טסלה מפרקת את הצוות שבנה את Dojo – מחשב־העל לאימון בינה מלאכותית שעליו דיבר אילון מאסק כעמוד־תווך בדרך ל־Full Self-Driving. לפי בלומברג, מנהל הפרויקט פיטר בנון עוזב, והעובדים הנותרים יופנו לפרויקטי דאטה סנטר וחומרה אחרים בטסלה. רויטרס מדווחת כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הפרטים, והחברות המעורבות נמנעו מתגובה בשלב זה.

הפירוק מגיע אחרי גל עזיבות: כ־20 מאנשי Dojo עזבו כדי להקים את DensityAI – חברת שבבים, חומרה ותוכנה למרכזי נתונים ולרובוטיקה, שהוקמה בידי ראש Dojo לשעבר, גנש ונקטראמננן, יחד עם ביל צ’אנג ובן פלורינג. לפי פרסומים, DensityAI צפויה לצאת מהסתר בקרוב.

שינוי כיוון: מחשב־על ייעודי לשותפויות חיצוניות

על פי הדיווחים, טסלה תגביר את ההישענות על שבבי עיבוד של אנבידיה ו־AMD, ובייצור תיעזר בסמסונג. המהלך מצטרף להסכם אספקה גדול שנסגר בסוף יולי: עסקה בהיקף 16.5 מיליארד דולר עם Samsung Foundry לייצור שבב ה־AI6 הבא של טסלה לשנות ההמשך, שאמור לשרת גם את FSD וגם את הרובוט ההומנואידי Optimus.

הסגירה של Dojo איננה צעד מנותק: כבר בקיץ 2024 הציג מאסק את “Cortex” – אשכול אימון ענק שמוקם במטה טסלה באוסטין, המבוסס בהיקף רחב על GPU-ים של אנבידיה. Cortex הוצג כפתרון “ריאלי־עולם” לאימון על וידאו בקנה מידה עצום.

יתרה מזו, בדברי מאסק בשיחת המשקיעים לרבעון השני (23 ביולי 2025) עלה רעיון “התכנסות” בין קווי השבבים: “לחשוב על Dojo-3 ועל שבב ה־AI6… אינטואיטיבית נרצה למצוא התכנסות שבה זה בעצם אותו שבב” – רמז שבפועל מפחית הצדקה להמשיך שני פיתוחים שונים במקביל.

מה היה Dojo — ולמה זה משמעותי

Dojo הוכרז רשמית ב-AI Day הראשון של טסלה ב-2021, לצד שבב ה-D1 בעיצוב עצמי וארכיטקטורת “טיילים” ייחודית לאימון רשתות על בסיס וידאו מהרכב. בשלב מוקדם הוצהר כי יעבוד “לצד” GPU-ים של אנבידיה, ובהמשך הוזכר שבב D2 שיתקן צווארי בקבוק. כעת, עם פירוק הצוות והסטת מאמץ לשותפויות, נראה שטסלה נוטשת את קו השבבים הייעודי לאימון. (TechCrunch)

ב־2023 פרסמה מורגן סטנלי הערכה פומבית שלפיה Dojo לבדו עשוי להוסיף עד 500 מיליארד דולר לשווי טסלה באמצעות פתיחת זרמי הכנסה כמו רובוטקסי ושירותי תוכנה. לנוכח הסגירה, הערכה זו נראית — לפחות באופן הישיר — פחות רלוונטית.

בין החזון למציאות: רובוטקסי וגזרת הרכב

מאסק מנסה לשכנע משקיעים לראות בטסלה חברת AI ורובוטיקה, לא “רק” יצרנית רכב. ביוני הושק באוסטין פיילוט רובוטקסי מצומצם עם Model Y ומלווה אנושי במושב הקדמי, שזכה לדיווחים על תקריות נהיגה בעייתיות. השבתת Dojo — פרויקט שמאסק תיאר כמיועד “לעיבוד כמויות וידאו עצומות” — מסמנת שינוי טקטי בדרך ליעד הזה.

במקביל, דירקטוריון טסלה אישר בשבוע שעבר חבילת תגמול של כ-29 מיליארד דולר במניות למאסק, תוך הדגשת “מלחמת הכישרונות ב-AI” והצורך לשמור את מאסק ממוקד בטסלה נוכח עיסוקיו הנוספים (xAI וכו’). ההסלמה בתחרות על כוח-אדם בכיר ב-AI היא גם הרקע האסטרטגי לבחירה לרכז מאמץ בקו שבבים אחד (AI5/AI6) ובשותפויות חיצוניות.

מה המשמעויות המעשיות?

1. זמינות עיבוד ואימונים. מעבר מ־Dojo לשותפויות GPU משמעו קיצור סיכונים טכניים והאצה באמצעות חומרה סטנדרטית בקנה מידה תעשייתי — במחיר תלות בספקים חיצוניים ובשרשראות אספקה צפופות. (Reuters)
2. עלויות והיקפים. עסקת סמסונג מספקת עוגן לייצור שבבי AI6 לאורך שנים, אך אינה מחליפה תשתית אימון ייעודית. טסלה תידרש להוכיח שהארכיטקטורה ה”מתכנסת” שלה אכן מתאימה גם לאינפרנס בקצה וגם לאימון במרכזי נתונים. (Reuters)
3. תחרותיות ב-FSD. טסלה מצמצמת פיתוח שבבי אימון ייעודיים בזמן שחברות אחרות — מסטארטאפים ועד ענקיות — משקיעות בפתרונות חומרה ייחודיים ל-AI. מנגד, הסתמכות רחבה על אנבידיה היא גם דרך מהירה ליהנות מדור שבבים חדש (H200/B100 וכו’) בלי לשאת סיכוני פיתוח סיליקון. (Reuters)

ומה הלאה?

