אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית Safe Superintelligence, שהקים איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI ולשעבר המדען הראשי של החברה. ההשקעה היא חלק משותפות אסטרטגית ארוכת טווח שבמסגרתה SSI תרחיב את תשתית המחשוב שלה באמצעות הדור הבא של מערכות אנבידיה.

SSI הוקמה ב-2024 בידי סוצקבר, היזם הישראלי דניאל גרוס וחוקר הבינה המלאכותית דניאל לוי. החברה מפעילה מרכזים בתל אביב ובפאלו אלטו ומתמקדת במטרה אחת: פיתוח בינה מלאכותית מתקדמת שהבטיחות שלה משולבת בתהליך המחקר והפיתוח ולא מתווספת לאחר שהמערכת כבר נבנתה.

החברה פועלת עד כה בחשאיות ולא הציגה מודל, מוצר מסחרי או מאמר מדעי המתאר את הטכנולוגיה שלה. למרות זאת, היא הפכה לאחת מחברות ה-AI הפרטיות בעלות השווי הגבוה בעולם. בסבב גיוס קודם הוערך שווייה ב-32 מיליארד דולר, אף שבחברה מועסקים רק כמה עשרות עובדים.

תשתית המחשוב תגדל פי עשרה

במסגרת השותפות צפויה SSI לקבל גישה למערכות המבוססות על ארכיטקטורת Vera Rubin של אנבידיה. לפי התוכנית, החברה מתכוונת להגדיל פי עשרה בתוך כשנה את כושר המחשוב העומד לרשות צוות המחקר שלה.

פלטפורמת Vera Rubin נועדה לשמש לאימון ולהרצה של דורות חדשים של מודלי בינה מלאכותית. המערכת משלבת מעבדי GPU, מעבדים מרכזיים, קישוריות מהירה וזיכרונות רחבי־פס, במטרה לטפל בעומסי עבודה גדולים יותר ובמודלים הדורשים כמויות עצומות של חישוב וזיכרון.

השותפות מעניקה ל-SSI גישה מוקדמת לחומרה החדשה, ואילו אנבידיה מקבלת לקוח עוגן נוסף לדור הבא של מערכותיה. היא עשויה גם להעניק ליצרנית השבבים הצצה לצורכי החישוב של אחת מקבוצות המחקר המסקרנות בענף, אף שפרטי המחקר עצמו צפויים להישאר חסויים.

ניסיון למצוא מסלול חדש לבינה מלאכותית

סוצקבר היה אחד החוקרים המרכזיים שהובילו את פיתוחם של מודלי הלמידה העמוקה ושל משפחת מודלי GPT ב-OpenAI. לאחר שעזב את החברה הוא טען כי שיפור הביצועים באמצעות הגדלת כמויות הנתונים, מספר הפרמטרים וכושר החישוב מתחיל להיתקל בתשואה פוחתת.

SSI מנסה לפתח שיטות מחקר אחרות, אך אינה מפרטת כיצד הן שונות מהגישה של OpenAI, גוגל, אנתרופיק וחברות נוספות. לפי סוצקבר, החברה מתמקדת במחקר ארוך טווח ולא בלחץ להשיק במהירות מוצרים לצרכנים או ללקוחות ארגוניים.

היעדרו של מוצר מסחרי מאפשר ל-SSI להפנות את משאביה למחקר, אך הוא גם יוצר סימן שאלה לגבי המודל העסקי שלה. הרחבת תשתית המחשוב פי עשרה כרוכה בהוצאה גבוהה על מערכות, חשמל, קירור ותפעול, ולכן ההשקעה של אנבידיה מספקת לחברה לא רק הון אלא גם גישה ישירה לספקית החומרה החשובה בענף.

אנבידיה מרחיבה את מעגל ההשקעות

ההשקעה ב-SSI היא חלק מאסטרטגיה רחבה של אנבידיה, המשקיעה בחברות המפתחות מודלי AI, שירותי ענן, רובוטיקה ותוכנות תשתית. השקעות כאלה מגדילות את הביקוש למערכות החברה ומחזקות את הקשר בינה לבין מפתחי המודלים הגדולים.

עם זאת, הן גם מעוררות שאלות לגבי היחסים בין ספקית החומרה לבין לקוחותיה. כאשר אנבידיה משקיעה בחברה שמשתמשת בכספים לרכישת מערכות מתוצרת אנבידיה, חלק מההשקעה עשוי לחזור אליה כהכנסות ממכירת חומרה ושירותים.

עבור תעשיית השבבים הישראלית, העסקה מדגישה פעם נוספת את תפקידה של ישראל במרכז המחקר העולמי של אנבידיה. אף ש-SSI אינה יצרנית שבבים, פעילותה בתל אביב והיקף המחשוב שהיא מתכננת להציב הופכים אותה לצרכנית משמעותית של תשתיות AI מתקדמות.

הפוסט אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת ה-AI של איליה סוצקבר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יפן מקדמת הקמה של תשתית מחשוב לאומית רחבת היקף לפיתוח בינה מלאכותית פיזית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. חברת Noetra היפנית תקים בשיתוף אנבידיה מרכז מחשוב הכולל 27,500 מאיצים גרפיים מדור Rubin ו־13,750 מעבדי Vera, בהספק כולל של 140 מגוואט.

התשתית תספק את כוח המחשוב למיזם FRONTia של משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן, METI. המיזם נועד לפתח ביפן מודלי יסוד רב־אופניים שיוכלו לעבד במקביל טקסט, תמונות, וידאו, קול ונתוני חיישנים, ולשמש מערכות הפועלות בעולם הפיזי.

לפי Noetra, הקמת מרכז המחשוב תחל באפריל 2027 והוא צפוי להתחיל לפעול ביוני 2028. החברות לא מסרו את היקף ההשקעה או את התמורה שתשולם לאנבידיה. (Honda Global)

מערכות Vera Rubin ורשת Spectrum-X

מרכז המחשוב יתבסס על ארונות Vera Rubin NVL72 ועל פלטפורמת התכנון DSX של אנבידיה. המערכות יחוברו באמצעות רשת Spectrum-X Ethernet ויכללו גם מעבדי תקשורת BlueField. התשתית מיועדת לאימון מודלים גדולים במיוחד וליישומים הדורשים שילוב של עיבוד שפה, תמונה, וידאו ומידע מחיישנים. (NVIDIA Newsroom)

אנבידיה ו־Noetra מתארות את המיזם כתשתית הלאומית הראשונה בעולם המוקדשת לבינה מלאכותית פיזית. זהו תיאורן של החברות, ולא הגדרה שנקבעה בידי גוף בינלאומי בלתי תלוי.

בינה מלאכותית פיזית היא שם כולל למערכות AI שאינן מסתפקות ביצירת טקסט או תמונות, אלא קולטות מידע מהסביבה, מסיקות ממנו מסקנות ומפעילות מכונות בעולם הממשי. היישומים כוללים רובוטים תעשייתיים, כלי רכב אוטונומיים, מערכות לוגיסטיקה, ציוד רפואי, רחפנים ותאומים דיגיטליים של מפעלים ותשתיות.

