מה קורה כש-AI מחליף רואי חשבון, כותבי חוזים ואפילו רופאים? פרופ' גיל אפשטיין, כלכלן מאוניברסיטת בר אילן וחוקר מוביל במרכז קאוב, חושף מחקר חדש על ההשפעות הדרמטיות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל, ומזהיר: "מי שלא ישקיע בעצמו – יישאר מאחור".

הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בשוק העבודה – מחליפה רואי חשבון, מסייעת לרופאים, ומעלה חשש לאי־שוויון כלכלי חמור. כך אומר פרופ’ גיל אפשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז קאוב, נחשב לאחד מהחוקרים הבכירים בישראל בתחום הכלכלה והמדיניות הציבורית של טכנולוגיות מתקדמות. במסגרת ראיון לקראת כנס חדש של חברת ASD, הוא שיתף תובנות ממחקר חדש שמרכז קאוב עתיד לפרסם בתחילת החודש הקרוב – ובו ניתוח עדכני של עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית, בהתבסס על מודלים כלכליים ונתוני עומק מהמשק הישראלי. פרופ' אפשטיין ישתתף במפגש מועדון הסיליקון קלאב בנושא: "סליחה, אתם במקצוע הלא נכון – השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה העתידי שיתקיים ביום שלישי, 1/4/2025 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב בארגון חברת ASG.

לדבריו, הדוח הקודם של המרכז פורסם כבר במאי 2023, והוא היה הראשון מסוגו שבחן לעומק את רמת החשיפה של המשק הישראלי לבינה מלאכותית. כעת, יוצג מחקר מתקדם ומעודכן – הכולל מדדים חדשים להשלמתיות ולתחליפיות, המתארים עד כמה מקצועות מסוימים צפויים להשתנות, להשתדרג או להיעלם לחלוטין כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיות AI.

"הבינה המלאכותית משתנה כל כך מהר, שהמדדים ששימשו אותנו רק בשנה שעברה – כבר לא רלוונטיים", מסביר אפשטיין. "מה שראינו אז עם GPT-3, לא דומה למה שאפשר לראות היום עם גרסה 4.5. כל התחום מתקדם בקצב אקספוננציאלי, ולכן המדידה והתחזית חייבות להתעדכן כל הזמן".

השלמתיות מול חשיפה – ומי נמצא בסיכון?

שני המונחים המרכזיים שמוביל המחקר הם "חשיפה" (exposure) ו־"השלמתיות" (complementarity). לדבריו, מקצועות שבהם רמת החשיפה ל-AI גבוהה אך האשלמתיות נמוכה – נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להחלפה על ידי טכנולוגיה.

"כשיש לאדם חשיפה גבוהה אך אין לו אשלמתיות – זו תחלופה. כלומר, הוא בסיכון ממשי. לעומת זאת, כאשר הכלי הטכנולוגי משלים את עבודתו של האדם – נוצרת סינרגיה שדווקא יכולה להעצים את הפריון שלו", אומר אפשטיין.

הנתונים מראים כי ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר – כך גם עולה החשיפה ל-AI, אך גם האשלמתיות. במקצועות דוגמת משפטים, ראיית חשבון ורפואה, כבר ניתן לראות בפועל כיצד מערכות AI מבצעות משימות שבעבר דרשו עבודה אנושית מרובה – ולעיתים אף עושות זאת ברמה גבוהה יותר.

"הכנסתי חוזה משפטי לכלי AI והוא פשוט סימן לי את כל ההערות שאני בעצמי כותב בדרך כלל. הכלי יודע להפיק נוסחים מדויקים, לזהות בעיות ולסכם טקסטים. זה מדהים – וגם קצת מפחיד", הוא משתף.

אחת הדוגמאות הבולטות שמביא אפשטיין היא מהתחום הרפואי: בן דודו, רופא גסטרולוג באנגליה, פיתח מערכת מבוססת AI לקולונוסקופיה – וביצע ניסוי השוואתי בין שלוש קבוצות: רופא בלבד, AI בלבד, ושילוב של רופא ו-AI. באופן מפתיע, התברר כי ה-AI לבדו ביצע את ההחלטות בצורה הטובה ביותר. "הרופאים ניסו להוכיח שהם טובים יותר מהמערכת – ובכך דווקא פגעו באיכות ההחלטות. זה מדגים עד כמה חשוב להבין מתי לעזור לטכנולוגיה – ומתי פשוט לא להפריע לה".

והאם כל זה ייתר את האדם?

על אף התחזיות האופטימיות של גופים בינלאומיים, כמו הפורום הכלכלי העולמי, לפיהן נטו ייווצרו יותר משרות עד 2030 – אפשטיין סבור שיש מקום לדאגה:
"גם אם יהיו יותר משרות – הן לא בהכרח יתאימו לכולם. יהיו קבוצות אוכלוסייה שלמות שלא יוכלו לעבור הסבה או לרכוש כישורים חדשים בזמן. הפערים החברתיים רק יעמיקו".

לדבריו, ישראל נמצאת כיום בפיגור ביחס לעולם המערבי בהטמעת AI: "אנשים כמעט לא משתמשים בכלים האלה. אני הכרחתי את עצמי מההתחלה ללמוד, לשלם, להשתמש כל יום. זה דורש שינוי תודעתי".

אפשטיין מתריע גם מפני השלכות גיאו-כלכליות של המהפכה, במיוחד במדינה קטנה עם תלות בטכנולוגיה:

"אין לנו תשתיות כמו ענן או חשמל זול. הדבר היחיד שיש לנו הוא היכולת לפתח רעיונות. אם לא נשכיל להשקיע בפיתוחים עצמיים ובשמירה על חדשנות – נהפוך מהר מאוד למדינה שתלויה לחלוטין באחרים".

סיכום: הילד שמתלהב מהטכנולוגיה – אבל עם עין פקוחה

למרות האזהרות, אפשטיין מודה שהוא ניגש לתחום בהתלהבות גדולה: "אני כמו ילד קטן – מתלהב מכל יכולת חדשה. כתבתי אפליקציות עם אלפי שורות קוד בלי לכתוב שורת קוד אחת, רק עם AI. אבל ההתלהבות הזו לא מבטלת את החששות – היא רק מדגישה עד כמה חשוב להבין מה קורה".

תגים:
ASD

ביטוי מפתח:
עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית

נרדפים לביטוי המפתח:
ההשפעה של AI על שוק העבודה, תעסוקה ובינה מלאכותית, מהפכת העבודה הדיגיטלית, שינויים תעסוקתיים בעקבות טכנולוגיה, שוק העבודה בעידן AI

אם תרצה עיצוב לדף הבית, או גרסת ניוזלטר, או אפילו שאלות לריאיון המשך – אני כאן!

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "הבינה המלאכותית רצה קדימה, המדינה חייבת לסייע הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

הדוח השנתי "עתיד התעסוקה" מופק על ידי הפורום הכלכלי העולמי במטרה לבחון את המגמות העיקריות הצפויות לעצב את שוק העבודה העולמי בשנים הקרובות. המהדורה הנוכחית, "עתיד התעסוקה 2025", מתמקדת בפרספקטיבות של יותר מ-1,000 מעסיקים מובילים מרחבי העולם, המכסים מגוון רחב של ענפי תעשייה וכלכלות שונות. מטרתו של הדוח היא להעריך כיצד מגמות כגון שינויים טכנולוגיים, פיצול גיאו-כלכלי, אי ודאות כלכלית, שינויים דמוגרפיים והמעבר הירוק ישפיעו על תפקידים, מיומנויות ואסטרטגיות ניהול כוח האדם עד שנת 2030.

