חברות ההייטק הישראליות גייסו בשנת 2022 סכום עתק של כמעט 15 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים שפרסמה השבוע חברת המחקר IVC. לפי IVC, התקיימו בשנה החולפת 669 עסקאות.תונים אלה נמוכים מאלו של 2021 שהיתה שנת שיא שבה גייסו החברות כמעט 26 מיליארד דולר ב-778 עסקאות, אבל גם כך, 2022 היתה השנה השניה הכי מוצלחת להייטק הישראלי .

השנה נרשמו 120 אקזיטים לחברות טכנולוגיה ישראליות בסכום מצרפי של 20.6 מיליארד דולר, שוב ירידה יחסית לשנה שעברה עם 23.6 מיליארד דולר ב-262 עסקאות.

נתונים אלה מפתיעים לנוכח אווירת המשבר הכלכלי העולמי וגלי פיטורין גדולים בחברות רבות, אולם ייתכן שמדובר רק בשינוי סדרי עדיפויות של משקיעים.  עם זאת המגמה הזו התחילה במפתיע במהלך השנה וייתכן שנראה את השפעתה בשנת 2023.  יש שני גורמים שהתפתחו במהלך השנה שעלולים להשפיע עוד יותר בעתיד – חוק השבבים האמריקני ושורה של תקנות נוספות החלו להגביל את סחר השבבים בין ארה"ב לסין. סין עצמה כשוק צרכני נפגעה אף היא בשל מגבלות קורונה נוקשות שבימים אלה מוסרות בבת אחת מבלי שהאוכלוסיה התחסנה כראוי (החיסונים הסיניים היו חלשים יותר מאלו המערביים).

מגמות שישפיעו באופן חיובי הם היציאה מהמשבר של ענף הרכב, והצמיחה המתמדת של תכולת האלקטרוניקה בכל מכונית הן בשל המעבר לרכבים חשמליים והן בשל הגברת הסיוע לנהגים לקראת נהיגה אוטונומית אם כי זו עדיין לא  קרובה כפי שחשבו.

הפוסט חברות ההייטק הישראליות גייסו בשנת 2022 סכום עתק של כמעט 15 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נתחיל בחדשות הטובות, שאולי נכון יותר להגדירן כחדשות מדהימות. ומדוע מדהימות? כי אין מילה אחרת לתאר מצב שבו בתוך שנה אחת חזינו בגידול של פי 2.5! בסך ההשקעות בהייטק הישראלי. וזהו רק הנתון הראשון שאפשר להתפעל ממנו. לפי נתוני חברת המחקר IVC המרכזת את נתוני ההשקעות בהייטק, הסתיימה שנת 2020 (שהחלה כשנת קורונה) עם סך גיוסים של 10 מילארד דולר. מספר מרשים למדי וגם מספר שיא שלא ראינו כדוגמתו בעבר. אך די מהר התברר כי זו היתה רק תחילתה של "מתקפת" השקעות שנחתה על ישראל מכל קצוות הגלובוס. במהלך שנת 2021 השקיעו בחברות הייטק ישראליות למעלה מ-1,000 (אלף!!!) קרנות הון סיכון זרות וזאת בנוסף לכמה מאות קרנות ישראליות. לפי נתונים די סופים תסתיים שנת 2021 עם סך השקעות של 25.66 מילארד דולר. כמות הכסף האדירה הזו הושקעה ב-776 חברות כלומר בממוצע הושקעו בכל חברה 33 מליון דולר! אם נשווה את הכמות הזו לשנת 2020 נגלה שרק בשנה שעברה היה הסכום הממוצע שהושקע בחברה 17.2 מליון דולר ובתוך שנה קפץ סכום ההשקעה הממוצע לחברה בפי שניים!

נתונים מרשימים נוספים הם נתוני האקזיטים של שנת 2021. השנה הסתכמו סך ההנפקות והמכירות של חברות ישראליות ב-23 מילארד דולר. נתונים אלו מייצגים עליה משמעותית לעומת שנת 2020 אך די דומים בהיקפם לשנת 2019.

ירידה מדאיגה במספר חברות הייטק חדשות

המספרים המדהימים הנ"ל מסתירים עובדה מדאיגה המייצגת מגמה הנמשכת כבר מספר שנים. אם נבחן לעומק את נתוני ההשקעות בהייטק הישראלי נגלה כי בעוד שכמות הגיוסים גדלה ב-250%, כמות החברות בהן השקיעו המשקיעים גדלה רק ב-30%.

