סמסונג אלקטרוניקס העלתה את המחירים של חלק משירותי ייצור השבבים המתקדמים שלה בשיעור של עד 15%, כאשר הזינוק בביקוש לשבבי בינה מלאכותית מצמצם במהירות את קיבולת הייצור הפנויה בענף הפאונדרי. כך מסרו לרויטרס מקורות המכירים את הנושא.

לפי הדיווח, המחירים להזמנות חדשות בתהליך הייצור SF4 של סמסונג ב־4 ננומטר עלו ללקוחות בארה״ב ובסין ב־10%–15%, בעוד שללקוחות בטייוואן נרשמה עלייה של 5%–10%. גם מחירי הייצור בתהליך SF5 ב־5 ננומטר עלו ב־10%–15%, ובתהליך 8 ננומטר נרשמה התייקרות של קרוב ל־10%. סמסונג עצמה לא מסרה פרטים על התמחור.

השינוי מגיע לאחר שנים שבהן חטיבת הפאונדרי של סמסונג התקשתה להתחרות ב־TSMC ואף רשמה הפסדים. לפי Counterpoint, סמסונג החזיקה ברבעון הראשון של 2026 בכ־7% מהכנסות שוק הפאונדרי העולמי, לעומת יותר מ־70% ל־TSMC. אלא שהביקוש למאיצי AI ולשבבי מחשוב עתיר ביצועים תופס חלק הולך וגדל מקיבולת הייצור המתקדמת של TSMC ומגדיל את כוח המיקוח של המתחרות.

קו ה־SF4 במפעל סמסונג בפיונגטק פועל, לפי אחד המקורות, בתפוקה מלאה מאז סוף 2025. הוא משמש בין היתר לייצור שבבים עבור קוואלקום וכן שבבי בסיס לזיכרונות HBM של סמסונג עצמה. החברה מעריכה כי יישומי AI ומחשוב עתיר ביצועים יהוו השנה יותר מ־30% מהכנסות הפאונדרי שלה, לעומת 15%–20% בסוף 2025.

במקביל מתחזק תיק הלקוחות של סמסונג. בשנה האחרונה נחתמו או פורסמו עסקאות ושיתופי פעולה עם טסלה, אפל, ברודקום ואנבידיה, ולפי רויטרס גם גוגל מנהלת מגעים לייצור שבבים בתהליך SF4. העלייה בניצולת המפעלים, השיפור בתשואות הייצור והמחירים הגבוהים יותר עשויים, לפי אנליסטים, לאפשר לחטיבת הפאונדרי לחזור לרווחיות כבר ב־2027.

ההתפתחויות בסמסונג מצטרפות לעליות מחירים אצל יצרניות נוספות וממחישות כיצד גל ההשקעות בתשתיות AI משפיע כבר לא רק על שבבי HBM ומאיצים, אלא גם על מחירי קיבולת הייצור עצמה.

הפוסט הביקוש לשבבי AI ממלא את קווי הייצור ב-TSMC; סמסונג מעלה מחירי השבבים בפאונדרי עד 15% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד״ר אסף הורביץ ימונה לסמנכ״ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות ויצטרף להנהלת הרשות. במסגרת התפקיד החדש הוא צפוי להוביל את פעילות הרשות בתחום הבינה המלאכותית ואת חלקה ביישום האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית מול תעשיית ההייטק.

ברשות מציינים כי תחומי אחריותו יכללו קידום מחקר וחדשנות בתחום ה-AI והרחבת שיתופי הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה. המינוי משקף את המשקל ההולך וגדל שמייחסת הרשות לבינה מלאכותית כחלק ממדיניות התמיכה בתעשיית ההייטק הישראלית.

הורביץ מגיע לתפקיד לאחר יותר משני עשורים שבהם עסק במחקר, יזמות טכנולוגית ופיתוח ומסחור של טכנולוגיות. בשמונה השנים האחרונות שימש כמייסד ומנכ״ל חברת Brainvivo, חברת דיפטק המפתחת טכנולוגיות בינה מלאכותית המבוססות על מודלים של פעילות המוח האנושי.

ב-Brainvivo הוביל הורביץ צוות שכלל חוקרי מוח, מהנדסי למידת מכונה ומפתחי מוצר, וכן גיוסי הון ושיתופי פעולה מחקריים ועסקיים בארצות הברית, אירופה וישראל. קודם לכן היה ממייסדי מרכז שטראוס לנוירו־דימות חישובי וניהל את הקמתו.

הורביץ הוא בעל דוקטורט במדעי המוח החישוביים, תואר שני במדעי המוח ותואר ראשון בביוטכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ובוגר תוכנית מנהלים של Harvard Business School.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות, אמר בעקבות המינוי כי התחרות העולמית בתחום הבינה המלאכותית מחייבת שילוב בין מחקר, יזמות ותשתיות לאומיות. לדבריו, ניסיונו של הורביץ במחקר ובהקמת מיזמים טכנולוגיים אמור לסייע לרשות בקידום הפעילות בתחום.

