סטרטסיס (Stratasys) חנכה השבוע את המטה האזורי החדש שלה ליבשת אמריקה בעיר מינטונקה שבמדינת מינסוטה. המתקן החדש, המשתרע על שטח של כ־18,500 מ"ר, מאגד תחת קורת גג אחת פעילויות הנדסה, מחקר ופיתוח, הדגמות ללקוחות ושירותי ייצור מתקדמים.

באירוע הפתיחה השתתפו נציגי ממשל ופוליטיקאים מקומיים, לצד בכירים בחברה ואנשי תעשייה. בין המשתתפים היו חברי בית הנבחרים האמריקני בטי מקולום וטום אמר, וכן סקוט קראמפ, ממייסדי סטרטסיס ומחברי צוות הפיתוח שהמציא את טכנולוגיית FDM, אחת מטכנולוגיות ההדפסה התלת־ממדית הנפוצות בעולם.

המהלך מגיע בתקופה שבה תעשיית הייצור התוספי (Additive Manufacturing) מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים. לאחר גל ציפיות גבוה בתחילת העשור, חברות רבות בענף נאלצו להתמודד עם האטה בהשקעות, ירידה בביקושים בשווקים מסוימים ולחץ מצד המשקיעים להציג רווחיות וצמיחה עקבית.

למרות זאת, סטרטסיס ממשיכה להתמקד ביישומים תעשייתיים שבהם להדפסה בתלת־ממד יש יתרון כלכלי ברור, בעיקר בתחומי התעופה והחלל, הביטחון, הרפואה, רפואת השיניים והייצור התעשייתי. במגזרים אלה נעשה שימוש גובר בייצור חלקים מורכבים בכמויות קטנות ובינוניות, תחום שבו הייצור התוספי יכול לקצר זמני אספקה ולהפחית עלויות פיתוח.

המתקן החדש כולל גם את פעילות Stratasys Direct, זרוע הייצור לפי דרישה של החברה, המספקת שירותי ייצור ללקוחות שאינם מחזיקים בעצמם מערכי הדפסה תלת־ממדית. שילוב פעילות זו עם צוותי המחקר והפיתוח עשוי לאפשר לחברה לקצר את תהליך המעבר מפיתוח מוצרים חדשים ליישומים מסחריים.

עבור סטרטסיס, שמרכזה בישראל ומניותיה נסחרות בנאסד"ק, מדובר במהלך ארגוני משמעותי בשוק המרכזי שלה. ארצות הברית מהווה את אחד ממוקדי הפעילות הגדולים ביותר של החברה, הן מבחינת לקוחות והן מבחינת שותפים תעשייתיים.

הקמת המטה החדש אינה צפויה לשנות את מפת התחרות בענף בטווח הקצר, אך היא מעידה על האסטרטגיה של סטרטסיס להתמקד בשווקים תעשייתיים ובפתרונות ייצור מתקדמים, במקום במערכות הדפסה המיועדות לשוק הצרכני או ליישומים ניסיוניים.

הפוסט סטרטסיס חנכה מטה חדש בארה"ב ומרכזת בו פיתוח, הנדסה וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסורציום חדש של 12 חברות יפניות ואמריקניות מתחום השבבים פתח בסיס פיתוח חדש בעמק הסיליקון, במטרה לקדם את תהליכי הקצה של ייצור שבבים ולפתח טכנולוגיות מארז מהדור הבא. המהלך משקף את החשיבות הגוברת של תחום ההרכבה והאריזה בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בעידן שבו ביצועי מערכות בינה מלאכותית תלויים לא רק בליבות העיבוד עצמן, אלא גם ביכולת לחבר ביניהן במהירות, בצפיפות וביעילות תרמית.

הקונסורציום, הנושא את השם US-Joint, קיים את טקס הפתיחה של המרכז החדש ביום שני, 20 באפריל 2026, בעמק הסיליקון. לפי הדיווח, המרכז יתמקד בתהליך ה־Back-End של ייצור השבבים, כלומר בשלבים שבהם מרכיבים את המוצר הסופי, מארזים אותו ומכינים אותו לשילוב במערכות אלקטרוניות.