בטווח הקצר, טסלה תישען יותר על Cortex ועל ענני GPU סטנדרטיים כדי לאמן את מודלי הנהיגה והרובוטיקה שלה; בטווח הבינוני, מבחן התוצאה יהיה בביצועי תוכנת הנהיגה והשקת שירותי רובוטקסי מסחריים. שאלה פתוחה היא עד כמה יצליחו AI5/AI6 — שבבים שמאסק ציין כי נרצה “אותו שבב” למעשה — לכסות גם אימון וגם אינפרנס במידה מספקת כדי להצדיק ויתור על Dojo. בשלב זה, פרט למבנה העסקה עם סמסונג ולעדכון הכיוון, החברה לא פרסמה תכנון ארוך טווח מפורט.

שורה תחתונה: סגירת Dojo היא פנייה חדה — פחות “חומרה ייעודית של טסלה”, יותר סטנדרטיזציה על GPU-ים, לצד ייצור שבבי AI ייעודיים לרכב ולרובוטיקה בקבלנות חוץ. אם המהלך יקצר זמן לשוק ויחסוך סיכוני סיליקון — ייתכן שהוא יזרז את מימוש חזון ה-AI של טסלה. אם לא — הוא ייזכר כהחמצה של יתרון מבדל שבדיוק לשם כך הוקם Dojo.

אמפמ

כותרת: טסלה סוגרת את Dojo: הצוות פורק, ההשקעה זזה לאנבידיה ולסמסונג
כותרת משנה: אחרי גל עזיבות והקמת DensityAI, טסלה מוותרת על מחשב־העל לאימון וידאו ייעודי; עסקת 16.5 מיליארד דולר עם סמסונג ו־Cortex באוסטין הופכים לעמודי התווך החדשים.
תגים: טסלה, Dojo, בינה מלאכותית, FSD, רובוטקסי, אנבידיה, AMD, סמסונג, שבבים, Cortex, מחשבי על
ביטוי מפתח (Yoast): טסלה סוגרת את Dojo
נרדפים: מחשב־על לאימון, שבבי AI, AI6, AI5, מרכז דאטה, רובוטיקה, נהיגה אוטונומית
SLUG: tesla-shuts-down-dojo-aug-2025

• Reuters
• Tom's Hardware
• Investors
• Statesman
• The Economic Times

הפוסט טסלה סוגרת את פרויקט Dojo: מהלך חד במדיניות ה־AI, מעבר להסתמכות על אנבידיה ושותפות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח “דוח מצב התעסוקה בהייטק הישראלי 2023–2024” של RISE Israel (אוגוסט 2025) מצייר תמונה חדה: לאחר עשור של צמיחה מהירה, מספר המשרות בהייטק נתקע מאז סוף 2022. בין 2014 ל־2020 מספר המשרות גדל בקצב ממוצע של כ־3.3% לשנה, קפץ ב־2021–2022 בקצב חסר תקדים של כ־10%, ואז נעצר — מצב שמייצר לחץ בשוק עם יותר מועמדים לכל משרה פנויה. במקביל, הקיפאון איננו ייחודי לישראל; תבניות דומות נרשמו בארה״ב ובבריטניה, אך בישראל ההשלכות חריפות יותר משום שחלק ההייטק בתעסוקה גבוה מהעולם.

התמונה המפורטת לפי משפחות תפקידים מגלה שהפגיעה איננה סימטרית. הירידה החדה ביותר נרשמה בתפקידי העסקים — שיווק, מכירות ושירות — עם נסיגה מצטברת של 6.6% בשנים 2023–2024. אחריה תפקידי המנהלה והתפעול (כספים, כוח אדם, ייעוץ משפטי וכד’) עם ירידה של כ־4.1%. התפקידים הטכנולוגיים שמרו בקירוב על היקף התעסוקה שלהם. בתוך ליבת הטכנולוגיה קיימת שונות: QA ו־IT ירדו בכ־8% בשנתיים, לעומת עליות צנועות בתפקידי אלגוריתמים (+6%), הנדסת חומרה (+2%) ומדע נתונים (+1%). המגמה ברורה — תפקידים שקרובים יותר ל־R&D מחזיקים מעמד ואף גדלים מעט, בעוד שככל שמתרחקים מליבת המו״פ — הפגיעה עמוקה יותר.

גם בעסקים ובתפעול רואים את קווי המתאר של ההאטה: מכירות ושיווק נסוגו בכ־7% בשנתיים; פיתוח עסקי ירד בכ־2%. בתוך התפעול, משאבי אנוש צנחו בכ־8%, בעוד משפטים וכספים נותרו בקיפאון. המחברים מציינים שהקיצוץ ב־HR עשוי לשקף ציפייה של חברות להמשך גיוסים מצומצמים בטווח הקרוב.