המערכת תשמש לפיתוח מודלים פתוחים יחסית לשימוש התעשייה היפנית. Noetra מתכננת להעמיד את המשקלים שאומנו מראש לרשות מפתחי מודלים וחברות ביפן, לצד כלי תוכנה ומודלים של אנבידיה ובהם Cosmos,‏ Isaac GR00T,‏ Nemotron ו־NeMo. (NVIDIA Newsroom)

44 חברות וארגונים משתתפים

Noetra הוקמה סביב ארבע חברות ליבה: סוני, סופטבנק, NEC והונדה. בסך הכול השקיעו בה 44 חברות וארגונים, בהם יצרניות רובוטים, חברות אלקטרוניקה, יצרניות רכב, בנקים וחברות תעשייה. ברשימת המשתתפות נמצאות בין היתר פאנוק, יסקאווה, היטאצ'י, פוג'יטסו, טוקיו אלקטרון, מיצובישי אלקטריק, טושיבה, שארפ ו־Murata. (Honda Global)

צוות המחקר והפיתוח יכלול מהנדסים מהחברות השותפות, מהמכון הלאומי היפני למדע וטכנולוגיה תעשייתיים, AIST, ומחברת Preferred Networks. בשלב הראשון תתחיל Noetra לפתח את המודל באמצעות תשתיות מחשוב קיימות של ספקים יפניים, עוד לפני שמרכז Rubin החדש ייכנס לפעולה. (Honda Global)

משרד הכלכלה היפני בחר ב־Noetra וב־AIST להוביל את תוכנית פיתוח מודל היסוד המקומי לשנים 2026–2030. הממשלה מציגה את היכולת להשתמש בנתוני מפעלים ובמידע תעשייתי מבלי להעבירם לפלטפורמות זרות כאחד הנימוקים המרכזיים להקמת התשתית. (meti.go.jp)

יפן מבקשת למנף את יתרונה בתעשייה וברובוטיקה

יפן איבדה במהלך העשורים האחרונים חלק ניכר ממעמדה בייצור שבבים, אך היא עדיין מחזיקה בתעשיות חזקות של ציוד לייצור מוליכים למחצה, חומרים, מכונות, רכב ורובוטיקה. הממשלה מבקשת להשתמש במידע הנאסף במפעלים ובמערכות תעשייתיות כדי לפתח מודלים המותאמים לייצור ולמערכות אוטונומיות.

אסטרטגיית הרובוטיקה היפנית מציבה יעד להחדיר כעשרה מיליון רובוטים עד 2040 ולהגיע ליותר מ־30% משוק רובוטיקת ה־AI העולמי. הממשלה רואה ברובוטיקה דרך להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה, המחסור בכוח אדם, אסונות טבע ומשימות מסוכנות כגון פירוק מתקנים גרעיניים. (meti.go.jp)

במקביל להודעת התשתית הכריזה אנבידיה על שיתופי פעולה עם חברות רובוטיקה יפניות, ובהן פאנוק ו־Yaskawa Electric. שיתופי הפעולה יתמקדו בפיתוח רובוטים שניתן להתאים למשימות משתנות באמצעות מודלים של בינה מלאכותית ולא רק באמצעות תכנות קבוע מראש. (Reuters)

מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כי יפן המציאה את הייצור המודרני וכעת היא מקימה את מפעלי ה־AI שיניעו את המהפכה התעשייתית הבאה. מבחינת אנבידיה, המיזם הוא גם עסקה משמעותית לדור Rubin שטרם נכנס לפריסה רחבה, וגם חלק מהתרחבות שוק ה־AI הריבוני – תשתיות מחשוב שמדינות מבקשות להחזיק בתחומן ולשלוט בנתונים ובמודלים הפועלים עליהן. (NVIDIA Newsroom)

הפוסט יפן תקים תשתית AI לאומית עם 27,500 מאיצי Rubin של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הקל באופן משמעותי את מגבלות היצוא לאיחוד האמירויות, והעניק לממשלת המדינה ולחברות מאושרות אפשרות לקבל מארצות הברית שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ושרתים ללא צורך ברישיון יצוא פרטני. ההחלטה עשויה להאיץ את הקמתם של מרכזי נתונים גדולים באמירויות ולחזק את מעמדה כמרכז אזורי לתשתיות בינה מלאכותית.

במסגרת השינוי העביר משרד המסחר את איחוד האמירויות לקבוצת המדינות A:5 בתקנות מינהל היצוא האמריקניות, EAR. חברות וממשלות בקבוצה זו יכולות להשתמש בפטור המכונה Strategic Trade Authorization, או STA, לצורך יצוא, יצוא מחדש והעברה מקומית של פריטים מסוימים הנתונים לפיקוח אמריקני. בין היתר מדובר בציוד בעל שימוש צבאי או דו־שימושי, לוויינים מסחריים, חלליות וטכנולוגיות המשמשות בתעשיות האנרגיה, ההתפלה והגרעין האזרחי.

במקביל, ובהתאם למסגרת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית שנחתמה בין ארצות הברית לאמירויות במאי 2025, אישר משרד המסחר לממשלת האמירויות ולחברות מסוימות לקבל ללא רישיון פרטני גם רכיבי מחשוב מתקדם, ובהם שבבי AI ושרתים. ההקלה אינה חלה אוטומטית על כל חברה הפועלת במדינה, אלא על גופים שאושרו בידי הממשל האמריקני ובכפוף להתחייבויות בתחום אבטחת הטכנולוגיה ומניעת העברתה לגורמים בלתי מורשים.

בין החברות האמירתיות הזכאיות למסלול החדש נמצאות G42 והחברה הבת Core42. גם ענקיות טכנולוגיה אמריקניות ופעילויותיהן באמירויות צפויות ליהנות מהפטור, ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו־xAI. משרד המסחר הודיע גם כי בקשות של חברת ההשקעות האמירתית MGX לקבלת שבבים ושרתים ייבחנו בגישה חיובית, אך לא העניק לה בשלב זה פטור גורף.

מעמד שאינו ניתן כיום לישראל

איחוד האמירויות הופכת למדינה היחידה בקבוצת A:5 שאינה חברה באחד ממשטרי הפיקוח הרב־לאומיים על יצוא טכנולוגיות רגישות. רוב המדינות בקבוצה הן חברות נאט״ו או בעלות ברית ותיקות אחרות של ארצות הברית.

רויטרס מציינת כי ישראל וסעודיה אינן נכללות בקבוצת A:5. המשמעות אינה שיצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל נאסר, אלא שישראל אינה נהנית מהפטורים החדשים ומהמסלול המועדף שניתן לאמירויות. הדרישה לרישיון תלויה בסוג השבב, בזהות המשתמש הסופי, בשימוש המתוכנן ובסיווג המוצר בתקנות היצוא האמריקניות.

הפער הרגולטורי עשוי להפוך לשיקול בתחרות האזורית על הקמת מרכזי נתונים ומתקני אימון למודלים גדולים. בעוד שחברות הפועלות בישראל עשויות להידרש במקרים מסוימים לעבור הליכי רישוי ובדיקה, חברות מאושרות באמירויות יוכלו לקבל שבבים ושרתים במסלול מהיר יותר. זמינות ודאות של מאיצי AI היא גורם מרכזי בהחלטות על מיקום מרכזי נתונים, לצד עלויות חשמל, קרקע, קירור, קישוריות ומימון.

לאמירויות כבר יש תוכניות רחבות להקמת תשתיות AI. פרויקט Stargate UAE באבו דאבי אמור להתחיל בקיבולת של 200 מגה־ואט ולהשתלב במתחם מתוכנן בהספק של עד 5 ג׳יגה־ואט. בפרויקט מעורבות G42, OpenAI, אורקל, אנבידיה, סיסקו וסופטבנק, והוא צפוי להשתמש במערכות המבוססות על מעבדי Grace Blackwell של אנבידיה.

ההחלטה הנוכחית הופכת את ההסכמות המדיניות למנגנון רגולטורי מעשי: במקום לקבל אישור נפרד לכל משלוח, גופים מאושרים יוכלו להכניס למדינה תשתיות מחשוב מתקדמות במסגרת הפטור. בתמורה התחייבה ממשלת האמירויות להמשיך להשקיע בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית בארצות הברית, בהיקף התואם להשקעות האמריקניות באמירויות.

