בסוף מאי 2025 הודיע משרד המסחר של מדינת ארצות הברית על השעיית רישיונות המאפשרים לחברות אמריקאיות לייצא לסין חלקים טכנולוגיים בעלי ערך אסטרטגי, לרבות מנועי מטוסים, רכיבים וציוד תכנון שבבים (Electronic Design Automation – EDA). ההחלטה התקבלה כתגובת נגד להחלטת סין לעצור יצוא של מגוון מינרלים נדירים ומגנטים החיוניים לתעשיות הרכב, התעופה, השבבים והצבאית. הצעד הסיני התבצע באפריל 2025, לאחר ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, ולכאורה נועד להפעיל לחץ על ארה״ב לצמצם מכסים בהסכם זמני שנחתם ב־12 במאי 2025.

לפי גורם בכיר המעורב בשיחות, משרד המסחר האמריקאי השעות ספציפית את רישיונות הייצוא עבור COMAC, היצרנית הממשלתית של מטוסי הקומאק C919. מטוס זה, הדומה בגודלו לבואינג 737 ולאיירבוס A320, מוצע כיום בשוק המקביל לבעלי מנועים וחלקים ממערב אירופה וארצות הברית. רבים ממנועי המטוסים והרכיבים החיוניים להנעתם ולשלוט בפונקציונליותם מיובאים מארה״ב ומאירופה.

במקביל, גם יצוא תוכנות תכנון שבבים של חברות כמו Cadence, Synopsys ו־Siemens הוקפא. תוכנות EDA אלה מהוות את כלי התכנון להתקדמות של שבבים ביכולות מתקדמות (כולל שבבי AI ו־HPC) ואיכות הביצועים שלהן מותאמת לכלי הייצור החדישים ביותר. ה־Financial Times דיווח עוד באפריל כי ארצות הברית מתכוונת להגביל את יצוא התוכנות הללו לסין, אף שעד אז הממשל הביידן הותיר בידיים תשתיתית חלק מהייצוא לגופים הסיניים ועדיין הוקפה בעיקר בתחום השבבים המתקדמים מאוד.

השעיית היצוא מצטרפת למגמות הולכות ומחריפות במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין וושינגטון לבייג׳ינג. בחודשים האחרונים הוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין, ונבחן חוסר ברשימות שחורות של חברות סיניות מתחום השבבים. במקביל, סין מסרבת להסיר באופן מלא את מגבלות הייצוא של מינרלים נדירים (Rare Earths) המהווים מרכיב חיוני לייצור מגנטים ותהליכי הרצת מפעלי התעודה בתעשיות הרכב, התעופה והצבא. אמנם בחודשים האחרונים חודשה האספקה המוגבלת של מגנטים נדירים, אך חברות אמריקאיות מודאגות מהקושי להבטיח רצף אספקה מלא.

תעשיית השבבים בסין צמחה במהירות מאז תחילת שנות ה־2000, כאשר יוזמות כמו פרויקט 908 (1990–2000), הקמת חברות Fabless, ותמיכה כלכלית ממשלתית הביאו להקמתו של SMIC (2000), HiSilicon וחברות נוספות. ב־2014 הוקמה קרן ההשקעות הלאומית (National IC Industry Investment Fund), המכונה “הקרן הגדולה” (“Big Fund”), שהזרימה למעלה מ־344 מיליארד רנמינבי (כ־47.1 מיליארד דולר) בשלב השלישי שלה. בין החברות המרכזיות: SMIC, Yangtze Memory Technology Corp (YMTC), HuaHong, ChangXin Memory Technologies (CXMT), ו־SMEE (Shanghai Micro Electronics Equipment).

מטרת הסינים היא להשיג עצמאות של לפחות 50% בייצור השבבים עד סוף 2025, אך בפועל העצמאות מתבטאת בעיקר בתחום התהליכים הבסיסיים (photoresist stripping, etching, CMP). עם זאת, תהליכים קריטיים יותר כגון ליתוגרפיה באורך גל נמוך (EUV), יוניפיקציה של ציפויים (coating/developing) ומדידה (metrology) עדיין תלויים ביצואן ממערב: הולנד (ASML), יפן ודרום קוריאה. ב־2023 עמדה סין על כ־16% מתפוקת השבבים העולמית, והכנסות התעשייה הסינית הגיעו לכ־179.5 מיליארד דולר (צפויות לצמוח ב־7.31% שנתית עד 2027).

