העימות סביב יצרנית השבבים נקספריה, שמרכז פעילותה בהולנד והיא בבעלות חברת וינגטק הסינית, הפך בתוך שבועות מאירוע משפטי "טכני" לכאורה למשבר שמטלטל את תעשיית הרכב האירופית ומחדד את השאלה עד כמה סין מוכנה להשתמש בשליטתה בשרשראות אספקה ככלי לחץ פוליטי.

בסוף ספטמבר החליטה ממשלת הולנד להפעיל לראשונה את "חוק זמינות הסחורות" מ־1952 ולקחת שליטה בנקספריה, בטענה לליקויי ממשל תאגידי ולחשש להעברת זכויות קניין רוחני לסין. לפי שר הכלכלה ההולנדי וינסנט קארמנס, שהגן פומבית על ההחלטה, המודיעין העביר לממשלה מידע שלפיו המנכ"ל הסיני של נקספריה "מרחיק החוצה" קניין רוחני רגיש. ההחלטה הזו נתפסה בבייג'ינג כהתערבות פוליטית בוטה בפעילות עסקית לגיטימית.

מנקודת המבט הסינית, ההולנדים הם האחראים הישירים למשבר. במאמר מערכת חריף בעיתון הממשלתי China Daily נטען כי שרשרת האספקה העולמית של שבבים הייתה יציבה ובטוחה עד לצעד החד צדדי של האג. העיתון מזכיר כי נקספריה הייתה בעבר חטיבה של NXP ההולנדית ורק לאחר שנרכשה על ידי וינגטק ב־2018 חצתה את רף הכנסות המיליארד דולר בשנה. מאז, לפי דו"חות החברה, עלו מכירותיה מכ־1.43 מיליארד דולר ב־2020 לכ־2.06 מיליארד ב־2024, והיא הפכה לספקית מרכזית של רכיבים פשוטים וזולים לכאורה אך חיוניים לתעשיית הרכב באירופה ובארצות הברית.

לטענת בייג'ינג, השימוש של הולנד בחוק חירום מיושן שלא הופעל מעולם מאז נחקק הוא "שימוש לרעה" בכלי רגולטורי מתוך שיקולים פוליטיים ולחץ חיצוני. דובר משרד המסחר הסיני הביע "אכזבה קיצונית וחוסר שביעות רצון עמוק" מהתבטאויות השר ההולנדי וטען כי הן "מבלבלות בין צודק לטועה ומסלפות את העובדות".

התגובה הסינית לא איחרה להגיע. בתחילת אוקטובר הוטל בפועל אמברגו על יצוא שבבים ממתקני הייצור של נקספריה בסין, שבהם מיוצרים לפי ההערכות כשבעים אחוז מתפוקת החברה. מדובר ברכיבים פשוטים, רחוקים מהשבבים המתקדמים לעיבוד בינה מלאכותית, אך כאלה שמשולבים כמעט בכל מערכת אלקטרונית ברכב. בתוך זמן קצר הזהירה התאחדות יצרני הרכב האירופית כי מלאי השבבים יספיק לשבועות ספורים בלבד ללא חידוש האספקה. יצרניות כמו פולקסווגן, וולוו וג'גואר לנד רובר הודיעו לספקים ולעובדים על סיכון ממשי לעצירת קווי ייצור.

לנוכח הלחץ גבר גם המאמץ הדיפלומטי. בבריסל הדגיש נציב הסחר והביטחון הכלכלי של האיחוד האירופי, מארוש שפצ'וביץ', כי מתקיים דיאלוג משולש בין סין, הולנד והאיחוד במטרה "להבטיח מסגרת יציבה וצפויה ולהחזיר במלואה את זרימת השבבים". לפי דיווחים, הולנד אותתה שהיא מוכנה לרכך את צו ההלאמה בפועל אם בייג'ינג תחזור לאפשר יצוא.

על רקע זה הודיע משרד המסחר הסיני כי יאושרו חריגים ליצוא שבבים מנקספריה לשימושים אזרחיים, וכי הרכיבים הללו לא יחייבו עוד רישיון יצוא מיוחד. ההקלה הזו העניקה נשימה קצרה לתעשיית הרכב האירופית, אך נעשתה לתקופה מוגבלת של 12 חודשים בלבד וללא התחייבות לטווח ארוך. במקביל, כחלק מניסיון רחב יותר להוריד את גובה הלהבות מול וושינגטון, השעתה סין גם חלק מההגבלות על יצוא חומרי גלם אסטרטגיים לתעשיית השבבים, בהם גליום וגרמניום, והודיעה על פטור זמני מאגרות נמל לאניות הקשורות לבעלות אמריקנית.