מבט לפי השכלה מוסיף נדבך: בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה במספר המועסקים ללא תואר אקדמי (-5.4%), לצד עלייה קלה בקרב בעלי תואר ראשון (+0.9%). במקביל חלה ירידה במספר בעלי התארים המתקדמים בכלל ההייטק — תוצר של קיצוץ בתפקידי מעטפת שבהם שיעור בעלי תארים מתקדמים גבוה יחסית. מנגד, במסלולי הליבה הטכנולוגיים (מדמ״ח, הנדסת מחשבים/אלקטרוניקה ודומיהם) נרשמה עלייה של כ־10% במספר המועסקים בעלי תארים מתקדמים בשנתיים, ואף עלייה של כ־13% בקרב בעלי תארים מתקדמים שעובדים בתפקידים טכנולוגיים. זהו איתות מובהק להעמקת ההשקעות ביכולות מתקדמות — לרבות AI.

בוגרי מדעי המחשב ניצבים בחזית הסדק בין היצע לביקוש. מספר הבוגרים באוניברסיטאות כמעט הוכפל בארבע שנים — מ־1,621 ב־2020 ל־3,124 ב־2024. שיעור ההשמה של בוגרי תואר ראשון במדמ״ח בחברות הייטק ירד בכ־10 נקודות אחוז בשנתיים, עם הבדלים קטנים בין המוסדות. במקביל, שיעור ההרשמה של בוגרי מדמ״ח ללינקדאין זינק מ־46% ל־70% — אינדיקציה לעלייה במאמץ חיפוש עבודה. חשוב לא פחות: אין ראיות לכך שהכניסה להייטק הוגבלה רק למצטיינים מהמוסדות הבכירים; הגדלת המכסות לא פגעה באיכות הבוגרים לפי דרישות התעשייה. לצד זאת, המחברים מדגישים שהפער בין הציפיות לצמיחה לבין המציאות, יחד עם הגידול בהיצע, יוצר קושי משמעותי לבוגרים בטווח הקצר.

היבט מגדרי: לראשונה זה עשור, שיעור הנשים בתעסוקת ההייטק ירד קלות ב־2024 (כ־0.15 נקודת אחוז). שיעור הנשים בקרב העוזבים עמד על כ־40%, לעומת 38% בקרב המצטרפים, ובסך הכול נשים היוו 35.7% מהעובדים בסוף 2024. במקביל, ביזמות נמשך קיפאון סביב כ־20% חברות עם לפחות יזמת אחת, ונתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2025 מרמזים על ירידה חדה לכ־15% — הסתייגות: הנתונים חלקיים. גם בגיוסי הון ניכר פער לרעת סטארטאפים בהובלת נשים, בין היתר משום שנוכחותן גבוהה יותר בסקטורים שנפגעו בשנים האחרונות, כמו בריאות ומדעי החיים.

ברמת הסקטורים, הליבה ההיסטורית של ההייטק הישראלי מראה עמידות יחסית. סקטור הסייבר צמח בכ־8.9% בשנתיים, בעוד Enterprise Applications גדל ב־2.9%, מדיה דיגיטלית ובידור ב־1.7%, והמוליכים למחצה ירדו ב־0.7% בלבד. לעומת זאת, בסקטורים קטנים יותר התמונה תנודתית: קלינטק עלה ב־2023 ולאחר מכן ירד ב־2024 (-3.5%); אגריטק שמר על גודלו ואז ירד (-5.2% ב־2024); גם מדעי החיים (-3.9%) ותקשורת (-2.5%) ירדו ב־2024. המסקנה: השוק התכנס חזרה לגרעין החוזקות — תוכנה וסייבר — בזמן שחלקים פריפריאליים יותר נחלשו.

ומה לגבי מבנה הבעלות? ההאטה הייתה דומה בחברות מקומיות ובמרכזי מו״פ רב־לאומיים. בניגוד לשתי טענות נפוצות — שמרכזים רב־לאומיים יציבים בהרבה, או לחלופין ש״יברחו״ מהר יותר במצבי משבר — הנתונים עד כה אינם מצביעים על קיצוץ חריג במשרות במרכזי מו״פ עקב המלחמה בעזה או המשבר הפוליטי ביחס לחברות המקומיות.

כיווני מדיניות: המחברים מזהירים שהמעבר מעודף ביקוש כרוני לשוק תנודתי יותר הוא תרחיש שיש לקחת ברצינות. הם קוראים לעדכון מדיניות ההון האנושי: יעדים כמותיים בסגנון ועדת פרלמוטר, שנוסחו בשנות השיא, כבר אינם רלוונטיים; עם זאת, הדגשת לימודי STEM נותרת קריטית, וראוי לבחון מחדש את האפקטיביות של הכשרות חוץ־אקדמיות — בעיקר עבור אוכלוסיות עם בסיס אנגלית ומתמטיקה חלש.

השורה התחתונה: ההייטק הישראלי לא מתכווץ דרמטית, אבל הוא מתייצב בקיפאון דו־שנתי ומתכנס חזרה לליבת ה־R&D וה־AI. תפקידי המעטפת מתכווצים, הבוגרים החדשים נתקלים בסף כניסה גבוה יותר, והתקדמות שילוב הנשים נבלמת ואף נסוגה. הסיפור כאן הוא של סלקטיביות: פחות כמות, יותר עומק — וללא התאמות במדיניות ובהכשרות, עלולה להיפגע היכולת להתרומם מחדש כשהמחזור ישתנה.

