חברת סולאראדג' הישראלית, הפועלת בתעשיית האנרגיה הסולארית, הודיעה על החלטתה לסגור ולמכור את חטיבת אגירת האנרגיה שלה, מהלך שיביא לצמצום של כ-500 משרות – כ-12% מכוח העבודה הגלובלי של החברה. עיקר המשרות שייפגעו ממוקמות בדרום קוריאה.

רונן פייר, מנכ"ל זמני של החברה שמונה באוגוסט 2024, הסביר כי הצעד נעשה כחלק מתהליך התייעלות והתמקדות בעסקי הליבה של החברה. "ההחלטה לסגור את חטיבת אגירת האנרגיה התקבלה לאחר ניתוח מעמיק של פורטפוליו העסקים וקווי המוצרים שלנו, מגמות בתעשייה וסביבת התחרות," אמר פאייר.

בסולאראדג' הדגישו כי הסגירה מתייחסת אך ורק לפעילות אגירת האנרגיה בקנה מידה תעשייתי (Utility-Scale) העוסקת בייצור תאי סוללה ליתיום-יון למערכות אגירת אנרגיה (BESS). החברה הבהירה כי הפתרונות לאגירת אנרגיה מחוברת-סולארית במגזר הביתי והמסחרי-תעשייתי (C&I) ימשיכו לפעול ולהתפתח.

"ההכרזה על סגירת חטיבת אגירת האנרגיה אינה משפיעה כלל על פתרונות האגירה המחוברת-סולארית למגזר הביתי והמסחרי-תעשייתי. הדבר כולל את המוצרים הנוכחיים שלנו ותוכניות הפיתוח העתידיות. החטיבה שנסגרת עסקה אך ורק בייצור תאי סוללה ליתיום-יון למגזר התעשייתי." נאמר בהצהרת החברה. עוד הוסיפה החברה כי היא מתכננת להרחיב את יכולות הייצור המקומיות שלה בארצות הברית, עם הגדלה משמעותית של קיבולת הייצור המקומית לפתרונות אגירה מחוברת-סולארית.

המהלך מסמן שינוי אסטרטגי בסולאראדג', שמתמקדת כעת במגזרי האנרגיה הסולארית הביתית והמסחרית תוך התמודדות עם אתגרי התחרות והעלויות בתעשייה. המהלך נועד לחזק את מעמדה בשוקי הליבה של החברה ולהבטיח המשך חדשנות וצמיחה.

תגיות: סולאראדג', אגירת אנרגיה, אגירה תעשייתית, פתרונות סולאריים, תאי ליתיום-יון, אנרגיה מתחדשת, התייעלות עסקית, רונן פאייר, תעשיית הסולאר, ארצות הברית

הפוסט סולאראדג' מכריזה על סגירת חטיבת אגירת האנרגיה ופיטורי כ-500 עובדים, בעיקר בקוריאה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחצית הראשונה של 2024 הייתה נקודת שיא עבור אנבידיה, החברה האמריקנית המובילה בתעשיית השבבים, כאשר שילשה את משלוחי השבבים הגלובליים שלה. עם זאת, מומחים מזהירים כי הדרישה הגוברת לייצור שבבים מעלה את השימוש בחשמל לרמות בלתי-ניתנות להתעלמות, דבר העלול לפגוע במעבר לאנרגיה ירוקה. התהליך המסובך של ייצור שבבים מתקדמים, המשתמש במכונות ליתוגרפיה באולטרה-סגול קיצוני (EUV), דורש צריכה גבוהה של חשמל.

לפי דו"חות של בלומברג, מכונות אלו צורכות בסביבות מגה-וואט חשמל, כמות אנרגיה המקבילה לצריכת האנרגיה של בית ספרדי ממוצע במשך ארבעה חודשים. כבר בשנת 2013 הזהירה חברת הייעוץ האמריקנית מקינזי כי מפעלי ייצור שבבים טיפוסיים צורכים כמויות חשמל השוות לצריכת כ-50,000 משקי בית בשנה.

במיוחד בטאיוואן, המהווה בית לחברת TSMC, המובילה העולמית בייצור שבבים, צריכת האנרגיה של התעשייה חורגת משמעותית מהמקובל במדינות אחרות. בשנת 2020, TSMC היוותה כ-6% מצריכת האנרגיה של טאיוואן, וצפויה להגיע לכ-12.5% עד 2025. הבעיה נעוצה בכך שיותר מ-80% מהאנרגיה בטאיוואן מגיעה משריפת דלקים מאובנים, כמו פחם וגז. על אף שהממשלה קבעה יעד של 20% אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2025, הערכות אחרונות מצביעות על כך שהיעד יונמך ל-15%.

