אפל ואינטל הגיעו להסכם ראשוני שבמסגרתו אינטל תייצר חלק מהשבבים המיועדים למוצרי אפל, כך דיווח Wall Street Journal. לפי הדיווח, המגעים בין החברות נמשכו יותר משנה, והבשילו בחודשים האחרונים להסכם ראשוני. עדיין לא ברור אילו שבבים תייצר אינטל עבור אפל, לאילו מוצרים הם ייועדו, באילו טכנולוגיות ייצור ייוצרו, ומה יהיה היקף ההזמנות. אפל ואינטל לא מסרו תגובה מיידית לדיווח. (wsj.com)

הדיווח חשוב משום שהוא מחזיר את שתי החברות לשיתוף פעולה מסוג שונה מזה שהכיר השוק בעבר. במשך שנים השתמשה אפל במעבדי אינטל במחשבי Mac, אך החל מ־2020 עברה בהדרגה לשבבי Apple Silicon שתוכננו על ידה ויוצרו בעיקר אצל TSMC. ההסכם החדש, אם ייחתם סופית, אינו אומר שאפל חוזרת להשתמש במעבדים של אינטל, אלא שאינטל תשמש כיצרנית שבבים בקבלנות עבור תכנון של אפל. The Verge ציין כי גם כעת לא ברור אם מדובר בשבבי Mac, רכיבים למכשירים אחרים, או מוצרים פחות מרכזיים במערך של אפל. (The Verge)

מבחינת אינטל, עצם האפשרות לייצר עבור אפל היא הישג תדמיתי ותעשייתי. החברה מנסה בשנים האחרונות לבנות מחדש את מעמדה לא רק כמתכננת ומוכרת של מעבדים, אלא גם כיצרנית שבבים עבור לקוחות חיצוניים. מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, שמונה לתפקיד במרץ 2025, הצהיר עם כניסתו לתפקיד כי בכוונתו לשקם את מעמדה של אינטל כחברת מוצרים עולמית וכ־Foundry עולמי. (Newsroom)

האתגר של אינטל הוא להוכיח שהמפעלים ותהליכי הייצור שלה יכולים לעמוד בדרישות של לקוחות מהשורה הראשונה. אפל נחשבת לקוח קשה במיוחד: היא דורשת נפחי ייצור גדולים, איכות גבוהה, יעילות אנרגטית, עמידה בלוחות זמנים ושרשרת אספקה צפויה. אם אינטל אכן תצליח לספק לאפל שבבים מתקדמים בקנה מידה מסחרי, הדבר עשוי לחזק את אמון השוק בעסקי הייצור שלה ולסייע לה למשוך לקוחות נוספים.

מבחינת אפל, ההיגיון המרכזי הוא פיזור סיכונים. החברה תלויה כיום במידה רבה ב־TSMC לייצור השבבים המתקדמים שלה. התלות הזאת עבדה היטב במשך שנים, אך היא יוצרת רגישות גבוהה לעומסים בשרשרת האספקה, למתיחות סביב טאיוואן ולתחרות גוברת על קיבולת ייצור מתקדמת מצד חברות בינה מלאכותית כמו אנבידיה ו־AMD. העסקה האפשרית עשויה לספק לאפל מקור נוסף לייצור שבבים, ובמקביל לספק לאינטל זרם ביקוש יציב יותר. (Reuters)

ברקע נמצאת גם מדיניות תעשייתית אמריקנית מובהקת. ממשל טראמפ פועל לחיזוק ייצור השבבים בארצות הברית, ובדיווחים נכתב כי הממשל מילא תפקיד בהבאת אפל לשולחן הדיונים. לפי רויטרס, גורמים בממשל קיימו מאמצים רחבים לעודד חברות טכנולוגיה גדולות לתמוך בהתאוששות אינטל ולחזק את ייצור השבבים המקומי.

העיתוי אינו מקרי. שוק השבבים העולמי נמצא בגאות חריגה. לפי SIA, מכירות השבבים העולמיות הגיעו ברבעון הראשון של 2026 ל־298.5 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון הרביעי של 2025. בחודש מרץ לבדו הגיעו המכירות ל־99.5 מיליארד דולר, זינוק של 79.2% לעומת מרץ 2025. נתונים אלה ממחישים את הלחץ על קיבולת ייצור מתקדמת, בעיקר בשל הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ושבבים עתירי ביצועים.

עם זאת, חשוב להיזהר בפרשנות. מדובר בהסכם ראשוני, לא בהכרזה רשמית על ייצור סדרתי ולא בהכרח בהעברת שבבי הדגל של אפל מאחד היצרנים לאחר. אנליסטים מעריכים כי אפל לא תסכן במהירות את השבבים המרכזיים של ה־iPhone או של מחשבי Mac המתקדמים, ולכן ייתכן שהשלב הראשון יכלול שבבים פחות מרכזיים, גרסאות בסיסיות יותר או מוצרים שבהם הסיכון נמוך יותר. The Verge הזכיר כי האנליסט מינג־צ׳י קואו העריך בעבר שאינטל עשויה להתחיל לשלוח עבור אפל מעבדי M בסיסיים יותר סביב 2027, אך גם זו הערכה ולא אישור רשמי.

לכן, המשמעות המיידית של הדיווח אינה “חזרה של אפל לאינטל” במובן הישן. זו יכולה להיות התחלה של מודל חדש: אפל ממשיכה לתכנן את השבבים שלה, אך מוסיפה יצרן אמריקני נוסף לשרשרת האספקה. עבור אינטל זו הזדמנות להוכיח שעסקי ה־Foundry שלה מסוגלים להתמודד עם הלקוחות התובעניים ביותר. עבור אפל זו דרך לחזק גמישות אסטרטגית. ועבור ארצות הברית זו עוד אבן דרך בניסיון להחזיר חלק מייצור השבבים המתקדם לשטחה.

