תעשיית השבבים נערכת לעוד שנה סוערת, כאשר שלוש חברות מובילות ממשיכות לשלוט בשוק. בעוד ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות להתחרות על הבכורה בתחום הבינה המלאכותית (AI), חברות אלו נמצאות בעמדות אסטרטגיות להישגים יוצאי דופן בשנת 2025. הנה מבט על האלופים של עולם השבבים שמעצבים את העתיד.

NVIDIA: הכוח הבלתי ניתן לעצירה

NVIDIA נשארת ללא מתחרים כמובילת שוק ה-GPU, ומניעה את מהפכת ה-AI בטכנולוגיה פורצת דרך. הביקוש יוצא הדופן למוצרים החדשניים שלה ממשיך לעלות, ככל שתעשיות רבות מאמצות תשתיות מבוססות AI. למרות תחרות מצד חברות כמו AMD, NVIDIA ממשיכה להוביל במונחי ביצועים וחדשנות.

Broadcom מתבלטת בזכות פיתוח ASIC (מעגלים משולבים ייעודיים) מותאמים אישית, שמספקים פתרונות ייחודיים לצרכים ספציפיים של לקוחות. הדו"ח האחרון של החברה הציג עלייה מרשימה, עם גידול של 220% בהכנסות הקשורות ל-AI. צירוף לקוחות חדשים מהתחום ההיפר-סקיילינג מצביע על הכנסות משמעותיות בעתיד.

חברת TSMC היא חיונית לתעשיית השבבים, מייצרת את רוב השבבים המתקדמים בעולם. בצל מתחים גיאופוליטיים, TSMC מרחיבה את פעילות הייצור שלה בארה"ב ומבטיחה את מעמדה בתעשייה.

שלוש החברות – NVIDIA, Broadcom ו-TSMC – כל אחת עם יתרונות ייחודיים, מעצבות את עתיד תעשיית השבבים. הן מובילות את השוק בחדשנות, אסטרטגיות שותפות והשפעה עולמית.

להשילוב של AI, 5G, ו-IoT צפוי לחולל מהפכה בתעשיות. שבבים מבוססי AI ימלאו תפקיד מרכזי, החל ממערכות אוטומטיות ועד ערים חכמות.

הפוסט שנת ענקיות השבבים,2024 הביאה את אנבידיה, TSMC וברודקום לשיאים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור (נאסד"ק/ת"א: TSEM) הודיעה על ייצור מודולי RF-FEM (Radio Frequency front-end module) לתקשורת בתקן Wi-Fi 7, המבוססים על טכנולוגיית RFSOI ב-300 מ"מ. הטכנולוגיה מאפשרת ייצור שבבים עם ביצועים גבוהים וצריכת חשמל נמוכה, המתאימים ליישומים הדורשים עיבוד מהיר של אותות RF, כמו במכשירים סלולריים, מודמים אלחוטיים ומערכות תקשורת אחרות.

בשיתוף פעולה עם חברת ברודקום (נאסד"ק: AVGO), פותחו מספר התקני Wi-Fi FEM משולבים על גבי שבב RFSOI יחיד. פתרון זה משפר ביצועים ויעילות בהשוואה לטכנולוגיות שאינן מבוססות SOI, ומספק סטנדרט חדש למכשירים המשתמשים בחיבור אלחוטי לרשת Wi-Fi בתנועה.

"הטכנולוגיה של טאואר אפשרה לנו לפתח רכיבי FEM קומפקטיים ובעלי ביצועים גבוהים ליישומי Wi-Fi 7," אמר ויג'יי נגרג'אן, סגן נשיא לשיווק, תקשורת אלחוטית וקישוריות בברודקום. "רכיבים אלו מותאמים לדרישות של גודל ויעילות צריכת חשמל ביישומים ניידים."