אם בסין מציגים את ההקלה כמחווה אחראית לשמירה על יציבות שרשרת האספקה העולמית, בכתבות ניתוח במערב רואים בפרשת נקספריה קודם כול תמרור אזהרה. מומחי תעשייה וכלכלנים מצביעים על כך שדי ברכיבים זולים ובסיסיים כדי לשתק תעשייה שלמה כאשר מונעים את זרימתם. פרופ' דייוויד ביילי מאוניברסיטת בירמינגהם הגדיר את ההתערבות ההולנדית "שיחת השכמה" לענף הרכב וטען כי התגובה הסינית הייתה "מהירה ואכזרית". לדבריו, יצרני הרכב חייבים לחשוב על אתרי עיבוד חלופיים בדרום מזרח אסיה או באירופה עצמה, ולהגדיל מלאים במקום להסתמך על אספקה "בדיוק בזמן".

מנהלים בחברות כמו BMW מספרים כי אמנם הייצור עדיין נמשך כמתוכנן, אך המצב "נדיף" ויכול להשתנות מהר. הם מציינים כי המשבר הקודם בשבבים התמקד ברכיבים המורכבים יותר, ולכן רכיבי התשתית הפשוטים כמו אלה של נקספריה זכו לפחות תשומת לב, למרות שהם מפוזרים במערכות רבות ברכב.

מנקודת מבט רחבה יותר, פרשנים באירופה רואים במשבר נקספריה ביטוי נוסף לאסטרטגיה סינית המשלבת תלות כלכלית עם מנוף פוליטי. סין שולטת בחלק הארי משרשרת הערך של חומרים נדירים ומגנטים לתעשיות רכב, רוח ושמש, והאיחוד האירופי עדיין נמצא בראשית הדרך בניסיונותיו "להפחית סיכונים" מבלי להתנתק לחלוטין מהשוק הסיני. ניתוחים מהעת האחרונה מזהירים כי אם לא יואצו השקעות במקורות חלופיים ובייצור מקומי, אירופה תישאר "מחוברת לטפטפת" שמופעלת מבייג'ינג.

בייג'ינג מצדה דוחה את הטענות ל"נשק כלכלי" ומאשימה את הולנד ואת המערב בכלל ב"פוליטיזציה של עסקים" ובפגיעה בחופש הסחר. עם זאת, עצם העובדה שהקלות היצוא לשבבי נקספריה מוגבלות בזמן וממוקדות בשימושים אזרחיים, משאירה בידי סין מנוף לחץ לעתיד, הן על תעשיית הרכב והן על ניסיונות האיחוד האירופי לבנות מחדש בסיס תעשייתי ביטחוני.

בסופו של דבר פרשת נקספריה מדגימה עד כמה שבב קטן וזול לכאורה יכול להפוך לציר של מאבק גיאו־כלכלי רחב. עבור אירופה, השאלה היא אם תישאר שבויה בין החלטות מדיניות בהאג ובבייג'ינג, או שתדע להפוך את המשבר הנוכחי להשקעה אמיתית בחיזוק חוסנה התעשייתי והטכנולוגי.

הפוסט נקספריה בין סין, הולנד ואירופה: משבר שבבים שהפך לכלי לחץ גיאופוליטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסופה של פגישה מטלטלת הסכימה אינטל להמיר סכום משמעותי לו היתה זכאית כמענק במסגרת חוק CHIPSACT בהעברת 9.9% ממניות החברה בתמורה לסכום שהיה קרוב לסכום שהיתה יכולה ללא הענקת בעלות לממשלת ארה"ב. רבים רואים בכך סימן לחולשתה של אינטל אך יש צדדים נוספים למטבע. כמה אנסליסטים לא מהססים להגדיר  את החלטתה של אינטל כתמרון חכם המשקף אסטרטגיה מחושבת של הנהגת אינטל להבטיח הון, ליישר קו עם אינטרסים לאומיים ולמצב את עצמה מחדש במרוץ העולמי של מוליכים למחצה כנגד הענקיות מהמזרח TSMC וסמסונג.

חוק ה- CHIPSACT שאושר באוגוסט 2022, נועד להחיות את ייצור השבבים באמריקה. החוק מציע שך של  52 מיליארד דולר בסובסידיות לחברות שיבנו מפעלי יצור (פאבים) על אדמת ארה"ב. רבים הניחו כי המענקים הללו יוזרמו בצורה צהירה ופשוטה לכל מי שמוכיח כי אכן בכוונתו להקים מפעל ליצור שבבים בארה"ב אך המציאות מורכבת הרבה יותר.

ממשלת ארה"ב ביקשה מכל חברה שרצתה להנות מהמענקים הנדיבים לספק לה מידע רב על כוונותיה בהקמת המפעלים וקשרה את התשלומים עם אבני דרך שיש לעמוד בהם.

