על ידי הסנקציות.

כאשר התברר שלדיפסיק יש חומרה "ידידותית" מתוצרת סינית – וקאמבריקון היא אחת משמונה הספקיות שאושרו על ידי האקדמיה הסינית למידע ותקשורת (CAICT) כחומרה תואמת – נהרו המשקיעים לכל מי שיכול לספק ל־DeepSeek ולדומותיה כוח חישוב ביתי.

קאמבריקון בונה את עתידה סביב המאיץ Siyuan 690, שמוצג בפועַל כמתחרה סיני ל־H100 של אנבידיה. הנתונים הטכניים המלאים אמנם לא פורסמו, אבל בשוק ההון מסתכלים פחות על כל ליבה בודדת ויותר על השילוב בין ביצועים, מחיר, ותאימות לאקו־סיסטם של מודלי AI סיניים. בעידן שבו הגרסאות המיוצאות לסין של שבבי אנבידיה נחתכות שוב ושוב ביכולתן – היתרון של צ'יפים מקומיים "מותאמים לגיאופוליטיקה" הופך מסתם אלטרנטיבה לנכס אסטרטגי.

הימור של חמישה מיליארד יואן ומגבלות הפיזיקה

קאמבריקון לא מסתפקת בהנאה מהרוח הגבית. היא הודיעה על גיוס הון של חמישה מיליארד יואן כדי להאיץ את פיתוח השבבים לדגמי שפה גדולים (LLM): כ־2.9 מיליארד יואן יופנו לפיתוח מאיצי LLM, 1.6 מיליארד יואן לפלטפורמות תוכנה והיתרה להון חוזר ותפעול. זהו הימור מובהק על כך שהענן הסיני – ובעיקר ענקיות כמו טנסנט (Tencent) – ימשיכו להגדיל את השקעותיהם בתשתיות AI מקומיות.

אבל מאחורי הסיפור האופטימי מסתתרות גם חולשות: חלק גדול מהייצור של קאמבריקון מתבסס על מפעלים סיניים כמו SMIC ו־Hua Hong, שנמצאים בפיגור של כמה דורות טכנולוגיים מול TSMC הטייוואנית. למשימות AI מתקדמות, שבהן כל שיפור בצריכת החשמל ובצפיפות הטרנזיסטורים מתרגם לחיסכון עצום בעלויות, הפער הזה עלול להיות משמעותי.

בנוסף, החברה נשענת על מספר מצומצם של לקוחות ענק. עזיבה של אחד או שניים מהם יכולה לפגוע במהירות בהכנסות – תרחיש בעייתי במיוחד כאשר שווי השוק נשען על ציפיות כמעט מושלמות לביצוע.

לקראת "יקומים מקבילים" בעולם השבבים

הסיפור של קאמבריקון הוא הרבה מעבר לחדשות עסקיות על חברת שבבים אחת. הוא מצביע על שינוי עמוק במבנה תעשיית השבבים העולמית. שנים ארוכות התבסס הענף על חלוקת עבודה גלובלית: תכנון בארצות הברית, ייצור בטייוואן, הרכבה בסין. היום הולך ונוצר מודל חדש של "יקומים מקבילים": אקו־סיסטם AI אמריקני ואירופי מצד אחד, ואקו־סיסטם סיני מצד שני, עם שבבים, תוכנה ומודלים שמכוילים לסביבות נפרדות.

קאמבריקון מוכיחה שסין מסוגלת לבנות אלופי־AI מקומיים גם תחת סנקציות כבדות. אבל השאלה הגדולה חורגת מעליה: האם פיצול כזה של מערכת השבבים העולמית מייצר יותר חדשנות – או דווקא מאט אותה, כשהמשאבים מתבזבזים על כפילות ועל "ריבוי עולמות" טכנולוגיים?

נכון לעכשיו, לפי מחירי המניה, המשקיעים בסין מאמינים שהמהלך משתלם – לפחות בטווח הבינוני. על התשובה לטווח הארוך, ועל השאלה אם קאמבריקון היא סיפור צמיחה יציב או תוצר מובהק של בועת AI וגיאופוליטיקה, השוק והטכנולוגיה עוד יתוכחו שנים רבות.

הפוסט קאמבריקון: יצרנית השבבים הסינית שמדאיגה את אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות מקרקעי ישראל והממשלה סימנו בשבועות האחרונים את קריית טבעון כיעד המוביל להקמת קמפוס הפיתוח החדש של אנבידיה בצפון – פרויקט ענק בהיקף של כ־160 אלף מ"ר בנוי, שצפוי לאכלס מעל 8,000 עובדים ולהפוך לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר באזור. ההחלטה מלווה באישור עסקת הקצאת קרקע בפטור ממכרז על בסיס תכנית "קמפוס תעסוקה קריית טבעון", ובמסמכי מדיניות רשמיים של רמ"י המציגים את המהלך כמהלך בעל חשיבות אסטרטגית־לאומית. (ממשלת ישראל)

לפי הודעת משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, ההצעה שאושרה בהנהלת רמ"י מקצה לחברת אנבידיה, באמצעות מלאנוקס טכנולוגיות (אנבידיה ישראל), מתחם של כ־90 דונם המאושר כבר כיום לתעסוקה, עם זכויות בנייה של כ־120 אלף מ"ר, לצד שטחי הרשאה לתכנון נוספים שאמורים להגדיל את מעטפת הקרקע בהתאם לדרישות החברה. הקמפוס מתוכנן להיות "אייקוני", בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה, ולהשתלב בנוף הטבעוני, תוך שינוי ייעודי דרכים ושטחי ציבור בתכנית המאושרת, בכפוף להסכמת המועצה המקומית.

