מערכת השבבים של אפל זוכה ליציבות חשובה: אחרי ימים של שמועות על עזיבה קרובה, ג׳וני סרוג׳י, סמנכ״ל בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל ואחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית השבבים העולמית, שלח מזכר פנימי לעובדיו ובהבהרה חד־משמעית: הוא אוהב את עבודתו באפל, ואינו מתכנן לעזוב בזמן הקרוב.

מגל שמועות – להצהרת נאמנות

בסוף השבוע דיווח בלומברג כי סרוג׳י אמר למנכ״ל טים קוק שהוא "שוקל ברצינות לעזוב" את אפל ולעבור לחברה אחרת – דיווח שהצית גל ספקולציות והגביר את תחושת חוסר היציבות סביב הנהלת החברה, שכבר חוותה לאחרונה רצף פרישות של בכירים: מנהל התפעול ג׳ף ויליאמס, ראש תחום ה־AI ג׳ון ג׳יאננדרה, ראשת התחום המשפטי קתרין אדמס, ואחראית הסביבה והמדיניות ליסה ג׳קסון, לצד המעצב הוותיק אלן דַיי שעבר למטה.

על רקע הדיווחים הללו, סרוג׳י שלח ב־8 בדצמבר מזכר לעובדי חטיבת החומרה, שבו כתב כי הוא מודע לשמועות, וכי הוא חש שחובה לדבר ישירות עם הצוות: "אני גאה בטכנולוגיות המדהימות שאנחנו בונים – במסכים, במצלמות, בחיישנים, בשבבים, בסוללות ובמגוון רחב של טכנולוגיות בכל מוצרי אפל… אני אוהב את הצוות שלי, אני אוהב את העבודה שלי באפל, ואין לי כל כוונה לעזוב בזמן הקרוב". (MacRumors)

המסר הזה מדגיש את הפער בין השלב הראשון – שבו דיווחים שונים תיארו אותו כמי ששוקל ברצינות יציאה – לבין העמדה הרשמית כעת: גם אם דילמה אישית אכן התקיימה, בשורה התחתונה סרוג׳י מסמן למטה ולשוק ההון שהוא נשאר.

קוק נלחם על האיש שמאחורי מהפכת השבבים

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, טים קוק ניהל בחודשים האחרונים קמפיין שימור אגרסיבי כדי להשאיר את סרוג׳י באפל – כולל חבילת תגמול נדיבה והבטחה לתוספת אחריות תפקידית בהמשך. (The Straits Times) זאת על רקע "משבר הנהלה" רחב יותר, שבו אנליסטים החלו לשאול שאלות על רציפות הניהול והיערכות ליום שאחרי קוק.

הסיבה ללחץ סביב סרוג׳י ברורה: מאז שהצטרף לאפל ב־2008 והוביל את פיתוח ה־A4 – המערכת־על־שבב הראשונה שפותחה בתוך הבית – הוא עומד במרכז אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של החברה: המעבר לשבבי Apple Silicon, ובראשם משפחת ה־M למחשבי מק. המעבר הזה הרחיק את אפל מתלות באינטל, שיפר משמעותית ביצועים ויעילות אנרגטית, והפך לאחד מעמודי התווך של האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה בעשור האחרון.

סרוג׳י, שנולד וגדל בחיפה ולמד מדעי המחשב בטכניון, נחשב לאחד הישראלים הבכירים ביותר בעולם ההיי־טק הגלובלי. תחת אחריותו נמצאים לא רק השבבים אלא גם טכנולוגיות ליבה נוספות – סוללות, חיישנים, מצלמות, בקרים ואמצעי אחסון – המוטמעים בכל קו המוצרים של אפל.

מסר של יציבות – אבל השאלות על אפל נשארות

הבהרתו של סרוג׳י מגיעה בשבוע שבו השיח סביב אפל נע בין התלהבות מהישגי העבר לבין דאגה מהעתיד: החברה אומנם מובילה בתחום השבבים, אך נתפסת כמי שמגיבה באיטיות יחסית למהפכת הבינה המלאכותית, ובמקביל מתמודדת עם גל פרישות חריג של בכירים.

עבור אפל, העובדה שהאיש שמאחורי Apple Silicon מצהיר בפומבי שהוא נשאר "לעת עתה" היא נקודת אור ברורה – סוג של עוגן טכנולוגי וניהולי בתוך ים סוער. עבור ישראל, זה עוד סימון לכך שאחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר בתעשיית השבבים העולמית ממשיך להיות קשור הדוקות למהנדס שצמח בחיפה והפך לאחת הדמויות המרכזיות בקופרטינו.