בין החברות היפניות החברות בקבוצה נמנות Resonac Corp., חברת בת של Resonac Holdings, לצד Toppan Holdings ו־Towa. בין החברות האמריקניות המשתתפות במיזם נמנית גם 3M. עצם הקמתו של בסיס משותף בארצות הברית מעידה על רצון לרכז מאמץ תעשייתי משולב קרוב ללקוחות ולחברות הטכנולוגיה הגדולות, שרבות מהן פועלות באזור עמק הסיליקון ומובילות את הביקוש לפתרונות מתקדמים באריזת שבבים.

פיתוח ניסיוני על בסיס צורכי חברות IT

לפי הודעת הקונסורציום, המרכז החדש ישתמש בציוד ייצור של החברות החברות בו, כדי לבצע פיתוח ניסיוני של מוצרים חדשים. המטרה היא לבחון בפועל פתרונות מארז והרכבה בהתאם לצורכי שוק, ובפרט לצרכים של חברות מידע וטכנולוגיה גדולות. המשמעות היא שהמתקן לא ישמש רק כאתר מחקר עיוני, אלא גם כפלטפורמה מעשית לבניית אבות טיפוס ולניסוי בטכנולוגיות ייצור חדשות.

תחום זה נחשב כיום לאחד המוקדים החשובים ביותר בתעשיית השבבים. ככל שהתקדמות בהקטנת הטרנזיסטורים נעשית מורכבת ויקרה יותר, גוברת החשיבות של פתרונות מארז מתקדמים, שילוב שבבים מרובים במודול אחד, ושיפור החיבורים ביניהם. לכן, גם חברות שאינן מייצרות בהכרח את ליבות השבב עצמן משקיעות יותר ויותר בתהליכי הקצה, שבהם ניתן להשיג יתרונות בביצועים, בצריכת חשמל ובשילוב בין רכיבים שונים.

שאיפה להוביל את הדור הבא של האריזה

בטקס הפתיחה אמר נשיא Resonac Holdings, הידאהיטו טקהאשי, כי הוא משוכנע שטכנולוגיות המארז של הדור הבא ייוולדו מתוך הבסיס החדש. האמירה הזאת משקפת שאיפה ברורה של החברות החברות בקונסורציום להפוך את המתקן למוקד חדשנות בתחום, ולא רק למרכז שיתופי טכני.

המהלך גם מדגיש את התלות ההדדית הגוברת בין יפן לארצות הברית בשרשרת הערך של תעשיית השבבים. יפן מביאה עמה חוזקה בחומרים, ציוד ותהליכי ייצור מדויקים, בעוד שארצות הברית מרכזת חלק גדול מן הביקוש, הפיתוח המערכתי וחברות הטכנולוגיה הגדולות. השילוב בין שתי הזירות הללו עשוי להעניק לקונסורציום יתרון במרוץ לפיתוח פתרונות מארז חדשים, בתקופה שבה השוק מחפש כל דרך לשפר את ביצועי המחשוב המתקדם.

הפוסט קונסורציום יפני-אמריקני פתח בסיס פיתוח חדש בעמק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיית השבבים האמריקני, SIA, יצא ב־2 במרץ נגד הצעת החוק האמריקנית Chip Security Act, וטען כי אף שחברות השבבים מחויבות לעמידה בבקרות יצוא ולהיאבק בהסטה בלתי חוקית של שבבים, אין מקום להטיל בחקיקה גורפת חובה לשלב בשבבים מנגנוני אבטחה חדשים שטרם נבחנו לעומק. נשיא ומנכ"ל האיגוד, ג'ון נויפר, הזהיר כי קידום מהיר של דרישות כאלה עלול ליצור עלויות גבוהות, קשיי יישום ופגיעה באמון העולמי בטכנולוגיות שבבים אמריקניות. (Semiconductor Industry Association)

ליבת המחלוקת היא הדרישה המרכזית בהצעת החוק, S.1705/H.R.3447, שלפיה שר המסחר האמריקני יידרש בתוך 180 יום לקבוע כי שבבים ומוצרי מחשוב מתקדמים מסוימים ליצוא יצוידו במנגנוני אבטחה הכוללים אימות מיקום. בנוסף, בעלי רישיון יצוא יחויבו לדווח אם קיבלו מידע אמין שלפיו המוצר הוסט ליעד אחר, הועבר למשתמש אחר, או עבר שיבוש וניסיון לעקוף את מנגנוני האבטחה. נוסח הצעת החוק מתייחס בין היתר לרכיבים מתקדמים הכפופים לסיווגי יצוא אמריקניים המשמשים כיום גם בתחום ה־AI.