אינטל, שבעבר הייתה המובילה הבלתי מעורערת בחדשנות שבבים, התמודדה לאחרונה עם עיכובים בבניית המפעל באוהיו, מועדי יעד של מוצרים שהוחמצו והפסד רבעוני היסטורי בשנת 2023. כל אלה עוררו ספקות בלב אנשי הממשל בדבר יכולתה של אינטל לעמוד בהבטחותיה.

אך כעת פני השטח התהפכו. במסגרת הסכם מתוקן, הבטיחה אינטל קבלת  5.7 מיליארד דולר באופן מיידי על ידי המרת מענקים שלא סופקו למניות וכן  3.2 מיליארד דולר נוספים שהגיעו ממשרד ההגנה, כחלק מתוכנית שמטרתה לחזק את הביטחון הלאומי באמצעות השקעה בטכנולוגיות קריטיות.

סכום הכולל בסך 8.9 מילארד דולר הוא שנתן לממשלת ארה"ב כמעט 10% ממניות החברה. חשוב לציין, כי מניות אלו אינן מעניקות זכות הצבעה ומחויבות להתיישר עם החלטות הדירקטוריון של אינטל, תוך שמירה על האוטונומיה של החברה.

מדוע המהלך של אינטל הוא חכם ולא נואש

במבט ראשון, מסירת הון עצמי בתמורה למענק עשויה להיראות כוויתור. אך הנהלת אינטל ראתה הזדמנות להפוך עיכוב בירוקרטי לניצחון אסטרטגי שמעניק לה כמה יתרונות חשובים:

1. נזילות מיידית ללא חוב: אינטל נמנעה מהנפקת אג"ח או דילול מניותיה באמצעות הנפקות ציבוריות. במקום זאת, היא קיבלה גישה למיליארדי דולרים במזומן ללא תשלומי ריבית או תנודתיות בשוק.

2. יישור אסטרטגי עם וושינגטון: על ידי קבלת פנים לממשלת ארה"ב כבעלת מניות, אינטל חיזקה את תפקידה כאבן הפינה של ריבונות הטכנולוגיה האמריקאית. יישור זה יכול לשחרר תמריצים עתידיים, חוזי הגנה ורצון טוב פוליטי.

3. שינוי תדמית: במקום להיראות כחברה הזקוקה לחילוץ, אינטל מיצבה את עצמה כשותפה פטריוטית בשיקום תשתית המוליכים למחצה של אמריקה. הנרטיב עבר מחילוץ לשיתוף פעולה נועז.

4. שליטה נשמרת: אחזקות הממשלה מגיעות ללא ייצוג דירקטוריון וללא כוח הצבעה. אינטל מקבלת את ההון והאמינות – מבלי לוותר על שליטה.

5. יתרון תחרותי חדש: מרוץ השבבים העולמי נשלט זה מכבר על ידי TSMC של טייוואן וסמסונג של דרום קוריאה, שתיהן עקפו את אינטל בייצור צמתים מתקדם. אך מתחים גיאופוליטיים ופגיעויות בשרשרת האספקה ​​חשפו סדקים בדומיננטיות שלהן.

העסקה החדשה של אינטל מעניקה לה יתרון ייחודי: אינטל נהנית כעת מגיבוי אסטרטגי ארוך טווח ועמוק מממשלת ארה"ב – דבר שמתחרותיה אינן יכולות להשתוות לו. זה לא רק מחזק את מעמדה בשווקים המקומיים אלא גם הופך אותה לשותפה מועדפת לפרויקטים בתחומי הביטחון, התעופה והחלל ותשתיות קריטיות.

הפוסט עסקת אינטל טראמפ – האם מדובר בהימור אסטרטגי או בצעד נואש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, החליטה השבוע ממשלת ארה"ב לרכוש אחזקה פסיבית של 9.9% באינטל, בשווי 8.9 מיליארד דולר. על פי ההסכם בין אינטל לממשל טראמפ, הממשלה לא תחזיק במושב בדירקטוריון או בזכויות ניהול אלא תהיה משקיעה פסיבית. עם זאת, העסקה כוללת צו לחמש שנים המאפשר רכישה של 5% נוספים מהמניות אם יחידת מפעלי היצור של אינטל ירדו למתחת ל-51% בבעלות אמריקאית.

מדוע זה קרה?

צעדה של ממשלת ארה"ב מייצג שינוי משמעותי: ארה"ב עוברת לראשונה מהענקת סובסידיות מסורתיות, להשקעה מגובת הון עצמי בחברות טכנולוגיה פרטיות. זוהי אסטרטגיה מאד לא טיפוסית לממשל האמריקאי ומהווה שינוי פרדיגמה במדיניות התעשייתית של ממשל הרפובליקאי המאמין בדרך כלל בכלכלה חופשית ללא התערבות ממשלתית. .