הפוסט קיפאון של שנתיים בתעסוקת ההייטק: מעטפת מתכווצת, הליבה הטכנולוגית מחזיקה — ו־AI מושך קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VAST Data, שהוקמה ב־2015 על ידי רנן חלק ושחר פיינבליט, נמצאת על סף קפיצת מדרגה היסטורית. לפי דיווחים של רויטרס ופרסומים ישראליים, ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל (באמצעות קרן CapitalG) מנהלות מגעים מתקדמים להשקעה של מיליארדי דולרים ב-VAST – לפי שווי של עד 30 מיליארד דולר. מדובר בזינוק אדיר משווי החברה בסבב הקודם (9.1 מיליארד דולר בדצמבר 2023), ובעצם אחת העסקאות הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי.

VAST Data מפתחת פלטפורמת אחסון מתקדמת שמאפשרת גישה מהירה לנתונים לא מובנים – מרכיב קריטי בעבודה עם מערכות בינה מלאכותית מתקדמות כמו GPT, xAI של אילון מאסק, ו-CoreWeave. הפלטפורמה מאחדת שלוש שכבות בדרך כלל נפרדות – אחסון, ניהול וגישה – תחת ממשק אחיד שתוכנן במיוחד לסביבות מבוזרות עתירות GPU. החברה טוענת לביצועים של עשרות טרה-בייט בשנייה ולזמינות של "שישה תשיעיות" (99.9999%).

הטכנולוגיה של VAST מאפשרת אימון והפעלה של מודלים בקנה מידה עולמי, תוך הפחתת עלויות ופתרון צווארי בקבוק. בין מרכיבי המערכת: VAST DataSpace – מרחב נתונים אחוד ללא תלות במיקום פיזי, ו־VAST DataBase – בסיס נתונים מובנה לתמיכה בשאילתות בזמן אמת.

החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם אנבידיה, שהשקיעה בה בסבבים קודמים. היא אף פיתחה את InsightEngine – אפליקציית שליפה בזמן אמת שמשלבת GPU של אנבידיה עם שירותי ענן. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מזכיר את VAST לעיתים תכופות בהרצאותיו. שיתוף הפעולה מזכיר את רכישת מלאנוקס הישראלית ב־2019, מהלך שסייע לאנבידיה להעמיק את שליטתה בתחום תשתיות הדאטה.

יעד: הנפקה או אקזיט היסטורי?

מעבר להשקעה הצפויה, מינוי סמנכ"לית הכספים לשעבר של Shopify לחברה, כמו גם הכנסות חוזרות שנתיות של כ־200 מיליון דולר (צפי ל־600 מיליון ב־2026), מרמזים כי החברה נערכה להנפקה. אם אכן תונפק לפי השווי הנוכחי, תהיה זו אחת ההנפקות הגדולות בתחום תשתיות הבינה המלאכותית.

VAST מעסיקה מעל 1,000 עובדים, מהם מחצית בתל אביב, והשאר בניו יורק. היא שותפה אסטרטגית לא רק של אנבידיה אלא גם של CoreWeave, OpenAI וגורמים נוספים באקוסיסטם הגלובלי של AI.

הפוסט VAST Data בדרך לשווי של 30 מיליארד דולר: גוגל ואנבידיה במגעים להשקעה ענקית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה הפדרלית בגרמניה הכריזה על תוכנית עתירת השקעות להקמת לפחות שלושה מפעלי שבבים חדשים, במטרה לבסס את המדינה כמרכז הייצור המוביל באירופה לטכנולוגיות מפתח כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. התוכנית מופיעה באג'נדה הטכנולוגית החדשה של הממשלה, שתאושר במהלך יולי, ונחשפה לראשונה על ידי סוכנות הידיעות רויטרס.

המשרד הפדרלי למחקר מדעי, טכנולוגיה וחלל מסר כי ייושמו תמריצים שימשכו יצרנים להקים מפעלי שבבים, ציוד ומוצרי קדם-ייצור בתוך גרמניה. כבר עתה פועלת בדרזדן יוזמה גדולה של חברת ESMC – מיזם משותף של TSMC, אינפיניאון ובוש – להקמת מפעל מתקדם לייצור שבבים.

התוכנית כוללת גם הקמת גיגה-מפעלים (Gigafactories) לבינה מלאכותית, שיהיו פעילים עד 2027, וכן לוויין ראשון לתקשורת קוונטית שייפרס עוד השנה. גרמניה אף הכריזה על כוונתה להקים עד סוף 2025 תוכנית אסטרטגית לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני.

השרה הפדרלית דורוטי בר (CSU) מסרה כי המטרה היא לייצר עד 2030 לפחות 10% מהתוצר המקומי הגולמי של גרמניה באמצעות בינה מלאכותית, תוך הפיכת המדינה למובילה גם בתחום התעשייה הירוקה, אחסון סוללות וגיאו-תרמיה.

במקביל, מתוכננת רפורמה משמעותית במערך המחקר הלאומי, כולל שילוב בין מחקר אזרחי וצבאי, וחיזוק צי ספינות המחקר האוקיינוגרפיות של המדינה.

