במפגש הבכירים של כנס ChipEx2025 ערך יו"ר הכנס ומנכ"ל ASG שלמה גרדמן שיחה עם מיכאל כגן, ה-CTO של אנבידיה, שצמח באינטל ולאחר מכן במלאנוקס שנרכשה על ידי אנבידיה.

גרדמן: מיכאל, נולדת בסנט פטרבורג למשפחה שסבלה מרדיפות פוליטיות קשות ובנוסף אמך נפטרה בילדותך כיצד השפיעו כל הארועים הללו על אתגריך האישיים והמקצועיים?
כגן: “אני נושא איתי את המורשת של סבי, שנרצח ב־1937 לאחר שסירב לוותר על עקרונותיו, ואת סיפורו של אבי, פיזיקאי דוקטורנט שנשלח לכלא למשך 11 שנה בשל ביקורת על המשטר. הבינו אותי שלא מדובר רק בטראומה אישית, אלא בשיעור לא רגיל בחוסן נפשי ובמאבק למען ערכים. מהר מאוד הבנתי שהיכולת להמשיך קדימה למרות כישלונות היא לא בחירה, אלא הכרח. בקריירה, כשמשהו לא הלך כפי שתיכננתי – דחייה, כישלון טכני או מחסור במשאבים – תמיד חיפשתי כמה צעדים קדימה כדי להבין איך להפוך את המכשול להזדמנות. המוטו שלי הפך להיות: אם משהו נראה כמו סוף העולם, זו ההזדמנות הגדולה ביותר שלך. ערך זה הוא זה שהוביל אותי לחקור רעיונות חדשניים, להקים מיזמים חדשים ואף לקחת סיכונים שאחרים היו נרתעים מהם.”

גרדמן: בגיל 18 נידחת ממוסדות הלימוד ברוסיה בשל שמך היהודי – מה שאילץ אותך לברוח מרוסיה אך לא לוותר על עתיד אקדמי?
כגן: “הדחייה ממוסדות ההשכלה הגבוהה ברוסיה הייתה קשה ומרגיזה. הסתכלתי סביב וראיתי שאם אלך לצבא הרוסי, אני עלול למצוא את עצמי מותש, ברוטציה אינסופית שמונעת ממני לבנות עתיד. זה הוביל אותי למחשבה שיש מקום אחר שבו אוכל להגשים את שאיפותיי – ישראל. לא הכרתי אף אחד בארץ, לא ידעתי אפילו מילה בעברית או אנגלית, אבל הייתי נחוש. הנחישות הזו ניזונה מאמונה שעולם גדול מחכה, ושכדי להצליח צריך לפעמים לקבל החלטות קיצוניות. ההגירה לישראל הייתה צעד ראשון במסע למצות את הפוטנציאל שלי: שכירת דירת חדר קטן, לימוד השפות בעזרת חברים דוברי רוסית, והסתגלות לתרבות חדשה. ערך קבלת הסיכון הזה מלווה אותי עד היום, כשאני מנתח פעולות ואסטרטגיות עסקיות מורכבות של NVIDIA.”

גרדמן: איך למדת להסתדר בטכניון ללא שליטה בעברית או אנגלית, ולפתח יכולת למידה עצמאית ברמה אקדמית גבוהה?
כגן: “ההגעה לטכניון הייתה שיא האתגר. ההרצאות התקיימו בשפה זרה לי, ולכן הייתי מסתמך על קבוצת חברים דוברי רוסית שתרגמו במילים פשוטות את החומר. עם הזמן פיתחתי שיטה: אני מאזין להרצאה פעם ראשונה כדי לתפוס את הקו הכללי, פוגש חבר שמסביר לי בעילום שם ובעיבוד מילולי, ואז קורה חיבור פנימי בין לבין. בנוסף, הייתי מגיע לספריה שעות אחר שעות, לומד מהספרים והמחברות, מתרגל בעזרת תרגילי סוף פרק, ומשחזר לעצמי את השפה הטכנית באנגלית דרך מילון. עם סיום כל סמסטר, הבנתי לא רק חומר לימודי, אלא גם צברתי מיומנות למידה מהירה בסביבה רבת מידע ושפה מורכבת—מיומנות שהיום מסייעת לי להתעדכן בטכנולוגיות חדשות ולהטמיע מידע במהירות בארגון גלובלי כמו NVIDIA.”

גרדמן: במהלך עבודתך השתתפת בצוות פיתוח המעבד Intel 487 והובלת את ארכיטקטורת השבבים של אינטל, מה למדת על החדשנות בעיצוב חומרה וכיצד זה משפיע על אסטרטגיה טכנולוגית?
כגן:“בתקופת Intel 487 למדתי שכל הצלחה טכנית היא תוצאה של שילוב בין ראייה רחבה ותשומת לב לפרטים קטנים. המעבד 487 דרש איזון בין מהירות חישובית, צריכת אנרגיה וקומפקטיות פיזית. הבנתי שיש שתי דרכים: אחת, להמשיך לדחוס את מה שיש ולנסות לשפר בו את הביצועים, והשנייה — לצאת לגמרי מפרדיגמת העיצוב הנוכחית וליצור ארכיטקטורה שמנצל פלטפורמות חדשות, דרכי תקשורת ואופטימיזציה של זיכרון. המחקר שם הוביל אותי למסקנה שאם רק נמשיך לדחוף תוספים לחומרה נוכחית, נגיע לגבול פיזיקלי מהר. לכן למדנו לחשוב ‘במחזור הבא’ — לחשוב על פלטפורמה שלמה, ולא על שבב בודד. גישה זו הובילה בהמשך לפיתוחים ב־Mellanox ולאחר מכן לפלטפורמות ה- AI של NVIDIA, שבהן החומרה והפרוטוקולים עובדים כיחידה אחת.”

גרדמן: בשיא הקרירה באינטל וממש מיד לאחר שאשתך ילדה את ילדתכם המשותפת החלטת לעזוב ולהצטרף לחברת סטרטאפ האם אתה הרפתקן?
כגן:“ב־1999 הייתי מנהל בפרויקט גדול באינטל, עם הצעה לנדוד לסנטה קלרה ולנהל צוות בארה״ב. באותם ימים נולדה הבת הרביעית שלי, והייתי במחלוקת בין המשך ביטחון תעסוקתי לבין הצורך ליצור משהו חדש. כשאייל ולדמן, שהיה עובד שלי באינטל, הציע לי להצטרף לסטארט-אפ שיפתח רשת חישובית חדשה (InfiniBand), הבנתי שההזדמנות לעצב פרוטוקול שיחבר מרכזי נתונים כישות אחת היא נדירה. השיקול היה גם אישי: רציתי להישאר בישראל ליד המשפחה, וגם מקצועי: הרגשתי שאני יכול להשפיע בצורה עמוקה בהרבה סטארט-אפ קטן מאשר במגדל השן של אינטל. לקח לי דקה של חשיבה ועוד דקה לשכנע את אשתי , לגבי סיכונים כלכליים ותמיכה משפחתית. כשהשתכנעתי שבתוך הסטארטאפ אצליח לממש רעיון שיקבע את עתיד התשתיות, חתמתי – ואחרי כמה שנים ראינו את Mellanox מובילה את שוק חיבורי הענן.”