השינוי במדיניות הממשל האמריקאי מהווה לפני הכל הוכחה חותכת לחשיבות תעשיית הסמיקונדקטור לעולם המערבי בכלל ולארה"ב בפרט. אינטל היא החברה היחידה שבסיסה בארה"ב ומסוגלת גם לפתח וגם לייצר שבבי סיליקון מתקדמים. ע"י הפיכתו לבעל המניות הגדול, הממשל האמריקאי מבטיח  התאמה רבה יותר בין מטרות הביטחון הלאומי של ארה"ב לבין שאיפות ייצור שבבים מקומיות.

אינטל שבשנים האחרונות החלה לפגר בטכנולוגיות יצור אחרי הענקיות האסיאתיות TSMC וסמסונג ובתחום הבינה המלאכותית אחרי אנבידיה ו AMD זוכה כעת לגיבוי ממשלתי המעניק לה מרחב נשימה כדי לבנות מחדש את יכולות היצור הדרושות לשוק השבבים המתקדם במהירות ומחליף טכנולוגיה כמעט כל שנתיים.

לצד היתרון הגדול, העובדה שממשלת ארה"ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, עלולה ליצור סיכון של פוליטיזציה בקבלת החלטות עסקיות או ניכור מצד שותפים בינלאומיים. אינטל עצמה הזהירה כי העסקה עלולה לפגוע במכירות הבינלאומיות שלה, במיוחד באסיה. (בהתחשב בהסתמכותה הכבדה על שווקים זרים – 76% מהכנסותיה בשנת 2024 הגיעו מחוץ לארה"ב, כולל 29% מסין).

לסיכום ניתן לומר כי שבבי סיליקון מניעים את העידן הדיגיטלי ומהווים כיום את התחום הטכנולוגי החם והחשוב ביותר. אחזקת ממשלת ארה"ב ב-9.9% מאינטל, היא יותר מהשקעה – היא מייצגת נקודת מפנה במדיניות התעשייתית, ומהווה הוכחה חותכת לחשיבות שבבי הסיליקון הנמצאים כיום בצומת מרכזית בין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי כפי שלא היו מעולם.

הפוסט מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תחת עננה של מגבלות סחר חדשות, מתיחות גיאופוליטית ועליית מכסים, תעשיית השבבים העולמית חווה אי ודאות גוברת. על רקע הקרב הכלכלי המתעצם בין ארה"ב לסין, מדיניות הסחר שמובילה ממשלת טראמפ הנכנסת מאיימת להטיל מכסים של עד 32% על רכיבי אלקטרוניקה מטאיוואן, כדי להגביל את חדירת הטכנולוגיה הסינית לשוקי המערב ולחזק את ייצור השבבים על אדמת ארה"ב.

למרות האיום, היצוא הטכנולוגי של טאיוואן שובר שיאים: לפי נתונים רשמיים, בחודש יוני נרשמה עלייה של כ־24.6% בהזמנות יצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בזכות הביקוש לשבבים ומוצרים מבוססי AI. חברת TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, הגיעה לאחרונה לשווי שוק של טריליון דולר, בין היתר בזכות הזמנות מצד חברות כמו אנבידיה ו-AMD.

ישראל בשרשרת האספקה: בין תלות להזדמנות

לישראל יש נוכחות עקיפה אך משמעותית בתמונה הזו. לפי פרסומים בתקשורת הטאיוואנית והישראלית, בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה הולך ומתרחב בין אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים לבין גופי מחקר טכנולוגיים בטאיוואן, בעיקר בתחומי הנדסת חומרים, תכנון שבבים (IC design) ובינה מלאכותית.

במקביל, חברות הייטק ישראליות רבות מסתמכות על טכנולוגיות ייצור שבבים של TSMC, וכך כל שינוי מדיניות – למשל הקשחת מכסים או שינוי בתנאי סחר בין טאיוואן לארה"ב – עלול להשפיע על זמינות רכיבים, עלויות ייצור ולוחות זמנים של סטארט-אפים ישראליים.

עם זאת, על רקע הדרת סין ממוקדי ההשפעה במערב, ישראל עשויה גם ליהנות מהחולשה של תעשיית השבבים הסינית ולבסס שיתופי פעולה חדשים בטאיוואן, שתזדקק לגמישות אסטרטגית ולקשרים כלכליים יציבים במדינות הידידותיות למערב.

בין מדע לביטחון: רגישות אסטרטגית

היחסים בין ישראל לטאיוואן מתנהלים בשנים האחרונות בעיקר במסגרות לא רשמיות, בשל מדיניות "סין אחת" שמחייבת את ירושלים להימנע מהכרה רשמית בטאיפיי. עם זאת, שיתוף הפעולה הטכנולוגי נמשך ואף מתרחב, תוך שמירה על מרחק מהתחומים הרגישים – כמו ביטחון ומודיעין – שעשויים לעורר את חמתה של סין.