הרקע להצעה הוא הדאגה הגוברת בוושינגטון מפני הברחה או העברה בלתי מורשית של שבבי AI מתקדמים, במיוחד לסין. כאשר הוצגה יוזמת החוק בסנאט במאי 2025, דיווחה רויטרס כי היא נועדה לחייב מנגנוני מעקב מיקום בשבבי AI הנתונים לפיקוח יצוא, וכן במוצרים המכילים אותם, כדי להקשות על גישה של יריבות אסטרטגיות לטכנולוגיה אמריקנית מתקדמת.

ב־SIA לא דחו את עצם הבעיה, אלא את דרך הפעולה. נויפר הדגיש כי החברות החברות באיגוד כבר עובדות עם סוכנויות ממשל, רשויות אכיפה וגורמים נוספים כדי למנוע הסטה ושימוש לרעה במוצרים, וכי האיגוד מוכן לעבוד עם הקונגרס על חלופות אחרות. המסר של האיגוד הוא שהמאבק בזליגת שבבים צריך להימשך, אך בלי לחייב במהירות מנגנונים משובצים על השבב עצמו, שלדבריו עדיין אינם מוכחים דיים ועלולים גם לפגוע בהובלה הגלובלית של ארה"ב ובקידום "מחסנית" טכנולוגיות ה־AI האמריקנית בשווקים בעולם.

הפוסט איגוד השבבים האמריקני מתנגד לחוק חדש שיחייב מנגנוני אבטחה בשבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו הצטרפה לקואליציית Pax Silica בהובלת ארצות הברית, יוזמה שמטרתה לחזק שיתופי פעולה בין “מדינות אמינות” סביב שרשראות אספקה טכנולוגיות — ממינרלים קריטיים וייצור שבבים, ועד מערכות בינה מלאכותית מתקדמות ותשתיות הפצה. ההצטרפות הוכרזה ב-20-2-2026 בניו דלהי, במהלך כנס India AI Impact Summit, בעקבות חתימה על “הצהרת Pax Silica” בין הצדדים.

למה הוקמה Pax Silica ומה הודו מביאה לשולחן

לפי ההסברים שפורסמו עם ההכרזה, Pax Silica הוקמה כדי לצמצם ריכוזיות יתר בשרשראות אספקה גלובליות, להפחית סיכונים של “כפייה כלכלית”, ולהבטיח שטכנולוגיות מתהוות ינוהלו ויפותחו במסגרת כללים של חברות פתוחות ודמוקרטיות. המיקוד אינו רק בפסי ייצור של שבבים, אלא גם בשכבות המוקדמות והמאוחרות של “אקוסיסטם הסיליקון”: חומרי גלם קריטיים, ייצור, מחשוב מתקדם, ותשתיות הפצה.

שר האלקטרוניקה וה-IT של הודו, אשוויני וישנאו, הציג את ההצטרפות כחלק מבניית יכולות מקומיות בתחום השבבים, והדגיש את ההזדמנויות שנפתחות להודו בתחום. במקביל, גורמים אמריקניים תיארו את ההצהרה כ”מפת דרכים” שמחברת בין ביטחון כלכלי לביטחון לאומי — מסגור שמחזק את התפיסה שלפיה תלות בשרשראות אספקה יכולה להפוך לכלי לחץ גיאו-כלכלי.

דיווחים נוספים ציינו כי בקואליציה משתתפות גם מדינות נוספות שהן שותפות קרובות של וושינגטון (למשל יפן, דרום קוריאה ובריטניה). ישראל נמנתה על החותמות הראשונות ביוזמה.

מי חתמו ומה השלב הבא

על החתימה בניו דלהי השתתפו בין היתר תת-מזכיר המדינה האמריקני לצמיחה כלכלית, אנרגיה וסביבה, ג׳ייקוב הלברג, ושגריר ארה״ב בהודו, סרג׳יו גור, שתיאר את הצטרפות הודו כמהלך “אסטרטגי וחיוני”. לאחר הטקס נערכה פגישה בדרג גבוה עם בכירים ממשרד האלקטרוניקה ההודי, וכן עם מנכ״ל מיקרון (Micron) סנג׳יי מהרוֹטרה ומנכ״ל Tata Electronics רנדהיר תאקור — איתות לכך שההצהרה אינה רק מסמך עקרונות, אלא ניסיון לתרגם אותה במהירות לשיתופי פעולה תעשייתיים.

