על פי תחזית מגמות הטכנולוגיה של חברת היעוץ מקינזי לשנת 2025, בינה מלאכותית אינה רק אחת מ-13 טכנולוגיות העשיות להשפיע על תעשיות – היא המגבר הבסיסי של כולן. מבינה מלאכותית סוכנתית ועד מחשוב קוונטי, ביולוגיה סינתטית ועד פלטפורמות ענן מקוריות, בינה מלאכותית היא החוט השוזר את המגמות הללו לעתיד מגובש ובר-פעולה. המסר ברור: בינה מלאכותית כבר אינה יתרון תחרותי. היא הכרח.

בינה מלאכותית כמגבר הגדול

דו"ח מקינזי מזהה "תריסר טכנולוגיות" החשובות ביותר לחברות בשנת 2025. אלו כוללות:

• בינה מלאכותית סוכנתית
• בינה מלאכותית גנרטיבית
• טכנולוגיות קוונטיות
• פלטפורמות ענן מקוריות
• מחשוב קצה
• מציאות סוחפת
• מערכות אוטונומיות
• מחשוב בר-קיימא
• קישוריות מתקדמת
• הנדסה ביולוגית
• בינה מלאכותית יישומית
• ארכיטקטורות אמון

פיתוח תוכנה – הדור הבא

מה שמרשים הוא שבינה מלאכותית לא רק יושבת לצד המגמות הללו – היא מפעילה אותן. בין אם מדובר באפשרות קבלת החלטות בזמן אמת במערכות אוטונומיות או בהאצת גילוי תרופות בהנדסה ביולוגית, בינה מלאכותית פועלת כמכפיל השפעה. עסקים שלא מצליחים לשלב בינה מלאכותית בפעילותם מסתכנים בפיגור לא רק בתחום אחד, אלא בכל הספקטרום הטכנולוגי.

סוף היתרון של הבינה המלאכותית

במשך שנים, חברות שאימצו מוקדם בינה מלאכותית נהנו מיתרון ברור – תהליכים מהירים יותר, תובנות חכמות יותר ותפעול רזה יותר. אבל החלון הזה הולך ונסגר. נתוני מקינזי לשנת 2025 מראים ש-92% מהחברות מתכננות להגדיל את השקעותיהן בבינה מלאכותית השנה, ו-87% צופות שבינה מלאכותית תגדיל את ההכנסות שלהן תוך שלוש שנים. המשמעות? בינה מלאכותית הופכת למוקד מכריע.

חברות שמתייחסות לבינה מלאכותית כאופציונלית כבר מאבדות קרקע. "פער הבינה המלאכותית" – הפער בין אלו ששולטים בבינה מלאכותית לבין אלו שעדיין מתנסים – הולך ומתרחב. רק 1% מהארגונים הגיעו לבשלות מלאה של בינה מלאכותית, אך המעטים הללו קובעים את הקצב עבור תעשיות שלמות. השאר חייבים להדביק את הפער או להסתכן בחוסר רלוונטיות.

בינה מלאכותית סוכנתית: החזית החדשה

אחת ההתפתחויות הטרנספורמטיביות ביותר המודגשות בדו"ח של מקינזי היא עלייתה של בינה מלאכותית סוכנתית. בניגוד למודלים מסורתיים של בינה מלאכותית המגיבים להנחיות, מערכות סוכנויות יוזמות. הן מתכננות, מבצעות ומסתגלות – ומטפלות במשימות מורכבות כמו אופטימיזציה של שרשרת האספקה, אוטומציה של שירות לקוחות וחיזוי אסטרטגי ללא קלט אנושי מתמיד.

מעבר זה מבינה מלאכותית ריאקטיבית לפרואקטיבית מסמן נקודת מפנה. עסקים חייבים כעת לחשוב מחדש על זרימות עבודה, היררכיות קבלת החלטות ואפילו תפקידי עבודה. השאלה אינה עוד "מה בינה מלאכותית יכולה לעשות עבורנו?" אלא "מה בני אדם עדיין צריכים לעשות?"

טרנספורמציה תפעולית

ההשפעה של בינה מלאכותית אינה מוגבלת לאסטרטגיה ברמה גבוהה – היא מעצבת מחדש את הפעילות היומיומית. בייצור, תחזוקה חזויה המונעת על ידי בינה מלאכותית מפחיתה את זמן ההשבתה וחוסכת מיליונים. בקמעונאות, התאמה אישית המונעת על ידי בינה מלאכותית מגבירה את שיעורי ההמרה ואת נאמנות הלקוחות. בפיננסים, מודלים של בינה מלאכותית מזהים הונאות בזמן אמת וממטבים תיקי השקעות.

אלה אינן תוכניות פיילוט – הן הופכות לנוהג סטנדרטי. וככל שכלי בינה מלאכותית הופכים נגישים וידידותיים יותר למשתמש, אפילו עסקים קטנים ובינוניים יכולים לרתום את כוחם.

ציוויים אתיים ואסטרטגיים

עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. מקינזי מדגישה כי אימוץ מושכל הוא המפתח. עסקים חייבים להשקיע לא רק ביכולות בינה מלאכותית אלא גם בממשל, שקיפות ומסגרות אתיות. ארכיטקטורות אמון – מערכות המבטיחות שלמות נתונים, פרטיות ואחריות – חיוניות לשילוב בר-קיימא של בינה מלאכותית.

יתרה מכך, חברות חייבות לתעדף את מוכנות כוח העבודה. הדו"ח חושף פער דורי באימוץ בינה מלאכותית: בני דור המילניום ודור ה-Z מרגישים הרבה יותר בנוח להשתמש בכלי בינה מלאכותית מאשר בני דור מבוגר. גישור על פער זה באמצעות הכשרה וניהול שינויים הוא קריטי למימוש מלוא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית.

מהייפ להרגל

עולם העסקים עבר מעבר להייפ של בינה מלאכותית. אנו נמצאים כעת בעידן הרגלי הבינה המלאכותית – שבו מערכות חכמות משובצות בכל פונקציה, החל ממשאבי אנוש ועד לוגיסטיקה. החברות שישגשגו יהיו אלו שמתייחסות לבינה מלאכותית לא כפרויקט, אלא ככלי הכרחי בכל עת.