ואכן בשנים האחרונות אנו חווים ירידה משמעותית בכמות ההתחלות של סטרטאפים חדשים. אם בתחילת העשור נולדו בכל שנה כ-1,000 סטרטאפים חדשים, הרי שב-5 שנים האחרונות אנו רואים ירידה מתמשכת בכמות החברות החדשות. לפי נתונים שריכז עבורינו שמוליק שלח, מנהל המחקר הטכנולוגי בחברת IVC, ניתן ללמד כי בעוד שבשנים 2014-2015 נולדו בישראל כ-1,400 חברות בשנה, הרי שבשנת 2017 צנחו המספרים ל-1,150 חברות, בשנת 2018 כבר ירדה כמות החברות החדשות לפחות מ-1,000 ולפי הנתונים העכשווים בשנת 2021 נולדו בסה"כ 235 חברות. שלח טרח לציין כי אלו מספרים לא סופיים וכי חלק מהחברות שהוקמו השנה טרם ביצעו סבבי גיוס משמעותים ולכן לא כולן נמצאות בסטטיסטיקות אך גם אם ניקח בחשבון שהמספר יגדל פי 3, עדיין מדובר במספרים נמוכים משמעותית למה שהכרנו רק לפני כמה שנים.

למרות הירידה העקבית בכמות החברות החדשות טרם ברור מהן הסיבות המדויקות לכך אבל כבר היום אפשר להצביע על שתי סיבות מרכזיות.

סיבה ראשונה היא המחסור החמור בכח אדם שגרם לתחרות קשה על כל עובד והביא לעליה מטאורית במשכורות ובתנאי ההעסקה של עובדים רבים. משכורות העתק המוענקות כיום לעובדים גם בחברות הגלובליות וגם בחברות הייטק צעירות הן מן הסתם זרז שלילי ליזמים ועובדים לעזוב את מקום עבודתם המפנק ולצאת להרפתקה של הקמת חברה חדשה עם כל הסיכונים הכרוכים בכך.

סיבה נוספת היא חוסר הבהירות בעידן הקורונה. בימים של סביבה מקומית וגלובלית בלתי יציבה המשתנה חדשות לבקרים, ניתן להבין מדוע יזמים רבים נרתעים מלהקים חברה חדשה ולצאת לדרך כאשר חוסר הבהירות באשר לעתידן גדול עוד יותר מבימים כתיקונם.

ירידה בולטת במגזר השבבים

כאן המקום לציין כי למרות שהבעיה של חוסר הקמת חברות חדשות משותפת לכל מגזרי ההייטק היא בולטת במיוחד דווקא במגזר השבבים. זו תופעה שקשה להסבירה שכן כמות האקזיטים בתחום השבבים והיקפם בולט במיוחד מול מגזרי הייטק אחרים. די אם נזכיר הצלחות פנומנליות כמו מובילאיי, מלאנוקס והבאנה לאבס השייכות כולן לתעשיית השבבים. לכל אלה הצטרפו לאחרונה מספר חברות שביצעו אקזיט מרשים ע"י הנפקת מניותיהן לציבור בשוויים אסטרונומים כולל אינוביז, וואלנס וארבה רובוטיקס. חברות נוספות כאוטוטוקס, סטורדוט, וסאטיקספיי צפויות ללכת בקרוב בעקבותיהן. אך מה עם הדור הבא? האם גם בעוד 5-10 שנים נוכל ליהנות מאקזיטים דומים?

המשמעיות לעתיד התעשיה והכלכלה בישראל

הבעיה הגדולה באי התחלות חדשות היא השפעתה על עתידינו. בעוד שהכסף הרב המגיע לקופת חברות ההייטק מכל הגיוסים המרשימים עלול להתפוגג ולהיעלם מבלי להשאיר עקבות, קיטון בכמות החברות החדשות צפוי לפגוע בכלכלת ישראל בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט. במילים אחרות, כמות התחלות קטנה יותר משמעותה צמצום בכמות החברות הישראליות הבוגרות וירידה צפויה בכמות האקזיטים שנראה כאן בעוד 7-10 שנים כשהחברות שקמות היום יגיעו לבשלות עסקית. לכן חשוב ואפילו חיוני שקברניטי המשק הישראלי לא יתפתו לנוח על זרי האופוריה שיוצרים הגיוסים המפוארים וימצאו דרכים לעידוד הקמת חברות ישראליות חדשות.