רמ"י מדגישה בהחלטה כי מדובר בפרויקט בעל "שיקולים ציבוריים, כלכליים, טכנולוגיים ואסטרטגיים־לאומיים בעלי משקל יוצא דופן". הקמת מרכז פיתוח של אנבידיה בצפון אמורה, כלשון ההחלטה, לחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק עולמית, לבסס את עליונותה בתחום הבינה המלאכותית, ולהוות עוגן תעסוקתי וכלכלי באזור שסובל ממחסור כרוני בהזדמנויות תעסוקה איכותיות – במיוחד על רקע השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על הצפון.

שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, חיים כץ, מצוטט בהודעות הרשמיות כמי שרואה בקמפוס המתוכנן "מנוע צמיחה משמעותי בצפון" ופרויקט ש"יבסס עוד את מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק עולמית". מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט, מדבר על "גיים צ'יינג'ר" שצפוי להביא להגירה פנימית ממרכז הארץ לצפון בהיקפים שטרם נראו, ולהוביל ליצירת אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים.

מאחורי ההחלטה עומד מהלך תכנוני ומשפטי מורכב: רמ"י נשענת על תקנה 3(28) לתקנות חובת המכרזים, המתירה הקצאה בפטור ממכרז ב"נסיבות מיוחדות ונדירות". לפי נוסח ההחלטה, הדיונים עם אנבידיה נמשכו חודשים וכללו תיאומים עם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, מטה הסדר הקיבוצים וגופי ממשלה נוספים. לחברה יוענק הסכם פיתוח לשבע שנים, עם אפשרות להארכה של עד שלוש שנים נוספות, וכן הסכם הרשאה לתכנון לשטחי ההרחבה לתקופה של חמש שנים, גם היא עם אפשרות הארכה. אם התכנית המפורטת לשטחי ההרחבה לא תאושר, תוכל החברה לבטל את ההסכם ולקבל בחזרה את רוב התשלום על הקרקע, בניכוי דמי שימוש – מנגנון חריג המותאם לדרישותיה האדריכליות הייחודיות של אנבידיה.

במקביל לשבחים, המהלך מעורר גם מחלוקת. לפי פרסום ב"כלכליסט", הקרקע בטבעון נסמכת בחלקה על אדמות קק"ל, וההנחה המשמעותית במחיר הקרקע – בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים – עוררה תרעומת בקרן, הטוענת כי מדובר ב"מבצע חפוז" שנדון במייל ולא בדיון עומק, וכי המדינה יכולה הייתה להשתמש בכלים אחרים לתמרוץ השקעה בפריפריה, כגון מענקים והקלות מס.

מנגד, מרבית הפרשנויות הכלכליות רואות בקמפוס מנוע צמיחה אזורי. ד"ר טל שחור, מומחה למאקרו־כלכלה ולהתפתחות רשויות מקומיות, מסביר בראיונות כי מפעלי הייטק גדולים משלמים ארנונה הגבוהה בהרבה מעלות השירותים העירוניים שהם צורכים, והפער מתגלגל לשיפור השירותים לתושבים. לדבריו, "סדר גודל כזה של הכנסות יכול לשנות יישוב קטן כמו טבעון", לצד השפעה על רמת השכר, התעסוקה וההכשרות המקצועיות בכל מרחב הצפון.

בעוד קריית טבעון חוגגת את ההישג, בחיפה התחושה הפוכה. כתבות שפורסמו במעריב ואמצעי תקשורת נוספים מתארות "זעזוע כלכלי ותדמיתי" בעיר, שהובילה לאורך חודשים מו"מ אגרסיבי מול אנבידיה – אך נכשלה מול יתרון הקרקע הרציפה בטבעון. חיפה הציעה שתי חלופות: הרחבה של פארק מדעי החיים בשיתוף חברת "מבנה", ששטחו הזמין עומד על כשליש בלבד מדרישת החברה ודורש חיבור מורכב לקרקעות חברת החשמל, או הקמת הקמפוס בשטחים לוגיסטיים במורדות פארק הקישון, שם הבעיה המרכזית היא ריבוי בעלי הקרקע והצורך בעסקה משולשת בין חנ"י, רמ"י ואנבידיה. גורמים בעירייה מודים כי הדרישות שהציבה אנבידיה – בעלות ברורה, 100 דונם רציפים, זכויות בנייה של 120–150 אלף מ"ר ותכנית מאושרת המאפשרת היתר בנייה מיידי – "ניפו מראש" את מי שאינם מסוגלים לעמוד בקצב.

באופוזיציה העירונית בחיפה הטון חריף עוד יותר. חבר המועצה דוד עציוני מגדיר את אובדן הקמפוס כ"הזדמנות חד־פעמית שהוחמצה" ו"בכייה לדורות", וטוען כי עיר עם הטכניון, האוניברסיטה והמכללות הייתה צריכה להיות "המתמודדת המובנת מאליה". ניצב בדימוס יעקב בורובסקי טוען כי חיפה "איננה מנוהלת באמות מידה בסיסיות כבר עשרים שנה" ומציג אותה כעיר שנתפסת כמלוכלכת, אלימה ומשדרת עוני – תדמית שלדבריו מרחיקה משקיעים בינלאומיים. מנגד, טבעון מוצגת כמועצה שידעה "לתת קרקע בזול ותשתיות כמעט בחינם" ולסגור עסקה במהירות.

גם סוגיית התשתיות התחבורתיות נמצאת במרכז הדיון. מבחינת תחבורה ציבורית, יש הטוענים כי חיפה הייתה בחירה טבעית יותר בזכות רכבת, מטרונית וחיבור נוח למטרופולין. עם זאת, תכנית "קמפוס תעסוקה קריית טבעון" ממוקמת ליד כביש 6, מחלף העמקים ומסילת רכבת העמק, ובתחומה מתוכנן מסוף תחבורה ציבורית ייעודי – נתונים שעונים על דרישות האנבידיה לנגישות גבוהה לצירי תנועה מרכזיים ולתחבורה ציבורית, כפי שהופיעו בבקשת המידע (RFI) שהחברה פרסמה בקיץ.