הפוסט ד״ר אסף הורביץ ימונה לסמנכ״ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מניות השבבים הובילו ביום שלישי, 18 באוגוסט 2026, גל ירידות חד בוול סטריט. מדד המוליכים למחצה של בורסת פילדלפיה, SOX, ירד במהלך המסחר בכ־5.4%, בקצב שאיים למחוק יותר מ־680 מיליארד דולר משווי השוק המצרפי של החברות הנכללות בו.

הירידות הקיפו את כל 30 מניות המדד. מניית סנדיסק נפלה בכ־10%, מיקרון איבדה כ־7.4%, AMD ירדה בכ־5.4% ואנבידיה איבדה יותר מ־2%. החולשה הייתה חריפה במיוחד בחברות הקשורות לזיכרונות, לתקשורת מהירה ולתשתיות מרכזי הנתונים: קרדו ירדה בכ־13%, קוהרנט בכ־12% ופברינט ביותר מ־20%.

לפי רויטרס, חברות השבבים והאחסון היו בין הנפגעות העיקריות בגל המכירות, וקרן הסל Roundhill Memory, העוקבת אחר חברות הזיכרונות, איבדה קרוב ל־8%.

למה מניות השבבים ירדו?

הירידות לא נבעו מהודעה שלילית אחת של יצרנית שבבים או מירידה מוכחת בהזמנות. מדובר בשילוב של כמה גורמים שפגעו במיוחד במניות הטכנולוגיה שנסחרות לפי תחזיות צמיחה גבוהות.

הגורם הראשון היה הזינוק בתשואות איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית. תשואת האג"ח ל־30 שנה הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2007, והתשואה לעשר שנים נותרה סמוך לשיא שלא נראה מאז ינואר 2025. כאשר התשואות עולות, הערך הנוכחי של רווחים הצפויים להתקבל בעתיד יורד — ולכן מניות צמיחה, ובהן חברות השבבים, נוטות להיפגע יותר.

עליית התשואות מייקרת גם את גיוסי החוב הנדרשים להקמת מרכזי נתונים. בשנים האחרונות הפכו השקעות של מאות מיליארדי דולרים בתשתיות AI למנוע המרכזי של הביקוש למאיצים, לזיכרונות HBM, לרכיבי תקשורת אופטיים ולשבבי אחסון. התייקרות המימון מעוררת חשש שהקמת חלק מהמתקנים תידחה או תתבצע בקצב איטי מהמתוכנן.

הגורם השני היה העלייה במחירי הנפט, על רקע התפוגגות התקוות להסדרה בין ארצות הברית לאיראן והחשש מהמשך המתיחות במזרח התיכון. מחירי נפט גבוהים יותר עלולים להגביר מחדש את האינפלציה ולצמצם את יכולתו של הבנק המרכזי האמריקני להוריד את הריבית. בשוק אף גברו ההערכות כי ייתכן שהריבית תועלה פעם נוספת בהמשך השנה.

הגורם השלישי הוא מימוש רווחים לאחר עלייה חריגה במניות השבבים. למרות התנודתיות שנרשמה בחודשים האחרונים, מדדי השבבים עדיין עלו בכ־70% מתחילת 2026. מניות הקשורות לזיכרונות, אחסון ותקשורת למרכזי נתונים רשמו חלק מהעליות החדות ביותר, ולכן הפכו פגיעות במיוחד כאשר המשקיעים החלו להקטין סיכונים.

גם גורמים נקודתיים החריפו את הירידות. פברינט דיווחה על לחץ זמני הצפוי בשולי הרווח, והתגובה החריפה למנייתה גלשה לחברות נוספות המספקות רכיבים אופטיים ופתרונות תקשורת למרכזי נתונים. אנליסטים ציינו גם כי מחזורי המסחר הנמוכים יחסית בחודש אוגוסט ופעילות של מערכות מסחר אוטומטיות עשויים היו להעצים את התנודה.

בשלב זה אין עדות לקריסה בביקוש לשבבים או לביטול נרחב של הזמנות. הירידות משקפות בעיקר שינוי בתמחור הסיכונים: המשקיעים בוחנים מחדש כמה זמן יימשך גל ההשקעות ב-AI, מה תהיה עלות המימון שלו והאם קצב הגידול ברווחים יצדיק את השווי הגבוה שאליו הגיעו החברות.

המבחן הגדול הבא לענף יהיה דוח אנבידיה, הצפוי להתפרסם ב־26 באוגוסט. עוד קודם לכן יפורסם פרוטוקול ישיבת הבנק המרכזי האמריקני, שעשוי לספק רמזים לגבי כיוון הריבית.