בתוך כך, ישראל תצטרך לאזן בין המחויבות למערב, הצורך בשיתופי פעולה מדעיים, והרצון שלא להכעיס את בייג'ין – שעדיין מהווה שוק יעד חשוב, בעיקר בתחומים שאינם צבאיים.

מסקנה

שוק השבבים הגלובלי נכנס לעידן של חישוב מסלול מחדש. מדיניות הסחר החדשה של ארה"ב משפיעה ישירות על טאיוואן – ועל כל מי שתלוי בה. לישראל יש מה להפסיד – אבל גם מה להרוויח. בעתיד הקרוב תידרש הממשלה – כמו גם החברות – לקבל החלטות מדויקות לגבי ניהול סיכונים, פיזור מקורות ייצור, ובניית שותפויות חדשות עם השחקנים המרכזיים בתחום השבבים.

הפוסט מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחריפה – וישראל בתווך: החשש ממכס על שבבים מטאיוואן, לצד פוטנציאל לשיתוף פעולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע המתיחות המתמשכת בין ארה"ב לסין סביב מגבלות ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, מנכ"ל ומייסד חברת אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודיע כי החברה הגישה בקשה רשמית לממשל האמריקני לקבל רישיון לייצא מחדש את שבב הבינה המלאכותית H20 לסין. הוא ציין כי הממשל האמריקני הבטיח לאפשר את החידוש תחת רישוי מתאים, והביע תקווה כי המשלוחים יחלו בקרוב.

ההודעה נמסרה במסגרת סבב פגישות רשמי של הואנג הן בוושינגטון הבירה והן בבייג'ינג. בארה"ב הוא פגש את הנשיא טראמפ ובכירים נוספים, והביע תמיכה ביוזמות הממשל לחיזוק תשתיות הבינה המלאכותית המקומיות, הגדלת התעסוקה בענף, והעברת ייצור שבבים לשטח ארה"ב.

בבייג'ינג, הוא דן עם נציגי ממשל ותעשייה על תפקידה של הבינה המלאכותית בהעלאת הפרודוקטיביות ובהרחבת אפשרויות כלכליות. השיחות הדגישו את האפשרות לשתף פעולה בינלאומית במחקר אחראי ובטוח בבינה מלאכותית, לטובת כלל האנושות.

במקביל, חשף הואנג כי אנבידיה תשיק כרטיס גרפי חדש בשם NVIDIA RTX PRO, המותאם לחלוטין לרגולציות הייצוא האמריקאיות. לדבריו, מדובר ב-GPU שמתאים במיוחד ליישומי "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) בתעשייה החכמה ובמערכות לוגיסטיות מתקדמות.

"הגענו לנקודת מפנה," אמר הואנג. "הבינה המלאכותית הפכה למשאב יסוד כמו אנרגיה, מים והאינטרנט. אנו רואים במחקר פתוח ובמודלים בסיסיים כלי להנגשת החדשנות לכל מדינה – מאסיה, דרך אירופה ועד אמריקה הלטינית."

לדבריו, כל מודל בינה מלאכותית אזרחי צריך לפעול בצורה מיטבית על בסיס טכנולוגיה אמריקנית, ובכך לתמוך במובילות אמריקנית גלובלית תוך חיזוק כלכלות מתפתחות.

הפוסט מנכ"ל אנבידיה מבקש רישיון לחדש את מכירת שבבי H20 לסין ומודיע על GPU חדש שתואם לרגולציות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מתכננת מהפכה מקומית עם מרכז פיתוח ענק בצפון ואפילו דחתה סיוע ממשלתי, ומציינת את הפיכתה למעסיק הזר הגדול בישראל

אנבידיה מחפשת להתרחב מאוד בישראל. החברה רשמה השבוע שווי שיא של 4 טריליון דולר. בישראל, החברה פועלת לבניית מרכז פיתוח חדש בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר באזור מבוא כרמל, שעל פי הערכות יעסיק 5,000 עובדים – ויהפוך את אנבידיה למעסיק הפרטי הזר הגדול במדינה. המהלך צפוי ליצור מוקד טכנולוגי חדש בצפון הארץ, בדומה למה שעשתה אינטל לחיפה בשנות ה־70. הדבר בא במקביל לגל פיטורין עצום באינטל, מה שמלמד על חילופי המשמרות. כלי התקשורת הכלכליים דיווחו כי אנבידיה דחתה הצעות לעבור לתפן שבגבול לבנון למרות הסבסוד הנאה שהיה עשוי להיות כרוך בכך. מסתבר של חברה של 4 טריליון דולר הדבר אינו מהווה שיקול.

