המחסור העולמי בזיכרונות והחרפת המאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין יוצרים שתי מגמות מנוגדות בשרשרת האספקה. מצד אחד, יצרניות מחשבים גדולות מתחילות לשלב רכיבי זיכרון סיניים כדי להבטיח את המשך הייצור. מצד אחר, ממשל טראמפ מכין מגבלות חדשות על הכנסת ציוד סיני לתשתיות מרכזי הנתונים שעליהן נשען גל הבינה המלאכותית.

לפי דיווח של Nikkei Asia שהובא ב־Tom’s Hardware, HP, אסוס ואייסר החלו להשתמש בכמויות קטנות של שבבי DRAM מתוצרת חברת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בראשי התיבות CXMT. הרכיבים משולבים בשלב זה במספר מוגבל של דגמי מחשבים ניידים שאינם מיועדים לשוק האמריקני.

הדיווח טרם אושר רשמית בידי החברות. אייסר מסרה כי אינה מפרסמת את זהות ספקיה, אך ציינה שהיא עובדת עם כמה יצרנים וספקים כדי לשפר את עמידות שרשרת האספקה ולהתאים את פעילותה לשינויים במחירי הרכיבים. החברה לא הכחישה במפורש את השימוש בזיכרונות CXMT.

המעבר משלב הבדיקה לשימוש מסחרי מוגבל

כבר בפברואר דווח כי HP, דל, אסוס ואייסר בוחנות זיכרונות מתוצרת CXMT. באותה עת העריכה HP כי תתחיל להשתמש בהם בשווקים שמחוץ לארה"ב אם המחסור יימשך והמחירים יוסיפו לעלות. דל החלה גם היא בתהליך הסמכה של רכיבי החברה הסינית, ואילו אסוס ואייסר פנו לשותפות הייצור שלהן בסין כדי לבחון אפשרויות רכש מקומיות. רויטרס הדגישה אז כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הדיווח.

הדיווח החדש מצביע על מעבר מהסמכה ובדיקות לשימוש מסחרי, אם כי בהיקף קטן. HP, אסוס ואייסר נוקטות זהירות הן בשל הסיכון הרגולטורי והן כדי שלא לפגוע ביחסיהן עם שלוש ספקיות הזיכרון הגדולות – סמסונג אלקטרוניקס, SK Hynix ומיקרון.

המהלך אינו נובע בהכרח מיתרון במחיר. גורם שצוטט בדיווח טען כי רכיבי ה־DRAM של CXMT אינם זולים יותר באופן מובהק מאלה של סמסונג. נראה אפוא שהמטרה המרכזית היא הוספת מקור אספקה רביעי בתקופה שבה השגת הרכיבים עצמם נעשתה חשובה לא פחות ממחירם.

הקמת תשתיות AI הגדילה מאוד את הביקוש לזיכרונות HBM ולזיכרונות שרתים. יצרניות הזיכרון הגדולות מפנות אליהם השקעות וכושר ייצור, בין היתר משום ששולי הרווח בתחום גבוהים יותר. כתוצאה מכך מצטמצמת זמינותם של שבבי DRAM למחשבים אישיים ולמוצרי צריכה אחרים.

CXMT מופיעה ברשימת חברות שלדעת משרד ההגנה האמריקני קשורות לצבא הסיני. ההכללה ברשימה אינה כשלעצמה איסור גורף על רכישת מוצריה, אך היא מגדילה את הסיכון שממשל ארה"ב יטיל עליה בעתיד מגבלות נוספות. מחוקקים אמריקנים כבר קראו להחמיר את ההגבלות על הכנסת שבבי זיכרון סיניים לשרשרת האספקה.

ה־FCC מכוונת למקמ"שים האופטיים

במקביל לפניית יצרניות המחשבים לזיכרונות סיניים, ממשל טראמפ מגבש איסור על יבוא דגמים חדשים של רכיבים סיניים למרכזי נתונים בארה"ב. לפי דיווח רויטרס, רשות התקשורת הפדרלית, ה־FCC, עובדת על הגבלה שתתמקד בשלב הראשון במקמ"שים אופטיים סיניים.

מקמ"שים אופטיים ממירים אותות חשמליים לאור ובחזרה ומאפשרים העברת כמויות גדולות של מידע דרך סיבים אופטיים בתוך מרכזי נתונים וביניהם. הם רכיב מרכזי באשכולות מחשוב המבוססים על אלפי מאיצי AI, שבהם קצב התקשורת בין השרתים משפיע ישירות על ביצועי המערכת.

ארבעה מקורות מסרו לרויטרס כי הממשל מעוניין לפרסם את המהלך עוד במהלך 2026, אך הדגישו כי ההצעה עדיין עשויה להשתנות או להיגנז. הבית הלבן וה־FCC לא הגיבו לדיווח.

הנימוק הרשמי למהלך הוא חשש שרכיבים של חברות סיניות יאפשרו גניבת מידע, החדרת תוכנה זדונית או שיבוש הפעילות במרכזי נתונים. בשלב זה לא פורסמו הוכחות שלפיהן מקמ"שים מסוימים שימשו בפועל לפעולות כאלה. מטרת הממשל היא למנוע מצב שבו רכיבים סיניים נעשים חלק עמוק וקשה להחלפה בתשתיות האמריקניות.