התחזית של מקינזי לשנת 2025 היא קריאת השכמה. בינה מלאכותית אינה תוסף מבריק – זוהי התשתית של ארגונים מודרניים. מנהיגים חייבים לפעול בנחישות, להשקיע אסטרטגית ולהתרחב באחריות. כי בנוף של ימינו, הסיכון האמיתי אינו אימוץ בינה מלאכותית מוקדם מדי – אלא אימוץ מאוחר מדי.

הפוסט בינה מלאכותית מעצבת מחדש את עולם העסקים: זהו כבר אינו יתרון תחרותי אלא צורך קיומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוולקום (Qualcomm Technologies) הודיעה על רכישת Arduino – פלטפורמת הקוד הפתוח הפופולרית בקרב מייקרים, מהנדסים ומוסדות חינוך – במהלך שנועד “לדמוקרטיזציה” של מחשוב קצה ו-AI עבור מפתחים ברחבי העולם. תנאי העסקה לא פורסמו, והשלמתה תלויה באישורים רגולטוריים. Arduino תשמור על המותג, הכלים והמשימה שלה, ותמשיך לתמוך בשבבים של יצרנים רבים, לא רק בקוולקום. לפי החברות, לקהילת Arduino יש למעלה מ-33 מיליון משתמשים פעילים. ההודעה פורסמה ב-7 באוקטובר 2025. (qualcomm.com)

מה חדש: UNO Q – “שני מוחות” על לוח אחד

לצד ההודעה על הרכישה הושק UNO Q – לוח פיתוח בדפורם-פקטור של UNO, המשלב מעבד יישומי Dragonwing QRB2210 של קוולקום, המסוגל להריץ לינוקס (Debian), עם מיקרו־בקר STM32U585 למשימות זמן אמת. הארכיטקטורה הדואלית מאפשרת להריץ ראייה ממוחשבת, עיבוד קול ומודלי AI קלי משקל בצד ה-Linux, ובמקביל לשלוט בדיוק גבוה במנועים, חיישנים ו-I/O דרך ה-MCU. לפי Arduino, הרכיבים כוללים האצות AI, GPU ומעבדי תמונה (ISP), לצד תמיכה במצלמות, אודיו ותצוגות. (blog.arduino.cc)

ב-Arduino מדגישים כי UNO Q נועד להיות “הכלי המיידי” של כל מפתח – מהדגמה הראשונה ועד אבטיפוס תעשייתי – כאשר אקו-סיסטם הספריות והסקצ’ים של Arduino נשאר מוכר, אך כעת נוסף לו כוח מחשוב של מחשב לינוקס מלא. דפי המוצר הרשמיים מדברים על “ארגז כלים אחד” המשלב את שני העולמות – לינוקס וזמן אמת – באותו לוח. (Arduino Online Shop)

App Lab: סביבת פיתוח מאוחדת ל-Linux, RTOS, Python ו-AI

במקביל הוצג App Lab – סביבת פיתוח חדשה שמאחדת את מסלול העבודה בין Arduino Sketch (C/C++), סקריפטים ב-Python ומודלי AI בקונטיינרים, ומנהלת אותם מממשק אחד. App Lab משתלבת ישירות עם Edge Impulse – פלטפורמת ה-TinyML שנרכשה זה מכבר בידי קוולקום – כדי לייעל איסוף נתונים מהעולם האמיתי, אימון, כיוונון ופריסה של מודלים למשימות כמו זיהוי אובייקטים ובני אדם, סיווג תמונה, זיהוי קולות סביבה ו-keyword spotting. (Arduino Online Shop)

למה זה חשוב: מ-“בלינק” ל-“תחשוב”

Arduino נולדה לפני כ-20 שנה ככלי הוראה ואבטיפוס זריז. השילוב בין לינוקס עתיר יכולות ל-MCU דטרמיניסטי משקף מגמה רחבה במחשוב קצה: צורך בעיבוד AI מקומי (vision, audio) לצד בקרה בזמן אמת – ברובוטיקה, בית חכם מתקדם, תעשייה ו-IoT. עבור תעשיות אלה, היכולת להריץ inference מקומי מפחיתה תלות בענן, חוסכת רוחב-פס וזמן שיהוי, ומשפרת פרטיות. UNO Q ממקם את Arduino מול לוחות בסגנון Raspberry Pi, אך מוסיף את רובד ה-MCU המוכר של Arduino על אותו PCB. (LinuxGizmos.com)

האסטרטגיה של קוולקום: “פול-סטאק” ל-Edge AI

הרכישה מצטרפת לרכישות קודמות של Foundries.io (מערכת עדכוני OTA ואבטחה) ו-Edge Impulse (כלי TinyML), ומסמנת שאיפה לבנות ערימה מלאה – חומרה, תוכנה וכלים – למיליוני מפתחים, מההובי ועד הארגון, כולל מסלול מסחרי בקנה מידה גלובלי. בקוולקום מציינים כי שימור הגישה הפתוחה של Arduino הוא תנאי מרכזי, וכי הפלטפורמה תמשיך לתמוך בשבבים של ספקים נוספים. ההיגיון העסקי: להכניס את קהילת המפתחים העצומה של Arduino אל תוך אקו-סיסטם קוולקום ולהאיץ פרויקטים משלב הדגם לשוק. (qualcomm.com)

זמינות ומחיר

פרסומים בתקשורת מציינים כי ה-UNO Q יוצע להזמנה מוקדמת במחיר של כ-44 דולר, עם USB-C וסביבת App Lab מותקנת מראש; נתונים אלו עשויים להשתנות עם ההשקה בפועל, ולכן מומלץ להצליב מול דף המוצר הרשמי של Arduino. (The Verge)

מה הלאה?

העסקה תלויה באישורים רגולטוריים. אם תאושר, שילוב קהילת Arduino בכלי ה-AI והקצה של קוולקום עשוי להשפיע על אופן שבו מפתחים בונים מוצרי IoT חכמים – החל מאבטיפוסים בכיתה ועד קווי ייצור חכמים. עבור קוראים טכניים, יהיה מעניין לעקוב אחרי זמינות ה-SDKs, תאימות הספריות הקיימות, תמיכת הקרנל וה-device tree לליבת ה-Dragonwing, והיקף התמיכה של App Lab ב-containerization על הלוח עצמו. (Reuters)

הפוסט קוולקום רוכשת את Arduino ומשיקה UNO Q עם “שני מוחות” ל-Edge AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפנל בסיליקון קלאב הראה עד כמה עולם הסייבר מצוי בצומת דרכים. מצד אחד, האיומים מתעצמים בקצב מבהיל: פישינג חכם, דליפות מידע באמצעות פרומפטים, ואיום עתידי של מחשוב קוונטי. מצד שני, אותן טכנולוגיות בדיוק מציעות למגינים הזדמנות לבנות מערכי הגנה חכמים, יעילים ומהירים.