נכון לעכשיו, המדינה ורמ"י קיבלו החלטה עקרונית, אך אנבידיה עצמה עדיין לא פרסמה הודעה רשמית על בחירה סופית. בהודעות החברה לתקשורת בישראל ובחו"ל נאמר כי היא "ממשיכה לבחון את כל החלופות", אם כי הקצאת הקרקע בטבעון, בפטור ממכרז ותוך התאמת התכנון לצרכיה, מציבה את המועצה הקטנה בעמדה ברורה כמועמדת מובילה.

כך או כך, כבר כעת ברור שהמרוץ לקמפוס אנבידיה הפך לסמל רחב יותר: מבחן ליכולת של המדינה לפזר תעסוקה איכותית מחוץ לגוש דן, מבחן ליכולת של רשויות מקומיות לנהל מהלכים מורכבים מול תאגידי ענק גלובליים – ומבחן עבור חיפה, האם תדע להפוך את ההפסד לזרז לחשיבה מחודשת על מדיניות הקרקע, התדמית והכלים למשיכת השקעות חדשות. אם אנבידיה אכן תחתום בסופו של דבר על קמפוס בקריית טבעון, מפת ההייטק הצפוני תיראה אחרת לגמרי בתוך כמה שנים.

אמפמ
כותרת משנה:
תגים: אנבידיה, NVIDIA, קריית טבעון, חיפה, רשות מקרקעי ישראל, רמ"י, קמפוס אנבידיה בצפון, בינה מלאכותית, תעשיית השבבים, תעסוקה בהייטק, פיתוח אזורי, חרבות ברזל
ביטוי מפתח: קמפוס אנבידיה בקריית טבעון
נרדפים: קמפוס אנבידיה בצפון, מרכז הפיתוח של אנבידיה בקריית טבעון, הקצאת קרקע לאנבידיה, קמפוס הייטק חדש בגליל, קמפוס NVIDIA בישראל
SLUG: nvidia-kiryat-tivon-tech-campus-haifa-loss

הפוסט קמפוס הענק של אנבידיה יוקם בטבעון עפ"י החלטת רשות מקרקעי ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת כנס הטכנולוגיה של RBC שנערך השבוע, סיפקה אינטל הצצה ראשונה לפרטים הטכניים והמסחריים של שיתוף הפעולה שלה עם ענקית השבבים NVIDIA , לצד חשיפה של נתונים מספריים על קצב התקדמות הייצור במפעלים. ג'ון פיצר, סגן נשיא לתכנון תאגידי בחברה, פירט לראשונה כיצד בדיוק יעבוד המנגנון המשותף בין שתי החברות, הן בשרתים והן במחשבים האישיים.

החידוש המרכזי נוגע למודל העבודה במחשבים הניידים. בניגוד לרכישה רגילה של רכיבים, אינטל ואנבידיה  יפעלו במודל של "הפקדה" (Bailment). המשמעות היא שבמעבדים המיועדים לקטגוריית העלית של המחשבים הניידים,  אינטל תהיה זו שתבצע את האינטגרציה והאריזה של השבב הגרפי של NVIDIA בתוך המעבד שלה, אך מבחינה כספית – הלקוחות ישלמו ל- NVIDIAישירות עבור הרכיב הגרפי. מודל זה מאפשר לאינטל להציע מוצר משולב חזק במיוחד מבלי להעמיס על עצמה עלויות ייצור שפוגעות בשולי הרווח.

בגזרת השרתים ,(Data Center) נחשף כי אינטל תייצר עבור NVIDIA מעבד Xeon מותאם אישית (Custom) בניגוד למעבדים רגילים, השבב הזה מתוכנן ספציפית כדי להתממשק עם טכנולוגיית ה-NVLink  של NVIDIA. הפרט החשוב שנחשף הוא שאינטל לא תמכור את השבב הזה לספקיות ענן צד שלישי, אלא תמכור אותו ישירות ל- NVIDIA והיא זו שתהיה אחראית על שיווק המערכת השלמה ללקוחות הקצה.

בנוסף לפרטים המסחריים, אינטל סיפקה נתון קונקרטי ראשון לגבי תהליך הייצור המתקדם A18 שעד כה היה אפוף שמועות. ג'ון פיצר דיווח בכנס על קצב שיפור בתפוקה (Yields) של כ-7% מדי חודש. לפי פיצר, זהו הקצב המקובל והבריא בתעשייה להטמעת טכנולוגיה חדשה, והוא מסמן חזרה למסלול צפוי ויציב לקראת ייצור המוני של מעבדי Panther Lake . המשמעות היא שהחברה הצליחה לייצב את תהליך הייצור ומצליחה כעת להגדיל את כמות השבבים התקינים בכל מנת ייצור בצורה עקבית.

במבט לעתיד, פיצר הציג אופטימיות רבה לגבי תהליך ה-A14, הנובעת משינוי אסטרטגי בשיטת הפיתוח. בניגוד לתהליך ה-A18, שבו המיקוד הראשוני היה בצרכים הפנימיים של החברה, פיתוח ה- A14 מתאפיין במעורבות עמוקה של לקוחות חיצוניים כבר בשלבי האפיון המוקדמים. גישה זו הובילה לכך שערכות הפיתוח (PDK) נמצאות כבר כעת ברמת בשלות גבוהה משמעותית בהשוואה לשלב המקביל בדור הקודם.

ברמה הטכנולוגית, פיצר מסביר כי ה-A14  נהנה מנקודת פתיחה טובה יותר משמעותית מקודמו. אם תהליך ה-A18 דרש מהחברה לבצע קפיצה מסוכנת ולהטמיע שתי טכנולוגיות חדשות במקביל בפעם הראשונה GAA ו-Backside Power,  הרי שתהליך ה-A14  מתבסס כבר על הדור השני של טכנולוגיות אלו. בשלות זו מקטינה את הסיכון ההנדסי ומאפשרת התמקדות בביצועים.