הפוסט אפל ואינטל בדרך להסכם ייצור שבבים חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 בנוסף, הכנס מאגד השנה רשימה נדירה של מנהלים בכירים, יזמים פורצי דרך ומובילי חדשנות עולמיים שיגיעו כדי לדבר על מה באמת קורה בתעשייה שמניעה הלכה למעשה את מהפכת הבינה המלאכותית .בין המרצים:

איל וולדמן –  האיש שמכר את חברת מלאנוקס לאנבידיה ב-7 מיליארד

דב מורן – מייסד M Systems  ומנכ"ל שותף קרן Grove Ventures

רונן לוינגר – מנכ"ל חברת Dustphotonics שנמכרה לאחרונה ב 1.3 מילארד דולר

טל ענבר, דירקטור בכיר לתכנון SOC בחברת אפל

גיא אזרד, לשעבר מנכ"ל מרוול ישראל וכיום מנכ"ל Astera Labs  בישראל

דדה גולדשמידט – סגן נשיא בכיר ומנהל עולמי של קרן ההשקעות, Samsung

משה תנך– מנכ"ל חברת השבבים המבטיחה Neureality

שלמה גרדמן, יו"ר משותף של כנס ChipEx2026 : "קיבלנו החלטה אסטראגית לקיים את הכנס במועדו למרות ועל אף המצב. שמחנו לגלות את התמיכה הגלובלית לה זוכה הכנס גם בשנה מאתגרת זו. זוהי הוכחה נוספת לחשיבות תעשיית השבבים הישראלית לחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם".

פרופ' רן גינוסר, יו"ר משותף של ChipEx2026 הוסיף ואמר: "השנה בנינו תוכנית אטראקטיבית במיוחד הכוללת מרצים מהחברות המובילות בתעשיה. האתגרים העומדים כיום בפני מפתחי השבבים רק הולכים וגדלים ובכוונתינו לאפשר למבקרים בכנס להיחשף לטכנולוגיות ה- AI החדישות והמתקדמות ביותר אשר יסייעו להם לפתח את דור המוצרים הבא שלהם באופן קל יותר ומהיר יותר."

בכנס הנחשב לאחד הגדולים והחשובים בתחומו בעולם, ישתתפו גם עשרותספקי כלי פיתוח, רכיבים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, בלגיה, הודו וטיוואן אשר יציגו בתערוכה כלים ושירותים חדשניים המוצעים לתעשיית השבבים וה- AI המקומית. הכנס יפתח במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים.

בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום השבבים וה- AI משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

מושב הנעילה החגיגי של הכנס יתקיים ב-13 במאי, 2026 במרכז פרס לשלום וחדשנות, בחסות רשות החדשנות ובהשתתפות ד"ר אלון סטופל, יו"ר הרשות לחדשנות. במהלך המושב בו ישתתפו מאות מבכירי התעשיה מהארץ והעולם יוענקו כמדי שנה אותות ה- Global Industry Leader"" לכמה אישים אשר תרמו תרומה מהותית להתפתחות תעשיית השבבים העולמית והמקומית.

כנס ChipEx2026  מאורגן ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ  בשיתוף עם  SIA – איגוד התעשיה בארה"ב ורשות החדשנות בישראל.

לצפיה בתוכנית הכנס לחץ כאן.

הפוסט כמה מהחברות המובילות בעולם יחשפו ב ChipEx2026 את הפיתוחים החדשנים ביותר שלהן בינהן אנבידיה, ,AMD אמזון ו-Sandisk הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סקטור הטכנולוגיה, ובעיקר מניות השבבים, חזרו בשבוע האחרון למרכז תשומת הלב של המשקיעים בוול סטריט. לפי סקירת ההשקעות השבועית מ-3 במאי 201126 של הבנק הבינלאומי, הדוחות החזקים של חמש ענקיות הטכנולוגיה – גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון ומטא – העניקו לשווקים שבוע ירוק נוסף, כאשר כולן היכו את תחזיות האנליסטים וסיפקו תחזיות מעודדות לרבעון הבא. הנתון החשוב יותר מבחינת השוק היה התרומה הגוברת של פעילות הענן והבינה המלאכותית לצמיחה בהכנסות וברווחים.

המשמעות רחבה יותר מתוצאות רבעוניות טובות. בחודשים האחרונים התנהל בוול סטריט דיון חריף בשאלה האם השקעות העתק של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI, בעיקר בהוצאות הון על מרכזי נתונים, שרתים ושבבים, יצליחו להחזיר את עצמן. בעבר, המשקיעים הגיבו לעיתים בחשש לעלייה חדה ב-CAPEX, מתוך חשש שהחברות “שורפות” מזומנים מהר יותר מכפי שהן מייצרות צמיחה. הפעם, לפי הסקירה, התגובה הייתה שונה: המשקיעים קיבלו באופן חיובי את המשך ההשקעות, בעיקר משום שהן כבר משתקפות בצמיחה ממשית בפעילות הענן ובשירותי AI.

בולטת במיוחד גוגל, שלפי הסקירה הציגה זינוק של 63% בפעילות הענן לצד גידול בצבר ההזמנות. גם מיקרוסופט הציגה צמיחה של 39% בפעילות Azure וצמיחה של 123% בהכנסות מפעילות הקשורה ל-AI. הנתונים האלה מסמנים כי הבינה המלאכותית אינה נתפסת עוד רק כהבטחה עתידית או כמרכז עלות, אלא כגורם שמתחיל להשפיע בפועל על שורת ההכנסות של החברות הגדולות.