הפוסט הודו מצטרפת לקואליציית Pax Silica להגנת שרשראות האספקה של שבבים ו-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר שהולנד השתלטה על Nexperia וסין חסמה את יצוא השבבים, הסכם סחר חדש בין וושינגטון לבייג׳ינג מאפשר הקלות בפקקי האספקה – אך חוסר הוודאות נמשך

סין הודיעה כי תרכך את מגבלות היצוא על שבבים שמייצרת Nexperia בסין, צעד שאמור למנוע עצירה בקווי הייצור של יצרניות הרכב בעולם – ולהרגיע חלקית את משבר השבבים החדש שנוצר סביב העימות בין בייג׳ינג, וושינגטון והאג.(Reuters)

העימות: הלאמה בהולנד, חסימה בסין

Nexperia, יצרנית שבבים הולנדית בבעלות הסינית Wingtech, נמצאת בחודשים האחרונים בלב מחלוקת גיאו־פוליטית. בסוף ספטמבר הפעילה הולנד חוק מתקופת המלחמה הקרה ותפסה בפועל שליטה בחברה, בטענה לחששות ביטחוניים ולליקויים פיננסיים בניהול.(Tom's Hardware)

בתגובה, חסמה ממשלת סין את יצוא השבבים ממתקני Nexperia במדינת גואנגדונג, שם נארזים כ־70% מהתפוקה הגלובלית של החברה.(Tom's Hardware) במשך מספר שבועות כמעט ולא יצאו שבבים מסין, ויצרניות רכב באירופה, בארה״ב ובאסיה הזהירו מפני עצירה אפשרית בקווי הייצור בשל מחסור ברכיבי כוח ומיתוג זולים – בדיוק אותם שבבים ״ותיקים״ שנשארו צוואר הבקבוק מאז משבר הקורונה.(Reuters)

הסכם שי–טראמפ: הקלה מבוקרת על היצוא

ההודעה של משרד המסחר הסיני הגיעה אחרי פגישה בין נשיא סין שי ג׳ינפינג לנשיא ארה״ב דונלד טראמפ בדרום קוריאה, שבמסגרתה סיכמו השניים על הפוגה נוספת במלחמת הסחר והקלות הדדיות במכסים ובפיקוחי יצוא. בין השאר התחייבה סין להקל על מגבלות יצוא של מינרלים קריטיים ומתכות נדירות, ולהסיר חלק מהצעדים שפגעו בשרשרת האספקה של שבבים – כולל הסיפור של Nexperia.(politico.com)

לפי ההודעה הרשמית של בייג׳ינג, חברות יוכלו מעתה להגיש בקשות פטור פרטניות כדי לחדש את היצוא של שבבי Nexperia מסין. משרד המסחר הסיני הבהיר כי יבחן כל מקרה לגופו, תוך ״התחשבות בביטחון ויציבות שרשראות הייצור והאספקה בבית ובעולם״ – כלומר, לא מדובר בהסרה מלאה של האיסור אלא במנגנון רשיונות.(Reuters)

מקביל לכך, הבית הלבן מתכוון לפרסם דף עובדות רשמי על ההסכם, שבו יודגש כי חידוש המשלוחים מ־Nexperia הוא אחד מההישגים המרכזיים – לאחר שהממשל ספג ביקורת מצד יצרניות רכב בארה״ב שהזהירו מפני עצירת מפעלים בשל מחסור בשבבים בסיסיים.(Reuters)

Nexperia – חוליה קטנה, קריטית, בשרשרת שבבי הרכב

Nexperia אינה ענקית יצור כמו TSMC או סמסונג, אבל היא שחקנית ״נישה״ מרכזית בשוק השבבים הבסיסיים לרכב: דיווחים בתעשייה מייחסים לה נתח שוק של כ־40% בחלק מהקטגוריות של שבבי כוח ורכיבי מיתוג לכלי רכב.(Tom's Hardware)

במכונית מודרנית מותקנים בממוצע כ־1,500 שבבים – רובם לא מעבדי AI נוצצים, אלא דווקא אותם רכיבים זולים יחסית שאחראים על ניהול מתח, חיישנים, מערכות בטיחות ורכיבי תקשורת פשוטים. כשהיצוא של השבבים הללו נעצר, כל שרשרת האספקה נפגעת: מיצרני המודולים, דרך המפעלים של יצרניות הרכב ועד לסוכנויות.(Tom's Hardware)