לצד האופטימיות, אינטל מציבה לוח זמנים ברור: פיצר סימן את השנה הקרובה (6-12 חודשים) כחלון הזמן הקריטי להשגת הלקוח החיצוני הראשון לתהליך זה. עם זאת, הוא הודה בכנות כי הצלחה בגיוס לקוח כזה תגרור הוצאות ראשוניות כבדות, שעשויות לדחות את מועד האיזון התפעולי (Breakeven) של חטיבת הייצור אל מעבר ליעד המקורי של סוף 2027 – מחיר שהחברה מוכנה לשלם כדי להוכיח את יכולתה לשרת לקוחות חיצוניים.

הפוסט מאחורי הקלעים של עסקת הענק: אינטל חושפת את המודל העסקי מול NVIDIA ונתוני ייצור חדשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפ הבינה המלאכותית AAI (דאבל A.I), שהקים פרופ' אמנון שעשוע לפני כשנתיים, הפך רשמית לאחד מגיוסי העומק המרשימים ביותר בזירת ה-AI הישראלית: החברה גייסה 200 מיליון דולר בסבב השקעה חדש, שבו הצטרפה גם ענקית השבבים אנבידיה. סך הגיוסים של החברה מגיע כעת ל־221 מיליון דולר, לפי שווי של כ-מיליארד דולר – סטטוס יוניקורן, עוד לפני השקה של מוצר מסחרי. (גלובס)

סבב הגיוס הובל על ידי קרן ההון־סיכון האמריקאית Lightspeed, מהשמות החזקים בהייטק העולמי ובזירת הסטארטאפים הישראלית. לצידה השתתפו בסבב ענקיות השקעה נוספות: זרוע ההשקעות של מייקל דל (DTC), בסמר, פיטנגו פירסט, גרינפילד, BRM – וכעת גם אנבידיה, שהפכה לשחקנית מפתח בכל מה שקשור לתשתיות AI עתירות חישוב.

AAI הוקמה באוגוסט 2023 ונרשמה תחילה בירושלים, וכיום היא פועלת ממשרדים ברמת גן. לצדו של שעשוע, שמכהן כמנכ"ל, נמנים על צוות המייסדים פרופ' שי שלו-שוורץ, ה-CTO של מובילאיי ושותפו של שעשוע גם ב-Mentee Robotics, וכן קבוצת חוקרים שהיו תלמידי וחוקרי עבר בקבוצות המחקר של שעשוע: פרופ' יואב לוין, פרופ' אור שריר, ד"ר נעם וייס וד"ר גל בנימיני. מדובר בצוות שמגיע מצומת של מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי החיים – ומכוון לבעיות העמוקות ביותר של בינה מלאכותית. (AAI)

למרות היקף הגיוס, AAI עדיין פועלת "מתחת לרדאר": אין מוצר מסחרי, והקוד הפתוח העיקרי שיצא ממנה עד כה הוא מאמרים ומסגרות מחקר – למשל FormulaOne, דאטה־סט לבחינת יכולות הסקה אלגוריתמית של מודלים גדולים, שמנסה למדוד עומק חשיבה מעבר לשאלות קלאסיות של תכנות תחרותי.

הלב הטכנולוגי של דאבל A.I הוא לא עוד מודל שפה כללי, אלא מה שהחברה מכנה "בינה מלאכותית מומחית" (AEI – Expert AI): מערכות שמחקות את דרך החשיבה של מומחים אנושיים – מדענים, מהנדסים, מתמטיקאים – ומתמקדות בפתרון בעיות ספציפיות ומורכבות, תוך למידה מתמשכת מניסויים ומידע חדש. הרעיון הוא ליצור "סוכני AI" (AI Agents) שמסוגלים לא רק לענות על שאלות, אלא לפרק בעיות, להריץ ניסויים חישוביים, לעדכן את ההשערות שלהם – ולקבל החלטות בסגנון של חוקר מנוסה.

הגישה הזו מציבה את AAI באמצע הדרך בין שחקני ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) שמנסים לדמות "מוח אנושי כללי", לבין חברות שמסתפקות במודלים גנרטיביים שמייצרים טקסט ותמונות. דאבל A.I מכוונת ל-AI שמתמחה בתחומים מוגדרים, אך מסוגל לבצע בהם שרשרת הסקות עמוקה, ולהציע פתרונות הנראים כמו עבודה של צוות מומחים אנושי – רק בקצב של מחשב־על.

מעבר למשקיעים, עצם הצטרפות אנבידיה לסיבוב הנוכחי מסמנת גם זווית תשתיתית: AEI וסוכני AI עתירי חישוב זקוקים לכוח GPU, לזיכרון מסיבי ולמערכות בקנה מידה גדול, ואנבידיה הופכת בשנים האחרונות לספקית ברירת המחדל של תשתיות כאלה. מבחינתה, השקעה ב-AAI משתלבת היטב באסטרטגיה של בניית אקו־סיסטם סביב שבבי ה-AI והפלטפורמות התוכנתיות שלה. (גלובס)

עבור שעשוע, זהו חוליה נוספת בשרשרת מיזמי ה-deep tech שהוביל בעשורים האחרונים: Mobileye בתחום הרכב האוטונומי, OrCam בטכנולוגיות ראייה מסייעת, AI21 Labs במודלי שפה גנרטיביים, Mentee Robotics ברובוטיקה הומנואידית ו-One Zero בבנקאות דיגיטלית. AAI מציבה אותו כעת בחזית המירוץ העולמי לדור הבא של מודלי הסקה וסוכני AI – מירוץ שבו ישראל הופכת, שוב, לשחקנית מרכזית. (וויקיפדיה)

בשלב זה, בחברה שומרים על איפוק תקשורתי ולא מפרטים על מוצרים קונקרטיים או על לוחות זמנים מסחריים. אבל שילוב של משקיעים מהשורה הראשונה, ענקית חומרה כמו אנבידיה וצוות מחקר מהחוד של ה-AI האקדמי והיישומי – מציבים את דאבל A.I כאחת החברות המסקרנות ביותר בגל הנוכחי של בינה מלאכותית מתקדמת.

