אפל פתחה חזית משפטית נגד OpenAI, שעד לא מכבר נחשבה לשותפה מרכזית שלה בתחום הבינה המלאכותית. בתביעה שהוגשה ב־10 ביולי 2026 לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה טוענת אפל כי OpenAI ושני עובדים לשעבר שלה השתמשו בסודות מסחריים כדי להאיץ את כניסתה של מפתחת ChatGPT לשוק מוצרי החומרה.

התביעה, שמספרה Apple Inc. v. Liu, 5:26-cv-07078, הוגשה נגד OpenAI Foundation, הזרוע המסחרית OpenAI Group PBC, חברת החומרה io Products ושני עובדים לשעבר באפל: טאנג יו טאן וצ’אנג ליו. מדובר בשלב פתיחת ההליך בלבד, והטענות המפורטות בתביעה טרם נבחנו או הוכחו בבית המשפט.

לפי כתב התביעה, OpenAI ניהלה מאמץ שיטתי לגיוס עובדי אפל ולהשגת מידע על מוצרים שטרם הוכרזו, תהליכי פיתוח, ספקים ושיטות ייצור. אפל טוענת כי יותר מ־400 מעובדיה לשעבר מועסקים כיום ב־OpenAI, אך עצם המעבר של עובדים בין החברות אינו בלתי חוקי. במוקד התביעה עומדת הטענה כי עובדים מסוימים לא הסתפקו בשימוש בניסיון ובמיומנויות שרכשו, אלא נטלו עמם מסמכים ומידע מוגנים.

בכירים לשעבר במערך החומרה של אפל

טאנג יו טאן עבד באפל במשך כ־24 שנים והיה סגן נשיא לעיצוב מוצרים, ובין היתר היה מעורב בפיתוח האייפון וה־Apple Watch. לאחר שעזב את אפל הצטרף למיזם io, שהוקם עם מעצב אפל לשעבר ג’וני אייב, ובהמשך מונה למנהל החומרה הראשי של OpenAI.

אפל טוענת כי עוד לפני עזיבתו שלח טאן לעצמו מידע על ספקים וסיכומים פנימיים של תעשיית החומרה. החברה מייחסת לו גם הנחיות לכאורה למועמדים לעבודה שהגיעו מאפל להביא לראיונות ב־OpenAI רכיבים פיזיים ששימשו בעבודתם, במסגרת מפגשי “הצג וספר”.

הנתבע השני, צ’אנג ליו, עבד כמהנדס חשמל בכיר באפל במשך שמונה שנים. לפי התביעה, ליו לא החזיר מחשב נייד של החברה לאחר עזיבתו, ניצל פרצת אימות כדי להמשיך להתחבר לרשת הפנימית והוריד עשרות קבצים חסויים הקשורים לפיתוח חומרה. אפל טוענת גם כי נעזר במחשב של עובדת אחרת כדי לקבל גישה למסמכים נוספים.

אלה הן טענות אפל בלבד בשלב זה. ליו וטאן טרם מסרו תגובה פומבית מפורטת לטענות שהועלו נגדם.

טענות גם נגד השימוש בספקים

התביעה אינה מוגבלת להעברת מידע בידי עובדים. אפל טוענת כי אנשי OpenAI פנו גם לחברות בשרשרת האספקה שלה וביקשו מהן מידע או הדגמות של תהליכי ייצור חסויים.

במקרה אחד, לפי אפל, ספק התבקש להדגים עבור OpenAI שיטה ייחודית לגימור מתכת, לאחר שנאמר לו לכאורה כי אפל אישרה את הדבר. אפל טוענת כי האישור לא ניתן וכי מדובר היה בטכניקה סודית שפותחה עבור מוצריה.

החברה מסרה כי פנתה ל־OpenAI כבר בפברואר 2026 והביעה חשש שמידע חסוי שלה מגיע לפעילות החומרה של החברה, אך לטענתה לא קיבלה מענה. כעת היא מבקשת מבית המשפט להוציא צו שימנע מן הנתבעים להחזיק במידע או להשתמש בו, וכן לפסוק לה פיצויים כספיים.

OpenAI מסרה בתגובה כי היא עדיין בוחנת את התביעה. “אין לנו עניין בסודות המסחריים של חברות אחרות”, אמר דובר החברה. “אנו נשארים ממוקדים בבניית טכנולוגיה חדשנית שמעצימה אנשים בכל מקום”.

משותפות בבינה מלאכותית לתחרות בחומרה

התביעה משקפת שינוי חד במערכת היחסים בין החברות. בשנת 2024 שילבה אפל את ChatGPT באייפון, באייפד ובמחשבי מק כחלק ממערך Apple Intelligence. משתמשים יכלו להעביר ל־ChatGPT שאלות שסירי לא הצליחה להשיב עליהן ולגשת לשירותי OpenAI מתוך מערכת ההפעלה.

מאז התרחבה OpenAI אל מעבר לתוכנה. בשנת 2025 היא רכשה את io Products, חברת המוצר וההנדסה שהקים ג’וני אייב עם טאן ושותפים נוספים, בעסקה שהוערכה בכ־6.5 מיליארד דולר. מטרת המהלך היא לפתח ממשק חומרה חדש לשימוש בבינה מלאכותית, שאינו מבוסס בהכרח על המסך, היישומים ומערכת ההפעלה המקובלים בסמארטפונים.

אפל רואה במיזם איום אפשרי על האייפון ועל שליטתה בנקודת המפגש שבין המשתמש לשירותים דיגיטליים. מכשיר AI עצמאי שיופעל בעיקר בקול, במצלמות ובחיישנים עשוי לאפשר ל־OpenAI לפתח קשר ישיר עם המשתמשים, מבלי להיות תלויה במכשירי אפל או בחנויות היישומים שלה.

OpenAI טרם חשפה את צורתו המדויקת של המכשיר שמפותח עם אייב. סמנכ”לית הכספים של החברה, שרה פרייר, אמרה באפריל כי חומרה צרכנית צפויה להגיע לקראת סוף 2026, אך לא מסרה פרטים טכניים.

מקלדת הקיצורים אינה המכשיר של ג’וני אייב

בנפרד ממיזם החומרה הצרכני, OpenAI מתכננת לחשוף ב־15 ביולי את Codex Micro – לוח מקשים קטן ומתוכנת שפותח בשיתוף יצרנית האביזרים Work Louder. המכשיר נועד לספק קיצורי דרך פיזיים למשתמשי Codex, כלי התכנות של OpenAI.

אף שהוא עשוי להיות מוצר החומרה הראשון הנושא את המותג OpenAI, מדובר באביזר למפתחים הדומה ללוח מקשי מאקרו, ולא במוצר הצרכני החדש שמפתחים אייב וצוות io. לכן אין לראות בהשקתו חשיפה של המכשיר שעומד במרכז מאבק החומרה בין אפל ל־OpenAI.