גרדמן: כיצד צמח במוחך הלהט של פיתוח InfiniBand, ואיזה תפקיד שיחקה גישת ה־“Morphing Cloud” בעיצוב מרכזי הנתונים המודרניים?
כגן: “הרעיון נולד מתוך תסכול מול מגבלות התקשורת במחשוב-על. כשעבדנו ב־Intel על תהליכי סימולציה, גילינו שהקשר לשרת מירכזות ירושלים נעשה פקוק ויקר. חשבנו: מה אם נרשה למחשבים שוליים לשתף זיכרון ויכולות חישוב כאילו הם חלק ממחשב ענק אחד? כך נוצר הקונספט של “Morphing Cloud” — שינוי מצב הדינמי שבו כל יחידת חישוב מתפקדת כחלק ממערכת משותפת. בפרקטיקה, זה אומר קישוריות רשת ברוחב פס גבוה מאוד ושיהוי נמוך – המרכיבים העיקריים של InfiniBand. החזון הזה סלל את הדרך למבני ענן שבהם שרתים, זיכרון ואמצעי אחסון פועלים כיחידה אחת, מה שמאפשר כיום להריץ מודלי AI ענקיים בסקלות שלא היינו מצליחים להגיע אליהן עם ארכיטקטורת TCP/IP קונבנציונלית.”

גרדמן: כ־CTO של NVIDIA, כיצד אתה רואה את תפקידה של הבינה המלאכותית והשפעתה על חיינו?
כגן: “אני מביט על AI לא ככלי סטטי, אלא כישות למידה מתמשכת. בכל פעם שהמודל לא מספק את הפלט הרצוי, אני לא זורק אותו — אני מלמד אותו מחדש באמצעות דוגמאות נוספות או התאמת פרמטרים. זו אינטראקציה, תהליך שני־כיווני שבו אתה מוביל ומכוון את ה־AI. כלי סטטי, לעומת זאת, מבצע פקודה חד־פעמית. ב־AI, התהליך הוא כמו עבודה עם עמית: אתה מסביר, מתקן, נותן פידבק, והמנוע משתפר בכל סבב. גישה זו מאפשרת לנו בפיתוח שבבים ומערכות חישוב להתאים את החומרה לדרישות המודל, ולתכנת את התוכנה כך שתנצל את המשאבים הקיימים באפקטיביות מרבית. השותפות הזו מאפשרת ל־NVIDIA להעביר אסטרטגיה עסקית וטכנולוגית למרחבים חדשים ללא גבולות שהיו קיימים לפני כן.”

גרדמן: מהם האתגרים העיקריים שאתה מזהה בניהול מרכזי נתונים בסדרי גודל, במיוחד בכל הנוגע לצריכת אנרגיה?
כגן:" אם בעבר בנינו מרכזי נתונים קרוב למקור כוח ולכן קרוב לעיר, היום אנחנו נדרשים לחשוב בקנה מידה גלובלי: הבעיה המרכזית היא לא רק אספקת חשמל בכמות מספקת, אלא גם הפצתו והטמעתה במקום שיכול להתמוטט מבחינה לוגיסטית. יש אזורים בעולם — למשל באוקיינוסים או באזורים מדבריים — שבהם יש עושר של אנרגיה מתחדשת שלא מנוצל. הפתרון שאני רואה הוא פריסה מבוזרת של “מצבורי” מודלים מרוחקים, בהם מאמנים את ה־AI במקומות עם אנרגיה זמינה, ואז שולחים רק משקלי המודל ונתוני ההפעלה למרכזים היותר קרובים למשתמש. כך מצמצמים תעבורת נתונים כבדה, חוסכים עלויות חשמל ותפעול, ומייעלים את הניהול הבינלאומי של המשאבים. זה דורש תכנון רשתות תקשורת חוסכות עצם, מערכות קירור חדשניות, ותשתיות תוכנה שמסנכרנות בין אתרים מרוחקים בזמן אמת.”

גרדמן: וכעת לאן פנך ופני אנבידיה?
כגן: “הרעיון המרכזי הוא להתייחס ל־Data Center כמחשב יחיד גדול, עם מערכת הפעלה ייעודית. מצד אחד יש לנו את מעבדי הווקטורים הגרפיים של NVIDIA שמבצעים מיליארדי חישובים במקביל, ומצד שני את רכיבי ה-BlueField של Mellanox שמנהלים את התקשורת והאבטחה ברמת הברזל. השילוב הזה מאפשר למנותבי התעבורה להעביר נתונים בתוך ובין שרתים בקצבים אסטרונומיים ובשיהוי של אלפיות השנייה. השכבה של התוכנה — SDKs, ספריות תקשורת יעילות, מערכות קירוּר מבוזרות — מפעילה את הרכיבים החומרתיים כך שהאינטגרציה תהיה חלקה ונטולת כשלים. התוצאה היא פלטפורמה שבה AI, סימולציות מדעיות ואינטליגנציה ארגונית רציפה יכולים לרוץ כעל מחשב-על אחד, בלי פשרות בין חומרה לתוכנה.”

גרדמן: לסיום, מה העיקרון המנחה אותך לאורך כל הקריירה, מיום בריחתך לישראל ועד לתפקידך הנוכחי כ־CTO של ענקית הטכנולוגיה NVIDIA? כגן:“העיקרון שקבע את מסע חיי הוא פשוט אך עוצמתי: ‘עשה מה שצריך להיעשות.’ בכל פעם שנתקלתי במחסום, בין אם זה דחייה מגורמים אקדמיים, אתגרים טכניים בפרויקטים גדולים, או הצורך לאזן בין עבודה לחיי משפחה, חיפשתי קודם כל את הצעדים הממשיים שנדרשים כדי להתגבר. גישה זו מחייבת אחריות אישית, מנהיגות באמון ובנתינת דוגמה, וקבלת החלטות שלעיתים דורשות אומץ ולאו דווקא נובעות מנתונים טהורים. כשאנשים שואלים אותי איך הגעתי עד הלום, התשובה היא: לא היה לי מדד אחר. כשאתה מתרכז בלבצע את המשימה הנכונה – כל יתר ההצלחות נוצרות מאליהן.”סיים כגן.