השילוב הגאופוליטי בין ארצות הברית סין בתחומי הטכנולוגיה והביטחון מהווה אתגר מתמשך לתעשייה הסינית. בעוד בייג׳ינג שואפת לשלב חזיתות פיתוח פנימיות (techno-security state) עם שיתופי פעולה גלובליים (techno-developmental state), על רקע מגבלות היצוא האמריקאיות ותמריצי הממשל הסיני, הסימנים מצביעים על רתיעה חלקית מהתלות ביבוא. יחד עם זאת, התאוצה במחקר ופיתוח של שבבי AI ו־neuronal processing units (כגון Cambricon Technologies ו־Alibaba’s Pingtouge) מסמנת כוונה להקטין האצה בתלות במערכות זרות.

השלכות וצפי לעתיד:
החלטת ארה״ב לעצור ייצוא של טכנולוגיות קריטיות לסין עשויה להאט את קצב הפיתוח של התעשייה הסינית בתחומי המנועים לאווירונאוטיקה ובשבבים מתקדמים. מצד אחד, תעכב גישה לכלים ותוכנות חיוניות; מצד שני, תגביר את המוטיבציה הסינית להשקעה עצמאית בפיתוח ליתוגרפיה מתקדמת ובתוכנות מחשב פנימיות. לעומת זאת, חברות מערביות כמו GE Aerospace, Honeywell, Cadence, Synopsys ו־Siemens צפויות לסבול מירידה בהכנסות בסין, תחום שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

ברמת המקרו, המאבק על שרשרות האספקה למינרלים נדירים, לשבבים ולמנועי מטוסים מאיים על יציבות הסחר העולמי. בתוך כך מתעוררת השאלה האם ארצות הברית וסין יצליחו להגיע להסדר שלשמו הוקפאו מכסים ל־90 יום — והאם תימצא דרך למזער פגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והאווירונאוטיקה, שתלויות הדדית בגורמים משני צידי הסכסוך. סין צפויה לצמצם בהדרגה את ייבוא השבבים והמנועים האמריקאיים, אך כעת נותרת תלות מסוימת ביבוא ציוד מתקדם (EUV, metrology) ובשיתוף פעולה מחקרי עם מדינות אירופה ודרום־מזרח אסיה.

הפוסט ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברקע מכסי הייבוא החדשים שהטילה ארצות הברית על טכנולוגיות שבבים, מתגברות ההערכות כי תהליך ייצור השבבים בסין יזנק במלוא עוצמתו. הסנקציות על יצוא רכיבים וטכנולוגיות מלוות בהגבלות רישוי מחמירות, אך דווקא מהלכים אלה נדמים כמנוף להשקעות במו"פ ובניסיון לבסס עצמאות טכנולוגית ולפיתוח יישומים תחרותיים.

אנליסטים בשוק מציינים כי העלאת המכסים תגביר את התמריץ להאיץ פיתוח ציוד לייצור שבבים ורכיבים חיוניים, במיוחד בשוק התעשיות המבוסס על תלת־עשר ננומטר ומעלה. מעצב מראש בחברת הייעוץ J.Gold Associates, ג'ק גולד, ציין כי “הממשל האמריקני מעניק בסופו של דבר תמריץ משמעותי לסין, המאפשר לה להעמיק במחקר ולהתקדם בעצמאות הטכנולוגית שלה.”

גם הצהרותיהן האחרונות של ענקיות השבבים אנבידיה ו-AMD) מעידות על מחיקות קצרות טווח בעלות מיליארדי דולרים: אנבידיה צופה הפסד של כ-5.5 מיליארד דולר בעקבות הדרישות הרגולטוריות החדשות, בעוד AMD מעריכה ירידה של עד 800 מיליון דולר בהכנסותיה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודה במהלך ביקורו בבייג'ינג שהמגבלות משפיעות על היקף הפעילות העסקית שלהן בסין.

בעקבות הצעדים האמריקניים, חברות סיניות מרכזיות מרחיבות את שיתופי הפעולה עם  וואווי, אשר משווקת שבבי בינה מלאכותית לאימוני מודלים גדולים. לדוגמה, iFlytek הציגה את Spark X1 — מודל שפה גדול המאומן כולו על תשתיות מחשוב מקומיות, בשיתוף צוות המחקר של Huawei, ובהדגמותיו מציגה יכולות מרשימות במטלות מתמטיות, קידוד והבנת שפה.