גם הנפקת OpenAI עדיין אינה ודאית. החברה אישרה ביוני כי הגישה לרשות ניירות הערך האמריקנית טיוטת תשקיף S-1 חסויה, צעד המאפשר לה להתכונן להנפקה. עם זאת, OpenAI הדגישה כי טרם החליטה על מועד וכי ייתכן שתישאר חברה פרטית עוד זמן מה.

המבחן המשפטי: ניסיון מקצועי או מידע גנוב

קליפורניה מאפשרת לעובדים לעבור בחופשיות יחסית בין חברות מתחרות, וחברות אינן יכולות למנוע מעובדים להשתמש בידע הכללי ובניסיון המקצועי שרכשו. לכן העובדה שמאות עובדים לשעבר של אפל עברו ל־OpenAI אינה מספיקה כשלעצמה להוכחת גניבת סודות מסחריים.

המקרה יהיה חמור יותר מבחינת OpenAI אם אפל תצליח להראות שהועתקו מסמכים, חלקים פיזיים או מידע טכני מוגן, וכי החברה השתמשה בהם בפועל. מומחים משפטיים מציינים כי ההליך עשוי גם להבהיר כיצד דיני הסודות המסחריים יחולו על התחרות המתפתחת בשוק חומרת הבינה המלאכותית.

התביעה מסמנת כי המאבק בין ענקיות הטכנולוגיה כבר אינו מתנהל רק סביב מודלים ושירותי תוכנה. הוא עובר כעת אל המכשיר הפיזי שיחליף, ישלים או יתחרה בסמארטפון — ואל הידע התעשייתי הדרוש כדי לייצר אותו.

הפוסט אפל תובעת את OpenAI: טוענת לגניבת סודות מסחריים לצורך פיתוח חומרת AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור שנוצר בעקבות מרוץ הבינה המלאכותית כבר אינו מוגבל למאיצים הגרפיים של אנבידיה או לרכיבי האריזה המתקדמת. הביקוש של מרכזי הנתונים לזיכרונות רחבי פס, לזיכרונות DRAM ולכונני SSD ארגוניים מתחיל להשפיע על שוק האלקטרוניקה כולו. יצרניות הזיכרון מפנות חלק גדל והולך מכושר הייצור ללקוחות מרכזי הנתונים, המסוגלים להתחייב להזמנות גדולות ולשלם מחירים גבוהים, ואילו יצרניות המחשבים, הטלפונים ומוצרי האלקטרוניקה נותרות עם אספקה מצומצמת ויקרה יותר.

העדות הבולטת ביותר לעוצמת השינוי הגיעה השבוע ממיקרון. יצרנית הזיכרונות האמריקנית דיווחה על הכנסות של 41.46 מיליארד דולר ברבעון הפיסקלי השלישי של 2026, לעומת 23.86 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו־9.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב־28.24 מיליארד דולר, ושיעור הרווח הגולמי הגיע ל־84.6% – נתון חריג מאוד עבור חברה הפועלת בשוק שנחשב במשך שנים למחזורי ותחרותי. מיקרון אף צופה הכנסות של כ־50 מיליארד דולר ברבעון הבא ושיעור רווח גולמי של כ־86%. (Micron Technology)

המספרים משקפים לא רק עלייה בכמות הזיכרונות הנמכרת, אלא בעיקר שינוי עמוק בכוח המיקוח. מיקרון חתמה על 16 הסכמי אספקה אסטרטגיים עם לקוחות מתחומי מרכזי הנתונים, האלקטרוניקה הצרכנית והרכב. הלקוחות התחייבו להעביר או לשריין כ־22 מיליארד דולר כדי להבטיח אספקה, וחלק מהחוזים כוללים פיקדונות, מחירי מינימום ומנגנון “קנה או שלם”, המחייב את הלקוח לשלם גם אם לא יממש לבסוף את מלוא ההזמנה. היקף ההכנסות העתידיות שעדיין נותרו לביצוע במסגרת ההסכמים מוערך בכ־100 מיליארד דולר. (Reuters)

הזיכרון הופך מחומר גלם לנכס אסטרטגי

במשך עשרות שנים פעל שוק הזיכרונות במחזור מוכר: עליית מחירים עודדה את היצרניות להרחיב את המפעלים, כושר הייצור החדש יצר עודפים, והמחירים קרסו. בשנת 2023, לדוגמה, רשמה מיקרון הפסד שנתי של 5.3 מיליארד דולר לאחר הירידה בביקוש למוצרי אלקטרוניקה בתום מגפת הקורונה.

הפעם מנסות מיקרון, סמסונג ו־SK Hynix לצמצם את התנודתיות באמצעות חוזים ארוכי טווח. מבחינת מפעילות מרכזי הנתונים ויצרניות מאיצי ה־AI, הזיכרון אינו עוד רכיב סחיר שאפשר להזמין ברגע האחרון מהספק הזול ביותר. הוא הפך לחלק אסטרטגי מתשתית המחשוב, וחברות מוכנות להשתתף למעשה במימון הרחבת כושר הייצור כדי להבטיח שלא יישארו ללא אספקה. מיקרון מעריכה כי תנאי השוק ההדוקים יימשכו גם מעבר לסוף 2027, משום שהקמת מפעלי ייצור חדשים דורשת שנים.

אולם מה שטוב ליצרניות הזיכרון מתחיל להכביד על לקוחות אחרים. אפל הודיעה ב־25 ביוני כי אינה יכולה עוד לספוג את העלייה המהירה בעלויות הזיכרון והאחסון, והעלתה את מחיריהם של כמה מדגמי המק והאייפד. מחירו ההתחלתי של מחשב MacBook Neo עלה מ־599 ל־699 דולר, MacBook Air עם אחסון בנפח 512 גיגה־בייט התייקר מ־1,099 ל־1,299 דולר, ומחיר MacBook Pro עם טרה־בייט אחד עלה מ־1,699 ל־1,999 דולר. מחירו של iPad Air בסיסי עלה מ־599 ל־749 דולר.

העלאות המחירים של אפל חשובות משום שהחברה נהנית בדרך כלל מכוח קנייה גדול ומהסכמי אספקה טובים יותר מאלה של מרבית מתחרותיה. אם גם היא אינה מצליחה להגן על שולי הרווח בלי לייקר את המוצרים, יצרניות מחשבים ואלקטרוניקה קטנות יותר עלולות להידרש להעלאות חדות אף יותר, לצמצום נפחי הזיכרון בדגמים הזולים או לדחיית השקת מוצרים.