הפוסט מסעו הבלתי יאמן של מיכאל כגן: מתלאות ילדותו ברוסיה עד לפסגת ההייטק כ- CTO של NVIDIA הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Cadence (קיידנס) השיקה פתרון זיכרון חדש מסוג DDR5 12.8Gbps MRDIMM Gen2 IP, המיועד לשימוש במרכזי נתונים וביישומי בינה מלאכותית. הפתרון משלב בקר (controller) ורכיב PHY בארכיטקטורה אחת, ומבוסס על תהליך הייצור TSMC N3P. מדובר במימוש מסחרי ראשון מסוגו לזיכרון מסוג MRDIMM במהירות 12.8Gbps, המכוון לשוק הצומח של מערכות SoC וצ'יפלטים עתירי ביצועים.

הפתרון החדש מותאם לעומסי עבודה גוברים בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד בענן ובארגונים, ודורש רוחב פס משופר, צפיפות זיכרון גבוהה ואמינות תפעולית. לדברי קיידנס, מדובר בשדרוג משמעותי לעומת רכיבי DDR5 סטנדרטיים, שהמהירות המרבית שלהם עומדת על 6400Mbps – כלומר, הכפלת קצב ההעברה.

המערכת כוללת תכונות RAS (אמינות, זמינות ותחזוקה) וכן מנגנוני הצפנה בהשהיה נמוכה. היא נבדקה ואומתה בשילוב MRDIMM מדור שני (Gen2) ומודולים של Montage Technology, המבוססים על שבבי MRCD02/MDB02. בנוסף, הזיכרון נבדק עם DRAM של חברת Micron מהדור 1-gamma.

לדברי פראבין ויידיאנאתן ממיקרון, השילוב בין זיכרון DRAM של החברה לפתרון ה-DDR5 של קיידנס מספק את הבסיס להפעלת יישומי AI ולמידה חישובית עתירי משאבים. גם סטיבן טאי מ-Montage Technology התייחס לשיתוף הפעולה, והדגיש את ההתאמה לשרתים מהדור הבא.

מערכת הזיכרון נועדה להשתלב בתהליכי תכנון SoC וצ'יפלטים מתקדמים, עם אפשרויות גמישות למיקום רכיבים (floorplanning) והתאמה לפי צרכים שונים של צריכת חשמל וביצועים. לדברי בויד פלפס, סמנכ"ל בקיידנס, הפתרון נותן מענה לדרישות השוק במונחי ביצועים ותכנון ארכיטקטוני.

פתרון ה-DDR5 של קיידנס אומת בשילוב עם כלי Verification IP של החברה, במטרה לאפשר תהליך אימות מהיר של מערכות SoC. המערכת כוללת גם כלי System Performance Analyzer המאפשר למדוד ביצועים ברמת המערכת הכוללת.

לדברי החוקרים והמהנדסים המעורבים, השילוב בין תכנון חומרה, אימות מהיר ובחינה בזמן אמת מספק מסלול ישים למימוש מערכות AI מתקדמות, תוך שמירה על יעילות תכנון ודיוק ביצוע.

הפוסט קיידנס משיקה פתרון זיכרון חדש ליישומי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כוחה ההולך וגובר של ה-AI תלוי בהנגשה רחבה של משאבי מחשוב ביצועים גבוהים, כדי לצמצם פערים ולעודד חדשנות גלובלית. כך כותב גלן ברן, מוביל תחום השבבים בחברת PwC.

השבוע פרסם גלן ברם מאמר שבו הדגיש כי הפוטנציאל המהפכני של בינה מלאכותית הופך למציאות שמשנה תעשיות שלמות, החל ממכשור רפואי מותאם אישית ועד לאוטומציה תעשייתית מתקדמת וליצירת אמנות חדשה. עם זאת, ללא גישה שוויונית למשאבי המחשוב העוצמתיים שמפעילים את המודלים הללו, הסיכון הוא להרחיב את הפער הדיגיטלי הקיים וליצור אי-שוויון נוסף. להערכת ברם, רק מהפיכה באופן הפצה, פריסה ושימוש במוליכים למחצה תאפשר פתיחת דלתות לכמה שיותר גופים, קטנים כגדולים, ברחבי הכלכלה העולמית.

להמחשת הצורך, הוא מתאר עתיד שבו סטארט-אפ חקלאי קטן במדינה מתפתחת יכול למנף כלים חכמים לגידול מוצלח יותר של יבולים, או מרכז בריאות מקומי מנצל בינה מלאכותית לאבחון מהיר ומדויק של מחלות. כדי לאפשר זאת, יש לפרוץ את המחסום הכלכלי שנובע מעלויות גבוהות, טכנולוגיות קנייניות וזמינות מוגבלת, ולהחליף אותו בדגמים של גישה מדורגת, סכמתית ובעלת עלות משתנה בהתאם לצריכה.

"המאיץ DeepSeek, שהשיקה ב-2024, הוריד משמעותית עלויות פיתוח והפצת מודלים באמצעות ניצול יעיל יותר של מעבדי גרפיקה (GPUs), אך יחד עם זאת צפוי לדרוש עוד משאבי מחשוב ככל שהדרישה למודלים גנרטיביים גדלה. על פי דוח מצב תעשיית המוליכים למחצה של PwC מ-2024, תחומי ה-AI accelerators וזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM) עוברים ממעמד של נישה למרכיבים חיוניים של תשתית AI, וצפויים להוות עד שנת 2028/29 יותר מ-80% מערך המעבדים במרכזי הנתונים בעולם — שוק פוטנציאלי בהיקף של כ-150 מיליארד דולר."

"מעבר למודלים אחידים, הדמוקרטיזציה של מחשוב ה-AI מחייבת פתרונות גמישים ומותאמים: פיתוח מאיצי AI ייעודיים ומעגלים משולבים (IC) בסגנון “made to measure” למגוון הגופים המשתמשים בהם. סטארט-אפים כבר מנצלים כיום יחידות עיבוד עצבית (NPUs) זולות וצרות-הספק בשטח, שמאפשרות ביצוע אימון והסקת תובנותית בסמוך למקור הנתונים. במקביל, מוסדות מחקר נדרשים לגישה לענני מחשוב ענקיים למשימות מורכבות יותר."

"לפריצת דרך טכנולוגית כזו דרושה גם הכשרת כוח אדם מגוון ומיומן בתחומי תכנון חומרה, פיתוח תוכנה ואתיקה של בינה מלאכותית. הדוח של PwC מציין כי התעשייה האירופאית זקוקה עד 2030 לכ-350,000 מהנדסים ואנליטיקאים נוספים כדי להשיג נתח שוק עולמי של 20%. יוזמות חינוכיות, התמחויות, הפרויקט של שותפויות ציבור-פרטי והכשרות מחודשות (reskilling) הן חלק מהפתרון לגשר על הפער."