שינויים טכנולוגיים, פיצול גיאו-כלכלי, אי ודאות כלכלית, שינויים דמוגרפיים והמעבר הירוק – כל אחד מהם בנפרד ובשילוב עם אחרים – צפויים להיות בין הגורמים המרכזיים שיעצבו וישנו את שוק העבודה הגלובלי עד שנת 2030. דוח עתיד התעסוקה לשנת 2025 משקף את עמדותיהם של יותר מ-1,000 מעסיקים מובילים בעולם, המייצגים יחד מעל 14 מיליון עובדים ב-22 ענפי תעשייה וב-55 כלכלות ברחבי העולם, ובוחן כיצד מגמות מאקרו אלה ישפיעו על משרות וכישורים, ועל האסטרטגיות של מעסיקים לשינוי כוח העבודה בין השנים 2025 ל-2030.

הרחבת הגישה הדיגיטלית צפויה להיות המגמה המשמעותית ביותר – הן בהיבט הטכנולוגי והן באופן כללי – כאשר 60% מהמעסיקים צופים שהיא תשנה את עסקיהם עד 2030. התקדמות בטכנולוגיות, במיוחד בינה מלאכותית ועיבוד מידע (86%), רובוטיקה ואוטומציה (58%), וכן ייצור, אחסון והפצת אנרגיה (41%), צפויות להיות בעלות השפעה משמעותית. מגמות אלו צפויות ליצור תפקידים חדשים ולצמצם אחרים, ולהגביר את הביקוש לכישורים טכנולוגיים, במיוחד בתחומי בינה מלאכותית וביג דאטה, רשתות וסייבר, ואוריינות טכנולוגית – שצפויים להיות שלושת הכישורים בעלי הצמיחה המהירה ביותר.

עליית יוקר המחיה מדורגת כמגמה השנייה בעוצמתה – והראשונה מבין המגמות הכלכליות – כאשר מחצית מהמעסיקים מצפים שהיא תשנה את עסקיהם עד 2030, למרות תחזיות לירידה באינפלציה הגלובלית. האטה כלכלית כללית עדיין נתפסת כמשמעותית וצפויה להשפיע על 42% מהעסקים. בעוד שהשפעת האינפלציה על יצירת משרות תהיה מעורבת, האטה כלכלית צפויה לגרום לאובדן של 1.6 מיליון משרות ברחבי העולם. שתי השפעות אלו צפויות להעלות את הביקוש לחשיבה יצירתית, חוסן, גמישות וזריזות.

הפחתת שינויי האקלים מדורגת במקום השלישי בעוצמתה – ובמקום הראשון בתחום המעבר הירוק – בעוד שהסתגלות לשינויי האקלים מדורגת במקום השישי, כאשר 47% ו-41% מהמעסיקים, בהתאמה, מצפים שמגמות אלו ישפיעו על עסקיהם בחמש השנים הקרובות. מגמות אלו מניעות ביקוש לתפקידים כגון מהנדסי אנרגיה מתחדשת, מהנדסים סביבתיים ומומחים לרכב חשמלי ואוטונומי, כולם בין 15 התפקידים הצומחים ביותר. מגמות האקלים גם מובילות להתמקדות גוברת בניהול סביבתי, שנכנס לראשונה לרשימת 10 הכישורים הצומחים במהירות.

הזדקנות המערב, התרחבות אוכלוסיה בעולם השלישי

שני שינויים דמוגרפיים משפיעים יותר ויותר על הכלכלות ושוקי העבודה: הזדקנות וצמצום אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עשירות, והתרחבות אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עניות. מגמות אלו מעלות את הביקוש לכישורים בניהול כישרונות, הוראה וחונכות, מוטיבציה ומודעות עצמית. אוכלוסיות מזדקנות מגדילות את הביקוש לתפקידים בתחום הבריאות, כגון אחיות, בעוד אוכלוסיות צעירות יותר מגבירות את הביקוש למקצועות ההוראה, כמו מרצים ומורים בתיכון.

בעיקר בכלכלות עשירות, והתרחבות אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עניות. מגמות אלו מעלות את הביקוש לכישורים בניהול כישרונות, הוראה וחונכות, מוטיבציה ומודעות עצמית. אוכלוסיות מזדקנות מגדילות את הביקוש לתפקידים בתחום הבריאות, כגון אחיות, בעוד אוכלוסיות צעירות יותר מגבירות את הביקוש למקצועות ההוראה, כמו מרצים ומורים בתיכון. תפקידים שצפויים להיעלם כוללים בעיקר תפקידים מנהליים ופקידותיים כגון קופאיות, פקידי דואר, פקידי בנק וקלדנים, אשר צפויים לחוות את הירידה הגדולה ביותר במספרם.

פיצול גיאו-כלכלי ומתחים גיאופוליטיים צפויים לגרום לשינוי מודלים עסקיים בשליש מהארגונים (34%) שנבדקו בחמש השנים הקרובות. למעלה מחמישית (23%) מהמעסיקים מזהים הגבלות על סחר והשקעות וסובסידיות ומדיניות תעשייתית (21%) כגורמים משמעותיים. מעסיקים המצפים שהמגמות הגיאו-כלכליות ישנו את עסקיהם נוטים יותר להוציא עבודות למדינות אחרות ואף להחזיר פעילויות חזרה. מגמות אלו מגדילות את הביקוש לתפקידים הקשורים לאבטחה, סייבר ורשתות, לצד מיומנויות כגון חוסן, גמישות, זריזות, מנהיגות והשפעה חברתית.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

פיצול גיאו-כלכלי ומתחים גיאופוליטיים צפויים לגרום לשינוי מודלים עסקיים בשליש מהארגונים (34%) שנבדקו בחמש השנים הקרובות. למעלה מחמישית (23%) מהמעסיקים מזהים הגבלות על סחר והשקעות וסובסידיות ומדיניות תעשייתית (21%) כגורמים משמעותיים. מעסיקים המצפים שהמגמות הגיאו-כלכליות ישנו את עסקיהם נוטים יותר להוציא עבודות למדינות אחרות ואף להחזיר פעילויות חזרה. מגמות אלו מגדילות את הביקוש לתפקידים הקשורים לאבטחה, סייבר ורשתות, לצד מיומנויות כגון חוסן, גמישות, זריזות, מנהיגות והשפעה חברתית.

לפי תחזיות המשיבים לסקר עתיד התעסוקה, בין השנים 2025-2030 יצירת והרס משרות עקב שינויים בשוק העבודה יהוו 22% מכלל המשרות כיום. מדובר ביצירת 170 מיליון משרות חדשות (14% מהתעסוקה הנוכחית), לצד אובדן של 92 מיליון משרות קיימות (8%), כך שצפויה צמיחה נטו של 78 מיליון משרות (7%).

כמובן שמדובר בטווח קרוב יחסית ואין עדיין ניתוח של העתיד הרחוק יותר היות והמשיבים הם מעסיקים המתכננים לטווח הקצר אבל סביר להניח שבזכות התפשטות השימוש בבינה מלאכותית בשנים שלאחר מכן – בוודאי 2040 והלאה, יש צפי לירידה במספר המשרות, אבל איך והיכן, נציטרך לחכות לדוחות הבאים.