המחסור הופך גם לסוגיה גיאופוליטית

הלחץ הגיע עד לוושינגטון. לפי דיווח שפורסם בסוף השבוע, אפל פועלת לקבלת אישור מהממשל האמריקני לרכוש שבבי זיכרון מ־CXMT הסינית, אף שהחברה הוגדרה בידי משרד ההגנה האמריקני כחברה הקשורה לצבא סין ונבחרה להיכלל ברשימת הישויות המוגבלות של משרד המסחר. המהלך ממחיש כיצד מחירי הזיכרון הגבוהים יוצרים התנגשות בין צורכי שרשרת האספקה של חברות הטכנולוגיה לבין מדיניות הגבלת הגישה של סין לטכנולוגיות מתקדמות.

המונח “אינפלציית שבבים” אינו מתאר התייקרות אחידה של כל סוגי המוליכים למחצה. בחלק מהשווקים עדיין קיימת תחרות ואף עודפי ייצור. אולם בזיכרונות, הביקוש של תשתיות ה־AI דוחק החוצה יישומים בעלי רווחיות נמוכה יותר. התוצאה היא מעין מס AI המוטל על מחשבים, טאבלטים, מערכות אחסון ומוצרים משובצים – גם כאשר המוצרים עצמם אינם מיועדים להפעלת מודלים של בינה מלאכותית.

קיים עדיין סיכון שהמחזור יתהפך. האטה בהשקעות במרכזי נתונים, התקדמות מהירה בהקמת מפעלים או ספקות ביחס להכנסות שמייצרים שירותי AI עלולים להחליש את הביקוש ולהחזיר את שוק הזיכרונות לדפוס הישן של עודפים וירידות מחירים. ואולם החוזים הרב־שנתיים, הפיקדונות והתחייבויות הרכש מראים כי לפחות בשנים הקרובות, הלקוחות הגדולים מעריכים שהסיכון העיקרי אינו עודף שבבים – אלא האפשרות שלא יהיו מספיק מהם.

הפוסט בום ה־AI מצית אינפלציית שבבים: מחירי הזיכרון כבר מתגלגלים לצרכנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע ביום חמישי, 18 ביוני, כי אפל הסכימה לשתף פעולה עם אינטל בתכנון ובייצור שבבים בארצות הברית. טראמפ פרסם את הדברים ברשת Truth Social והציג את ההסכם כחלק ממאמצי הממשל לחזק את ייצור השבבים האמריקני. עם זאת, אפל ואינטל טרם פרסמו הודעה רשמית ולא מסרו פרטים על היקף ההתקשרות.

ההודעה אינה מעידה בהכרח שאפל מתכוונת לחזור להשתמש במעבדי x86 של אינטל במחשבי Mac. ההערכה היא שמדובר בהסכם ייצור, שבמסגרתו אינטל פאונדרי תייצר חלק מהשבבים שאפל מתכננת בעצמה. אפל החלה ב־2020 לעבור ממעבדי אינטל לשבבי Apple Silicon מסדרת M, המיוצרים כיום בעיקר בידי  TSMC.

כבר בחודש מאי דיווח הוול סטריט ג׳ורנל כי אינטל ואפל הגיעו להסכם ראשוני לאחר יותר משנה של שיחות. לפי הדיווח, הממשל האמריקני, המחזיק כיום בכ־10% ממניות אינטל, מילא תפקיד בקידום המגעים. לא נמסר אם אינטל תייצר שבבים למחשבי Mac, למכשירי iPhone או למוצרים אחרים.

עבור אינטל, זכייה באפל כלקוחה תהיה הישג מרכזי בתוכנית להפוך את פעילות הייצור שלה לספקית שבבים עבור חברות חיצוניות ולהתחרות ב־TSMC. אינטל הודיעה יומיים לפני דברי טראמפ כי תהליך הייצור המתקדם  Intel 18A-P נכנס לשלב של ייצור סיכון, אך החברה לא קישרה בין ההודעה לבין אפל ולא אישרה באיזה תהליך ייוצרו השבבים האפשריים. (Newsroom)

מבחינת אפל, התקשרות עם אינטל עשויה להוסיף כושר ייצור ולצמצם את התלות ב־TSMC, שקווי הייצור המתקדמים שלה נמצאים תחת ביקוש גובר מצד אנבידיה, AMD וחברות נוספות המפתחות שבבים לבינה מלאכותית. בעקבות דברי טראמפ עלתה מניית אינטל בכ־7%, בעוד שמניית אפל עלתה בכ־0.8%.

למרות תגובת המשקיעים, בשלב זה חסרים עדיין הפרטים המרכזיים: סוג השבבים, תהליך הייצור, היקף ההזמנות ולוח הזמנים. עד שאפל או אינטל יאשרו את ההתקשרות, מדובר בהכרזה של טראמפ הנשענת על הסכם ראשוני שדווח כבר בחודש שעבר.

תגיות:

הפוסט טראמפ: אפל תייצר שבבים באמצעות אינטל בארה״ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר ביותר ב־Apple ואחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית השבבים העולמית, החל במהלך ארגוני רחב בפעילות החומרה של החברה. לפי דיווחי Bloomberg, שצוטטו ב־Calcalist ובאתרי טכנולוגיה נוספים, סרוג'י משנה את מבנה הניהול בחטיבה שעליה קיבל אחריות מורחבת. המהלך כולל חלוקה מחודשת של תחומי אחריות, חיזוק הקשר בין צוותי השבבים לצוותי המוצר, ושינוי בפיקוח על מרכז הפיתוח של Apple בישראל. (Investing.com)

הרקע למהלך הוא שינוי ההנהגה הגדול ב־Apple. החברה הודיעה רשמית כי טים קוק יעבור לתפקיד יו"ר פעיל של הדירקטוריון, וכי ג'ון טרנוס ייכנס לתפקיד מנכ"ל Apple ב־1 בספטמבר 2026. במקביל הודיעה Apple כי סרוג'י ימונה לתפקיד Chief Hardware Officer, ויקבל אחריות גם על הנדסת החומרה, תחום שטרנוס הוביל קודם לכן, וגם על ארגון טכנולוגיות החומרה והשבבים של החברה. (Apple)

שילוב הדוק יותר בין שבבים למוצרים

המהלך של סרוג'י אינו רק שינוי ניהולי. הוא משקף תפיסה עמוקה יותר שלפיה היתרון התחרותי של Apple נובע מהיכולת לתכנן יחד את השבב, מערכת ההפעלה, המכשיר והשירותים. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות להצלחת Apple Silicon במחשבי Mac, במכשירי iPhone ובמוצרים נוספים של החברה.