הפוסט סיכום שנת 2021 בהייטק: עליה מטאורית בגיוסים ובאקזיטים לצד ירידה מדאיגה בכמות החברות החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחצית הראשונה של 2020 מביאה עימה קשיים לאקזיטים בהיי-טק הישראלי בצל הקורונה, כך עולה מנתוני דו"ח האקזיטים למחצית הראשונה של 2020 שפרסמו היום מכון מחקר IVC ומשרד עורכי הדין מיתר .
מהדו"ח עולה, כי במחצית הראשונה של 2020 היו 52 אקזיטים (IPO, M&A ו-Buyout) בהיקף כולל של כ-5.82 מיליארד דולר, ירידה לעומת 77 אקזיטים בהיקף כולל של כ-14.3 מיליארד דולר שנרשמו במחצית הראשונה של 2019 (או 7.47 מיליארד דולר בעסקאות של עד 5 מיליארד דולר). מדובר בירידה הגדולה ביותר בשש השנים האחרונות, הן בכמות העסקאות (32%) והן בהיקפן (22%).

מספר האקזיטים בשווי בין 100 מיליון דולר ל-5 מיליארד דולר, היה נמוך אף הוא בהשוואה למחצית המקבילה ב-2019, ועמד על 9 עסקאות בלבד לעומת 23 במחצית הראשונה של 2019.

יחד עם זאת, בנטרול עסקאות של 5 מיליארד דולר ומעלה, עלה השווי הממוצע לעסקה במחצית הראשונה של 2020 ל-112 מיליון דולר, השווי הממוצע הגבוה ביותר בשש השנים האחרונות. הדבר הושפע משלוש עסקאות של מעל מיליארד דולר כל אחת.
במהלך המחצית הראשונה של 2020 גויסו 5.2 מיליארד דולר ב-312 עסקאות השקעה, ממוצע של 16.8 מיליון דולר לגיוס, לעומת 3.76 מיליארד דולר שגויסו ב-258 עסקאות במחצית הראשונה של 2019 בממוצע של 14.5 מיליון דולר לעסקה. זהו סכום הגיוסים הגבוה ביותר במחצית הראשונה של השנה אשר נמדד בשש השנים האחרונות.
כמו כן, ראינו 10 עסקאות השקעה של מעל ל-100 מיליון דולר, מספר העסקאות הגבוה ביותר בפלח זה של השוק במחצית הראשונה של השנה בשש השנים האחרונות. במהלך מחצית השנה הושלמו שלוש הנפקות ראשונות IPOs – איילה פארמה, סייברון ופוליפיד.

לדברי עו"ד שירה עזרן, שותפה במיתר, "מהסתכלות על נתוני חצי השנה הראשונה, אנו יכולים לראות את ההשפעה המשמעותית של מגיפת הקורונה אשר הביאה לירידה משמעותית בשוק האקזיטים. הנתונים הללו מתיישבים עם האווירה הכללית בקרב רוכשים, אשר לאור המשבר מתרכזים בשימור הכנסות ומזומן, ונמנעים משימוש בהון לצרכי רכישות. אנו צופים כי נמשיך לראות את מגמת הירידה באקזיטים בחציון השני של 2020. מאידך, אנו רואים שבחברות רבות תהליכי הצמיחה וההתרחבות נמשכו גם בתקופת הקורונה, ובסקטורים מסויימים אנו רואים פריחה אשר מהוה בסיס לצמיחה מואצת, כמו ברפואה הדיגיטלית, פינטק ובאופן כללי בשירותים דיגיטליים. אלו, אנו מקווים, יהוו הבסיס לאקזיטים של השנים הבאות. כמו כן, בניגוד לפעילות המועטה בשוק האקזיטים, שוק ההשקעות שולח מסר אופטימי. פעילות השקעות משמעותית, יחד עם זמינות של כספי קרנות מהארץ ומחו"ל להשקעה בחברות, נותנת בסיס איתן לגידול וצמיחת חברות, ואנו צופים שמגמה זו תמשיך בחציון השני של 2020.
מיכל זאם, דאטה אנליסט בחברת IVC: "זו היתה מחצית חלשה יחסית מבחינת הנפקות ועסקאות Buyout, עם 3 הנפקות ועסקת Buyout יחידה – של חברת Armis – לעומת כ-8 עסקאות במחצית הראשונה של 2019. הפעם האחרונה בה ראינו מספרים בסדר גודל שכזה בעסקאות אקזיט שאינן מיזוגים היה במחצית הראשונה של 2016. מהצד האופטימי, אמנם הדוח מתרכז במחצית הראשונה של השנה, אך המחצית השניה החלה עם שתי הנפקות של חברת פוליפיד וחברת Lemonade, כאשר האחרונה השאירה חותם משמעותי עבור המשקיעים ודי יוצא דופן עבור חברות ישראליות בוול סטריט. ניתן לקוות שההנפקה של לימונייד תסמן גל חדש של הנפקות ישראליות בוול סטריט, ויתכן וחלקן יבואו לידי ביטוי כבר במחצית הנוכחית של 2020."

