חברת Red Solar Flower, נוסדה על בסיס המצאתם של  פרופ' חיים רבינוביץ' מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, ופרופ' ליעוז אתגר מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית. המדענים פיתחו אב טיפוס של תא סולארי חדשני שיעילותו הוכחה טכנולוגית ותוצריו משנים דרמטית את חוקי המשחק בתחום אנרגיית השמש והייצור החקלאי. התא הסולארי החדשני נועד לכיסוי מלא של שטחים חקלאיים (חממות, מטעים, שדות) ומקווי מיםשיאפשר יצור חשמל ותוצרת חקלאית כאחד, בלי לגזול משאבי טבע ובלי לפגוע בסביבה.

התא הסולארי החדשני המבוסס על תחכום כימי מיוצר בשיטה פשוטה וקלה יחסית  מחומרים זולים, כמו פרובסקייט, שהתמרה כימית הופכת אותו שקוף לאנרגית האור הדרושה לצמחים לתהליכי הפוטוסינתיזה ומאפשרת להמיר את ייתרת אנרגיית האור לחשמל. פרופ' ליעוז אתגר מסביר כי: "ברור לכולם  שהאנרגיה בחממות החקלאיות מבוזבזת כבר שנים, וזאת משום שהגידולים מנצלים רק חלק מועט מקרינת האנרגיה של השמש ויתרת האנרגיה מוקרן בחזרה לאטמוספרה או הופכת לחום ממנו נדרשים החקלאים להפטר במרבית חדשי השנה". הפתרון שלנו, מוסיף אתגר, ממקסם עד פי 2.5 את ייצור החשמל הסולארי בשטחי הגידול". המוצר החדשני מציע מחיר זול בייצור והתקנת הפאנל בהשוואה לתאי-הסיליקון ומשפר באופן ניכר את תנאי הגידול על ידי הפחתת עומס החום, צמצום פליטות גזי החממה, חסכון במים, והגנה מפני פגעי מזג האוויר ובעקיפין הגנה חלקית מפני גורמי מחלות ומזיקים.

כל הטכנולוגיות הקיימות היום בשוק לייצור חשמל ירק בשטחים חקלאיים מבוססות על תאים פוטו-וולטאיים אטומים לאור, או שקופים חלקית למרבית הספקטרום ולכן הניצולת והתנובה פחותים. פרופ' חיים רבינוביץ' מציין כי: "הפיתוח הנוכחי שניתן להתקנה על כל שטח חקלאי ומעל כל מקווה מים, יאפשר להחליף במלואן את גגות מרבית החממות החקלאיות, להקל על עומסי חום במטעים ובשדות, למנוע הפיכתם של מקווי מים עליהם מציבים רפסודות או איים של תאים סולאריים למדבריות מימיים.

חישובים על בסיס הנתונים הקיימים מעלים כי השימוש בתאים החדשים יפחית את עלות האנרגיה לקוט"ש בישראל ב- 75% דבר אשר יקטין את הוצאות החקלאי, יגדיל את הכנסתו ואת רווחתו. מדובר בלא פחות ממהפכה. לצורך העניין – בישראל בנויות חממות על שטח של כ-90 אלף דונם. כיסוי הגגות של מחציתן בתאים החדשים יספק חשמל ירוק בכמות שתעבור את היעדים הלאומיים בייצור חשמל ופליטות דו תחמוצת הפחמן שנקבעו ל-2050. כדי לאמוד את הפוטנציאל הכלכלי, יש לציין שסביב אגן הים התיכון לבדו בנויות חממות על שטח של כ-2 מיליון דונם.

ממחקר שפורסם ב- Global Food Security    ב-2018 עולה כי ערכם של גידולי הירקות מהווה כ-30% מכלל ערכו של הגידול החקלאי הצמחי הנאמד בכ- 1.850 ביליון דולר, כל אלה מיוצרים על בסיס כ-10% מכלל אנרגית האור המוקרן ע"י השמש  המשמשת לפוטוסינתזה, היה זה רק ענין של זמן ומחקר יצירתי פורץ דרך למציאת הפתרון היעיל ביותר לייצור משולב של תוצרת חקלאית וחשמל על בסיס האנרגיה מן השמש שאינה משמשת לפוטוסינתיזה.  