אמפמ

כותרת:

כותרת משנה:

תגים:
ג׳וני סרוג׳י, אפל, Apple Silicon, שבבים, מעבדי M, טים קוק, הנהלת אפל, תעשיית השבבים, אקוסיסטם אפל, היי־טק ישראלי

ביטוי מפתח:
ג׳וני סרוג׳י לא עוזב את אפל

נרדפים (מופרדים בפסיקים):
ראש השבבים של אפל, סמנכ״ל טכנולוגיות חומרה באפל, מהפכת Apple Silicon, מעבדי M של אפל, משבר הנהלה באפל, גל פרישות באפל, שימור בכירים באפל, מהנדס ישראלי באפל

SLUG:
johny-srouji-stays-at-apple-no-plans-to-leave

• The Verge
• timesofindia.indiatimes.com
• The Verge

הפוסט ג׳וני סרוג׳י מרגיע את השמועות: ראש השבבים של אפל מצהיר – ״לא מתכנן לעזוב בזמן הקרוב״ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח חדש של בלומברג, ג'וני (Johny) סרוג'י, סגן נשיא לטכנולוגיות חומרה ואחד המנהלים המשפיעים ביותר באפל, הודיע למנכ"ל טים קוק כי הוא "שוקל ברצינות" לעזוב את החברה בזמן הקרוב ולעבור לחברה אחרת. בדיווח נכתב כי סרוג'י אף אמר לעמיתיו כי אם אכן יעזוב – הוא מתכוון להמשיך בקריירה במקום אחר, ולא לפרוש.(Blomberg)

הישראלי שהוביל את מהפכת השבבים של אפל

סרוג'י, יליד חיפה ובוגר הטכניון, נחשב לאדריכל הראשי של מהפכת Apple Silicon – המעבר ההיסטורי ממעבדי אינטל למעבדים ייעודיים של אפל במחשבי מק. תחת הנהגתו עברו גם האייפון והאייפד לדורות חדשים של שבבים מותאמים אישית, והוא מוביל את חטיבת החומרה שאחראית על מעבדי ה-M לסדרת המק, לצד שבבי A במכשירי המובייל.

בשנים האחרונות הרחיבה אפל את השליטה שלה בשרשרת הערך:

• פיתוח מודם סלולר עצמאי (C1 וצאצאיו) במקום מודמים של קוואלקום.
• פיתוח שבב קישוריות עצמאי (N1) עבור Wi-Fi ובלוטות', שהחליף רכיבים של ברודקום בדגמי אייפון חדשים.(Wccftech)

המהלכים הללו אמורים לצמצם את התלות של אפל בספקים חיצוניים, לחזק את השילוב ההדוק בין חומרה לתוכנה ולהעניק לה יתרון תחרותי ארוך טווח – מה שהפך את סרוג'י לדמות מפתח אסטרטגית, ולא רק טכנית.

אפל מציעה קידום ל-CTO – אבל סרוג'י לא רוצה לעבוד תחת מנכ"ל חדש

לפי בלומברג, ההנהלה הבכירה באפל מנסה בכל כוחה לשכנע את סרוג'י להישאר. בין היתר, הוצעו לו "חבילות תגמול משמעותיות" לצד הרחבת תחומי האחריות שלו. אחת האפשרויות שעלתה היא קידום לתפקיד Chief Technology Officer – תפקיד חדש שימקם אותו למעשה כאיש מספר שתיים בחברה, מתחת לטים קוק.(Blomberg)

עם זאת, הדיווח מדגיש כי סרוג'י אינו שוקל פרישה אלא "שינוי קריירה" – מעבר לחברה אחרת. בנוסף מציינים המקורות שהוא "מעדיף שלא לעבוד תחת מנכ"ל אחר", כלומר אינו בהכרח מעוניין להישאר באפל ליום שאחרי קוק.(Blomberg)

חלק מהפרשנויות בתקשורת מצביעות על חברות כמו Meta ו-OpenAI כיעד אפשרי – על רקע הגיוס האגרסיבי של טאלנטים מאפל על ידי שתיהן – אך מדובר בשמועות בלבד, ללא אישור רשמי.(Wccftech)

גל עזיבות חסר תקדים בצמרת אפל

עזיבתו האפשרית של סרוג'י מגיעה על רקע אחד משינויי הפרסונל הגדולים בתולדות החברה. בשבועות האחרונים הודיעו על עזיבתם או פרישתם כמה מבכירי אפל:

• אלן דאיי, ראש תחום עיצוב הממשק (UI), שעובר למטה;
• ג'ון ג'יאננדרה, מנהל תחום הבינה המלאכותית;
• היועצת המשפטית הראשית קייט אדמס;
• וסגנית הנשיא למדיניות וסביבה, ליסה ג'קסון.

לדברי בלומברג, מדובר בחלק ממהלך ארגוני רחב שנועד להכין את הקרקע ליום שאחרי טים קוק, המכהן כמנכ"ל מאז 2011. ברקע נשמעות הערכות שגם מנהלת הקמעונאות דירדרה אובריין וסגן הנשיא לשיווק גרג ג'וסוויאק עשויים לפרוש בשנים הקרובות, לאחר כ-35–40 שנות עבודה בחברה.