לפי הדיווחים, סרוג'י מבקש לקצר את הדרך בין הגדרת השבב לבין המוצר הסופי. לכן הוא מחזק את נקודות הממשק בין צוותי הסיליקון לבין צוותי עיצוב המוצר, האריזה, אינטגרציית המערכות, אספקת הכוח, החיישנים, המצלמות והמסכים. Investing, שציטט את Bloomberg, דיווח כי סריבאלאן סנתאנם, העומד בראש הנדסת הסיליקון, יקבל אחריות גם על צוותי הסיליקון של Apple בישראל, לצד תחומים כמו אריזת שבבים וטכנולוגיות אנלוגיות ומשולבות. (Investing.com)

המשמעות עבור פעילות Apple בישראל אינה בהכרח שינוי במספר העובדים או באתרים עצמם. בשלב זה אין דיווח רשמי על שינוי כזה. אבל מבחינה ניהולית, מרכזי הפיתוח בישראל משתלבים כעת ישירות יותר בתוך מבנה הסיליקון הגלובלי של Apple. עבור תעשיית השבבים המקומית, זהו סימן נוסף לכך שהפעילות הישראלית של Apple נתפסת כחלק ממערך אסטרטגי, ולא כשלוחה צדדית.

החומרה חוזרת למרכז הבמה

הקידום של סרוג'י מגיע בתקופה רגישה ל־Apple. החברה עדיין נהנית ממעמד חזק מאוד במכשירי פרימיום, אך מתמודדת עם ביקורת על קצב ההתקדמות שלה בתחום הבינה המלאכותית. Reuters ציין כי טרנוס יקבל לידיו חברה שנדרשת להוכיח כי היא יכולה להתחרות בעידן ה־AI, מול שחקניות כמו Nvidia ו־Google, וגם להפוך יכולות AI לחלק טבעי יותר ממוצרי הצריכה שלה. (Reuters)

בהקשר הזה, המינוי של סרוג'י משמעותי במיוחד. Apple אינה צפויה להתחרות ב־Nvidia במרכזי נתונים באותו אופן. יתרונה המסורתי נמצא במקום אחר: שילוב הדוק בין חומרה, תוכנה ושבבים בתוך מוצרי קצה. אם Apple רוצה להציג מכשירי AI משכנעים יותר, היא תזדקק לשבבים יעילים, לארכיטקטורות חדשות, לחיישנים מתקדמים ולצריכת חשמל נמוכה. כל אלה נמצאים כעת תחת אחריות רחבה יותר של סרוג'י.

לפי דיווחים נוספים, המבנה החדש מחלק את פעילות החומרה לכמה מוקדים מרכזיים, בהם הנדסת חומרה, סיליקון, טכנולוגיות מתקדמות, ארכיטקטורת פלטפורמה וניהול תוכניות. המטרה היא ליצור קבלת החלטות מהירה יותר ולצמצם חיכוכים בין קבוצות שפעלו בעבר במסלולים מקבילים. (MacRumors)

הזווית הישראלית

סרוג'י, יליד חיפה ובוגר הטכניון, הצטרף ל־Apple ב־2008. הוא מזוהה עם המעבר של החברה לפיתוח שבבים פנימי. תחת הנהגתו פותחו דורות של שבבי Apple Silicon, שהפכו לאחד היתרונות המרכזיים של החברה מול מתחרותיה. Apple עצמה הדגישה בהודעתה הרשמית כי סרוג'י בנה אחד מצוותי הסיליקון והטכנולוגיות החזקים בתעשייה. (Apple)

לפי ההערכות, בישראל פועלת Apple בתחומי שבבים, חומרה וטכנולוגיות מערכתיות. לפי הדיווחים האחרונים, סנתאנם יפקח ממטה החברה גם על צוותי הנדסת הסיליקון בישראל. הדבר עשוי לחזק את החיבור בין העבודה המקומית לבין תכנון השבבים המרכזי של Apple.

המסר הרחב ברור יותר. Apple נכנסת לשלב שבו החומרה חוזרת להיות מוקד אסטרטגי גלוי. אחרי שנים שבהן שירותים ותוכנה תפסו חלק גדול מהשיח סביב החברה, עידן ה־AI מחייב אותה להראות שגם מכשירי הקצה שלה יכולים להשתנות. המהלך של סרוג'י מציב את תחום השבבים והחומרה בלב ההיערכות הזאת.

הפוסט ג'וני סרוג'י מארגן מחדש את חומרת Apple: מרכז הפיתוח בישראל עובר לפיקוח בכיר יותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טל ענבר, מנהל בכיר להנדסת שבבים באפל ישראל, הציג בכנס ChipEx הצצה נדירה יחסית לאופן שבו אפל מתכננת את משפחות השבבים שלה. אפל ידועה כחברה שאינה מרבה לחשוף את פרטי תהליכי הפיתוח שלה בכנסים מקצועיים, ולכן ההרצאה סיפקה מבט מעניין על הדרך שבה החברה מצליחה להרחיב את אותה תפיסת תכנון ממכשירים קטנים כמו שעונים ואוזניות ועד מחשבי Mac עתירי ביצועים.

ענבר הזכיר כי אפל החלה את מסע השבבים שלה עם שבבי האייפון הראשונים, ובהמשך הרחיבה את הפורטפוליו לשבבים לאייפד, לשעון, לאוזניות ולבסוף גם למחשבי Mac. נקודת המפנה המרכזית הייתה בשנת 2020, עם הצגת M1, השבב הראשון של אפל למחשבי מק. מאז התפתחה משפחת ה־M לדורות מתקדמים יותר, וכיום היא כוללת את שבבי M5 Pro ו־M5 Max, שמבוססים על ארכיטקטורה חדשה בשם Fusion Architecture. אפל עצמה מתארת את M5 Pro ו־M5 Max כשבבים שנבנו מהיסוד לעומסי AI ומשלבים שני dies למערכת אחת על שבב.

המסר המרכזי של ענבר היה שההצלחה של אפל אינה נשענת רק על הגדלת מספר הליבות או על מעבר לתהליך ייצור מתקדם יותר. לדבריו, האתגר האמיתי הוא יצירת ארכיטקטורה שיכולה לגדול בצורה מבוקרת בין מוצרים שונים. אותה מערכת צריכה לתמוך במספר שונה של ליבות CPU ו־GPU, ברמות שונות של זיכרון, במעטפות הספק שונות ובדרישות שונות של השהיה ורוחב פס. מחשב שמריץ משחק, עיבוד גרפי, שמע ותקשורת חיצונית במקביל, למשל, צריך לתעדף את זרימת המידע כך שלא ייפלו פריימים, שלא יהיו ניתוקים בשמע ושכל רכיב יקבל את המשאבים הדרושים בזמן.

אחד העקרונות המרכזיים שעליהם דיבר ענבר הוא ארכיטקטורת הזיכרון האחוד של אפל. במקום שכל רכיב במערכת ינהל מרחב זיכרון נפרד, המעבד המרכזי, המעבד הגרפי ורכיבים נוספים רואים מרחב זיכרון משותף. מבחינת התוכנה, המשמעות היא פישוט גדול: פחות העתקות מיותרות, פחות תיאום בין אזורי זיכרון שונים ויכולת להעביר משימות בין רכיבים בצורה יעילה יותר. לפי ענבר, מימוש עיקרון כזה בשבבים קטנים יחסית הוא מורכב, אך ככל שעולים לשבבים גדולים יותר הוא הופך לאתגר הנדסי משמעותי הרבה יותר.