המדיניות הסינית כלפי Nexperia משתלבת בדפוס רחב יותר: בייג׳ינג עושה שימוש במגבלות יצוא על שבבים ומתכות נדירות כאמצעי לחץ בתגובה לצעדים מערביים, כמו הגבלת יצוא ציוד ליתוגרפיה ומעבדי AI לסין.(ghy.com)

ההקלה – רק צעד ראשון, חוסר הוודאות נמשך

על אף ההקלה הסינית, התמונה עדיין רחוקה מיציבות. לפי דיווחים באירופה, מטה Nexperia בהולנד הפסיק מצדו לשלוח חלקי ייצור למפעל גואנגדונג בעקבות ההלאמה ההולנדית ועימות עם בעלת השליטה הסינית Wingtech. המשמעות: גם אם בייג׳ינג תאשר יצוא, ייתכן שהמפעל הסיני לא יוכל לחזור מהר להספק מלא בלי חידוש הזרמת חומרי הגלם מאירופה.(Tom's Hardware)

בנוסף, Nexperia עדיין חשופה לכללי ה״subsidiary rule״ של וושינגטון – המרחיבים מגבלות על טכנולוגיה ותוכנה אמריקניות גם לחברות שבבעלות ישירה או עקיפה של ישויות סיניות ברשימה שחורה, כמו Wingtech. ההסכם הנוכחי אמנם דוחה חלק מהאכיפה, אבל אינו מסיר את האיום לטווח ארוך.(Tom's Hardware)

עבור תעשיית הרכב, ההודעה מסין היא נשימת רווחה – אך לא סוף פסוק. יצרניות הרכב והתעשייה האירופית ימשיכו ככל הנראה לחפש דרכים לגוון מקורות אספקה של שבבי ״דור בוגר״, כדי להקטין את התלות בשחקן יחיד הנמצא בלב סערה גיאו־פוליטית.

הפוסט הסכם שי–טראמפ מחזיר לשוק את שבבי הרכב של Nexperia ומונע עצירה במפעלי הרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במצעד הצבאי שהתקיים השבוע בכיכר טיאנאנמן בבייג׳ינג, לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוצגו לראשונה כלי נשק ומערכות שלא נראו קודם לכן. אך מאחורי ההפגנה הגלויה של כוח צבאי מסתתרת התפתחות טכנולוגית משמעותית הרבה יותר – שליטתה הגוברת של סין בטכנולוגיית מוליכים למחצה מבוססי גאליום ניטריד (GaN).

דו״ח שפרסם המכון לפיזיקה של האקדמיה הסינית למדעים מצביע על כך שטכנולוגיית GaN המקומית הגיעה לבשלות מלאה, מה שמעניק לסין יתרון אסטרטגי בשדה הביטחוני. מוליכים למחצה מבוססי GaN נחשבים חיוניים במיוחד לפיתוח מערכות מכ״ם, תקשורת צבאית וכלי נשק מתקדמים, בזכות יכולתם לפעול בעוצמה גבוהה וביעילות אנרגטית תחת תנאים קיצוניים.

פער דור בנשק – ו״סנקציה שקטה״ על ארה״ב

במקביל להתקדמות הסינית, ארה״ב מתמודדת עם מגבלות חמורות: סין מטילה מגבלות ייצוא על גאליום ניטריד ומינרלים קריטיים נוספים, הנחוצים לפיתוח שבבים ולמערכות נשק מתקדמות. כך נוצר מצב שבו התעשייה האמריקנית מוגבלת ביכולת לפתח דור חדש של מערכות לחימה, בעוד שסין ממשיכה להתקדם בקצב מואץ.

הדבר מתואר בדו״ח כ״סנקציה שקטה״ – לא הכרזה רשמית או צעד צבאי גלוי, אלא שימוש בכלי כלכלי־טכנולוגי שמחליש את יריבתה האסטרטגית. במקביל, סין מפגינה את פירות ההשקעה במחקר ופיתוח מוליכים למחצה, והפער שנוצר עלול להפוך לפער דורות שלם במערכות נשק.

השלכות גלובליות

העובדה שסין משיגה עצמאות טכנולוגית בתחום מוליכי־העל והופכת לספקית דומיננטית של GaN אינה משפיעה רק על מאזן הכוחות הצבאי. היא מטלטלת גם את שוק ההיי-טק העולמי: חברות מערביות תלויות בגישה לחומרים הללו לפיתוח דור חדש של שבבים, טלפונים ניידים, רכבים חשמליים ותחנות בסיס 5G.