כפי שניכר מתשובות הדוברים לשאלותיו של גרדמן, התשובה לשאלה "משבר או מהפכה" אינה חד-משמעית. ייתכן שהיא גם וגם. אך ברור כי הארגונים שלא יאמצו את הבינה המלאכותית כמרכיב ליבה בהגנה על המידע – עלולים להישאר מאחור.

במפגש האחרון של פורום ההייטק Silicon Club, שהתקיים ב- 30 ספטמבר 2025, התקיים פנל מרכזי תחת הכותרת "בינה מלאכותית בסייבר: משבר או מהפכה?". בפנל השתתפו שלושה דוברים בולטים: עופר סמדרי, מנכ״ל Torq; הילה זיגמן, שותפה כללית בקרן Cyberstarts; ובן וולקוב, מנכ״ל QIZ. הדיון נסב סביב שלוש נקודות עיקריות: העומס ההולך וגובר של התרעות והצורך באוטומציה, האצת היזמות וההשקעות בפתרונות מבוססי AI, והאיום המתקרב של מחשוב קוונטי על מערכות ההצפנה. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן, מנכ״ל ASG, אשר הציב בפני המשתתפים שאלות נוקבות על עתיד תחום הסייבר בעידן שבו גם התוקפים וגם המגנים חמושים בבינה מלאכותית.

הפתיחה: מהפכה או משבר?

גרדמן פתח את הדיון בשאלה פשוטה אך טעונה: “כיצד אתם רואים את השפעת הבינה המלאכותית על עולם הסייבר – יותר כהזדמנות או יותר כאיום?”

עופר סמדרי מסכים: “אנחנו חיים בתוך משבר מתמשך. נפח ההתרעות בסביבת ה-SOC הפך לבלתי אפשרי לניהול. בלי אוטומציה חכמה מבוססת AI, הארגונים פשוט לא ישרדו.”

מנגד, הילה זיגמן הציעה נקודת מבט אחרת: “אני רואה בכך מהפכה של ממש. המגינים מקבלים סוף סוף כלים שמאפשרים להם לפעול במהירות ובעומק שלא היה אפשרי בעבר. זה שינוי פרדיגמה.”

בן וולקוב בחר בגישה זהירה יותר: “זה גם וגם. מצד אחד, התוקפים מתחזקים בצורה מסוכנת, אבל מצד שני – הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו לבנות מערכי הגנה חדשים. השאלה היא מי ישכיל לרוץ מהר יותר.”

עומס ההתרעות: האוטומציה כקו ההגנה הראשון

גרדמן שאל את סמדרי כיצד Torq מתמודדת עם ההצפה של התרעות.

סמדרי: “בארגון ממוצע, צוות ה-SOC מקבל מיליוני התרעות ביום. רוב מוחלט מהן אינן רלוונטיות, אבל בלי כלים מתקדמים קשה לדעת מה חשוב באמת. Torq פיתחה מערכת אוטומציה חכמה שמבוססת על בינה מלאכותית. המערכת לא רק מקבלת ומסווגת את ההתרעות, אלא גם מפעילה תהליכי תגובה מיידיים – למשל, בידוד מכונה חשודה או חסימת גישה – והכול בשניות.”

בתשובה לשאלה האם אוטומציה כזו עלולה להחליף את הצוות האנושי, סמדרי הבהיר: “האוטומציה לא מחליפה אנשים, היא משחררת אותם מהעבודה השחורה של מיון אינסופי. אנשי ה-SOC יכולים להתמקד בניתוח האסטרטגי ובאירועים החריגים באמת. השילוב הזה – אדם ובינה מלאכותית – הוא המפתח.”

מבט מהשוק: אימוץ מטורף של AI

גרדמן הפנה את השאלה להילה זיגמן: “מה את רואה מהזווית של משקיעה בשוק? האם זו באמת מהפכה?”

זיגמן: “בהחלט. אנחנו רואים אימוץ בקצב שלא הכרנו. כמעט כל סטארטאפ חדש בתחום מציע פתרון מבוסס AI – החל מסוכני אבטחה אוטונומיים ועד כלי אנליטיקה חכמים שמבצעים חיתוכים בזמן אמת. היזמים מבינים שהשוק דורש יעילות מיידית, והלקוחות מוכנים לאמץ.”

יחד עם זאת, היא הזהירה מפני התפזרות: “יש היום עשרות חברות שמציעות פתרונות נקודתיים. בסוף תתרחש קונסולידציה – פחות חברות ישרדו, אבל אלו שיישארו יספקו ערך אמיתי ועמוק. זה לא ‘בועה’, אלא תהליך טבעי של שוק מתבגר.”

בתשובה לשאלה “האם זה לא מסוכן להכניס כל כך הרבה סוכנים אוטונומיים לארגונים?” השיבה זיגמן: “זו בדיוק הנקודה. לצד סוכני ה-AI עצמם קמה שכבה חדשה – AgentOps. מדובר בתשתית ניהול ובקרה על הסוכנים: הרשאות, ניטור פעילות, הגבלת גישה למידע רגיש. בלי זה – הסוכן יכול להפוך בעצמו לווקטור תקיפה. זה עולם חדש שמחייב מדיניות ברורה ונראות מלאה.”

האיום הקוונטי: העתיד כבר כאן

גרדמן הפנה את הדיון לעתיד רחוק יותר ושאל את בן וולקוב על השפעת מחשוב קוונטי.

בן וולקוב: “הצפנות שמגינות על העולם הדיגיטלי שלנו – מתעודות זהות ועד עסקאות בנקאיות – לא יחזיקו מעמד מול מחשבים קוונטיים. כבר היום מתבצעות מתקפות מסוג ‘Harvest Now, Decrypt Later’: אוספים מידע מוצפן ומחכים ליום שבו יהיה אפשר לפצח אותו. ברגע שזה יקרה – ייחשפו רטרואקטיבית כמויות עצומות של מידע.”

