הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת דרום קוריאה הכריזה על זירוז בניית מתחם השבבים הלאומי ביונגין, שאמור להיות מתחם השבבים הגדול בעולם. הבנייה תחל בדצמבר 2026, מוקדם מהמתוכנן, והמפעל הראשון צפוי להתחיל לפעול ב-2030.

משרד הקרקע, התשתיות והתחבורה של דרום קוריאה הכריז על המתחם כ"מתחם תעשייה לאומי" שלושה חודשים מוקדם מהמתוכנן, ואישר מזורז של תקנות רגולטוריות, כדי לאפשר את תחילת הבנייה שנים לפני המועד המקורי.

המתחם, כאשר יושלם, יתפרש על שטח של 7.28 מיליון מ"ר וימשוך השקעות פרטיות של עד 360 טריליון וון (כ-246.4 מיליארד דולר) מתאגידי ענק כמו Samsung Electronics ו-SK hynix, לצד למעלה מ-60 ספקים קטנים ובינוניים בתחומי החומרים, הרכיבים והציוד.

המתחם יכלול שישה מפעלי ייצור שבבים גדולים, שלוש תחנות כוח, עיר מגורים עם 16,000 יחידות דיור, פארקים ומתקנים חיוניים לתמיכה בכוח העבודה. לפי דיווחים, עם השלמתו יעסיק המתחם 1.6 מיליון עובדים ויתרום 700 טריליון וון (כ-477.4 מיליארד דולר) לפעילות הכלכלית בדרום קוריאה.

התכנון הראשוני להקמת המתחם נחשף בינואר 2024, כאשר סמסונג ו-SK hynix הודיעו על השקעה משותפת של 471 מיליון דולר להקמת המרכז. הדיווחים הראשוניים ציינו תוכניות להקים 13 מפעלים חדשים שיפיקו 92.4 מיליון פרוסות סיליקון בשנה עד 2030. לעומת זאת, המודל הנוכחי כולל שישה מפעלים בלבד, אך ייתכן ששטחם יגדל והם יפצו על הפער באמצעות כושר ייצור גבוה יותר.

חיזוק מעמד דרום קוריאה בשוק התחרותי

המתחם מתוכנן לחזק את מעמדה של דרום קוריאה בשוק השבבים העולמי, המתמודד עם תחרות גוברת ממדינות כמו ארצות הברית, סין, טאיוואן, יפן, והאיחוד האירופי, לצד מדינות מתפתחות כמו הודו ומדינות המזרח התיכון.

בטקס ההכרזה אמר קים יונג-קוואן, נשיא Samsung Electronics DS Business Strategy, כי "כוחות כלכליים גדולים משקיעים רבות בתעשיות השבבים ומבצעים אינטגרציה של שרשראות האספקה כחלק מהביטחון הלאומי שלהן. לכן יש חשיבות קריטית להמשיך בתוכנית כמתוכנן כדי להבטיח תחרותיות גלובלית."

תגים

דרום קוריאה, יונגין, שבבים, טכנולוגיה מתקדמת, Samsung Electronics, SK hynix, תעשיית השבבים, כלכלה עולמית, רגולציה, ביטחון לאומי, תשתיות

הפוסט דרום קוריאה מזרזת את הקמת מתחם השבבים ביונגין, הבנייה תחל ב-2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין נוקטת צעדים כדי לבסס את השליטה שלה בחומרים נדירים הנחוצים לייצור מוליכים למחצה, באמצעות תקנה שנכנסה לתוקף ב-1 באוקטובר. בתגובה להגבלות היצוא של סין, סוכנות הביטחון של ארה"ב DARPA ביקשה מחברת Raytheon לפתח סוגים חדשים של מוליכים למחצה שאינם תלויים בחומרים בשליטת סין, כך לפי דיווח של אתר Tom’s Hardware.

מוליכים למחצה בעלי מרווח פסים רחב, כמו גליום ניטריד (GaN), משמשים בייצור שבבים מתקדמים להגברת הספק ומגברי תדר רדיו, וסין מחזיקה בנתח גדול מאספקת הגליום העולמית. הדיווח מראה כי הגבלות היצוא של סין על גליום מציבות סיכונים אפשריים לביטחון הלאומי של ארה"ב. כדי להתמודד עם האתגר, DARPA ביקשה מ-Raytheon לפתח מוליכים למחצה המבוססים על יהלום סינתטי וניטריד אלומיניום (AIN).

על פי דיווחים, בעוד ש-GaN הוא חומר מוביל למוליכים למחצה בהספק גבוה ובתדרים גבוהים עם מרווח פסים של 3.4 אלקטרון וולט, ליהלום סינתטי יש פוטנציאל להתעלות על יכולות ה-GaN עם מרווח פסים של כ-5.5 אלקטרון וולט. עם זאת, יהלום סינתטי עדיין נחשב לחומר מוליך למחצה מתפתח, וקיימים אתגרים רבים לפני שניתן יהיה לייצרו בהיקף נרחב. ניטריד האלומיניום מאופיין במרווח פסים אף רחב יותר, של כ-6.2 אלקטרון וולט.

Raytheon מתכננת לפתח מוליכים למחצה מבוססי יהלום וניטריד אלומיניום לשימוש במערכות מכ"ם ותקשורת מתקדמות, כולל מתגי תדר רדיו, מגבילי עוצמה ומגברים שיאפשרו שילובם במערכות נשק מהירות. עם זאת, החברה עדיין לא פיתחה מוליכים למחצה מתאימים.

בהודעה לעיתונות, Raytheon ציינה כי במהלך השלב הראשון של החוזה, הצוות של טכנולוגיות מתקדמות יפתח שכבות מוליכים למחצה המבוססות על יהלום וניטריד אלומיניום וישלב אותם במערכות אלקטרוניות. השלב השני יתמקד באופטימיזציה ובבשלות הטכנולוגיה לייצור השכבות בקטרים גדולים יותר לשימוש בחיישנים.

קולין וולן, נשיא הטכנולוגיות המתקדמות ב-Raytheon, צוטט בהודעה לעיתונות כי "זהו צעד משמעותי קדימה שיחולל שוב מהפכה בטכנולוגיית המוליכים למחצה". הוא הדגיש כי "ל-Raytheon יש ניסיון מוכח בפיתוח חומרים דומים כמו גליום ארסניד וגליום ניטריד למערכות משרד הביטחון. על ידי ניצול ההיסטוריה החלוצית שלנו והמומחיות שלנו במיקרואלקטרוניקה מתקדמת, נעבוד לקידום החומרים הללו לשימושים עתידיים."

הפוסט ארה"ב מגיבה להגבלות היצוא של גליום מצד סין עם יוזמה חדשה למוליכים למחצה מבוססי יהלום הופיע לראשונה ב-Chiportal.