מרקו ראקנלי, נשיא טאואר סמיקונדקטור, הוסיף כי "היכולות הטכנולוגיות של ברודקום בעיצוב מוצרי FEM משלימות את החוזקות שלנו, ומאפשרות להשיג ביצועים ואינטגרציה גבוהים במיוחד. שותפות זו מדגישה את המחויבות שלנו להתאמת הפתרונות לצרכי הלקוחות שלנו."

התהליך החדש מפחית את שטח השבב, למרות המורכבות שנדרשת לתמיכה בתכונות ובפסי תדרים חדשים. פלטפורמת RFSOI של טאואר מספקת ביצועים גבוהים בשוק, עם שילוב של מגבר דל רחש (LNA) ומתג משולב, מה שמייעל את היישומים הניידים ומפחית את איבודי ההספק.

הפוסט טאואר סמיקונדקטור וברודקום הציגו סטנדרט לדור הבא של יישומי תקשורת ניידים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מלחמה שקטה מתנהלת להשתלטות על מוליכים למחצה פוטוניים, שיהפכו לבסיס לטכנולוגיות עתידיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית (AI), דור 6G ונהיגה אוטונומית. התעשייה חוזה שאם Nvidia תשתלט על שוק המוליכים למחצה הפוטוניים, היא תוכל לעקוף את ההשפעה והמעמד שהיא נהנית מהם בשליטתה על שוק המוליכים למחצה לבינה מלאכותית. התשובה של אינטל, מסתבר היא שיתוף פעולה עם טאואר סמיקונדקטור הישראלית, אותה ביקשה לפני מספר שנים לרכוש אך הרכישה סוכלה.

בהתאם לכך, לא רק חברות גלובליות כמו TSMC ואינטל, אלא גם סין ויפן משקיעות מאמצים רבים לפיתוח מוליכים למחצה פוטוניים ברמה הלאומית. המאמצים לאבטח טכנולוגיה עצמאית נמשכים גם במכוני מחקר מקומיים.

באופן דומה, חברות מוליכים למחצה גלובליות מפתחות באופן פעיל טכנולוגיות סיליקון פוטוני למיסחור מוליכים למחצה פוטוניים, שיהוו את הבסיס לטכנולוגיות עתידיות מתקדמות.

TSMC עובדת עם חברות פבלס גדולות כמו אנבידיה וברודקום לפיתוח משותף של טכנולוגיות סיליקון פוטוני ואריזה. ידוע שצוות מחקר ופיתוח של יותר מ-200 עובדים הוקם לפיתוח טכנולוגיות קשורות. על פי מקורות בתעשייה, צפויה להתחיל ייצור המוני כבר השנה או בשנה הבאה.

אינטל וטאואר: שיתוף פעולה אסטרטגי.

אינטל נמצאת צעד אחד לפני TSMC. בשנת 2016 היא השיקה רשמית משדר אופטי מבוסס סיליקון פוטוני המסוגל לשדר נתונים במהירות של 100 גיגאביט לשנייה (Gb) באמצעות סיבים אופטיים.

אינטל מתכננת לאבטח מנהיגות במוליכים למחצה פוטוניים באמצעות שיתוף פעולה פעיל עם טאואר סמיקונדקטור, חברת מוליכים למחצה ישראלית. אינטל נכשלה ברכישת טאואר באוגוסט 2023 בשל חוסר אישור מרגולטורים סיניים אך ממשיכה לחזק את שיתוף הפעולה עם החברה. טאואר סמיקונדקטור היא פאונדרי שמתמחה בפיתוח מוליכים למחצה אנלוגיים כמו חיישני CMOS ו-PMIC (מוליכים לניהול צריכת חשמל) ויש לה גם פלטפורמת פיתוח סיליקון פוטוני משלה.