הפוסט למרות הבינה המלאכותית, לפחות עד 2030 צפויות להיווצר יותר משרות מאשר יאבדו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק סבור כי המדינה שתשלוט ביכולת ייצור שבבים מתקדמים תנצח בתחרות הגלובלית לפיתוח בינה מלאכותית. "בשנים הקרובות, אני מאמין שארצות הברית צפויה להוביל," אמר מאסק לאחרונה בראיון לפודקאסט של הסנאטור האמריקני טד קרוז. "לאחר מכן, הגורם שיקבע יהיה מי שולט בייצור השבבים עבור בינה מלאכותית. אם סין תחזיק ברוב יכולות הייצור, סין תנצח."

לדברי מאסק, TSMC הטייוואנית מייצרת כיום את כל שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים, עובדה שמייצרת סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב. "כיום 100% משבבי ה-AI המתקדמים מיוצרים בטייוואן," אמר מאסק. "אם סין תפלוש לטייוואן בעתיד הקרוב, העולם יאבד גישה לשבבי AI מתקדמים."

מאסק עצמו משקיע רבות בתחום ה-AI. לאחרונה הצטרפו חברת Nvidia והסטארטאפ xAI של מאסק לקונסורציום הנתמך על ידי מיקרוסופט, קרן ההשקעות MGX ובלאקרוק, במטרה להרחיב את תשתיות ה-AI בארה"ב. טסלה, חברה נוספת בבעלות מאסק, משתמשת בשבבים מתקדמים של TSMC בטייוואן למחשב-העל שלה, Dojo, המשמש לפיתוח יכולות נהיגה אוטונומית.

ג'ף קוך, אנליסט בחברת SemiAnalysis, אמר כי מאסק צודק בדבריו: "הסיכון של ריכוז ייצור השבבים בטייוואן הוא עצום, לא רק בתחום השבבים המתקדמים אלא גם בזיכרון בעל רוחב פס גבוה (HBM) ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging). שלושת התחומים קריטיים, ולארה"ב אין יכולת ייצור מספקת כרגע."

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שמינה לאחרונה את מאסק לאחראי על משרד חדש ליעילות ממשלתית, הודיע בשבוע שעבר ש-TSMC תשקיע 100 מיליארד דולר נוספים במפעל שלה בפיניקס, אריזונה, במטרה להפחית את התלות בטייוואן.

אולם, לדברי קוך, "התחייבויות עמומות אינן מספיקות. יש צורך בפירוט מדויק לגבי לוחות הזמנים, טכנולוגיות התהליך והקיבולת שתוקם. פרטים אלו חיוניים להבטחת יכולות ה-AI של ארה"ב לטווח הארוך."

פול טריולו, מומחה לייעוץ טכנולוגי, מציין כי "התלות הכבדה בשבבי AI מתוצרת טייוואן לא תשתנה משמעותית לפני 2030, וזאת רק אם השקעות TSMC באריזונה, וכן יצרניות אחרות כמו אינטל וסמסונג, יצליחו לעמוד בציפיות."

טריולו מזהיר גם מסיכוני הגדרת התחרות כמרוץ בין סין לארה"ב: "הרטוריקה הזאת, לצד מגבלות חדשות שארה"ב מטילה על חברות סיניות, מגבירה את הסיכון לעימות סביב טייוואן, שעלול להיות קטסטרופלי."

הפוסט אילון מאסק: "מי שישלוט בייצור שבבי הבינה המלאכותית ינצח במירוץ ה-AI" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ASML ההולנדית, יצרנית ציוד הליתוגרפיה החיוני לייצור שבבים מתקדמים, עומדת בפני זינוק חד בביקושים בשל העלייה המהירה בשימוש במודלי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג "מודלי חשיבה" (Reasoning Models). דגמים אלה מייצרים דרישה עצומה ליכולות עיבוד, תוך הפחתת עלויות השימוש בבינה מלאכותית בצורה דרמטית. כך קובע אתר האנליסטים סיקינג אלפא.

החברה מחזיקה במונופול אסטרטגי בתחום ציוד הליתוגרפיה בטכנולוגיית EUV, המאפשרת ייצור שבבים ברזולוציה נמוכה במיוחד (עד 3 ננומטר). חברות ענק כגון NVIDIA, גוגל ו-TSMC תלויות לחלוטין במכונות של ASML כדי לייצר את שבבי הבינה המלאכותית שלהן.

הפרדוקס של ג'בונס (Jevons Paradox), שמסביר כיצד התייעלות בשימוש במשאב מביאה דווקא לעלייה בצריכתו, פועל במקרה זה בצורה קיצונית: ככל שהשימוש ב-AI נעשה זול יותר, הביקוש ליכולות עיבוד דווקא מתגבר, משום שהוא מאפשר יישומים חדשים שלא היו כדאיים כלכלית קודם לכן. כתוצאה מכך, הביקוש למכונות EUV של ASML עשוי לגדול משמעותית, כאשר צבר ההזמנות של החברה כבר עומד על כ-36 מיליארד אירו וצפוי להמשיך ולגדול.

עם זאת, החברה ניצבת בפני סיכונים משמעותיים. המתיחות הגאופוליטית בין ארה"ב וסין, הכוללת הגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, עלולה לפגוע בשוק שלה. בנוסף, סין מתקדמת במהירות בפיתוח טכנולוגיית ליתוגרפיה מתקדמת משלה, מה שעלול לאיים על מעמדה של ASML בטווח הארוך.

למרות האיומים, האנליסטים מעריכים כי המיצוב הייחודי של ASML בשוק יאפשר לה להמשיך לצמוח במהירות, עם שיפור ניכר בשולי הרווח שלה בשנים הקרובות.

הפוסט ASML נהנית מביקוש שיא הודות לפריחת המודלים המתקדמים של בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות (UAE) התחייבה למסגרת השקעות בהיקף של 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב, כך הודיע הבית הלבן ביום שישי.

"מסגרת ההשקעה החדשה תגדיל באופן משמעותי את השקעותיה הקיימות של איחוד האמירויות בכלכלה האמריקנית בתשתיות בינה מלאכותית, שבבים, אנרגיה וייצור מקומי," נכתב בהצהרת הבית הלבן.

ההצהרה פורסמה לאחר פגישה שנערכה ב-18 במרץ בין הנשיא דונלד טראמפ לבין היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, טחנון בן זאיד אל נהיאן.

חברות MGX מאבו דאבי, בלאקרוק, מיקרוסופט ו-Global Infrastructure Partners (GIP) הזמינו את אנבידיה ו-xAI להצטרף לשותפות תשתיות הבינה המלאכותית (AIP), שתוביל להשקעה כוללת של עד 100 מיליארד דולר ביצירת הדור הבא של מרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה לתמיכה במאמצי הבינה המלאכותית של ארה"ב.

בנוסף, קרן ההשקעות ADQ של איחוד האמירויות הודיעה על מיזם משותף בשווי 25 מיליארד דולר עם השותפה האמריקנית Energy Capital Partners, להשקעה בתשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים בארה"ב.

מספר חברות מאיחוד האמירויות הודיעו על התחייבות לתמוך בייצור וייצוא הגז הטבעי האמריקני באמצעות השקעה במתקן ייצוא הגז הטבעי הנוזלי של חברת Next Decade בטקסס.

שתי המדינות גם סיכמו על הקמת שותפות כרייה בשווי 1.2 מיליארד דולר להבטחת אספקה של מינרלים חיוניים.

ייצור האלומיניום בארה"ב היה גם הוא נושא במסגרת ההשקעה. "חברת Emirates Global Aluminum מתכננת להשקיע במפעל האלומיניום החדש הראשון בארה"ב מזה 35 שנים, מה שיכפיל כמעט את ייצור האלומיניום המקומי בארה"ב," נמסר.