בכך סין מיישמת בפועל אסטרטגיה כפולה – גם חיזוק צבאי מואץ וגם יצירת מנוף כלכלי־טכנולוגי מול המערב.

הפוסט סין מטילה "סנקציה שקטה" במכירת גליום ניטריד לאמריקניים: יווצר פער דורות לטובתם במרוץ החימוש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר של סין פרסם בשבת (31 באוגוסט) הצהרה חריפה נגד החלטת ארצות הברית לבטל את ההרשאה לרשימת ה־Validated End-User (VEU) עבור שלוש יצרניות שבבים הפועלות בסין: Intel Semiconductor (Dalian), Samsung China Semiconductor, ו־SK Hynix Semiconductor (China).

בהודעת המשרד נמסר כי ארה"ב "הפכה את הפיקוח על היצוא לכלי מונע מתוך אינטרסים עצמיים", מהלך אשר עלול לפגוע ביציבות שרשראות האספקה בתעשיית המוליכים למחצה הגלובלית. דובר המשרד הדגיש כי ענף השבבים הוא תעשייה עולמית ומקושרת שנבנתה במשך עשרות שנים, והחלטות חד־צדדיות מסוג זה פוגעות באמון ובשיתוף הפעולה בין מדינות וחברות.

השלכות על התעשייה הגלובלית

לדברי בייג׳ינג, ההחלטה האמריקנית תגרום ל"פגיעה חמורה ביציבות התעשייה ובשרשראות האספקה". סין קראה לארה"ב לתקן לאלתר את צעדיה, ואף הזהירה כי תנקוט ב"צעדים נחוצים" כדי להגן על זכויותיה ועל האינטרסים הלגיטימיים של החברות הסיניות והבינלאומיות הפועלות בתחומה.

המתח הגובר בין וושינגטון לבייג׳ינג

המהלך האחרון מצטרף לשורת מגבלות אמריקניות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, כחלק ממאבק אסטרטגי רחב יותר על השליטה בשרשראות האספקה ובפיתוח השבבים המתקדמים. עם זאת, מעורבותן של ענקיות כמו אינטל, סמסונג ו־SK hynix מדגישה כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת גם מחוץ לגבולות סין, שכן החברות הללו מהוות שחקניות מרכזיות באספקת רכיבי מפתח לשוק העולמי.

הפוסט סין מתנגדת להסרת אינטל, סמסונג ו־SK hynix מרשימת ה־Validated End-User של ארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום ראשון (27 ביולי), ימים ספורים לפני מועד היעד, חתמו נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הסכם סחר חדש, שהציל את הכלכלה האירופית מהטלת מכסים גורפת בשיעור של 30%. במקום זאת, סוכם על מכס אחיד של 15% שיחול על מרבית המוצרים המיובאים מהאיחוד האירופי לארה"ב – שיעור זהה לזה שנקבע מוקדם יותר עם יפן.

ההסכם מספק ודאות לעסקים בשני צידי האוקיינוס, אך הוא בעל חשיבות מיוחדת לשני ענפים מרכזיים באירופה – תעשיית הרכב ותעשיית השבבים – שנחשפו לאיומי מכס דרמטיים בחודשים האחרונים.

שבבים – בין איום להקלה

תחום השבבים האירופי, שמקבל חיזוק משמעותי בשנים האחרונות בזכות יוזמת "חוק השבבים האירופי" (European Chips Act), היה מהראשונים לעמוד על הכוונת של הממשל האמריקני. בחודש אפריל פתח טראמפ בחקירה כלפי יצוא שבבים וציוד שבבים מהאיחוד, ואף הזהיר כי הוא שוקל להטיל מכסים של עד 200% על התחום.

על פי ההסכם החדש, ציוד לייצור שבבים וכן חומרי גלם קריטיים יזכו להחרגות ממכס במסגרת הבנות הדדיות, אך מוצרים מוגמרים – כולל שבבים עצמם – יישאו תעריף של 15%. מדובר בפשרה מורכבת: מחד, הוסרו איומים קיצוניים שפגעו במעמד היצוא האירופי, ומאידך – נותרה תוספת נטל תחרותי לעומת שחקניות מזרח-אסיה כמו טאיוואן ויפן.