מקורות: רויטרס, Charles Schwab, Investor’s Business Daily

הפוסט מימוש רווחים במניות השבבים: מדד SOX צנח אמש ב־5.4% וכ־680 מיליארד דולר עמדו להימחק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט הודיעה על מינויו של נתי אמסטרדם למנכ״ל מיקרוסופט ישראל. אמסטרדם, המגיע לחברה לאחר יותר מתשע שנים באנבידיה, ייכנס לתפקיד בחודש אוקטובר ויוביל את הפעילות העסקית של מיקרוסופט בשוק הישראלי.

אמסטרדם יחליף את אבי יושעי, ששימש בחודשים האחרונים כממלא מקום המנכ״ל. יושעי ימשיך לכהן כסמנכ״ל הטכנולוגיות של מיקרוסופט ישראל ויהיה אחראי על האסטרטגיה הטכנולוגית ועל פעילות החדשנות של החברה מול לקוחות בישראל.

המינוי מגיע לאחר שאלון חיימוביץ׳ סיים בסוף מאי את כהונתו כמנכ״ל מיקרוסופט ישראל, לאחר ארבע שנים בתפקיד. בתקופת הביניים נוהלה הפעילות העסקית בידי יושעי.

הקים את הפעילות העסקית של אנבידיה בישראל

בתפקידו האחרון כיהן אמסטרדם כ־Senior Country Director של אנבידיה בישראל. הוא הצטרף לחברה במאי 2017 כדי להקים את הפעילות העסקית המקומית והוביל את הרחבת קשריה עם חברות הזנק, גופי מחקר ואקדמיה, התעשייה הביטחונית, מערכת הבריאות, המגזר הפיננסי וגופים ממשלתיים.

הפעילות העסקית התמקדה בין היתר בהטמעת מעבדים גרפיים, מערכות מחשוב מואץ ופלטפורמות תוכנה של אנבידיה עבור יישומי בינה מלאכותית. בתקופה זו הפכה אנבידיה משחקן בעל נוכחות מצומצמת בישראל לאחת מחברות הטכנולוגיה הבולטות במדינה, בין היתר בעקבות רכישת מלאנוקס והרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה.

עם זאת, תפקידו של אמסטרדם התמקד בפעילות העסקית ובקשרים עם לקוחות ושותפים. הוא לא ניהל את מרכזי המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, והודעת המעבר אינה מצביעה כשלעצמה על שינוי בהנהלת פעילות הפיתוח של החברה.

לפני הצטרפותו לאנבידיה כיהן אמסטרדם כמנכ״ל VMware ישראל בשנים 2015–2017. קודם לכן מילא תפקיד ניהולי אזורי ב־VMware ותפקידי מכירות וניהול ב־Bynet Communications וב־Integrity Systems. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין ותואר MBA מאוניברסיטת בן־גוריון. את דרכו המקצועית החל לאחר שירות בחיל האוויר בתחום התקשורת וההצפנה.

מעבר מספקית שבבים לספקית ענן

בתפקידו החדש יהיה אמסטרדם אחראי על הפעילות המסחרית של מיקרוסופט בישראל, ובכלל זה על המכירות והעבודה עם לקוחות בתחומי Azure, בינה מלאכותית, סייבר ותוכנה ארגונית.

מדובר בתפקיד נפרד מניהול מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, המפתח מוצרים וטכנולוגיות עבור פעילותה העולמית של החברה. ההפרדה חשובה גם משום שמיקרוסופט מפעילה בישראל מערך מחקר ופיתוח גדול בתחומי הסייבר, הענן והבינה המלאכותית.

המעבר מאנבידיה למיקרוסופט משקף את ההתקרבות בין שוק השבבים לבין שוק הענן. אנבידיה מספקת את רוב המאיצים שעליהם מתבססות כיום תשתיות AI, בעוד שמיקרוסופט היא אחת מרוכשות מעבדי ה־AI הגדולות בעולם ומפעילה אותם במרכזי הנתונים של Azure. במקביל, מיקרוסופט מפתחת מעבדים משלה, ובהם מאיץ ה־AI‏ Maia ומעבד השרתים Cobalt, במטרה לשלוט בחלק גדול יותר ממערך החומרה והתוכנה שלה.

ב־CHIPORTAL דיווחנו כבר ב־2017 על מעברו של אמסטרדם מ־VMware לאנבידיה. מאז התרחבה פעילות אנבידיה בישראל במידה ניכרת. עוד דיווחנו על השבבים המותאמים שפיתחה מיקרוסופט עבור תשתיות הענן שלה ועל הקמת קבוצת שבבי Edge AI חדשה של גוגל בישראל.