החשש: זליגת טכנולוגיה לסין

ההקלות מעוררות גם ביקורת בוושינגטון בשל קשריהן הקודמים של חברות אמירתיות עם סין. G42 הייתה בעבר קשורה לחברות סיניות, ובהן וואווי, אך הודיעה כי צמצמה קשרים אלה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות.

מבקרי ההחלטה חוששים ששבבים אמריקניים מתקדמים או ידע שנצבר באמצעותם עלולים להגיע בעקיפין לגופים סיניים. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה כי הענקת גישה ללא רישיון ל־G42 יוצרת סיכון לביטחון הלאומי, במיוחד לנוכח מעורבותם העסקית של גורמים מאיחוד האמירויות בחברות ובמיזמים אמריקניים.

משרד המסחר הצדיק את ההחלטה בשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המתהדק בין שתי המדינות ובהתחייבות האמירויות למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה אמריקנית. לפי המשרד, ההקלה נועדה גם לחזק את מעמדן של חברות אמריקניות בשוק העולמי מול חלופות מסין.

מבחינת ישראל, ההתפתחות מעלה שאלה רחבה יותר מהליכי רישוי בלבד: האם המעמד המועדף שניתן לאמירויות ימשוך אליה השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב שהיו יכולות להגיע לישראל. בשלב זה לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית להחלטה, ולא ידוע אם ישראל פועלת לקבל מעמד דומה או הסדר דו־צדדי נפרד.

הפוסט ארה״ב מעניקה לאמירויות מסלול מועדף ליבוא שבבי AI – ישראל נותרת מחוץ לקבוצת הפטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK hynix השלימה ביום שישי, 10 ביולי 2026, הנפקת תעודות פיקדון אמריקניות – ADR – בהיקף של כ־26.5 מיליארד דולר והחלה להיסחר בנאסד״ק. ניירות הערך תומחרו ב־149 דולר ליחידה, נפתחו במחיר של 170 דולר וסיימו את יום המסחר הראשון במחיר של 168.01 דולר – עלייה של 12.8% לעומת מחיר ההנפקה.

החברה הנפיקה 177.9 מיליון תעודות ADR. כל עשר תעודות מייצגות מניה רגילה אחת של SK hynix הנסחרת בבורסה של קוריאה הדרומית. ההנפקה הפכה לעסקת גיוס המניות הגדולה ביותר שביצעה חברה זרה בשוק האמריקני, ועקפה את הנפקת עליבאבא מ־2014.

עם זאת, אין מדובר בהנפקה ראשונה במובן המקובל. SK hynix היא חברה ציבורית ותיקה ואחת החברות הגדולות במדד קוספי בסיאול. המהלך הוא רישום נוסף בארצות הברית, המלווה בהנפקת מניות חדשות, ונועד לאפשר למשקיעים אמריקנים לרכוש חשיפה ישירה לחברה באמצעות ניירות ערך הנסחרים בדולרים בנאסד״ק.

הביקוש להנפקה היה גבוה במיוחד. לפי רויטרס, ההזמנות היו גדולות פי שבעה ממספר תעודות ה־ADR שהוצעו למשקיעים. מחיר ההנפקה היה גבוה בכ־2.7% ממחירה הממוצע של מניית החברה בסיאול בשלושת ימי המסחר שקדמו לתמחור.

הכסף מיועד למפעלים ולציוד EUV

SK hynix מתכננת להשתמש בכספי ההנפקה להקמת מפעלי שבבים חדשים בקוריאה הדרומית ולרכישת ציוד ייצור מתקדם. בין השאר הזכירה החברה מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול קיצוני – EUV – מתוצרת ASML, הדרושות לייצור הדורות המתקדמים של שבבי הזיכרון.

החברה מרחיבה גם את פעילותה בארצות הברית ומתכננת להקים באינדיאנה את אתר הייצור הראשון שלה במדינה. ארצות הברית הייתה השוק הגדול ביותר של SK hynix בשנת 2025, והיוותה 68.8% מהכנסותיה. הכנסות החברה באותה שנה הסתכמו בכמעט 65 מיליארד דולר, והרווח הגיע לכ־28 מיליארד דולר.

ההשקעות נועדו להתמודד עם הצמיחה המהירה בביקוש לזיכרון רוחב פס גבוה – HBM – המשולב לצד מעבדים גרפיים ומאיצי בינה מלאכותית. זיכרונות אלה מאפשרים להעביר כמויות גדולות של מידע במהירות בין המעבד לבין מערכי הזיכרון, והפכו לרכיב מרכזי במערכות האימון וההפעלה של מודלי בינה מלאכותית.

הנהנית המרכזית משוק ה־HBM

SK hynix נחשבת ליצרנית הגדולה בעולם של זיכרונות HBM ולאחת הספקיות המרכזיות של אנבידיה ו־AMD. מעמדה בתחום הפך אותה לאחת הנהנות הבולטות מן ההשקעות האדירות בחוות שרתים ובתשתיות בינה מלאכותית.

העובדה שהחברה נסחרה עד כה בעיקר בסיאול הקשתה על חלק מהמשקיעים המוסדיים והפרטיים בארצות הברית לרכוש את מניותיה ישירות. רישום ה־ADR בנאסד״ק מרחיב את בסיס המשקיעים שלה, משפר את נזילות המניה ועשוי לצמצם את פער התמחור בינה לבין יצרניות שבבים אמריקניות.

לפי נתוני LSEG שצוטטו ברויטרס, ערב ההנפקה נסחרה SK hynix לפי מכפיל רווח עתידי של כ־5.8, לעומת מכפיל של כ־7 למתחרה האמריקנית מיקרון. המשקיעים המקווים לצמצום הפער מעריכים כי נגישות ישירה לשוק האמריקני עשויה להביא לתמחור גבוה יותר של החברה.

גם סימן להתלהבות – וגם מבחן לשוק

קבלת הפנים החיובית אינה מבטלת את הסיכונים. מניית SK hynix בסיאול ירדה בכ־25% מהשיא שאליו הגיעה כשבועיים לפני הרישום בארצות הברית, לאחר תקופה שבה עלתה במאות אחוזים. העליות החדות בענף יצרו חששות שהתמחור כבר משקף ציפיות גבוהות מאוד להמשך השקעות הבינה המלאכותית.

שוק הזיכרונות ידוע גם במחזוריות החריפה שלו. הרחבת כושר הייצור בתקופות של מחסור עשויה ליצור עודפי היצע בהמשך, אם קצב ההשקעות בחוות שרתים ייחלש או אם הביקוש ל־HBM יצמח לאט מהצפוי.

עם זאת, השלמת גיוס של 26.5 מיליארד דולר והעלייה ביום המסחר הראשון מעידות כי המשקיעים עדיין מעניקים ערך גבוה לחברות המספקות את התשתית הפיזית של מהפכת הבינה המלאכותית. עבור SK hynix, הרישום בנאסד״ק אינו רק מהלך פיננסי: הוא מחזק את מעמדה כחברת שבבים גלובלית ומספק לה הון הדרוש להמשך המרוץ מול סמסונג ומיקרון על הדורות הבאים של זיכרונות HBM.