Innolight במוקד, הספקיות האמריקניות עשויות ליהנות

אחת הנפגעות המרכזיות האפשריות היא Zhongji Innolight הסינית, המחזיקה לפי Counterpoint Research בכ־27% מהשוק העולמי של מקמ"שים למרכזי נתונים. החברה צורפה ביוני לרשימת החברות שלטענת הפנטגון נתמכות בידי הצבא הסיני.

הידיעה גרמה לירידות חדות במניות יצרניות הציוד האופטי בסין. מניות Innolight ו־Eoptolink איבדו כ־10%, ואילו מניית Suzhou TFC Optical Communications ירדה בכ־6%. מנגד, לאחר פרסום הידיעה עלו מניות היצרניות האמריקניות Lumentum, Coherent ו־Applied Optoelectronics.

עם זאת, יכולתן של היצרניות האמריקניות להחליף במהירות את הספקיות הסיניות מוגבלת. לפי הערכה שצוטטה ברויטרס, Coherent ו־Lumentum מחזיקות בטכנולוגיות מתחרות אך עדיין אינן פועלות בהיקף שיאפשר להן להחליף לבדן את היצרנים הסיניים. מגבלה כזאת עלולה להעלות את עלויות הקמתם של מרכזי נתונים עבור חברות ענן דוגמת AWS.

לא סתירה, אלא שתי שרשראות אספקה

שני המהלכים אינם מתייחסים לאותו מוצר או לאותו שוק. יצרניות המחשבים משלבות זיכרונות DRAM סיניים במחשבים המיועדים מחוץ לארה"ב, ואילו ההצעה האמריקנית עוסקת בציוד תקשורת אופטי במרכזי נתונים בתוך ארה"ב.

עם זאת, יחד הם ממחישים את המתח המתרחב בין צורכי התעשייה למדיניות הממשלתית. המחסור דוחף חברות להרחיב את מספר הספקים ולהשתמש בכושר הייצור הסיני, בעוד שיקולי ביטחון לאומי דוחפים את ארה"ב להקים שרשרת אספקה נפרדת לתשתיותיה הרגישות ביותר.

התוצאה עשויה להיות פיצול גובר של שוק הרכיבים: מוצרים הכוללים שבבים סיניים עבור אסיה, אירופה ושווקים נוספים, לצד דגמים ושרשראות ייצור נפרדות המותאמות לדרישות הרגולטוריות בארה"ב. פיצול כזה משפר לעיתים את עמידות האספקה, אך גם מגדיל את עלויות הבדיקות, ההסמכה, ניהול המלאי והייצור.

הפוסט יצרניות המחשבים פונות לזיכרונות סיניים – וארה״ב נערכת לחסום ציוד סיני במרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האם מדיניות הגבלות היצוא האמריקנית על תעשיית השבבים הסינית משיגה את מטרתה – או שהיא דווקא מאיצה את מאמצי סין להגיע לעצמאות טכנולוגית? מאמר דעה שפרסם האנליסט הגיאו־אסטרטגי ד"ר אימרן חאליד טוען כי האסטרטגיה האמריקנית אינה מניבה את התוצאות שקיוו להשיג מתכנניה, וכי בטווח הארוך היא עלולה לפגוע גם בחברות השבבים האמריקניות.

הטענה דורשת הסתייגות. מגבלות היצוא שהטילה ארצות הברית מאז אוקטובר 2022 אכן הקשו על סין להשיג מעבדים מתקדמים, מערכות לייצור שבבים ותוכנות תכנון. לפי ניתוחים של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, CSIS, ההגבלות עיכבו את התקדמותה של סין והותירו בידי ארצות הברית ובעלות בריתה יתרון משמעותי בתכנון שבבים מתקדמים, בציוד ייצור ובמערכת המחקר והפיתוח. עם זאת, הן לא עצרו את ההתקדמות הסינית לחלוטין. מאות היא SMIC, יצרנית השבבים הגדולה בסין, שהצליחה לייצר שבבים בטכנולוגיות הנחשבות למתקדמות יחסית באמצעות מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול עמוק, DUV, מתוצרת ASML. מערכות אלה אינן מיועדות בדרך כלל לייצור חסכוני בצמתים המתקדמים ביותר, ולכן נדרש שימוש במספר רב של שלבי חשיפה, במחיר של עלויות גבוהות יותר ותפוקות ייצור נמוכות ולא יציבות. שיג ציוד מערבי מתקדם דוחף את בייג'ינג להרחיב את התמיכה ביצרניות ציוד מקומיות כגון Naura ו־AMEC.