“אבל מחשב קוונטי יציב עדיין לא קיים. למה לרוץ כבר היום?”

וולקוב השיב: “כי המידע חי לאורך זמן. מסמכים משפטיים, סודות תעשייתיים או נתונים רפואיים יכולים להיות רלוונטיים גם עוד עשור או שניים. אם מישהו אוסף את המידע הזה עכשיו – הוא יוכל לפצח אותו בעתיד. לכן יש להתחיל כבר היום במיפוי הקריפטוגרפיה הארגונית, להבין אילו מערכות תלויות באלגוריתמים ישנים, ולתכנן מעבר הדרגתי ל-PQC – הצפנה לאחר-קוונטום.”

פישינג חכם והיגיינת פרומפטים

בהמשך העלה גרדמן סוגיה פרקטית: “מה לגבי מתקפות פישינג שנוצרות באמצעות מודלים גנרטיביים – איך מתמודדים עם זה?”

עופר סמדרי: “כאן נדרשת היגיינת פרומפטים. עובדים חייבים לדעת מה לא לשתף עם כלי AI פנימיים, כדי למנוע דליפת מידע רגיש. במקביל, מערכות DLP חייבות לדעת לזהות ולחסום ניסיונות הזרקת פרומפטים בזמן אמת. זה שילוב של חינוך, מדיניות וכלים טכנולוגיים.”

הילה זיגמן: “אנחנו רואים ארגונים שמכניסים נהלים מחמירים סביב השימוש בכלי AI. זה כולל ניטור של אינטראקציות, מגבלות על סוגי נתונים שניתן להכניס לסוכן, והכשרת עובדים. בסופו של דבר, הבעיה אינה רק טכנולוגית אלא גם תרבותית.”

שילוב בין איום להזדמנות

לקראת סיום חזר גרדמן לשאלה המקורית: “אז מה בסופו של דבר – זה יותר משבר או יותר מהפכה?”

עופר סמדרי: “זה בהחלט משבר, כי התוקפים קיבלו כלי שמגביר את היכולות שלהם פי כמה. אבל מי שיתעל את זה להגנה – יוכל להתמודד.”

הילה זיגמן: “אני רואה בזה מהפכה. זו הפעם הראשונה שהמגינים מקבלים יתרון טכנולוגי אמיתי. אם saboteur יחיד יכול לנהל מתקפה מתוחכמת בעזרת AI, גם ארגון קטן יכול להגן על עצמו ברמה של תאגיד ענק.”

בן וולקוב: “זו תקופה דו-קוטבית. מצד אחד האיום הקוונטי מרחף מעל כולנו. מצד שני, היכולות החדשות של AI מבטיחות שנוכל להיערך בצורה חכמה. מי שירוץ מהר יותר – ינצח.”

בהחלט, אבי. הנה גרסה משוכתבת לפסקת מסקנות הפאנל בסגנון חדשותי יותר, עם ניסוח זורם וברור יותר:

מסקנות הפנל

בסיום הדיון סוכמו שורה של עקרונות פעולה שמנהלי אבטחת מידע לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהם. ראשית, יש להטמיע את יכולות ה-AI בכל שכבות ההגנה – מה-SOC ועד לתקשורת עם המשתמשים – כדי להתמודד עם היקפי מידע עצומים בזמן אמת. שנית, ניהול AgentOps חייב להפוך לשגרה ארגונית: פיקוח, הרשאות ובקרה צמודה על כל סוכן-AI, כדי למנוע ניצול לרעה. במקביל, יש לעדכן את מדיניות ה־DLP כך שתתייחס גם לפרומפטים ולשימושים במודלי generative AI, ולא רק לנתונים קלאסיים.

המסר השלישי התמקד בעתיד: ארגונים צריכים להתחיל כבר כעת במיפוי הקריפטוגרפיה הפנימית ולהיערך לעידן המחשוב הקוונטי, כולל מעבר הדרגתי להצפנה עמידה לקוונטום (PQC). לבסוף, התרבות הארגונית עצמה חייבת להשתנות – לעבור מתגובתיות ידנית לאוטומציה מתקדמת, לקצר דרמטית את זמני התגובה לאירועים ולהפחית טעויות אנוש.

גרדמן סיכם את הדברים באמירה נחרצת: “ארגונים שלא יטמיעו את ה-AI בלב מערך ההגנה שלהם, ימצאו עצמם מאחור. זהו לא כלי נוסף – זו השדרה המרכזית של הסייבר החדש.”

הפוסט פנל סיליקון קלאב: בינה מלאכותית בסייבר: משבר או מהפכה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק האחסון והזיכרון העולמי ניצב בפני טלטלה חדשה. פואה חיין־סנג (Pua Khein-Seng), מנכ"ל חברת Phison Electronics, טען בראיון למגזין הטכנולוגי CommonWealth הטייוואני כי המחסור ב־NAND, הצפוי להתחיל ב־2026, עלול להימשך עשר שנים. לדבריו, השוק נכנס ל"סופר־סייקל" חדש שעתיד לשנות את פני תעשיית האחסון.

סיבות למחסור ארוך טווח

פואה הסביר כי במשך שנים יצרני זיכרון השקיעו בהרחבת קווי הייצור, מה שהוביל לנפילת מחירים ולחוסר יכולת להחזיר השקעות. מאז 2019–2020 ההשקעות ירדו בצורה חדה, וב־2023 חברות כמו Micron ו־SK Hynix העבירו חלק גדול מההון להשקעות ב־HBM, זיכרון רווחי יותר עבור אימוני בינה מלאכותית, מה שהותיר את תחום ה־NAND מוזנח יחסית.

התוצאה: היצע מוגבל בדיוק בתקופה שבה הביקוש נוסק – בעיקר בגלל הבום של מרכזי הנתונים לאינטליגנציה מלאכותית.