הפוסט SK hynix גייסה 26.5 מיליארד דולר בנאסד״ק; המניות זינקו בכ־13% ביום המסחר הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרון החלה בעבודות להרחבת מפעל הזיכרון שלה בהיגאשי־הירושימה שבמערב יפן, בפרויקט בהיקף של כ־1.5 טריליון ין, שהם כ־9.3 מיליארד דולר. המפעל צפוי לייצר שבבי זיכרון מתקדמים, ובהם זיכרונות HBM – High Bandwidth Memory – המשמשים במאיצי בינה מלאכותית ובמערכות מחשוב עתירות ביצועים.

לפי הדיווחים, התקנת ציוד הייצור צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2028. משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן, METI, הקצה לפרויקט תמיכה של עד 500 מיליארד ין. כבר בדיווחים מוקדמים יותר על התוכנית צוין כי ההשקעה הכוללת תעמוד על כ־1.5 טריליון ין וכי התמיכה הממשלתית נועדה לסייע ליפן לחזק מחדש את בסיס ייצור השבבים שלה.

המהלך משתלב במרוץ עולמי להרחבת ייצור זיכרונות AI. מערכות המבוססות על מאיצים של אנבידיה, AMD וספקיות ענן דורשות כמויות גדולות של זיכרון מהיר בצמידות למעבד. HBM, שבו שכבות DRAM נערמות זו על גבי זו ומחוברות ברוחב פס גבוה מאוד, הפך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של שרשרת האספקה לבינה מלאכותית.

הירושימה חוזרת למרכז מפת ה־DRAM

מפעל מיקרון בהירושימה הוא אחד מנכסי הייצור החשובים ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית. מיקרון קיבלה את האתר לידיה בשנת 2013, לאחר רכישת יצרנית ה־DRAM היפנית אלפידה, שקרסה בעקבות המשבר המחזורי בענף הזיכרון. מאז הפך האתר לאחד ממרכזי הפיתוח והייצור המרכזיים של מיקרון בתחום ה־DRAM.

מנכ"ל מיקרון, סנג'יי מהרותרא, אמר בטקס כי פרוסת הייצור הראשונה של החברה בתחום ה־HBM יוצרה בהירושימה. לדבריו, השילוב בין היכולות האמריקאיות של מיקרון לבין מומחיות הייצור היפנית מאפשר לחברה לפתח מוצרי זיכרון מתקדמים עבור שוק הבינה המלאכותית.

הרחבת האתר נועדה לשפר את ביצועי ההספק והעברת הנתונים של שבבי הזיכרון, שני פרמטרים קריטיים במערכות AI. ככל שהמודלים גדלים ומספר המשתמשים עולה, הזיכרון אינו רק רכיב נלווה למאיץ, אלא חלק בלתי נפרד מיכולת המערכת לספק ביצועים, יעילות אנרגטית ועלות כוללת נמוכה יותר.

מיקרון מנסה לסגור פער מול SK hynix

שוק ה־HBM נשלט כיום בעיקר בידי שלוש חברות: SK hynix, סמסונג ומיקרון. SK hynix נהנית ממעמד מוביל, בין היתר בזכות אספקה רחבה לאנבידיה והתקדמות מוקדמת בייצור HBM3E. כבר ב־2024 הודיעה החברה כי החלה בייצור המוני של HBM3E בן 12 שכבות, מה שחיזק את מעמדה במרוץ הזיכרון לבינה מלאכותית.

מיקרון, מצדה, משקיעה בהרחבת כושר ייצור HBM ובהעמקת הקשר עם לקוחות AI גדולים. ביוני 2026 הודיעה החברה על הסכם אסטרטגי עם Anthropic, הכולל אספקת מוצרי זיכרון ואחסון וכן השקעה אסטרטגית בחברה. ההסכם נועד לאפשר למיקרון ללמוד טוב יותר את דפוסי השימוש של עומסי AI אמיתיים ולשפר את מוצרי הזיכרון והאחסון שלה בהתאם.

ההשקעה בהירושימה אינה עומדת לבדה. מיקרון מקדמת במקביל הרחבות ייצור גדולות בארצות הברית, ובהן אתרי DRAM באיידהו ובניו יורק, וכן השקעות באסיה. מטרת החברה היא להגדיל את חלקה בשוק שבו הביקוש לזיכרון מתקדם גדל במהירות, אך גם דורש השקעות הון כבדות וזמן הקמה ארוך.

יפן משתמשת בסובסידיות כדי למשוך ייצור מתקדם

עבור ממשלת יפן, ההרחבה של מיקרון היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר: החזרת ייצור שבבים קריטי למדינה. יפן עדיין מחזיקה בעוצמה גדולה בחומרים, כימיקלים, ציוד ותהליכי ייצור לתעשיית השבבים, אך איבדה בעשורים האחרונים את ההובלה בייצור שבבים מוגמרים.

לכן טוקיו מעניקה תמיכה נרחבת לפרויקטים אסטרטגיים, בהם מפעלי TSMC בקומאמוטו, חברת Rapidus הנתמכת בידי הממשלה לייצור שבבי לוגיקה מתקדמים, ועתה גם הרחבת מפעל מיקרון בהירושימה. לפי דיווחים מוקדמים יותר, התמיכה במיקרון משתלבת במאמץ של יפן להפחית תלות בשרשראות אספקה מרוחקות ולחזק ייצור מקומי של רכיבים חיוניים לבינה מלאכותית ולביטחון כלכלי.

למיקרון יש גם יתרון מקומי: לפי הדיווח מיפן, כ־80% מהחומרים הדרושים למפעל בהירושימה מגיעים מספקים יפניים. הדבר הופך את האתר לחלק מאקוסיסטם מקומי עמוק של חומרים, ציוד ותמיכה הנדסית.

ההזדמנות והסיכון במחזור הזיכרון

הביקוש ל־HBM ול־DRAM מתקדם נמצא בעלייה חדה בגלל הקמת מרכזי נתונים לבינה מלאכותית. אולם ענף הזיכרון ידוע במחזוריות קיצונית. תקופות של מחסור ועליית מחירים מובילות להשקעות גדולות בקיבולת, ולאחר מכן עלולות להפוך לעודף היצע אם הביקוש מתקרר.

מבחינת מיקרון, הרחבת הירושימה היא הימור ארוך טווח על כך שהביקוש לזיכרון AI יישאר גבוה גם בסוף העשור. המפעל צפוי להגיע לשלב הציוד והייצור בתקופה שבה הדור הבא של מאיצי AI ידרוש רוחב פס גבוה יותר, נפח זיכרון גדול יותר ויעילות אנרגטית משופרת.

אם התחזית תתממש, הירושימה עשויה להפוך לאחד מאתרי הייצור המרכזיים של מיקרון בתחום ה־HBM. אם מחזור הזיכרון יתהפך, החברה תיאלץ לנהל בזהירות השקעה עצומה בשוק שבו עודף קיבולת יכול להוריד מחירים במהירות.

כך או כך, הרחבת המפעל ביפן מדגישה את שינוי המעמד של הזיכרון בתעשיית השבבים: ממרכיב שנחשב במשך שנים למחזורי ולתחרותי במיוחד, הוא הפך לאחד הרכיבים האסטרטגיים ביותר במרוץ הבינה המלאכותית.

הפוסט מיקרון החלה בהרחבת מפעל הזיכרון בהירושימה בהשקעה של 9 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת SK hynix מדרום קוריאה, אחת משלוש יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם, מתקרבת לרישום משמעותי בנאסד"ק באמצעות הנפקת תעודות פיקדון אמריקאיות – ADR. לפי דיווחים, החברה מבקשת לגייס כ־28 מיליארד דולר, באחת מעסקאות המניות הגדולות ביותר שבוצעו אי פעם בידי חברה זרה בארצות הברית. המסחר צפוי להתחיל ב־10 ביולי 2026, לאחר קביעת המחיר הסופי.

