מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס ChipEx2025 שנערך בתל אביב, הציג רוני פרידמן, מנכ"ל אפל ישראל, לראשונה בפני קהל מקומי סקירה טכנולוגית מקיפה של מחשב המציאות המרחבית החדש של אפל – Vision Pro. מדובר באירוע יוצא דופן, שכן חברת אפל, הידועה במדיניותה הקפדנית לשמירה על סודיות, בחרה לחשוף לראשונה בישראל פרטים טכניים מהותיים אודות אחד ממוצריה החדשניים ביותר.

מהפכה של אינטראקציה – בלי עכבר, בלי שלט

Vision Pro הוא מכשיר עתיר טכנולוגיה – מצלמות מסוגים שונים, חיישנים, אלגוריתמים מתקדמים, מסך ייחודי ומעבדים עוצמתיים. אחד מיעדיו המרכזיים הוא לאפשר למשתמש אינטראקציה טבעית וללא צורך באביזרי קלט חיצוניים כמו שלט או עכבר.

כדי לאפשר זאת, שילבה אפל במכשיר טכנולוגיית מעקב עיניים (gaze tracking): לכל עין מצלמה ייעודית הקולטת את כיוון המבט באמצעות החזרי אור מהקרנית. אלגוריתמים תלת-ממדיים מנתחים את המידע ומאפשרים למשתמש לבחור אובייקטים וירטואליים בדיוק גבוה – רק באמצעות המבט.

המנגנון משמש גם לזיהוי ביומטרי חזותי של המשתמש, ובכך מחליף גם את אמצעי האימות המסורתיים.

שדה ראייה עשיר, מעקב ידיים מדויק ואינטראקציה חלקה

ה-Vision Pro מצויד במצלמות נוספות, שפונות כלפי חוץ ומבצעות תפקידים מגוונים: מצלמות סטריאוסקופיות לקליטת הסביבה בתלת-ממד, מצלמות צד למעקב ידיים, ומצלמות עומק לזיהוי סצנות ומיקום מדויק של אובייקטים וירטואליים בעולם הפיזי.

מערכת מעקב הידיים, שהודגשה על ידי פרידמן, מאפשרת אינטראקציה טבעית ביותר: המשתמש יכול להזיז את ידיו בכל מקום בשדה הראייה, והמכשיר יזהה תנועות עדינות בדיוק תת-מילימטרי – למשל לצורך לחיצה על אייקון או גרירת עצם וירטואלי.

23 מיליון פיקסלים – אבל לא בבת אחת

אחד האתגרים הגדולים בפיתוח היה לשמור על חוויית תצוגה חסרת פשרות לצד ניהול צריכת חשמל אופטימלית. לשם כך יושמה טכניקת foveated rendering, בה המערכת מציגה את הרזולוציה הגבוהה ביותר רק במקום אליו מופנה המבט, ומפחיתה רזולוציה באזורים ההיקפיים. כך ניתן להפחית פי חמישה את כמות הפיקסלים שצריך לעבד בכל רגע – ולחסוך משמעותית באנרגיה.

שבבים ייחודיים – M2 ו-R1 – פועלים יחד בסנכרון מופתי

המכשיר מבוסס על שני מעבדים: M2, שמבצע את החישובים הכבדים, ו-R1, שמטפל בזמן אמת במצלמות, בתצוגה ובחיישנים. שני השבבים מחוברים בקישור מהיר ומבצעים שיתוף פעולה שוטף. לדוגמה, מעבד R1 קולט את כיוון המבט ומעביר את הנתונים ל-M2, שמחשב איזורי רזולוציה לפי המבט ומחזיר את המידע לרכיב התצוגה.

מנגנון תצוגה נוסף שתוכנן כדי למנוע תחושת בחילה בתנועה (motion sickness) מבוסס על כך שהמסך מתחיל להציג את המידע עוד לפני שכל פריים וידאו הושלם – כך המערכת מגיבה מהר יותר לתנועות ראש או עיניים.