העזיבה האפשרית של סרוג'י מצטרפת גם ליציאה מתמשכת של מהנדסי בינה מלאכותית ומפתחי ליבה בכירים למתחרות בתחום ה-AI, בהן Meta ו-OpenAI, שמציעות חבילות שכר ותנאים אטרקטיביים במיוחד.(GIGAZINE)

ומה הלאה ל-Apple Silicon – וגם לישראל?

גם אם סרוג'י יבחר לעזוב, רוב המומחים מעריכים שמערך הפיתוח של Apple Silicon בנוי היום על צוותים גדולים ומנוסים, כך שהפגיעה בטווח הקצר תהיה מוגבלת. מחזורי הפיתוח של שבבים נמדדים בשנים, ותכניות הדורות הקרובים כבר נמצאות בעומק הדרך.(The Verge)

עם זאת, מבחינת סימבולית ואסטרטגית, מדובר באחת הדמויות המזוהות ביותר עם הצלחת השבבים של אפל – ובעיקר עם מהפכת המעבר למק מותאמי-סיליקון. עבור קהילת ההיי-טק הישראלית, סרוג'י משמש גם כסיפור הצלחה מקומי: מהנדס ישראלי שהפך לאחד האנשים החזקים בחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ומלווה גם את מרכזי הפיתוח של אפל בהרצליה ובחיפה.

עזיבתו, אם תתממש, תעלה שאלות לגבי מיצוב אפל כיעד עליון לטאלנטים בתחום השבבים וה-AI, דווקא בעידן שבו התחרות על מהנדסים מעולים – בישראל ובעולם – חריפה מאי פעם.

הפוסט דיווח: ג'וני סרוג'י שוקל לעזוב את אפל – הישראלי שמאחורי מהפכת Apple Silicon הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל עשויה לחזור למחשבי אפל כבר ב־2027 – אבל מהצד של הייצור, לא כמעבד "אינטל אינסייד". על פי תחזית חדשה של אנליסט שרשרת האספקה מינג־צ’י קואו, אינטל עשויה להפוך לספקית פאונדרי מתקדמת עבור אפל ולהיות אחראית על ייצור מעבדי ה־M הבסיסיים של החברה, החל מאמצע 2027, אם לוחות הזמנים הטכניים יישמרו.

קואו כתב ברשת X כי הסיכויים של אינטל להפוך ל"advanced-node supplier" של אפל "השתפרו משמעותית" בשבועות האחרונים, על בסיס סקרי תעשייה עדכניים שביצע. לדבריו, בין אפל לאינטל נחתם כבר הסכם סודיות (NDA) שבמסגרתו אפל רוכשת את ערכת הפיתוח (PDK) לגרסת 0.9.1GA של תהליך הייצור 18AP של אינטל. כעת ממתינים בקופרטינו לגרסאות PDK ‎1.0/1.1, שאמורות להגיע ברבעון הראשון של 2026. אם אינטל תעמוד ביעדים, היא עשויה להתחיל לספק לאפל את מעבדי ה־M הנמוכים בסדרה, המיוצרים בתהליך 18AP, כבר ברבעון השני או השלישי של 2027 – אך קואו מדגיש שהכל תלוי בשאלה עד כמה יעבור שלב ה־PDK המלא בצורה חלקה.

כל עסקה כזו תהיה טעונה בסמליות: אינטל, שהחמיצה בעבר את ההזדמנות לספק שבבים לאייפון הראשון, צופה כיום מהצד על עידן Apple Silicon – שבו אפל מתכננת את מעבדיה בעצמה ומסתמכת על TSMC הטיוואנית כקבלנית ייצור למעבדי iPhone, iPad ו־Mac. אם אינטל תיכנס לתמונה כפאונדרי נוסף, היא לא תחזור למעמד של ספקית מעבדים "מדף" לאפל, אלא תהפוך לשותפת ייצור על גבי תכנון ARM קנייני של אפל.

קואו מציע גם זווית גיאו־פוליטית: לדבריו, שיתוף פעולה עם אינטל יאפשר לאפל להציג בפני ממשל טראמפ מחויבות מחודשת ל"Buy American", באמצעות הסטת חלק משרשרת האספקה חזרה לחברות אמריקניות. מנקודת המבט של אינטל, עסקה עם אפל על צומת 18AP יכולה לסמן שהחברה יוצאת מן התקופה הקשה שלה בפאונדרי, ומסוגלת להתחרות שוב בצמתי ייצור מתקדמים מול TSMC. קואו אף מעריך שאם התהליך יצליח, גם הצמתים הבאים של אינטל – 14A ומעבר לו – יוכלו למשוך הזמנות נוספות מאפל ומלקוחות Tier-1 נוספים ולצבוע באור ורוד יותר את תחזית החברה לשנים הבאות.