"בתחזית הכלכלית, שוק המוליכים למחצה עתיד להגיע לקצב צמיחה של טריליון דולר עד סוף העשור ולספק אלפי משרות חדשות, לשפר פריון ולהגביר תחרותיות. מגזר הרכב, שעובר מהפכה חשמלית ואוטונומית, צפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע של 10% בין 2024 ל-2030, ומשכך תיתרם גדילה משמעותית בביקוש למעבדים מתקדמים. יתרה מזו, בינה מלאכותית עצמה מסייעת בתכנון שבבים ובייעול תהליכי ייצור, מקצרת זמני פיתוח ומפחיתה שיעורי ליקויים."

"לשם השגת דמוקרטיזציה אמיתית של משאבי המחשוב, על ממשלות, גופי מחקר, חברות ותאגידים אזרחיים לשתף פעולה. רישיונות מחקר גדולים, תמריצים להשקעה ב-R&D, חקיקה התומכת בהנגשה פתוחה, ותמיכה בחינוך STEM יהוו חלק בלתי נפרד מהמאזן. בסינרגיה בין גורמים אלה ובדגש על אחריות ואתיקה, ניתן יהיה להנגיש את הבינה המלאכותית לכל, וליצור עתיד שוויוני ומשגשג יותר."

הפוסט "הבינה המלאכותית תביא לדמוקרטיה של המיחשוב ובפרט בתחום השבבים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא מעוררת עניין ציבורי גדול אלא היא אף מביאה לשאלות מהותיות ולדאגות של ממש בנוגע לעתידו של שוק התעסוקה. מחקר חדש של מרכז טאוב ומכון מוזאיק מנתח את השפעת הטכנולוגיות החדשות על העובדים בישראל, בהתבסס על נתונים מסקרי כוח אדם לשנים 2023–2024. מאפייני החשיפה לבינה מלאכותית, כפי שנמצאו במחקר, מאפשרים להעריך ולִצפות אילו מקצועות בישראל יושפעו מהבינה המלאכותית יותר ואילו פחות. בהתאם לכך אפשר לחזות אילו אוכלוסיות צפויות "להרוויח" ממנה ואילו עלולות להיפגע. במחקר נמצא כי בין 2023 ל-2024 חלה עלייה של 5 נקודות האחוז לפחות ברמת החשיפה לעובד הממוצע – גידול שמוסבר בעיקר בהתקדמות טכנולוגית, ולא בשינוי שוק התעסוקה. העלייה החדה ביותר בחשיפה נרשמה דווקא בקרב משלחי יד המאופיינים בסיכון גבוה להחלפה בבינה מלאכותית. החוקרים, מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל, קוראים לגיבוש מדיניות המותאמת להתמודדות עם השינויים. 

רמת החשיפה

כדי לאמוד את אחוז האנשים החשופים לבינה המלאכותית בענף מסוים או באוכלוסייה מסוימת, פותחו כמה מדדים להערכת ההשפעה של הטכנולוגיה על משלחי היד השונים. ציון החשיפה ניתן לפי היקפן היחסי של מטלות שהבינה המלאכותית מתיימרת לבצע מתוך כלל המטלות המרכיבות את משלח היד. המדד המיוחס לכל משלח יד משקף את אחוז המטלות האופייניות למשלח היד שאותן בינה מלאכותית מסוגלת לבצע באיכות אנושית ובמהירות גבוהה משל עובד אנושי.

החלפה או השלמה? תלוי במקצוע

המחקר מחדד את ההבחנה בין משלחי יד שבהם בינה מלאכותית משלימה עובדים אנושיים ומסייעת להם, לבין אלה שהיא עלולה להחליפם. במשלחי יד עם "השלמתיות נמוכה" – כלומר כאלה שבהם ההתערבות האנושית אינה נחוצה כדי להשלים את המשימה, ולכן הטכנולוגיה עלולה להחליף את האדם – נרשמה העלייה החדה ביותר ברמות החשיפה בין 2023 ל־2024. ענפי הפיננסיים, המינהל והמסחר מצטיינים ברמות חשיפה גבוהות ובתחליפיות גבוהה במיוחד. לעומת זאת, מקצועות כמו הוראה ורפואה, המאופיינים ב"השלמתיות גבוהה", חשופים גם הם לטכנולוגיה – אך העובדים בהם צפויים להסתייע בה ולא להיות מוחלפים.נשים חשופות יותר לבינה מלאכותית מגברים, ובפרט במקצועות שבהם הסיכון להחלפה גבוה.

הפערים ניכרים במיוחד במגזר הערבי

המחקר מצא כי שיעור החשיפה של עובדות גבוה מזה של עובדים. עם זאת העובדות "מקוטבות" על פני מדד ההשלמתיות, ושיעור גבוה יחסית מרוכז בקצוות ההתפלגות. עיקר הפער ברמת החשיפה נובע מהעוסקות והעוסקים במשלחי היד שבהם סכנת ההחלפה היא הגבוהה ביותר: יותר מרבע מהנשים נמצאות בקבוצה זו לעומת פחות מחמישית מהגברים, כלומר שיעורי החשיפה של הנשים גבוהים משמעותית מאלו של עמיתיהן הגברים (הדבר נובע בין היתר מריכוז הנשים במשלחי יד כגון מזכירות ונציגות מכירות או שירות לקוחות טלפוני). תופעה זו נכונה גם בתוך כל מגזר, והפער המגדרי הגדול ביותר נמצא במגזר הערבי, שבו שיעור החשיפה של העובדות גדול פי 2 מזה של העובדים בממוצע – אם כי שיעורי החשיפה של ערביות וערבים נמוכים משמעותית מאלו של יהודיות ויהודים.

חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית מעלה את הסיכון להישאר מחוץ לשוק העבודה

המחקר מראה כי שיעורי החשיפה הממוצעים שונים בין קבוצות המועסקים והמובטלים, וכי בקרב עצמאים ואילו שאינם משתתפים בשוק העבודה שיעור החשיפה נמוך במקצת מאשר בקרב שכירים ומובטלים. זאת ועוד, נמצא כי מדד החשיפה לבינה מלאכותית מנבא אי-תעסוקה: כלומר הסתברות הפרט להיות מובטל או מיואש מחיפוש עבודה עולה באופן מובהק עם עלייה בחשיפה לבינה מלאכותית. ממצא זה עשוי להעיד על התחלה של השפעה ממשית של הבינה המלאכותית על רמות התעסוקה בישראל.