התגובה בשוק הייתה חדה. מדדי נאסד"ק רשמו באפריל זינוק חודשי של 15.3%–15.6%, אך את ההובלה תפס סקטור השבבים. לפי הסקירה, סקטור זה זינק באפריל ב-38.4%, ובתוך כך השלים מדד SOX רצף של 18 ימי עליות רצופים – הרצף החיובי הארוך ביותר שנרשם בו. העליות בשבבים משקפות את התפקיד המרכזי של המעבדים, המאיצים, הזיכרונות ורכיבי התקשורת בתשתית הפיזית של מהפכת ה-AI.

גם בסיכום השבועי ניכרה העדפה ברורה למניות טכנולוגיה גדולות. מדד S&P 500 עלה ב-0.9% וננעל בשיא חדש, נאסד"ק הכללי עלה ב-1.1%, ואילו נאסד"ק 100 עלה ב-1.5%. לפי הסקירה, הפער בין נאסד"ק הכללי לנאסד"ק 100 נובע בין היתר מכך שמשקלן של מניות השבבים גבוה יותר במדד החברות הגדולות. במילים אחרות, כאשר מניות השבבים מובילות את השוק, נאסד"ק 100 נהנה מכך יותר.

ההתעניינות בסקטור צפויה להימשך גם בשבוע הקרוב, כאשר עונת הדוחות עדיין לא הסתיימה. בין החברות שצפויות לפרסם תוצאות נמצאות AMD ו-Arm, שתי חברות בעלות חשיבות ישירה לשרשרת הערך של AI ושבבים. המשקיעים ינסו לבדוק האם מגמת הביקושים לתשתיות AI נמשכת גם מעבר לענקיות הענן, והאם היא מחלחלת גם לספקי השבבים, התכנון והשרתים.

גם בשוק המקומי נרשמה השפעה מסוימת של הראלי הטכנולוגי בחו"ל. בבורסה בתל אביב נרשמה מגמה חיובית ברוב המדדים, וביום שישי בלטו לטובה מדדי הטכנולוגיה והביטחוניות שעלו ב-2.5% ו-2.2% בהתאמה. מדד ת"א קלינטק עלה בסיכום השבועי ב-5.1%, בין היתר על רקע המומנטום החיובי במניות הטכנולוגיה בעולם.

התמונה הכוללת שעולה מן הסקירה היא של שוק שחוזר להאמין בסיפור הטכנולוגי, אך הפעם בצורה מפוכחת יותר. ה-AI עדיין דורשת השקעות ענק, אך הדוחות האחרונים מספקים למשקיעים אינדיקציה לכך שההשקעות האלה מתחילות להניב צמיחה. מבחינת תעשיית השבבים, זהו איתות חשוב: הביקוש למחשוב AI אינו אירוע נקודתי, אלא מנוע שממשיך להזרים הון, הזמנות וציפיות לתוך כל שרשרת הערך של התעשייה.

הפוסט הבינלאומי: דוחות ענקיות הטכנולוגיה החזירו את סקטור השבבים למרכז הראלי בוול סטריט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל הודיעה כי ג׳וני סרוג׳י מונה, בתוקף מיידי, ל־Chief Hardware Officer של החברה. לפי ההודעה הרשמית, סרוג׳י, שכיהן עד כה כסגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה, יקבל מעתה אחריות מורחבת גם על Hardware Engineering, התחום שעליו היה מופקד עד כה ג׳ון טרנוס, וגם על ארגון Hardware Technologies שאותו כבר הוביל. המינוי בוצע כחלק מסבב השינויים בצמרת אפל, שבמסגרתו טרנוס יחליף את טים קוק כמנכ״ל ב־1 בספטמבר 2026. (Apple)

מבחינת אפל, זהו הרבה יותר משינוי תואר. סרוג׳י הופך כעת לאיש שמרכז תחתיו חלק גדול מהעמוד השדרה ההנדסי של החברה: מצד אחד פיתוחי השבבים והטכנולוגיות העמוקות, ומצד אחר הנדסת המוצרים עצמם. רויטרס ציינה כי במסגרת התפקיד החדש הוא יפקח על פיתוח השבבים של אפל ועל צוותי הנדסת החומרה, מה שממחיש עד כמה החברה רואה קשר הדוק בין אסטרטגיית הסיליקון שלה לבין עתיד המוצרים שלה. זו גם אינדיקציה לכך שבאפל לא רצו לאבד את מרכז הכובד ההנדסי שנבנה סביב סרוג׳י בשנים האחרונות, דווקא ברגע של חילופי דורות בהנהלה. (Reuters)

טים קוק עצמו העניק לסרוג׳י גיבוי פומבי חריג בעוצמתו. בהודעה הרשמית של אפל הוא תיאר אותו כאחד האנשים המוכשרים ביותר שעבד עמם אי פעם, ואמר כי לסרוג׳י היה תפקיד ייחודי בעיצוב אסטרטגיית השבבים של אפל וכי השפעתו ניכרת לא רק בתוך החברה אלא גם בכל התעשייה. בניסוח של אפל, זהו למעשה אישור רשמי לכך שסרוג׳י נחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של המעבר של החברה לעידן שבו הסיליקון הפנימי הוא יתרון תחרותי מכריע.