העיקרון השני הוא שימוש חוזר בבלוקים הנדסיים. אפל אינה מתכננת כל שבב כפרויקט נפרד לחלוטין. במקום זאת, היא משתפת רכיבי IP, ממשקי תוכנה, מנגנוני בקרה ובלוקים פיזיים בין מוצרים שונים. כך ניתן לקצר את זמן הפיתוח, לצמצם סיכונים ולהבטיח שהתוכנה תזהה דפוסים מוכרים גם כאשר החומרה גדולה או קטנה יותר. ענבר הזכיר כדוגמה את הצורך בממשקי חומרה־תוכנה ברורים, בקרי פסיקות ומנגנוני ניהול ביצועים והספק שפועלים באופן דומה בין משפחות מוצרים שונות.

בדור החדש של שבבי M5 Pro ו־M5 Max מודגש גם המעבר לאריזה מתקדמת. אפל מתארת את Fusion Architecture כדרך לחבר שני dies למערכת אחת על שבב. לפי הנתונים הרשמיים, M5 Pro תומך בעד 64 גיגה־בייט זיכרון אחוד וברוחב פס של עד 307 גיגה־בייט לשנייה, בעוד M5 Max תומך בעד 128 גיגה־בייט וברוחב פס של עד 614 גיגה־בייט לשנייה. הנתונים האלה ממחישים את הקשר בין תכנון הזיכרון, רוחב הפס והיכולת להריץ עומסי AI ועיבוד גרפי כבדים במחשב נייד.

ההרצאה הדגישה כי מבחינת אפל, שבב אינו רכיב מבודד. הוא חלק ממערכת שלמה הכוללת חומרה, מערכת הפעלה, תוכנה, ניהול אנרגיה וממשקי משתמש. זו אחת הסיבות לכך שהחברה יכולה להתאים את אותה פילוסופיית תכנון למוצרים שונים מאוד: משעון עם מעטפת הספק מצומצמת ועד מחשב מקצועי. במובן זה, הדור החדש של שבבי M אינו רק עוד קפיצה בביצועים, אלא המחשה לאופן שבו אפל הופכת ארכיטקטורה פנימית משותפת למנוע פיתוח רב־שנתי.

הפוסט אפל חשפה ב־ChipEx2026 את עקרונות התכנון של שבבי M הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל ואינטל הגיעו להסכם ראשוני שבמסגרתו אינטל תייצר חלק מהשבבים המיועדים למוצרי אפל, כך דיווח Wall Street Journal. לפי הדיווח, המגעים בין החברות נמשכו יותר משנה, והבשילו בחודשים האחרונים להסכם ראשוני. עדיין לא ברור אילו שבבים תייצר אינטל עבור אפל, לאילו מוצרים הם ייועדו, באילו טכנולוגיות ייצור ייוצרו, ומה יהיה היקף ההזמנות. אפל ואינטל לא מסרו תגובה מיידית לדיווח. (wsj.com)

הדיווח חשוב משום שהוא מחזיר את שתי החברות לשיתוף פעולה מסוג שונה מזה שהכיר השוק בעבר. במשך שנים השתמשה אפל במעבדי אינטל במחשבי Mac, אך החל מ־2020 עברה בהדרגה לשבבי Apple Silicon שתוכננו על ידה ויוצרו בעיקר אצל TSMC. ההסכם החדש, אם ייחתם סופית, אינו אומר שאפל חוזרת להשתמש במעבדים של אינטל, אלא שאינטל תשמש כיצרנית שבבים בקבלנות עבור תכנון של אפל. The Verge ציין כי גם כעת לא ברור אם מדובר בשבבי Mac, רכיבים למכשירים אחרים, או מוצרים פחות מרכזיים במערך של אפל. (The Verge)

מבחינת אינטל, עצם האפשרות לייצר עבור אפל היא הישג תדמיתי ותעשייתי. החברה מנסה בשנים האחרונות לבנות מחדש את מעמדה לא רק כמתכננת ומוכרת של מעבדים, אלא גם כיצרנית שבבים עבור לקוחות חיצוניים. מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, שמונה לתפקיד במרץ 2025, הצהיר עם כניסתו לתפקיד כי בכוונתו לשקם את מעמדה של אינטל כחברת מוצרים עולמית וכ־Foundry עולמי. (Newsroom)

האתגר של אינטל הוא להוכיח שהמפעלים ותהליכי הייצור שלה יכולים לעמוד בדרישות של לקוחות מהשורה הראשונה. אפל נחשבת לקוח קשה במיוחד: היא דורשת נפחי ייצור גדולים, איכות גבוהה, יעילות אנרגטית, עמידה בלוחות זמנים ושרשרת אספקה צפויה. אם אינטל אכן תצליח לספק לאפל שבבים מתקדמים בקנה מידה מסחרי, הדבר עשוי לחזק את אמון השוק בעסקי הייצור שלה ולסייע לה למשוך לקוחות נוספים.

מבחינת אפל, ההיגיון המרכזי הוא פיזור סיכונים. החברה תלויה כיום במידה רבה ב־TSMC לייצור השבבים המתקדמים שלה. התלות הזאת עבדה היטב במשך שנים, אך היא יוצרת רגישות גבוהה לעומסים בשרשרת האספקה, למתיחות סביב טאיוואן ולתחרות גוברת על קיבולת ייצור מתקדמת מצד חברות בינה מלאכותית כמו אנבידיה ו־AMD. העסקה האפשרית עשויה לספק לאפל מקור נוסף לייצור שבבים, ובמקביל לספק לאינטל זרם ביקוש יציב יותר. (Reuters)

ברקע נמצאת גם מדיניות תעשייתית אמריקנית מובהקת. ממשל טראמפ פועל לחיזוק ייצור השבבים בארצות הברית, ובדיווחים נכתב כי הממשל מילא תפקיד בהבאת אפל לשולחן הדיונים. לפי רויטרס, גורמים בממשל קיימו מאמצים רחבים לעודד חברות טכנולוגיה גדולות לתמוך בהתאוששות אינטל ולחזק את ייצור השבבים המקומי.

העיתוי אינו מקרי. שוק השבבים העולמי נמצא בגאות חריגה. לפי SIA, מכירות השבבים העולמיות הגיעו ברבעון הראשון של 2026 ל־298.5 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון הרביעי של 2025. בחודש מרץ לבדו הגיעו המכירות ל־99.5 מיליארד דולר, זינוק של 79.2% לעומת מרץ 2025. נתונים אלה ממחישים את הלחץ על קיבולת ייצור מתקדמת, בעיקר בשל הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ושבבים עתירי ביצועים.