סין מנסה להתגבר על הסנקציות האמריקאיות באמצעות מוליכים למחצה פוטוניים

סין גם מתמקדת בפיתוח מוליכים למחצה פוטוניים. עם הסנקציות החזקות של ארה"ב שמגבילות את פיתוח המוליכים למחצה המתקדמים, נראה שהיא משתמשת במוליכים למחצה פוטוניים כפריצת דרך. זאת מכיוון שייצור מוליכים למחצה פוטוניים אינו דורש ציוד מתקדם כמו ציוד חשיפה EUV (פוטוליתוגרפיה). כך לדוגמה חוקרים באוניברסיטת שינגחואה בסין הודיעו שהם פיתחו שבב ACCEL שמשתמש בטכנולוגיית פוטונים לשיפור הביצועים עם פחות אנרגיה.

יפן, ששלטה פעם בשוק המוליכים למחצה העולמי אך איבדה את מקומה לקוריאה, גם עושה מהלכים בלתי רגילים. לאחרונה, משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני מפתח את תעשיית המוליכים למחצה בשלושה אזורים: קיושו, טוהוקו והוקאידו, במטרה להחיות את תעשיית המוליכים למחצה היפנית. יפן גם שוקלת מוליכים למחצה פוטוניים כפריט מרכזי לתעשיית המוליכים למחצה.

על פי אסטרטגיית המוליכים למחצה של משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני, יפן כיום רודפת אחרי שלב שלישי של שיקום תעשיית המוליכים למחצה. השלב הראשון הוא לאבטח יכולות ייצור מקומיות, השלב השני הוא להקים טכנולוגיית מוליכים למחצה מהדור הבא, והשלב האחרון הוא להקים תשתית טכנולוגית גלובלית עתידית. בשלב השלישי, יפן מתכננת להחזיר את המנהיגות בתעשיית המוליכים למחצה, תוך התמקדות בטכנולוגיית מוליכים למחצה אופטואלקטרוניים.

הפוסט במסגרת קרב השליטה על תחום הסיליקון פוטוניקס: אינטל משתפת פעולה עם טאואר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילינו כי מצד אחד אין להן הרבה מן המשותף. אחת גדלה בבאר שבע, השניה בחיפה, אחרת בעכו ועוד אחת בתל אביב. אבל מה שכן מצאנו הוא שלכולם היתה דמות (אב, אם, קרוב משפחה או מורה) שעודדו אותן וכיוונו אותן להגיע לאן שהגיעו. מכנה משותף נוסף לכולן היא נכונותן ללכת נגד הזרם ולממש את הפוטנציאל הגלום בהן גם אם זה לא היה הדבר הכי פופולארי בסביבתן.

דנה זימן היא דוגמא מצוינת לכך. היא גדלה בתל אביב ולמדה בגימנסיה הרצליה. אמה היתה מורה ומחנכת ואביה בוגר הטכניון שעסק בתחומי הכלכלה והכספים. כבר מגיל צעיר הרגישה שקל לה עם המקצועות הריאלים ובמקביל ללימודיה היתה טובה גם בתחום האתלטיקה והשתתפה בתחריות ריצה מגוונות החל מ- 60 מטר ועד 3 ק"מ. תחושותיה שהיא יכולה הכל וגם רוצה לממש את היכולות המצוינות שלה הובילו אותה להתנדב לקורס טייס שם "בילתה" את שנתה הראשונה בצבא. מאוחר יותר עברה לשמש כקצינת מבצעים בטייסת קרב של חיל האויר. במבט לאחור היא יודעת שגם תחריות הריצה וגם השנה בקורס טייס היו עבורה חויות מעצבות שלימדו אותה כיצד להתגבר על קשיים ומשברים כדי להמשיך הלאה לאתגר הבא.

כשעמדה בפני ההחלטה מה ללמד באוניברסיטה היתה בטוחה שתתמקד במקצוע האהוב עליה פיזיקה אך כאן התערב אביה והמליץ לה לשלב פיזיקה עם הנדסת אלקטרוניקה או במילותיה שלה:  "אם אבא שלי לא היה מכוון אותי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי" .