בסוף 2025 דווח כי הרשויות בסין דורשות מיצרני שבבים המבקשים להקים קווי ייצור חדשים להשתמש בציוד סיני בשיעור של לפחות 50%, ככל שקיימת חלופה מקומית מתאימה. מדובר בדרישה הנוגעת להרכב הציוד בקיבולת ייצור חדשה, ולא בהוכחה לכך שסין כבר מייצרת בעצמה מחצית מכל הציוד או השבבים שהיא צורכת. , שבבים שיוצרו בסין סיפקו בשנת 2025 כ־30% מהצריכה המקומית במדינה – הישג משמעותי, אך נמוך בהרבה מיעדי העצמאות שהציבה בייג'ינג בעבר. גם השימוש בציוד סיני מתקדם עדיין מוגבל, במיוחד בתחומים כמו ליתוגרפיה, מדידה ובקרת תהליכים. סין התקדמה בתחומי החריטה, השיקוע והניקוי, אך עדיין תלויה בספקים זרים במספר נקודות מפתח בתהליך הייצור. אינו נוגע רק ליכולתה הטכנולוגית של סין, אלא גם למחיר שמשלמות החברות האמריקניות. מכירות השבבים בעולם הגיעו בשנת 2024 ל־627.6 מיליארד דולר, וסין נותרה אחד השווקים הגדולים בענף.

מכון ITIF טוען כי אובדן מכירות בשוק הסיני עלול לצמצם את ההכנסות שמהן מממנות חברות אמריקניות מחקר ופיתוח, לפגוע בתעסוקה ולהחליש לאורך זמן את נתח השוק שלהן. מנגד, תומכי ההגבלות מדגישים כי אובדן הכנסות הוא מחיר מוצדק כאשר מדובר במניעת שימוש צבאי או ביטחוני בטכנולוגיות מתקדמות. 026 שינה משרד המסחר האמריקני חלק ממדיניותו והודיע כי בקשות ליצוא מעבדי Nvidia H200, מעבדי AMD MI325X ומוצרים דומים לסין ייבחנו לגופן, בכפוף לתנאי אבטחה, בדיקות משתמש סופי והבטחת אספקה מספקת לשוק האמריקני. השינוי לא ביטל את מגבלות היצוא, אך הוא סימן מעבר מסוים ממדיניות של דחייה כמעט אוטומטית לבחינה ממוקדת יותר של כל עסקה. כזי העולה מהוויכוח הוא שהגבלות יצוא יכולות לעכב את סין, אך אינן תחליף להשקעה אמריקנית ארוכת טווח. ככל שההגבלות רחבות יותר, הן יוצרות תמריץ חזק יותר לסין לפתח ציוד, תוכנות ומעבדים מקומיים. הגבלות ממוקדות על טכנולוגיות בעלות שימוש צבאי ברור עשויות לקנות זמן לארצות הברית; הגבלות גורפות על מוצרים מסחריים עלולות, מנגד, לזרז את הקמתה של שרשרת אספקה סינית מקבילה.

לכן מוקדם לקבוע שמלחמת השבבים האמריקנית "נכשלה". היא הצליחה להעלות את מחיר ההתקדמות הסינית ולשמר פערים בתחומים קריטיים, אך גם הפכה את העצמאות הטכנולוגית ליעד אסטרטגי דחוף יותר עבור בייג'ינג. השאלה המכרעת אינה רק כמה שנים יעכבו ההגבלות את סין, אלא כיצד תנצל ארצות הברית את הזמן הזה להשקעה במחקר, בכוח אדם, בייצור ובדור הבא של טכנולוגיות השבבים.

תגיות:

הפוסט האם מלחמת השבבים מול סין נכשלה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבום העולמי בבינה מלאכותית ממשיך להזרים ביקושים לשרשרת האספקה הסינית. נתוני המכס של סין לחודש מאי 2026 מצביעים על עלייה של 19.4% ביצוא במונחי דולר לעומת מאי אשתקד, לרמה של כ־376.8 מיליארד דולר. היבוא עלה במקביל ב־27.4% לכ־271.4 מיליארד דולר, אך עודף הסחר של סין עדיין התרחב לכ־105.4 מיליארד דולר. (english.customs.gov.cn)

הנתון הכללי מסתיר שינוי חשוב בהרכב היצוא הסיני: הצמיחה כבר אינה נשענת רק על מוצרי צריכה זולים או תעשיות מסורתיות, אלא יותר ויותר על רכיבים הקשורים לתשתיות מחשוב, תקשורת ואנרגיה. לפי רויטרס, יצוא המעגלים המשולבים מסין זינק במאי בכ־111% לעומת השנה שעברה, ויצוא ציוד עיבוד נתונים אוטומטי — קטגוריה הכוללת מחשבים וציוד שרתים — עלה ב־66.1%. (Reuters)

גם הוול סטריט ג’ורנל ייחס את הזינוק לביקוש העולמי ל־AI, למוצרים ירוקים ולרכיבי שבבים. לפי הדיווח, ערך יצוא השבבים מסין עלה בכ־110%, בין היתר בשל עליית מחירים בשוק השבבים, ואילו ערך יצוא המתכות הנדירות זינק ב־237% אף שהכמות שיצאה בפועל ירדה — סימן לכך שחלק גדול מהעלייה משקף מחירי חומרי גלם ולא רק גידול פיזי במשלוחים. (The Wall Street Journal)

הנקודה הזו חשובה במיוחד לתעשיית השבבים. סין עדיין מוגבלת בגישה לציוד ולשבבים המתקדמים ביותר בגלל מגבלות יצוא אמריקניות ובעלות ברית, אך היא מחזיקה בעוצמה תעשייתית בתחומים רחבים יותר: רכיבים אופטיים, חומרים, אריזה, ציוד תקשורת, שרתים, כלי רכב חשמליים ורכיבי אנרגיה. במילים אחרות, גם אם סין אינה שולטת בכל שכבות הייצור של שבבי AI מתקדמים, היא ממשיכה להיות חוליה מרכזית בשרשרת שמאפשרת לבנות חוות שרתים ומרכזי נתונים.