תגים: גרמניה, שבבים, בינה מלאכותית, TSMC, ייצור שבבים, מחשוב קוונטי, גיגה-מפעלים, טכנולוגיה ירוקה, דורוטי בר, חדשנות אירופית

ביטוי מפתח: גרמניה מובילה את תעשיית השבבים באירופה

נרדפים: מפעלי שבבים, אסטרטגיית הייטק, תעשייה מתקדמת, AI באירופה, ייצור מיקרו־שבבים, חדשנות גרמנית, כור היתוך, ESMC

SLUG: germany-semiconductor-expansion-ai-2030

הפוסט גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית בייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע הצהרתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על שבבים ותרופות עד ה־1 באוגוסט, מעריכים אנליסטים בבית ההשקעות Wedbush כי ייתכן שעמדתו תתמתן. בהודעה ששלחו ללקוחותיהם ביום רביעי, ציינו האנליסטים בראשות דן אייבס כי ממשל טראמפ שואף לחתום על הסכמי סחר רחבים – לרבות עם סין, יפן והודו – מבלי לשנות באופן דרמטי את הסביבה התחרותית של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

האנליסטים הפנו את תשומת הלב לכך שחברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה בתחילת השבוע כי קיבלה הבטחה מהממשל האמריקני לרישיונות שיאפשרו לה לחדש את מכירת שבבי ה-AI מסוג H20 לסין. מדובר למעשה בצעד אחורה מהמגבלות שהוטלו לאחרונה על ידי הממשל בניסיון לבלום את שאיפותיה של בייג'ינג בתחום הבינה המלאכותית. לדברי האנליסטים, מדובר בהתפתחות חיובית אסטרטגית עבור כלל ענף הטכנולוגיה.

עם זאת, מניית חברת הציוד לשבבים ASML צנחה ביותר מ־8% ביום רביעי, לאחר שהחברה הודיעה כי אינה יכולה להבטיח צמיחה בשנת 2026, בשל אי־ודאות מאקרו־כלכלית וגיאופוליטית. ASML מוכרת את מכונות ה־EUV המתקדמות שלה ללקוחות ברחבי העולם, בהם אינטל ו־TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה הגדולה בעולם. גם מניות אינטל וחברת הזיכרונות Micron רשמו ירידות בעקבות ההודעה.

האירועים האחרונים מדגישים את הרגישות של ענף השבבים למדיניות סחר ולהתפתחויות גיאופוליטיות, במיוחד כאשר מדובר בגישה לשווקים כמו סין. מהלכיו של טראמפ, בין אם יהיו תקיפים או מתונים יותר, צפויים להשפיע באופן ישיר על יציבות התעשייה ועל ערכן של החברות הפועלות בה.

הפוסט אנליסטים מעריכים – טראמפ עשוי לרכך את עמדתו לגבי הטלת מכסים על שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע המתיחות המתמשכת בין ארה"ב לסין סביב מגבלות ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, מנכ"ל ומייסד חברת אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודיע כי החברה הגישה בקשה רשמית לממשל האמריקני לקבל רישיון לייצא מחדש את שבב הבינה המלאכותית H20 לסין. הוא ציין כי הממשל האמריקני הבטיח לאפשר את החידוש תחת רישוי מתאים, והביע תקווה כי המשלוחים יחלו בקרוב.

ההודעה נמסרה במסגרת סבב פגישות רשמי של הואנג הן בוושינגטון הבירה והן בבייג'ינג. בארה"ב הוא פגש את הנשיא טראמפ ובכירים נוספים, והביע תמיכה ביוזמות הממשל לחיזוק תשתיות הבינה המלאכותית המקומיות, הגדלת התעסוקה בענף, והעברת ייצור שבבים לשטח ארה"ב.

בבייג'ינג, הוא דן עם נציגי ממשל ותעשייה על תפקידה של הבינה המלאכותית בהעלאת הפרודוקטיביות ובהרחבת אפשרויות כלכליות. השיחות הדגישו את האפשרות לשתף פעולה בינלאומית במחקר אחראי ובטוח בבינה מלאכותית, לטובת כלל האנושות.

במקביל, חשף הואנג כי אנבידיה תשיק כרטיס גרפי חדש בשם NVIDIA RTX PRO, המותאם לחלוטין לרגולציות הייצוא האמריקאיות. לדבריו, מדובר ב-GPU שמתאים במיוחד ליישומי "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) בתעשייה החכמה ובמערכות לוגיסטיות מתקדמות.

"הגענו לנקודת מפנה," אמר הואנג. "הבינה המלאכותית הפכה למשאב יסוד כמו אנרגיה, מים והאינטרנט. אנו רואים במחקר פתוח ובמודלים בסיסיים כלי להנגשת החדשנות לכל מדינה – מאסיה, דרך אירופה ועד אמריקה הלטינית."

לדבריו, כל מודל בינה מלאכותית אזרחי צריך לפעול בצורה מיטבית על בסיס טכנולוגיה אמריקנית, ובכך לתמוך במובילות אמריקנית גלובלית תוך חיזוק כלכלות מתפתחות.

הפוסט מנכ"ל אנבידיה מבקש רישיון לחדש את מכירת שבבי H20 לסין ומודיע על GPU חדש שתואם לרגולציות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל רשות החדשנות בירך על תוכניות אנבידיה להקים קמפוס מו"פ חדש בצפון ישראל, והדגיש את תרומת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית

"אני שמח מאוד לשמוע על כוונתה של אנבידיה להרחיב את פעילות המו"פ שלה בצפון ישראל. מאז רכשה את מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 7 מיליארד דולר, אנבידיה העמיקה את נוכחותה בישראל – הקימה מחשב־על בשנת 2023 ורכשה שתי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הבינה המלאכותית בשנת 2024. הקמפוס החדש בצפון מבטא מחויבות עמוקה וארוכת טווח לאקוסיסטם ההייטק הישראלי. כך כתב מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בפוסט בפייסבוק.