המלצת אביה אכן התבררה כטובה מאד עבורה וגם ככזו שהשפיעה על כל מהלך חייה. בעקבות ההמלצה בחרה לשלב בין שני המקצועות ונרשמה ללימודי התואר המשולב באוניברסיטאת תל אביב. עד מהרה הבינה שפיזיקה אולי מענינת אך כשזה מגיע לעבודה מעשית לימודי הנדסת החשמל יעילים הרבה יותר. כך הגיעה  כבר בתקופת לימודיה לחברת אינטל והצטרפה למרכז הפיתוח של החברה בפתח תקווה.

עם סיום לימודיה הצטרפה לחברת DUNE כמהנדסת תכנון שבבים ולאחר כשלוש שנים, בשנת 2009 כאשר DUNE נרכשה ע"י חברת ברודקום מצאה עצמה בחברה בה היא עובדת עד היום. מאז הספיקה דנה להקים משפחה ויש שלושה ילדים (בגילאים 15, 12 ו-8). עם השנים התקדמה והתפתחה וכיום היא משמשת כמנהלת צוות פיתוח ASIC המונה 10 אנשים ומאד מרוצה מתפקידה ומהחברה בה היא עובדת.

שאלנו את דנה מדוע יש כל כך מעט נשים בתעשיה או מדוע אין הרבה יותר נשים שבחרו ללכת בדרך דומה לשלה?

"אני מאמינה שנשים רבות חושבות שאי אפשר לשלב בין קריירה למשפחה. יש רגעים שזה אכן קשה, גם לי, אבל עובדה היא שגם אני וגם בנות אחרות מצליחות לעשות את זה.

אני חושבת שיש בעיה נוספת הנעוצה בתדמית שיש למקצוע. כשבחורה שומעת על מקצוע כמו הנדסת חשמל היא חושבת על לוחות חשמל או אולי אפילו על מערכות החשמל בבית וזה נראה לה מאד רחוק ממנה, לא נשי ולא מתאים. אבל במציאות מדובר במקצוע אחר שלא ממש קשור למערכות חשמל אלא בעיקר לתכנון מעגלים אלקטרונים בעזרת תוכנות מחשב והרבה התעסקות באלגוריתמיקה.

כיצד ניתן להתגבר על הדעות הקדומות הללו?

כבר בגיל צעיר צריך להסביר לבנות במה המדובר.

כששאלנו את דנה איך עושים את זה גילינו את דנה האמיתית. זו שהגיעה לראיון לבושה בצורה אלגנטית עם חולצה וז'קט אופנתי וגם הכינה שעורי בית כדי לתת תשובה סדורה לבעיה.

לדעתי הדרך לגרום ליותר נשים להגיע לתעשיה שלנו כרוכה בשלושה רבדים:

רובד ראשון – הדרכה והסברה לבנות כבר בתחילת לימודיהן בחטיבה. אני ממליצה על איש או אשה מהתעשיה שיגיעו לבתי הספר ויספרו לבנות מה זה בדיוק להיות מהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. השאלה היחידה שאני לא בטוחה לגביה היא היא האם כדאי שאיש/אשת התעשיה יפגשו עם כל בני השכבה או רק את אלו שמתעתדים ללמד במגמות הריאליות.

רובד שני – יחסי ציבור לתואר. האוניברסיטאות בארץ צריכות לקדם את השתלבות הנשים במקצועות הטכנולגים ע"י פעולות הסברה לבני נוער וגם לבוגרי צבא כדי שיבינו טוב יותר מה לומדים במקצועות ההנדסה למינהם כולל הנדסת תעשיה וניהול,ביוטכנולוגיה, פיזיקה, ביו רפואה, ועוד. ע"י קיום כנסים, ימי היכרות או הפצת חומרי שיווק נאותים אני בטוחה שנראה יותר נשים בוחרות במקצועות הללו.