ביקוש מונע בינה מלאכותית

בעוד ש־HBM (זיכרון DRAM עתיר־רוחב־פס) שימש בעיקר לאימון מודלים, כעת, כשהמודלים מתבגרים, הדגש עובר ל־inference – השלב שבו יש לשרת מיליארדי משתמשים, לאמן מחדש מודלים על בסיס נתונים חדשים ולאחסן כמויות עצומות של מידע. כאן נכנס ה־NAND, שמספק פתרונות אחסון בקנה מידה עצום.

פואה טוען כי מרכזי נתונים אינם יכולים להסתמך על GPU בלבד: "כדי להרוויח כסף, צריך משתמשים. משתמשים מייצרים נתונים. הנתונים צריכים להישמר. לכן מרכזי נתונים ימשיכו להתרחב סביב האחסון – זה התפקיד הבסיסי שלהם".

מ־HDD ל־SSD – שינוי מאזן הכוחות

התחזיות מצביעות על ירידת מחירי SSD כך שיתקרבו למחירי HDD בתוך חמש עד שמונה שנים. במקביל, זמני האספקה של דיסקים קשיחים מתארכים לעד שנה, מה שמאיץ את המעבר לאחסון מבוסס SSD.

ב־2020 היחס בין SSD ל־HDD במרכזי נתונים עמד על חד־ספרתי מול מעל 90%. כיום מדובר כבר על 20% לעומת 80%, והחזון של פואה הוא הגעה ל־80%–100% SSD בעשור הקרוב.

השלכות על השוק הפיננסי

בנקים גדולים, בהם Morgan Stanley, מתחילים להזהיר משקיעים מפני "סופר־סייקל" צפוי בשוק הזיכרון, המשלב ביקוש ל־HBM ול־NAND. גם התחרות מול סין, שמתכננת להיכנס לשוק ה־HBM תוך שנתיים, צפויה להשפיע.

המשמעות: עשור של השקעות באחסון

לדברי פואה, השאלה האמיתית היא לא רק כמה יעלה הייצור, אלא כמה קיבולת חדשה תידרש כדי לתמוך במעבר מ־HDD ל־SSD, במקביל לבום בבינה המלאכותית. להערכתו, זה מה שיבטיח את המשך עוצמתו של ה־NAND בעשר השנים הקרובות.

הפוסט מנכ"ל Phison: המחסור ב־NAND יימשך עשור ויוביל ל"סופר־סייקל" חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש Silicon Club שנערך בספטמבר 2025, במסגרת הדיון על אבטחת מידע בעידן ה-AI, עלה לבמה יבגני דיברוב, מנכ״ל ומייסד-שותף של Armis Security. דיברוב, שייסד את החברה בשנת 2016 יחד עם נדיר יזרעאל, תיאר את המסע יוצא הדופן של Armis – חברה ישראלית שכבר ביצעה אקזיט, שווה כיום כ-5 מיליארד דולר, וממשיכה לצמוח בקצב מהיר.

האתגר: התפוצצות של מכשירים וחולשות

לדברי דיברוב, שלושה טרנדים מרכזיים עמדו לנגד עיניהם כשייסדו את Armis – וכולם רק התעצמו מאז:

1. התפוצצות של מכשירים מחוברים – לא רק מחשבים ושרתים, אלא גם מתגים, מצלמות, מכשירים רפואיים, בקרים תעשייתיים, מערכות לוגיסטיקה ועוד. רובם אינם מאפשרים התקנת אנטי-וירוס או אמצעי הגנה מסורתיים.
2. גידול אקספוננציאלי בכמות החולשות – מכשירים רבים מבוססים על מערכות הפעלה ישנות, חלקן מלפני עשרים שנה, ללא עדכוני תוכנה או תמיכה יצרנית.
3. הסלמה במספר התקיפות על תשתיות קריטיות – מתקפות ממוקדות על שדות תעופה, בתי חולים, נמלים, מערכות אנרגיה ומרכזים לוגיסטיים הפכו לנפוצות יותר מתמיד.

״כשאנחנו מגיעים לארגונים, אנחנו מגלים שלצד כמה אלפי מחשבים יש מאות אלפי מכשירים חכמים שמחוברים לאינטרנט. אלו הנכסים האמיתיים שצריך להגן עליהם,״ אמר דיברוב.

כיצד מגינים על התשתיות הקריטיות?

Armis פיתחה פלטפורמת Cyber Exposure Management and Security הכוללת שבעה מוצרים שונים, המתמקדים במיפוי נכסים, ניהול חולשות והגנה על תשתיות קריטיות.

שני תחומים בולטים במיוחד:

• OT/IoT Security – הגנה על מערכות תעשייתיות, בקרים, רשתות אנרגיה ומרכזים לוגיסטיים.
• Medical Device Security – הגנה על מכשירים רפואיים בבתי חולים, שידועים כחשופים מאוד למתקפות.

הגישה מבוססת על זיהוי מלא של כלל הנכסים בארגון – לא רק מחשבים, אלא גם מצלמות, מערכות מעליות, מכשירי MRI, וציוד תעשייתי. הפלטפורמה אוספת נתונים ממגוון מקורות, כולל מתעבורת הרשת, מזהה יצרן, דגם, גרסת תוכנה ופרצות ידועות, ובכך מעניקה לראשונה לארגון תמונה מלאה על מה שיש ברשותו.

דוגמאות מהשטח

• חברות תעופה: Armis מגנה על שדות התעופה הגדולים בארה״ב.
• בנקים: בבניין ראשי של אחד הבנקים הגדולים בארה״ב התגלו 4,000 מחשבים אל מול 500 אלף מכשירים מחוברים – רובם חסרי הגנה בסיסית.
• בתי חולים: במוסדות רפואיים רבים, תקיפות כופרה משביתות ציוד רפואי חיוני ומאלצות מעבר לניהול ידני. בארה״ב אף דווח על מקרי מוות טרגיים של תינוקות עקב נפילות סייבר.
• ריטייל ולוגיסטיקה: מרכז לוגיסטי אחד שנפגע עלול לגרום להפסדים של מאות מיליוני דולרים.

שימוש ב-AI לטובת ההגנה

דיברוב התייחס גם להשפעת הבינה המלאכותית: “התקיפות היום מואצות פי אלף בזכות AI, אך גם הצד המגן יכול להשתמש ביכולות הללו לטובתו. אם המערכת מכירה היטב את סביבתה – היא מסוגלת לזהות חריגות בזמן אמת ולעצור אותן מיד.”