המהלך אינו הנפקה ראשונית רגילה של חברה פרטית, שכן SK hynix כבר נסחרת בבורסה בדרום קוריאה. מדובר בהנפקת ADR – תעודות פיקדון אמריקאיות הנסחרות בדולרים ובשעות המסחר בארצות הברית, ומייצגות מניות של חברה זרה. במקרה זה, 10 תעודות ADR ייצגו מניה רגילה אחת של SK hynix. החברה מתכננת להנפיק 17.79 מיליון מניות חדשות באמצעות כ־178 מיליון תעודות ADR.

החשיבות של המהלך כפולה: מצד אחד, הוא יאפשר למשקיעים אמריקאים ולקרנות מוסדיות להיחשף בקלות רבה יותר ל־SK hynix, בלי לרכוש את המניה ישירות בסיאול. מצד שני, הוא יעניק לחברה מקור הון גדול למימון הרחבת כושר הייצור שלה – בעיקר בתחומי זיכרונות DRAM מתקדמים, HBM ואריזה מתקדמת.

HBM הפך למוצר אסטרטגי

העלייה בביקוש למאיצי בינה מלאכותית הפכה את זיכרון HBM – High Bandwidth Memory – לאחד הרכיבים הקריטיים ביותר בשרשרת האספקה של מרכזי הנתונים. HBM הוא זיכרון DRAM תלת־ממדי, שבו שכבות זיכרון מונחות זו על גבי זו ומחוברות באמצעות TSV, כדי לספק רוחב פס גבוה מאוד למעבדים גרפיים ולמאיצי AI.

במערכות בינה מלאכותית גדולות, המאיץ עצמו אינו מספיק. המודל צריך להזרים כמויות עצומות של נתונים בין הזיכרון לבין יחידות החישוב, וה־HBM הוא אחד הגורמים המגבילים את הביצועים, צריכת האנרגיה והעלות הכוללת של המערכת.

SK hynix נהנתה מהקדמה טכנולוגית בתחום זה והפכה לספקית מרכזית של זיכרונות HBM עבור מאיצי AI, כולל מערכות המבוססות על שבבי אנבידיה. לפי רויטרס, החברה היא אחת הנהנות המרכזיות מן הביקוש למערכות בינה מלאכותית, והמשקיעים רואים בה דרך ישירה להיחשף לצוואר הבקבוק של זיכרון במרכזי הנתונים.

הביקוש ל־HBM משנה גם את שוק הזיכרון הרחב. קווי ייצור שמופנים ל־HBM מצמצמים את הזמינות של חלק מסוגי ה־DRAM האחרים, ולכן העלייה בביקוש לבינה מלאכותית משפיעה גם על מחירי זיכרונות כלליים יותר.

הכסף מיועד למפעלים ולציוד ייצור

לפי רויטרס, SK hynix ציינה כי כספי ההנפקה ישמשו לבניית מפעלי שבבים בדרום קוריאה ולרכישת ציוד ייצור מתקדם, לרבות סורקי EUV של ASML.

דיווחים נוספים מציינים כי חלק מן ההשקעה מיועד למפעל הראשון של החברה באשכול יונגין, למתקן אריזה מתקדם בצ'ונגג'ו ולציוד ייצור נוסף הדרוש להרחבת קווי הזיכרון המתקדמים.

המשמעות היא שההנפקה אינה רק מהלך פיננסי, אלא חלק מתוכנית תעשייתית רחבה יותר. SK hynix נערכת לשנים שבהן הביקוש לזיכרונות AI עשוי להישאר גבוה, אך במקביל היא צריכה להגדיל כושר ייצור בזהירות כדי לא ליצור עודף היצע בעתיד.

זהו סיכון מוכר בענף הזיכרון. בניגוד לשוק המעבדים הלוגיים, שוק ה־DRAM וה־NAND ידוע במחזוריות חריפה: תקופות של מחסור ועליית מחירים מובילות להשקעות גדולות בקיבולת, ולאחר מכן עלולות להפוך במהירות לעודף היצע ולירידת מחירים.

מבחן למשקיעי ה־AI

הנפקת ה־ADR של SK hynix מגיעה לאחר עלייה חדה במניית החברה, שנבעה מן הציפיות לשוק ה־HBM ומן ההשקעות העצומות של חברות הענן והבינה המלאכותית במרכזי נתונים. רויטרס דיווחה כי מניית SK hynix עלתה בכ־260% מתחילת השנה עד תחילת השבוע, אף שירדה ביום ההכרזה על ההנפקה.

במקביל, מניות השבבים עברו בימים האחרונים תנודתיות חריפה. רויטרס דיווחה כי מניות SK hynix וסמסונג ירדו בחדות ב־8 ביולי, על רקע חששות משקיעים לגבי המשך העלייה במחירי הזיכרון והאפשרות שרווחי יצרניות השבבים מתקרבים לשיא מחזורי.

לכן ההנפקה משמשת גם מבחן לשוק: האם משקיעים אמריקאים עדיין מוכנים להזרים הון בהיקפים גדולים לחברות שבבים הקשורות לבינה מלאכותית, גם לאחר ראלי חריג ותנודתיות גוברת?

לפי רויטרס, הביקוש לעסקה היה חזק, וספר ההזמנות היה צפוי להיסגר לאחר שנרשם ביקוש יתר. בין המשקיעים שהביעו עניין נזכרו Baillie Gifford, קרנות של Coatue Management ו־Situational Awareness Partners, בהיקף מצטבר אפשרי של עד 7 מיליארד דולר.

תחרות מול סמסונג ומיקרון

המהלך של SK hynix מגיע בעיתוי רגיש בתחרות מול סמסונג ומיקרון. שלוש החברות נהנות מן הביקוש ל־HBM, אך SK hynix הצליחה בשנים האחרונות לבסס יתרון בשילוב בין ביצועים, אספקה ללקוחות AI גדולים ויכולת ייצור.

סמסונג, המתחרה הקוריאנית הגדולה, מנסה להגדיל את חלקה בשוק ה־HBM, ואילו מיקרון האמריקאית נהנית מנגישות טבעית יותר למשקיעים בארצות הברית וממיצוב כחברת זיכרון אמריקאית. רישום ADR נזיל בנאסד"ק עשוי לסייע ל־SK hynix לצמצם חלק מפער הנגישות מול מיקרון.

הוא עשוי גם להשפיע על מדדי מניות השבבים. רישום אמריקאי סחיר יכול להגדיל את הסיכוי להכללת החברה במדדים רלוונטיים, ובכך למשוך ביקושים מצד קרנות סל וקרנות מחקות. לפי רויטרס, אנליסטים מעריכים כי הרישום עשוי להרחיב את בסיס המשקיעים ולצמצם את פער התמחור מול מתחרות אמריקאיות.

ההזדמנות והסיכון

עבור SK hynix, זהו ניסיון לנצל חלון הזדמנויות נדיר: החברה נמצאת בצומת שבו שוק ההון מתגמל ספקיות רכיבים קריטיים לבינה מלאכותית, בעוד לקוחות הענן ממשיכים להזמין זיכרון מתקדם בכמויות גדולות.

אך באותו חלון הזדמנויות מסתתר גם הסיכון. אם השקעות הענק במרכזי נתונים יואטו, אם לקוחות ינסו לרסן עלויות, או אם הגדלת הקיבולת של SK hynix, סמסונג ומיקרון תוביל לעודף היצע, מחזור הזיכרון עלול להתהפך.