מערכת הפעלה ייעודית: visionOS

המכשיר פועל על מערכת הפעלה ייחודית, visionOS, שתפקידה לנצל כל משאב חומרה – מעבדי CPU, GPU, עיבוד תמונה (ISP), מנועים נוירוניים ועוד – כדי לספק את חוויית השימוש האופטימלית תוך שמירה על צריכת חשמל מינימלית, ותזמון מדויק בין משימות בזמן אמת לבין תהליכים ברקע.

התרומה הישראלית לפיתוח

פרידמן ציין כי חלק מהטכנולוגיות שהוצגו פותחו בישראל, על ידי צוות אפל המקומי, בשיתוף פעולה עם צוותי אפל ברחבי העולם. בכך מצטרפת ישראל לשורת מדינות מפתח שמעורבות ישירות בפיתוח מוצרי הליבה של החברה – ומבססת את מעמדה כמרכז פיתוח חשוב בעולמות החומרה וה-AI.

חזון עתידי: מרחב עבודה בלתי מוגבל

בסיומה של ההרצאה הציג פרידמן הדגמה חיה, כולל פנורמה במציאות מדומה. "כשאתה מרכיב את ה-Vision Pro, המסך הופך לאינסופי. אתה שולט בידיים ובעיניים, בלי שלט, בלי מקלדת, פשוט בתוך המרחב," סיכם.

לדבריו, Vision Pro הוא רק תחילתה של קטגוריה חדשה – מחשוב מרחבי (Spatial Computing) – ואפל צפויה להרחיב אותה עוד בעתיד הקרוב.

הפוסט רוני פרידמן, מנהל מרכז הפיתוח של אפל בישראל חושף: כך ישראל תרמה לפיתוח ה-Vision Pro של אפל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חלקים חשובים מהמוצר ובמיוחד ביחידת העיבוד שלו פותחו בישראל. בכנס ChipEx2025  – הכנס המרכזי של תעשיית השבבים וה- AI בישראל, יחשוף רוני פרידמן, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אפל בישראל לראשונה פרטים רבים על המוצר החדשני מבית אפל. הכנס יערך ביום שלישי הקרוב  13/5 במרכז הכנסים Expo Tel Aviv. חברת אפל, ידועה כחסכנית מאד במידע בכל הקשור למוצריה. לכן הצגת המוצר המעורר ענין רב בציבור ע"י אחד מבכיריה הוא ארוע נדיר והזדמנות חד פעמית למהנדסי תעשיית השבבים בישראל ללמד מקרוב על הפיתוחים היחודיים של אפל עבור ה- Vision Pro.   

ה-Vision Pro  של אפל הושק לראשונה בתחילת 2024 .הוא מורכב ממחשב מרחבי הכולל צגי micro-OLED ברזולוציה גבוהה במיוחד, שמע מרחבי ובקרת עין/יד/קול אינטואיטיבית. ה- Vision Pro מבוסס על מערכת הפעלה יעודית בשם  VisionOS, המשלבת מציאות רבודה/מציאות מדומה (VR/AR) המייצרות חוויות שימוש מרהיבות ויעילות, עם מערכת כלכלית הולכת וגדלה של ישומים פרטיים וארגוניים. הטכנולוגיה המרכזית שלו כוללת את השבב שפותח באפל ומותאם במיוחד לביצועים גבוהים וכן מערכי חיישנים מתקדמים למעקב אחר העולם שסביבו תוך שימוש בקלט ידידותי במיוחד למשתמש.

בימים אלו מסתובבות כבר שמועות על השקתו הקרבה של ה-  Vision Pro 2. לגמרי לא ברור מתי ואיך זה יקרה אך אנלסיטים העוקבים מקרוב אחר חברת אפל ומוצריה צופים כי ההכרזה צפויה לקרות בסוף 2025 או בתחילת  2026. טווח זמן זה יאפשר לאפל לאסוף משובים מהשוק, לקדם את הטכנולוגיה הבסיסית של מוצר הדור הראשון ואף לשפר גורמים כמו מחיר ועיצוב המוצר.