אנבידיה נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, ומפתחת את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם. מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מעסיק כ־15% מכוח האדם הגלובלי של החברה, ועל פי דיווחים מסוימים תורם כ־25% מהכנסותיה.

אנו מאחלים לאנבידיה הצלחה רבה בשלב החדש הזה של פעילותה.

ברמה הרחבה יותר, אנו רואים עניין הולך וגובר מצד משקיעים ותאגידים רב־לאומיים בזירת ההייטק התוססת של ישראל.
במהלך השנתיים האחרונות חלה ירידה בסיכונים ביטחוניים, והטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את יתרונה הברור.

בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר שמעצבת מחדש את כל המגזרים בעולם, וישראל נמצאת בחזית המרוץ הזה – משבבים, דרך תשתיות תוכנה ומודלים בסיסיים ועד יישומים.
ברשות החדשנות, המשימה שלנו היא לוודא שישראל תמשיך להוביל את העולם."

אם תרצה גרסת אמפמ לפוסט או כתבה נלווית – אשמח להכין.

הפוסט דרור בין: "הרחבת אנבידיה בצפון – הבעת אמון עמוקה בהייטק הישראלי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש העולמי ההולך וגדל לשבבים ולמרכזי נתונים, בעקבות שימושים מתרחבים בזיכרון ואחסון, מציב את תעשיית הסמיקונדקטור מול אתגר סביבתי חמור – אך גם מול הזדמנות לשינוי עמוק. לפי סדרת דו"חות חדשה של חברת המחקר IDTechEx, קיימת מגמה גוברת של השקעות, רגולציה וחדשנות טכנולוגית במטרה להפחית את טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המוליכים למחצה ומרכזי הנתונים.

אנרגיה, מים וכימיקלים מסוכנים

ייצור שבבים מודרני צורך כמויות עצומות של אנרגיה, מים וחומרים כימיים, בהם גם חומרים מסוכנים ממשפחת PFAS. תוצרים אלו גורמים לפליטות מזהמות ולסיכון ממשי לזיהום מי תהום. עם התרחבות הענף, במיוחד לאור הקמת פבריקציות חדשות בכל העולם, הבעיות הללו צפויות רק להחריף – ולכן, מציינת IDTechEx, נדרשת פעולה כבר עכשיו.

לצד מימון להקמת מתקנים חדשים, מוסדות מחקר ורגולטורים – בעיקר באירופה – החלו לעודד תחליפים לא-רעילים ולחייב מעבר לשיטות ייצור "דלות אנרגיה".

הפוטנציאל של בינה מלאכותית בתכנון חומרים

דו"ח נוסף של IDTechEx, העוסק באינפורמטיקה של חומרים ("Materials Informatics"), מדגיש כי שימוש בבינה מלאכותית בתכנון תרכובות חלופיות עשוי לזרז את המעבר לחומרים ירוקים, מבלי לפגוע באיכות הביצועים של השבבים. הסוגיה המרכזית כיום היא מציאת חומרים בני קיימא שאינם פוגעים ברמת הביצועים – קריטית במיוחד במוליכים למחצה.

קיימות גם בשרשרת האחורית

הדו"ח מדגיש שגם מרכזי הנתונים עצמם יכולים להפוך ליעילים יותר אנרגטית – באמצעות שילוב שבבים שתוכננו להפחתת צריכת חשמל, להארכת חיי מוצר, ולאפשרות למחזור או תיקון. במילים אחרות, תכנון בר קיימא צריך להתחיל ברמת השבב ולהימשך עד סוף חיי המוצר.

הרגולציה האירופית תוביל את השוק?

באיחוד האירופי כבר הוחלט על איסור שימוש ברבים מהכימיקלים המזיקים עד שנת 2030 – מה שעשוי להפוך לקטר עולמי של שינוי. הדו"ח טוען שהשוק הגלובלי ילך בעקבות ה-EU, בין אם מתוך צורך רגולטורי ובין אם משיקולי שוק וצרכנות ירוקה.

לסיכום

לפי הדו"ח "Sustainable Electronics and Semiconductor Manufacturing 2025–2035", היישום של חומרים ושיטות ייצור בני קיימא אינו רק חובה מוסרית או רגולטורית – אלא מהלך אסטרטגי שיקבע מי יהיו מובילי תעשיית השבבים בעשור הקרוב.

למידע נוסף

• Sustainable Electronics and Semiconductor Manufacturing 2025–2035
• Sustainability for Data Centers 2025–2035

אם תרצה גרסת אמפמ של הידיעה או תקציר לפלטפורמות נוספות – אוכל להכין מיד.