אחת הדוגמאות הבולטות היא אינדיום פוספיד, חומר מרכזי ברכיבים פוטוניים המשמשים לתקשורת אופטית מהירה בין שרתים ומאיצי AI. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי השליטה הסינית ביצוא אינדיום פוספיד מאיימת להפוך לצוואר בקבוק בפריסת מרכזי נתונים חדשים, משום שהחומר חיוני לדור הבא של רכיבי פוטוניקה למרכזי AI.

במקביל, מגבלות היצוא הסיניות על מתכות נדירות ומגנטים ממשיכות להעסיק את התעשייה. סין הציגה את ההגבלות כחוקיות ולגיטימיות, אך חברות אמריקניות מדווחות כי חלק מהמינרלים הקריטיים הפכו “כמעט בלתי ניתנים להשגה” בגלל עיכובים ברישיונות וקשיי אספקה. לפי סקר של מועצת העסקים ארה”ב־סין, 76% מהחברות שנפגעו מחפשות ספקים חלופיים או עוברות אליהם.

ההשלכות כבר ניכרות גם באירופה. דיווח בגרדיאן מצביע על כך שהגירעון המסחרי של האיחוד האירופי מול סין הגיע באפריל 2026 לרמה חריגה של כמיליארד אירו ביום, בין היתר בשל יבוא מוגבר של כלי רכב חשמליים, רכיבים תעשייתיים ומוצרים הקשורים לשרשראות הייצור החדשות. (The Guardian)

לכן, נתוני מאי אינם רק עוד חודש חזק בסחר החוץ הסיני. הם מצביעים על תופעה רחבה יותר: מהפכת ה־AI, שנחשבת במערב למנוע צמיחה אסטרטגי, מחזקת גם את היצוא הסיני בתחומים שבהם סין כבר מחזיקה יתרון — ייצור בקנה מידה גדול, חומרים קריטיים, רכיבי תקשורת ושרשראות אספקה עמוקות. מבחינת וושינגטון ובריסל, זו תזכורת לכך שמדיניות מגבלות היצוא על שבבים מתקדמים אינה מספיקה לבדה כדי לצמצם תלות תעשייתית בסין.

הפוסט גל ה-AI דוחף את הייצוא הסיני: שבבים, ציוד מחשוב ומתכות נדירות מזניקים את המספרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטרטסיס (Stratasys) חנכה השבוע את המטה האזורי החדש שלה ליבשת אמריקה בעיר מינטונקה שבמדינת מינסוטה. המתקן החדש, המשתרע על שטח של כ־18,500 מ"ר, מאגד תחת קורת גג אחת פעילויות הנדסה, מחקר ופיתוח, הדגמות ללקוחות ושירותי ייצור מתקדמים.

באירוע הפתיחה השתתפו נציגי ממשל ופוליטיקאים מקומיים, לצד בכירים בחברה ואנשי תעשייה. בין המשתתפים היו חברי בית הנבחרים האמריקני בטי מקולום וטום אמר, וכן סקוט קראמפ, ממייסדי סטרטסיס ומחברי צוות הפיתוח שהמציא את טכנולוגיית FDM, אחת מטכנולוגיות ההדפסה התלת־ממדית הנפוצות בעולם.

המהלך מגיע בתקופה שבה תעשיית הייצור התוספי (Additive Manufacturing) מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים. לאחר גל ציפיות גבוה בתחילת העשור, חברות רבות בענף נאלצו להתמודד עם האטה בהשקעות, ירידה בביקושים בשווקים מסוימים ולחץ מצד המשקיעים להציג רווחיות וצמיחה עקבית.

למרות זאת, סטרטסיס ממשיכה להתמקד ביישומים תעשייתיים שבהם להדפסה בתלת־ממד יש יתרון כלכלי ברור, בעיקר בתחומי התעופה והחלל, הביטחון, הרפואה, רפואת השיניים והייצור התעשייתי. במגזרים אלה נעשה שימוש גובר בייצור חלקים מורכבים בכמויות קטנות ובינוניות, תחום שבו הייצור התוספי יכול לקצר זמני אספקה ולהפחית עלויות פיתוח.

המתקן החדש כולל גם את פעילות Stratasys Direct, זרוע הייצור לפי דרישה של החברה, המספקת שירותי ייצור ללקוחות שאינם מחזיקים בעצמם מערכי הדפסה תלת־ממדית. שילוב פעילות זו עם צוותי המחקר והפיתוח עשוי לאפשר לחברה לקצר את תהליך המעבר מפיתוח מוצרים חדשים ליישומים מסחריים.