להשתתפות בהרצאה של רוני פרידמן שתתקיים במסגרת כנס ChipEx2025  ניתן להירשם באמצעות הלינק הזה

הפוסט לראשונה בישראל: מנכ"ל אפל ישראל יציג את משקפי המציאות המעורבת בפתיחת כנס ChipEx2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company), יצרנית השבבים המובילה בעולם, חנכה בסוף השבוע מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 2 ננומטר בעיר הדרומית קאושיונג שבטאיוואן – אף על פי שהיא מרחיבה במקביל את פעילותה בארצות הברית בהשקעה של 100 מיליארד דולר.

המפעל החדש צפוי להתחיל בייצור סדרתי במחצית השנייה של שנת 2025, והוא יעסיק כ־7,000 עובדים בתחום ההיי-טק. מדובר במהלך שיחזק את מיקומה המרכזי של טאיוואן בשרשרת האספקה הגלובלית של שבבים – כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.

סגן נשיא בכיר ומנהל התפעול המשותף של TSMC, יונג־פיי (Y.P.) צ'ן, אמר בטקס הפתיחה, ששודר בתחנות טלוויזיה מקומיות, כי טאיוואן תישאר הבסיס האסטרטגי והתפעולי של החברה:
"נמשיך לחפש מקומות להרחבת ההשקעות בטאיוואן. המחויבות שלנו לענות על צורכי הלקוחות הגלובליים נותרת איתנה."

ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו צ'ונג־טה, שהשתתף אף הוא באירוע, בירך את TSMC על כך שהיא שומרת את עיקר תשתיותיה על אדמת האי. "הבסיסים החשובים ביותר יישארו בטאיוואן," הדגיש. "TSMC תמיד תהיה הקבוצה הלאומית שלנו."

TSMC נחשבת ל"מגינה על המדינה", בשל חשיבותה האסטרטגית לכלכלת טאיוואן ולתעשיית השבבים העולמית. החברה מספקת שבבים מתקדמים לענקיות טכנולוגיה כגון אפל, אנבידיה ו־Qualcomm, ומהווה רכיב חיוני בשרשרת האספקה הטכנולוגית של ארה"ב.

למרות המתחים הגיאופוליטיים וקריאותיו החוזרות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב – ואף על רקע האפשרות שיוכרזו השבוע מכסים הדדיים חדשים על יבוא שבבים – גם ממשלת טאיוואן וגם TSMC מבהירות כי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ימשיכו להישאר בטאיוואן.

בנוסף למפעל החדש בקאושיונג, ייוצרו שבבי 2 ננומטר גם באתר המרכזי של החברה בעיר סינצ'ו.

הפוסט TSMC חונכת מפעל לייצור שבבים בגודל 2 ננומטר בטאיוואן – למרות ההתרחבות בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג'וני סרוג'י, הישראלי המשמש כסגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה בחברת אפל ומוביל את צוותי הפיתוח של Apple Silicon, זכה לאחרונה בפרס החדשנות היוקרתי לשנת 2025 מטעם הארגון הבינלאומי IMEC, כהוקרה על תרומתו המשמעותית לתעשיית השבבים העולמית.

"סרוג'י לא רק הגדיר מחדש את מוצרי אפל, אלא גם השפיע רבות על האקוסיסטם הרחב יותר של תעשיית השבבים, וקידם טכנולוגיות שבבים חדשניות שהביאו חוויות משתמש, תכונות מתקדמות ובינה מלאכותית לרמות חדשות," אמרו ב-IMEC בעת הכרזת הפרס.