הזווית הישראלית בולטת במיוחד. סרוג׳י נולד בחיפה, השלים תואר ראשון ותואר שני במדעי המחשב בטכניון, ובהמשך עבד ב־IBM ולאחר מכן באינטל, לפני שגויס לאפל ב־2008. לפי הטכניון, כבר בתפקידו הראשון באפל הוא הוביל את תכנון ה־A4, השבב הראשון שאפל פיתחה בעצמה, ששימש באייפון 4 ובאייפד הראשון. עוד לפי הטכניון, סרוג׳י היה בין מי שעודדו את אפל לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, מתוך אמונה שהחברה תמצא כאן עומק הנדסי וחדשנות טכנולוגית. (הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל)

הביוגרפיה הרשמית של אפל מחדדת עוד יותר את היקף השפעתו. החברה מייחסת לסרוג׳י את בניית אחד מצוותי הסיליקון והטכנולוגיה החזקים בעולם, עם אחריות על Apple silicon, סוללות, מצלמות, בקרי אחסון, חיישנים, תצוגות וטכנולוגיות קריטיות נוספות לאורך כל קו המוצרים של אפל. כלומר, גם לפני הקידום הנוכחי סרוג׳י כבר היה אחד האנשים המשפיעים ביותר על האייפון, המק, האייפד, השעון ומוצרים אחרים — וכעת השפעתו רק מתרחבת.

במובן הזה, סרוג׳י אולי לא קיבל את כיסא המנכ״ל, אבל הוא בהחלט קיבל תפקיד שמקרב אותו עוד יותר לליבת קבלת ההחלטות של אפל. אפשר לראות במהלך הזה מסר כפול: טרנוס יקבל את ההובלה הניהולית הרחבה של החברה, בעוד סרוג׳י יקבל את השליטה המרוכזת יותר על לב המכונה ההנדסית שלה. זו פרשנות, לא ניסוח רשמי של אפל, אבל היא עולה בקנה אחד עם חלוקת הסמכויות החדשה ועם הדגש שמעניקה החברה לסיליקון, חומרה ואינטגרציה בין השניים.

לישראל, ולתעשיית השבבים המקומית, זהו רגע סמלי לא פחות ממעשי: אחד מבוגרי הטכניון הבולטים בעולם, ואחד הישראלים הבכירים ביותר בהייטק הגלובלי, מחזיק עכשיו בתפקיד שממקם אותו בצמרת המעשית של אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם.

הפוסט ג׳וני סרוג׳י קיבל קידום בצמרת אפל: הישראלי הבכיר בחברה מונה ל־Chief Hardware Officer הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל הודיעה כי טים קוק יסיים את תפקידו כמנכ״ל החברה ב־1 בספטמבר 2026, ולאחר מכן יעבור לתפקיד יו״ר פעיל של דירקטוריון אפל. את מקומו כמנכ״ל יתפוס ג׳ון טרנוס, המשמש כיום סגן נשיא בכיר להנדסת חומרה. לפי הודעת החברה, המהלך אושר פה אחד בידי הדירקטוריון והוא חלק מתהליך ירושה ארוך טווח שתוכנן מראש. קוק ימשיך לכהן כמנכ״ל עד סוף הקיץ כדי ללוות את תהליך החפיפה, ולאחר מכן יסייע לחברה גם במגעים עם מקבלי החלטות ברחבי העולם. (Apple)

במקביל הודיעה אפל כי ג'וני סרוג'י הישראלי יחליף את טרנוס בתפקידו הקודם כ-Chief Hardware Officer. במסגרת התפקיד המורחב הוא קיבל לידיו גם את Hardware Engineering, שעליה היה אחראי טרנוס, וגם את ארגון Hardware Technologies שבו כבר הוביל את תחום השבבים והטכנולוגיות הקריטיות של אפל.

בהודעה הרשמית מסר קוק כי הנהגת אפל הייתה ״הזכות הגדולה בחיי״, והגדיר את טרנוס כאדם הנכון להוביל את החברה לשלב הבא. טרנוס עצמו אמר כי הוא ״אסיר תודה עמוקה״ על ההזדמנות להוביל את אפל, וציין כי בילה כמעט את כל הקריירה שלו בחברה, תחת סטיב ג׳ובס ולאחר מכן תחת טים קוק.

טרנוס הוא אחד מבכירי אפל הוותיקים ביותר. לפי אפל, הוא עובד בחברה כ־25 שנה, וכיום מוביל את תחום הנדסת החומרה. בעבר היה מעורב בשורה ארוכה של מוצרים מרכזיים, ובמסגרת תפקידיו האחרונים היה אחראי על תחומי חומרה מרכזיים בחברה. אפל הדגישה גם את תרומתו לחדשנות בחומרים, לעיצוב החומרה ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית של מוצריה. עוד נמסר כי עם כניסתו לתפקיד הוא יצטרף גם לדירקטוריון החברה.

המהלך מסמן את סיומה של תקופה ארוכה במיוחד בתולדות אפל. קוק נכנס לתפקיד המנכ״ל ב־2011, לאחר מותו של סטיב ג׳ובס, והוביל את החברה בשנים שבהן הפכה לאחת החברות החזקות והמשפיעות בעולם. בתקופתו השיקה אפל מוצרים מצליחים כמו Apple Watch ו־AirPods, ובמקביל הרחיבה מאוד את פעילות השירותים שלה, הכוללת בין השאר את Apple Music ו־Apple TV. לפי הדיווח שצירפת מה"וושינגטון פוסט", אחד ההישגים הגדולים של קוק היה הפיכת אפל לחברת ענק בעלת שווי שוק עצום ועסקי שירותים שמכניסים יותר מ־100 מיליארד דולר בשנה.

עם זאת, תקופת קוק לוותה בשנים האחרונות גם בביקורת גוברת על כך שאפל טרם הציגה "מערכה שנייה" ברורה בעידן הבינה המלאכותית. לפי הדיווח מה"וושינגטון פוסט", בעוד מתחרות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות סכומי עתק בתשתיות ובמודלי AI, אפל בחרה עד כה בגישה זהירה יותר, המתמקדת בשילוב יכולות בינה מלאכותית במוצרים הקיימים ולאו דווקא בהובלה בוטה של התחום. באותו דיווח צוין כי המינוי של טרנוס משדר בעיקר המשכיות ולא מהפכה, בין היתר משום שהוא מגיע מלב המערכת ההנדסית הקיימת של אפל, בעוד קוק עצמו יישאר דמות מרכזית בהנהגת החברה גם לאחר ספטמבר.