עבור סטרטסיס, שמרכזה בישראל ומניותיה נסחרות בנאסד"ק, מדובר במהלך ארגוני משמעותי בשוק המרכזי שלה. ארצות הברית מהווה את אחד ממוקדי הפעילות הגדולים ביותר של החברה, הן מבחינת לקוחות והן מבחינת שותפים תעשייתיים.

הקמת המטה החדש אינה צפויה לשנות את מפת התחרות בענף בטווח הקצר, אך היא מעידה על האסטרטגיה של סטרטסיס להתמקד בשווקים תעשייתיים ובפתרונות ייצור מתקדמים, במקום במערכות הדפסה המיועדות לשוק הצרכני או ליישומים ניסיוניים.

הפוסט סטרטסיס חנכה מטה חדש בארה"ב ומרכזת בו פיתוח, הנדסה וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסורציום חדש של 12 חברות יפניות ואמריקניות מתחום השבבים פתח בסיס פיתוח חדש בעמק הסיליקון, במטרה לקדם את תהליכי הקצה של ייצור שבבים ולפתח טכנולוגיות מארז מהדור הבא. המהלך משקף את החשיבות הגוברת של תחום ההרכבה והאריזה בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בעידן שבו ביצועי מערכות בינה מלאכותית תלויים לא רק בליבות העיבוד עצמן, אלא גם ביכולת לחבר ביניהן במהירות, בצפיפות וביעילות תרמית.

הקונסורציום, הנושא את השם US-Joint, קיים את טקס הפתיחה של המרכז החדש ביום שני, 20 באפריל 2026, בעמק הסיליקון. לפי הדיווח, המרכז יתמקד בתהליך ה־Back-End של ייצור השבבים, כלומר בשלבים שבהם מרכיבים את המוצר הסופי, מארזים אותו ומכינים אותו לשילוב במערכות אלקטרוניות.

בין החברות היפניות החברות בקבוצה נמנות Resonac Corp., חברת בת של Resonac Holdings, לצד Toppan Holdings ו־Towa. בין החברות האמריקניות המשתתפות במיזם נמנית גם 3M. עצם הקמתו של בסיס משותף בארצות הברית מעידה על רצון לרכז מאמץ תעשייתי משולב קרוב ללקוחות ולחברות הטכנולוגיה הגדולות, שרבות מהן פועלות באזור עמק הסיליקון ומובילות את הביקוש לפתרונות מתקדמים באריזת שבבים.

פיתוח ניסיוני על בסיס צורכי חברות IT

לפי הודעת הקונסורציום, המרכז החדש ישתמש בציוד ייצור של החברות החברות בו, כדי לבצע פיתוח ניסיוני של מוצרים חדשים. המטרה היא לבחון בפועל פתרונות מארז והרכבה בהתאם לצורכי שוק, ובפרט לצרכים של חברות מידע וטכנולוגיה גדולות. המשמעות היא שהמתקן לא ישמש רק כאתר מחקר עיוני, אלא גם כפלטפורמה מעשית לבניית אבות טיפוס ולניסוי בטכנולוגיות ייצור חדשות.

תחום זה נחשב כיום לאחד המוקדים החשובים ביותר בתעשיית השבבים. ככל שהתקדמות בהקטנת הטרנזיסטורים נעשית מורכבת ויקרה יותר, גוברת החשיבות של פתרונות מארז מתקדמים, שילוב שבבים מרובים במודול אחד, ושיפור החיבורים ביניהם. לכן, גם חברות שאינן מייצרות בהכרח את ליבות השבב עצמן משקיעות יותר ויותר בתהליכי הקצה, שבהם ניתן להשיג יתרונות בביצועים, בצריכת חשמל ובשילוב בין רכיבים שונים.

שאיפה להוביל את הדור הבא של האריזה

בטקס הפתיחה אמר נשיא Resonac Holdings, הידאהיטו טקהאשי, כי הוא משוכנע שטכנולוגיות המארז של הדור הבא ייוולדו מתוך הבסיס החדש. האמירה הזאת משקפת שאיפה ברורה של החברות החברות בקונסורציום להפוך את המתקן למוקד חדשנות בתחום, ולא רק למרכז שיתופי טכני.

המהלך גם מדגיש את התלות ההדדית הגוברת בין יפן לארצות הברית בשרשרת הערך של תעשיית השבבים. יפן מביאה עמה חוזקה בחומרים, ציוד ותהליכי ייצור מדויקים, בעוד שארצות הברית מרכזת חלק גדול מן הביקוש, הפיתוח המערכתי וחברות הטכנולוגיה הגדולות. השילוב בין שתי הזירות הללו עשוי להעניק לקונסורציום יתרון במרוץ לפיתוח פתרונות מארז חדשים, בתקופה שבה השוק מחפש כל דרך לשפר את ביצועי המחשוב המתקדם.