הפרס מציין גם את הישגיהם הרבים של צוותי הפיתוח של אפל בתחומים כגון סיליקון, סוללות, מצלמות, בקרי אחסון, חיישנים, מסכים ורכיבים נוספים החיוניים למוצרי אפל.

הארגון IMEC נחשב למוביל עולמי במחקר בתחום הננו-אלקטרוניקה וטכנולוגיות מתקדמות, לרבות סמיקונדקטורים חדשניים, תקשורת פוסט-5G וטכנולוגיות חישה מתקדמות. הפרס נחשב יוקרתי במיוחד בשל מעמדו של IMEC כארגון מחקר מוביל, שזכה בעבר בפרסים רבים ובעל השפעה משמעותית בתחום האלקטרוניקה והטכנולוגיה.

"עם השילוב ההולך וגובר של בינה מלאכותית בכל היבטי הטכנולוגיה המודרנית, הצורך בחומרה בעלת ביצועים גבוהים וחסכונית באנרגיה הוא חסר תקדים," אמר לוק ואן דן-הובה, מנכ"ל IMEC. "החזון של ג'וני בשימוש בטכנולוגיות שבבים מתקדמות להנעת הארכיטקטורות החדשות של השבבים הוא המפתח למהפכה באלקטרוניקה הצרכנית ובמחשוב הקצה."

סרוג'י הגיב לזכייתו: "זהו כבוד גדול לקבל את פרס החדשנות היוקרתי של IMEC, ואני משתף אותו בצניעות עם עמיתיי באפל. מטרתנו היא תמיד ליצור טכנולוגיות ייחודיות שיאפשרו את המוצרים הטובים בעולם, ואנחנו ממשיכים להתמקד בביצועים גבוהים לצד יעילות אנרגטית. אני מצפה להמשיך ולפתור בעיות מורכבות וליצור הזדמנויות חדשות בשיתוף פעולה מתמשך עם IMEC ושותפים נוספים בתעשייה."

הפוסט ג'וני סרוג'י זכה בפרס חדשנות יוקרתי על תרומתו לתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל, יחד עם Alibaba Cloud ו-Synopsys, הצטרפה לקונסורציום Ultra Accelerator Link (UALink) ונבחרה כחברה במועצת המנהלים שלו. ההודעה פורסמה זמן קצר לפני אישור התקן UALink 1.0 הצפוי ברבעון הראשון של 2025. התקן נועד לקדם חדשנות בקישוריות של מאיצי בינה מלאכותית (AI) ומחשוב עתיר ביצועים (HPC), ומהווה מתחרה ישיר לטכנולוגיית NVLink של אנבידיה.

מהו UALink?
UALink הוא תקן תעשייתי חדש, שנועד לאפשר חיבור של עד 1,024 מאיצים באותה מערכת מחשוב AI, ברשת מהירה במיוחד עם שיהוי נמוך וקצב העברת נתונים של 200 ג'יגה-ביט לשנייה. התקן יאפשר העברת נתונים ישירה בין זיכרונות המחוברים למעבדים, דבר המהווה יתרון משמעותי עבור עומסי עבודה של אימון AI, הדורשים כמות עצומה של נתונים במהירות גבוהה.

השחקנים המרכזיים מאחורי הקונסורציום
UALink זוכה לתמיכה של 65 חברות מובילות בתעשייה, כולל AMD, Broadcom, Cisco, Google, HPE, Intel, Meta ו-Microsoft. חברות אלו, כולן מפתחות בולטות של חומרה ותוכנה לבינה מלאכותית, רואות ב-UALink פתרון לבעיות קישוריות מורכבות בדאטה-סנטרים בקנה מידה גדול.