דו“ח של חברת המחקר ICwise מציין כי במגזר הסיני של שבבים מתקדמים יחסית (28 ננומטר ומעלה) יש כבר תחרות על יחידות בקרת מיקרו־בקר לרכב, רכיבי זיכרון ושבבי כוח. לפי הדו“ח, המכסים עשויים להעצים את היתרון התמחור שלהם בשווקים רגישי עלות ולזרז את החלפתם ברכיבים אמריקניים.

מבנה הייצוא של סין לשוק האמריקני מצומצם, ולכן המגזר המקומי נהנה מהגנה חלקית מהמפגע של מכסי הסחר. תופעה זו מאפשרת למפעלים הפנימים להתמקד בתחליפי יבוא (import substitution), במקום בנסיונות למזער הפסדי יצוא.

הזינוק הצפוי בפיתוח שבבים בולט גם בדברים שאמר שיאנג ליגאנג, מנכ״ל איגוד הטכנולוגיה Zhongguancun: “עשורים של סנקציות הכשירו אותנו לבנות כמעט שרשרת אספקה מלאה”, אמר, “והמכסים האחרונים ישמשו זרז לשדרוג ההשקעות במערכות ליתוגרפיה וכימיקלים ייעודיים”.

ווי שאוג'ון, נשיא איגוד מעצבי השבבים בסין, סיכם: “ככל שהלחץ מחמיר, כך אנו חייבים להסתמך על עצמנו — אך לא לבודד עצמנו. יש לשלב בין השגת עצמאות טכנולוגית לשיתופי פעולה עם מדינות וארגונים פתוחים לשיתוף פעולה.”

הצפי הוא כי הפערים שצברה סין בתחום מו"פ ושרשרת האספקה לפני העידן הנוכחי יהפכו למנוף לצמיחה מהירה גם בהמשך הדרך, ויעצבו מחדש את מפת התחרותיות הגלובלית בענף השבבים.

הפוסט מכסי ארה"ב על סין צפויים לזרז מחקר והטמעת טכנולוגיות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה פנו לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבקשה להסיר את ההגבלות שהוטלו בסוף כהונת ממשל ביידן על ייצוא שבבי בינה מלאכותית למדינות כמו ישראל, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. החברות מזהירות כי המגבלות עלולות לגרום לבעלות הברית של ארה"ב לפנות לסין לצורך שבבים מתקדמים, ובכך להעניק לה יתרון אסטרטגי במירוץ הבינה המלאכותית.

בפוסט בבלוג שפרסמה ביום חמישי, טענה מיקרוסופט כי ההגבלות פוגעות בבעלות הברית של ארה"ב ומונעות מחברות טכנולוגיה אמריקניות לבנות ולהרחיב מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות אלה. לדברי ברד סמית, נשיא מיקרוסופט, המגבלות על ייצוא שבבי AI לשווקים אסטרטגיים עלולות להוביל את המדינות האלה לפנות לסין לשבבים מתקדמים.

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, הצטרף לקריאה והדגיש כי "אם לא נשנה את המצב, אנו למעשה מוותרים על העסק ועל השותפויות האלה למדינות אחרות שיכולות לספק את השבבים." ג'סי הדגיש את הצורך לשמור על השותפויות האסטרטגיות של ארה"ב באמצעות גישה חופשית לשבבים מתקדמים.

נראה כי טראמפ וצוותו בוחנים את האפשרות להחמיר את המגבלות, תוך כדי הפעלת לחץ על בעלות הברית להרחיב את ההגבלות על סין. מדובר בהמשך למאמצי ממשל ביידן להגביל את גישתה של סין לטכנולוגיות מתקדמות. המדיניות מחלקת את העולם לשלוש רמות ומגבילה את הייצוא של שבבי AI למדינות רבות, כולל מדינות המוגדרות כבעלות ברית של ארה"ב.