⁠Armis פיתחה פלטפורמת Cyber Exposure Management and Security הכוללת שבעה מוצרים שונים, המתמקדים במיפוי נכסים, ניהול חולשות והגנה על תשתיות קריטיות.. לדבריו, הפלטפורמה של Armis מנטרת התנהגות של כ-6.5 מיליארד מכשירים בעולם, ובזכות עיבוד הנתונים בענן, התקיפה שמזוהה אצל לקוח אחד בארה״ב מתורגמת להגנה מיידית על לקוחות אחרים באירופה ובמקומות נוספים.

החברה כיום והיעדים קדימה

Armis כבר חצתה את רף ה-300 מיליון דולר בהכנסות שנתיות, מעסיקה כ-1,000 עובדים – רובם בישראל – וממשיכה להתרחב לשווקים ומוצרים חדשים. המטרה, לדברי דיברוב, היא להגיע בתוך שלוש שנים להכנסות של מיליארד דולר בשנה ולהיות חברת אבטחת סייבר ענקית בקנה מידה עולמי.

דבריו של יפגני דיברוב במפגש הסיליקון קלאב המחישו עד כמה התשתיות הקריטיות – אנרגיה, תחבורה, בריאות ופיננסים – הן היעד העיקרי של מתקפות סייבר מתוחכמות. בעוד התוקפים נעזרים ב-AI כדי להגביר את קצב ההתקפות, Armis מפתחת פלטפורמות הגנה שמבוססות על בינה מלאכותית, מיפוי נכסים וניטור בזמן אמת. “המטרה שלנו היא פשוטה,” סיכם דיברוב, “להגן על הדברים שהכי חשובים לחיים של כולנו.”

הפוסט יבגני דיברוב: "התוקפים מכוונים לתשתיות הקריטיות – אנחנו כאן כדי לעצור אותם" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, אירופה נאלצה לשנות כיוון באופן חד. מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי הביטחון עד ל־5% מהתמ"ג עד 2035, והבינו כי לא ניתן להמשיך להסתמך על ארה"ב ואסיה לאספקת טכנולוגיות קריטיות. בלב הדיון – תעשיית השבבים, המהווה תשתית הכרחית לנשק מתקדם, מחשבי־על ויכולות בינה מלאכותית.

הנציבות האירופית הציגה ב־2022 את "חוק השבבים האירופי" – תוכנית שאפתנית להגדיל את ייצור השבבים ביבשת מ־10% ב־2020 ל־20% עד 2030. לצורך כך הוקצו 43 מיליארד אירו להשקעות ציבוריות ופרטיות, במטרה לחזק את שרשראות האספקה ולבנות עצמאות טכנולוגית. "זו השקעה קריטית בריבונות ובביטחון של אירופה," אמרה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין.

שבבים – עמוד השדרה של המערכות הצבאיות

מערכות נשק מודרניות – מטילים ומטוסי קרב ועד לוויינים ורחפנים – נשענות על שבבים מתקדמים. המלחמה באוקראינה המחישה זאת היטב: חימוש מדויק וכלי טיס אוטונומיים תלויים ישירות ביכולות עיבוד גבוהות בזמן אמת. פרויקטים דוגמת מערכת הקרב האווירי העתידית (FCAS), שמובילות צרפת, גרמניה וספרד, מדגימים את התלות בשבבים רבי־עוצמה עבור נשק על־קולי, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית.

אחד המיזמים הבולטים הוא SiPearl, המפתחת את שבב Rhea כחלק מה־European Processor Initiative. השבב מיועד לסופר־מחשבים אירופיים ולשימושים צבאיים כמו סימולציות טילים ורכב אוטונומי. בקיץ האחרון גייסה החברה 130 מיליון אירו להמשך פיתוח וייצור. מנכ"ל החברה, פיליפ נוטון, הדגיש: "חומרה ריבונית חיונית לעצמאות אירופה בתחומי הביטחון והבינה המלאכותית."

פערים ואתגרים

למרות ההתקדמות, אירופה עדיין סובלת ממחסור במפעלי ייצור (fabs). נכון להיום, GlobalFoundries בדרזדן היא המפעל הגדול ביותר, לאחר שהקמת פלטפורמות מתוכננות של אינטל בגרמניה ובפולין נעצרה. "עלינו להרחיב את האקוסיסטם האירופי במיקרואלקטרוניקה," אמר סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti. עם זאת, השקעות חדשות – כמו הקמת Smart Power Fab של אינפינאון בדרזדן – מאותתות על שינוי מגמה.

אירופה מנסה לצמצם את הפער מול ארה"ב וסין, אך הדרך עוד ארוכה. מומחים כבר קוראים ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק את הצעדים הראשונים. כל עוד תלות היבשת ביבוא שבבים מתקדמים נמשכת, לא תוכל אירופה להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית מלאה.

הפוסט אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי ו־AI21 Labs, ממשיך להוביל יוזמות פורצות דרך בתחום הבינה המלאכותית. חברת הסטארטאפ החדשה שלו, AAI, שנוסדה בסוף 2023, השלימה לאחרונה סבב גיוס משמעותי בהובלת קרן ההון סיכון האמריקנית Lightspeed. על פי הערכות, החברה גייסה מאות מיליוני דולרים לפי שווי של מעל מיליארד דולר – והצטרפה בכך לרשימת ה"יוניקורנים".

החברה מתמקדת בפיתוח תחום חדשני המכונה "בינה מלאכותית מומחית" (AEI), שנועדה לשחזר את תהליכי החשיבה של מומחים אנושיים – מדענים, מהנדסים ומתמטיקאים – ולהשתפר בהתבסס על ניסויים וידע מתעדכן. הגישה נבדלת מהחזון של בינה מלאכותית כללית (AGI), שמטרתה חיקוי כללי של המוח האנושי.

שעשוע הקים את AAI יחד עם פרופ' שי שלו־שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מובילאיי, שהיה גם שותפו לייסוד חברת הרובוטיקה Mentee. בין המייסדים הנוספים נמנים תלמידי דוקטורט לשעבר של שעשוע, ובהם פרופ' יואב לוין, פרופ' אור שריר, ד"ר נעם וייס וד"ר גל בנעמיני – כולם חוקרים בעלי רקע במדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה.