עם זאת, חשוב להיזהר בפרשנות. מדובר בהסכם ראשוני, לא בהכרזה רשמית על ייצור סדרתי ולא בהכרח בהעברת שבבי הדגל של אפל מאחד היצרנים לאחר. אנליסטים מעריכים כי אפל לא תסכן במהירות את השבבים המרכזיים של ה־iPhone או של מחשבי Mac המתקדמים, ולכן ייתכן שהשלב הראשון יכלול שבבים פחות מרכזיים, גרסאות בסיסיות יותר או מוצרים שבהם הסיכון נמוך יותר. The Verge הזכיר כי האנליסט מינג־צ׳י קואו העריך בעבר שאינטל עשויה להתחיל לשלוח עבור אפל מעבדי M בסיסיים יותר סביב 2027, אך גם זו הערכה ולא אישור רשמי.

לכן, המשמעות המיידית של הדיווח אינה “חזרה של אפל לאינטל” במובן הישן. זו יכולה להיות התחלה של מודל חדש: אפל ממשיכה לתכנן את השבבים שלה, אך מוסיפה יצרן אמריקני נוסף לשרשרת האספקה. עבור אינטל זו הזדמנות להוכיח שעסקי ה־Foundry שלה מסוגלים להתמודד עם הלקוחות התובעניים ביותר. עבור אפל זו דרך לחזק גמישות אסטרטגית. ועבור ארצות הברית זו עוד אבן דרך בניסיון להחזיר חלק מייצור השבבים המתקדם לשטחה.

הפוסט אפל ואינטל בדרך להסכם ייצור שבבים חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 בנוסף, הכנס מאגד השנה רשימה נדירה של מנהלים בכירים, יזמים פורצי דרך ומובילי חדשנות עולמיים שיגיעו כדי לדבר על מה באמת קורה בתעשייה שמניעה הלכה למעשה את מהפכת הבינה המלאכותית .בין המרצים:

איל וולדמן –  האיש שמכר את חברת מלאנוקס לאנבידיה ב-7 מיליארד

דב מורן – מייסד M Systems  ומנכ"ל שותף קרן Grove Ventures

רונן לוינגר – מנכ"ל חברת Dustphotonics שנמכרה לאחרונה ב 1.3 מילארד דולר

טל ענבר, דירקטור בכיר לתכנון SOC בחברת אפל

גיא אזרד, לשעבר מנכ"ל מרוול ישראל וכיום מנכ"ל Astera Labs  בישראל

דדה גולדשמידט – סגן נשיא בכיר ומנהל עולמי של קרן ההשקעות, Samsung

משה תנך– מנכ"ל חברת השבבים המבטיחה Neureality

שלמה גרדמן, יו"ר משותף של כנס ChipEx2026 : "קיבלנו החלטה אסטראגית לקיים את הכנס במועדו למרות ועל אף המצב. שמחנו לגלות את התמיכה הגלובלית לה זוכה הכנס גם בשנה מאתגרת זו. זוהי הוכחה נוספת לחשיבות תעשיית השבבים הישראלית לחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם".

פרופ' רן גינוסר, יו"ר משותף של ChipEx2026 הוסיף ואמר: "השנה בנינו תוכנית אטראקטיבית במיוחד הכוללת מרצים מהחברות המובילות בתעשיה. האתגרים העומדים כיום בפני מפתחי השבבים רק הולכים וגדלים ובכוונתינו לאפשר למבקרים בכנס להיחשף לטכנולוגיות ה- AI החדישות והמתקדמות ביותר אשר יסייעו להם לפתח את דור המוצרים הבא שלהם באופן קל יותר ומהיר יותר."

בכנס הנחשב לאחד הגדולים והחשובים בתחומו בעולם, ישתתפו גם עשרותספקי כלי פיתוח, רכיבים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, בלגיה, הודו וטיוואן אשר יציגו בתערוכה כלים ושירותים חדשניים המוצעים לתעשיית השבבים וה- AI המקומית. הכנס יפתח במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים.

בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום השבבים וה- AI משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

מושב הנעילה החגיגי של הכנס יתקיים ב-13 במאי, 2026 במרכז פרס לשלום וחדשנות, בחסות רשות החדשנות ובהשתתפות ד"ר אלון סטופל, יו"ר הרשות לחדשנות. במהלך המושב בו ישתתפו מאות מבכירי התעשיה מהארץ והעולם יוענקו כמדי שנה אותות ה- Global Industry Leader"" לכמה אישים אשר תרמו תרומה מהותית להתפתחות תעשיית השבבים העולמית והמקומית.

כנס ChipEx2026  מאורגן ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ  בשיתוף עם  SIA – איגוד התעשיה בארה"ב ורשות החדשנות בישראל.

לצפיה בתוכנית הכנס לחץ כאן.

הפוסט כמה מהחברות המובילות בעולם יחשפו ב ChipEx2026 את הפיתוחים החדשנים ביותר שלהן בינהן אנבידיה, ,AMD אמזון ו-Sandisk הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סקטור הטכנולוגיה, ובעיקר מניות השבבים, חזרו בשבוע האחרון למרכז תשומת הלב של המשקיעים בוול סטריט. לפי סקירת ההשקעות השבועית מ-3 במאי 201126 של הבנק הבינלאומי, הדוחות החזקים של חמש ענקיות הטכנולוגיה – גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון ומטא – העניקו לשווקים שבוע ירוק נוסף, כאשר כולן היכו את תחזיות האנליסטים וסיפקו תחזיות מעודדות לרבעון הבא. הנתון החשוב יותר מבחינת השוק היה התרומה הגוברת של פעילות הענן והבינה המלאכותית לצמיחה בהכנסות וברווחים.

המשמעות רחבה יותר מתוצאות רבעוניות טובות. בחודשים האחרונים התנהל בוול סטריט דיון חריף בשאלה האם השקעות העתק של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI, בעיקר בהוצאות הון על מרכזי נתונים, שרתים ושבבים, יצליחו להחזיר את עצמן. בעבר, המשקיעים הגיבו לעיתים בחשש לעלייה חדה ב-CAPEX, מתוך חשש שהחברות “שורפות” מזומנים מהר יותר מכפי שהן מייצרות צמיחה. הפעם, לפי הסקירה, התגובה הייתה שונה: המשקיעים קיבלו באופן חיובי את המשך ההשקעות, בעיקר משום שהן כבר משתקפות בצמיחה ממשית בפעילות הענן ובשירותי AI.