אנבידיה תחת אש

אנבידיה, המובילה העולמית בשבבי בינה מלאכותית, עלולה להיפגע בצורה קשה מהמגבלות. המנכ"ל ג'נסן הואנג ציין כי ההכנסות של החברה מסין ירדו למחצית מאז שהוטלו המגבלות, והוסיף כי השבבים שמותר לייצא לסין חלשים פי 60 מהשבבים המתקדמים ביותר של החברה. לטענתו, המגבלות הנוכחיות יעניקו יתרון לסין, בדומה לזינוק המהיר שלה בתחום ה-5G בעשור האחרון.\

לדברי סמית, "אם לא נשנה את המצב, חוק ביידן יעניק לסין יתרון אסטרטגי בהפצת טכנולוגיית ה-AI שלה לאורך זמן." מיקרוסופט מפעילה מרכזי נתונים המבוססים על בינה מלאכותית במדינות כמו איחוד האמירויות, ונראה כי היא מודאגת מהשפעת המגבלות על הפעילות שלה.

במקביל, אנבידיה מזהירה כי הגבלות הייצוא פוגעות במכירות של מרכזי נתונים בסין. קולט קרס, סמנכ"לית הכספים של אנבידיה, ציינה כי מכירות מרכזי הנתונים בסין נמצאות הרבה מתחת לרמה שקדמה למגבלות. לדבריה, כל עוד לא יהיו שינויים במדיניות, מכירות השבבים לסין יישארו ברמתן הנמוכה.

התחזית להמשך

אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים במדיניות הייצוא, יש חשש כי בעלות הברית של ארה"ב יאלצו לפנות לשבבים מתקדמים מתוצרת סין, מה שעלול להחליש את מעמדן האסטרטגי של חברות הטכנולוגיה האמריקניות. בנוסף, המהלך עלול לעכב את הפיתוח של מרכזי נתונים מבוססי AI במדינות כמו ישראל, איחוד האמירויות וערב הסעודית.

נראה כי המתח בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית רק הולך ומחריף, כאשר חברות הטכנולוגיה האמריקניות מנסות להפעיל לחץ על הממשל לשנות את המדיניות הנוכחית ולהשיב את השוק הבינלאומי ליציבות.

הפוסט מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה לוחצות על טראמפ לבטל את ההגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל, סעודיה והאמירויות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל הנשיא ג'ו ביידן צפוי להכריז על מגבלות יצוא חדשות למוליכים למחצה החיוניים לפיתוח בינה מלאכותית, במהלך הימים האחרונים לכהונתו, כך דיווחה סוכנות Bloomberg ביום רביעי.

במידה והתקנות ייושמו, רק בעלי ברית של ארצות הברית לא יעמדו בפני מגבלות יבוא, בעוד שמדינות אחרות צפויות לעמוד בפני הגבלות חמורות.

על פי הדיווח, ממשל ביידן צפוי לפרסם את התקנות ביום שישי, שיגבילו עוד יותר את יצוא המוליכים למחצה החיוניים לפיתוח בינה מלאכותית על ידי חברות אמריקניות כמו אנבידיה (Nvidia). זאת, כעשרה ימים בלבד לפני השבעתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לתקופת כהונתו השנייה.

באמצעות צעד זה, מתכוון ממשל ביידן למקד את פיתוח הבינה המלאכותית במדינות בעלות ברית. המכירות יוגבלו לפי מדינה וחברה, כאשר המדינות יחולקו לשלוש דרגות.

דרגות המדינות לפי התקנות החדשות
בדרגה הראשונה יהיו מספר קטן של מדינות בעלות ברית, בהן דרום קוריאה, יפן, טאיוואן, בריטניה, צרפת, גרמניה וקנדה, שיוכלו להמשיך לרכוש מוליכים למחצה אמריקנים ללא הגבלות.

בדרגה השנייה יוגבלו מדינות אחרות בכמות המוליכים למחצה שהן יוכלו לייבא, אך מדינות שיעמדו בדרישות הביטחון והזכויות של הממשל האמריקני יוכלו לייבא בכמויות גבוהות מהמגבלה הראשונית.

לעומת זאת, המדינות בדרגה השלישית, כמו סין, רוסיה, צפון קוריאה, איראן, ונצואלה, קובה, בלארוס, עיראק וסוריה, יעמדו בפני חסימה כמעט מוחלטת לייבוא מוליכים למחצה מתוצרת אמריקנית.