הפוסט קונסורציום יפני-אמריקני פתח בסיס פיתוח חדש בעמק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיית השבבים האמריקני, SIA, יצא ב־2 במרץ נגד הצעת החוק האמריקנית Chip Security Act, וטען כי אף שחברות השבבים מחויבות לעמידה בבקרות יצוא ולהיאבק בהסטה בלתי חוקית של שבבים, אין מקום להטיל בחקיקה גורפת חובה לשלב בשבבים מנגנוני אבטחה חדשים שטרם נבחנו לעומק. נשיא ומנכ"ל האיגוד, ג'ון נויפר, הזהיר כי קידום מהיר של דרישות כאלה עלול ליצור עלויות גבוהות, קשיי יישום ופגיעה באמון העולמי בטכנולוגיות שבבים אמריקניות. (Semiconductor Industry Association)

ליבת המחלוקת היא הדרישה המרכזית בהצעת החוק, S.1705/H.R.3447, שלפיה שר המסחר האמריקני יידרש בתוך 180 יום לקבוע כי שבבים ומוצרי מחשוב מתקדמים מסוימים ליצוא יצוידו במנגנוני אבטחה הכוללים אימות מיקום. בנוסף, בעלי רישיון יצוא יחויבו לדווח אם קיבלו מידע אמין שלפיו המוצר הוסט ליעד אחר, הועבר למשתמש אחר, או עבר שיבוש וניסיון לעקוף את מנגנוני האבטחה. נוסח הצעת החוק מתייחס בין היתר לרכיבים מתקדמים הכפופים לסיווגי יצוא אמריקניים המשמשים כיום גם בתחום ה־AI.

הרקע להצעה הוא הדאגה הגוברת בוושינגטון מפני הברחה או העברה בלתי מורשית של שבבי AI מתקדמים, במיוחד לסין. כאשר הוצגה יוזמת החוק בסנאט במאי 2025, דיווחה רויטרס כי היא נועדה לחייב מנגנוני מעקב מיקום בשבבי AI הנתונים לפיקוח יצוא, וכן במוצרים המכילים אותם, כדי להקשות על גישה של יריבות אסטרטגיות לטכנולוגיה אמריקנית מתקדמת.

ב־SIA לא דחו את עצם הבעיה, אלא את דרך הפעולה. נויפר הדגיש כי החברות החברות באיגוד כבר עובדות עם סוכנויות ממשל, רשויות אכיפה וגורמים נוספים כדי למנוע הסטה ושימוש לרעה במוצרים, וכי האיגוד מוכן לעבוד עם הקונגרס על חלופות אחרות. המסר של האיגוד הוא שהמאבק בזליגת שבבים צריך להימשך, אך בלי לחייב במהירות מנגנונים משובצים על השבב עצמו, שלדבריו עדיין אינם מוכחים דיים ועלולים גם לפגוע בהובלה הגלובלית של ארה"ב ובקידום "מחסנית" טכנולוגיות ה־AI האמריקנית בשווקים בעולם.

הפוסט איגוד השבבים האמריקני מתנגד לחוק חדש שיחייב מנגנוני אבטחה בשבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו הצטרפה לקואליציית Pax Silica בהובלת ארצות הברית, יוזמה שמטרתה לחזק שיתופי פעולה בין “מדינות אמינות” סביב שרשראות אספקה טכנולוגיות — ממינרלים קריטיים וייצור שבבים, ועד מערכות בינה מלאכותית מתקדמות ותשתיות הפצה. ההצטרפות הוכרזה ב-20-2-2026 בניו דלהי, במהלך כנס India AI Impact Summit, בעקבות חתימה על “הצהרת Pax Silica” בין הצדדים.

למה הוקמה Pax Silica ומה הודו מביאה לשולחן

לפי ההסברים שפורסמו עם ההכרזה, Pax Silica הוקמה כדי לצמצם ריכוזיות יתר בשרשראות אספקה גלובליות, להפחית סיכונים של “כפייה כלכלית”, ולהבטיח שטכנולוגיות מתהוות ינוהלו ויפותחו במסגרת כללים של חברות פתוחות ודמוקרטיות. המיקוד אינו רק בפסי ייצור של שבבים, אלא גם בשכבות המוקדמות והמאוחרות של “אקוסיסטם הסיליקון”: חומרי גלם קריטיים, ייצור, מחשוב מתקדם, ותשתיות הפצה.

שר האלקטרוניקה וה-IT של הודו, אשוויני וישנאו, הציג את ההצטרפות כחלק מבניית יכולות מקומיות בתחום השבבים, והדגיש את ההזדמנויות שנפתחות להודו בתחום. במקביל, גורמים אמריקניים תיארו את ההצהרה כ”מפת דרכים” שמחברת בין ביטחון כלכלי לביטחון לאומי — מסגור שמחזק את התפיסה שלפיה תלות בשרשראות אספקה יכולה להפוך לכלי לחץ גיאו-כלכלי.

דיווחים נוספים ציינו כי בקואליציה משתתפות גם מדינות נוספות שהן שותפות קרובות של וושינגטון (למשל יפן, דרום קוריאה ובריטניה). ישראל נמנתה על החותמות הראשונות ביוזמה.