גם מדינות נוספות, כגון דרום קוריאה וסין, מתמודדות עם בעיות דומות. בדרום קוריאה, ענקית הטכנולוגיה סמסונג מפעילה שישה מפעלי שבבים שמהווים כ-3% מחשבון החשמל של המדינה. על אף מאמציה של סמסונג להרחיב את פעילותה ולנסות להתחרות ב-TSMC, היא נתקלת באתגרים הנוגעים לצריכת האנרגיה, במיוחד על רקע השימוש הנרחב בפחם וגז במדינה.

בתוך כך, ישנם מומחים המאמינים כי קיימות דרכים לשיפור המצב. מחקר ופיתוח של שיטות ייצור חסכוניות יותר באנרגיה, כגון שימוש באור לעיבוד מידע או חקר מצבים קוונטיים, עשויים להוות פתרון לטווח הארוך. חברת Canon הודיעה על כוונתה להיכנס לשוק מכונות הליתוגרפיה באמצעות טכנולוגיות דפוס ננו, העלולות להפחית את עלות הייצור ואת צריכת האנרגיה.

עם זאת, חברות כמו אינטל, המקדמות את השימוש באנרגיה ירוקה, עדיין מתמודדות עם עלייה כללית בצריכת החשמל עקב טכניקות ייצור מתקדמות. על אף שאינטל משתמשת ב-80% אנרגיה ממקורות מתחדשים במתקניה באריזונה, ניו מקסיקו ואורגון, אתגרי האנרגיה בעולם השבבים נמשכים.

מומחים מזהירים כי אם לא ינקטו צעדים משמעותיים, ייצור השבבים עלול להמשיך להוות מכשול מהותי למעבר לאנרגיה מתחדשת ולהשפיע על הסביבה העולמית בעשורים הבאים.

הפוסט צריכת החשמל של השבבים מהווה מכשול מהותי במעבר לאנרגיה מתחדשת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוסטה ריקה מקווה להפוך למרכז מוליכים למחצה ולשפר את כלכלתה. המדינה צריכה להתחרות נגד מעצמות גדולות אחרות בתחום, במיוחד בדרום-מזרח אסיה.

בהתחשב בתחרות האינטנסיבית בשוק זה, כל ערך מוסף הופך למשמעותי, מה שהופך את טביעת הרגל הסביבתית לגורם קריטי. בקוסטה ריקה, כ-95% ממערכת האנרגיה היא מתחדשת, בעוד שאצל המתחרים העיקריים שלה היא סביב 12%.

לפי סוכנות קידום הסחר החוץ של קוסטה ריקה (PROCOMER), הקיימות ממשיכה להיות יתרון תחרותי בהצעת הערך של קוסטה ריקה.

"במיוחד בתחום המוליכים למחצה, זה מהווה הזדמנות על פני מדינות מתחרות, כיוון שחברות בתחום זה כוללות בתוכניות הפיתוח הפנימיות שלהן את השימוש באנרגיה מתחדשת, אשר גם מתאימה למגמות התעשייה הגלובליות ולמטרת NetZero 2050 להפחתת טביעת הרגל הפחמנית", הם הסבירו.

זו הייתה אחת הנקודות שהודגשו על ידי המשלחת של המדינה ביריד Semicon West,. המשלחת מקוסטה ריקה הסבירה את הלחץ הגובר על התעשייה לגישה למקורות אנרגיה נקיים, במיוחד מכיוון שזהו מגזר עם צריכת חשמל גבוהה.

"בנושא זה, קוסטה ריקה היא מובילה עולמית. למדינה יש עמדה חזקה המאפשרת לה לבלוט ולהתחרות על מנת למשוך את החברות הללו", ציינו הנציגים הלאומיים.

לחברות אלו יש מטרות קצרות ובינוניות טווח הקשורות לקיימות בתפעוליהן; לכן, היכולת להתחבר לרשת אנרגיה ירוקה מהווה אטרקציה חשובה להשגת מטרותיהן.

"קוסטה ריקה היא שותפה אסטרטגית לתעשיית המוליכים למחצה. נקדם פגישות מפתח כדי לחשוף את הצעת הערך שלנו לחברות בתעשייה", אמרה לורה לופז, מנהלת PROCOMER. לופז גם ציינה כי ההצעה של המדינה מבוססת על יציבות פוליטית ידועה והיסטוריה של שלום, ביטחון משפטי למשקיעים, תמריצים אטרקטיביים, כישרון אנושי, ואקוסיסטם חזק של ספקים מקומיים.