במובן הזה, המינוי של טרנוס עשוי ללמד לא רק על זהות היורש, אלא גם על הכיוון האסטרטגי שאפל בוחרת בו. במקום להביא מנכ״ל חיצוני או דמות המזוהה באופן מובהק עם בינה מלאכותית, החברה מקדמת מהנדס ותיק שצמח בתוך תרבות פיתוח החומרה שלה. זהו מסר ברור של יציבות, של המשכיות ושל אמונה בכך שהשלב הבא של אפל עדיין ייבנה סביב שילוב הדוק בין חומרה, תוכנה ושירותים — גם אם השוק מחכה לראות כיצד בדיוק תתמודד החברה עם עידן ה־AI.

שינוי נוסף בהנהלה הוא שארתור לוינסון, שכיהן כיו״ר לא־ביצועי של הדירקטוריון ב־15 השנים האחרונות, יעבור ב־1 בספטמבר לתפקיד הדירקטור הראשי הבלתי תלוי. בכך משלימה אפל חילופי תפקידים מסודרים בצמרת, תוך ניסיון להציג לשוק מעבר הדרגתי ומבוקר ולא זעזוע ניהולי חד.

הפוסט אפל נערכת לחילופי דורות: טים קוק יפרוש בספטמבר, ג׳ון טרנוס ימונה ליורשו * ג'וני סרוג'י יחליף את טרנוס כראש ההנדסה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי הודעת אפל כפי שדווחה ברויטרס, Q.ai פיתחה יישומי למידת מכונה שמסייעים למכשירים להבין דיבור בלחישה ולשפר איכות שמע בסביבות מאתגרות – למשל רעש רקע גבוה או תנאים אקוסטיים קשים. אפל לא פירטה היכן תוטמע הטכנולוגיה, אך הצירוף של יכולות “הבנת דיבור” עם שיפור שמע מתחבר ישירות לקו המוצרים שלה בתחום האוזניות והתקשורת האישית.

מי מצטרף לאפל

עם הרכישה יצטרפו לאפל צוות המייסדים, בהם המנכ״ל אביעד מייזלס, וכן המייסדים־שותפים יונתן וקסלר ואבי ברליה. מייזלס מוכר היטב בתעשייה הישראלית: הוא היה בין מייסדי PrimeSense, חברת חישה תלת־ממדית שנרכשה על ידי אפל בשנת 2013, מהלך שנחשב לאבן דרך בדרכה של אפל לפיתוח יכולות חישה מתקדמות במוצריה.

ג׳וני סרוג׳י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל מסר כי החברה מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות חדשניות שמאפשרות יצירת מוצרים מהטובים בעולם. לדבריו, Q בולטת בגישה יצירתית לשימוש בטכנולוגיות הדמיה ולמידת מכונה, ואפל נרגשת לצרף את החברה ואת הצוות שלה ולהרחיב את פעילותה בתחום.

כמה זה עלה, ומה זה אומר על אסטרטגיית ה-AI של אפל

רויטרס מדווחת שאפל לא חשפה את סכום העסקה. עם זאת, בתקשורת הכלכלית הופיעו הערכות גבוהות בהרבה: פייננשל טיימס דיווח על רכישה “כמעט 2 מיליארד דולר”,

כך או כך, העסקה משתלבת במאמץ רחב יותר של אפל להרחיב יכולות AI במוצרים קיימים. רויטרס הזכירה שאפל כבר שילבה בשנה האחרונה יכולות AI ב-AirPods, כולל תרגום דיבור בין שפות. במובן הזה, רכישת סטארט־אפ שמתמחה בהבנת דיבור “בגבולות” (לחישה, רעש, תנאים קשים) יכולה להיות עוד שכבה בדרך לשדרוג חוויית השמע, והאינטראקציה עם מכשירים לבישים.

הפוסט אפל רכשה את Q.ai, סטארט־אפ ישראלי ל-AI בשמע: “מבינה גם לחישות” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מערכת השבבים של אפל זוכה ליציבות חשובה: אחרי ימים של שמועות על עזיבה קרובה, ג׳וני סרוג׳י, סמנכ״ל בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל ואחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית השבבים העולמית, שלח מזכר פנימי לעובדיו ובהבהרה חד־משמעית: הוא אוהב את עבודתו באפל, ואינו מתכנן לעזוב בזמן הקרוב.

מגל שמועות – להצהרת נאמנות

בסוף השבוע דיווח בלומברג כי סרוג׳י אמר למנכ״ל טים קוק שהוא "שוקל ברצינות לעזוב" את אפל ולעבור לחברה אחרת – דיווח שהצית גל ספקולציות והגביר את תחושת חוסר היציבות סביב הנהלת החברה, שכבר חוותה לאחרונה רצף פרישות של בכירים: מנהל התפעול ג׳ף ויליאמס, ראש תחום ה־AI ג׳ון ג׳יאננדרה, ראשת התחום המשפטי קתרין אדמס, ואחראית הסביבה והמדיניות ליסה ג׳קסון, לצד המעצב הוותיק אלן דַיי שעבר למטה.

על רקע הדיווחים הללו, סרוג׳י שלח ב־8 בדצמבר מזכר לעובדי חטיבת החומרה, שבו כתב כי הוא מודע לשמועות, וכי הוא חש שחובה לדבר ישירות עם הצוות: "אני גאה בטכנולוגיות המדהימות שאנחנו בונים – במסכים, במצלמות, בחיישנים, בשבבים, בסוללות ובמגוון רחב של טכנולוגיות בכל מוצרי אפל… אני אוהב את הצוות שלי, אני אוהב את העבודה שלי באפל, ואין לי כל כוונה לעזוב בזמן הקרוב". (MacRumors)

המסר הזה מדגיש את הפער בין השלב הראשון – שבו דיווחים שונים תיארו אותו כמי ששוקל ברצינות יציאה – לבין העמדה הרשמית כעת: גם אם דילמה אישית אכן התקיימה, בשורה התחתונה סרוג׳י מסמן למטה ולשוק ההון שהוא נשאר.