הפוסט נתי אמסטרדם עוזב את אנבידיה וימונה למנכ״ל מיקרוסופט ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנתרופיק (Anthropic), מפתחת משפחת מודלי Claude, מנהלת מגעים לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart) בעסקה שעשויה להגיע לכ־6 מיליארד דולר. בלומברג דיווחה לראשונה על המגעים, ורויטרס אישרה את דבר קיומם מפי גורם המעורה בפרטים.

הדיווח החדש מבהיר את זהותו של התאגיד שעמו מתנהלים המגעים. ב־11 באוגוסט דיווח CHIPORTAL כי דקארט נמצאת במגעים למכירתה לפי שווי של 6–7 מיליארד דולר, אולם זהות הרוכשת לא הייתה ידועה. SpaceX, אמזון ונביוס הוזכרו אז כמתעניינות אפשריות, לאחר שמגעים קודמים עם אנבידיה לא הבשילו. אילון מאסק הכחיש לאחר מכן כי SpaceX מנהלת מגעים לרכישת החברה.

לפי רויטרס, המשא ומתן עם אנתרופיק עדיין נמצא בשלב מוקדם ואין ודאות שיבשיל לעסקה. אם הרכישה תושלם, עובדי דקארט צפויים להצטרף לארגון ההיסק והביצועים של אנתרופיק – החטיבה העוסקת בייעול הרצת מודלי החברה ובהפקת ביצועים גבוהים יותר מתשתיות המחשוב.

יותר מתוכנת וידאו

דקארט, שהוקמה בסוף 2023 בידי ד"ר דין לייטרסדורף ומשה שלו, פיתחה את DOS – תשתית תוכנה המייעלת אימון והרצה של מודלי AI ומאפשרת לנצל באופן יעיל יותר מאיצים מתוצרת ספקים שונים. החברה מפתחת גם את Lucy, המאפשר יצירה ועריכה של וידאו בזמן אמת, ואת Oasis, מודל ליצירת סביבות אינטראקטיביות המשמשות בין היתר לאימון ולבדיקה של רובוטים וכלי רכב אוטונומיים.

מבחינת אנתרופיק, נראה כי מוקד העניין אינו רק מודלי הווידאו של דקארט, אלא בעיקר שכבת התשתית שלה. שיפור יעילות ההיסק עשוי לאפשר לאנתרופיק לשרת מספר גדול יותר של משתמשים באמצעות אותה כמות חומרה, לצמצם את עלויות המחשוב ולהפחית את התלות בסוג מסוים של מאיצים.

הרכישה האפשרית מגיעה זמן קצר לאחר שאנתרופיק הודיעה על הקמת צוות פנימי לתכנון שבבים מותאמים למודלי Claude. החברה מסרה כי היא ממשיכה במדיניות רב־שבבית, המבוססת על תשתיות ומעבדים של AWS, גוגל, אנבידיה ו־AMD. שילוב שכבת האופטימיזציה של דקארט עשוי להשתלב באסטרטגיה זו, אך החברות לא מסרו פרטים על תוכניות השילוב.

במאי גייסה דקארט 300 מיליון דולר בסבב בהובלת Radical Ventures ובהשתתפות אנבידיה, לפי שווי של כ־4 מיליארד דולר. מאז הקמתה גייסה החברה יותר מ־450 מיליון דולר והיא מעסיקה כ־100 עובדים.

אנתרופיק סירבה להגיב לדיווח. דקארט לא מסרה תגובה מיידית. בשלב זה לא נחתם הסכם מחייב ותנאי העסקה עוד עשויים להשתנות.

הפוסט אנתרופיק במגעים לרכישת דקארט הישראלית בכ־6 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל השלימה את תמחור הנפקת המניות החדשה שלה, שבמסגרתה היא צפויה לגייס 20 מיליארד דולר — לעומת יעד ראשוני של 15 מיליארד דולר שעליו הודיעה יום קודם לכן. מדובר בהנפקת מניות נוספת של חברה ציבורית, ולא בהנפקה ראשונית.

לפי הודעת אינטל, החברה תמכור 210,526,315 מניות במחיר של 95 דולר למניה. לאחר ניכוי עמלות החתמים והוצאות ההנפקה, היא מצפה לקבל כ־19.7 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ב־12 באוגוסט, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים.

בנוסף העניקה אינטל לחתמים אופציה ל־30 יום לרכוש עד 31.6 מיליון מניות נוספות באותו מחיר. מימוש מלא של האופציה עשוי להגדיל את היקף הגיוס ברוטו בכ־3 מיליארד דולר נוספים, לכ־23 מיליארד דולר.

ניצול העלייה במניה

מחיר ההנפקה נמוך בכ־2.6% ממחיר הסגירה של מניית אינטל לפני ההכרזה. עם זאת, החברה יוצאת לגיוס לאחר שמנייתה כמעט שילשה את שוויה מתחילת 2026, על רקע התאוששות בתוצאות, ביקוש מוגבר למעבדים והציפיות להתקדמות בעסקי הייצור עבור לקוחות חיצוניים.