פרופ' גיל אפשטיין, מעורכי המחקר, אומר: "בהמשך למחקר הקודם, שבו עסקנו במיפוי ראשוני של החשיפה לבינה מלאכותית בשוק העבודה, במחקר הזה אנחנו מדגישים את התעצמות הטכנולוגיה ומראים כי ב-2024 חל זינוק בחשיפה לבינה מלאכותית בישראל, במיוחד במקצועות בסיכון גבוה להחלפה. נשים, ובפרט מהמגזר הערבי, חשופות במיוחד. כבר לא מדובר בעתיד הרחוק, אלא בשינוי שמתחולל כאן ועכשיו".מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, מוסיף: "לראשונה ניתן לראות באופן חד-משמעי כי החשיפה לבינה מלאכותית הולכת יד ביד עם אי-תעסוקה (במיוחד במקצועות שבהם הפוטנציאל שלה להחליף עובדים גבוה יותר). ייתכן כי כבר בשנת 2024 עובדים ישראלים פוטרו (או לא הצליחו למצוא עבודה) בשל יכולותיה של הבינה המלאכותית לבצע רבות ממטלותיהם, או בשל הציפייה שבינה מלאכותית תוכל לבצען".
 
אפרת בכר-נתנאל, גם היא מעורכי המחקר, אומרת כי: "המחקר ממחיש היטב את קצב התפתחות הטכנולוגיה והיקף השפעותיה על שוק העבודה הישראלי. ניתן להצביע על פערים משמעותיים בהיבטי החשיפה וההשלמתיות בין קבוצות שונות בשוק העבודה, אם כי אין ספק שהטמעת AI מהווה כר פורה להגדלת הפריון והתפוקה במשק.  נדרשת מדיניות מושכלת שתנווט את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל באופן מיטבי, שיאפשר את מקסום התועלות למשק ולמדינה תוך שמירה על הביטחון הכלכלי-חברתי של האזרחים".

מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית (ע"ר), הוקם במטרה להבטיח שבינה מלאכותית תתרום לשגשוגה של כלל החברה הישראלית. המכון פועל בשיתוף עם מיטב המומחים מתחומי המעשה, המחקר והרוח באקדמיה, בתעשייה ובמגזר הציבורי, במטרה לגבש ולקדם מדיניות מבוססת נתונים ומחקר, ולהעמיד את היסודות למתווה לאומי לאור מהפכת הבינה המלאכותית בשוק התעסוקה, בכלכלה ובחברה הישראלית. הוועדה המייעצת של מכון מוזאיק מורכבת ממנהיגים בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, הפילוסופיה, מדעי החברה וממשל.מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

הפוסט הבינה המלאכותית מתעצמת ומאיימת על העובדים הפגיעים ביותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות פועלת בשיתוף עם הממשל האמריקני כדי להבטיח גישה לשבבי מחשוב מתקדמים — מרכיב מפתח להגשמת חזון ה‑AI הלאומי של המדינה. כך הצהיר פנג שיאו, מנכ”ל חברת הבינה המלאכותית G42, בהתייחס להסכם ההשקעות הגדול שנחתם לאחרונה עם וושינגטון.

לפי המודל החדש של “כללי הפצת AI” שבמסגרתו מדינות מסווגות לפי רמת הסיכון להגנה על הטכנולוגיה, UAE נותרת כרגע בטיר השני, המגביל את מספר המעבדים שיכולה לייבא. בכוונתה להעלות את רמתה לטיר הראשון — מעמד שיאפשר ייבוא בלתי מוגבל של שבבים נדרשים לפרויקטים רחבי היקף.

המהלך בא בתמורה להבטחה להשקעה בסך 1.4 טריליון דולר בחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין איחוד האמירויות לארה”ב. במסגרת הפגישה שנערכה בחודש שעבר בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לשייח’ תאנוון בן זייד אל נהיאן, אושר גם סיוע בגובה 100 מיליארד דולר לפרויקט AI תשתיתי שיזמה וושינגטון, בהשקעה של חברת MGX מאבו דאבי.

מדובר בשיטת “דיפלומטיית השקעות” שבה אימון כלכלי מהווה מנוף לקבלת פטורים ומענקים לטכנולוגיות אסורות, לאחר שממשל טראמפ הוסיף מאז 2020 למעלה מ‑140 חברות סיניות לרשימת הגורמים המוגבלים ויאסר ייצוא של 24 סוגי ציוד ליתוגרפיה.

המטרה הכוללת של האמירויות היא להבטיח רציפות בפיתוח מערכות AI מתקדמות בתחומי הבריאות, התחבורה ואנרגיה מתחדשת, ולמצב את עצמה כשחקנית מרכזית במפת ההייטק העולמית — גם לנוכח ההגבלות הגוברות שמטילה ארצות הברית על יצרניות הסיליקון בסין ובמדינות אחרות.

הפוסט איחוד האמירויות מבקשת גישה לשבבים אמריקניים מתקדמים לחיזוק יכולות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי אתר Stocklytics.com, שוק הרובוטיקה העולמי ל- AI צפוי לצמוח ב-280% ולהגיע לשווי כולל של 64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

רובוטיקה בינה מלאכותית: גדלה פי ארבעה מהר יותר מרובוטיקה מסורתית. עליית הרובוטיקה המניעה בינה מלאכותית בשנים האחרונות הייתה לא פחות ממהפכנית. מאז 2020, השוק התרחב פי ארבעה, מונע על ידי ביקוש גואה במגזרי צרכנים ותעשייתיים. בניגוד לרובוטים רגילים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד, להתאים עצמן למציאות ולבצע משימות מורכבות, מה שהופך אותן לחיוניות בתעשיות כמו ייצור, בריאות ולוגיסטיקה.

למומנטום הזה מוסיפים התקדמות בכלי רכב אוטונומיים, מפעלים חכמים ורובוטיקה אישית, שהאיצו עוד יותר את התרחבות השוק.

Statista Market Insights חושפת כי הערכת השווי של תעשיית הרובוטיקה לבינה המלאכותית טיפסה מ-5 מיליארד דולר לפני חמש שנים ל-22.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמייצג צמיחה מדהימה של 350%. עוד יותר מרשימות הן התחזיות לחמש השנים הבאות, עם קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 23.3% שעומד להוביל את השוק ל-64.3 מיליארד דולר עד 2030.

מה זה אומר? בממוצע, שוק הרובוטיקה של הבינה המלאכותית יגדל ב-7 מיליארד דולר בשנה, מה שיעפיל על הצמיחה של תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר, שאמורה לעלות ב-58% צנוע יחסית, ולהגיע ל-73 מיליארד דולר באותה תקופה.

מנהיגים גלובליים: סין ויפן בראש

בעוד ששוק הרובוטיקה העולמי לבינה מלאכותית נמצא במגמת עלייה, סין ויפן מובילות את המגמה עם שיעורי צמיחה מרשימים. הודות לגיבוי ממשלתי חזק והשקעות מסיביות בחדשנות, מדינות אלו ממצבות את עצמן כמובילות בתחום האוטומציה וטכנולוגיות AI.

בסין, תעשיית הייצור המאסיבית מניעה את הביקוש לרובוטים תעשייתיים, בעוד שהאוכלוסיה המזדקנת של יפן מזינה את הצורך ברובוטים לטיפול רפואי וטיפול. שתי המדינות מושקעות רבות במינוף בינה מלאכותית כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהן.

