ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל, שנערך ב־25–26 בפברואר 2026, לא הסתכם במחוות דיפלומטיות בלבד. מודי, שהגיע לביקורו השני בישראל מאז 2017, נשא נאום מיוחד בכנסת והפך לראש ממשלת הודו הראשון שנאם בכנסת. בתום פגישותיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם הנשיא יצחק הרצוג, הודיעו שתי המדינות על העלאת היחסים מדרגת “שותפות אסטרטגית” לדרגת “שותפות אסטרטגית מיוחדת לשלום, חדשנות ושגשוג” – ניסוח שמעיד כי ירושלים וניו דלהי רואות בקשר ביניהן לא רק ערוץ מדיני או ביטחוני, אלא גם פלטפורמה ארוכת טווח לשיתוף פעולה תעשייתי, מדעי וטכנולוגי. (mea.gov.in)

המסמכים הרשמיים שפרסמה ממשלת הודו מצביעים בבירור על סדר עדיפויות חדש: לצד ביטחון, חלל, אנרגיה וסייבר, שני המנהיגים הדגישו במפורש גם טכנולוגיות קריטיות ומתפתחות, ובהן בינה מלאכותית, שבבים, מחשוב קוונטי וביוטכנולוגיה. בהודעה הרשמית על שיחות מודי־נתניהו נכתב כי שתי המדינות מבקשות להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומי ההגנה והביטחון, הסחר וההשקעות, המחקר המדעי והחדשנות; בהצהרה המשותפת אף נאמר כי הודו וישראל “מחויבות לשילוב ההתקדמות” שלהן בתחומי AI, סייבר, שבבים, קוונטום, פלטפורמות ביטחוניות וחלל. במילים אחרות, השבבים והמיקרואלקטרוניקה כבר אינם רק נושא של תעשיית הייטק אזרחית, אלא חלק מהשפה הרשמית של השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות.

גם ברמת הצעדים המעשיים נרשמה התקדמות. שתי המדינות בירכו על פתיחת משא ומתן להסכם סחר חופשי, לאחר חתימת תנאי הייחוס והסבב הראשון של המו״מ בניו דלהי. במקביל נחתמו או קודמו שורה של הסכמים חדשים, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה בבינה מלאכותית, מכתב כוונות להקמת מרכז מצוינות הודו־ישראל בסייבר בהודו, שיתוף פעולה בתחום החינוך מבוסס AI, הקמת מרכז חדשנות חקלאי משותף, ושיתוף פעולה בגיאופיזיקה. מבחינת התעשייה, הצירוף בין הסכם השקעות דו־צדדי, מו״מ על סחר חופשי והסכמים טכנולוגיים חדשים עשוי ליצור בעתיד תשתית נוחה יותר להעברת ידע, הקמת מיזמים משותפים ושרשראות אספקה יציבות יותר.

סוכנות רויטרס דיווחה כי מודי אמר במפורש שהודו וישראל יקדמו פיתוח משותף, ייצור משותף והעברת טכנולוגיה בתחום הביטחוני. עוד דווח על שיתוף פעולה בתחום ה־“horizon scanning” – זיהוי מגמות, הערכת סיכונים ותכנון טכנולוגי באמצעות מחקר משותף, בניית יכולות וכלי AI – וכן על כוונת ישראל לאפשר כניסה של 50 אלף עובדים הודים נוספים בחמש השנים הקרובות, במיוחד למגזרי הייצור. אם אכן ייושם, מדובר במהלך בעל פוטנציאל משמעותי גם מבחינת תעשיות הייצור המתקדם, כולל מפעלי מערכות, אלקטרוניקה, אינטגרציה ותמיכה לוגיסטית.

בנאומו בכנסת חיבר מודי באופן ישיר בין ביטחון, סחר וטכנולוגיה. הוא הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה במסגרת מסדרון הסחר India–Middle East–Europe Economic Corridor, או IMEC, ובמסגרת I2U2 עם ישראל, הודו, איחוד האמירויות וארצות הברית. באותו נאום אמר מודי כי הוא רואה “הרבה סינרגיות” בין שתי המדינות בתחומים כמו טכנולוגיות קוונטיות, שבבים ובינה מלאכותית. זהו ניסוח חשוב, משום שהוא מעביר את הדגש מהקשר הביטחוני הקלאסי – מל״טים, מערכות הגנה, חימוש מדויק – אל תשתית עמוקה יותר של ידע, תכנון, תוכנה, חיישנים, רכיבים ויכולות ייצור.