בולטת במיוחד גוגל, שלפי הסקירה הציגה זינוק של 63% בפעילות הענן לצד גידול בצבר ההזמנות. גם מיקרוסופט הציגה צמיחה של 39% בפעילות Azure וצמיחה של 123% בהכנסות מפעילות הקשורה ל-AI. הנתונים האלה מסמנים כי הבינה המלאכותית אינה נתפסת עוד רק כהבטחה עתידית או כמרכז עלות, אלא כגורם שמתחיל להשפיע בפועל על שורת ההכנסות של החברות הגדולות.

התגובה בשוק הייתה חדה. מדדי נאסד"ק רשמו באפריל זינוק חודשי של 15.3%–15.6%, אך את ההובלה תפס סקטור השבבים. לפי הסקירה, סקטור זה זינק באפריל ב-38.4%, ובתוך כך השלים מדד SOX רצף של 18 ימי עליות רצופים – הרצף החיובי הארוך ביותר שנרשם בו. העליות בשבבים משקפות את התפקיד המרכזי של המעבדים, המאיצים, הזיכרונות ורכיבי התקשורת בתשתית הפיזית של מהפכת ה-AI.

גם בסיכום השבועי ניכרה העדפה ברורה למניות טכנולוגיה גדולות. מדד S&P 500 עלה ב-0.9% וננעל בשיא חדש, נאסד"ק הכללי עלה ב-1.1%, ואילו נאסד"ק 100 עלה ב-1.5%. לפי הסקירה, הפער בין נאסד"ק הכללי לנאסד"ק 100 נובע בין היתר מכך שמשקלן של מניות השבבים גבוה יותר במדד החברות הגדולות. במילים אחרות, כאשר מניות השבבים מובילות את השוק, נאסד"ק 100 נהנה מכך יותר.

ההתעניינות בסקטור צפויה להימשך גם בשבוע הקרוב, כאשר עונת הדוחות עדיין לא הסתיימה. בין החברות שצפויות לפרסם תוצאות נמצאות AMD ו-Arm, שתי חברות בעלות חשיבות ישירה לשרשרת הערך של AI ושבבים. המשקיעים ינסו לבדוק האם מגמת הביקושים לתשתיות AI נמשכת גם מעבר לענקיות הענן, והאם היא מחלחלת גם לספקי השבבים, התכנון והשרתים.

גם בשוק המקומי נרשמה השפעה מסוימת של הראלי הטכנולוגי בחו"ל. בבורסה בתל אביב נרשמה מגמה חיובית ברוב המדדים, וביום שישי בלטו לטובה מדדי הטכנולוגיה והביטחוניות שעלו ב-2.5% ו-2.2% בהתאמה. מדד ת"א קלינטק עלה בסיכום השבועי ב-5.1%, בין היתר על רקע המומנטום החיובי במניות הטכנולוגיה בעולם.

התמונה הכוללת שעולה מן הסקירה היא של שוק שחוזר להאמין בסיפור הטכנולוגי, אך הפעם בצורה מפוכחת יותר. ה-AI עדיין דורשת השקעות ענק, אך הדוחות האחרונים מספקים למשקיעים אינדיקציה לכך שההשקעות האלה מתחילות להניב צמיחה. מבחינת תעשיית השבבים, זהו איתות חשוב: הביקוש למחשוב AI אינו אירוע נקודתי, אלא מנוע שממשיך להזרים הון, הזמנות וציפיות לתוך כל שרשרת הערך של התעשייה.

הפוסט הבינלאומי: דוחות ענקיות הטכנולוגיה החזירו את סקטור השבבים למרכז הראלי בוול סטריט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל הודיעה כי ג׳וני סרוג׳י מונה, בתוקף מיידי, ל־Chief Hardware Officer של החברה. לפי ההודעה הרשמית, סרוג׳י, שכיהן עד כה כסגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה, יקבל מעתה אחריות מורחבת גם על Hardware Engineering, התחום שעליו היה מופקד עד כה ג׳ון טרנוס, וגם על ארגון Hardware Technologies שאותו כבר הוביל. המינוי בוצע כחלק מסבב השינויים בצמרת אפל, שבמסגרתו טרנוס יחליף את טים קוק כמנכ״ל ב־1 בספטמבר 2026. (Apple)

מבחינת אפל, זהו הרבה יותר משינוי תואר. סרוג׳י הופך כעת לאיש שמרכז תחתיו חלק גדול מהעמוד השדרה ההנדסי של החברה: מצד אחד פיתוחי השבבים והטכנולוגיות העמוקות, ומצד אחר הנדסת המוצרים עצמם. רויטרס ציינה כי במסגרת התפקיד החדש הוא יפקח על פיתוח השבבים של אפל ועל צוותי הנדסת החומרה, מה שממחיש עד כמה החברה רואה קשר הדוק בין אסטרטגיית הסיליקון שלה לבין עתיד המוצרים שלה. זו גם אינדיקציה לכך שבאפל לא רצו לאבד את מרכז הכובד ההנדסי שנבנה סביב סרוג׳י בשנים האחרונות, דווקא ברגע של חילופי דורות בהנהלה. (Reuters)

טים קוק עצמו העניק לסרוג׳י גיבוי פומבי חריג בעוצמתו. בהודעה הרשמית של אפל הוא תיאר אותו כאחד האנשים המוכשרים ביותר שעבד עמם אי פעם, ואמר כי לסרוג׳י היה תפקיד ייחודי בעיצוב אסטרטגיית השבבים של אפל וכי השפעתו ניכרת לא רק בתוך החברה אלא גם בכל התעשייה. בניסוח של אפל, זהו למעשה אישור רשמי לכך שסרוג׳י נחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של המעבר של החברה לעידן שבו הסיליקון הפנימי הוא יתרון תחרותי מכריע.

הזווית הישראלית בולטת במיוחד. סרוג׳י נולד בחיפה, השלים תואר ראשון ותואר שני במדעי המחשב בטכניון, ובהמשך עבד ב־IBM ולאחר מכן באינטל, לפני שגויס לאפל ב־2008. לפי הטכניון, כבר בתפקידו הראשון באפל הוא הוביל את תכנון ה־A4, השבב הראשון שאפל פיתחה בעצמה, ששימש באייפון 4 ובאייפד הראשון. עוד לפי הטכניון, סרוג׳י היה בין מי שעודדו את אפל לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, מתוך אמונה שהחברה תמצא כאן עומק הנדסי וחדשנות טכנולוגית. (הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל)

הביוגרפיה הרשמית של אפל מחדדת עוד יותר את היקף השפעתו. החברה מייחסת לסרוג׳י את בניית אחד מצוותי הסיליקון והטכנולוגיה החזקים בעולם, עם אחריות על Apple silicon, סוללות, מצלמות, בקרי אחסון, חיישנים, תצוגות וטכנולוגיות קריטיות נוספות לאורך כל קו המוצרים של אפל. כלומר, גם לפני הקידום הנוכחי סרוג׳י כבר היה אחד האנשים המשפיעים ביותר על האייפון, המק, האייפד, השעון ומוצרים אחרים — וכעת השפעתו רק מתרחבת.