בשלב זה מדובר עדיין בתחזית אנליסט, לא בהודעה רשמית מאפל או מאינטל. השאלות הפתוחות רבות: האם אפל תרצה לפצל בפועל את ייצור משפחת ה־M בין TSMC לאינטל, האם היא תסתפק בהעברת הדגמים הבסיסיים בלבד לפאונדרי האמריקני, ומה תהיה המשמעות של מהלך כזה מבחינת עלות, סיכון טכנולוגי וגמישות תכנונית. אבל עצם העובדה שלקראת סוף 2025 מדבר אחד האנליסטים המקושרים ביותר בשוק על "התקרבות" בין אפל לאינטל – הפעם סביב צמתי ייצור מתקדמים – מראה עד כמה המפה הגלובלית של תעשיית השבבים עדיין גמישה ופתוחה לשינויים.

הפוסט אפל תשוב לייצר שבבים באינטל, בטכנולוגית 18A כבר ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי יוטלו מכסים של 100 אחוז על שבבי מחשב שמיובאים מחוץ לארצות הברית, וזאת כחלק ממאמץ רחב לעודד ייצור מקומי של רכיבים חיוניים. חברות שיתחייבו לייצור בתחומי ארצות הברית יקבלו פטור מהמכסים.

בהכרזה שנמסרה באירוע בבית הלבן בהשתתפות מנכ"ל אפל, טים קוק, הוצג גם מהלך משמעותי מצד החברה: השקעה מתוכננת של 600 מיליארד דולר בכלכלה האמריקנית במהלך כהונתו של טראמפ. סכום זה כולל תשלומי שכר, רכישות מספקים מקומיים והרחבת שיתופי פעולה עם חברות כמו Corning, שאמורה לספק בעתיד את כל זכוכיות האייפון וה־Apple Watch ממפעלי החברה בקנטקי.

לפי טראמפ, אפל תוחרג מהמכסים החדשים בזכות מחויבותה להרחבת פעילות הייצור בארה"ב. עם זאת, הממשל טרם הבהיר מהם הקריטריונים המדויקים לקבלת פטור – האם מדובר רק בהקמת מפעלים חדשים, מהו היקף ההשקעה המינימלי הנדרש או מה לוחות הזמנים הנדרשים למימוש ההבטחות. עמימות זו מאפשרת לנשיא להפעיל לחץ ישיר על חברות נוספות בענף.

המדיניות החדשה מהווה חלק מאסטרטגיה שמקדם הממשל מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ, לפיה חברות זרות ואמריקניות כאחד יידרשו להעביר פעילות ייצור לארה"ב, במיוחד בתחומי שבבים, תעשיית הרכב והתרופות.

מהלך זה מגיע על רקע תלות גוברת של החברות האמריקניות בשבבים מתוצרת אסיה. לפי הדו"חות האחרונים של אפל, כמעט כל מוצרי החברה מיוצרים לפחות בחלקם בסין, הודו, טאיוואן, יפן ודרום קוריאה.

בין החברות שכבר הצהירו על השקעות נרחבות בארצות הברית בתגובה ללחצים המדיניים – או בציפייה להטבות עתידיות – נמנות Nvidia, OpenAI, אמזון, וענקיות פרמצבטיקה כמו Roche ו־Eli Lilly.

למרות הרטוריקה של הממשל, חלק מההשקעות שצוינו נולדו עוד לפני ניצחונו של טראמפ בבחירות 2024, וחלקן טרם מומשו בפועל. דוגמה לכך היא פרויקט Stargate בהובלת OpenAI וחברות נוספות, שעד כה כלל רק הקמת מתקן אחד בטקסס.

המכסים החדשים, אם ייכנסו לתוקף מלא, צפויים להעלות את מחירי המכשירים האלקטרוניים והמכוניות, בשל הגלגול הצפוי של עלויות הייבוא אל הצרכנים. למרות זאת, בממשל מאמינים כי המדיניות תספק לחברות "מרווח נשימה" כדי להעביר בהדרגה את קווי הייצור לארה"ב.

ככל שהמדיניות תעמיק, ייתכן שנראה גל נוסף של חברות המתחייבות להרחיב ייצור בארה"ב – לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה תעשייתית, אלא כהגנה מפני סנקציות כלכליות שעלולות לפגוע קשות ברווחיותן.

הפוסט טראמפ מכריז על מכסים חדשים: חברות שלא ייצרו שבבים בארה"ב יחויבו ב־100% מכס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהפכת ה AI-זרז לשינוי מבני

הביקוש הגובר לשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית כמו GPU, TPU, DPU ומאיצים נוירומורפיים יצר הזדמנות חסרת תקדים לישראל. בזכות שילוב של הון אנושי איכותי, אקוסיסטם טכנולוגי עשיר ונוכחות של ענקיות חומרה, ישראל הפכה למוקד אסטרטגי לפיתוח שבבים מתקדמים.