הרעיון ותוכנית המחקר נבחנו על-ידי הרשות לחדשנות שהעניקה לחוקרים מענק נדיב לביצוע מחקר על בסיסו הוקמה חברת Red Solar Flower בשיתוף חברת יישום של האוניברסיטה העברית. בזכות המחקר, הפיתוח וההשגים זכתה החברה, בניהולם של  ד״ר שי דנציגר ואילן שרון, לאחרונה במקום הראשון בתחרות ארצית בתחום פתרונות למשבר האקלים שערכה Startup Nation .

הפוסט פיתוח חדש באונ' העברית: תא סולארי סלקטיבי המייצר חשמל ירוק ומאפשר ייצור חקלאי תחתיו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת חברתך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')
צמצמנו כח אדם בשיווק בלבד מתוך הבנה שבתקופה זו צריך /ריאלי רק לשמור על הקיים מבחינת הלקוחות.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר את יכולה לתת למנהלים אחרים בהייטק?
היו קשובים לצרכי העובדים והלקוחות שלכם.

3. סביר להניח כי אתם מאפשרים לעובדיכם עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?
עבודה מהבית אינה חדשה לנו רק המינון השתנה. אני מאמינה כי צריך תמהיל של שניהם כי אין תחליף לקשר האישי, להחלפת הרעיונות ולשיח פנים אל פנים.

4. האם את צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
אני חושבת שתרבות העבודה והתקשורת תשתנה לטובת עבודה מרחוק במינון גבוה יותר. אפשר להתייעל מאד ולצמצם הוצאות נסיעה ובזבוז זמן תוך ניצול טכנולוגיות התיקשורת. זה גם עוזר לסביבה ולאיזון האישי.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריכה לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
להפעיל שיקול דעת ולא להיות מושפעים מהסחת הדעת התיקשורתית. הממשלה צריכה לעודד תעשיה תחרותית בקנה מידה גלובאלי, לאמץ טכנולוגיות חדשות ולא רק בעיתות משבר.

הפוסט חמש עם ד"ר שני קיסר, מנכ"לית SOLCHIP – יש להפעיל שיקול דעת ולא להיות מושפעים מהסחת הדעת התיקשורתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחרונה ביקרו בארץ נציגים בכירים מ- PEC, (Project Engineering Center)  חטיבת הביצוע של שניידר אלקטריק העולמית, על מנת לבדוק אפשרות של הקמת חווה סולארית בישראל במודל החווה באיטליה. בין החברות איתן נפגשו ברן, כלל אנרגיה, פז סולאר, דוראל, סאנדיי  ועוד.

שניידר אלקטריק ערוכה, להקמת חווה סולארית גדולה בישראל במודל EPC, במסגרתו החברה ערבה לכל הפרויקט משלב התכנון ועד הביצוע, כולל כל ההתקשרויות עם ספקים חיצוניים.  שניידר אלקטריק ישראל מציעה מערכות כגון ממירים עד KW630, ציוד מיתוג מ"ג ומ"נ, הגנות במתח גבוה ונמוך, ציוד יעודי למיתוגDC  ומערכת בקרה עבור חוות סולאריות, מחלקת הנדסה, ושירותי התחזוקה והאחריות יעמדו לרשות הפרויקט.

תחנת הכוח הפוטו-וולטאנית שהקימה החברה לאחרונה בדרום איטליה, תייצר חשמל בהיקף של 56 GWh בשנה, השקולה לצרכים של עיר בת 40 אלף תושבים, אך ללא תוצר הלוואי של  28 אלף טון פחמן המשתחרר לאוויר, שתחנת כוח המתבססת על דלק הייתה פולטת. מקסימום יכולת  ייצור החשמל בחווה 43MW, החווה תכיל 600 אלף לוחות סולאריים, בשטח של 250 אקר, כ-0100 דונם.

פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל: "אנו בדרך הנכונה להקמת חווה סולארית גדולה בישראל.  חווה בסדר גודל כזה דורשת אמנם הערכות רגולטורית מתאימה,אך כל משק החשמל ירוויח מהשינוי. שניידר אלקטריק ישראל בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה עם חברות חדשניות בתחום טכנולוגית הסולאר, ונערכת למודל EPC כולל להקמה חווה מובילה בישראל".

הפוסט שניידר אלקטריק: בישראל יש כדאיות כלכלית להקמת תחנת כוח סולארית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Recurrent Energy, יצרנית כוח עצמאית ומפתחת פרויקטים לאנרגיה סולארית, הכריזה על הסכם לפיתוח משותף עם חברת Greensol Alternative Energy, מפתחת ישראלית של מערכות לאנרגיה סולארית – למימון, הקמה והפעלה של תחנות כוח סולאריות פוטו-וולטאיות (PV) מבוזרות, על גגות ועל קרקע.

עם המומחיות של Greensol בפיתוח מקומי בישראל, ועם הניסיון העולמי של Recurrent Energy במימון ותכנון של תחנות כוח פוטו-וולטאיות מבוזרות – ובכלל זה פרויקטים דוגמת 4.8 MW בברצלונה ובמדריד שבספרד (4.8 MW in Barcelona and Madrid); 60 MW בצפון קליפורניה שבארה"ב (60 MW in Northern California); ו-177 MW באונטריו שבקנדה (177 MW in Ontario) – יוכלו בעלים של קרקעות מסחריות או תעשייתיות בישראל להחכיר שטחים בלתי מנוצלים על גגות או על קרקע כאתרים למערכות של אנרגיה סולארית.

"ההסכם לפיתוח משותף עם Greensol מציין את החדירה של Recurrent Energy לשוק הישראלי של האנרגיה הסולארית, אשר צומח במהירות" אמר קארל נייט, מנהל לפיתוח בינלאומי בחברת Recurrent Energy. "עם המשאבים הסולאריים האטרקטיביים והיתרונות הרבים של התוכניות הסולאריות באירופה, הפוטנציאל של הפרויקטים בישראל גבוה".

במסגרת ההסכם תקדם Greensol הזדמנויות לפיתוח פרוייקטים של אנרגיה סולארית על גגות ועל קרקעות, בקיבוצים, במושבים ובערים בישראל. Recurrent Energy תממן ותפעיל את המערכות לאנרגיה סולארית שיהיו בבעלותה לאחר שייחתמו ההסכמים. תמורת החשמל שיופק ממקורות מתחדשים באמצעות תחנות הכוח המבוזרות ויוזן לרשת החשמל המקומית, תקבל Recurrent Energy תשלום לפי התעריף שנקבע ובהתאם למדיניות הישראלית לאנרגיה מתחדשת. החברות Recurrent Energy ו-Greensol מחויבות לשתף פעולה ב-50 ה – MW הראשונים של הפרויקטים המשותפים במשך שלוש שנים. לפי שעה לא פורסמו פרטים על ספקיות ציוד, אתרים מסוימים, תנאים כספיים והשלכות כלכליות.

"הניסיון שצברו אנשי Recurrent Energy בפרויקטים של תחנות כוח מבוזרות על גגות ועל פני הקרקע משפר את היכולת שלנו לפתח פרויקטים במסגרת התעריף הסולארי בסדר גודל בינוני בישראל" אמר שלמה אריאל, מנכ"ל Greensol. "ההסכם לפיתוח משותף יאיץ את מימוש הפרויקטים המתוכננים".

הפוסט החברות Recurrent Energy ו-Greensol חתמו על הסכם לפיתוח משותף של פרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית בישראל – על גגות ועל קרקע הופיע לראשונה ב-Chiportal.