רובד שלישי – קידום הנשים בתעשיה. לצערי יש תופעה שנשים שכבר הגיעו לתעשיה לא מתקדמות לתפקידי ניהול. אם זה בגלל שהאשה בוחרת להעדיף את המשפחה ע"פ התקדמות בעבודה זה ענין שלה אבל פעמים רבות זה נובע ממנהל שמעדיף לקדם גברים ע"פ נשים בגלל שנשים יוצאות לחופשות לידה ממושכות.

בנוסף חשוב שהמשפחה תתמוך בצורה פרו אקטיבית באישה. לשמחתי בעלי  מאד תומך בי ויש לי גם סביבה תומכת הכוללת את הסבים והסבתות משני הצדדים. אני מאמינה שחשוב שהבעל יהיה שותף מלא לניהול המשפחה ויראה לאשתו שהוא משתתף איתה בנטל ואפילו מוציא את הילדים מהגן או מבית הספר כשצריך.

ומה את עושה בנידון?

אני עובדת כרגע ביחד עם צוות משאבי האנוש בברודקום על תוכנית לעידוד נשים וקידומן בתוך הארגון שלנו כאן בישראל .

ואיפה את רואה עצמך בעוד כמה שנים?

אני מאד אוהבת את תחום עיסוקי ומאד אוהבת את ברודקום. יש לי צוות נפלא ומנהל מהמם וטוב לי איפה שאני היום.

הפוסט אם אבא שלי לא היה מכוון אותי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC, ענקית השבבים מטייוואן, נמצאת בעמדת זינוק מצוינת להצטרף למועדון הטריליון דולר. החברה מתמחה בייצור שבבים מתקדמים עבור חברות כמו Nvidia, המסייעים בהגדלת יכולות המחשוב והייעול האנרגטי של השבבים. לפי ההערכות, צמיחת החברה בתחום השבבים הקשורים לבינה מלאכותית תעלה בכ-50% בשנה במהלך חמש השנים הבאות. בשנת 2028, החברה מצפה שהכנסותיה יגיעו ל-145.4 מיליארד דולר, מתוכן 34.8 מיליארד דולר יהיו משבבי AI (לפי Nextplatform).

Broadcom, החברה השנייה המצויה בעמדה דומה, מתמקדת בפיתוח שבבים מתקדמים לרשתות והעברת נתונים גדולים. החברה גם מייצרת שבבים לגישה לרוחב פס, אחסון נתונים וסמארטפונים. בשנת 2023, החברה רכשה את VMware בעסקה בשווי 69 מיליארד דולר, מה שמחזק את מעמדה בשוק התוכנה והוירטואליזציה. בנק אוף אמריקה צופה שהכנסות החברה יגיעו ל-59.9 מיליארד דולר בשנת 2025, מה שיכול להעלות את ערך השוק שלה מעל טריליון דולר.

שוק השבבים העולמי צפוי לצמוח בקצב גידול שנתי של 39%, ולהגיע ל-1.03 טריליון דולר עד שנת 2030. חברות כמו TSMC ו-Broadcom עומדות בפני הזדמנויות גידול נוספות באמצעות חקר תחומים חדשים כמו GPUs, FPGAs ולמידת מכונה. הצטרפותן למועדון הטריליון דולר היא רק עניין של זמן.

הפוסט שתי חברות השבבים שעשויות להצטרף למועדון הטריליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת התקשורת והטכנולוגיה האמריקאית ברודקום הודיעה על השלמת עסקת רכישת חברת התוכנה VMware בשווי 61 מיליארד דולר.

מנכ"ל ברודקום הוק טאן, כותב בבלוג אישי באתר החברה כי ברודקום מתכננת להמשיך ולהשקיע במוצרי VMware המובילים בתחום, ובפרט ב-VMware Cloud Foundation, הפלטפורמה המשמשת כבסיס לסביבות ענן פרטיות והיברידיות.