לפי דו"ח של Startup Nation Central  נכון ל-2024, כ-40% מההשקעות בטכנולוגיה בישראל מופנות לסטארטאפים בתחום ה- AI כאשר רבים מהם עוסקים בפיתוח חומרה ייעודית. חברות כמו Hailo, NeuReality ו- NeoLogic – מפתחות שבבים חדשניים לעיבוד קצה, רכב אוטונומי וAI –  תעשייתי.

ענקיות השבבים בישראל: מי פועל כאן ולמה?

Nvidia – מאז רכישת Mellanox בכ-7 מיליארד דולר, הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי בתחום תקשורת מרכזי נתונים ומאיצי AI. החברה מפעילה שבעה מרכזים עם למעלה מ-4,500 עובדים, והשיקה ב-2024 השקעה של חצי מיליארד דולר ביוקנעם להקמת סופר-מחשב מבוסס Blackwell GPUs.

Intel – עם יותר מ-12,000 עובדים בישראל, אינטל מקיימת פעילות ענפה בפיתוח CPU,   FPGA  ושבבי AI .מהנדסי חברת הבינה המלאכותית Habana Labs (שנרכשה ע"י אינטל ב-2019)  מובילים כיום פרויקטים בתחום חישוב נוירומורפי.

Apple – מרכז הפיתוח בהרצליה מוביל את פיתוח שבב Baltra, שבב AI לשרתים שנועד להתחרות ב. Nvidia  במסגרת הפרויקט מתקייםשיתוף פעולה פורה עם מהנדסי חברת Broadcom בפיתוח רכיבי תקשורת לשבבים.

Google – החברה מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובחיפה, ומפתחת רכיבי TPU וNIC חדשים עבור מחשוב ענן. נכון ל-2025, גוגל ישראל גם מגייסת מהנדסי חומרה לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית מבוזרת.

Microsoft – החברה מעמיקה את פעילותה בישראל בתכנון שבבים לענן. מרכז הפיתוח ברעננה עוסק בין היתר באופטימיזציה של חומרה לשירותי Azure AI .

Broadcom – פעילה שלושה מרכזים (בתל אביב, חיפה ונצרת), עם התמחות ברכיבי תקשורת אופטיים לשבבי מחשוב מאומץ.

בנוסף לנ"ל גם חברות קוואלקום, מרוול, סוני, וינבונד, נובוטון, הואווי ועוד רבות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח בהם מועסקים מאות מהנדסים.

שינוי זהות טכנולוגית

בעוד שבעבר ישראל התמקדה בעיקר בפיתוח תוכנה, אפליקציות וסייבר, כיום היא מובילה גם בפיתוח חומרה קריטית. השינוי אינו רק טכנולוגי אלא גם תודעתי: מהנדסים ישראלים עוסקים בעיצוב ארכיטקטורות שבבים, אופטימיזציה של ביצועים, וניהול חום וצריכת אנרגיה—תחומים שבעבר נחשבו נחלתם של חברות טאיוואניות, קוריאניות או אמריקאיות בלבד.

כיצד הפכה ישראל למוקד כזה?

ישראל נהנית ממספר יתרונות ייחודיים:

הון אנושי איכותי: שיעור מהנדסים גבוה, חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה, ניסיון צבאי במערכות מידע וביטחוניות כל אלו יחד מנפקים לתעשיית השבבים כח אדם מנוסה, איכותי ואמין .

אקוסיסטם מפותח: רשת צפופה של סטארטאפים בתחום השבבים בינהם proteanTecs Valens, DustPhotonics  ועוד, מציעים פתרונות מתקדמים לשווקים כמו רכב אוטונומי, תקשורת ו- AI תעשייתי.

תמיכה ממשלתית: תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית כוללת השקעה של כמיליארד ש"ח במחקר, הטמעה והכשרות.

אתגרים בעתיד הקרוב

לצד היתרונות הרבים מהן נהנות החברות המפתחות שבביהן בישראל יש גם כמה אתגרים:

מחסור בחברות הזנק ישראליות – עלויות הפיתוח הדרושות לפיתוח שבב חדשני מרתיעות משקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות. ההסטוריה של חברות השבבים בישראל מוכיחה כי למרות ההשקעה הגבוהה יחסית בתחילת הדרך סך ההשקעה הנדרש לחברת שבבים "מסטארטאפ לאקזיט" לא שונה בהרבה מתחומים אחרים. בנוסף, בעזרת תמיכה ממשלתית נאותה (כמו למשל הקמת חממות לתחום השבבים) ניתן לחסוך בעליות הקמה ולהבטיח את עתידה של תעשיית השבבים הישראלית.

קיימים עוד כמה אתגרים הקשורים לתעשיית השבבים הגלובלית אך הם ניתנים לפתרון כפי שנפתרו עד כה בינהם:

מחסור בכוח אדם:  התחרות על טאלנטים הנדסיים בישראל מגיעה לשיא, מה שמוביל לעלייה בשכר ולקשיים בגיוס.