במובן הזה, סרוג׳י אולי לא קיבל את כיסא המנכ״ל, אבל הוא בהחלט קיבל תפקיד שמקרב אותו עוד יותר לליבת קבלת ההחלטות של אפל. אפשר לראות במהלך הזה מסר כפול: טרנוס יקבל את ההובלה הניהולית הרחבה של החברה, בעוד סרוג׳י יקבל את השליטה המרוכזת יותר על לב המכונה ההנדסית שלה. זו פרשנות, לא ניסוח רשמי של אפל, אבל היא עולה בקנה אחד עם חלוקת הסמכויות החדשה ועם הדגש שמעניקה החברה לסיליקון, חומרה ואינטגרציה בין השניים.

לישראל, ולתעשיית השבבים המקומית, זהו רגע סמלי לא פחות ממעשי: אחד מבוגרי הטכניון הבולטים בעולם, ואחד הישראלים הבכירים ביותר בהייטק הגלובלי, מחזיק עכשיו בתפקיד שממקם אותו בצמרת המעשית של אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם.

הפוסט ג׳וני סרוג׳י קיבל קידום בצמרת אפל: הישראלי הבכיר בחברה מונה ל־Chief Hardware Officer הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל הודיעה כי טים קוק יסיים את תפקידו כמנכ״ל החברה ב־1 בספטמבר 2026, ולאחר מכן יעבור לתפקיד יו״ר פעיל של דירקטוריון אפל. את מקומו כמנכ״ל יתפוס ג׳ון טרנוס, המשמש כיום סגן נשיא בכיר להנדסת חומרה. לפי הודעת החברה, המהלך אושר פה אחד בידי הדירקטוריון והוא חלק מתהליך ירושה ארוך טווח שתוכנן מראש. קוק ימשיך לכהן כמנכ״ל עד סוף הקיץ כדי ללוות את תהליך החפיפה, ולאחר מכן יסייע לחברה גם במגעים עם מקבלי החלטות ברחבי העולם. (Apple)

במקביל הודיעה אפל כי ג'וני סרוג'י הישראלי יחליף את טרנוס בתפקידו הקודם כ-Chief Hardware Officer. במסגרת התפקיד המורחב הוא קיבל לידיו גם את Hardware Engineering, שעליה היה אחראי טרנוס, וגם את ארגון Hardware Technologies שבו כבר הוביל את תחום השבבים והטכנולוגיות הקריטיות של אפל.

בהודעה הרשמית מסר קוק כי הנהגת אפל הייתה ״הזכות הגדולה בחיי״, והגדיר את טרנוס כאדם הנכון להוביל את החברה לשלב הבא. טרנוס עצמו אמר כי הוא ״אסיר תודה עמוקה״ על ההזדמנות להוביל את אפל, וציין כי בילה כמעט את כל הקריירה שלו בחברה, תחת סטיב ג׳ובס ולאחר מכן תחת טים קוק.

טרנוס הוא אחד מבכירי אפל הוותיקים ביותר. לפי אפל, הוא עובד בחברה כ־25 שנה, וכיום מוביל את תחום הנדסת החומרה. בעבר היה מעורב בשורה ארוכה של מוצרים מרכזיים, ובמסגרת תפקידיו האחרונים היה אחראי על תחומי חומרה מרכזיים בחברה. אפל הדגישה גם את תרומתו לחדשנות בחומרים, לעיצוב החומרה ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית של מוצריה. עוד נמסר כי עם כניסתו לתפקיד הוא יצטרף גם לדירקטוריון החברה.

המהלך מסמן את סיומה של תקופה ארוכה במיוחד בתולדות אפל. קוק נכנס לתפקיד המנכ״ל ב־2011, לאחר מותו של סטיב ג׳ובס, והוביל את החברה בשנים שבהן הפכה לאחת החברות החזקות והמשפיעות בעולם. בתקופתו השיקה אפל מוצרים מצליחים כמו Apple Watch ו־AirPods, ובמקביל הרחיבה מאוד את פעילות השירותים שלה, הכוללת בין השאר את Apple Music ו־Apple TV. לפי הדיווח שצירפת מה"וושינגטון פוסט", אחד ההישגים הגדולים של קוק היה הפיכת אפל לחברת ענק בעלת שווי שוק עצום ועסקי שירותים שמכניסים יותר מ־100 מיליארד דולר בשנה.

עם זאת, תקופת קוק לוותה בשנים האחרונות גם בביקורת גוברת על כך שאפל טרם הציגה "מערכה שנייה" ברורה בעידן הבינה המלאכותית. לפי הדיווח מה"וושינגטון פוסט", בעוד מתחרות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות סכומי עתק בתשתיות ובמודלי AI, אפל בחרה עד כה בגישה זהירה יותר, המתמקדת בשילוב יכולות בינה מלאכותית במוצרים הקיימים ולאו דווקא בהובלה בוטה של התחום. באותו דיווח צוין כי המינוי של טרנוס משדר בעיקר המשכיות ולא מהפכה, בין היתר משום שהוא מגיע מלב המערכת ההנדסית הקיימת של אפל, בעוד קוק עצמו יישאר דמות מרכזית בהנהגת החברה גם לאחר ספטמבר.

במובן הזה, המינוי של טרנוס עשוי ללמד לא רק על זהות היורש, אלא גם על הכיוון האסטרטגי שאפל בוחרת בו. במקום להביא מנכ״ל חיצוני או דמות המזוהה באופן מובהק עם בינה מלאכותית, החברה מקדמת מהנדס ותיק שצמח בתוך תרבות פיתוח החומרה שלה. זהו מסר ברור של יציבות, של המשכיות ושל אמונה בכך שהשלב הבא של אפל עדיין ייבנה סביב שילוב הדוק בין חומרה, תוכנה ושירותים — גם אם השוק מחכה לראות כיצד בדיוק תתמודד החברה עם עידן ה־AI.

שינוי נוסף בהנהלה הוא שארתור לוינסון, שכיהן כיו״ר לא־ביצועי של הדירקטוריון ב־15 השנים האחרונות, יעבור ב־1 בספטמבר לתפקיד הדירקטור הראשי הבלתי תלוי. בכך משלימה אפל חילופי תפקידים מסודרים בצמרת, תוך ניסיון להציג לשוק מעבר הדרגתי ומבוקר ולא זעזוע ניהולי חד.

הפוסט אפל נערכת לחילופי דורות: טים קוק יפרוש בספטמבר, ג׳ון טרנוס ימונה ליורשו * ג'וני סרוג'י יחליף את טרנוס כראש ההנדסה הופיע לראשונה ב-Chiportal.