קוק נלחם על האיש שמאחורי מהפכת השבבים

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, טים קוק ניהל בחודשים האחרונים קמפיין שימור אגרסיבי כדי להשאיר את סרוג׳י באפל – כולל חבילת תגמול נדיבה והבטחה לתוספת אחריות תפקידית בהמשך. (The Straits Times) זאת על רקע "משבר הנהלה" רחב יותר, שבו אנליסטים החלו לשאול שאלות על רציפות הניהול והיערכות ליום שאחרי קוק.

הסיבה ללחץ סביב סרוג׳י ברורה: מאז שהצטרף לאפל ב־2008 והוביל את פיתוח ה־A4 – המערכת־על־שבב הראשונה שפותחה בתוך הבית – הוא עומד במרכז אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של החברה: המעבר לשבבי Apple Silicon, ובראשם משפחת ה־M למחשבי מק. המעבר הזה הרחיק את אפל מתלות באינטל, שיפר משמעותית ביצועים ויעילות אנרגטית, והפך לאחד מעמודי התווך של האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה בעשור האחרון.

סרוג׳י, שנולד וגדל בחיפה ולמד מדעי המחשב בטכניון, נחשב לאחד הישראלים הבכירים ביותר בעולם ההיי־טק הגלובלי. תחת אחריותו נמצאים לא רק השבבים אלא גם טכנולוגיות ליבה נוספות – סוללות, חיישנים, מצלמות, בקרים ואמצעי אחסון – המוטמעים בכל קו המוצרים של אפל.

מסר של יציבות – אבל השאלות על אפל נשארות

הבהרתו של סרוג׳י מגיעה בשבוע שבו השיח סביב אפל נע בין התלהבות מהישגי העבר לבין דאגה מהעתיד: החברה אומנם מובילה בתחום השבבים, אך נתפסת כמי שמגיבה באיטיות יחסית למהפכת הבינה המלאכותית, ובמקביל מתמודדת עם גל פרישות חריג של בכירים.

עבור אפל, העובדה שהאיש שמאחורי Apple Silicon מצהיר בפומבי שהוא נשאר "לעת עתה" היא נקודת אור ברורה – סוג של עוגן טכנולוגי וניהולי בתוך ים סוער. עבור ישראל, זה עוד סימון לכך שאחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר בתעשיית השבבים העולמית ממשיך להיות קשור הדוקות למהנדס שצמח בחיפה והפך לאחת הדמויות המרכזיות בקופרטינו.

אמפמ

כותרת:

כותרת משנה:

תגים:
ג׳וני סרוג׳י, אפל, Apple Silicon, שבבים, מעבדי M, טים קוק, הנהלת אפל, תעשיית השבבים, אקוסיסטם אפל, היי־טק ישראלי

ביטוי מפתח:
ג׳וני סרוג׳י לא עוזב את אפל

נרדפים (מופרדים בפסיקים):
ראש השבבים של אפל, סמנכ״ל טכנולוגיות חומרה באפל, מהפכת Apple Silicon, מעבדי M של אפל, משבר הנהלה באפל, גל פרישות באפל, שימור בכירים באפל, מהנדס ישראלי באפל

SLUG:
johny-srouji-stays-at-apple-no-plans-to-leave

• The Verge
• timesofindia.indiatimes.com
• The Verge

הפוסט סרוג׳י מרגיע את השמועות: הבכיר האחראי על פיתוח השבבים באפל מצהיר: ״לא מתכנן לעזוב בקרוב״ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח חדש של בלומברג, ג'וני (Johny) סרוג'י, סגן נשיא לטכנולוגיות חומרה ואחד המנהלים המשפיעים ביותר באפל, הודיע למנכ"ל טים קוק כי הוא "שוקל ברצינות" לעזוב את החברה בזמן הקרוב ולעבור לחברה אחרת. בדיווח נכתב כי סרוג'י אף אמר לעמיתיו כי אם אכן יעזוב – הוא מתכוון להמשיך בקריירה במקום אחר, ולא לפרוש.(Blomberg)

הישראלי שהוביל את מהפכת השבבים של אפל

סרוג'י, יליד חיפה ובוגר הטכניון, נחשב לאדריכל הראשי של מהפכת Apple Silicon – המעבר ההיסטורי ממעבדי אינטל למעבדים ייעודיים של אפל במחשבי מק. תחת הנהגתו עברו גם האייפון והאייפד לדורות חדשים של שבבים מותאמים אישית, והוא מוביל את חטיבת החומרה שאחראית על מעבדי ה-M לסדרת המק, לצד שבבי A במכשירי המובייל.

בשנים האחרונות הרחיבה אפל את השליטה שלה בשרשרת הערך:

• פיתוח מודם סלולר עצמאי (C1 וצאצאיו) במקום מודמים של קוואלקום.
• פיתוח שבב קישוריות עצמאי (N1) עבור Wi-Fi ובלוטות', שהחליף רכיבים של ברודקום בדגמי אייפון חדשים.(Wccftech)

המהלכים הללו אמורים לצמצם את התלות של אפל בספקים חיצוניים, לחזק את השילוב ההדוק בין חומרה לתוכנה ולהעניק לה יתרון תחרותי ארוך טווח – מה שהפך את סרוג'י לדמות מפתח אסטרטגית, ולא רק טכנית.