מעורבות אפל בקונסורציום
הצטרפותה של אפל לקונסורציום מעוררת עניין רב, שכן החברה מעולם לא הכריזה באופן רשמי על פיתוח מאיצי בינה מלאכותית משלה לדאטה-סנטרים. עם זאת, שמועות על כך נפוצו בשנים האחרונות, והצטרפותה ל-UALink עשויה להעיד על כוונותיה בתחום זה. "UALink מבטיח להתמודד עם אתגרי הקישוריות וליצור הזדמנויות חדשות להרחבת יכולות הבינה המלאכותית," ציינה Becky Loop, מנהלת ארכיטקטורת הפלטפורמות באפל. "אפל שמחה להצטרף למועצת המנהלים של הקונסורציום ולהוביל חדשנות בתעשייה."

יתרונות התקן החדש
UALink מתוכנן לשפר את ביצועי התשתיות בענן ולספק פתרונות קישוריות ברוחב פס גבוה, מה שיאפשר למערכות מחשוב מבוססות AI לעמוד בדרישות ההולכות וגדלות. התקן נועד גם להפחית את העלויות הכרוכות בשימוש במאיצי צד שלישי יקרים כמו אלה של Nvidia ו-AMD. עבור חברות כמו אפל, Google ו-Meta, זהו מהלך אסטרטגי שיאפשר להן שליטה רבה יותר בתשתיות שלהן, תוך חיסכון כספי משמעותי.

Alibaba Cloud על חשיבות החיבוריות
Alibaba Cloud, שנחשבת לשחקנית משמעותית בתחום הענן, מצטרפת גם היא לקונסורציום מתוך מטרה לקדם פיתוח מאיצי AI מותאמים אישית. "UALink ממלא תפקיד מרכזי בהגדרת פרוטוקולים לחיבור מאיצי AI, ומקדם חדשנות בתחום," אמר Qiang Liu, סגן נשיא Alibaba Cloud. "היכולת להגדיר צרכים ופתרונות מתוך הפרספקטיבה של יישומים בענן היא בעלת ערך עצום."

Synopsys תומכת בתקן החדש
בניגוד לאפל ו-Alibaba Cloud, Synopsys אינה מפתחת מאיצים בעצמה. עם זאת, החברה נחשבת לאחת המובילות בעולם בפיתוח פתרונות IP לתכנון שבבים. "UALink יספק מענה לדרישות התקשורת והביצועים של דאטה-סנטרים בקנה מידה גדול," אמר Richard Solomon, חבר מועצת המנהלים של הקונסורציום ומנהל מוצר בכיר ב-Synopsys. "אנחנו מחויבים לתרום מהידע שלנו לפיתוח תקנים מהירים שיאפשרו את ארכיטקטורות המאיצים המתקדמות בעולם."

מבט לעתיד
המהלך של אפל, Alibaba Cloud ו-Synopsys מצביע על מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר לתשתיות AI מותאמות אישית ולשיתוף פעולה בין-תעשייתי במטרה לקדם סטנדרטים פתוחים. עבור אפל, מדובר בצעד אסטרטגי שעשוי להוביל לפיתוח מאיצי AI עצמאיים ולחיזוק מעמדה בתחום הדאטה-סנטרים.

תגים:
UALink, אפל, Alibaba Cloud, Synopsys, מאיצי AI, תקן פתוח, בינה מלאכותית, תשתיות AI, HPC.

כיתוב לתמונה:
Google TPUv4: דוגמה לפתרונות מתקדמים בתחום מאיצי הבינה המלאכותית.

הפוסט אפל מצטרפת לקונסורציום UALink ליצירת תקן פתוח לחיבורי מאיצי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השבבים, או הצ'יפים כפי שהם נקראים בפי רבים, משמשים אבני היסוד של הטכנולוגיה המודרנית וחשיבותם קריטית במובנים רבים:

הבסיס לחדשנות דיגיטלית: שבבים הם הלב והמוח של מכשירים אלקטרוניים. הם מאפשרים עיבוד, אחסון ותקשורת של נתונים, ובזכותם אנחנו זוכים להשתמש בסמארטפונים, מחשבים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים מניעה חדשנות בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ואינטרנט של הדברים.