תעשיית השבבים העולמית נמצאת בעיצומה של תחייה חסרת תקדים, כשהשחקנית המרכזית בזירה – אנבידיה – לא רק שפורצת גבולות טכנולוגיים, אלא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית והישראלית. דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) לשנת 2025 מצביע על השקעות עתק, תמורות גיאופוליטיות וחשיבות קריטית של מדיניות ממשלתית חכמה. בישראל, אנבידיה מתכננת להקים את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים והמשפיעים ביותר שנראו כאן אי פעם.

אמריקה משיבה מלחמה: מ־10% ליעד של פי 3

למרות הדומיננטיות המוחלטת של החברות האמריקניות בתכנון שבבים (עם למעלה מ־50% מנתח ההכנסות העולמי), ארה"ב הידרדרה ל־10% בלבד מיכולת הייצור העולמית – ירידה חדה מ־37% ב־1990. כעת, הודות ל"חוק השבבים והמדע", מדיניות מיסוי חדשה ותמריצי מו"פ, אמריקה מבקשת להשיב לעצמה את ההובלה גם בייצור, בעידן שבו AI, מחשוב קוונטי והגנה לאומית נשענים כולם על שבבים.

במקביל, אנבידיה – חברת השבבים הגדולה בעולם – חוצה שיאים היסטוריים: שווי שוק של מעל 4 טריליון דולר, דומיננטיות במדדי המניות הגדולים בארה"ב, ותשואות של עשרות אלפי אחוזים בעשור האחרון. מדובר לא רק בביצועי שוק, אלא בהשפעה אסטרטגית רחבת היקף.

במהלך 2025 אנבידיה ממשיכה במגמה הדרמטית של הרחבת פעילותה בישראל: לאחר שצמחה לכ‑5,000 עובדים בארץ, החברה הוציאה ביוני 2025 בקשה (RFI) לרכישת שטח בגודל 70–120 דונם באזור הצפון, באזור מבוא כרמל בין יקנעם לחיפה, בשטח בנוי עתידי של 80,000–180,000 מ״ר שיכלול מרכזי פיתוח, משרדים, ומתקני סופר‑מיחשוב. עלות הפרויקט נאמדת בכמה מיליארדי שקלים (הערכה: כ‑2 מיליארד שקל, כולל קרקע ובנייה), והוא צפוי להוסיף אלפי משרות ולהפוך את אנבידיה לאחת המעסיקות הגדולות במשק, עוד לפני מצביעה על כוונה לעקוף את אינטל כמעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל .

אנבידיה היא כבר היום השחקן המרכזי בפיתוח שבבים ומרכזי סופר‑מיחשוב בישראל: היא מפעילה כבר מרכז R&D ביוקנעם, משרדים בתל אביב וירושלים ושיקמה בשנתיים האחרונות בענף המקומי באמצעות רכישות כמו Mellanox (2020), Deci ו‑Run.AI. בינואר 2025 השלימה השקעה של כ‑500 מיליון דולר בבניית מתחם נתונים ענקי עם כ‑10,000 מ״ר ונהרת חשמל של 30 מגוואט עבור מערכות נתונים מקומיות, כולל סופרמחשב Israel‑1 – אחד מהמובילים בעולם (דורג 34).

ההרחבה בצפון מהווה "game changer" למרחב ההייטק המקומי – מקומות כמו יקנעם וסביבתה צפויים להפוך למוקדי משרות הנדסיות ברמה עולמית, בדגש על תחומי שבבים, רשתות, בינה מלאכותית וסופר־מיחשוב . חשוב לציין כי אף שהצפון נהנה משכר מס חברות מופחת באזורי פיתוח (6–7.5%), הצפי הוא שמס החברות יתוקן לשיעור אחיד של 15%– וכתוצאה מכך המדינה עשויה להציע לאנבידיה הטבות משלימות משמעותיות, כגון תמריצים פיננסיים, אשראי לחינוך, תשתיות רגולטוריות והקלות בארנונה .

השילוב בין השקעות נדל”ן, תשתיות כבישים ורכבות, ופוטנציאל גיוס של כח אדם איכותי מהתעשייה והאקדמיה, מציב את אנבידיה במקום מוביל בבסיס ההייטק הישראלי – הן מבחינת יציבות ארוכת טווח והן כהובלה בסוגי פרויקטים מרכזיים בתחומי AI, שבבים וסייבר .

ההשפעה הצפויה: ידע, שכר, כוח אדם – ושינוי מגמות

מומחים מזהירים שהגיוס של אלפי מהנדסים, מפתחים ומומחי AI יבוא בחלקו על חשבון חברות קטנות, אך מדגישים: אנבידיה מביאה איתה ידע ומומחיות שאינם קיימים באקדמיה המקומית, מה שיחזק את כל האקוסיסטם הטכנולוגי. בנוסף, החברה עשויה להפוך לאבן שואבת לבוגרי אוניברסיטאות טריים, ולתרום להכשרה רחבה של דור מהנדסים חדש.