הפוסט איחוד האמירויות מתחייבת להשקיע 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב בתחומי הטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלוש החברות משלבות את מנוע התפיסה של RGo Robotics, שבבי החיבור מסוג VA7000 מבית Valens Semiconductor, והמודול החומרתי מבוסס Rockchip של CHERRY Embedded Solutions, במטרה לשפר את תכנון והפעלת מערכות רובוטיקה

נחשפה שותפות אסטרטגית בין Valens Semiconductor, RGo Robotics ו-CHERRY Embedded Solutions. שיתוף הפעולה נועד לשפר את עיצוב והפעלת מערכות רובוטיקה מבוססות בינה מלאכותית, כאשר הפתרון המשותף משלב את מנוע התפיסה המתקדם של RGo, את שבבי החיבור של Valens המבוססים על תקן MIPI A-PHY, ואת המודול החומרתי מבוסס Rockchip של CHERRY Embedded Solutions.

מערכות רובוטיקה מתקדמות ויישומים ניידים חכמים מסתמכים על אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המעבדים נתוני וידאו הנאספים ממצלמות. עד כה, מגבלות בחיבורי המצלמות הובילו למצב בו יחידות העיבוד נדרשו להיות ממוקמות בסמיכות לחיישנים, דבר שהעלה את עלויות המערכת והגביר את מורכבות העיצוב. שבבי החיבור מסוג VA7000, המיושמים בפתרון MIPI A-PHY, מאפשרים העברת נתוני וידאו באיכות גבוהה למעבד מרכזי גם במרחקים ממושכים, תוך הבטחת תקינות האות בסביבות עם תנאי אלקטרומגנטיות קשים – תכונה המיועדת ליישומי ראייה במכונות אוטונומיות, כלי רכב מונעים על ידי אדם, רכבים מונחים אוטומטית ומערכות שירות.

אמיר בוסאני, מייסד שותף ומנכ"ל RGo Robotics, הדגיש: "מנוע התפיסה שלנו דורש נתוני וידאו ברמה גבוהה, והפתרון שמציע Valens מספק את הצרכים הללו תוך שמאפשר להרחיק את יחידת העיבוד מהחיישנים. כך ניתן לשפר את תהליכי השילוב של נתוני חיישנים, להקטין את עלויות המערכת ולפשט את מורכבותה."

גילי פרידמן, ראש יחידת העסקים החוצה-תעשייתית ב-Valens Semiconductor, ציין: "השותפות עם RGo Robotics ממחישה את חשיבות טכנולוגיית MIPI A-PHY שלנו בהבטחת חיבור איכותי וביצועים מעולים במערכות מבוססות בינה מלאכותית. שבבי ה-VA7000 מאפשרים למפתחי מערכות למקם את המצלמות בצורה אופטימלית, דבר המחזק את יכולת האוטומציה והחדשנות במגוון יישומים."

ד"ר מנפרד מולר, ראש תחום הפיתוח העסקי ב-CHERRY Embedded Solutions, הבהיר: "שילוב שבבי החיבור של Valens במודול החומרתי שלנו מספק מענה לבעיות ארכיטקטוניות מורכבות במערכות עם מספר מצלמות. פתרון זה מסייע ללקוחותינו לפשט את עיצוב המערכת ולשפר את הביצועים."

הדגמה של הפתרון המשותף תיערך בתערוכת Embedded World 2025 בנירנברג, גרמניה, בין התאריכים 11-13 במרץ, באולם 2, בדוכן מספר 454. האירוע צפוי להדגים את היכולות המתקדמות של הפתרון, אשר עשוי לספק יתרונות משמעותיים בתחום הראייה המלאכותית והאוטונומציה במגוון תעשיות.

הפוסט שותפות אסטרטגית בתחום הרובוטיקה מבוססת ה-AI נחשפה בין ואלנס ו-RGo Robotics הישראליות ו-CHERRY האוסטרית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית הייצור פוקסקון (Foxconn) הכריזה על השקת FoxBrain – מודל בינה מלאכותית ראשון מסוגו לתמיכה בתהליכי ייצור ושרשרת אספקה. המודל פותח במקור לשימוש פנימי, אך החברה מתכננת כעת להרחיב את השימוש בו בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בתעשייה.

FoxBrain פותח עם התאמה ייחודית לשפה הסינית המסורתית וסגנון השפה הטאיוואני, והוא מציע יכולות מתקדמות בניתוח נתונים, תמיכה בקבלת החלטות, שיתוף מסמכים, פתרון בעיות ויצירת קוד. בנוסף, פוקסקון מתכוונת לפרסם רכיבים מסוימים מהמודל בקוד פתוח, במטרה להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות AI בתעשיית הייצור ושרשרת האספקה.

המודל החדש אומן במיוחד לסגנונות לשוניים סיניים וטאיוואניים, עם ארכיטקטורה המותאמת לעיבוד נתונים מורכבים. FoxBrain פותח בהתבסס על מודל שפה גדול, תוך אופטימיזציה לנתונים תפעוליים ולשיפור קבלת ההחלטות בתהליכים מורכבים.

המודל הותאם במיוחד לסגנונות השפה של טייוואן וסין ופועל היטב בניתוח נתונים מורכבים, תמיכה בהחלטות, שיתוף פעולה במסמכים, פתרון בעיות והפקת קוד.

ההכרזה על FoxBrain מגיעה בזמן שפוקסקון משקיעה משמעותית בתשתיות AI, כולל השקעה של 900 מיליון דולר במפעל לשרתים במקסיקו וצמיחה חזקה בהכנסות החברה המונעת בעיקר מביקושים גבוהים ליישומי AI.

הפוסט פוקסקון משיקה את FoxBrain – מודל AI ראשון מסוגו לתעשיית הייצור ושרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סינפטיקס( Synaptics) שמרכז הפיתוח שלה נמצא בישראל, מרחיבה את פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה ומשיקה את סדרת SR – הדור הבא של מיקרו-בקרים חכמים למכשירי IoT . מהפכת הבינה המלאכותית נחשפה היום (ב') בתערוכה הבינלאומית Embedded World 2025 בגרמניה.

הבקרים החדשים מאפשרים למכשירים להיות לא רק חכמים יותר, אלא גם יעילים יותר מבחינת צריכת אנרגיה, מה שמאפשר להם לעבוד לאורך זמן ממושך וזאת מבלי לפגוע בביצועים.

הטכנולוגיה שמאחורי סדרת SR מבוססת על שילוב של מעבד Cortex-M55 עם מעבד נוירוני מתקדם, מה שמעניק לה יכולות עיבוד יוצאות דופן עבור מצלמות אבטחה חכמות, חיישנים תעשייתיים, מערכות תשלום דיגיטליות, מכשירים חכמים לבית ואפילו מסכים דיגיטליים מתקדמים. הבקרים יכולים לעבד וידאו ואודיו בזמן אמת, לזהות דפוסים ולהתאים את הפעולה שלהם לסביבה – וכל זה תוך חיסכון מקסימלי באנרגיה.

המטרה של Synaptics היא להפוך את הבינה המלאכותית לזמינה ונגישה יותר לכל מכשיר, כך שהיא תוכל להבין את הסביבה שלה ולפעול בהתאם. המשמעות היא שמכשירי הבית החכם יוכלו להיות אינטואיטיביים יותר, מצלמות האבטחה יוכלו לזהות תנועות חריגות באופן מדויק יותר, וחיישנים תעשייתיים יפעלו ביעילות מרבית גם בתנאים מאתגרים.