מטרת התקנות
הצעד נועד למנוע זליגה של טכנולוגיות מתקדמות מארצות הברית למדינות עוינות כמו סין ורוסיה ולמקד את פיתוח הטכנולוגיות במדינות ידידותיות.

התקנות החדשות יתבססו על מנגנון "משתמש סופי מאומת" (VEU), המאפשר לייצא פריטים מסוימים רק לחברות שאושרו מראש. מטרת המנגנון היא ליצור קבוצה של מדינות וחברות שתוכל לפתח ולהשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בסביבה בטוחה.

חששות תעשיית המוליכים למחצה
חברות מוליכים למחצה אמריקניות, כמו אנבידיה, הביעו התנגדות לצעד. אנבידיה מסרה ל-Bloomberg כי "תקנה שמגבילה את היצוא לרוב מדינות העולם תהווה שינוי משמעותי במדיניות, שלא תקטין את הסיכון לשימוש לא נכון, אך תסכן את הצמיחה הכלכלית ואת המובילות האמריקנית.”

גם איגוד תעשיית המוליכים למחצה הזהיר כי "שינוי מדיניות בהיקף כזה אינו צריך להתבצע במהלך תקופת מעבר נשיאותית ללא מעורבות משמעותית של התעשייה."

הפוסט ממשל ביידן מתכנן מגבלות יצוא חדשות על מוליכים למחצה המיועדים לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הסחר האמריקני הכריז השבוע על פתיחת חקירה מקיפה לבדיקת פרקטיקות אנטי-תחרותיות שמיוחסות לסין בתחום תעשיית השבבים, במטרה לתמוך במעמדה הדומיננטי בשוק העולמי. החקירה מתבצעת תחת סעיף 301 של חוק הסחר האמריקני ומתמקדת בשבבים הנמצאים בשימוש תעשיות קריטיות כמו רכב, בריאות, תשתיות, חלל וביטחון.

במהלך החקירה נבחנות טענות לפיהן סין משתמשת באמצעים נרחבים שאינם שוקיים, כגון קביעת יעדי נתח שוק וקידום מדיניות תומכת עצמית, כדי לחזק את כוחה בתעשיית השבבים המקומית והעולמית.

הצעד הנוכחי מעורר חששות להפרעה משמעותית בשרשראות האספקה הגלובליות. במידה ויוחלט על הטלת מגבלות ייבוא או מכסים חדשים על שבבים מסין, ייתכן כי ההחלטה תשפיע על מוצרים יומיומיים כמו מכשירי חשמל ורכבים.

משרד המסחר של סין הביע התנגדות חריפה לחקירה וטען כי הפעולה תפגע באינטרסים של חברות אמריקניות וצרכנים גלובליים. סין אף הזהירה כי תנקוט צעדים נחוצים להגנת זכויותיה, וציינה כי תעשיית השבבים האמריקנית זוכה אף היא לסובסידיות משמעותיות מהממשל.

חשיבות השבבים המיושנים

בעוד שבשנים האחרונות התמקדה מדיניות השבבים האמריקנית בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, החקירה הנוכחית מדגישה את החשיבות של שבבים מבוססי טכנולוגיה מיושנת (legacy semiconductors), ששימשו כפתרון קריטי בתקופת מגפת הקורונה.

עם המשך העימותים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, מומחים מזהירים מפני ההשפעות האפשריות על תעשיית הטכנולוגיה הגלובלית והתחזקות המתחים בין המעצמות.

הפוסט ארצות הברית פתחה בחקירה נגד תעשיית השבבים של סין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות הרגולציה על השוק בסין פתחה בחקירה אנטי-מונופולית נגד אנבידיה, יצרנית השבבים המובילה מארצות הברית, בחשד להפרת התחייבויותיה למדינה במהלך רכישת חברת מלאנוקס הישראלית בשנת 2020.

המהלך מגיע שבועיים בלבד לאחר שסין הצהירה כי תתמוך במאמצי אנבידיה "להתבסס" במדינה. עם זאת, הפרשנות בתקשורת הממשלתית בסין רומזת כי החקירה היא תגובה למגבלות שהטילה ארצות הברית על ייצוא שבבים מתקדמים לעיבוד בינה מלאכותית לסין.