הפוסט דו"ח חדש: ייצור שבבים ומרכזי נתונים חייבים לעבור לקיימות – לפני שהרגולציה תכפה זאת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מתכננת מהפכה מקומית עם מרכז פיתוח ענק בצפון ואפילו דחתה סיוע ממשלתי, ומציינת את הפיכתה למעסיק הזר הגדול בישראל

אנבידיה מחפשת להתרחב מאוד בישראל. החברה רשמה השבוע שווי שיא של 4 טריליון דולר. בישראל, החברה פועלת לבניית מרכז פיתוח חדש בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר באזור מבוא כרמל, שעל פי הערכות יעסיק 5,000 עובדים – ויהפוך את אנבידיה למעסיק הפרטי הזר הגדול במדינה. המהלך צפוי ליצור מוקד טכנולוגי חדש בצפון הארץ, בדומה למה שעשתה אינטל לחיפה בשנות ה־70. הדבר בא במקביל לגל פיטורין עצום באינטל, מה שמלמד על חילופי המשמרות. כלי התקשורת הכלכליים דיווחו כי אנבידיה דחתה הצעות לעבור לתפן שבגבול לבנון למרות הסבסוד הנאה שהיה עשוי להיות כרוך בכך. מסתבר של חברה של 4 טריליון דולר הדבר אינו מהווה שיקול.

תעשיית השבבים העולמית נמצאת בעיצומה של תחייה חסרת תקדים, כשהשחקנית המרכזית בזירה – אנבידיה – לא רק שפורצת גבולות טכנולוגיים, אלא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית והישראלית. דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) לשנת 2025 מצביע על השקעות עתק, תמורות גיאופוליטיות וחשיבות קריטית של מדיניות ממשלתית חכמה. בישראל, אנבידיה מתכננת להקים את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים והמשפיעים ביותר שנראו כאן אי פעם.

אמריקה משיבה מלחמה: מ־10% ליעד של פי 3

למרות הדומיננטיות המוחלטת של החברות האמריקניות בתכנון שבבים (עם למעלה מ־50% מנתח ההכנסות העולמי), ארה"ב הידרדרה ל־10% בלבד מיכולת הייצור העולמית – ירידה חדה מ־37% ב־1990. כעת, הודות ל"חוק השבבים והמדע", מדיניות מיסוי חדשה ותמריצי מו"פ, אמריקה מבקשת להשיב לעצמה את ההובלה גם בייצור, בעידן שבו AI, מחשוב קוונטי והגנה לאומית נשענים כולם על שבבים.

במקביל, אנבידיה – חברת השבבים הגדולה בעולם – חוצה שיאים היסטוריים: שווי שוק של מעל 4 טריליון דולר, דומיננטיות במדדי המניות הגדולים בארה"ב, ותשואות של עשרות אלפי אחוזים בעשור האחרון. מדובר לא רק בביצועי שוק, אלא בהשפעה אסטרטגית רחבת היקף.

במהלך 2025 אנבידיה ממשיכה במגמה הדרמטית של הרחבת פעילותה בישראל: לאחר שצמחה לכ‑5,000 עובדים בארץ, החברה הוציאה ביוני 2025 בקשה (RFI) לרכישת שטח בגודל 70–120 דונם באזור הצפון, באזור מבוא כרמל בין יקנעם לחיפה, בשטח בנוי עתידי של 80,000–180,000 מ״ר שיכלול מרכזי פיתוח, משרדים, ומתקני סופר‑מיחשוב. עלות הפרויקט נאמדת בכמה מיליארדי שקלים (הערכה: כ‑2 מיליארד שקל, כולל קרקע ובנייה), והוא צפוי להוסיף אלפי משרות ולהפוך את אנבידיה לאחת המעסיקות הגדולות במשק, עוד לפני מצביעה על כוונה לעקוף את אינטל כמעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל .

אנבידיה היא כבר היום השחקן המרכזי בפיתוח שבבים ומרכזי סופר‑מיחשוב בישראל: היא מפעילה כבר מרכז R&D ביוקנעם, משרדים בתל אביב וירושלים ושיקמה בשנתיים האחרונות בענף המקומי באמצעות רכישות כמו Mellanox (2020), Deci ו‑Run.AI. בינואר 2025 השלימה השקעה של כ‑500 מיליון דולר בבניית מתחם נתונים ענקי עם כ‑10,000 מ״ר ונהרת חשמל של 30 מגוואט עבור מערכות נתונים מקומיות, כולל סופרמחשב Israel‑1 – אחד מהמובילים בעולם (דורג 34).

ההרחבה בצפון מהווה "game changer" למרחב ההייטק המקומי – מקומות כמו יקנעם וסביבתה צפויים להפוך למוקדי משרות הנדסיות ברמה עולמית, בדגש על תחומי שבבים, רשתות, בינה מלאכותית וסופר־מיחשוב . חשוב לציין כי אף שהצפון נהנה משכר מס חברות מופחת באזורי פיתוח (6–7.5%), הצפי הוא שמס החברות יתוקן לשיעור אחיד של 15%– וכתוצאה מכך המדינה עשויה להציע לאנבידיה הטבות משלימות משמעותיות, כגון תמריצים פיננסיים, אשראי לחינוך, תשתיות רגולטוריות והקלות בארנונה .

השילוב בין השקעות נדל”ן, תשתיות כבישים ורכבות, ופוטנציאל גיוס של כח אדם איכותי מהתעשייה והאקדמיה, מציב את אנבידיה במקום מוביל בבסיס ההייטק הישראלי – הן מבחינת יציבות ארוכת טווח והן כהובלה בסוגי פרויקטים מרכזיים בתחומי AI, שבבים וסייבר .