כמו כן תשקיע ברודקום ב-VMware Tanzu לפיתוח יישומים מודרניים, על מנת לאפשר גמישות עסקית מוגברת עבור לקוחות באמצעות קיצור משך הפיתוח והטמעה של יישומים חדשים. בנוסף, תתמקד ברודקום במתן פתרונות אבטחה מתקדמים כגון הגנת רוחבית ואסטרטגיית אפס אמון עבור סביבות ענן מבוססות VMware.

לדברי טאן, הלקוחות הקיימים של ברודקום ו-VMware צפויים להפיק תועלת רבה מהשילוב בין החברות והטכנולוגיות שלהן.

הפוסט ברודקום הודיעה על השלמת רכישת VMware בעסקה בשווי 61 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-30 באוקטובר 2023 הודיעו החברות Broadcom ו-VMware כי צפוי שעסקת רכישת VMware על ידי Broadcom תיסגר בקרוב, ובכל מקרה לפני תום תוקף הסכם המיזוג ביניהן.

הצדדים קיבלו אישורים רגולטוריים באוסטרליה, ברזיל, קנדה, האיחוד האירופי, ישראל, יפן, דרום אפריקה, קוריאה הדרומית, טייוואן, בריטניה, ואישורי בקרת השקעות זרות בכל המדינות הנדרשות. אין מניעה חוקית לסגירת העסקה תחת תקנות מיזוגים אמריקאיות.

הצדדים גם הודיעו על תוצאות בחירת בעלי המניות של VMware לגבי צורת התשלום שהם מעוניינים לקבל תמורת מניותיהם. כל בעל מנייה יקבל 142.5 דולר למניה במזומן או 0.2520 מניית Broadcom תמורת כל מנית VMware. שווי העסקה יגיע ל-69 מיליארד דולר

על פי התוצאות, כ-96% בחרו במניות ו-52.1% מהם יקבלו מניות ו-47.9% יקבלו מזומן. כ-4% בחרו במזומן או לא בחרו ויקבלו 142.5 דולר למניה.

העסקה צפויה להיסגר בקרוב לאחר עמידה בתנאי הסגירה הנותרים.

הפוסט ברודקום קיבלה את כל האישורים לרכישת VMWARE תמורת 69 מיליארד דולרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות התחרות והשווקים בבריטניה (CMA) אישרה ביום שני את רכישת חברת הענן VMware מפאלו אלטו שבקליפורניה על ידי Broadcom ב-69 מיליארד דולר, בסיום חקירה בת שני שלבים שהחלה במרץ. פאנל עצמאי של רגולטורים קבע כי המיזוג לא יפגע בתחרות באספקת רכיבי חומרה לשרתים בבריטניה.

העסקה, שהוכרזה לראשונה במאי שנה שעברה והוערכה אז ב-61 מיליארד דולר, עברה השבוע אחד המכשולים הרגולטוריים הגדולים שלה. רגולטורים באיחוד האירופי, אוסטרליה, קנדה, ברזיל, ישראל, דרום אפריקה וטיוואן כבר אישרו את העסקה, בעוד רגולטורים בארה"ב עשויים לעשות זאת בקרוב לאחר שפג מועד ההמתנה למיזוג שהוטל על ידי ה-FTC.

מיזוג עם VMware יאפשר ל-Broadcom, אחת מחברות השבבים הגדולות בעולם מבחינת הכנסות, להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות ענן, בעוד שהוא נותן ל-VMware את המשאבים הפיננסיים והיכולות לממן את שאיפות המו"פ שלה. שווי השוק של Broadcom, כ-350 מיליארד דולר, הוא פי חמישה מזה של VMware, 70 מיליארד דולר.