התחייבויות שהופרו

בעת רכישת מאלנוקס, אנבידיה קיבלה אישור מותנה מהרשויות בסין בתנאי שתספק מאיצי GPU  לשוק המקומי בתנאים "הוגנים, סבירים ולא מפלים". בנוסף, נאסר על החברה לכפות מכירת מוצרים כחבילה או לקבוע תנאים מסחריים בלתי סבירים.

למרות זאת, על פי הדיווחים, אנבידיה הפסיקה בשנים האחרונות לספק מספר מוצרים לסין בטענה של מגבלות ייצוא שהטילה ממשלת ארצות הברית.

על פי חוקי האנטי-מונופול בסין, חברות המפרות את החוק עשויות להיקנס בסכום של 1%-10% מהכנסותיהן השנתיות במדינה. עבור אנבידיה, הדבר עשוי להוביל לקנס של 1.03 מיליארד דולר, ואם יימצא שההפרה חמורה במיוחד, הקנס יכול להגיע עד ל-2.89 מיליארד דולר.

דובר החברה מסר כי אנבידיה שואפת "לספק את המוצרים הטובים ביותר בכל אזור ולעמוד בכל התחייבויותיה".

השפעה על השוק

על פי הערכות, החקירה לא צפויה להשפיע באופן משמעותי על אנבידיה בטווח הקרוב, שכן רבים מהשבבים המתקדמים שלה כבר מוגבלים למכירה בסין.

תגיות: אנבידיה, אנטי-מונופול, מלחמת השבבים, Mellanox, בינה מלאכותית, סין, ארצות הברית.

הפוסט אנבידיה עלולה להיקנס במיליארד דולר בעקבות חקירה בסין על הפרת התחיבויות שנתנה בעת רכישת מלאנוקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשל האמריקני מתכנן להדק את המגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים, כגון מעבדי H200 ו-H100 של אנבידיה, כדי למנוע את הגעתם לסין דרך מדינות מתווכות. לפי דיווח בעיתון South China Morning Post, התקנות החדשות צפויות להיכנס לתוקפן עד סוף החודש, במסגרת מאמצים למנוע עיכוב בתהליכי האישור של ייצוא שבבים קריטיים.

התקנות, שפותחו בהובלת שרת המסחר ג'ינה ריימונדו והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, כוללות מכסות ייצוא לפי מדינה ומערכת רישוי גלובלית עם דרישות דיווח מפורטות. צעדים אלו מכוונים למדינות המשמשות צמתי מעבר אך אינן כפופות להגבלות ייצוא אמריקניות.

במסגרת המדיניות החדשה, חברות ענן כמו גוגל ומיקרוסופט ימלאו תפקיד מרכזי בשמירה על גישה לשבבי AI מתקדמים ברחבי העולם. על חברות אלה יחולו כללים נוקשים, כולל דיווח מידע מרכזי לממשל האמריקני וחסימת גישה סינית לשבבים.

חברות הענן הגדולות, כמו גוגל ומיקרוסופט, צפויות למלא תפקיד מכריע ביישום התקנות החדשות של הממשל האמריקני. במסגרת המדיניות המתוכננת, חברות אלו יפעלו כשומרות סף (Gatekeepers) לגישה לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים מחוץ לגבולות ארצות הברית. הן יחויבו לעמוד בדרישות דיווח מחמירות, שכוללות מסירת מידע על לקוחות, מגבלות גישה, ופעולות בתחום אבטחת הסייבר. תפקידן המרכזי יהיה למנוע גישה של גורמים סיניים לשבבי AI באמצעות שירותי הענן שלהן, תוך מתן אפשרות לחברות וממשלות זרות להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות אלה במסגרת מפוקחת.

הסדר זה מדגים את המעבר למדיניות שכוללת שיתוף פעולה הדוק יותר בין המגזר הפרטי לממשל, כאשר חברות הענן הופכות לחלק אינטגרלי ממנגנוני הפיקוח והבקרה הבינלאומיים. מודל זה, המבוסס על הסכם דומה שנחתם בין מיקרוסופט לבין ממשלת ארצות הברית במתן שירותים לחברת G42 מאיחוד האמירויות, עשוי לשמש תקדים לשיתופי פעולה עתידיים בין חברות טכנולוגיה לממשלות אחרות.

התקנות יאפשרו למדינות בעלות ברית, כמו יפן והולנד, גישה בלתי מוגבלת לשבבים, בעוד מדינות הנתונות לאמברגו גרעיני, כגון רוסיה, סין ואיראן, יישארו מחוץ למסגרת.