אפל מציעה קידום ל-CTO – אבל סרוג'י לא רוצה לעבוד תחת מנכ"ל חדש

לפי בלומברג, ההנהלה הבכירה באפל מנסה בכל כוחה לשכנע את סרוג'י להישאר. בין היתר, הוצעו לו "חבילות תגמול משמעותיות" לצד הרחבת תחומי האחריות שלו. אחת האפשרויות שעלתה היא קידום לתפקיד Chief Technology Officer – תפקיד חדש שימקם אותו למעשה כאיש מספר שתיים בחברה, מתחת לטים קוק.(Blomberg)

עם זאת, הדיווח מדגיש כי סרוג'י אינו שוקל פרישה אלא "שינוי קריירה" – מעבר לחברה אחרת. בנוסף מציינים המקורות שהוא "מעדיף שלא לעבוד תחת מנכ"ל אחר", כלומר אינו בהכרח מעוניין להישאר באפל ליום שאחרי קוק.(Blomberg)

חלק מהפרשנויות בתקשורת מצביעות על חברות כמו Meta ו-OpenAI כיעד אפשרי – על רקע הגיוס האגרסיבי של טאלנטים מאפל על ידי שתיהן – אך מדובר בשמועות בלבד, ללא אישור רשמי.(Wccftech)

גל עזיבות חסר תקדים בצמרת אפל

עזיבתו האפשרית של סרוג'י מגיעה על רקע אחד משינויי הפרסונל הגדולים בתולדות החברה. בשבועות האחרונים הודיעו על עזיבתם או פרישתם כמה מבכירי אפל:

• אלן דאיי, ראש תחום עיצוב הממשק (UI), שעובר למטה;
• ג'ון ג'יאננדרה, מנהל תחום הבינה המלאכותית;
• היועצת המשפטית הראשית קייט אדמס;
• וסגנית הנשיא למדיניות וסביבה, ליסה ג'קסון.

לדברי בלומברג, מדובר בחלק ממהלך ארגוני רחב שנועד להכין את הקרקע ליום שאחרי טים קוק, המכהן כמנכ"ל מאז 2011. ברקע נשמעות הערכות שגם מנהלת הקמעונאות דירדרה אובריין וסגן הנשיא לשיווק גרג ג'וסוויאק עשויים לפרוש בשנים הקרובות, לאחר כ-35–40 שנות עבודה בחברה.

העזיבה האפשרית של סרוג'י מצטרפת גם ליציאה מתמשכת של מהנדסי בינה מלאכותית ומפתחי ליבה בכירים למתחרות בתחום ה-AI, בהן Meta ו-OpenAI, שמציעות חבילות שכר ותנאים אטרקטיביים במיוחד.(GIGAZINE)

ומה הלאה ל-Apple Silicon – וגם לישראל?

גם אם סרוג'י יבחר לעזוב, רוב המומחים מעריכים שמערך הפיתוח של Apple Silicon בנוי היום על צוותים גדולים ומנוסים, כך שהפגיעה בטווח הקצר תהיה מוגבלת. מחזורי הפיתוח של שבבים נמדדים בשנים, ותכניות הדורות הקרובים כבר נמצאות בעומק הדרך.(The Verge)

עם זאת, מבחינת סימבולית ואסטרטגית, מדובר באחת הדמויות המזוהות ביותר עם הצלחת השבבים של אפל – ובעיקר עם מהפכת המעבר למק מותאמי-סיליקון. עבור קהילת ההיי-טק הישראלית, סרוג'י משמש גם כסיפור הצלחה מקומי: מהנדס ישראלי שהפך לאחד האנשים החזקים בחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ומלווה גם את מרכזי הפיתוח של אפל בהרצליה ובחיפה.

עזיבתו, אם תתממש, תעלה שאלות לגבי מיצוב אפל כיעד עליון לטאלנטים בתחום השבבים וה-AI, דווקא בעידן שבו התחרות על מהנדסים מעולים – בישראל ובעולם – חריפה מאי פעם.

הפוסט דיווח: ג'וני סרוג'י שוקל לעזוב את אפל – הישראלי שמאחורי מהפכת Apple Silicon הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל עשויה לחזור למחשבי אפל כבר ב־2027 – אבל מהצד של הייצור, לא כמעבד "אינטל אינסייד". על פי תחזית חדשה של אנליסט שרשרת האספקה מינג־צ’י קואו, אינטל עשויה להפוך לספקית פאונדרי מתקדמת עבור אפל ולהיות אחראית על ייצור מעבדי ה־M הבסיסיים של החברה, החל מאמצע 2027, אם לוחות הזמנים הטכניים יישמרו.

קואו כתב ברשת X כי הסיכויים של אינטל להפוך ל"advanced-node supplier" של אפל "השתפרו משמעותית" בשבועות האחרונים, על בסיס סקרי תעשייה עדכניים שביצע. לדבריו, בין אפל לאינטל נחתם כבר הסכם סודיות (NDA) שבמסגרתו אפל רוכשת את ערכת הפיתוח (PDK) לגרסת 0.9.1GA של תהליך הייצור 18AP של אינטל. כעת ממתינים בקופרטינו לגרסאות PDK ‎1.0/1.1, שאמורות להגיע ברבעון הראשון של 2026. אם אינטל תעמוד ביעדים, היא עשויה להתחיל לספק לאפל את מעבדי ה־M הנמוכים בסדרה, המיוצרים בתהליך 18AP, כבר ברבעון השני או השלישי של 2027 – אך קואו מדגיש שהכל תלוי בשאלה עד כמה יעבור שלב ה־PDK המלא בצורה חלקה.