ההשפעה הצפויה: ידע, שכר, כוח אדם – ושינוי מגמות

מומחים מזהירים שהגיוס של אלפי מהנדסים, מפתחים ומומחי AI יבוא בחלקו על חשבון חברות קטנות, אך מדגישים: אנבידיה מביאה איתה ידע ומומחיות שאינם קיימים באקדמיה המקומית, מה שיחזק את כל האקוסיסטם הטכנולוגי. בנוסף, החברה עשויה להפוך לאבן שואבת לבוגרי אוניברסיטאות טריים, ולתרום להכשרה רחבה של דור מהנדסים חדש.

על פי התחזיות, מספר בוגרי הטק באקדמיה הישראלית יעלה רק מ־7,600 ל־9,000 עד שנת 2028 – תוספת שאינה מדביקה את הביקוש. לפיכך, מדיניות ממשלתית תידרש ללוות את המהלך גם בתמריצים רגולטוריים, פתרונות מס והסרת חסמים תשתיתיים – כולל פטורים מארנונה, פיתוח כוח אדם והקלות במיסוי גלובלי.

השילוב בין התחייה האמריקנית בתעשיית השבבים לבין הצמיחה הדרמטית של אנבידיה בישראל ממחיש את מרכזיותו של התחום בכלכלה הגלובלית ובביטחון הלאומי. זהו מפץ – לא רק של סיליקון, אלא של גאופוליטיקה, תעסוקה, ידע וכוח טכנולוגי. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, תידרש גם בישראל מדיניות חכמה, שלא רק תגיב – אלא תוביל.

הפוסט אנבידיה חצתה את רף ה-4 טריליון דולר ובונה את עתיד ה-AI מישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים בארצות הברית ממשיכה להוות את הכוח המניע של העידן הדיגיטלי, ומחקר חדש שפורסם ביולי 2025 ממחיש את חשיבותה הגוברת של ארה"ב במאבק על ההובלה הטכנולוגית העולמית. לפי הדו"ח השנתי של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA), מדובר בתחום קריטי לא רק לכלכלה ולחדשנות, אלא גם לביטחון הלאומי וליכולת להתמודד עם אתגרי העתיד.

במקביל התפרסם סקר של KPMG המבוסס על ראיונות עם 156 מנהלים בכירים: 86% מצפים לצמיחה בשורת ההכנסות בשנת 2025. 63% מתכננים להגדיל את ההשקעה ההונית (CAPEX). 72% יגדילו את השקעות המו"פ. המרואיינים גם הביעו חשש מפני המכסים של טראמפ וההשלכות הגיאו פוליטיות שלהם.

על פי הנתונים של SIA, במאי 2025 מכירות השבבים העולמיות במאי 2024 הגיעו ל‑59 מיליארד דולר – גידול של 27% לעומת מאי 2024 ו‑3.5% לעומת אפריל 2025 (Times Union). ההתאוששות נשמרת גם באזורי אמריקה (עלייה של 45.2%), אסיה–פסיפיק (30.5%), סין (20.5%) ואירופה (4.1%) . מדינות בארה״ב מושקעות בהרחבת קיבולות ייצור: יותר מ־100 פרויקטים ב‑28 מדינות, בהיקף של למעלה מ‑500 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות; נצפה יצירת חצי מיליון מקומות עבודה ותלישה של קיבולת ייצור פי שלושה עד 2032 .

באיגוד תעשיות השבבים אומרים כי הודות להשקעות ממשלתיות בהיקף חסר תקדים ולמדיניות מכוונת של חיזוק הענף, הצליחה ארה"ב להפוך את המגמה. מאז חקיקת חוק השבבים והמדע הושקו יותר מ־100 פרויקטים ב־28 מדינות, בהיקף השקעה פרטי כולל של למעלה מחצי טריליון דולר. הפרויקטים הללו צפויים ליצור ולתמוך ביותר מ־500,000 משרות חדשות בארה"ב, ולשלש את יכולת ייצור השבבים המקומית עד 2032.

בדו"ח מודגשת חשיבותן של מדיניות חכמה בתחום המסים, המו"פ, ההכשרה והסחר, לצד חיזוק שרשראות האספקה והגברת הכדאיות הכלכלית של הייצור המקומי. ההחלטות שיתקבלו בוושינגטון – ובבירות אחרות ברחבי העולם – ישפיעו לא רק על עתיד התחום, אלא גם על מעמדה של אמריקה בזירה הבינלאומית.

דו"ח 2025 מציג סקירה מקיפה של מצב התעשייה כיום, לצד האתגרים וההזדמנויות שבעשור הקרוב – תקופה שתכריע אם תוכל ארצות הברית לשמור על ההובלה במרוץ הגלובלי לטכנולוגיה.

התמונה הכללית מעידה על התאוששות משמעותית בשוק השבבים, נשענת על גידול במכירות עולמיות והזרמות נדיבות של השקעות בחוק CHIPS. עם זאת, האתגר העיקרי לעתיד הקרוב הוא חוסר בכוח אדם מיומן ותלות בהמשכיות המדיניות הממשלתית. אם יצליחו לענות על כלי העבודה האנושיים, ההון והתשתית – קיימת הזדמנות אמיתית שבוושינגטון ממשיכים לתמוך במדיניות חכמה.

הפוסט הדוח השנתי של SIA: התאוששות הענף וחשש מהמכסים הופיע לראשונה ב-Chiportal.