לפי רויטרס, העלייה במחיר המניה יצרה עבור אינטל הזדמנות לגייס הון בהיקף גדול בלי להגדיל עוד יותר את החוב. מנגד, הוספת המניות צפויה לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

נכון ל־17 ביולי היו לאינטל כ־5.04 מיליארד מניות. מכירת 210.5 מיליון המניות תגדיל את מספרן בכ־4.2%. אם החתמים יממשו גם את מלוא האופציה, התוספת תגיע לכ־4.8%.

המפעלים עדיין צורכים הון רב

אינטל מסרה כי כספי ההנפקה ישמשו לצרכים עסקיים כלליים, ובהם השקעות הוניות והון חוזר, אך לא פרסמה חלוקה מפורטת בין מפעלים, טכנולוגיות או מדינות. החברה ציינה ביקוש בתחומי מחשוב הבינה המלאכותית, שבבים ייעודיים, בינה מלאכותית פיזית, אריזה מתקדמת וייצור פרוסות עבור לקוחות חיצוניים.

ברבעון השני של 2026 רשמה אינטל הכנסות של 16.1 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות Intel Foundry, הכוללות גם עסקאות פנימיות עם חטיבות המוצרים, עלו ב־31% ל־5.8 מיליארד דולר. ואולם, פעילות הייצור עדיין הפסידה כ־2.1 מיליארד דולר ברמה התפעולית ברבעון.

אינטל הגדילה לאחרונה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה לשנת 2026 מ־18 מיליארד דולר ליותר מ־20 מיליארד דולר. החברה משקיעה בהרחבת חדרים נקיים, ברכישת ציוד ובטכנולוגיות אריזה ומצעי שבבים. במקביל היא מקדמת את תהליך Intel 18A ואת פיתוח Intel 14A, שאותו היא מתכננת להביא לייצור המוני ב־2028.

למהלך אין בשלב זה השלכה ישירה שהוכרזה על פעילות אינטל בישראל. החברה לא ציינה אם חלק מהכספים יוקצה לקריית גת, שם תוכנית הרחבת המפעל עדיין מוקפאת. לאחרונה בוטל מענק ממשלתי בסך 1.3 מיליארד שקל שיועד להתקדמות הפרויקט ב־2025, בעוד שמענק נוסף שתוכנן ל־2026 נותר לפי שעה בתקציב.

ההנפקה מעניקה לאינטל מרחב פיננסי רחב יותר למימון תוכנית הייצור שלה, אך גם מעלה את רף הציפיות: החברה תצטרך להראות שההשקעות החדשות מתורגמות ללקוחות חיצוניים, לשיפור ברווחיות Intel Foundry ולתשואה שתפצה על הדילול.

הפוסט אינטל מגייסת 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות למימון הרחבת הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה על שותפויות אסטרטגיות עם שישה מגופי ההשקעה הגדולים בעולם, במטרה להרחיב את מקורות המימון הזמינים להקמת מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב לבינה מלאכותית. החברה חתמה על מזכרי הבנות עם Apollo, BlackRock, Blackstone, Brookfield, Goldman Sachs ו־KKR, שבמסגרתם אמורות לקום פלטפורמות מימון עצמאיות.

על פי אנבידיה, הפלטפורמות נועדו לגייס לאורך זמן יותר מ־500 מיליארד דולר של הון מצדדים שלישיים. חשוב להדגיש כי אין מדובר בהשקעה יחידה בהיקף זה, בהתחייבות שכבר הועברה או בהכנסה ישירה לאנבידיה. זהו יעד מצטבר להון שהגופים הפיננסיים מקווים להעמיד לפרויקטים שונים של תשתיות AI.

כל אחד מהגופים יהיה אחראי לבחון ולממן פרויקטים באופן עצמאי. תהליך החיתום אמור להתבסס בין היתר על זהות הלקוח, הביקוש לשירותי המחשוב, שיעור הניצול הצפוי של התשתית ויכולת הפרויקט לייצר תזרים מזומנים. אנבידיה תספק את פלטפורמות המחשוב, התוכנה והרשת שעליהן יתבססו התשתיות.

השותפות נועדה לפתור את אחד החסמים המרכזיים בהתרחבות שוק הבינה המלאכותית: העלות הגבוהה של הקמת "מפעלי AI". מרכזים אלה דורשים לא רק מספר גדול של מעבדים גרפיים, אלא גם מערכות תקשורת מהירות, מתקני חשמל וקירור, מבנים ייעודיים ולעיתים אף הקמת מקורות אנרגיה חדשים.