הפוסט אנבידיה מצטרפת לגיוס הענק בסטארטאפ ה-AI החדש של אמנון שעשוע AAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הצהרותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי מעבדי ה־Blackwell החדשים של אנבידיה לא יימכרו לסין, תחקיר של ה–Wall Street Journal, שצוטט באתר Tom’s Hardware, מגלה כי סטארטאפ בינה מלאכותית משנגחאי מצא דרך חוקית לעקוף את הרוח של ההגבלות – באמצעות שירותי ענן מחוץ לסין.

לפי הדיווח, חברת INF Tech, שפועלת בתחום יישומי AI לפיננסים ולבריאות, שכרה כוח מחשוב על גבי 2,300 מעבדי Blackwell – הדור הבא של מעבדי ה־GPU ל-AI של אנבידיה – המותקנים במרכז נתונים של חברת הטלקומוניקציה האינדונזית Indosat Ooredoo Hutchison בג'קרטה. החומרה עצמה נמצאת באינדונזיה, אך הלקוחות הסינים ניגשים אליה מרחוק דרך הענן.

שרשרת האספקה מתחילה בקליפורניה: אנבידיה מכרה את שבבי Blackwell לחברת Aivres, שותפה אמריקאית שמרכיבה שרתי AI. על פי הדיווח, ישנם גורמים הטוענים כי Aivres נמצאת בבעלות חלקית של Inspur – חברת מחשוב סינית שהוכנסה בעבר לרשימת היישויות המוגבלות של משרד המסחר האמריקאי בשל קשרים לצבא הסיני – אך מבנה הבעלות המדויק אינו מפורסם. מאחר ש־Aivres רשומה כחברה אמריקאית, היא כפופה לחוקי היצוא של ארה"ב אך לא לאותן מגבלות המוטלות על חברות זרות.

Indosat רכשה מ־Aivres 32 ארונות שרתים מדגם GB200, שכל אחד מהם כולל 72 שבבי Blackwell – בסך הכול 2,304 GPUs – בעסקה בהיקף מוערך של כ־100 מיליון דולר. לפי ה–WSJ, העסקה נחתמה רק לאחר שנמצא לקוח עוגן: INF Tech הסינית. נציגי אוניברסיטת פודן בשנגחאי, שבה עומד בראש מכון ה-AI גם מייסד INF Tech ד"ר צ'י יואן, השתתפו בחלק מהמו"מ, אך ההסכם נחתם מול החברה המסחרית. השרתים הותקנו באתר של Indosat בג'קרטה באוקטובר 2025.

מבחינה פורמלית, כל הגורמים – INF Tech, Indosat ואוניברסיטת פודן – אינם נמצאים ברשימת היישויות (Entity List) של ארה"ב, ועורכי דין שצוטטו בכתבה טוענים כי העסקה עומדת בכללי היצוא הקיימים. עם זאת, הפרשה מעוררת דאגה בקרב מי שמתנגדים למתן גישה לחומרה אמריקאית מתקדמת לחברות סיניות. הטענה המרכזית: גם אם חברה סינית אינה עובדת היום עם המפלגה הקומוניסטית או הצבא, בייג'ינג יכולה לחייב כל תאגיד לשתף פעולה, ולכן גישה עקיפה זו מחלישה את מדיניות הפיקוח.

הבית הלבן הקודם ניסה לקדם "AI Diffusion Rule" – רגולציה שהייתה מגבילה גם גישה מרחוק לחוות שרתים עם שבבי AI מתקדמים – אך ממשל טראמפ הנוכחי בחר שלא ליישם אותה. מנגד, אנבידיה מפעילה לחץ מתמשך להקלת מגבלות היצוא, בטענה כי פתיחת שווקים תסייע לשמור על ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב. דובר החברה מסר ל-WSJ כי צוות הציות של אנבידיה בחן ואישר את עסקאות המשלוח לשותפים הרלוונטיים, והוסיף: "אנחנו תומכים בחזון ממשל טראמפ להבטחת ההובלה האמריקאית בתחום ה-AI וליצירת מקומות עבודה בארה"ב. מגבלות ממשל ביידן עלו למשלם המסים עשרות מיליארדי דולרים, פגעו בחדשנות והעבירו יתרון ליריבים זרים".

ב־INF Tech טענו כי אינם עוסקים במחקר בעל יישומים צבאיים וכי הם עומדים במלואם בתקנות היצוא האמריקאיות. מנכ"ל Indosat, ויקראם סינהא, אמר לעיתון כי החברה עובדת עם לקוחות רב־לאומיים רבים, וכי כל לקוח מחוץ לאינדונזיה – בין אם מדובר בחברה אמריקאית ובין אם בסינית – עובר את אותו הליך רגולטורי. "אם הלקוח עומד בכללים – אנחנו תומכים בו", אמר.

הפרשה מדגימה כיצד גם לאחר סבבי סנקציות והגבלות, חברות סיניות יכולות להשיג גישה לחומרת AI המתקדמת בעולם באמצעות שימוש במרכזי נתונים במדינות שלישיות שרכשו את הציוד באופן חוקי. השאלה שנותרת פתוחה היא האם וכיצד תגיב וושינגטון: בהידוק נוסף של הפיקוח, או בקבלת המציאות שבה טכנולוגיית ה-AI העוצמתית מתפזרת בכל מקרה בזירה הגלובלית.

הפוסט חברת הזנק סינית עקפה את מגבלות היצוא: גישה ל־2,300 מעבדי Blackwell דרך ענן באינדונזיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה וסמסונג הודיעו (30.10.2025) על תכנון “מפעל בינה” (AI Factory) חדש, שישלב תשתית מחשוב מואץ בהיקף של למעלה מ־50 אלף מעבדי ‏GPU של אנבידיה בתוך שרשרת הייצור של סמסונג. המיזם נועד לקצר מחזורי פיתוח וייצור, לאפשר תחזוקה חזויה (Predictive Maintenance), ולתמוך בקבלת החלטות בזמן אמת במתקני הייצור הגלובליים של החברה.