לדברי ויקראם גופטה, סגן נשיא בכיר ומנהל תחום ה IoT, בסינפטיקס החברה מובילה מהפכה באופן שבו מכשירים חכמים מתקשרים עם העולם: "הבקרים החדשים שלנו פותחים דלת לעידן חדש של אינטראקציה בין אדם למכונה. מכשירים יוכלו להיות מודעים לסביבה שלהם ולפעול בהתאם, והכל תוך חיסכון משמעותי בצריכת חשמל."

פול וויליאמסון, בכיר בחברת Arm  מוסיף:  "היכולות של סדרת SR יאפשרו לדור הבא של מכשירים חכמים לפעול במהירות וביעילות, תוך ניצול מינימלי של אנרגיה."

הפוסט סינפטיקס מכריזה על הרחבת טכנולוגיית הAI- בקצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתערוכת MWC 2025, אינטל מודיעה על תחילת הזמינות של מעבדי Intel Core Ultra (סדרה 2) ומערכות Intel vPro החדשות למחשבים מסחריים/עסקיים (Commercial PC). מערכות מחשבים המבוססות על מעבדי Intel Core Ultra מסדרה 200V עם פלטפורמת Intel vPro זמינות לרכישה החל מהיום. ההכרזה הראשונה על המעבדים האלה ועל פלטפורמת vPro הייתה בינואר 2025 ב-CES. כעת, אינטל מביאה אותם לשוק העסקי.

בנוסף לסדרת 200V שזמינה כבר מהיום, צפויה הרחבה נוספת של קו המוצרים המסחריים של אינטל בקרוב. מחשבים עם מעבדי Intel Core Ultra מסדרות 200U (למחשבים ניידים), 200H (למחשבים ניידים ניידים רגילים), 200HX (לתחנות עבודה ניידות) ו-200S (למחשבים שולחניים ותחנות עבודה שולחניות) צפויים להתחיל להישלח בסוף חודש מרץ 2025.

"2025 היא שנה מרכזית לחידוש ציוד המחשוב בעסקים, ומעבדי Intel Core Ultra (סדרה 2) מספקים את המערכות המסחריות המתקדמות ביותר שלנו עד כה," אמר דיוויד פנג, סגן נשיא ומנהל כללי של קבוצת מחשוב הלקוחות באינטל. "מעבדי ה-AI שלנו מותאמים לכל צורת מחשב – ממכשירים דקים וקלים לפרודוקטיביות ועד תחנות עבודה בעלות ביצועים גבוהים – כולם מגובים על ידי Intel vPro, שקובע את הסטנדרט בתעשייה בניהול ובאבטחה."

שיפורי ביצועים משמעותיים ופרודוקטיביות משופרת

פלטפורמת Intel vPro עם מעבדי Intel Core Ultra מסדרה 2 לא רק משפרת את האבטחה והניהול במחשבים עסקיים, אלא גם מביאה שיפור בביצועים עבור סביבות עבודה מקצועיות. לדוגמה, מעבדי Intel Core Ultra 7 265H מספקים שיפורים משמעותיים בביצועים, שמשתקפים ביתרונות הבאים לעסקים:

• ביצועי ריבוי ליבות משופרים: עובדים יחוו ביצועים מהירים יותר עד פי 2.84 במשימות ריבוי ליבות תובעניות כמו רינדור או ניתוח נתונים, הודות לשיפור במבחן Cinebench 2024 בהשוואה למעבד Intel Core i7-1185G7 בן ארבע שנים.
• פרודוקטיביות משרדית מוגברת: ביצועים מהירים יותר בעד 1.39x במשימות יומיומיות כמו עבודה עם מסמכים, גיליונות אלקטרוניים ומצגות, כפי שנמדד במבחני פרודוקטיביות משרדית Procyon.
• עריכת וידאו מהירה יותר: צוותי שיווק ויצירת תוכן יוכלו לערוך וידאו מהר יותר עד פי 1.97x, ולחסוך זמן יקר בפרויקטים עתירי מדיה, בהתבסס על מבחני עריכת וידאו Procyon.
• חיי סוללה ארוכים יותר לעבודה ניידת: אנשי עסקים הנמצאים בדרכים יוכלו ליהנות מחיי סוללה של עד 20 שעות במחשבים ניידים מבוססי Intel Core Ultra 200V בעבודה משרדית, ולא לדאוג למטען במהלך יום עבודה שלם.
• ביצועי AI מובילים ליישומים עסקיים: יישומים מבוססי בינה מלאכותית, כמו ניתוח נתונים מתקדם, יצירת תוכן אוטומטית ועוזרים וירטואליים, ירוצו מהר ויעיל יותר, עם שיפור ביצועים של עד 100% בעומסי עבודה מבוססי AI בפלטפורמת Intel vPro עם מעבדי Core Ultra מסדרה 2.

Intel vPro Fleet Services: ניהול IT פשוט ויעיל יותר

Intel vPro Fleet Services הוא שירות חדש מבוסס ענן (SaaS) המפשט את ניהול צי המחשבים עבור מחלקות IT. השירות החדש מציע:

• ניהול מרחוק פשוט: מבטל את הצורך בתשתית שרתים מקומית ומאפשר ניהול מרחוק של צי המחשבים דרך ממשק אינטרנט ידידותי למשתמש.
• הפעלה מהירה וקלה: מפחית את שלבי ההפעלה של מערכות ניהול צי מ-24 ל-6 שלבים בלבד.
• אינטגרציה עם Microsoft Intune: בעתיד ישולב השירות עם Microsoft Intune, ויאפשר גמישות נוספת בניהול צי המחשבים.
• זמינות מיידית בתצוגה מקדימה: Intel vPro Fleet Services זמין כעת בתצוגה מקדימה פרטית, וזמינות כללית צפויה בשבועות הקרובים.
• Intel Assured Supply Chain: אמון ושקיפות בשרשרת האספקה

בעולם העסקי המודרני, חברות זקוקות ליותר מסתם ביצועים – הן זקוקות גם לביטחון בשרשרת האספקה של רכיבי המחשוב שלהן. כיום, בעידן של גלובליזציה ושרשרות אספקה מורכבות, עסקים רבים חוששים לגבי אותנטיות ושלמות הרכיבים במחשבים שלהם. אינטל מבינה את החשש הזה, ומשיקה תוכנית חדשה בשם Intel Assured Supply Chain (ASC) כדי לתת מענה לבעיה זו.

תוכנית Intel Assured Supply Chain (ASC) נועדה להעניק ללקוחות עסקיים שקט נפשי ושקיפות מלאה יותר לגבי הדרך בה רכיבי הסיליקון שלהם מיוצרים. התוכנית מבטיחה:

שרשרת משמורת דיגיטלית מלאה: כל שבב מקבל "תעודת לידה" דיגיטלית, המאפשרת לעקוב אחריו בכל שלב בתהליך הייצור, מהרגע שהוא יוצא מהמפעל ועד שהוא מגיע ללקוח. זה מבטיח אותנטיות ומונע זיופים או החלפות של רכיבים לאורך הדרך.

ייצור מאובטח במתקנים ייעודיים: רכיבי הסיליקון של תוכנית ASC מיוצרים בנתיב ייצור מיוחד ומאובטח, במתקני ייצור ייעודיים של אינטל. זה מוסיף שכבת אבטחה נוספת לתהליך הייצור עצמו.

מערכות Intel Core Ultra (סדרה 2) עם תוכנית Intel Assured Supply Chain צפויות להיות זמינות במחצית השנייה של 2025.