על פי התחזיות, מספר בוגרי הטק באקדמיה הישראלית יעלה רק מ־7,600 ל־9,000 עד שנת 2028 – תוספת שאינה מדביקה את הביקוש. לפיכך, מדיניות ממשלתית תידרש ללוות את המהלך גם בתמריצים רגולטוריים, פתרונות מס והסרת חסמים תשתיתיים – כולל פטורים מארנונה, פיתוח כוח אדם והקלות במיסוי גלובלי.

השילוב בין התחייה האמריקנית בתעשיית השבבים לבין הצמיחה הדרמטית של אנבידיה בישראל ממחיש את מרכזיותו של התחום בכלכלה הגלובלית ובביטחון הלאומי. זהו מפץ – לא רק של סיליקון, אלא של גאופוליטיקה, תעסוקה, ידע וכוח טכנולוגי. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, תידרש גם בישראל מדיניות חכמה, שלא רק תגיב – אלא תוביל.

הפוסט אנבידיה חצתה את רף ה-4 טריליון דולר ובונה את עתיד ה-AI מישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש: ההתנתקות בין סין לארה״ב משנה את פני תעשיית השבבים

דוח חדש שפורסם באתר חברת המחקר הכלכלי MarketPulse מציג ניתוח מקיף של השפעות ההתנתקות (decoupling) בין ארה״ב לסין על תעשיית השבבים העולמית. הדוח, מאת צוות האנליסטים של MarketPulse, בוחן את מגמות הסחר, ההשקעות האסטרטגיות, והתמריצים הממשלתיים – תוך שילוב של נתונים גיאופוליטיים, חדשנות טכנולוגית ותובנות שוק. על רקע מגבלות הסחר המחריפות, החוקרים מזהים שחקנים מרכזיים, אסטרטגיות השקעה מותאמות סיכון, ותמורות מבניות שעשויות לעצב את עתיד המגזר בשנים הקרובות.

המתיחות בין ארה״ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים: בין סיכונים גיאו-פוליטיים להזדמנויות אסטרטגיות

היריבות בין ארצות הברית לסין בתחום השבבים נכנסה לשלב חדש של התנתקות (decoupling), המשנה את מפת שרשראות האספקה העולמיות. במרכז התהליך נמצאות חברות כמו TSMC הטייוואנית ויצרניות שבבים אמריקאיות, הזוכות לתמריצים משמעותיים מתוקף חוק ה־CHIPS. לצד זאת, פריצת הדרך של סין בדמות מודל הבינה המלאכותית DeepSeek-V3 ממחישה את היכולת לעקוף מגבלות חומרה באמצעות אלגוריתמים יעילים.

חוק השבבים האמריקני (CHIPS Act) מזרים כ־52 מיליארד דולר להשבת ייצור השבבים לארה״ב. טייוואן לבדה התחייבה להשקעות בהיקף של 165 מיליארד דולר עד 2030. כיום TSMC כבר מייצרת שבבי 4 ננומטר באריזונה עבור NVIDIA, ומתכננת הרחבה ל־3 ננומטר.

עם זאת, האיומים במכסים של 25–100% גם על שבבים מטייוואן, כמו גם מחסור במים ועלויות בנייה גבוהות בארה״ב, עלולים לפגוע במודל העסקי של יצרנים אלו ולגרור עיכובים בפרויקטים.

סין מציגה גישה אלטרנטיבית: מודל DeepSeek-V3, המשתמש ב־8 סיביות ו־93% דחיסת זיכרון, מאפשר הרצה יעילה על כרטיסים פחות מתקדמים של AMD, ומפחית את התלות בכרטיסי H100 של NVIDIA האסורים ליצוא. התוצאה: תשתית בינה מלאכותית זולה יותר, עם פוטנציאל להפחתת עלויות של עד 40% ולבניית בריתות טכנולוגיות עם מדינות שלא תלויות בארה״ב.

השקעות מתוחכמות בעידן מפוצל

הזדמנויות ההשקעה נעות בין שחקנים עם טכנולוגיה בשלות (מעל 28 ננומטר) – כמו Texas Instruments ו־Tower Semiconductor, דרך מרכזי אריזה אזוריים במזרח אסיה, ועד קרנות סל רחבות כמו SMH. מנגד, חברות כמו ASML עלולות לספוג ירידת ערך על רקע עודף ציוד לתחום ה-AI המתקדם.