מי חתמו ומה השלב הבא

על החתימה בניו דלהי השתתפו בין היתר תת-מזכיר המדינה האמריקני לצמיחה כלכלית, אנרגיה וסביבה, ג׳ייקוב הלברג, ושגריר ארה״ב בהודו, סרג׳יו גור, שתיאר את הצטרפות הודו כמהלך “אסטרטגי וחיוני”. לאחר הטקס נערכה פגישה בדרג גבוה עם בכירים ממשרד האלקטרוניקה ההודי, וכן עם מנכ״ל מיקרון (Micron) סנג׳יי מהרוֹטרה ומנכ״ל Tata Electronics רנדהיר תאקור — איתות לכך שההצהרה אינה רק מסמך עקרונות, אלא ניסיון לתרגם אותה במהירות לשיתופי פעולה תעשייתיים.

הפוסט הודו מצטרפת לקואליציית Pax Silica להגנת שרשראות האספקה של שבבים ו-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר שהולנד השתלטה על Nexperia וסין חסמה את יצוא השבבים, הסכם סחר חדש בין וושינגטון לבייג׳ינג מאפשר הקלות בפקקי האספקה – אך חוסר הוודאות נמשך

סין הודיעה כי תרכך את מגבלות היצוא על שבבים שמייצרת Nexperia בסין, צעד שאמור למנוע עצירה בקווי הייצור של יצרניות הרכב בעולם – ולהרגיע חלקית את משבר השבבים החדש שנוצר סביב העימות בין בייג׳ינג, וושינגטון והאג.(Reuters)

העימות: הלאמה בהולנד, חסימה בסין

Nexperia, יצרנית שבבים הולנדית בבעלות הסינית Wingtech, נמצאת בחודשים האחרונים בלב מחלוקת גיאו־פוליטית. בסוף ספטמבר הפעילה הולנד חוק מתקופת המלחמה הקרה ותפסה בפועל שליטה בחברה, בטענה לחששות ביטחוניים ולליקויים פיננסיים בניהול.(Tom's Hardware)

בתגובה, חסמה ממשלת סין את יצוא השבבים ממתקני Nexperia במדינת גואנגדונג, שם נארזים כ־70% מהתפוקה הגלובלית של החברה.(Tom's Hardware) במשך מספר שבועות כמעט ולא יצאו שבבים מסין, ויצרניות רכב באירופה, בארה״ב ובאסיה הזהירו מפני עצירה אפשרית בקווי הייצור בשל מחסור ברכיבי כוח ומיתוג זולים – בדיוק אותם שבבים ״ותיקים״ שנשארו צוואר הבקבוק מאז משבר הקורונה.(Reuters)

הסכם שי–טראמפ: הקלה מבוקרת על היצוא

ההודעה של משרד המסחר הסיני הגיעה אחרי פגישה בין נשיא סין שי ג׳ינפינג לנשיא ארה״ב דונלד טראמפ בדרום קוריאה, שבמסגרתה סיכמו השניים על הפוגה נוספת במלחמת הסחר והקלות הדדיות במכסים ובפיקוחי יצוא. בין השאר התחייבה סין להקל על מגבלות יצוא של מינרלים קריטיים ומתכות נדירות, ולהסיר חלק מהצעדים שפגעו בשרשרת האספקה של שבבים – כולל הסיפור של Nexperia.(politico.com)

לפי ההודעה הרשמית של בייג׳ינג, חברות יוכלו מעתה להגיש בקשות פטור פרטניות כדי לחדש את היצוא של שבבי Nexperia מסין. משרד המסחר הסיני הבהיר כי יבחן כל מקרה לגופו, תוך ״התחשבות בביטחון ויציבות שרשראות הייצור והאספקה בבית ובעולם״ – כלומר, לא מדובר בהסרה מלאה של האיסור אלא במנגנון רשיונות.(Reuters)

מקביל לכך, הבית הלבן מתכוון לפרסם דף עובדות רשמי על ההסכם, שבו יודגש כי חידוש המשלוחים מ־Nexperia הוא אחד מההישגים המרכזיים – לאחר שהממשל ספג ביקורת מצד יצרניות רכב בארה״ב שהזהירו מפני עצירת מפעלים בשל מחסור בשבבים בסיסיים.(Reuters)

Nexperia – חוליה קטנה, קריטית, בשרשרת שבבי הרכב

Nexperia אינה ענקית יצור כמו TSMC או סמסונג, אבל היא שחקנית ״נישה״ מרכזית בשוק השבבים הבסיסיים לרכב: דיווחים בתעשייה מייחסים לה נתח שוק של כ־40% בחלק מהקטגוריות של שבבי כוח ורכיבי מיתוג לכלי רכב.(Tom's Hardware)

במכונית מודרנית מותקנים בממוצע כ־1,500 שבבים – רובם לא מעבדי AI נוצצים, אלא דווקא אותם רכיבים זולים יחסית שאחראים על ניהול מתח, חיישנים, מערכות בטיחות ורכיבי תקשורת פשוטים. כשהיצוא של השבבים הללו נעצר, כל שרשרת האספקה נפגעת: מיצרני המודולים, דרך המפעלים של יצרניות הרכב ועד לסוכנויות.(Tom's Hardware)