על פי ההודעה, שיתוף הפעולה מרחיב שותפות בת יותר מ־25 שנה בין החברות — מה־DRAM של סמסונג לכרטיס הגרפי הראשון של אנבידיה (NV1), דרך HBM מסחרית ראשונה ועד שיתופי אספקה עכשוויים ל-HBM3E ו-HBM4 — וכעת אל שירותי פאונדרי, רובוטיקה, ומוצרי מובייל. לצד זיכרונות HBM ו-GDDR, הצדדים מדגישים פתרונות מותאמים ומודולי זיכרון בצפיפות גבוהה.

בייצור השבבים עצמו, סמסונג משלבת את ספריית cuLitho של אנבידיה בפלטפורמת ה-OPC לליתוגרפיה, ומדווחת על שיפור ביצועים פי 20 בעומסי חישוב של ליתוגרפיה חישובית וסימולציות TCAD. בנוסף, סמסונג עושה שימוש בספריות CUDA-X ובכלים מ-Synopsys, ‏Cadence ו-Siemens להאצת סימולציה, אימות וניתוח ייצור.

להאצת תהליכי תכנון-לייצור, סמסונג בונה תאומים דיגיטליים (Digital Twins) למפעלים באמצעות NVIDIA Omniverse, עבור תכנון תפעולי, זיהוי אנומליות ואופטימיזציה לוגיסטית. לצורך הרצה בזמן אמת, הוצג שימוש בשרתים NVIDIA RTX PRO עם RTX PRO 6000 Blackwell Server Edition. בתחום הרובוטיקה, סמסונג תשלב את Isaac Sim (על גבי Omniverse) ואת מודלי העולם NVIDIA Cosmos, יחד עם פלטפורמת הקצה Jetson Thor, כדי לחבר בין נתונים סינתטיים ומציאותיים ולהטמיע רובוטים שמבינים ופועלים בסביבה פיזית בזמן אמת.

מעבר לקו הייצור, החברות מציינות שיתופי פעולה עם מפעילות סלולר ומוסדות אקדמיים בקוריאה לפיתוח AI-RAN — שילוב עומסי AI ברשתות רדיו לטובת “פיזיקל-AI” ויישומי קצה עתירי נתונים.

אנבידיה ומנהיגי סמסונג מציגים את המהלך כחלק מ”מהפכה תעשייתית של AI”. יחד עם זאת, ההודעה אינה מפרטת לוחות זמנים, מיקום, השקעות הון או קיבולת ייצור צפויה — ומדגישה כי מדובר בהצהרות צופות-פנים הכפופות לסיכונים תפעוליים, טכנולוגיים וגאו-כלכליים.

אמפמ
כותרת: אנבידיה וסמסונג מקימות “מפעל בינה” עם 50 אלף ‏GPU לשילוב AI בייצור שבבים
כותרת משנה: המיזם ירכז מחשוב מואץ לתאומים דיגיטליים, ליתוגרפיה חישובית ותחזוקה חזויה; סמסונג מדווחת על האצה פי-20 בעומסי ליתוגרפיה עם cuLitho.
תגים: אנבידיה, סמסונג, AI Factory, HBM, cuLitho, Omniverse, CUDA-X, ליתוגרפיה חישובית, תאומים דיגיטליים, רובוטיקה תעשייתית, EDA
ביטוי מפתח: מפעל בינה של אנבידיה וסמסונג
נרדפים: מפעל AI, ייצור שבבים מונע-בינה, תאומים דיגיטליים למפעל, האצת ליתוגרפיה, תחזוקה חזויה, מחשוב מואץ בייצור
SLUG: nvidia-samsung-ai-factory-50000-gpus-2025

הפוסט אנבידיה וסמסונג יקימו “מפעל בינה” עם 50 אלף ‏GPU — לשילוב AI בייצור שבבים, מובייל ורובוטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NVIDIA הודיעה היום כי היא חוברת לממשלת ארה״ב ולחברות הטכנולוגיה המובילות במדינה כדי לבנות את תשתית ה-AI של אמריקה במטרה להניע צמיחה כלכלית ואת המהפכה התעשייתית הבאה.

"אנחנו בתחילתה של מהפכת ה-AI התעשייתית, שתעצב את העתיד של כל תעשייה וכל מדינה", אמר ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל NVIDIA. "חיוני שארצות הברית תוביל את המרוץ לעתיד – זהו 'רגע האפולו' של הדור שלנו. הגל הבא של תגליות, המצאות והתקדמות מדעית ייקבע על פי היכולת של המדינה להרחיב את תשתיות ה-AI. יחד עם שותפינו, אנו בונים את תשתית ה-AI המתקדמת ביותר שנוצרה אי פעם כדי להבטיח שלאמריקה יש את היסודות לעתיד משגשג, ועל מנת לוודא שהבינה המלאכותית של העולם תישען על חדשנות, פתיחות ושיתוף פעולה אמריקאיים לטובת כולם".

NVIDIA, אורקל ומשרד האנרגיה האמריקני בונים יחד את Soltice, מפעל הבינה המלאכותית הגדול ביותר של משרד האנרגיה, עם הספק של 200 מגה-וואט. מערכת נוספת, Equinox, תכלול 10,000 מעבדי Blackwell, וביחד יספקו השתיים 2,200 אקסהפלוס של כוח מחשוב לבינה מלאכותית שישמשו לפיתוח מודלי AI עם טריליוני פרמטרים לבינה מלאכותית, סימולציה ומחשוב מדעי.