הפוסט הרגולטורים בבריטניה אישרו לברודקום לרכוש את VMWARE תמורת 69 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הכלכלה הספרדי הודיע בהצהרה שנשלחה בדוא"ל כי הפרויקט שבו תהיה מעורבת ברודקום עשוי להיות בהיקף של מיליארד דולר. ברודקום לא מסרה כמה בדיוק תשקיע במיזם. הפרויקט יכלול בנייה של "מתקני מוליכים למחצה בקנה מידה גדול וייחודי באירופה", נאמר עוד בהודעת משרד הכלכלה, שהוסיף כי טרם נבחר מיקום להקמת הפרויקט.

ממשלת ספרד כבר הצהירה בעבר כי תקצה עד 12 מיליארד יורו (13 מיליארד דולר) מכספי הסיוע למגיפת הקורונה שהיא אמורה לקבל מהאיחוד האירופי כדי לסבסד את פיתוח תעשיית מוליכים למחצה משלה.

לפני ברודקום, כבר הודיעה ממשלת ספרד כי ענקית הטכנולוגיה האמריקאית סיסקו מתכננת לפתוח מרכז חדש לתכנון שבבים בעיר ברצלונה שבצפון-מזרח ספרד.

האיחוד האירופי מבקש לחזק את תעשיית השבבים שלו ולהפחית את התלות  באספקה מארה"ב ואסיה, כתוצאה ממחסור עולמי של מוליכים למחצה וצווארי בקבוק בשרשרת האספקה.

הפוסט <strong>ברודקום תשקיע בפרויקט בהיקף של מילארד דולר לפיתוח תעשיית שבבים בספרד</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מבחינת נטלי, תכנות מחשבים היה מן משחק ולימוד תואר בהנדסת אלקטרוניקה בטכניון היה בגדר  מבחן ליכולות שלה. כי אחרי שעשתה בגרות בתכנות כבר בכיתה ט' לא המשיכה ללמד מחשבים אלא דווקא כלכלה וגם בצבא בחרה לשרת ביחידה סודית במודיעין שלא היה לה שום קשר למחשבים או אלקטרוניקה. רק אחרי שסיימה את שרותה הצבאי נזכרה במה שאמר לה פעם המורה שלה לפיזיקה: "אם ללמד הנדסה אז רק בטכניון". וכך, נרשמה, התקבלה וגם סיימה את הלימודים בטכניון  תוך כדי שהיא מתחתנת וגם יולדת את ביתה הבכורה. מוכשרת כבר אמרנו?

אז ממה שסיפרה לנו נטלי ניתן להבין שכל הקריירה שלה היא מקרית לחלוטין ואולי אם היתה פוגשת מורה אחר או אדם אחר שהיה עבורה מודל לחיקוי אולי היתה היום רופאה או אולי אפילו מדריכת ספורט. אבל האמת היא שנטלי גילתה בגיל צעיר שהיא נמשכת לפתרון חידות גם אם הן מורכבות ודורשות התגברות על חישובים מתימטים מסובכים. נטלי גם הבינה שקל לה להתמודד עם בעיות מורכבות וחשיבה אנליטית. לכל היכולות הללו תוסיפו זוג הורים תומכים שמאד עודדו אותה ואת אחיותיה לרכוש ידע ולהגיע כמה שיותר רחוק באמצעות הלימודים. להוריה שעלו לארץ מפרס לא היתה הזדמנות ללמד לימודים גבוהים אבל הן דאגו לדחוף את ארבעת בנותיהן לעשות מה שלהם לא התאפשר. האחת הפכה לרופאה, השניה עורכת דין, השלישית אמנית ונטלי הריאלית שבחבורה גילתה את עולם הטכנולוגיה ונשבתה.

אז איך הגעת לתעשיית השבבים שאלנו?