המדיניות הסינית כלפי Nexperia משתלבת בדפוס רחב יותר: בייג׳ינג עושה שימוש במגבלות יצוא על שבבים ומתכות נדירות כאמצעי לחץ בתגובה לצעדים מערביים, כמו הגבלת יצוא ציוד ליתוגרפיה ומעבדי AI לסין.(ghy.com)

ההקלה – רק צעד ראשון, חוסר הוודאות נמשך

על אף ההקלה הסינית, התמונה עדיין רחוקה מיציבות. לפי דיווחים באירופה, מטה Nexperia בהולנד הפסיק מצדו לשלוח חלקי ייצור למפעל גואנגדונג בעקבות ההלאמה ההולנדית ועימות עם בעלת השליטה הסינית Wingtech. המשמעות: גם אם בייג׳ינג תאשר יצוא, ייתכן שהמפעל הסיני לא יוכל לחזור מהר להספק מלא בלי חידוש הזרמת חומרי הגלם מאירופה.(Tom's Hardware)

בנוסף, Nexperia עדיין חשופה לכללי ה״subsidiary rule״ של וושינגטון – המרחיבים מגבלות על טכנולוגיה ותוכנה אמריקניות גם לחברות שבבעלות ישירה או עקיפה של ישויות סיניות ברשימה שחורה, כמו Wingtech. ההסכם הנוכחי אמנם דוחה חלק מהאכיפה, אבל אינו מסיר את האיום לטווח ארוך.(Tom's Hardware)

עבור תעשיית הרכב, ההודעה מסין היא נשימת רווחה – אך לא סוף פסוק. יצרניות הרכב והתעשייה האירופית ימשיכו ככל הנראה לחפש דרכים לגוון מקורות אספקה של שבבי ״דור בוגר״, כדי להקטין את התלות בשחקן יחיד הנמצא בלב סערה גיאו־פוליטית.

הפוסט הסכם שי–טראמפ מחזיר לשוק את שבבי הרכב של Nexperia ומונע עצירה במפעלי הרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במצעד הצבאי שהתקיים השבוע בכיכר טיאנאנמן בבייג׳ינג, לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוצגו לראשונה כלי נשק ומערכות שלא נראו קודם לכן. אך מאחורי ההפגנה הגלויה של כוח צבאי מסתתרת התפתחות טכנולוגית משמעותית הרבה יותר – שליטתה הגוברת של סין בטכנולוגיית מוליכים למחצה מבוססי גאליום ניטריד (GaN).

דו״ח שפרסם המכון לפיזיקה של האקדמיה הסינית למדעים מצביע על כך שטכנולוגיית GaN המקומית הגיעה לבשלות מלאה, מה שמעניק לסין יתרון אסטרטגי בשדה הביטחוני. מוליכים למחצה מבוססי GaN נחשבים חיוניים במיוחד לפיתוח מערכות מכ״ם, תקשורת צבאית וכלי נשק מתקדמים, בזכות יכולתם לפעול בעוצמה גבוהה וביעילות אנרגטית תחת תנאים קיצוניים.

פער דור בנשק – ו״סנקציה שקטה״ על ארה״ב

במקביל להתקדמות הסינית, ארה״ב מתמודדת עם מגבלות חמורות: סין מטילה מגבלות ייצוא על גאליום ניטריד ומינרלים קריטיים נוספים, הנחוצים לפיתוח שבבים ולמערכות נשק מתקדמות. כך נוצר מצב שבו התעשייה האמריקנית מוגבלת ביכולת לפתח דור חדש של מערכות לחימה, בעוד שסין ממשיכה להתקדם בקצב מואץ.

הדבר מתואר בדו״ח כ״סנקציה שקטה״ – לא הכרזה רשמית או צעד צבאי גלוי, אלא שימוש בכלי כלכלי־טכנולוגי שמחליש את יריבתה האסטרטגית. במקביל, סין מפגינה את פירות ההשקעה במחקר ופיתוח מוליכים למחצה, והפער שנוצר עלול להפוך לפער דורות שלם במערכות נשק.

השלכות גלובליות

העובדה שסין משיגה עצמאות טכנולוגית בתחום מוליכי־העל והופכת לספקית דומיננטית של GaN אינה משפיעה רק על מאזן הכוחות הצבאי. היא מטלטלת גם את שוק ההיי-טק העולמי: חברות מערביות תלויות בגישה לחומרים הללו לפיתוח דור חדש של שבבים, טלפונים ניידים, רכבים חשמליים ותחנות בסיס 5G.

בכך סין מיישמת בפועל אסטרטגיה כפולה – גם חיזוק צבאי מואץ וגם יצירת מנוף כלכלי־טכנולוגי מול המערב.

הפוסט סין מטילה "סנקציה שקטה" במכירת גליום ניטריד לאמריקניים: יווצר פער דורות לטובתם במרוץ החימוש הופיע לראשונה ב-Chiportal.