בנוסף, המעבדה הלאומית לוס אלאמוס בניו מקסיקו הודיעה כי בחרה בפלטפורמת המחשוב המואץ NVIDIA Vera Rubin ובפלטפורמת התקשורת NVIDIA Quantum-X800 InfiniBand כדי להניע את מערכות Vision ו-Mission העתידיות, שייבנו עבורה על ידי חברת HPE. הפלטפורמות של אנבידיה יאפשרו לחוקרים לעבד כמויות נתונים אדירות במהירות חסרת תקדים, ולבצע סימולציות מתקדמות בתחומים כמו מדעי החומרים, אקלים ומחשוב קוונטי.

NVIDIA BlueField-4: המעבד שמניע את מערכת ההפעלה של מפעלי הבינה המלאכותית

אנבידיה הציגה בכנס את NVIDIA BlueField-4, יחידת עיבוד נתונים (DPU) מדגם חדש שהיא חלק מפלטפורמת BlueField המלאה שפותחה במרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל. יחידת ה-DPU נועדה להאיץ תשתיות AI בקנה מידה עצום (Gigascale) והפיתוח החדש מספק ביצועי מחשוב גבוהים במיוחד, תומך בקצב העברת נתונים של 800Gb/s ומאפשר עיבוד מתקדם ומהיר של משימות הסקה (Inference).

הפלטפורמה החדשה פותחה כדי לתת מענה לצמיחה המהירה של מפעלי ה-AI ולביקוש ההולך וגובר לעומסי עבודה של טריליוני טוקנים. NVIDIA BlueField-4 משלבת מעבד CPU מסוג NVIDIA Grace עם שבב SuperNIC NVIDIA ConnectX-9, על מנת לספק פי 6 יותר כוח עיבוד ותמיכה במפעלי AI גדולים עד פי 4 בהשוואה לדור הקודם.

לפרטים נוספים

עוד הכריזה אנבידיה על NVIDIA NVQLink – ארכיטקטורת מערכת פתוחה שמחברת בין הביצועים הגבוהים של מחשוב מבוסס GPU לבין מעבדים קוונטיים, כדי לאפשר בנייה של מחשבי-על קוונטיים מואצים. חוקרים ממרכזי מחשוב-על מובילים במעבדות הלאומיות של ארצות הברית סיפקו ייעוץ והכוונה במהלך הפיתוח של NVQLink, וסייעו להאיץ את העבודה על הדור הבא של מחשוב קוונטי.

קיוביטים (Qubits), יחידות המידע שמאפשרות למחשבים קוונטיים לעבד מידע בדרכים שמחשבים רגילים אינם מסוגלים להן, הם עדינים ונוטים לשגיאות, ולכן דורשים כיול מורכב, תיקון שגיאות קוונטיות ואלגוריתמים נוספים לניהול ושליטה כדי לפעול כראוי. האלגוריתמים הללו צריכים לפעול על גבי רשת תקשורת מהירה במיוחד, עם שיהוי נמוך מאוד ותעבורת נתונים גבוהה, וחיבור למחשב-על  כדי לזהות ולתקן שגיאות בקיוביטים ולאפשר הפעלה של יישומים קוונטיים משמעותיים. NVQLink מספק את הקישור המהיר הזה ואת סביבת העבודה הנדרשת לפיתוח יישומים חדשניים ובעלי השפעה רחבה בתעשיות שונות בעתיד.

חוקרים ומפתחים יכולים להשתמש בפלטפורמת התוכנה NVIDIA CUDA-Q על מנת ליצור ולבחון יישומים שרצים באופן חלק על מעבדי CPU ו-GPU לצד מעבדים קוונטיים, כדי לסייע להכין את התעשייה למחשבים ההיברידיים של העתיד.

לפרטים נוספים

כמו כן, אנבידיה חשפה בכנס שורה של השקעות בתשתיות AI על ידי חברות אמריקאיות בתחומי השרתים, הענן ופיתוח המודלים כדי ליצור אקוסיסטם מגוון של חדשנות:

• Akamai משיקה את Akamai Inference Cloud – פלטפורמה מבוזרת המרחיבה את שלב ההסקה (Inference) של הבינה המלאכותית ממרכזי הנתונים לקצה ומונעת על ידי שרתי NVIDIA RTX PRO. הפלטפורמה תתחיל לפעול ב-20 אתרים ברחבי העולם, כולל חמישה בארה"ב, ותתרחב בהמשך למיקומים נוספים.
• CoreWeave מקימה את CoreWeave Federal – פעילות חדשה המספקת לממשלת ארה״ב תשתיות ענן AI מאובטחות ובעלות ביצועים גבוהים המבוססות על GPUs של אנבידיה.
• Global AI, שותפה חדשה של אנבידיה בתחום הענן, רכשה 128 ארונות שרתים מסוג GB300 NVL72 עם יותר מ-9,000 שבבי GPU עבור הפריסה הגדולה ביותר של GB300 NVL72 בניו יורק.
• Google Cloud מציעה שרתי A4X Max עם מערכות GB300 NVL72, לצד G4 VMs עם RTX PRO 6000 Blackwell, ומביאה את פלטפורמת Blackwell גם לסביבות סגורות באמצעות Google Distributed Cloud.
• Lambda בונה מפעל AI חדש בהספק של מעל 100 מגה-וואט בקנזס סיטי, עם מערכותNVIDIA GB300 NVL72 הכוללות יותר מ-10,000 שבבי GPU, על מנת להאיץ פריצות דרך של חוקרים, מפתחים וארגונים אמריקאים בתחום הבינה המלאכותית.
• Microsoft משתמשת בשרתי RTX PRO 6000 Blackwell בשירות הענן Azure והכריזה על פריסה של אשכול מחשוב גדול של מערכות GB300 NVL72 עבור OpenAI. בנוסף, שירות Azure Local יוסיף בחודשים הקרובים תמיכה ב-NVIDIA RTX GPUs.
• Oracle השיקה את OCI Zettascale10 – מחשב-העל הגדול ביותר בענן, המונע על ידי תשתיות ה-AI של אנבידיה.
• Together AI, בשיתוף פעולה עם 5C, השיקה מפעל בינה מלאכותית במרילנד עם GPUs מדגם B200, והיא צפויה להשיק בקרוב מתקן נוסף בטנסי שיונע על ידי מעבדי GB200 ו-GB300. שני המתקנים צפויים להתרחב בזמן הקרוב, והחברה נערכת להכריז על מתקנים נוספים בשנת 2026 על מנת להאיץ את הפיתוח וההרחבה של יישומי בינה מלאכותית.
• xAI מקימה בממפיס, טנסי, את מרכז הנתונים Colossus 2 שיכלול מעל לחצי מיליון GPUs של אנבידיה עבור אימון והסקה של מודלי בינה מלאכותית מהדור הבא.