מגבלות יצוא אמריקאיות: מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים (Tier 2) עשויות להגביל את גישת החברות הישראליות לחומרה מתקדמת במיוחד.

תחרות גלובלית:  מדינות כמו הודו, דרום קוריאה וטאיוואן מציעות כיום תמריצים אגרסיביים למשיכת חברות חומרה וישראל עלולה למצא עצמה במצב של בו היא תידרש לתגובה תחרותית.

לסיכום ניתן לומר כי מהפכת ה-AI  לא רק האיצה את קצב החדשנות בישראל, אלא גם שינתה את כיוון ההתמחות הלאומית. ישראל כבר אינה רק "סטארטאפ ניישן" . כעת אפשר לקרא לה בצדק "סמיקונדקטור ניישן", מעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI מתקדמים המניעים את הדור הבא של הבינה המלאכותית. הבעיה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת כעת היא הקמת דור חדש של חברות סטארטאפ בתחום השבבים אשר יבטיחו את עתידה ועצמאותה של תעשיית השבבים בישראל.

הפוסט מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בפיתוח שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס ChipEx2025 שנערך בתל אביב, הציג רוני פרידמן, מנכ"ל אפל ישראל, לראשונה בפני קהל מקומי סקירה טכנולוגית מקיפה של מחשב המציאות המרחבית החדש של אפל – Vision Pro. מדובר באירוע יוצא דופן, שכן חברת אפל, הידועה במדיניותה הקפדנית לשמירה על סודיות, בחרה לחשוף לראשונה בישראל פרטים טכניים מהותיים אודות אחד ממוצריה החדשניים ביותר.

מהפכה של אינטראקציה – בלי עכבר, בלי שלט

Vision Pro הוא מכשיר עתיר טכנולוגיה – מצלמות מסוגים שונים, חיישנים, אלגוריתמים מתקדמים, מסך ייחודי ומעבדים עוצמתיים. אחד מיעדיו המרכזיים הוא לאפשר למשתמש אינטראקציה טבעית וללא צורך באביזרי קלט חיצוניים כמו שלט או עכבר.

כדי לאפשר זאת, שילבה אפל במכשיר טכנולוגיית מעקב עיניים (gaze tracking): לכל עין מצלמה ייעודית הקולטת את כיוון המבט באמצעות החזרי אור מהקרנית. אלגוריתמים תלת-ממדיים מנתחים את המידע ומאפשרים למשתמש לבחור אובייקטים וירטואליים בדיוק גבוה – רק באמצעות המבט.

המנגנון משמש גם לזיהוי ביומטרי חזותי של המשתמש, ובכך מחליף גם את אמצעי האימות המסורתיים.

שדה ראייה עשיר, מעקב ידיים מדויק ואינטראקציה חלקה

ה-Vision Pro מצויד במצלמות נוספות, שפונות כלפי חוץ ומבצעות תפקידים מגוונים: מצלמות סטריאוסקופיות לקליטת הסביבה בתלת-ממד, מצלמות צד למעקב ידיים, ומצלמות עומק לזיהוי סצנות ומיקום מדויק של אובייקטים וירטואליים בעולם הפיזי.

מערכת מעקב הידיים, שהודגשה על ידי פרידמן, מאפשרת אינטראקציה טבעית ביותר: המשתמש יכול להזיז את ידיו בכל מקום בשדה הראייה, והמכשיר יזהה תנועות עדינות בדיוק תת-מילימטרי – למשל לצורך לחיצה על אייקון או גרירת עצם וירטואלי.

23 מיליון פיקסלים – אבל לא בבת אחת

אחד האתגרים הגדולים בפיתוח היה לשמור על חוויית תצוגה חסרת פשרות לצד ניהול צריכת חשמל אופטימלית. לשם כך יושמה טכניקת foveated rendering, בה המערכת מציגה את הרזולוציה הגבוהה ביותר רק במקום אליו מופנה המבט, ומפחיתה רזולוציה באזורים ההיקפיים. כך ניתן להפחית פי חמישה את כמות הפיקסלים שצריך לעבד בכל רגע – ולחסוך משמעותית באנרגיה.

שבבים ייחודיים – M2 ו-R1 – פועלים יחד בסנכרון מופתי

המכשיר מבוסס על שני מעבדים: M2, שמבצע את החישובים הכבדים, ו-R1, שמטפל בזמן אמת במצלמות, בתצוגה ובחיישנים. שני השבבים מחוברים בקישור מהיר ומבצעים שיתוף פעולה שוטף. לדוגמה, מעבד R1 קולט את כיוון המבט ומעביר את הנתונים ל-M2, שמחשב איזורי רזולוציה לפי המבט ומחזיר את המידע לרכיב התצוגה.

מנגנון תצוגה נוסף שתוכנן כדי למנוע תחושת בחילה בתנועה (motion sickness) מבוסס על כך שהמסך מתחיל להציג את המידע עוד לפני שכל פריים וידאו הושלם – כך המערכת מגיבה מהר יותר לתנועות ראש או עיניים.