הפוסט הנשק הסודי של קוסטה ריקה במירוץ הגלובלי למוליכים למחצה: אנרגיה מתחדשת! הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שתי קבוצות מתמודדות על קבלת הזיכיון להקמתו והפעלתו של המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות בנגב או בערבה. התקציב הממשלתי שהוקצב למרכז הטכנולוגי עומד על 57 מיליון שקלים ל- 5 שנים והגופים הזכיין שיזכה צפוי להשקיע סכום זהה לפחות במרכז כך שסך תקציבו יעמוד על לפחות 114 מיליון ₪.

שתי הקבוצות מורכבות מגורמים מובילים מהארץ ומהעולם בתחומי האנרגיות המתחדשות, כולל גופי השקעה, מוסדות אקדמיים וחברות רב לאומיות.

אחת הקבוצות נקראת "מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בערבה בע"מ" והיא מורכבת מחברת אורמת, אלביט מערכות, רפאל, קרן ההשקעות פרו-סיד, קבוצת ביטוח ישיר, קונסנזוס ביזנס גרופ, מינהלת האנרגיה המתחדשת של אילת-אילות, אוניברסיטת בן גוריון, מכון ערבה, משרד עו"ד שבלת, מודולה ונגב שלי.

קבוצה נוספת נקראת "נשיונל רניואבל אנרג'י סנטר בע"מ" והיא מורכבת מחברת Global Pace (ארה"ב), חברת Ridge Global (ארה"ב), אויברסיטת בר אילן, אוניברסיטת נוטרה דם (ארה"ב), היזם שי ביליס, חברת דלקאויל, קבוצת ברן, החברה הכלכלית של שדרות, Myran Ausch, עמי רודיך, Juelich Institute (גרמניה) ו- Lahmayer(גרמניה).
המרכז יעודד יזמות טכנולוגית בתחום פיתוח טכנולוגיות לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת, על ידי יצירת מערך סיוע שיאפשר ליזמים טכנולוגיים בראשית דרכם לפתח את המיזם, משלב המחקר והפיתוח ועד לשלב הוכחת ההיתכנות בשטחי ניסוי ותוך שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיה, מכוני מחקר והתעשייה.

לדברי שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, "המרכז הטכנולוגי הינו חלק מהפעילות האסטרטגית של הממשלה לחיזוק הנגב והערבה תוך ניצול התנאים הייחודיים הקיימים באזורים אלו המאפשרים מו"פ מתקדם בתחומי האנרגיות המתחדשות. משרד התמ"ת רואה חשיבות רבה ביצירת כלים חדשים להגדלת היקפו ושיפור איכותו של המחקר והפיתוח בישראל. ההתעניינות של חברות מובילות בתחומן במכרז להקמה והפעלה של המרכז הטכנולוגי מוכיחה את האטרקטיביות של ישראל כמובילה בתחום האנרגיות המתחדשות".

המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, ציין כי "הקמת המרכז הטכנולוגי מהווה נדבך חשוב בפעילות לשכת המדען הראשי למיצובה של ישראל כמובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות לצרכים העולמיים בתחומי האנרגיות המתחדשות והמים". לדבריו, "במסגרת זו, צפוי לצאת בחודשים הקרובים קול קורא נוסף להפעלתו של מרכז טכנולוגי לפיתוח טכנולוגיות מים, אשר יקום בשדה בוקר. למרכז הטכנולוגי למים הוקצה תקציב ממשלתי של 35 מיליון ₪ ל- 5 שנים".

לשכת המדען הראשי תוכניות תמיכה נוספות לקידום פיתוחן של טכנולוגיות "ירוקות" בישראל. בין אלה ניתן למנות את תכנית החממות הטכנולוגיות ותכנית תנופה, אשר מסייעות ליזמים טכנולוגיים בתחילת דרכם, תכנית מגנ"ט התומכת ומעודדת מעבר ידע מהאקדמיה ליישומים תעשייתיים ומסחריים וקרן המו"פ המשתתפת בסיכון שחברות לוקחות על עצמן בעת כניסה לפיתוח טכנולוגית ומוצרים חדשים.

הפוסט שתי קבוצות מתמודדות על זיכיון להקמת מרכז אנרגיות מתחדשות בדרום הופיע לראשונה ב-Chiportal.