מניע צמיחה כלכלית: תעשיית השבבים היא מניע כלכלי מרכזי, יוצרת מקומות עבודה ומייצרת הכנסות בקנה מידה עולמי. צמיחת התעשייה קשורה קשר הדוק לבריאות הכללית של הכלכלה העולמית.

הפעלת תשתיות קריטיות: שבבים חיוניים לתשתיות קריטיות, לרבות רשתות תקשורת, מערכות תחבורה ומתקני בריאות. האמינות והביצועים שלהם חיוניים להבטחת תפקודם של שירותים חיוניים אלה.

דלק לטכנולוגיות מתעוררות: שבבים הם המפתח לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות  כגון רכבים אוטונומיים, מציאות רבודה ומחשוב קוונטי. ההתקדמות בטכנולוגיית שבבים תהיה חיונית עוד יותר למסחור החידושים פורצי דרך אלו.

חשיבות אסטרטגית: שבבים נחשבים לנכסים אסטרטגיים עבור מדינות בשל תפקידם הקריטי בצמיחה כלכלית, ביטחון לאומי ותחרותיות טכנולוגית. ממשלות ברחבי העולם משקיעות רבות במחקר וייצור שבבים כדי להבטיח את העצמאות הטכנולוגית של מדינותיהן.

בקיצור ניתן לומר שתעשיית השבבים מספקת את הבסיס לחדשנות דיגיטלית, מניעה צמיחה כלכלית, מאפשרת תשתית קריטית, מתדלקת טכנולוגיות מתפתחות, ויש לה חשיבות אסטרטגית משמעותית.

בשנה החולפת כשהביקוש לשבבים המשיך לעלות, חברות כמו יצרנית השבבים האמריקאית אנבידיה (Nvidia) קצרו את הפירות של התעשייה החיונית אך הבלתי מוכרת הזו.

אנבידיה היא כיום אחת המנצחות הגדולות בגל הבינה המלאכותית השוטף את העולם. גל זה עזר להביא השנה את שווי השוק של יצרנית השבבים לראשונה למעל 3 טריליון דולר.

לאחרונה דיווחה החברה על מכירות של יותר מ-30 מיליארד דולר ברבעון הפיסקאלי השני שלה. עלייה של 122% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל תחזיות האנליסטים שציפו למכירות של 28.7 מיליארד דולר. אנבידיה אף הגדילה את כוונות הרכישה של מניותיה עם תוכנית לרכישה חוזרת של 50 מיליארד דולר במניות.

יחד עם זאת, ולמרות קצב צמיחה יוצא דופן בשנתיים האחרונות, תוצאותיה העסקיות המדהימות לא הספיקו כדי לספק את תיאבונם של המשקיעים ומניית אנבידיה ירדה בכמעט 7% לאחר הודעת הרווח של הרבעון האחרון תוך שהיא מוחקת בבת אחת כ- 200 מיליארד דולר משווי השוק שלה. הירידה החדה הזו מדגישה עד כמה הפכו הציפיות מאנבידיה למרקיעות גבהים.

חברתBestBrokers  החליטה לאחרונה לבצע ניתוח שווי השוק של חברות ששווין הנוכחי עולה על טריליון דולר במטרה לנסות לחזות את הערכים העתידיים שלהן באמצעות שיעורי צמיחה ממוצעים היסטוריים מאז 2022.

הצוות של BestBrokers ניתח את שווי השוק של חברות בשווי טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, תוך שימוש בנתונים של CompaniesMarketCap.com.

עובדי BestBrokers בחנו את הצמיחה של כל חברה משנה לשנה מ-2022 עד אוגוסט 2024, וחישבו את שיעורי הצמיחה הממוצעים של כל חברה, ולאחר מכן יישמו את השיעורים האלה כדי להעריך מתי כל חברה צפויה להגיע לאבן הדרך של 4 טריליון דולר ! על פי ניתוחי הצוות של – BestBrokers יש מספר חברות העשויות לעבור את רף שווי השוק של 4 טריליון דולר בשנים הקרובות אך יש גם מנצחת ברורה אחת הצפויה להגיע ראשונה לשווי השוק הזה.