לכן הרישום בנאסד"ק הוא יותר מאירוע פיננסי. הוא מסמן את הפיכתו של ה־HBM מאחד מרכיבי הזיכרון המתקדמים למרכיב אסטרטגי במרוץ הבינה המלאכותית. עבור SK hynix, זו הזדמנות למצב את עצמה לא רק כספקית זיכרון קוריאנית, אלא כאחת מחברות התשתית המרכזיות של עידן ה־AI.

הפוסט SK hynix בדרך לנאסד"ק: הנפקת ADR ענקית על רקע מרוץ זיכרונות ה־AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוואלקום הודיעה כי תרכוש את חברת תוכנת הבינה המלאכותית Modular בעסקת מניות המוערכת בכ־3.92 מיליארד דולר. במסגרת העסקה תנפיק קוואלקום עד 19.2 מיליון מניות חדשות לבעלי המניות של Modular. השלמת הרכישה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים.

הרכישה אינה מוסיפה לקוואלקום רק צוות נוסף של מהנדסים, אלא שכבת תוכנה שנועדה להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בשוק מאיצי הבינה המלאכותית: הקושי להעביר מודלים ויישומים בין ארכיטקטורות חומרה שונות.

המערכת של Modular מאפשרת למפתחים להפעיל מודלים על מעבדים מרכזיים, מעבדים גרפיים, מעבדים עצביים ושבבים ייעודיים, בלי לכתוב מחדש חלקים נרחבים מהתוכנה עבור כל רכיב. החברה מנסה למצב את עצמה כשכבת תוכנה אופקית, שאינה תלויה ביצרן חומרה יחיד ויכולה לפעול על שבבים של אנבידיה, AMD וספקים נוספים.

האתגר האמיתי נמצא בתוכנה

הרכישה מדגישה כי התחרות בשוק שבבי הבינה המלאכותית אינה מתנהלת רק סביב מספר הליבות, רוחב הפס לזיכרון או ביצועי החישוב. אחד מיתרונותיה המרכזיים של אנבידיה הוא סביבת CUDA, הכוללת כלי פיתוח, ספריות תוכנה ותשתיות שעברו התאמה במשך שנים למעבדים הגרפיים של החברה.

השימוש הנרחב ב־CUDA מקשה על לקוחות לעבור למאיצים מתחרים, גם כאשר אלה מציעים מחיר נמוך יותר או יעילות אנרגטית גבוהה יותר. מעבר לחומרה חדשה מחייב לעיתים התאמות תוכנה, בדיקות ביצועים ושינויים בתהליכי ההפעלה של המודלים.

Modular מבקשת לצמצם את התלות הזאת באמצעות שכבת תוכנה המפרידה בין מודל הבינה המלאכותית לבין המעבד שעליו הוא מופעל. מבחינת קוואלקום, רכישת החברה עשויה לספק לה את החלק החסר באסטרטגיית מרכזי הנתונים: סביבת תוכנה שתאפשר ללקוחות להשתמש במאיציה בלי לוותר על יכולת להעביר עומסי עבודה בין פלטפורמות שונות.

לדברי מנכ"ל קוואלקום, כריסטיאנו אמון, התרחבות הבינה המלאכותית הסוכנת במרכזי נתונים ובמערכות קצה מובילה לשימוש בארכיטקטורות מבוזרות המשלבות מוצרים של כמה ספקים. לדבריו, מערכות כאלה דורשות תשתית תוכנה פתוחה ומודרנית יותר, המאפשרת ללקוחות לבחור היכן וכיצד להפעיל את היישומים שלהם.

מפיתוח שפת Swift לתשתיות AI

Modular הוקמה בשנת 2022 בידי כריס לאטנר וטים דייוויס. לאטנר מוכר בתעשייה כאחד ממפתחי תשתית המהדרים LLVM וכיוצר שפת התכנות Swift של אפל. בהמשך מילא תפקידים בטסלה ובגוגל, שם עסק גם בתשתיות תוכנה עבור מעבדי הבינה המלאכותית TPU.

החברה פיתחה סביבת תוכנה לביצוע היסק – הפעלת מודלים שכבר אומנו – וכן את שפת Mojo, שנועדה לשלב תחביר הדומה ל־Python עם ביצועים והתאמה לעבודה קרובה יותר לחומרה. לפי דיווחים, כ־150 עובדי Modular, ובהם שני המייסדים, צפויים להצטרף לקוואלקום עם השלמת העסקה.

ההתמקדות בהיסק משמעותית במיוחד. בשלב הראשון של פריחת הבינה המלאכותית הושקע חלק גדול מההון באימון מודלים גדולים. ככל שמספר המודלים והמשתמשים גדל, מרכז הכובד עובר בהדרגה לעלות הפעלת המודלים: צריכת החשמל, ניצול הזיכרון, זמני התגובה ומספר הבקשות שכל שרת מסוגל לעבד.

שכבת תוכנה המאפשרת לבצע אופטימיזציה של ההיסק על סוגים שונים של חומרה עשויה להקל על מפעילי ענן וחברות גדולות לשלב מאיצים מתחרים לצד מעבדי אנבידיה.

קוואלקום מחפשת צמיחה מעבר לטלפונים

שבבים לטלפונים חכמים עדיין מהווים חלק מרכזי מפעילותה של קוואלקום, אך החברה מנסה להרחיב את נוכחותה במחשבים אישיים, במכוניות, במערכות קצה ובמרכזי נתונים.

בתחום האחרון היא מתמודדת לא רק עם אנבידיה, אלא גם עם AMD, אינטל וספקיות הענן הגדולות המפתחות מאיצים ושבבים ייעודיים בעצמן. קוואלקום מתכננת להתחיל לספק מעבדי ומאיצי בינה מלאכותית למרכזי נתונים, והרכישה נועדה לחזק את יכולתה לספק לצד החומרה גם סביבת פריסה וניהול של מודלים.

עם זאת, רכישת Modular אינה מבטיחה שקוואלקום תוכל לשחזר במהירות את האקוסיסטם שבנתה אנבידיה. CUDA נהנית מבסיס גדול של מפתחים, מספריות שעברו אופטימיזציה למגוון יישומים ומקשרים עמוקים עם ספקיות ענן, חברות תוכנה ומוסדות מחקר.

בנוסף, קוואלקום תצטרך לאזן בין שאיפתה להפוך את Modular לפלטפורמה ניטרלית התומכת בשבבים של ספקים רבים לבין הרצון להשתמש בה כדי לקדם את מוצריה שלה. הצלחת העסקה תיבחן בשאלה האם מפתחים ולקוחות ימשיכו לראות בפלטפורמה שכבה עצמאית – ולא כלי שנועד בעיקר להכניס אותם לסביבת החומרה של קוואלקום.

אם תצליח בכך, הרכישה עשויה לאפשר לקוואלקום להתחרות בשוק הבינה המלאכותית לא רק באמצעות שבבים חדשים, אלא גם בנקודה שבה חלק גדול מהיתרון התחרותי נוצר כיום: הקשר שבין התוכנה לחומרה.

הפוסט קוואלקום רוכשת את Modular בכ־3.9 מיליארד דולר ומכוונת לחומת התוכנה של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל מגבירה את המאמצים להפוך את שבבי ה־TPU שלה מחומרה המזוהה בעיקר עם מרכזי הנתונים ושירותי הענן שלה לחלופה מסחרית רחבה יותר למערכות הבינה המלאכותית של אנבידיה. לצד פיתוח דורות חדשים של מאיצים, החברה משתמשת במאזן הכספי שלה כדי לסייע במימון מרכזי נתונים שיתבססו על חומרת גוגל.

המהלך אינו מסתכם בתחרות טכנולוגית בין שבבים. גוגל בונה סביב ה־TPU מערך הכולל מרכזי נתונים, רשתות תקשורת, תוכנה, מימון ושירותי ענן – מודל הדומה במידה מסוימת לאסטרטגיית המערכת המלאה של אנבידיה.