אתר Statista צופה ששוק הרובוטיקה ל AI בסין יתרחב ב-300% כדי להגיע לשווי של 9.1 מיליארד דולר עד 2030. יפן עוקבת מקרוב, עם צמיחה צפויה של 280%, מה שמעלה את גודל השוק שלה ל-2.7 מיליארד דולר.

גם מדינות אחרות, כולל ארצות הברית, גרמניה ובריטניה, צפויות לראות צמיחה תלת ספרתית:

• ארצות הברית: עלייה צפויה של 264%, והגיעה ל-20.4 מיליארד דולר בגודל השוק.
• גרמניה: צפויה לצמוח ב-271% ולהגיע ל-2.6 מיליארד דולר.
• בריטניה: צמיחה צפויה של 261%, ומגיעה ל-2.3 מיליארד דולר.

מה מניע AI רובוטיקה קדימה?

ניתן לייחס את הצמיחה הנפיצה של רובוטיקה בינה מלאכותית למספר גורמים קריטיים:

יכולת הסתגלות ולמידה: בניגוד לרובוטים המסורתיים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד מהסביבות שלהן ולהסתגל לאתגרים חדשים, מה שהופך אותם לחיוניים בתעשיות דינמיות.

רווחי יעילות: אוטומציה המופעלת על ידי רובוטיקה של AI מגבירה את הפרודוקטיביות תוך הפחתת עלויות תפעול.

חדשנות בין מגזרים: מרכבים אוטונומיים למפעלים חכמים, היישומים של רובוטיקה של AI מתרחבים במהירות, ומניעים זרמי הכנסה חדשים.

אתגרים והזדמנויות

למרות המסלול המבטיח שלה, תעשיית הרובוטיקה של AI מתמודדת עם מכשולים:

• עלויות גבוהות: ההסתמכות על רכיבים מתקדמים כמו Nvidia GPUs הופכת את קנה המידה לאתגר פיננסי עבור ארגונים מסוימים.
• תחרות: תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר וענקיות טכנולוגיה כמו אמזון וגוגל מציבות תחרות אדירה, בהתחשב במשאבים והשפעתן הנרחבים.
• פיקוח רגולטורי: ממשלות ברחבי העולם מתחילות לבחון מקרוב את תשתית הבינה המלאכותית, ומוסיפה מורכבות לפיתוח ופריסה.

עם זאת, אתגרים אלה גם פותחים דלת לחדשנות. חברות שיכולות לנווט בין המכשולים הללו תוך מינוף נקודות החוזק של הבינה המלאכותית ימצאו את עצמן בעמדה מצוינת להוביל את המטען בשוק המשגשג הזה.

הדרך קדימה

רובוטיקה של בינה מלאכותית היא לא רק טרנד טכנולוגי – זהו שינוי פרדיגמה עם פוטנציאל לחולל מהפיכה בתעשיות ובחברות. עם שיעורי צמיחה תלת ספרתיים צפויים בשווקים גדולים, המערכות החכמות הללו נמצאות במסלול להגדיר מחדש את אופן ביצוע העבודה, כיצד שירותי הבריאות מועברים וכיצד פועלות התעשיות.

מכיוון שעסקים וממשלות משקיעים מיליארדים במגזר הזה, העתיד מבטיח יותר מסתם אוטומציה. הוא מבשר על עידן חדש שבו רובוטים הם לא רק יעילים אלא גם אינטליגנטיים – מסוגלים להבין, להתאים ולשנות את העולם.

עבור משקיעים ומובילי חדשנות, להקדים את הפריחה הטכנולוגית הזו פירושו לעקוב מקרוב אחר פיתוחי רובוטיקה של AI. עד 2030, המגזר הדינמי הזה לא רק יגדל – הוא ישגשג, ויעצב מחדש את העתיד של אלגוריתם אחד בכל פעם.

הפוסט היכונו לדור הרובוטים החדש: רובוטיקת בינה מלאכותית צפויה לעלות ב-280% ולהגיע ל-64 מיליארד דולר עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר קלרה ריספלר קוראת לאנשי משאבי אנוש, למנהלים ולעובדים להתנער מהפחדים – ולעלות על רכבת השינוי. "ה-AI לא מאיים על האנושות, אבל כן מחייב אותנו לא לוותר על היצירתיות והאחריות שלנו לעצמנו". ד"ר ריספלר תשתתף במפגש הקרוב של פורום הסיליקון קלאב

אילו מקצועות יישארו איתנו? אילו ייעלמו? ואילו מיומנויות נצטרך לפתח כדי להישאר רלוונטיים? אלה השאלות שתעלה ד"ר קלרה ריספלר, מרצה בכירה בחוג לניהול שירותי אנוש במכללת עמק יזרעאל. ד"ר ריספלר תשתתף במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-1 באפריל בשעה 18:30 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב.

במשך כמעט 25 שנים שימשה בתפקידי ניהול משאבי אנוש בחברת אינטל, כולל בתחומים כמו גיוס, רילוקיישן, הדרכה, מערכות מידע ארגוניות וניהול תהליכים גלובליים. כיום היא משלבת מחקר, הוראה אקדמית וייעוץ ארגוני – עם עניין עמוק בשאלות של טכנולוגיה, אנושיות ועתיד עולם העבודה. "נולדתי ב-1964, והמסע שעברתי מגלם את מהפכת העבודה כולה", מספרת ריספלר. "גדלנו בבית עם טלפון חוג, התקשורת הייתה מוגבלת, הפרטיות לא הייתה קיימת. כשהגעתי לאינטל בשנת 1989, עוד לא היו מחשבים אישיים בכל שולחן. את השינוי הגדול הרגשתי עם הופעת Windows – פתאום יכולתי לעבור בין משימות, לשלוח מייל, לעבוד במקביל. אני חוויתי על בשרי את כל שלבי ההתפתחות הדיגיטלית".

המשיכה שלה לטכנולוגיה, לדבריה, תמיד נבעה ממקום אנושי: "בעיניי, טכנולוגיה היא לא מטרה אלא כלי – כלי שאמור לשפר את איכות החיים שלנו, לפנות אותנו לעבודה משמעותית יותר, לעזור לנו לחשוב טוב יותר".