הפוסט אינטל מודיעה: מחשבי AI מסחריים חדשים זמינים החל מהיום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מודעת הדרושים החדשה מציגה משרה ייחודית – החברה מחפשת סוכן בינה מלאכותית שייבנה, ינוהל ויוכיח את כישוריו, כאשר המועמד המיועד הוא מפתח סוכנים עצמאי בעל כישורים מולטי-תחומיים, במחיר/עלות שכר של 15,000 דולר לשנה בלבד.

בשבוע האחרון התפרסמה מודעת דרושים יוצאת-דופן. בעצם, היא מאד רגילה מבחינת דרישות התפקיד, מלבד לנקודה אחת: היא פונה לבינות מלאכותיות בלבד. וכפי שכתוב במודעה – "סוכני בינה מלאכותית בלבד".

ובכן, זה לא מדויק. בסוף המודעה מבהירה החברה שהיא מוכנה גם לקבל פניות מבני-אדם שפיתחו "סוכן בינה מלאכותית" שכזה. אבל בסופו של דבר, כן, החברה מעוניינת לשכור את הסוכן. ולא מדובר בעבודה פשוטה. הסוכן שיתקבל לתפקיד יוכל – 

"לחקור בעצמו מגמות טכנולוגיות ומודלים, ואז להשתמש במידע הזה כדי ליצור, לבחון ולשפר דוגמאות לאפליקציות באיכות גבוהה. האפליקציות הללו… ידגימו את הפוטנציאל המלא של Firecrawl [החברה] בתרחישים מהעולם האמיתי. עבודתך תנחה ותספק השראה למפתחים, ותעזור להם לאמץ במהירות את Firecrawl…"

מה יש לנו כאן? למעשה, החברה מחפשת עובד בעל מיומנויות מתקדמות חיפוש, איסוף וניתוח מידע, תכנות, פיתוח אפליקציות, שיווק, עיצוב חוויית משתמש ועוד ועוד. אם יש לכם את כל המיומנויות האלו, ובכן, זה מאד מרשים. אבל כנראה שלא כדאי לכם להגיש מועמדות למשרה. גם מכיוון שאתם 'רק' בני-אדם, וגם מכיוון שהשכר השנתי שהחברה מציעה לאותו סוכן, עומד על 15,000 דולרים בלבד לכל היותר.

עכשיו בואו נדבר ברצינות לרגע.

קודם כל, החברה אינה באמת יכולה לשכור "סוכן בינה מלאכותית", מהסיבה הפשוטה שאין ישות כזו עם חשבון בנק משלה. מה שהחברה באמת מחפשת זה מישהו שיבנה עבורה סוכן שכזה, ויחכיר לה אותו לשנה אחת תמורת 15,000 דולרים. 

אז האם מדובר בשטות? או ליתר דיוק, בניסוח משעשע מצד החברה שנועד בעיקר להביא לה פרסום? לא בדיוק. המודעה פורסמה בצורה רצינית מאד גם באתר JobForAgent ("עבודה לסוכן"), שמגדיר את עצמו כ-

"לוח העבודה הראשון לסוכנים אוטונומיים, אפס אחוז דרמה, מאה אחוזים עבודה כל הזמן." 

אפשר למצוא באתר בקשות נוספות לסוכנים שיכולים לבצע מטלות מורכבות, כמו ניתוח חובות, הפקת FAQ, עורך פודקאסטים ועוד ועוד. חלק מהסוכנים הללו מורכבים מאד, וצריכים לבצע מטלות שדורשות מיומנות במספר רב של תחומים. סוכנים אחרים פשוטים יותר. אבל דבר אחד משותף לכולם: הם מיועדים לתפוס את מקומו של מומחה אנושי שהיה אמור לבצע את המטלות הללו בעצמו, והם עושים זאת ב- 'שכר' מגוחך, שנע בין כמה עשרות לכמה אלפי דולרים לשנה.

ושוב, אתם יכולים לטעון שהחברות באתר לא באמת שוכרות סוכני בינה מלאכותית, אלא את המפתחים שמעמידים אותם. וזה נכון, אבל מחמיץ את הנקודה הגדולה יותר: כל מפתח שמעמיד סוכן כזה ומחכיר אותו לחברות, מחליף את העבודה של אדם אחד לפחות באותה חברה, אם לא של כמה אנשים באותו הזמן. ומכיוון שאפשר לקחת בקלות-יחסית סוכן מוצלח אחד, ולהתאים אותו גם לעבודה חדשה, אפשר לצפות שמפתח מוכשר אחד שיודע איך להעמיד סוכנים אוטונומיים, יתפוס הלכה למעשה את עבודתם של עשרות, מאות, אלפי או מיליוני בני-אדם מוכשרים אחרים בחברות היעד.

אם כל זה מבלבל אתכם, ואם גם אתם מתחילים להרגיש כאילו רק-עכשיו-הצלחנו-להבין-את-GPT-ומה-אתה-בא-אלינו-פתאום-עם-סוכנים, זה כנראה הזמן להסבר קצר על בינה מלאכותית, על מנועי השפה הגדולים ואיך הם מתחברים ביחד כדי ליצור את הסוכנים.

ממנועים לסוכנים

כולם כבר מכירים את צ'אט-GPT: בינה מלאכותית שיודעת לכתוב, לקרוא, לחבר שירים, לנתח מסמכים, לערוך ספרים ועוד ועוד. אבל האמת היא שהיא לא יודעת לעשות שום דבר מכל זה. צ'אט-GPT הוא 'בסך הכל' מנוע שיודע להשלים את המילה הבאה במשפט. ואז את המילה שאחריה, ואז את הבאה בתור, וכן הלאה וכן הלאה. ומכיוון שהוא יודע לעשות זאת ממש טוב, הוא יכול להשלים גם פסקאות שלמות, עמודים ואפילו פרקים בספר.

צ'אט-GPT, ולצידו גם קלוד וג'מיני, מוגדרים כ- "מנועי שפה גדולים". וזה בדיוק מה שהם. הם "מנועים". הם לא נועדו לעשות עבודה בעצמם. הם לא "מוצר" שכל אדם יכול להשתמש בו בקלות ובלי-חשש. העובדה שכולנו משתמשים בהם היום, רק מלמדת על הכוח העצום שיש להם, ומבהירה כמה הם שימושיים. ועדיין, הם יכולים לעשות טעויות גדולות. אין להם הבנה אמיתית של המשתמש או של צרכיו, ולעיתים קרובות אנשים מתאכזבים כשהם מנסים להפעיל אותם בדרכים הלא-נכונות.

מה הם כן יכולים לעשות? מטלות פשוטות מאד, ובפיקוח אנושי צמוד. כן, הם יכולים לכתוב למשתמש הממוצע פסקה או שתיים לדו"ח, או סצנת קרב לספר פנטזיה, אבל כדאי מאד שיהיה אדם מומחה שיעבור על התוצאה ויוודא שהיא תואמת למה שרצה לקבל. וככל שהמטלה הופכת להיות מורכבת וארוכה יותר, כך מסוכן יותר לסמוך עליהם שיצליחו לבצע אותה היטב בכוחות עצמם.

גוגל הסבירו את העניין בדוגמא מעניינת על מסעדת המבורגרים, שמנועי השפה הגדולים הם אפילו לא הטבחים בה, אלא רק כלים שהטבחים הפשוטים ביותר משתמשים בהם. אבל מכיוון שרוב הבינות המלאכותיות כרגע לא באמת מתנהלות בעולם האמיתי, ניתן דוגמא אחרת: של מכון מחקר.