לפי נתוני Pitchbook, בשנה האחרונה גייסה החברה גם סבב Seed בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, בהשתתפות Dell Capital, Pitango ו־BRM – שלוש קרנות ותיקות שכבר השקיעו במיזמים קודמים של שעשוע כמו אורקם.

למרות שהחברה שומרת על פרופיל נמוך ועד כה פרסמה בעיקר מאמרים אקדמיים, היא כבר מציבה לעצמה יעד שאפתני: פיתוח מערכות AI שיוכלו לסייע במדע ובהנדסה ולספק לאנושות כלים לפתרון בעיות מורכבות. באתר החברה מתפרסמות כיום משרות פתוחות בתחומי הפיתוח וההנדסה, מה שמעיד על התרחבות הדרגתית בפעילותה.

הפוסט הסטארטאפ החדש של אמנון שעשוע בתחום ה־AI גייס מאות מיליוני דולרים והגיע לשווי של מעל מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח חדש שפרסם אתר המחקר הפיננסי BestBrokers מצביע על כך ששנת 2025 צפויה לשבור שיא נוסף במספר חברות הסטארטאפ הפרטיות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ומעלה – מה שמכונה "יוניקורן". עד אמצע ספטמבר כבר 63 חברות חדשות הצטרפו למועדון היוקרתי, ובקצב הנוכחי מספרן יעלה על 84, שנרשם ב־2024.

הדו"ח מתבסס על נתוני CB Insights ו־Pitchbook ומציג מגמות מרכזיות בהשקעות ההון הפרטי. סך השווי של היוניקורנים החדשים ב־2025 עומד כבר על 103.7 מיליארד דולר, כשחברת הבינה המלאכותית האמריקנית Thinking Machines Lab מובילה את הרשימה עם שווי של 12 מיליארד דולר.

בינה מלאכותית בחזית החדשנות

המגזר הבולט ביותר הוא ללא ספק הבינה המלאכותית, עם 17 חברות – 27% מכלל היוניקורנים החדשים השנה. לצד Thinking Machines Lab, ראוי לציין את Mistral מצרפת, שהשלימה גיוס של 1.7 מיליארד אירו והגיעה לשווי של 11.7 מיליארד אירו, מה שהפך אותה לחברת ה־AI המובילה באירופה. דוגמה נוספת היא Decart, חברה שהוקמה על ידי יזמים ישראלים בסן פרנסיסקו וכבר הגיעה לשווי של 3.21 מיליארד דולר.

הדו"ח מדגיש כי העניין הגלובלי ב־AI אינו מוגבל למוצרי צריכה או לצ’טבוטים, אלא כולל פיתוחים עמוקים בתחומי תוכנה ארגונית, בריאות וחינוך.

טכנולוגיה לארגונים – עמוד השדרה של העסקים

במקום השני ניצבת טכנולוגיית הארגונים (Enterprise Tech) עם 15 יוניקורנים – 23.8% מהסך. כאן בולטות חברות כמו Peregrine מארה"ב, שמפתחת פתרונות תשתית ענן והגיעה לשווי של 2.5 מיליארד דולר, ו־Supabase, המתחרה בקוד פתוח ל־Firebase, עם שווי של 2 מיליארד דולר. בקנדה, Tailscale מובילה בגזרת אבטחת הרשתות עם שווי של 1.45 מיליארד דולר.

סקטורים נוספים: פיננסים, רובוטיקה ובריאות

• פינטק: חמש חברות חדשות (7.9%). ביניהן Kalshi, בורסת חוזי אירועים רגולטורית, בשווי 2 מיליארד דולר.
• רובוטיקה: ארבע חברות (6.3%), המחלקות את ההובלה בין סין לארה"ב. The Bot Company ו־Gecko Robotics בארה"ב מול Zhiyuan Robot ו־Unitree Robotics בסין.
• בריאות: שלוש חברות (4.8%), בהובלת Neko Health משבדיה (1.8 מיליארד דולר) שמפתחת פלטפורמת סריקה רפואית מבוססת AI.
• אחרים: 19 חברות (30.2%), מתחומים מגוונים כמו פוד־טק, חלל ומחשוב קוונטי, עם פיזור רחב במדינות כמו הודו, פורטוגל וניו זילנד.

מרכזי הכובד בעולם

נכון לספטמבר 2025, ישנם 1,287 יוניקורנים פעילים בעולם. קרוב למחציתם – 714 – פועלים בארצות הברית. סין מחזיקה ב־156 חברות, הודו ב־68, ובריטניה וגרמניה עם 55 ו־33 בהתאמה.

סיליקון ואלי ממשיכה להיות בירת היוניקורנים העולמית עם 196 חברות, אחריה ניו יורק עם 124 ובייג’ינג עם 59.

שוק בשל ובוגר

אנליסטים מציינים כי לאחר בום אדיר בשנים 2021–2022, שבו נולדו מעל 500 יוניקורנים בשנה, השוק נכנס לשלב בוגר יותר. המספרים אמנם ירדו ב־2023 ל־69 בלבד, אך מאז נרשמת התאוששות מתונה ויציבה, שממשיכה להוכיח את כוחו של שוק ההון הפרטי בעיצוב הכלכלה הגלובלית.

בשורה התחתונה: מגזרי ה־AI והטכנולוגיה הארגונית מובילים את גל היוניקורנים החדש של 2025, אך לצד זאת צומחות חברות בתחומי רובוטיקה, בריאות, פינטק ואפילו חלל. התמונה שמצטיירת היא של שוק מגוון, עולמי ובוגר יותר, שבו החדשנות אינה מוגבלת לגבולות גיאוגרפיים – אלא מונעת על ידי שילוב של הון, טכנולוגיה וכישרון.

הפוסט שוק היוניקורנים 2025: הבכורה בידי בינה מלאכותית וטכנולוגיה לארגונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד בייג'ינג מורה לענקיות כמו עליבאבא ובייטדאנס לעצור רכישות של שבבי RTX Pro 6000D, הרגולטור הסיני קבע שאנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים בעת רכישת מלאנוקס הישראלית – צעדים שממחישים את החרפת הקרב הטכנולוגי מול ארה"ב

הרשויות בסין ממשיכות להחריף את הצעדים נגד ענקית השבבים האמריקאית אנבידיה. ביום רביעי (17.9.2025) הודיע הרגולטור על איסור לחברות הטכנולוגיה הגדולות במדינה, בהן בייטדאנס ועליבאבא, לרכוש את שבבי ה־AI של אנבידיה. במקביל, רשות הפיקוח על השוק (SAMR) פרסמה כי אנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים כאשר רכשה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 – חקירה שעדיין נמשכת.