שלוש קטגוריות של מקצועות: להבין את המפה מחדש

ריספלר מחלקת את שוק העבודה העתידי לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. מקצועות בעלי סיכון גבוה לאוטומציה – תפקידים שחוזרים על עצמם, אינם דורשים שיקול דעת אנושי או יצירתיות, וכוללים משרות אדמיניסטרטיביות, מוקדנים, עובדי ייצור, קלדנים, פקידים ועוד. "הטכנולוגיה כבר כאן – בוטים מחליפים מוקדים, מערכות ממיינות קורות חיים, ורכבים אוטונומיים כבר מחכים לרגולציה בלבד", היא אומרת.
2. מקצועות משתנים – שיתוף פעולה בין אדם למכונה – עיתונאות, משפטים, רפואה, הוראה, תרגום, ניהול פרויקטים. "ה-AI לא מחליף את האדם, אלא מסייע לו. הבעיה היא שהרבה עובדים משתמשים בו בצורה פסיבית, במקום לראות בו מנוע לצמיחה".
3. מקצועות בעלי ערך אנושי ייחודי – טיפול רגשי, חינוך לגיל הרך, ניהול בכיר, ליווי קשישים, יצירה אומנותית. "אני לא רוצה לראות ילד בן שלוש עם מטפלת רובוטית. החום, המגע, הדופק – הם דברים שלא יוחלפו", היא מדגישה.

אחת מהתובנות המרכזיות של ריספלר היא שהמהפכה הזו כבר איננה נשלטת מלמעלה. "בעבר, השאלה הייתה אם הארגון יאמץ טכנולוגיה. היום – כל אדם יכול להשתמש בבינה מלאכותית יצרנית. זו כבר החלטה אישית".

לדבריה, רבים מהעובדים עדיין חוששים להכיר בכלי AI מתוך פחד שיחשבו שהם "עושים קיצורי דרך". אחרים פשוט לא מתנסים. "אני רואה בזה טעות חמורה. הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו לפנות זמן לדברים אחרים: ללמידה, לפנאי, למשפחה. אבל רק אם נחליט להשתמש בה באחריות".

הבינה המלאכותית כאמצעי לרווחה נפשית

ריספלר מדגישה כי הטכנולוגיה איננה האויב – אלא כלי שיכול לתרום לאיזון חיים-עבודה: "בישראל עובדים שעות רבות מאוד. אם נשתמש נכון ב-AI, נוכל לפנות זמן לאכפתיות עצמית, לבריאות, למשפחה. מדובר לא רק ביעילות אלא ברווחה אישית".

במקביל, היא מזהירה מפני התדרדרות לאדישות מחשבתית: "אם ניתן ל-AI לחשוב בשבילנו – נאבד את היכולת היצירתית. אני מראה בהרצאה שלי איור של אדם שוכב בסירה וה-AI חותר. זו המציאות של רבים מאיתנו. אני קוראת לכולם לקום ולחתור בעצמם".

האקדמיה צריכה להשתנות – וגם כל אחד מאיתנו

בהתייחסותה להכשרת הדור הבא, מדגישה ריספלר את הצורך הדחוף בשינוי שיטות ההוראה באקדמיה ובמערכת החינוך. "לא ייתכן שסטודנטים יישבו פסיביים מול הרצאה פרונטלית. צריך ללמד איך ללמוד, איך לשאול שאלות, איך להתמודד עם מידע משתנה – לא רק לשנן".

לשאלת האחריות של החברה, היא מצביעה על שלושה מישורים: הממשלה (קיצור שבוע העבודה, התאמת חוקים לעבודה מרחוק), הארגון (עידוד למידה, מדידת ערך ולא זמן), והפרט. "זה לא מספיק לומר 'המקצוע שלי נעלם'. כל אדם צריך לקחת אחריות על היכולת שלו להיות סחיר. גם בגיל 50 התחלתי דוקטורט – כי לא רציתי לעצור".

לסיום מציעה ריספלר לכולם לנקוט באופטימיות ריאליסטית: "אני לא שותפה לא לפחד מהוליווד ולא לשאננות. אני מאמינה באופטימיות ריאליסטית – להכיר את השינויים, ללמוד, להתפתח, ולמצוא את מקומנו החדש בעולם משתנה. לבינה המלאכותית אין נשמה – לנו יש. זו האחריות שלנו להפעיל אותה לטובתנו, ולא לתת לה להחליף אותנו".

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "הבינה המלאכותית לא מחליפה אנשים – היא מחליפה משימות" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת הרכישה הנוכחית והרחבת המפעלים של סימנס בקליפורניה ובטקסס, השקיעה החברה למעלה מ-100 מיליארד דולר בארה"ב במהלך שני העשורים האחרונים

חברת סימנס (Siemens) הודיעה היום על השלמת רכישתה של חברת Altair Engineering Inc., אחת הספקיות המובילות בעולם של תוכנות סימולציה וניתוח תעשייתי, תמורת שווי מיזם של כ-10 מיליארד דולר. הרכישה מחזקת את מעמדה של סימנס בתחום הסימולציה ובינה מלאכותית תעשייתית, באמצעות שילוב יכולות מתקדמות בתחומי הסימולציה המכנית והאלקטרומגנטית, מחשוב עתיר ביצועים (HPC), מדע הנתונים ובינה מלאכותית.

לדברי נשיא ומנכ"ל סימנס AG, רולנד בוש: "אנו מקדמים בברכה את קהילת הלקוחות, השותפים והעובדים של Altair אל סימנס. שילוב החדשנות פורצת הדרך של Altair בפלטפורמת Siemens Xcelerator ייצור את תיק התוכנה המלא והמתקדם בעולם המונע בבינה מלאכותית לתכנון, הנדסה וסימולציה. יחד נאפשר ללקוחותינו לחדש בקנה מידה ובקצב שדורשת המורכבות של העולם כיום."

שילוב יכולותיה של Altair בסימולציה, HPC, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית יאפשר לסימנס להוביל בפיתוח מוצרים ותהליכים יעילים וברי-קיימא יותר. לקוחות סימנס – ממהנדסים ועד משתמשים כלליים – יזכו לגישה לכלים מתקדמים בסימולציה, אופטימיזציה של תהליכי HPC, פיתוח כלים מבוססי AI וביצוע אנליטיקה של נתונים – כדי להאיץ חדשנות ולממש את השינוי הדיגיטלי.

רכישת Altair מהווה חלק מתוכנית הצמיחה האסטרטגית של סימנס, ONE Tech Company, ומצופה לתרום משמעותית לגידול בהכנסות הדיגיטליות של החברה. באמצעות הרכישות האסטרטגיות הללו, לצד השקעות מו"פ בתחומי התוכנה, מוצרים חכמים מבוססי AI, חומרה מקושרת ופתרונות קיימות – סימנס ממקדת את הקצאת ההון שלה בתחומי הצמיחה המרכזיים.

במסגרת הרכישה הנוכחית והרחבת המפעלים של סימנס בקליפורניה ובטקסס, השקיעה החברה למעלה מ-100 מיליארד דולר בארה"ב במהלך שני העשורים האחרונים.