עם זאת, אין פירוש הדבר שגוגל כבר מוכרת שבבי TPU כמוצר מדף שניתן לרכוש ולהתקין בכל שרת. ההתרחבות מתבצעת בעיקר באמצעות שירותי מחשוב, מתקנים ייעודיים ושותפים שיציעו קיבולת TPU מחוץ למסגרת הרגילה של Google Cloud.

ערבויות המקלות על הקמת מרכזי נתונים

אחד הכלים המרכזיים באסטרטגיה הוא מתן ערבויות להתחייבויות של חברות השוכרות מרכזי נתונים. הערבות של גוגל מפחיתה את הסיכון מבחינת הבנקים והמשקיעים, ומאפשרת ליזמים לגייס חוב בתנאים נוחים יותר.

במתחם Lake Mariner שבמדינת ניו יורק חתמה מפעילת מרכזי הנתונים TeraWulf על הסכמים ארוכי טווח עם ספקית הענן Fluidstack. גוגל התחייבה לגבות חלק מהתחייבויות השכירות של Fluidstack בסכום מצטבר של כ־3.2 מיליארד דולר.

בתמורה קיבלה גוגל כתבי אופציה המאפשרים לה לרכוש מניות של TeraWulf במחיר סמלי. לפי הודעות החברה, מימושם עשוי להעניק לגוגל החזקה של כ־14% ב־TeraWulf. המתקנים מיועדים לעומסי מחשוב עתירי ביצועים ולמערכות בינה מלאכותית, ובהם עומסים של חברת Anthropic.

בפרויקט נוסף באברנתי שבטקסס מעניקה גוגל גיבוי של כ־1.3 מיליארד דולר להתחייבויות Fluidstack. המתקן אמור לספק בשלב הראשון כ־168 מגה־ואט של עומס מחשוב קריטי, במסגרת חוזה לתקופה של 25 שנה.

המשמעות היא שחלק מההון שגוגל מתחייבת להעמיד מסייע בהקמת תשתית שבה יותקנו מערכות המבוססות על השבבים, הרשתות והתוכנה שלה. כך החברה יוצרת ביקוש ל־TPU ובמקביל מפחיתה את סיכון המימון של הפרויקטים.

בלקסטון תשקיע חמישה מיליארד דולר בענן TPU חדש

בחודש מאי הודיעו גוגל ובלקסטון על הקמת חברה אמריקנית חדשה שתציע קיבולת מחשוב המבוססת על TPU. בלקסטון התחייבה להשקעה ראשונית של חמישה מיליארד דולר, והיעד הוא להפעיל במהלך 2027 תשתית בהספק של כ־500 מגה־ואט.

החברה החדשה תציע מרכזי נתונים, תפעול, רשתות ושבבי TPU במודל של מחשוב כשירות. בכך היא צפויה להתחרות בספקיות הענן המתמחות בבינה מלאכותית, ובהן CoreWeave ו־Nebius, שבנו חלק גדול מפעילותן סביב מערכות אנבידיה.

עבור גוגל, המיזם מספק ערוץ הפצה נוסף שאינו מחייב את הלקוח לצרוך את ה־TPU רק דרך סביבת Google Cloud הרגילה. מדובר בצעד משמעותי בדרך להפיכת השבבים לפלטפורמה חיצונית, אף שעדיין אין זו מכירה חופשית של השבב הפיזי ללקוחות.

גוגל מפצלת את הדור החדש לאימון ולהסקה

בכנס Google Cloud Next חשפה החברה שני מאיצים מהדור השמיני: TPU 8t המיועד בעיקר לאימון מודלים גדולים, ו־TPU 8i המותאם להסקה, למודלי חשיבה וללמידת חיזוק.

ה־TPU 8i כולל 384 מגה־בייט של זיכרון SRAM על השבב ו־288 גיגה־בייט של זיכרון ברוחב פס גבוה. גוגל טוענת כי הוא מספק שיפור של עד 80% ביחס ביצועים־למחיר לעומת דור Ironwood בעומסי הסקה בעלי השהיה נמוכה. ארכיטקטורת החיבור שלו מאפשרת לקשר 1,152 מאיצים במערך אחד.

ההפרדה בין שבב אימון לשבב הסקה משקפת את השינוי בשוק. ככל שיותר מודלים נכנסים לשימוש מסחרי, עלות הפעלתם ומענה למשתמשים נעשית חשובה לא פחות מעלות האימון הראשוני.

Anthropic משמשת לקוח עוגן

חברת Anthropic, מפתחת מודלי Claude, היא הלקוחה החיצונית הבולטת ביותר של ה־TPU. באפריל היא הרחיבה את שיתוף הפעולה עם גוגל וברודקום להספק של כמה גיגה־ואט של מערכות TPU מהדור הבא.

ההסכם מספק לגוגל לקוח עוגן בהיקף גדול, אך גם מדגיש את אחד האתגרים שלה: פעילות ה־TPU החיצונית עדיין מרוכזת במספר קטן יחסית של לקוחות גדולים.

מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג טען כי Anthropic היא הלקוחה החיצונית המשמעותית היחידה של ה־TPU, וכי טווח השוק של אנבידיה רחב בהרבה. הוא גם הטיל ספק בטענות ליתרון עלויות של מאיצים ייעודיים לעומת המערכות של אנבידיה.

גוגל מציגה דוגמאות נוספות. Citadel Securities מסרה כי היא משתמשת במערכות Ironwood TPU לעומסי מחקר מסוימים וכי באותם עומסים השיגה שיפור של פי שניים עד פי ארבעה במהירות, לצד ירידה של כ־30% בעלויות. מדובר בנתוני לקוח הנוגעים לעומסים מוגדרים, ולא בהשוואה כללית בין כל מערכות גוגל ואנבידיה.

היתרון של אנבידיה עדיין משמעותי

אנבידיה ממשיכה לשלוט ברוב שוק מאיצי הבינה המלאכותית החיצוני. יתרונה אינו מבוסס רק על ביצועי ה־GPU, אלא גם על סביבת CUDA, ספריות תוכנה, מערכות תקשורת מהירות, מתגים, שרתים ורשת רחבה של יצרנים וספקי ענן.

לקוחות יכולים לרכוש מערכות אנבידיה ממספר גדול של יצרנים ולהריץ עליהן מגוון רחב של מודלים וכלי תוכנה. לעומת זאת, ה־TPU נותר קשור באופן הדוק יותר לתשתית ולתוכנה של גוגל.

גוגל גם אינה מנתקת את קשריה עם אנבידיה. Google Cloud ממשיכה להציע מערכות GPU של אנבידיה, ומתכננת להפעיל מופעים המבוססים על פלטפורמת Vera Rubin. שתי החברות משתפות פעולה גם בפיתוח טכנולוגיות תקשורת למרכזי נתונים.

זווית ישראלית במאמץ השבבים

בפיתוח השבבים של גוגל יש גם מרכיב ישראלי. אורי פרנק, לשעבר בכיר באינטל ישראל, משמש סגן נשיא להנדסה ומנהל את צוות Chip Implementation and Innovation של גוגל.

הצוות אחראי על הגדרה ופיתוח של שבבים לתשתיות גוגל, ובהם מאיצי למידת מכונה, שבבי תקשורת ומאיצים לעיבוד וידאו. פרנק הצטרף לגוגל ב־2021 לאחר כ־25 שנים באינטל, והיה שותף להרחבת פעילות פיתוח החומרה של החברה בישראל.