הממד הזה בלט גם בביקור המשותף של מודי ונתניהו בתערוכת טכנולוגיה בירושלים. לפי הודעת משרד החוץ ההודי, הוצגו שם חברות וגופים ישראליים בתחומי AI, סייבר, קוונטום, ניידות חכמה, מים, אקלים וחלל. בין הדוגמאות שצוינו רשמית: Quantum Machines ו־Classiq בתחום הקוונטום, Check Point בתחום הסייבר, AISAP בתחום ה־Health-Tech המבוסס AI, התעשייה האווירית בחלל, ומובילאיי, שהציגה טכנולוגיות חישה ושבבים להפחתת תאונות דרכים. עצם ההבלטה של מובילאיי בתוך מסגרת הביקור המדיני מדגישה כיצד רכיבי חומרה, חיישנים ושבבים הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הגיאו־טכנולוגי בין ירושלים לניו דלהי.

ברקע, נתניהו דיבר עוד לפני הביקור על חזון של “משושה של בריתות” במזרח התיכון ובסביבתו, ואילו במסמכים הרשמיים של הביקור עצמו הדגש הושם יותר על I2U2, על IMEC, ועל מנגנונים מוסדיים לשיתוף פעולה בתחומי ביטחון, חדשנות ומחקר. לכן, לפחות בשלב זה, נכון יותר לראות בביקור של מודי לא הכרזה על גוש גיאו־פוליטי חדש ומוגדר, אלא צעד קונקרטי לחיזוק ציר הודו־ישראל סביב ייצור, חדשנות, סייבר, בינה מלאכותית ושבבים – תחומים שבהם ישראל מביאה עומק טכנולוגי, ואילו הודו מביאה קנה מידה תעשייתי, כוח אדם ויכולת ייצור. זו כבר אינה רק ברית של קונים ומוכרים במערכות נשק, אלא ניסיון לבנות אקוסיסטם משותף של טכנולוגיות קריטיות. (ממשלת ישראל)

אמפמ:
כותרת:
כותרת משנה: הביקור המדיני של ראש ממשלת הודו הסתיים בשדרוג היחסים, בקידום מו״מ על סחר חופשי ובהעמקת השיתוף בתחומי שבבים, סייבר, קוונטום וייצור ביטחוני משותף
תגים: הודו, ישראל, נרנדרה מודי, בנימין נתניהו, שבבים, מיקרואלקטרוניקה, בינה מלאכותית, סייבר, IMEC, I2U2, תעשיית הביטחון
ביטוי מפתח: שיתוף פעולה הודו ישראל בשבבים
נרדפים: ברית טכנולוגית הודו ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני הודו ישראל, שבבים הודו ישראל, מיקרואלקטרוניקה הודו ישראל, AI הודו ישראל, ייצור ביטחוני משותף
SLUG: india-israel-defense-semiconductors-modi-visit-2026

אפשר גם להכין עכשיו גרסה קצרה יותר בסגנון צ'יפורטל, או עריכה רציפה יותר בסגנון הידען.

הפוסט מודי בירושלים: הודו וישראל מקדמות שיתוף פעולה בביטחון, שבבים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ראשי האוניברסיטאות וחברי וועד המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (הפועלת תחת משרד החדשנו, המדע והטכנולוגיה) שלחו הבוקר מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו לשר המדע אופיר אקוניס ולשר החינוך יואב קיש המתריע מפני המשך אי הוודאות והחשש שמא חוקי השינויים המשפטיים ימשיכו לעבור.

"אנו – מדענים, אנשי האקדמיה, יזמים ואנשי הייטק, חברי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי ונשיאי האוניברסיטאות הציבוריות של ישראל, מבקשים להתריע בפניך על הצטברותם של סימני אזהרה ברורים לעתיד המחקר המדעי במדינת ישראל.

פעילויות המחקר והפיתוח בישראל, המשלבות מחקר מדעי באקדמיה ובמכוני מחקר ממשלתיים, עם פיתוחים טכנולוגיים ויזמות הייטק, הביאו לישראל הצלחות אדירות וחוסן כלכלי, שמרבית מדינות העולם מתקנאות בו.