המודל שמציגה אנבידיה מבקש להפוך תשתיות מחשוב לנכס שניתן לממן בדומה לפרויקטים גדולים בתחומי האנרגיה, התקשורת והנדל"ן. מאגרי הון ייעודיים שיוקמו בידי השותפים אמורים להציע ללקוחות אנבידיה מסלולי מימון להקמת תשתיות, במקום לדרוש מהם לממן את מלוא ההשקעה מתקציבם.

לדברי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, "בעולם ה־AI, מחשוב הוא הכנסה". הטענה היא ששרתים ומעבדים אינם רק הוצאה טכנולוגית, אלא ציוד יצרני שמאפשר להפעיל שירותי AI ולגבות עליהם תשלום. אנבידיה מוסיפה כי פלטפורמת CUDA והיכולת להעביר עומסי עבודה בין מערכות שונות עשויות לסייע בשמירת הערך והשימושיות של ציוד המחשוב לאורך זמן.

המהלך מגיע גם על רקע הטענות בדבר מימון מעגלי בשוק הבינה המלאכותית — מצב שבו ספקיות טכנולוגיה משקיעות בלקוחות, והלקוחות משתמשים בכסף כדי לרכוש מהן ציוד. לפי אנבידיה, העובדה שגופים פיננסיים עצמאיים יבצעו חיתום פרטני לכל פרויקט אמורה ליצור הפרדה ברורה יותר בין ספקית פלטפורמת המחשוב לבין ההחלטה אם הפרויקט מוצדק מבחינה כלכלית.

עם זאת, מזכרי ההבנות עדיין כפופים להסכמים מפורטים ולבחינת הפרויקטים עצמם. היכולת להגיע ליעד של חצי טריליון דולר תהיה תלויה בביקוש בפועל למחשוב AI, בזמינות חשמל וביצועי מרכזי הנתונים, וגם ביכולתם של המפעילים להציג שיעורי ניצול והכנסות שיצדיקו את ההשקעה.

הפוסט אנבידיה ושישה גופי השקעה מקימים פלטפורמות מימון לתשתיות AI ביעד של יותר מ־500 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק העבודה בהייטק הישראלי נותר יציב יחסית במחצית הראשונה של 2026, אך מתחת לנתון הכולל מתרחשת תזוזה משמעותית בין ענפי התעשייה. סקר חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן מצביע על שיעורי פיטורים גבוהים בחברות התוכנה, לעומת המשך התרחבות וביקוש לעובדים בחברות חומרה, שבבים ודיפטק.

הסקר נערך במחצית השנייה של יוני בקרב 210 חברות הייטק, המעסיקות יחד כ־130 אלף עובדים. הוא התמקד בחברות שבהן יותר מ־50 עובדים, המייצגות למעלה מ־80% מהמועסקים בענף. בשל כך, מציינים עורכי הסקר כי המגמות בחברות הזנק קטנות עשויות להיות שונות.

במחצית הראשונה של השנה גייסו החברות שהשתתפו בסקר עובדים בהיקף ממוצע של כ־8% מכוח האדם שלהן. במקביל, 2.8% מהעובדים פוטרו ו־4.3% עזבו מרצונם. התוצאה המצטברת היא שמירה על היקף תעסוקה כמעט ללא שינוי.

אלא שהממוצע מסתיר פער חריף בין הענפים. שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — יותר מפי שניים מהממוצע הכולל בסקר. בחברות החומרה נמדד שיעור פיטורים של 1.1% בלבד, ובחברות בתחומי הרפואה והפארמה עמד השיעור על 2.7%.

הממצאים מתיישבים עם המעבר של השקעות וביקושים לכיוון שבבים, תשתיות מחשוב, מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות דיפטק. ואולם, עובדים שנפלטים מחברות תוכנה אינם יכולים בהכרח לעבור מיד למשרות חומרה. רבות מהמשרות החדשות דורשות ידע בהנדסת חשמל, תכנון שבבים, פיזיקה, תהליכי ייצור או ארכיטקטורות מחשוב — מיומנויות שאינן חופפות במלואן לאלה של מפתחי תוכנה.

החברות הבינוניות נפגעו במיוחד. בקרב חברות המעסיקות בין 50 ל־200 עובדים נרשם שיעור פיטורים של 8.7%, יותר מפי שלושה מהממוצע הכללי. חברות מקבוצה זו היו כמעט מחצית מהחברות שביצעו מהלכי פיטורים רחבים.

גם התחזית למחצית השנייה מצביעה על זהירות. יותר משליש מהחברות צופות ירידה בהיקף הגיוסים, ושיעור הגיוס המתוכנן ירד מ־7.2% ל־5.9%. בקרב חברות המתכננות מהלך פיטורים רחב, שיעור העובדים שהן מתכננות לפטר עלה מ־4.1% ל־6.4%. מדובר בתוכניות המעסיקים בעת ביצוע הסקר, ולא בתחזית ודאית למספר הפיטורים בפועל.

השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה עדיין מוגבלת, אך היא מתחזקת. שיעור החברות שציינו את ה־AI כסיבה המרכזית לפיטורים עלה מ־5% ל־7%. לעומת זאת, שיעור החברות שהפחיתו גיוסים בעקבות שימוש בבינה מלאכותית גדל מכ־3% לכ־10% בתוך חצי שנה. מחצית מהחברות שמתכננות פיטורים דיווחו כי ל־AI יש השפעה כלשהי על ההחלטה, לעומת 29% בסקר הקודם.

במקביל, שיעור החברות שהטמיעו כלי AI באופן רחב במוצרים שלהן עלה מ־21% ל־30%. הנתונים מעידים כי בשלב זה הבינה המלאכותית משפיעה בעיקר על החלטות אם לפתוח משרות חדשות, ורק במידה מצומצמת יותר מחליפה עובדים קיימים.

גורם נוסף המשפיע על החברות הוא שער החליפין. 17.6% מהחברות שביצעו פיטורים רחבים ציינו אותו כאחד השיקולים, וכך גם 28% מהחברות המתכננות לצמצם גיוסים. התחזקות השקל מייקרת את עלות העובדים בישראל במונחים דולריים, במיוחד עבור חברות שהכנסותיהן נקובות במטבע זר.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הנתונים מצביעים על פיצול ברור בין ענפי התוכנה לבין תחומי הדיפטק, השבבים ותשתיות המחשוב. לדבריו, השאלה המרכזית של 2026 אינה רק כמה עובדים מפוטרים, אלא אילו מיומנויות מחפש השוק.

מקור: רשות החדשנות – תמונת מצב ההון האנושי בהייטק, 2026

הפוסט סקר רשות החדשנות: שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — לעומת 1.1% בחומרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart) נמצאת במגעים מתקדמים למכירתה לתאגיד טכנולוגיה בינלאומי לפי שווי של 6–7 מיליארד דולר – כך דיווח כלכליסט. לפי הדיווח, טיוטות ההסכם נמצאות בשלבים מתקדמים והעסקה עשויה להיחתם כבר בשבוע הקרוב.

עם זאת, זהות הרוכשת אינה ידועה. מקורות בענף העריכו כי SpaceX של אילון מאסק עשויה להיות המתעניינת החדשה, בעוד אמזון ונביוס הוזכרו כמתעניינות אפשריות נוספות. מדובר בשלב זה בהערכות ולא באישור מצד החברות. דקארט סירבה להגיב לדיווח.

לפי כלכליסט, דקארט ניהלה קודם לכן מגעים עם אנבידיה, שהשקיעה בחברה בסבב הגיוס האחרון שלה. המגעים התקדמו, אולם נעצרו לאחר ששחקן בינלאומי נוסף הגיש הצעה גבוהה יותר.

מ־4 מיליארד ל־7 מיליארד דולר בתוך שלושה חודשים

רק בחודש מאי השלימה דקארט גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של כ־4 מיליארד דולר. בסך הכול גייסה החברה מאז הקמתה יותר מ־450 מיליון דולר, ומספר עובדיה מוערך בכ־100.

החברה נוסדה ב־2023 ומפתחת שתי שכבות טכנולוגיות מרכזיות. הראשונה היא תשתית תוכנה בשם Decart Optimization Stack, שנועדה לייעל הרצת עומסי AI ולאפשר מעבר פשוט יותר בין מעבדים ומאיצים מתוצרת ספקים שונים. השנייה היא משפחת מודלים ליצירת וידאו וסביבות אינטראקטיביות בזמן אמת.

המוצר שהעניק לחברה חשיפה בינלאומית היה Oasis – מודל שמייצר עולם וירטואלי אינטראקטיבי בזמן אמת, בהתאם לפעולות המשתמש. כיום מציגה החברה את Oasis גם כפלטפורמה ליצירת סביבות אימון עבור כלי רכב אוטונומיים, רובוטים ומערכות אחרות של בינה מלאכותית פיזית.

הקשר לתעשיית השבבים אינו מקרי. דקארט מנסה להפחית את התלות של מפתחי AI בארכיטקטורת חומרה יחידה, באמצעות שכבת תוכנה המתאימה את עומסי החישוב למאיצים שונים. אנבידיה הצטרפה למשקיעים בחברה, ואילו אמזון היא לקוחה אסטרטגית וספקית של תשתית מחשוב ושבבי AI.

אם העסקה תושלם לפי השווי המדווח, היא תהיה אחד האקזיטים הגדולים בתולדות ההייטק הישראלי. עם זאת, בשלב זה לא נחתם הסכם מחייב, אין אישור לזהות הרוכשת ואין ודאות שהמגעים יושלמו.