ובכן, חשבו על מכון מחקר קטן ואיכותי, שמתחיל להעסיק מנועי שפה גדולים כמו צ'אט-GPT. המנועים האלו אינם כותבים דו"חות או עושים מחקר. הם משמשים ככלים בלבד בידיהם של החוקרים. הם יכולים לעשות הגהה, למשל, של הכתיבה האנושית. או לכתוב כמה פסקאות בהנחייתו של החוקר האנושי. או לסכם ולתמצת את המידע שבאתר מסוים ברשת, או אפילו לסכם דו"ח שלם בסדרה של נקודות. אבל בכל המקרים האלו, מנועי השפה הגדולים עושים מטלות פשוטות יחסית, לפי בקשת החוקר האנושי ובהשגחתו המלאה. 

עד כאן דיברנו על מנועי שפה גדולים כמו צ'אט-GPT. אבל מהם הסוכנים?

אם נשתמש באלגוריה של מסעדת ההמבורגרים, הסוכנים הם הטבחים עצמם. בתפקיד הטבח, הם בוחרים באיזה כלים להשתמש, מתי להפוך את ההמבורגרים, מתי להכניס אותם ללחמניה, מתי לקרוא למלצר שיבוא לקחת אותם וכן הלאה. כל זאת, בלי פיקוח אנושי. לא רק זאת, אלא שהם יכולים גם לתפקד כאחראי המשמרת, ולהפעיל ולנהל את הטבחים עצמם, שמפעילים בעצמם את הכלים הפשוטים יותר. והם יכולים אפילו לתת לטבחים הוראות והנחיות כדי לשפר את הביצועים שלהם.

ומה לגבי מכון המחקר? שם, הסוכנים יכולים להחליף את החוקר האנושי השלם. הם יודעים כיצד לכתוב את הדו"ח, והם מפעילים את כל המנועים הפשוטים יותר כדי לעשות זאת. הם מפעילים את גוגל כדי לחפש מידע ברשת, קוטפים את המידע וקוראים אותו בעזרת צ'אט-GPT, מסכמים אותו לפסקאות ועוברים עליהן כדי לוודא שהן תואמות את צרכי המחקר ואת הסגנון המבוקש, ואפילו יכולים לייצר תמונות וגרפים ולשלב אותם בדו"ח הסופי.

ולפני שתטענו ש- "אין להם יצירתיות", או כל טענה שחוקה אחרת מעידן הפרה-היסטוריה של הבינה המלאכותית, הסוכנים הללו מסוגלים גם להציע למזמין המחקר אפשרויות נוספות לביצוע העבודה, וכיוונים שהוא כלל לא חשב עליהם.

הסוכנים, בקיצור, הם השלב האבולוציוני הבא של צ'אט-GPT. הם מה שאנחנו מקבלים כשאנחנו נותנים לבינה מלאכותית לתת הוראות לבינות מלאכותיות, שמפעילות בעצמן בינות מלאכותיות. והכל לטובת מטרה אחת שמוגדרת לסוכנים מלמעלה – והם צריכים להוציא אותה לפועל. בין שמדובר בכתיבת דו"ח, בעריכת מחקר מדעי, ביצירת ברושור פרסומת, או כל תחום אחר.

אבל איך הם עושים זאת?

פריצת הדרך שלא קרתה

הייתם מצפים שכדי שבינה מלאכותית תוכל לפקח על בינות מלאכותיות ולכתוב דו"חות שלמים (למשל), יהיה צורך בפריצת דרך מדהימה ביכולות, נכון?

ובכן, מסתבר שלא. לא באמת. הטכנולוגיה שבלב הסוכנים אינה שונה משמעותית מזו שהייתה כאן לפני שנה, ואפילו לפני שנתיים.

העניין הוא שהסוכנים עצמם מורכבים ממנועי שפה גדולים – כן, שוב, צ'אט-GPT. אותם מנועים יכולים לתת הוראות למנועי שפה גדולים אחרים – שוב צ'אט-GPT – כדי שיבצעו מטלות מסוימות. למשל, יכתבו פסקה. ואז, הם יכולים להורות לאותם מנועים לעבור על הפסקה ולוודא שהיא מתאימה לדו"ח הגדול יותר. וכל עוד המנועים מקבלים את ההוראות הנכונות, ועם הטקסט הנכון שמועבר אליהם, הם מסוגלים לעשות את זה ברמה מרשימה של הצלחה.

בעצם, אנחנו רואים כאן את גדולתו של התהליך – של ה- workflow כפי שהוא מוגדר בקרב חברות הבינה המלאכותית. בכל שלב בתהליך העבודה, מופעלים מנועי שפה גדולים כדי לבצע פעולות פשוטות, ואז מופעלים מנועים אחרים עם סדרה של שאלות פשוטות אחרות: האם המטלה המקורית התבצעה בצורה הולמת? אם לא, מה צריך לעשות? איך כדאי לשפר? מה צריך לכתוב למנועי שפה גדולים אחרים שיבצעו את השיפור?

ואז מופעלים מנועי שפה גדולים אחרים עם ההוראות שכתבו המנועים הקודמים, כדי לשפר את התוצאה.

שוב, תהליכים כאלו הודגמו כבר בספטמבר 2023, לפני כמעט שנה וחצי. במחקר שהתפרסם באותו הזמן, חוקרים הצליחו לגרום למנועים פשוטים 'לדבר' זה עם זה, להתווכח, להציג דעות שונות מנקודות מבט מקצועיות שונות. הם הראו שדרך ההפעלה הזו, יכולה לעשות דברים גדולים ומרשימים: למשל, ליצור חלקים שלמים ממשחק מחשב (הם קראו סוכן שעשה את זה ChatDev). למעשה, הם הדגימו את כוחם של הסוכנים, במחקר אקדמי.

העקרונות הללו התפשטו מאז והגיעו למקומות רבים נוספים. אם אתם משתמשים ב- GPT-O1, למשל, אתם למעשה מפעילים סוכן שמסוגל לפרק בעצמו את השאלה שלכם לתת-מטלות, לנתח כל אחת מהן בתורה, לתהות על התשובות שנתן ועל הרלוונטיות שלהן, ולערוך מחדש את התשובה בהתאם לתובנות שהוא מייצר בעצמו ועל עצמו. חברת OpenAI בעצמה כבר המליצה להשתמש ב- O1 ככלי להפעלת מנועי שפה גדולים פשוטים יותר. הוא "אחראי המשמרת", והם… הם עושים את כל היתר.

ועכשיו, סוף סוף, אנחנו נכנסים לתקופה שבה הסוכנים הללו מתקדמים מספיק כדי לבצע מטלות מורכבות ושלמות – מהסוג שאדם היה צריך להיות אחראי עליהן באופן רגיל – בעצמם.

לפחות, אנחנו בכיוון. כי יש עוד מה לשפר לפני שנגיע לרמה שבה סוכנים יוכלו לבצע עבודות גדולות לגמרי בכוחות עצמם. הסוכנים עדיין לא מושלמים. אבל בקצב בו הדברים מתקדמים, אף אחד לא יופתע אם כבר בחודשים הקרובים נראה סוכנים מוצלחים שכאלו בחלק מהתחומים בתעשייה.

זוכרים את התחזית של מקינזי, לפיה שלושים אחוזים משעות העבודה ייתפסו על-ידי בינה מלאכותית עד 2030? היא נראית סבירה יותר מרגע לרגע. למעשה, היא מתחילה להיראות שמרנית.