בחודשים האחרונים, בפרט בשבועות האחרונים, הצטברו סימנים המעידים על תהליכים הרסניים אשר עלולים לפגוע בחוסנה המדעי של ישראל. בין השאר אנו עדים ל:

• ירידה משמעותית בנכונותם של מדענים ישראלים מובילים הנמצאים בחו"ל לקבל משרות אקדמיות בישראל ולחזור להשתקע.
• חשש הולך וגובר מעזיבה של כח אדם מצטיין בתחומי המדע והטכנולוגיה של ישראל.
• ביטול השתתפותם של המדענים המובילים בעולם בכנסים מדעיים בישראל.
• איומים מפורשים על ביטול שיתופי פעולה מדעיים בין מדענים בישראל למדעני העולם.
• איומים מפורשים של תורמים, בכל המוסדות להשכלה גבוהה, להפסיק את תרומותיהם בגלל החקיקה המשפטית. ישנם כבר תורמים (מעטים), אשר הודיעו על הפסקת התרומות.
• ירידה במענקי מחקר מהם נהנים מדענים ישראלים.
• ירידה משמעותית בהשקעות מו"פ מגורמים בינלאומיים בחו"ל בחברות ההייטק הישראליות ובמו"פ בישראל.

נדגיש ונאמר שוב: כח אדם מדעי הוא הבסיס להצלחות ישראל בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחינוך של ישראל על רבדיו השונים. מכיוון שהון אנושי זה הוא גורם יצור נייד ברמה בינלאומית, ורגיש לסוגיות בתחומי זכויות הפרט והקניין, מהלכי החקיקה הדרמטיים והמהירים שנעשו, מאיימים על זכויות אלו  וכבר גורמים נזק בעיסוק המדעי.

רבים בקהילה המדעית מצויים בתחושות של חשש, וסכנה לעתידם. כתוצאה מכך, רבים מהם מאבדים אמון ומעדיפים לנטוש את הספינה. הן חברי מועצת המולמו"פ והן נשיאי האוניברסיטאות, עדים לעזיבת חוקרים את ישראל, לחוסר הנכונות לשוב ארצה ולפגיעה ממשית בקשרים עם הצמרת המדעית בעולם.

הנזק שמצטבר ומתגבר עלול לסכן בצורה ממשית את עתיד אומת הסטארט-אפ והחשש הגדול הוא שהנזק יהיה בלתי הפיך.

מחובתנו להביא זאת לידיעתכם, כמי שאמונים על שמירה על מצוינותה המדעית של ישראל, שנחשבת קריטית לעוצמתה הכלכלית והביטחונית.

חתומים:

• חברי מליאת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי:
• פרופ' פרץ לביא – יו"ר המולמו"פ – לשעבר נשיא הטכניון
• פרופ' אבי צדוק – המכון לננו טכנולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
• פרופ' אבי שרודר – הנדסה כימית, טכניון
• אהרון אהרון – מנכ"ל רשות החדשנות לשעבר וסגן נשיא טכנולוגיות וחומרה של אפל העולמית לשעבר
• ד"ר איתי גבריאלי – המכון הגיאולוגי לישראל
• אריק קלינשטיין – קרן הון סיכון גלילות קפיטל
• פרופ' דן פלד – אוניברסיטת חיפה
• פרופ' דני שטיינברג – מכון וולקני
• פרופ' יוסף קוסט – הנדסה כימית אונ' בן גוריון בנגב וחבר האקדמיה הלאומית למדעים
• פרופ' ליאת איילון – החוג לעבודה סוציאלית אונ' בר-אילן
• מיכל צור – יזמת הייטק
• עדי סופר תאני – מנכ"לית פיסבוק ישראל
• עימד יונס – מנכ"ל חברת אלפא אומגה
• פרופ' קרן אברהם – דיקנית הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב

נשיאי אוניברסיטאות המחקר הציבוריות בישראל:

• פרופ' אריה צבן – יו"ר ור"ה ונשיא אוניברסיטת בר-אילן
• פרופ' אורי סיון –  נשיא הטכניון
• פרופ' אלון חן – נשיא מכון ויצמן למדע
• פרופ' אריאל פורת – נשיא אוניברסיטת תל-אביב
• פרופ' אשר כהן – נשיא האוניברסיטה העברית
• פרופ' דני חיימוביץ – נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• פרופ' מימי אייזנשטדט – נשיאת האוניברסיטה הפתוחה
• פרופ' רון רובין – נשיא אוניברסיטת חיפה

הפוסט ראשי האוניברסיטאות וחברי מועצת המולמו"פ לנתניהו: הנזק לאומת הסטראט-אפ כבר עומד להפוך לבלתי הפיך הופיע לראשונה ב-Chiportal.