השפעות בינלאומיות

מדינות כמו סינגפור, מלזיה, וטאיוואן שימשו בעבר כמתווכות עבור חברות סיניות להשגת שבבים מתקדמים, אולם התקנות החדשות ישנו את התמונה. בנוסף, משרד המשפטים האמריקני בוחן חשדות לפיהם חברת סופרמיקרו הפרה את תקנות הייצוא דרך חברות בטאיוואן.

עם העלייה בביקוש לשבבים, המדיניות עלולה לעורר מתחים בקרב מדינות שייאלצו להתמודד עם הגבלות חדשות. ג'פרי גרץ, מומחה למרכז לביטחון לאומי אמריקני, ציין כי המהלך עשוי לעורר חששות בקרב בעלות הברית של ארצות הברית, שיחושו כי היא פועלת כבוררת יחידה בנושא גישה לשבבים קריטיים.

הפוסט סגירת חורים בתקנות היצוא לסין ופיקוח בעזרת חברות הטכנולוגיה – תקנות חדשות שייכנסו מינואר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במאמר שכותרתו "הגיע הזמן למנות שליח מיוחד של ארה"ב למוליכים למחצה" באתר THE DIPLOMAT  טוענת הכותבת  אלכסנדרה סימור, עמיתה בתוכנית טכנולוגיה וביטחון לאומי ובמרכז לביטחון אמריקאי חדש כי ארצות הברית צריכה למנות שליח מיוחד לתחום השבבים בתגובה למשבר המוליכים למחצה העולמי הנוכחי.

במאמר מדגישה החוקרת את החשיבות של מוליכים למחצה בטכנולוגיה המודרנית וכיצד ארה"ב מפגרת אחרי מדינות אחרות בייצור מוליכים למחצה. המחברת מציינת כי ארה"ב צריכה להתמקד בייצור מוליכים למחצה מקומי וקוראת לממשל ביידן למנות שליח מיוחד למוליכים למחצה שיוכל לתאם עם מדינות אחרות כדי להבטיח את שרשרת האספקה של מוליכים למחצה.

המאמר גם טוען כי שליח מיוחד זה יכול לסייע לארה"ב להקים ברית מוליכים למחצה גלובלית כדי לטפל בסוגיית ייצור השבבים ולמנוע מהמשבר להסלים עוד יותר. בסך הכל, המאמר קורא לפעולה דחופה בנושא משבר המוליכים למחצה ומדגיש את הצורך של ארה"ב לקחת תפקיד מנהיגותי בטיפול בנושא.

השליח יעבוד עם מדינות וחברות אחרות כדי להבטיח ששרשרת האספקה העולמית של מוליכים למחצה תישאר יציבה ושלא יהיו שיבושים בייצור ובהפצה של מוליכים למחצה.

בנוסף, השליח יפעל גם לקידום תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב על ידי עידוד השקעות במגזר ותמיכה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות מוליכים למחצה חדשות. השליח גם ישתף פעולה עם מדינות אחרות כדי להקים ברית מוליכים למחצה גלובלית, שתאפשר שיתוף פעולה בייצור מוליכים למחצה ופיתוח טכנולוגיה.

אחת הסיבות העיקריות לפיגור של ארה"ב בתחום השבבים היא שתעשיית השבבים בארה"ב עברה למודל נטול פאבים, שבו התכנון והפיתוח של מוליכים למחצה נעשה בארה"ב, אך הייצור בפועל נעשה במיקור חוץ למדינות אחרות, כמו טייוואן, סין ודרום קוריאה. מיקור חוץ זה הפך את תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב לתלויה במדינות אחרות לאספקת שבבים.

סיבה נוספת היא היעדר השקעה בתעשיית המוליכים למחצה על ידי ממשלת ארה"ב והמגזר הפרטי. המאמר מציין כי ממשלת ארה"ב לא השקיעה בתעשיית המוליכים למחצה כפי שעשו מדינות אחרות, כמו סין ודרום קוריאה. יתר על כן, כותבת המאמר טוענת כי היעדר אסטרטגיה לאומית מקיפה לתעשיית המוליכים למחצה בארה"ב תרם גם לפיגור של המדינה בייצור מוליכים למחצה.