שתי חברות נמצאות במסלול המהיר לעבור את רף 4 טריליון הדולרים בשנה הקרובה. הראשונה היא אנבידיה אשר הגיעה לשווי שוק של 3.081 טריליון דולר נכון ל- 30 באוגוסט 2024. BestBrokers צופה כי אנבידיה, ששוויה כיום סביב ה-3 טריליון דולר תגיע לרף 4 טריליון דולר בסביבות ה-4 בינואר 2025, אם היא תמשיך לצמוח בקצב השנתי הממוצע שלה העומד כעת על 112.43% לשנה ותהיה החברה הראשונה לשבור את רף ה-4 טריליון דולר.

אפל עוקבת מקרוב אחרי אנבידיה עם שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלה של 10.94% מאז 2022 והיא צפויה להגיע ל-4 טריליון דולר עד ה-19 בדצמבר 2025 למרות ששווי השוק הנוכחי שלה גבוה יותר ועומד על 3.493 טריליון דולר.

מיקרוסופט, עם שווי שוק של 3.07 טריליון דולר וצמיחה ממוצעת לאחרונה של 12.37% בשנה, עשויה להיות החברה השלישית שתגיע לשווי של 4 טריליון דולר, בסביבות ה-6 בדצמבר 2026.

שתי חברות נוספות Meta Platforms (1.311 טריליון דולר) ואמזון (1.806 טריליון דולר) צומחות גם הן במהירות, בשיעורים של 54.40% ו-16.32%, בהתאמה. אם הן תמשכנה בכך, שתיהן עשויות לחצות את רף ה- 4 טריליון דולר לפני גוגל, שלמרות הערכת השווי הנוכחית של 2 טריליון דולר, תגיע לרף ה-4 טריליון דולר רק ב- 12 בספטמבר 2032.

• הקונגלומרט האמריקאי Berkshire Hathaway, שהפך ממש לאחרונה לחברה השמינית בעלת שווי שוק של 1 טריליון דולר, צפויה להיות האחרונה להגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר. זה יקרה ככל הנראה בסביבות ה-14 במאי 2034, כלומר יותר מתשע שנים מהיום.

למרות היותה חברה במועדון הטריליון דולר עם שווי שוק של 1.802 טריליון דולר נכון ל-30 באוגוסט 2024, ענקית הנפט Saudi Aramco אינה כלולה בתחזית זו. החישובים של BestBrokers מצביעים על מגמה שלילית בצמיחה הממוצעת שלה בשלוש השנים האחרונות, מה שמנבא כי שווי השוק שלה צפוי לרדת ולא לגדול.

.לפרטים נוספים על תחזיות אלו ועל המתודולוגיה שמאחוריהן, נא עיינו בדוח המלא כאן.

מרטין כהן, מידען חברת NewsworthyData

הפוסט מי תהיה החברה הראשונה שתגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עמיאל ואיתן גורבונוס, תאומים וסטודנטים בטכניון, פיתחו שבב לניקוי רעש בתמונות. את הפרויקט, שנערך בתמיכת "אפל" בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, הנחה מהנדס המעבדה גואל סמואל.

בשנים האחרונות מממנת אפל פרויקטי סטודנטים במעבדת VLSI בפקולטה, וזאת כדי לספק לסטודנטים הזדמנות להתנסות בתהליך כפי שהוא בתעשייה – מקונספט לתכן ועד בדיקת השבב הפיזי לאחר ייצורו.