הפוסט סימנס רכשה את Altair בכ-10 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה קורה כש-AI מחליף רואי חשבון, כותבי חוזים ואפילו רופאים? פרופ' גיל אפשטיין, כלכלן מאוניברסיטת בר אילן וחוקר מוביל במרכז קאוב, חושף מחקר חדש על ההשפעות הדרמטיות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל, ומזהיר: "מי שלא ישקיע בעצמו – יישאר מאחור".

הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בשוק העבודה – מחליפה רואי חשבון, מסייעת לרופאים, ומעלה חשש לאי־שוויון כלכלי חמור. כך אומר פרופ’ גיל אפשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז קאוב, נחשב לאחד מהחוקרים הבכירים בישראל בתחום הכלכלה והמדיניות הציבורית של טכנולוגיות מתקדמות. במסגרת ראיון לקראת כנס חדש של חברת ASD, הוא שיתף תובנות ממחקר חדש שמרכז קאוב עתיד לפרסם בתחילת החודש הקרוב – ובו ניתוח עדכני של עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית, בהתבסס על מודלים כלכליים ונתוני עומק מהמשק הישראלי. פרופ' אפשטיין ישתתף במפגש מועדון הסיליקון קלאב בנושא: "סליחה, אתם במקצוע הלא נכון – השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה העתידי שיתקיים ביום שלישי, 1/4/2025 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב בארגון חברת ASG.

לדבריו, הדוח הקודם של המרכז פורסם כבר במאי 2023, והוא היה הראשון מסוגו שבחן לעומק את רמת החשיפה של המשק הישראלי לבינה מלאכותית. כעת, יוצג מחקר מתקדם ומעודכן – הכולל מדדים חדשים להשלמתיות ולתחליפיות, המתארים עד כמה מקצועות מסוימים צפויים להשתנות, להשתדרג או להיעלם לחלוטין כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיות AI.

"הבינה המלאכותית משתנה כל כך מהר, שהמדדים ששימשו אותנו רק בשנה שעברה – כבר לא רלוונטיים", מסביר אפשטיין. "מה שראינו אז עם GPT-3, לא דומה למה שאפשר לראות היום עם גרסה 4.5. כל התחום מתקדם בקצב אקספוננציאלי, ולכן המדידה והתחזית חייבות להתעדכן כל הזמן".

השלמתיות מול חשיפה – ומי נמצא בסיכון?

שני המונחים המרכזיים שמוביל המחקר הם "חשיפה" (exposure) ו־"השלמתיות" (complementarity). לדבריו, מקצועות שבהם רמת החשיפה ל-AI גבוהה אך האשלמתיות נמוכה – נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להחלפה על ידי טכנולוגיה.

"כשיש לאדם חשיפה גבוהה אך אין לו אשלמתיות – זו תחלופה. כלומר, הוא בסיכון ממשי. לעומת זאת, כאשר הכלי הטכנולוגי משלים את עבודתו של האדם – נוצרת סינרגיה שדווקא יכולה להעצים את הפריון שלו", אומר אפשטיין.

הנתונים מראים כי ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר – כך גם עולה החשיפה ל-AI, אך גם האשלמתיות. במקצועות דוגמת משפטים, ראיית חשבון ורפואה, כבר ניתן לראות בפועל כיצד מערכות AI מבצעות משימות שבעבר דרשו עבודה אנושית מרובה – ולעיתים אף עושות זאת ברמה גבוהה יותר.

"הכנסתי חוזה משפטי לכלי AI והוא פשוט סימן לי את כל ההערות שאני בעצמי כותב בדרך כלל. הכלי יודע להפיק נוסחים מדויקים, לזהות בעיות ולסכם טקסטים. זה מדהים – וגם קצת מפחיד", הוא משתף.

אחת הדוגמאות הבולטות שמביא אפשטיין היא מהתחום הרפואי: בן דודו, רופא גסטרולוג באנגליה, פיתח מערכת מבוססת AI לקולונוסקופיה – וביצע ניסוי השוואתי בין שלוש קבוצות: רופא בלבד, AI בלבד, ושילוב של רופא ו-AI. באופן מפתיע, התברר כי ה-AI לבדו ביצע את ההחלטות בצורה הטובה ביותר. "הרופאים ניסו להוכיח שהם טובים יותר מהמערכת – ובכך דווקא פגעו באיכות ההחלטות. זה מדגים עד כמה חשוב להבין מתי לעזור לטכנולוגיה – ומתי פשוט לא להפריע לה".

והאם כל זה ייתר את האדם?

על אף התחזיות האופטימיות של גופים בינלאומיים, כמו הפורום הכלכלי העולמי, לפיהן נטו ייווצרו יותר משרות עד 2030 – אפשטיין סבור שיש מקום לדאגה:
"גם אם יהיו יותר משרות – הן לא בהכרח יתאימו לכולם. יהיו קבוצות אוכלוסייה שלמות שלא יוכלו לעבור הסבה או לרכוש כישורים חדשים בזמן. הפערים החברתיים רק יעמיקו".

לדבריו, ישראל נמצאת כיום בפיגור ביחס לעולם המערבי בהטמעת AI: "אנשים כמעט לא משתמשים בכלים האלה. אני הכרחתי את עצמי מההתחלה ללמוד, לשלם, להשתמש כל יום. זה דורש שינוי תודעתי".

אפשטיין מתריע גם מפני השלכות גיאו-כלכליות של המהפכה, במיוחד במדינה קטנה עם תלות בטכנולוגיה:

"אין לנו תשתיות כמו ענן או חשמל זול. הדבר היחיד שיש לנו הוא היכולת לפתח רעיונות. אם לא נשכיל להשקיע בפיתוחים עצמיים ובשמירה על חדשנות – נהפוך מהר מאוד למדינה שתלויה לחלוטין באחרים".

סיכום: הילד שמתלהב מהטכנולוגיה – אבל עם עין פקוחה

למרות האזהרות, אפשטיין מודה שהוא ניגש לתחום בהתלהבות גדולה: "אני כמו ילד קטן – מתלהב מכל יכולת חדשה. כתבתי אפליקציות עם אלפי שורות קוד בלי לכתוב שורת קוד אחת, רק עם AI. אבל ההתלהבות הזו לא מבטלת את החששות – היא רק מדגישה עד כמה חשוב להבין מה קורה".

תגים:
ASD

ביטוי מפתח:
עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית

נרדפים לביטוי המפתח:
ההשפעה של AI על שוק העבודה, תעסוקה ובינה מלאכותית, מהפכת העבודה הדיגיטלית, שינויים תעסוקתיים בעקבות טכנולוגיה, שוק העבודה בעידן AI

אם תרצה עיצוב לדף הבית, או גרסת ניוזלטר, או אפילו שאלות לריאיון המשך – אני כאן!

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "הבינה המלאכותית רצה קדימה, המדינה חייבת לסייע הופיע לראשונה ב-Chiportal.