הפוסט "הגיע הזמן למנות שליח מיוחד של ארה"ב למוליכים למחצה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פאנל בין-משרדי בארה"ב החליט לחסום את רכישת יצרנית השבבים הדרום קוריאנית Magnachip. על ידי משקיע סיני תמורת 1.4 מיליארד דולר. ואותת על הרחבה משמעותית של סמכות השיפוט של ארה"ב בצמצום הגישה הסינית לטכנולוגיות מוליכים למחצה אסטרטגיות.

הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית (CFIUS) הוציאה צו ביניים ב-15 ביוני החוסם את קרן ההשקעות הפרטית הסינית Wise Road Capital מלרכוש את חברת המוליכים למחצה Magnachip מסיאול, דרום קוריאה עליה הוכרז במרץ 2021. הצעד הרגולטורי מעכב את העסקה, אך משקיפים אמרו כי לא סביר שהרגולטורים בארה"ב ובקוריאה יאפשרו לה להמשיך במתכונתה הנוכחית, בנימוק של שיקולי ביטחון לאומי.
על פי בקשה שהוגשה ב-17 ביוני לרשות ניירות הערך של ארה"ב, CFIUS אסרה גם על Magnachip להיסחר בבורסת ניו יורק. יום לאחר מכן, הרגולטורים הקוריאנים שקלו, על פי דיווחים, את מערכות ה-OLED של Magnachip כ"טכנולוגיית ליבה לאומית".

Magnachip מתכננת ומייצרת מוליכים למחצה אנלוגיים ומעורבים עבור כלי רכב, תקשורת, מוצרי צריכה, האינטרנט של הדברים ויישומים תעשייתיים. היא היתה אחת מיצרניות השבבים הראשונות שייצרה שבבי OLED הנמצאים בשימוש נרחב בתצוגות הטלפון החכם. וייז רואד מהעיר הואקין, היא יצרנית סמארטפונים סינית מובילה המגובה גם על ידי קוואלקום.
בחודש מרץ הודיעה Magnachip על מכירת קבוצת שירותי הייצור שלה והגדול מבין הפאבים שלה בטכנולוגית 8 אינץ' לשתי חברות השקעה קוריאניות בעסקה בשווי של כ-435 מיליון דולר.
לאחר ההודעה קיבלה מגנהציפ' על כך שלא שקלו הצעה טובה יותר מחברת Cornucopia לרכוש את מניות השותפים. על פי הדיווחים, המשקיעים יזמו בדיקה של הדירקטוריון של Magnachip .
אנליסטים מציינים כי התערבות של CFIUS בעסקה המוצעת היא משמעותית ואולי חסרת תקדים שכן למגאנצ'יפ יש נוכחות מועטה אם בכלל בשוק האמריקאי מעבר להתאגדות בדלאוור ומניות הנסחרות בבורסה אמריקאית (NYSE: MX).
המאמץ המשותף של ארה"ב ודרום קוריאה לחסום את רכישת Magnachip על ידי Wise Road מייצג "הרחבה משמעותית" של סמכות השיפוט של CFIUS על רכישות טכנולוגיה זרה, לדברי כריס מילר, פרופסור בבית הספר פלטשר למשפט ודיפלומטיה באוניברסיטת טאפט.
"הטכנולוגיה של מגנאצ'יפ מתקדמת, אבל היא לא ייחודית. אם היית מכין רשימה מועדפת של חברות שלא רצית שעםחט לידי סין, Magnachip לא היתה בראש הרשימה", טען מילר במאמר שפורסם השבוע באתר foreignpolicy.com.
ממשל ביידן נסוג מהשאיפה ל"ניתוק" כלכלי מסין, ובמקום זאת תמך בתחרות תוך בניית שרשראות אספקה אמריקאיות עמידות לטכנולוגיות מפתח כמו מוליכים למחצה.
עם זאת, המהלך לחסימת רכישת Magnachip מהווה חזית חדשה במאמצי ארה"ב להגביל את הגישה הסינית לטכנולוגיות שבבים מתקדמות.
"גורל העסקה ישלח מסר חשוב על האופן שבו וושינגטון חושבת על היחסים הכלכליים של ארצות הברית עם סין", כתב מילר.

הפוסט ארה"ב חוסמת עסקה למכירת מגנהצ'יפ הקוריאנית לחברה סינית תמורת 1.4 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.