מערכת הפעלה ייעודית: visionOS

המכשיר פועל על מערכת הפעלה ייחודית, visionOS, שתפקידה לנצל כל משאב חומרה – מעבדי CPU, GPU, עיבוד תמונה (ISP), מנועים נוירוניים ועוד – כדי לספק את חוויית השימוש האופטימלית תוך שמירה על צריכת חשמל מינימלית, ותזמון מדויק בין משימות בזמן אמת לבין תהליכים ברקע.

התרומה הישראלית לפיתוח

פרידמן ציין כי חלק מהטכנולוגיות שהוצגו פותחו בישראל, על ידי צוות אפל המקומי, בשיתוף פעולה עם צוותי אפל ברחבי העולם. בכך מצטרפת ישראל לשורת מדינות מפתח שמעורבות ישירות בפיתוח מוצרי הליבה של החברה – ומבססת את מעמדה כמרכז פיתוח חשוב בעולמות החומרה וה-AI.

חזון עתידי: מרחב עבודה בלתי מוגבל

בסיומה של ההרצאה הציג פרידמן הדגמה חיה, כולל פנורמה במציאות מדומה. "כשאתה מרכיב את ה-Vision Pro, המסך הופך לאינסופי. אתה שולט בידיים ובעיניים, בלי שלט, בלי מקלדת, פשוט בתוך המרחב," סיכם.

לדבריו, Vision Pro הוא רק תחילתה של קטגוריה חדשה – מחשוב מרחבי (Spatial Computing) – ואפל צפויה להרחיב אותה עוד בעתיד הקרוב.

הפוסט רוני פרידמן, מנהל מרכז הפיתוח של אפל בישראל חושף: כך ישראל תרמה לפיתוח ה-Vision Pro של אפל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חלקים חשובים מהמוצר ובמיוחד ביחידת העיבוד שלו פותחו בישראל. בכנס ChipEx2025  – הכנס המרכזי של תעשיית השבבים וה- AI בישראל, יחשוף רוני פרידמן, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אפל בישראל לראשונה פרטים רבים על המוצר החדשני מבית אפל. הכנס יערך ביום שלישי הקרוב  13/5 במרכז הכנסים Expo Tel Aviv. חברת אפל, ידועה כחסכנית מאד במידע בכל הקשור למוצריה. לכן הצגת המוצר המעורר ענין רב בציבור ע"י אחד מבכיריה הוא ארוע נדיר והזדמנות חד פעמית למהנדסי תעשיית השבבים בישראל ללמד מקרוב על הפיתוחים היחודיים של אפל עבור ה- Vision Pro.   

ה-Vision Pro  של אפל הושק לראשונה בתחילת 2024 .הוא מורכב ממחשב מרחבי הכולל צגי micro-OLED ברזולוציה גבוהה במיוחד, שמע מרחבי ובקרת עין/יד/קול אינטואיטיבית. ה- Vision Pro מבוסס על מערכת הפעלה יעודית בשם  VisionOS, המשלבת מציאות רבודה/מציאות מדומה (VR/AR) המייצרות חוויות שימוש מרהיבות ויעילות, עם מערכת כלכלית הולכת וגדלה של ישומים פרטיים וארגוניים. הטכנולוגיה המרכזית שלו כוללת את השבב שפותח באפל ומותאם במיוחד לביצועים גבוהים וכן מערכי חיישנים מתקדמים למעקב אחר העולם שסביבו תוך שימוש בקלט ידידותי במיוחד למשתמש.

בימים אלו מסתובבות כבר שמועות על השקתו הקרבה של ה-  Vision Pro 2. לגמרי לא ברור מתי ואיך זה יקרה אך אנלסיטים העוקבים מקרוב אחר חברת אפל ומוצריה צופים כי ההכרזה צפויה לקרות בסוף 2025 או בתחילת  2026. טווח זמן זה יאפשר לאפל לאסוף משובים מהשוק, לקדם את הטכנולוגיה הבסיסית של מוצר הדור הראשון ואף לשפר גורמים כמו מחיר ועיצוב המוצר.

להשתתפות בהרצאה של רוני פרידמן שתתקיים במסגרת כנס ChipEx2025  ניתן להירשם באמצעות הלינק הזה

הפוסט לראשונה בישראל: מנכ"ל אפל ישראל יציג את משקפי המציאות המעורבת בפתיחת כנס ChipEx2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company), יצרנית השבבים המובילה בעולם, חנכה בסוף השבוע מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 2 ננומטר בעיר הדרומית קאושיונג שבטאיוואן – אף על פי שהיא מרחיבה במקביל את פעילותה בארצות הברית בהשקעה של 100 מיליארד דולר.