הפוסט ירידה במספר האקזיטים במחצית הראשונה של 2020, עלייה בשווי הממוצע של העסקאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט מודיעה היום כי היא רוכשת את CyberX,הישראלית, מפתחת מערכות אבטחה לתהליך פריסת מכשירי IoT . לא נמסר סכום הרכישה.
במיקרוסופט אומרים כי הרכישה תשלים את יכולות האבטחה הקיימות באז'ור IoT, ותתרחב על מכשירים קיימים, כולל אלה המשמשים בIoT- תעשייתי, בטכנולוגיה תפעולית (OT) ובתשתיות. CyberX מאפשרת ללקוחותיה להכיר את נכסי ה- IoT הקיימים שלהם, ולנהל ולשפר את עמידות האבטחה של אותם מכשירים.

הטכנולוגיה שפיתחה CyberX תשולב בפורטפוליו הרחב שמיקרוסופט מציעה לאבטחת IoT והגנה של משתמשים, נקודות קצה, יישומים, נתונים ועוד מפני איומים. לדוגמה, בשילוב עם Azure Sentinel , בענן עם יכולת אבטחה מובנה של IoT, אנשי SecOps יוכלו לזהות איומים משולבים בין רשתות OT ו- IT , איומים שלטענת מיקרוסופט, בעבר היה קשה לחשוף.

"עם CyberX לקוחות יכולים לקבל מפה דיגיטלית ויזואלית של אלפי מכשירים המצויים במקומות שונים בכל הארגון, ולאסוף מידע על מצב האבטחה והקישוריות שלהם. השגת נראות זו היא קריטית להבנה היכן עשויים להיות סיכוני אבטחה, ולאחר מכן להפחית סיכונים אלו, דבר המהווה צעד בסיסי המאפשר אבטחה של התשתית הקריטית של הארגון וגם שרשרת האספקה."
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח: "הטכנולוגיה והצוות של CyberX הם תוספת נהדרת למיקרוסופט. המומחיות והפלטפורמה החדשנית של CyberX, יחד עם מוצרי האבטחה המעולים של מיקרוסופט, מאפשרים למיקרוסופט להציע פתרון רב עוצמה בפריסה רחבה, המאיץ דיגיטציה עבור ארגונים בכל שלבי מסע ה- IoT/OT שלהם".

5 מיליארד דולר השקעה ב IoT
האינטרנט של הדברים (IoT) מספק ערך פורץ דרך לעסקים – החל מייצור תעשייתי, דרך תחומי אנרגיה, חקלאות, נדל"ן, בריאות ועוד. IoT מספק תובנות בזמן אמת המאפשרות לעסקים להפחית הוצאות תפעול, השבתות לא מתוכננות ומתן שירות עודף.
אמנם היתרונות של IoT מבוססים ומשמעותיים, אך אחד המכשולים הגדולים ביותר עבור הלקוחות הוא אבטחת מכשירי IoT – הן עבור יוזמות דיגיטציה חדשות, והן לטכנולוגיה תפעולית (OT) ומערכות בקרה תעשייתיות.
לפני שנתיים הודיעה מיקרוסופט על השקעה של 5 מיליארד דולר ב- IoT בכדי לקדם את המחויבות שלה בבניית פלטפורמה מהימנה וקלה לשימוש עבור הלקוחות והשותפים של החברה, המסייעת במציאת פתרונות IoT.
"הטכנולוגיה של CyberX מהווה תוספת חשובה חשובה למוצרי האבטחה של מיקרוסופט לתחום ה IoT המוצעים במסגרת הענן אז'ור."

הפוסט מיקרוסופט רוכשת את CyberX הישראלית שפיתחה מערכת אבטחה לפריסת IoT הופיע לראשונה ב-Chiportal.