כל עסקה כזו תהיה טעונה בסמליות: אינטל, שהחמיצה בעבר את ההזדמנות לספק שבבים לאייפון הראשון, צופה כיום מהצד על עידן Apple Silicon – שבו אפל מתכננת את מעבדיה בעצמה ומסתמכת על TSMC הטיוואנית כקבלנית ייצור למעבדי iPhone, iPad ו־Mac. אם אינטל תיכנס לתמונה כפאונדרי נוסף, היא לא תחזור למעמד של ספקית מעבדים "מדף" לאפל, אלא תהפוך לשותפת ייצור על גבי תכנון ARM קנייני של אפל.

קואו מציע גם זווית גיאו־פוליטית: לדבריו, שיתוף פעולה עם אינטל יאפשר לאפל להציג בפני ממשל טראמפ מחויבות מחודשת ל"Buy American", באמצעות הסטת חלק משרשרת האספקה חזרה לחברות אמריקניות. מנקודת המבט של אינטל, עסקה עם אפל על צומת 18AP יכולה לסמן שהחברה יוצאת מן התקופה הקשה שלה בפאונדרי, ומסוגלת להתחרות שוב בצמתי ייצור מתקדמים מול TSMC. קואו אף מעריך שאם התהליך יצליח, גם הצמתים הבאים של אינטל – 14A ומעבר לו – יוכלו למשוך הזמנות נוספות מאפל ומלקוחות Tier-1 נוספים ולצבוע באור ורוד יותר את תחזית החברה לשנים הבאות.

בשלב זה מדובר עדיין בתחזית אנליסט, לא בהודעה רשמית מאפל או מאינטל. השאלות הפתוחות רבות: האם אפל תרצה לפצל בפועל את ייצור משפחת ה־M בין TSMC לאינטל, האם היא תסתפק בהעברת הדגמים הבסיסיים בלבד לפאונדרי האמריקני, ומה תהיה המשמעות של מהלך כזה מבחינת עלות, סיכון טכנולוגי וגמישות תכנונית. אבל עצם העובדה שלקראת סוף 2025 מדבר אחד האנליסטים המקושרים ביותר בשוק על "התקרבות" בין אפל לאינטל – הפעם סביב צמתי ייצור מתקדמים – מראה עד כמה המפה הגלובלית של תעשיית השבבים עדיין גמישה ופתוחה לשינויים.

הפוסט אפל תשוב לייצר שבבים באינטל, בטכנולוגית 18A כבר ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי יוטלו מכסים של 100 אחוז על שבבי מחשב שמיובאים מחוץ לארצות הברית, וזאת כחלק ממאמץ רחב לעודד ייצור מקומי של רכיבים חיוניים. חברות שיתחייבו לייצור בתחומי ארצות הברית יקבלו פטור מהמכסים.

בהכרזה שנמסרה באירוע בבית הלבן בהשתתפות מנכ"ל אפל, טים קוק, הוצג גם מהלך משמעותי מצד החברה: השקעה מתוכננת של 600 מיליארד דולר בכלכלה האמריקנית במהלך כהונתו של טראמפ. סכום זה כולל תשלומי שכר, רכישות מספקים מקומיים והרחבת שיתופי פעולה עם חברות כמו Corning, שאמורה לספק בעתיד את כל זכוכיות האייפון וה־Apple Watch ממפעלי החברה בקנטקי.

לפי טראמפ, אפל תוחרג מהמכסים החדשים בזכות מחויבותה להרחבת פעילות הייצור בארה"ב. עם זאת, הממשל טרם הבהיר מהם הקריטריונים המדויקים לקבלת פטור – האם מדובר רק בהקמת מפעלים חדשים, מהו היקף ההשקעה המינימלי הנדרש או מה לוחות הזמנים הנדרשים למימוש ההבטחות. עמימות זו מאפשרת לנשיא להפעיל לחץ ישיר על חברות נוספות בענף.

המדיניות החדשה מהווה חלק מאסטרטגיה שמקדם הממשל מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ, לפיה חברות זרות ואמריקניות כאחד יידרשו להעביר פעילות ייצור לארה"ב, במיוחד בתחומי שבבים, תעשיית הרכב והתרופות.

מהלך זה מגיע על רקע תלות גוברת של החברות האמריקניות בשבבים מתוצרת אסיה. לפי הדו"חות האחרונים של אפל, כמעט כל מוצרי החברה מיוצרים לפחות בחלקם בסין, הודו, טאיוואן, יפן ודרום קוריאה.

בין החברות שכבר הצהירו על השקעות נרחבות בארצות הברית בתגובה ללחצים המדיניים – או בציפייה להטבות עתידיות – נמנות Nvidia, OpenAI, אמזון, וענקיות פרמצבטיקה כמו Roche ו־Eli Lilly.

למרות הרטוריקה של הממשל, חלק מההשקעות שצוינו נולדו עוד לפני ניצחונו של טראמפ בבחירות 2024, וחלקן טרם מומשו בפועל. דוגמה לכך היא פרויקט Stargate בהובלת OpenAI וחברות נוספות, שעד כה כלל רק הקמת מתקן אחד בטקסס.

המכסים החדשים, אם ייכנסו לתוקף מלא, צפויים להעלות את מחירי המכשירים האלקטרוניים והמכוניות, בשל הגלגול הצפוי של עלויות הייבוא אל הצרכנים. למרות זאת, בממשל מאמינים כי המדיניות תספק לחברות "מרווח נשימה" כדי להעביר בהדרגה את קווי הייצור לארה"ב.

ככל שהמדיניות תעמיק, ייתכן שנראה גל נוסף של חברות המתחייבות להרחיב ייצור בארה"ב – לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה תעשייתית, אלא כהגנה מפני סנקציות כלכליות שעלולות לפגוע קשות ברווחיותן.

הפוסט טראמפ מכריז על מכסים חדשים: חברות שלא ייצרו שבבים בארה"ב יחויבו ב־100% מכס הופיע לראשונה ב-Chiportal.