הפוסט דיווח: דקארט הישראלית במגעים למכירה לפי שווי של 6–7 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון מתוצרת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בשם CXMT, במוצרים ובהם מכשירי אייפון ומחשבי MacBook. כך דיווח ה־Wall Street Journal, בהסתמך על מקורות המעורים בנושא.

לפי הדיווח שפורסם ברויטרס, אפל ו־CXMT קיימו שיחות ראשוניות בנוגע לאספקת רכיבים למכשירים שיימכרו בעיקר בשוק הסיני. רויטרס לא הצליחה לאמת את המידע באופן עצמאי, ואפל ו־CXMT לא הגיבו לבקשות לתגובה.

דיווחים קודמים מסרו כי אפל בוחנת את CXMT כספקית אפשרית. החידוש בדיווח הנוכחי הוא שהחברה כבר בודקת לפי הנטען את שבבי הזיכרון במספר קווי מוצרים, לרבות האייפון וה־MacBook. עם זאת, אין עדיין מידע על הזמנה מסחרית, היקף אספקה או דגם מסוים שבו ישולבו הרכיבים.

המחסור בזיכרונות מגיע למכשירים האישיים

CXMT מתמחה בעיקר בייצור שבבי DRAM, המשמשים כזיכרון העבודה במחשבים, טלפונים חכמים ושרתים. החברה הפכה בשנים האחרונות ליצרנית ה־DRAM הרביעית בגודלה בעולם, אחרי סמסונג, SK hynix ומיקרון.

הקמת מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית הגדילה את הביקוש ל־DRAM לשרתים ולזיכרונות HBM. במקביל, ההשקעה המוגבלת יחסית בקווי ייצור לזיכרונות המיועדים למוצרי צריכה יצרה מחסור ועליות מחירים, המשפיעים גם על יצרניות מחשבים וטלפונים.

CXMT, שבמשך שנים נתפסה בעיקר כספקית סינית מקומית וזולה, נהנית כעת מכוח מיקוח גדול יותר. לפי תחקיר קודם של רויטרס, החברה מחזיקה בכ־8% משוק ה־DRAM העולמי, אף שהטכנולוגיה שלה עדיין מפגרת אחרי היצרניות המובילות.

אפל אינה היצרנית הבינלאומית הראשונה שבוחנת חלופה סינית. כפי שדווח לאחרונה ב־CHIPORTAL, יצרניות המחשבים HP ואייסר כבר החלו להשתמש בזיכרונות של CXMT בחלק מהמוצרים הנמכרים מחוץ לארצות הברית, כדי להתמודד עם המחסור ברכיבים.

רגישות פוליטית בוושינגטון

התקשרות אפשרית בין אפל ל־CXMT צפויה לעורר גם שאלות פוליטיות בארצות הברית. משרד ההגנה האמריקני כלל את CXMT ברשימת חברות שלטענתו קשורות למערכת הצבאית הסינית. החברה דוחה את הטענה.

CXMT עדיין לא נכללה ברשימת הישויות של משרד המסחר האמריקני, המטילה מגבלות נרחבות יותר על מסחר וגישה לציוד ולטכנולוגיה אמריקניים. לפי דיווחים קודמים, אפל ביקשה מהממשל האמריקני הבהרות בנוגע לאפשרות לרכוש זיכרונות מהחברה הסינית.

הכוונה להשתמש ברכיבים תחילה במכשירים הנמכרים בסין עשויה לצמצם חלק מהרגישות, אך אינה מבטלת את השאלות הנוגעות להעברת מפרטים, לבדיקת רכיבים ולתלות של חברה אמריקנית בספק הנתון לבחינה רגולטורית.

CXMT מאיצה את הרחבת הייצור

ההתעניינות מצד אפל מגיעה כאשר CXMT מנסה להגדיל במהירות את כושר הייצור שלה. החברה בוחנת הקמת מפעל שני לייצור זיכרונות בפרוסות 12 אינץ' בבייג'ינג, לצד מפעלי DRAM נוספים בשנגחאי ובחפיי.

לפי דיווח קודם ב־CHIPORTAL, השלמת תוכניות ההרחבה עשויה להעלות את כושר הייצור של CXMT ליותר מ־600 אלף פרוסות בחודש.

אם אפל תחליט לאשר את שבבי CXMT לשימוש מסחרי, יהיה זה הישג משמעותי עבור תעשיית הזיכרונות הסינית. המהלך ימחיש גם כיצד הזינוק בביקוש מצד תעשיית ה־AI משנה את שרשרת האספקה: המחסור דוחף אפילו את יצרניות מוצרי הצריכה הגדולות בעולם לבחון ספקיות שעד לאחרונה נחשבו לחלופה מקומית בלבד.

הפוסט דיווח: אפל בוחנת זיכרונות של CXMT הסינית עבור אייפון ו־MacBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.