הרכב נושם לרווחה, גרמניה מרוצה

תעשיית הרכב האירופית, המעסיקה כ-13 מיליון איש, חוותה איום של מכס מצטבר של 27.5% בעקבות מהלכים קודמים של טראמפ. לפי ההסכם, תעריף זה יירד ל־15% בלבד. "ברור שמדובר בבשורה מצוינת לתעשיית הרכב, במיוחד לגרמניה ולמדינות נוספות עם שרשראות אספקה בתחום", אמר יעקב קירקגור ממכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית.

אנרגיה, פלדה ואלכוהול – סעיפים נלווים

ההסכם כולל גם התחייבות של האיחוד לרכוש אנרגיה מארה"ב (גז טבעי מונזל, נפט ודלק גרעיני) בסכום כולל של 750 מיליארד דולר על פני שלוש שנים. בנוסף, יוזרמו 600 מיליארד דולר בהשקעות אירופיות חדשות בארה"ב.

בתחום הפלדה, נקבע מנגנון מכסות לפיו יוטל מכס של 50% רק מעבר לרף ייבוא מסוים. לגבי משקאות אלכוהוליים – בהם יין ובירה – טרם הושגה הסכמה סופית, ודיונים בנושא צפויים להימשך.

מה הלאה?

ההסכם יובא לאישור 27 מדינות האיחוד, כששגריריהן ייפגשו כבר ביום שני לדיון דחוף. פון דר ליין הגדירה את ההסכם כ"הסכם מסגרת", והבהירה כי פרטים טכניים רבים יגובשו בשבועות הקרובים – כולל בנוגע לתחום האלכוהול ולפרטי המכס בשבבים ורכיבי אלקטרוניקה נוספים.

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בירך על ההסכם: "נמנע סכסוך סחר שהיה פוגע אנושות בכלכלה הגרמנית. כעת יש לנו הזדמנות להעמיק את שיתוף הפעולה על בסיס ברור ומוסכם".

הפוסט הסכם הסחר עם ארה"ב מציל את תעשיית השבבים והרכב באירופה ממכסים כבדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסוף מאי 2025 הודיע משרד המסחר של מדינת ארצות הברית על השעיית רישיונות המאפשרים לחברות אמריקאיות לייצא לסין חלקים טכנולוגיים בעלי ערך אסטרטגי, לרבות מנועי מטוסים, רכיבים וציוד תכנון שבבים (Electronic Design Automation – EDA). ההחלטה התקבלה כתגובת נגד להחלטת סין לעצור יצוא של מגוון מינרלים נדירים ומגנטים החיוניים לתעשיות הרכב, התעופה, השבבים והצבאית. הצעד הסיני התבצע באפריל 2025, לאחר ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, ולכאורה נועד להפעיל לחץ על ארה״ב לצמצם מכסים בהסכם זמני שנחתם ב־12 במאי 2025.

לפי גורם בכיר המעורב בשיחות, משרד המסחר האמריקאי השעות ספציפית את רישיונות הייצוא עבור COMAC, היצרנית הממשלתית של מטוסי הקומאק C919. מטוס זה, הדומה בגודלו לבואינג 737 ולאיירבוס A320, מוצע כיום בשוק המקביל לבעלי מנועים וחלקים ממערב אירופה וארצות הברית. רבים ממנועי המטוסים והרכיבים החיוניים להנעתם ולשלוט בפונקציונליותם מיובאים מארה״ב ומאירופה.

במקביל, גם יצוא תוכנות תכנון שבבים של חברות כמו Cadence, Synopsys ו־Siemens הוקפא. תוכנות EDA אלה מהוות את כלי התכנון להתקדמות של שבבים ביכולות מתקדמות (כולל שבבי AI ו־HPC) ואיכות הביצועים שלהן מותאמת לכלי הייצור החדישים ביותר. ה־Financial Times דיווח עוד באפריל כי ארצות הברית מתכוונת להגביל את יצוא התוכנות הללו לסין, אף שעד אז הממשל הביידן הותיר בידיים תשתיתית חלק מהייצוא לגופים הסיניים ועדיין הוקפה בעיקר בתחום השבבים המתקדמים מאוד.