איסור על שבבי RTX Pro 6000D

לפי דיווח ב־Financial Times, הרגולטור הסיני (CAC) הורה לחברות להפסיק את הבדיקות וההזמנות של השבב RTX Pro 6000D – גרסה מותאמת לסין שפותחה לאחר המגבלות שהטילה ארה"ב. האיסור מרחיב את הצעדים הקודמים נגד השבב H20, וגם הוא מתבסס על ההערכה כי שבבי AI סיניים הגיעו לרמת ביצועים דומה, ולעיתים אף עדיפה, על המוצרים של אנבידיה המותרים לייצוא לסין. בעקבות ההודעה ירדה מניית אנבידיה בכ־3%.

חקירה על רקע רכישת מלאנוקס

יום קודם לכן (15.9.2025), פרסם הרגולטור הסיני כי חקירה ראשונית העלתה שאנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים כאשר רכשה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020. העסקה אמנם אושרה אז על ידי סין בכפוף לתנאים מסוימים, אך לטענת הרשויות נמצאו חריגות בהסכמות. לפי החוק בסין, הפרות מסוג זה עלולות להוביל לקנסות בגובה 1%–10% מההכנסות השנתיות במדינה – במקרה של אנבידיה, מדובר על סכום שעשוי להגיע למיליארדי דולרים.

תגובות ואווירה גיאו־פוליטית

מאנבידיה נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחוק בכל היבט ונמשיך לשתף פעולה עם כל הרשויות הרלוונטיות." מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ציין בלונדון כי החברה "יכולה לשרת רק שוק שרוצה בה", והביע אכזבה אך גם סבלנות כלפי המצב.

הצעדים מגיעים בעיתוי רגיש: במדריד נמשכות שיחות סחר בין ארה"ב לסין, כשייצוא שבבים מהווה נושא מחלוקת מרכזי. סין הכריזה לאחרונה גם על פתיחת שתי חקירות נוספות בתחום המוליכים למחצה – האחת בנוגע להיצף שבבים אמריקניים, והשנייה בטענות לאפליה בהגבלות שהטילה וושינגטון.

המשמעות הרחבה

המסר מבייג'ינג ברור: הפחתת התלות באנבידיה והאצת הפיתוח של תעשיית שבבים מקומית שתוכל להתחרות ישירות במובילה העולמית. ההחלטות האחרונות עלולות לשנות את מאזן הכוחות בשוק השבבים הגלובלי, ולהעמיק את הקרע הטכנולוגי בין סין לארה"ב.

הפוסט סין אוסרת על חברות טכנולוגיה לרכוש שבבי אנבידיה – ובמקביל חוקרת את רכישת מלאנוקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת מהלך אסטרטגי משותף תפתח אינטל מעבדי x86 מותאמים לאנבידיה לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים, בעוד אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר במניות אינטל – צעד שמחבר בין עולמות ה־AI, ה־GPU והמעבדים הקלאסיים

אנבידיה (NASDAQ: NVDA) ואינטל (NASDAQ: INTC) הכריזו היום (18 בספטמבר 2025) על שיתוף פעולה אסטרטגי רב־שנתי לפיתוח מספר דורות של מוצרים מותאמים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. המהלך נועד להאיץ יישומים ועומסי עבודה בשווקים הארגוניים, הצרכניים וההיפרסקייל.

אינטגרציה באמצעות NVLink

החברות ישלבו בין הארכיטקטורות של אנבידיה ואינטל באמצעות ממשק NVIDIA NVLink, שיחבר את יכולות הבינה המלאכותית והמחשוב המואץ של אנבידיה עם טכנולוגיות ה־CPU המובילות של אינטל ומערכת האקוסיסטם הרחבה של x86.

דאטה סנטרים

במסגרת ההסכם, אינטל תעצב ותייצר מעבדי x86 מותאמים לאנבידיה, שישתלבו בפלטפורמות ה־AI של אנבידיה ויוצעו לשוק.

מחשוב אישי

בתחום המחשוב האישי, אינטל תפתח ותשווק מערכות על שבב (SoC) מבוססות x86 המשלבות שבבי GPU מסוג RTX של אנבידיה. מדובר בדור חדש של שבבי RTX SOC שיאפשרו למחשבים אישיים לשלב בין ביצועי CPU ברמה עולמית ליכולות GPU מתקדמות.

השקעה אסטרטגית

אנבידיה הודיעה כי תשקיע 5 מיליארד דולר במניות רגילות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה מותנית באישורים רגולטוריים ובתנאים מקובלים נוספים.

הצהרות מנהלים

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אמר: "הבינה המלאכותית מניעה מהפכה תעשייתית חדשה ומשנה את כל שכבות המחשוב – מהשבב ועד לתוכנה. שיתוף הפעולה ההיסטורי הזה מחבר באופן הדוק את מערך ה־AI והמחשוב המואץ של אנבידיה עם מעבדי אינטל והאקוסיסטם של x86 – שילוב של שתי פלטפורמות עולמיות מהמעלה הראשונה. יחד נבסס את היסודות לעידן הבא של המחשוב."

ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל, הוסיף: "ארכיטקטורת x86 של אינטל מהווה בסיס למחשוב המודרני זה עשרות שנים, ואנו מחדשים כדי לאפשר את עומסי העבודה של העתיד. הפלטפורמות המובילות שלנו לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים, יחד עם יכולות הייצור והאריזה המתקדמות, ישלימו את מנהיגותה של אנבידיה ב־AI ובמחשוב מואץ. אנו מעריכים את האמון שג’נסן וצוות אנבידיה נותנים בנו עם ההשקעה, ומצפים לחדשנות משותפת שתביא פריצות דרך חדשות."

הפוסט אנבידיה ואינטל ישתפו פעולה בפיתוח תשתיות בינה מלאכותית ומחשוב אישי * אנבידיה תשקיע 5 מיליארד ד' באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.