סוכנים מסוכנים

אי אפשר להתעלם גם מהסכנות שבהעסקת סוכנים. הבינות המלאכותיות הפשוטות יותר – מנועי השפה הגדולים – מבצעות רק מטלות קטנות בפיקוח אנושי, ורק כשהן מקבלות פקודה ישירה מבן-אדם. הסוכנים, לעומתן, ייהנו מחופש פעולה גדול יותר. הם יוכלו לבחור איך בדיוק להוציא את המשימות שלהם לפועל, וחלקם יוכלו לעבוד גם מבלי שיקבלו הוראה לעשות זאת – הכל לפי ההנחיות שהועברו להם במקור.

בראיון שיצא לאחרונה בפורבס, טען אלדד תמיר – מנכ"ל Finq, שמשתמשת בעצמה בסוכנים כדי לנתח מגמות שוק ולהפיק המלצות להשקעות – שמדובר בנקודת מפנה בהיסטוריה האנושית.

"לראשונה אי-פעם," אמר בריאיון, "מכונות יוכלו לקחת חלק בקבלת ההחלטות הממשית בתוך תאגידים."

המשמעות, כמובן, היא שאם המכונות יעשו טעויות בקבלת ההחלטות שלהן, הן עלולות לגרום לנזקים גדולים. לא רק בכסף, אלא לפגוע ממש בבני-אדם. אם סוכן עורך מחקר ומפיק המלצות לסלילת כביש חדש, ומייחס יותר מדי חשיבות לעלויות ומעט מדי לבטיחות, הרי שהביצוע הבעייתי עלול לעלות בחיי אדם. אם סוכן צריך לספק המלצה כפסיכולוג או כרופא, אבל הוא מוטה לטובת חברת תרופות מסוימת, הוא עלול שלא להמליץ על התרופה המתאימה ביותר למטופל. כל הדברים האלו יכולים לקרות לא מתוך כוונת זדון של המתכנתים, המפתחים או המעסיקים, אלא פשוט מכיוון שהסוכנים הם ישויות מורכבות עם הרבה 'חלקים נעים' שמדברים, מתדיינים ומתווכחים זה מול זה עד לקבלת ההחלטה הסופית. לא תמיד קל להבין איך הם הגיעו לאותה החלטה.

אז כן, יש סכנות, וצריך להבין שהן קיימות ולחשוב כיצד להתמודד עמן. הדרך הברורה ביותר היא, כמובן, יצירת סוכנים בטחוניים, שיפקחו על הסוכנים שמבצעים את העבודות בחברות. זה, כנראה, מה שיקרה. בשנים הקרובות נראה שפע של חברות שקמות ומציעות סוכנים-לסוכנים. חברות שמעסיקות סוכני בינה מלאכותית, לא יוכלו להרשות לעצמן לתת להם לעבוד ללא פיקוח בטיחותי או אתי.

ואולי, רק אולי, יש כאן צוהר לאחד המקצועות החדשים של האנושות.

מנועי קיטור ובאולינג

לאורך המהפכה התעשייתית היינו עדים לתופעה מוזרה: הטכנולוגיה תפסה את מקומם של בני-האדם במקצועות מסוימים, גרמה לפיטוריהם – ועדיין הייתה מספיק עבודה לכולם.

קחו, למשל, את ספינות הקיטור. אלו החליפו במידה רבה את החותרים במשוטים בנהרות ובימים. מה עשו אותם חותרים? הם מצאו מקומות עבודה אחרים. חלקם, למשל, הפכו לעגלונים ולנהגי כרכרות. היה ביקוש רב לכאלו, מכיוון שבזכות ספינות הקיטור שהביאו סחורות בעלויות נמוכות, הכלכלה פרחה ואנשים היו מוכנים להוציא כסף יותר בקלות כדי להגיע במהירות ממקום למקום. אחרים השיקו סירות קטנות שעדיין פעלו בכוח חותר או שניים, וסיפקו חוויה רומנטית לזוגות מאוהבים. ושוב, מכיוון שהכלכלה התפתחה, היה מספיק כסף לאותם זוגות להוציא על בילויים שכאלו.

דוגמא אחרת היא אולמות הבאולינג. בעבר, כל מסלול באולינג הצריך עובד משלו, שסידר את הפינים מחדש לאחר שנפלו. ואז הגיעו המכונות שסידרו את הפינים אוטומטית, וכל אותם עובדים היו צריכים למצוא עבודה חדשה. אלא שאז קרה דבר יוצא-דופן: עלות הניהול של אולמות הבאולינג ירדה דרמטית, מכיוון שלא היה צריך להעסיק עשרות עובדים שכאלו. כתוצאה, נפתחו אולמות באולינג חדשים רבים בכל העולם. כל אולם כזה העסיק פחות עובדים, אבל עדיין היה צורך באנשים שינהלו את הלקוחות, יכינו ויגישו מזון, יטפלו במיזוג האוויר ובמכונות ועוד. בראייה הגדולה יותר, מכיוון שנפתחו כל-כך הרבה אולמות באולינג חדשים, גם אם כל אחד העסיק פחות עובדים – בסופו של דבר נפתחו יותר מקומות עבודה חדשים.

כנראה שנחווה תופעה דומה גם בעשורים הקרובים. כן, הבינה המלאכותית תייתר אנשים רבים במקומות העבודה הנוכחיים שלהם, אבל מקצועות חדשים יופיעו, ומקומות עבודה חדשים ייפתחו ביתר שאת. כנראה.

רוצים דוגמא למקצוע חדש כזה? בבקשה: מפקח אתי על סוכני בינה מלאכותית.

אנחנו רואים כבר עכשיו איך בזכות הבינה המלאכותית, כל אחד יכול לפתח אפליקציות חדשות ולפתוח סטארט-אפים בקלות רבה יותר מאי-פעם. המשמעות היא שכנראה שמספר החברות הקטנות והבינוניות יגדל, וכל חברה כזו תעסיק לפחות סוכן אחד – וכנראה רבים הרבה יותר. ומכיוון שכל סוכן שכזה יצטרך מישהו שיבחן אותו, יבדוק אותו ויפקח עליו, ייתכן שיש כאן הזדמנות לבני-האדם.

תגידו עכשיו שאפשר להחליף גם את עבודת המפקח בסוכן בינה מלאכותית? זה נכון, אבל אנשים רבים מרגישים שיש משמעות וחשיבות דווקא לפיקוח האנושי. הם רוצים לדעת שבני-אדם הם אלו שאחראים על המכונות, ולא להעביר את השליטה לגמרי לידי המכונות שיפקחו על עצמן. אולי הציבור ידרוש וירצה מפקחים אנושיים, וכך יהיה ביקוש גדול לכאלו. אולי.

כמו שאתם מבינים, אי אפשר לדעת מה יהיה. אנחנו יכולים רק להציע אפשרויות לעתיד. ואולי הן יתממשו.

כך או כך, דבר אחד ברור: התעשייה עוברת את המהפך בימים אלו משימוש במנועים 'פשוטים', לסוכנים מורכבים שיכולים לבצע עבודות של בני-אדם מומחים. לראשונה בהיסטוריה, בו התבונה והיכולת לבצע פעולות מורכבות באופן אוטונומי, עוברות לישויות שאינן אנושיות.

ואם אתם עדיין לא מבינים את גודל השינוי, אני יכול רק להמליץ לכם לפרסם מודעת דרושים לסוכן היסטוריון. או… לעתידן. 

הפוסט הסוכנים מגיעים: הודעות "דרושים" לבינה מלאכותית בלבד הופיע לראשונה ב-Chiportal.