מעל פעילות התשתיות עומד כיום אמין והדאת, שמונה בסוף 2025 לטכנולוג הראשי לתשתיות בינה מלאכותית בגוגל. תחומי אחריותו כוללים שבבים מותאמים, מרכזי נתונים, רשתות, שרשרת אספקה ותפעול.

מאבק על פלטפורמת המחשוב של עידן ה־AI

היקף ההשקעה מלמד כי גוגל אינה רואה ב־TPU רק אמצעי להפחתת התלות שלה באנבידיה. החברה מבקשת ליצור עסק חיצוני שימכור כוח מחשוב, תוכנה ותשתית המבוססים על השבבים שפיתחה.

אלפאבית אף הגדילה ביוני גיוס הון מתוכנן לכ־84.75 מיליארד דולר, שנועד בין היתר לתמוך בהוצאות ההון הגדלות על מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית.

בטווח הקרוב, ה־TPU אינו צפוי להדיח את אנבידיה ממעמדה. אולם ערבויות המימון, שותפות הענן עם בלקסטון, ההסכם רחב ההיקף עם Anthropic והרחבת מגוון השבבים מעידים כי גוגל כבר אינה מסתפקת בשימוש פנימי. היא מנסה להפוך את ה־TPU לפלטפורמה מסחרית שתתחרה על חלק גדול יותר משוק תשתיות הבינה המלאכותית.

הפוסט גוגל מרחיבה את ה־TPU מעבר לענן שלה ומגבירה את הלחץ על אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה בכנס Automate בשיקגו על NVIDIA Halos for Robotics, מערכת בטיחות מקצה לקצה המיועדת לרובוטים תעשייתיים, רובוטים ניידים ורובוטים דמויי אדם. החברה מרחיבה בכך את ארכיטקטורת Halos, שפותחה במקור עבור כלי רכב אוטונומיים, לתחום המכונה "בינה מלאכותית פיזית" – מערכות המסוגלות לחוש את סביבתן, לקבל החלטות ולבצע פעולות בעולם האמיתי.

המערכת נועדה להתמודד עם המעבר של רובוטים מסביבות מבודדות ומגודרות למפעלים, מחסנים ומרכזים לוגיסטיים שבהם הם פועלים לצד עובדים, כלי רכב וציוד הנמצאים בתנועה. בניגוד לרובוטים תעשייתיים מסורתיים, שפעלו בדרך כלל בתאים סגורים וביצעו פעולות שתוכנתו מראש, הדור החדש משתמש במודלי בינה מלאכותית, במצלמות ובחיישנים כדי להגיב לסביבה משתנה.

לדברי אנבידיה, Halos for Robotics מחברת בין שכבות החומרה, מערכת ההפעלה, נתוני החיישנים, יישומי הבטיחות ותהליכי הבדיקה. החברה מציגה אותה כמערכת הבטיחות המלאה הראשונה מסוגה, אולם הצלחתה תימדד בסופו של דבר בהסמכות שיקבלו הרכיבים ובאופן שבו ישולבו במערכות רובוטיות מסחריות.

מחומרת IGX Thor ועד מצלמות המותקנות במפעל

בשכבת החומרה מבוססת המערכת על NVIDIA IGX Thor ועל Holoscan Sensor Bridge. פלטפורמת IGX Thor מספקת את כוח המחשוב הדרוש להפעלת מודלי בינה מלאכותית ולעיבוד נתוני חיישנים בזמן אמת, לצד מנגנוני חומרה המיועדים לבטיחות תפקודית.

מעל החומרה פועלת Halos OS, חבילת התוכנה לבטיחות רובוטית. היא כוללת את Halos Core, המספקת את פונקציות ההפעלה הבסיסיות הקשורות לבטיחות, וכן יישומים המאפשרים לעקוב אחר סביבת העבודה ולשנות את התנהגות הרובוט בהתאם לרמת הסיכון.

אחד המרכיבים המרכזיים הוא NVIDIA Halos Outside-In Safety Blueprint. במקום להסתמך רק על המצלמות והחיישנים המותקנים על הרובוט, הגישה משתמשת גם במצלמות חיצוניות המותקנות במפעל או במחסן. המצלמות יכולות ליצור אזורי בטיחות וירטואליים, לזהות אדם המתקרב לרובוט ולהורות לו להאט, לעצור או לשנות את מסלולו.

גישה זו עשויה לסייע במצבים שבהם שדה הראייה של הרובוט חסום או כאשר מתרחשת פעילות מחוץ לטווח החיישנים המובנים שלו. עם זאת, היא גם מחייבת תקשורת אמינה ובזמן אמת בין המצלמות, מערכת הבקרה והרובוט.

Digit יהיה הרובוט הראשון שישלב את המערכת

חברת Agility Robotics היא השותפה הראשונה שעליה הכריזה אנבידיה. החברה מתכוונת לשלב את IGX Thor ואת Halos Core במערכת זיהוי בני האדם של הרובוט דמוי האדם Digit.

Digit מיועד למשימות תעשייתיות בתחומי הלוגיסטיקה, הייצור ותפעול המחסנים. רובוטים של החברה נבחנים או מופעלים אצל חברות ובהן אמזון, GXO, שפלר וטויוטה מוטור מנופקצ'רינג קנדה.

"כדי שרובוטים דמויי אדם יספקו ערך בקנה מידה רחב, הבטיחות חייבת להיות מובנית ברובוט ומאומתת לאורך כל המערכת", אמרה מנכ"לית Agility, פגי ג'ונסון. לדבריה, השילוב נועד לאפשר עבודה משותפת של בני אדם ורובוטים בסביבות תעשייתיות.

Agility תשתתף גם בתוכנית הבדיקות של NVIDIA Halos AI Systems Inspection Lab. במסגרת זו ייבחנו תוכנת הבטיחות, רכיבי הבינה המלאכותית והגנות הסייבר של Digit מול דרישות של תקנים ובהם IEC 61508, העוסק בבטיחות תפקודית, ISO 13849 לבטיחות מערכות בקרה במכונות ו-ISO/IEC TR 5469 העוסק בבטיחות מערכות בינה מלאכותית.

מעבדת הבדיקות אינה מחליפה הסמכה חיצונית, אלא נועדה להכין את המוצרים לבדיקה של גופים עצמאיים, ובהם TÜV Rheinland, TÜV SÜD, UL Solutions, exida, SGS ו-CertX.

זמינות ראשונית בלבד

אנבידיה טוענת כי המערכת נשענת על יותר מ-18,600 "שנות הנדסה" מצטברות שהושקעו בפיתוח בטיחות לכלי רכב אוטונומיים. הנתון מתייחס לסכום שנות העבודה של צוותי המהנדסים ולא למשך זמן קלנדרי.

למרות ההכרזה, חלקים מרכזיים במערכת עדיין נמצאים בגישה מוקדמת. Halos Core עבור פלטפורמת IGX מוצעת למפתחים רשומים בתצורות המבוססות על Linux ועל שילוב Linux עם QNX OS for Safety 8.0. גם תוכנית Outside-In, שפורסמה בקוד פתוח, זמינה בשלב זה בגישה מוקדמת.

המהלך ממחיש את ניסיונה של אנבידיה להרחיב את מעמדה מספקית שבבים ומחשוב לבינה מלאכותית לספקית של פלטפורמה מלאה עבור רובוטיקה תעשייתית – מהמעבד וחיבורי החיישנים ועד מערכת ההפעלה, יישומי הבטיחות וההיערכות להסמכה.

הפוסט אנבידיה מרחיבה את Halos לרובוטיקה: מערכת בטיחות משולבת לרובוטים הפועלים לצד בני אדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.