דליה חיים, דירקטור בקבוצת הסיליקון באפל ישראל, מסבירה כי המעורבות של אפל נועדה לחשוף את הסטודנטים לפוטנציאל העצום בתחום החומרה וכך לפתח את הדור הבא של מהנדסי שבבים. הסטודנטים המשתתפים בפרויקטים אלה מקבלים ליווי ממהנדסי אפל, ובתום שלב התכן מממנת אפל את ייצור השבב במפעלים הרלוונטיים. לאחר הייצור מוחזרים הצ'יפים למעבדה והסטודנטים בודקים אותם ואת ביצועיהם. כך הם זוכים בחוויה של עבודה בצוות פיתוח בדומה למציאות בתעשיית ההייטק.

השבב החדש שפיתחו הסטודנטים נועד לסנן רעשי תמונה. הסטודנט החלו בתכן כללי (ארכיטקטורה) של השבב. השבב יוצר על פי התוכנית במפעל וחזר לטכניון לטובת בדיקות. זה היה השבב הספרתי הראשון במעבדת VLSI שיוצר בתהליך TSMC65  לייצור שבבים VLSI.

הפוסט סטודנטים בטכניון פיתחו שבב חדשני לשיפור תמונות בתמיכת אפל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, תתחיל בייצור ניסיוני של שבבים בגודל 2 ננומטר בשבוע הבא, הרבה יותר מוקדם מהצפוי. חברת אפל תהיה הראשונה לאמץ את השבבים הללו עבור סדרת iPhone 17 ומכשירים נוספים של אפל.

במקור, הייצור הניסיוני היה צפוי להתחיל ברבעון הרביעי של השנה, באוקטובר או מאוחר יותר. המהלך להקדמת הייצור הניסיוני מתפרש כניסיון להאיץ את הייצור ולהבטיח תפוקה יציבה לפני המעבר לייצור המוני. הייצור הניסיוני נועד לבחון את תהליכי קו הייצור המתוכננים לפני תחילת הייצור ההמוני.

TSMC הדגימה לראשונה את תהליך הייצור של שבבי 2 ננומטר בדצמבר האחרון. הייצור הניסיוני יתבצע במפעל באושן שבצפון טייוואן, והציוד הנחוץ לייצור בגודל 2 ננומטר הובא והותקן במפעל מאז הרבעון השני של השנה.

דגמי iPhone 15 Pro מצוידים במעבד A17 Pro, שנבנה בטכנולוגיית 3 ננומטר של TSMC. תהליך זה מאפשר להכניס יותר טרנזיסטורים בשטח קטן יותר, ומשפר את הביצועים והיעילות בהשוואה לדורות הקודמים. שבב M4 של אפל, שהוצג לאחרונה עם iPad Pro החדש, משתמש בתהליך 3 ננומטר משופר.

הבאת תפוקה טובה (אחוז השבבים העוברים בדיקות איכות) היא אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור תהליכי ייצור חדשים. באפריל אשתקד, תפוקת השבבים בגודל 3 ננומטר של TSMC הייתה סביב 50%.

בעבר, אפל הייתה ידועה כמי ששומרת את כל כושר הייצור של שבבי 3 ננומטר עבור מעבדי A17 Pro ו-M3 שלה, ויש אפשרות כי היא תחזור על כך עם TSMC גם עבור שבבי 2 ננומטר. דו"ח ממאי אשתקד מציין כי החברה עבדה על שמירת כל כושר הייצור של שבבי 2 ננומטר גם כן.

TSMC מתכוונת להחיל טכנולוגיית Gate-All-Around (GAA) החל מהתהליך בגודל 2 ננומטר, אשר תשפר את הביצועים ואת יעילות האנרגיה. בנוסף, החברה מתכננת להציג טכנולוגיית אספקת חשמל אחורית (BSPR) עם השבבים בגודל 2 ננומטר.

הפוסט TSMC מתחילה בייצור ניסיוני של שבבים בגודל 2 ננומטר מוקדם מהצפוי הופיע לראשונה ב-Chiportal.