המפעל החדש צפוי להתחיל בייצור סדרתי במחצית השנייה של שנת 2025, והוא יעסיק כ־7,000 עובדים בתחום ההיי-טק. מדובר במהלך שיחזק את מיקומה המרכזי של טאיוואן בשרשרת האספקה הגלובלית של שבבים – כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.

סגן נשיא בכיר ומנהל התפעול המשותף של TSMC, יונג־פיי (Y.P.) צ'ן, אמר בטקס הפתיחה, ששודר בתחנות טלוויזיה מקומיות, כי טאיוואן תישאר הבסיס האסטרטגי והתפעולי של החברה:
"נמשיך לחפש מקומות להרחבת ההשקעות בטאיוואן. המחויבות שלנו לענות על צורכי הלקוחות הגלובליים נותרת איתנה."

ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו צ'ונג־טה, שהשתתף אף הוא באירוע, בירך את TSMC על כך שהיא שומרת את עיקר תשתיותיה על אדמת האי. "הבסיסים החשובים ביותר יישארו בטאיוואן," הדגיש. "TSMC תמיד תהיה הקבוצה הלאומית שלנו."

TSMC נחשבת ל"מגינה על המדינה", בשל חשיבותה האסטרטגית לכלכלת טאיוואן ולתעשיית השבבים העולמית. החברה מספקת שבבים מתקדמים לענקיות טכנולוגיה כגון אפל, אנבידיה ו־Qualcomm, ומהווה רכיב חיוני בשרשרת האספקה הטכנולוגית של ארה"ב.

למרות המתחים הגיאופוליטיים וקריאותיו החוזרות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב – ואף על רקע האפשרות שיוכרזו השבוע מכסים הדדיים חדשים על יבוא שבבים – גם ממשלת טאיוואן וגם TSMC מבהירות כי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ימשיכו להישאר בטאיוואן.

בנוסף למפעל החדש בקאושיונג, ייוצרו שבבי 2 ננומטר גם באתר המרכזי של החברה בעיר סינצ'ו.

הפוסט TSMC חונכת מפעל לייצור שבבים בגודל 2 ננומטר בטאיוואן – למרות ההתרחבות בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג'וני סרוג'י, הישראלי המשמש כסגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה בחברת אפל ומוביל את צוותי הפיתוח של Apple Silicon, זכה לאחרונה בפרס החדשנות היוקרתי לשנת 2025 מטעם הארגון הבינלאומי IMEC, כהוקרה על תרומתו המשמעותית לתעשיית השבבים העולמית.

"סרוג'י לא רק הגדיר מחדש את מוצרי אפל, אלא גם השפיע רבות על האקוסיסטם הרחב יותר של תעשיית השבבים, וקידם טכנולוגיות שבבים חדשניות שהביאו חוויות משתמש, תכונות מתקדמות ובינה מלאכותית לרמות חדשות," אמרו ב-IMEC בעת הכרזת הפרס.

הפרס מציין גם את הישגיהם הרבים של צוותי הפיתוח של אפל בתחומים כגון סיליקון, סוללות, מצלמות, בקרי אחסון, חיישנים, מסכים ורכיבים נוספים החיוניים למוצרי אפל.

הארגון IMEC נחשב למוביל עולמי במחקר בתחום הננו-אלקטרוניקה וטכנולוגיות מתקדמות, לרבות סמיקונדקטורים חדשניים, תקשורת פוסט-5G וטכנולוגיות חישה מתקדמות. הפרס נחשב יוקרתי במיוחד בשל מעמדו של IMEC כארגון מחקר מוביל, שזכה בעבר בפרסים רבים ובעל השפעה משמעותית בתחום האלקטרוניקה והטכנולוגיה.

"עם השילוב ההולך וגובר של בינה מלאכותית בכל היבטי הטכנולוגיה המודרנית, הצורך בחומרה בעלת ביצועים גבוהים וחסכונית באנרגיה הוא חסר תקדים," אמר לוק ואן דן-הובה, מנכ"ל IMEC. "החזון של ג'וני בשימוש בטכנולוגיות שבבים מתקדמות להנעת הארכיטקטורות החדשות של השבבים הוא המפתח למהפכה באלקטרוניקה הצרכנית ובמחשוב הקצה."

סרוג'י הגיב לזכייתו: "זהו כבוד גדול לקבל את פרס החדשנות היוקרתי של IMEC, ואני משתף אותו בצניעות עם עמיתיי באפל. מטרתנו היא תמיד ליצור טכנולוגיות ייחודיות שיאפשרו את המוצרים הטובים בעולם, ואנחנו ממשיכים להתמקד בביצועים גבוהים לצד יעילות אנרגטית. אני מצפה להמשיך ולפתור בעיות מורכבות וליצור הזדמנויות חדשות בשיתוף פעולה מתמשך עם IMEC ושותפים נוספים בתעשייה."

הפוסט ג'וני סרוג'י זכה בפרס חדשנות יוקרתי על תרומתו לתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.