הפרדיגמה החדשה שמציבה DeepSeek מלמדת כי היעילות האלגוריתמית חשובה כיום לא פחות מעוצמת החומרה – מגמה שמטיבה עם AMD וספקיות אלטרנטיביות כמו SambaNova, ופוגעת ביתרון היחסי של NVIDIA.

המשקיעים במגזר השבבים אינם יכולים עוד להסתמך רק על חוק מור. ההצלחה טמונה ביכולת לשלב פיזור גיאוגרפי, יציבות תזרימית ויכולת חדשנות טכנולוגית בתנאי אי ודאות גוברת. שילוב חכם של חברות אמריקאיות, טייוואניות ואלטרנטיבות מבוססות תוכנה עשוי להעניק יתרון אסטרטגי בשוק משתנה תדיר.

הפוסט ההתנתקות בין ארה"ב לסין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אינטל ו-TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף חדש, כך לפי דיווח של האתר The Information. במסגרת ההסכם, יופעלו מתקני הייצור של אינטל על ידי המיזם המשותף, כאשר ל-TSMC תהיה אחזקה של 20% מהחברה החדשה.

מה שמייחד את העסקה הוא ש-TSMC לא צפויה להשקיע הון כספי ישיר במיזם, אלא תתרום את חלקה על ידי שיתוף פרקטיקות ייצור מתקדמות והכשרה של עובדים במתקני אינטל. כך מקווים באינטל לשדרג את תהליכי הייצור ולייעל את התחרות מול מתחרות כמו סמסונג ו-TSMC עצמה.

על פי הדיווח, ממשל טראמפ היה זה שעודד את המהלך מלכתחילה, כחלק ממאמץ לתמוך בהתאוששות של אינטל, שכבר תקופה נאבקת לשמור על מעמדה בתעשייה. באינטל אף חוששים מגל פיטורים המוני אם לא יימצאו פתרונות מבניים שיחזירו את החברה למסלול הצמיחה.

המהלך מגיע פחות מחודש לאחר מינויו של היזם והמשקיע ליפ-בו טאן (Lip-Bu Tan) לתפקיד מנכ"ל אינטל. טאן, מייסד Cadence ושותף ותיק בתחום ההון סיכון, כבר אז רמז על שינויים עמוקים שהוא מתכנן לחברה.

הפוסט אינטל ו-TSMC מקימות מיזם משותף לייצור שבבים – TSMC תכשיר עובדים במקום להשקיע הון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company), יצרנית השבבים המובילה בעולם, חנכה בסוף השבוע מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 2 ננומטר בעיר הדרומית קאושיונג שבטאיוואן – אף על פי שהיא מרחיבה במקביל את פעילותה בארצות הברית בהשקעה של 100 מיליארד דולר.

המפעל החדש צפוי להתחיל בייצור סדרתי במחצית השנייה של שנת 2025, והוא יעסיק כ־7,000 עובדים בתחום ההיי-טק. מדובר במהלך שיחזק את מיקומה המרכזי של טאיוואן בשרשרת האספקה הגלובלית של שבבים – כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.

סגן נשיא בכיר ומנהל התפעול המשותף של TSMC, יונג־פיי (Y.P.) צ'ן, אמר בטקס הפתיחה, ששודר בתחנות טלוויזיה מקומיות, כי טאיוואן תישאר הבסיס האסטרטגי והתפעולי של החברה:
"נמשיך לחפש מקומות להרחבת ההשקעות בטאיוואן. המחויבות שלנו לענות על צורכי הלקוחות הגלובליים נותרת איתנה."

ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו צ'ונג־טה, שהשתתף אף הוא באירוע, בירך את TSMC על כך שהיא שומרת את עיקר תשתיותיה על אדמת האי. "הבסיסים החשובים ביותר יישארו בטאיוואן," הדגיש. "TSMC תמיד תהיה הקבוצה הלאומית שלנו."

TSMC נחשבת ל"מגינה על המדינה", בשל חשיבותה האסטרטגית לכלכלת טאיוואן ולתעשיית השבבים העולמית. החברה מספקת שבבים מתקדמים לענקיות טכנולוגיה כגון אפל, אנבידיה ו־Qualcomm, ומהווה רכיב חיוני בשרשרת האספקה הטכנולוגית של ארה"ב.

למרות המתחים הגיאופוליטיים וקריאותיו החוזרות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב – ואף על רקע האפשרות שיוכרזו השבוע מכסים הדדיים חדשים על יבוא שבבים – גם ממשלת טאיוואן וגם TSMC מבהירות כי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ימשיכו להישאר בטאיוואן.

בנוסף למפעל החדש בקאושיונג, ייוצרו שבבי 2 ננומטר גם באתר המרכזי של החברה בעיר סינצ'ו.

הפוסט TSMC חונכת מפעל לייצור שבבים בגודל 2 ננומטר בטאיוואן – למרות ההתרחבות בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.