השעיית היצוא מצטרפת למגמות הולכות ומחריפות במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין וושינגטון לבייג׳ינג. בחודשים האחרונים הוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין, ונבחן חוסר ברשימות שחורות של חברות סיניות מתחום השבבים. במקביל, סין מסרבת להסיר באופן מלא את מגבלות הייצוא של מינרלים נדירים (Rare Earths) המהווים מרכיב חיוני לייצור מגנטים ותהליכי הרצת מפעלי התעודה בתעשיות הרכב, התעופה והצבא. אמנם בחודשים האחרונים חודשה האספקה המוגבלת של מגנטים נדירים, אך חברות אמריקאיות מודאגות מהקושי להבטיח רצף אספקה מלא.

תעשיית השבבים בסין צמחה במהירות מאז תחילת שנות ה־2000, כאשר יוזמות כמו פרויקט 908 (1990–2000), הקמת חברות Fabless, ותמיכה כלכלית ממשלתית הביאו להקמתו של SMIC (2000), HiSilicon וחברות נוספות. ב־2014 הוקמה קרן ההשקעות הלאומית (National IC Industry Investment Fund), המכונה “הקרן הגדולה” (“Big Fund”), שהזרימה למעלה מ־344 מיליארד רנמינבי (כ־47.1 מיליארד דולר) בשלב השלישי שלה. בין החברות המרכזיות: SMIC, Yangtze Memory Technology Corp (YMTC), HuaHong, ChangXin Memory Technologies (CXMT), ו־SMEE (Shanghai Micro Electronics Equipment).

מטרת הסינים היא להשיג עצמאות של לפחות 50% בייצור השבבים עד סוף 2025, אך בפועל העצמאות מתבטאת בעיקר בתחום התהליכים הבסיסיים (photoresist stripping, etching, CMP). עם זאת, תהליכים קריטיים יותר כגון ליתוגרפיה באורך גל נמוך (EUV), יוניפיקציה של ציפויים (coating/developing) ומדידה (metrology) עדיין תלויים ביצואן ממערב: הולנד (ASML), יפן ודרום קוריאה. ב־2023 עמדה סין על כ־16% מתפוקת השבבים העולמית, והכנסות התעשייה הסינית הגיעו לכ־179.5 מיליארד דולר (צפויות לצמוח ב־7.31% שנתית עד 2027).

השילוב הגאופוליטי בין ארצות הברית סין בתחומי הטכנולוגיה והביטחון מהווה אתגר מתמשך לתעשייה הסינית. בעוד בייג׳ינג שואפת לשלב חזיתות פיתוח פנימיות (techno-security state) עם שיתופי פעולה גלובליים (techno-developmental state), על רקע מגבלות היצוא האמריקאיות ותמריצי הממשל הסיני, הסימנים מצביעים על רתיעה חלקית מהתלות ביבוא. יחד עם זאת, התאוצה במחקר ופיתוח של שבבי AI ו־neuronal processing units (כגון Cambricon Technologies ו־Alibaba’s Pingtouge) מסמנת כוונה להקטין האצה בתלות במערכות זרות.

השלכות וצפי לעתיד:
החלטת ארה״ב לעצור ייצוא של טכנולוגיות קריטיות לסין עשויה להאט את קצב הפיתוח של התעשייה הסינית בתחומי המנועים לאווירונאוטיקה ובשבבים מתקדמים. מצד אחד, תעכב גישה לכלים ותוכנות חיוניות; מצד שני, תגביר את המוטיבציה הסינית להשקעה עצמאית בפיתוח ליתוגרפיה מתקדמת ובתוכנות מחשב פנימיות. לעומת זאת, חברות מערביות כמו GE Aerospace, Honeywell, Cadence, Synopsys ו־Siemens צפויות לסבול מירידה בהכנסות בסין, תחום שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

ברמת המקרו, המאבק על שרשרות האספקה למינרלים נדירים, לשבבים ולמנועי מטוסים מאיים על יציבות הסחר העולמי. בתוך כך מתעוררת השאלה האם ארצות הברית וסין יצליחו להגיע להסדר שלשמו הוקפאו מכסים ל־90 יום — והאם תימצא דרך למזער פגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והאווירונאוטיקה, שתלויות הדדית בגורמים משני צידי הסכסוך. סין צפויה לצמצם בהדרגה את ייבוא השבבים והמנועים האמריקאיים, אך כעת נותרת תלות מסוימת ביבוא ציוד מתקדם (EUV, metrology) ובשיתוף פעולה מחקרי עם מדינות אירופה ודרום־מזרח אסיה.

הפוסט ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.