אנבידיה מחזקת את אקוסיסטם הקוד הפתוח עם מגוון כלי בינה מלאכותית חדשים

אנבידיה הציגה גם טכנולוגיות בינה מלאכותית בקוד פתוח ליישומים בתחומים כמו עיבוד שפה, רובוטיקה וביולוגיה, והודיעה כי תנגיש אותם לקהילת המפתחים. המהלך הוא חלק מיוזמה שמטרתה לתרום לאקוסיסטם הקוד הפתוח, להרחיב את הגישה לבינה מלאכותית ולהניע חדשנות אמריקאית. מדובר בין היתר במודלים, נתונים וכלים חדשים בסדרת מודלי השפה NVIDIA Nemotron, פלטפורמת הבינה המלאכותית הפיזית NVIDIA Cosmos, פלטפורמת הרובוטיקה NVIDIA Isaac GR00T, פלטפורמת NVIDIA Clara לתחום הבריאות, ועוד.

לפרטים נוספים

חברת Lilly מקימה את מפעל ה-AI העוצמתי ביותר בתעשיית התרופות, עם מערכות NVIDIA DGX SuperPOD ו-DGX B300, הכוללת את פלטפורמת התקשורת NVIDIA Spectrum-X Ethernet – שפותחה בישראל – ותוכנת NVIDIA Mission Control. התשתית הזו תאפשר לחברה לפתח ולאמן מודלים ביו-רפואיים גדולים ולהאיץ גילוי ופיתוח תרופות. מכון המחקר הרפואי Mayo Clinic, המחזיק ב-20 מיליון דגימות פתולוגיה דיגיטליות ובאחד ממאגרי המידע הרפואיים הגדולים בעולם, הקים מפעל בינה מלאכותית המונע על ידי מערכות DGX SuperPOD ו-DGX B200, כדי להאיץ מחקר רפואי, פתולוגיה דיגיטלית ורפואה מותאמת אישית.

לפרטים נוספים

הפוסט NVIDIAמרחיבה את תשתית ה-AI של ארה״ב, ומכריזה על קישוריות למחשבים קוונטיים, ושבבים שפותחו בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה ו-TSMC ציינו בפיניקס, אריזונה (17 באוקטובר 2025) אבן דרך תעשייתית: פרוסת שבבים (wafer) ראשונה של ארכיטקטורת Blackwell שיוצרה על אדמת ארה״ב – אינדיקציה לכך שהפלטפורמה נכנסה לייצור בכמויות. מנכ״ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ביקר במפעל TSMC Arizona וחתם יחד עם Y.L. Wang, סגן נשיא התפעול ב-TSMC, על הפרוסה הטקסית.

באנבידיה הגדירו את המהלך כחיזוק שרשרת האספקה האמריקנית ו״השבת״ שכבות מפתח בערימת הטכנולוגיה של ה-AI לייצור מקומי – ממירוץ הנתונים ועד ההסקה (Inference). לדבריהם, ייצור מקומי של רכיבי מפתח ל-AI צפוי לתמוך בחדשנות ולצמצם תלות בייבוא.

ה-wafer יעבור את שלבי העיבוד המקובלים – שכבות, הדפס תבניות, צריבה וחיתוך – עד להפיכתו ל-GPU בעל ביצועים גבוהים במיוחד בארכיטקטורת Blackwell, המיועדת למודלים גנרטיביים גדולים, אימון והיסק בקנה־מידה.

החברות מצביעות על כך שייצור מבוסס-ארה״ב הוא קריטי לעמידה בביקוש. במקביל, אנבידיה מתכננת לפרוס בארה״ב טכנולוגיות AI, רובוטיקה ו-Digital Twin לתכנון והפעלה של אתרי ייצור חדשים – כחלק מייעול תהליכים והאצת time-to-market. בנוסף צוין כנס NVIDIA GTC Washington, D.C. (27–29 באוקטובר), שבו יוצגו כלים ופתרונות ליישומי AI בארגונים, מגזר ממשל וקהילת המחקר.

לפי TSMC, האתר באריזונה ייצר טכנולוגיות מתקדמות, כולל שניים, שלושה וארבעה ננומטר, וכן דור A16, לשימושים ב-AI, טלקום ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). זהו חלק מהרחבת הכושר היצרני בארה״ב לאור הביקוש הגואה לשבבי AI.

הואנג אמר באירוע: “זה רגע היסטורי… זו הפעם הראשונה זה עשרות שנים שבה השבב החשוב ביותר מיוצר בארה״ב, ב-fab המתקדם ביותר של TSMC כאן בארה״ב.” הוא קישר את המהלך לחזון “החנא״ת מחדש” של תעשייה מתקדמת בארה״ב וליצירת תעסוקה.

מנכ״ל TSMC Arizona, ריי ג׳ואנג, הוסיף: “להגיע בתוך כמה שנים קצרות לפרוסת Blackwell הראשונה שיוצרה בארה״ב משקף את הטוב ביותר של TSMC… זה נבנה על שלושה עשורים של שותפות עם אנבידיה ועל מחויבות העובדים והשותפים המקומיים.”

הפוסט אנבידיה ו-TSMC: פרוסת Blackwell ראשונה שיוצרה בארה״ב מסמנת ייצור סדרתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.