אחרי שהתחתנתי, ילדתי את ביתי הבכורה וסיימתי את לימודי בטכניון, הצטרפתי לחברת ASOCS מראש העין, שם הייתי חלק מצוות שהיה אחראי על פיתוח החומרה וגם על עבודות המעבדה. היינו  צוות קטן של כ-30 איש ואני עסקתי בעיקר בתכנון הבלוקים של הצ'יפ. הצוות שלנו היה מאד חזק וכולם היו מעורבים בארכיטקטורה ובתכנון הצ'יפ. נהניתי לעבוד בסביבה של אנשים חזקים אבל אחרי שנתיים הרגשתי שמיציתי ועברתי לחברת CEVA שם למדתי  Verilog ועבדתי בתכנון ASICs.

אבל גם העבודה ב- CEVA היתה שגרתית מדי עבורה וכעבור שנתיים וחצי עברה לחברת ברודקום.

ומה את עושה בברודקום?

כשהגעתי לברודקום הצטרפתי לצוות העובד על תכנון שבב לתקשורת ביתית. זהו למעשה הצוות של חברת אוקטליקה שנרכשה ע"י ברודקום כמה שנים קודם לכן (בשנת 2007). הצוות עוסק בפיתוח שבב תקשורת Ethernet לפי תקן MOCA (Multimedia Over Coax Alliance) . זהו צוות שכל אדם בו הוא תותח, צוות מנצח ואני מרגישה בו ממש טוב.

כמה נשים עובדות בצוות שלכם?

האמת היא שאני האשה היחידה העוסקת בתכנות וחוץ ממני יש עוד שתי נשים שעוסקות בווריפיקציה. כלומר על צוות של 35 איש יש רק שלוש נשים. זה קצת פחות מ- 10% אבל זה אחוז די מייצג למה שקורה בהייטק בדרך כלל.

אז מדוע לדעתך אין יותר נשים בהייטק בכלל ובתחום השבבים בפרט?

אין לי תשובה ברורה לשאלה הזו אבל אני מנחשת שזה קשור לכמה תכונות בהן הנשים שונות מהגברים. לגברים יש נטיה לקחת סיכונים, יש להם יותר תעוזה ופחות פחד להכשל ואילו בנות מפחדות יותר מכשלונות. נראה לי שאם בנות היו פועלות בסביבה לא תחרותית כלומר רק בסביבה של בנות, הן היו מעזות יותר ופוחדות פחות להיכשל. אולי זו דרך טובה יותר שתאפשר לנשים רבות יותר לקחת סיכונים ולהתחבר לתחומים הטכנולוגים.

ומה הנסיון שלך? האם את מצטערת שהגעת לתחום השבבים?

לגמרי לא, מבחינתי העבודה שלי היא מאתגרת ובאותה מידה מרתקת. יש לנו תקופות קשות כמו למשל השנה עד ליל הסדר היינו צריכים לסיים פרויקט ועברנו חודשיים קשוחים שכללו עבודה במשך שעות ארוכות ואפילו בימי שישי אבל כשרואים את התוצרים יש סיפוק אדיר. כשהצ'יפ מגיב ועובד כמו שצריך זו גאווה אמיתית. התחושה שאנחנו עשינו את זה היא מדהימה.

מה דעתך על המהנדסים הישראלים? האם הם שונים מעמיתהם במדינות אחרות?

אני לא מכירה את כל המהנדסים ברחבי העולם אבל יצא לי לעבוד עם צוות מהנדסים בקימברידג' , בריטניה. הם אנשים מצוינים אבל אני חושבת שההבדל הוא שפה למהנדסים יש חשיבה אנליטית, הם יודעים לחשוב מחוץ לקופסא כדי לפתור בעיות, יודעים לעשות סיעור מוחות כשצריך וגם לעבוד לתוך הלילה או בסופי שבוע כדי להתגבר על בעיות או לעמוד בלוחות הזמנים.

מה צריך לעשות כדי לגרום ליותר נשים להצטרף לתעשיית השבבים?

צריך לחבר נשים לטכנולוגיה מגיל צעיר. החשיפה שלי בגיל בית ספר יסודי וחטיבה לתכנות היא זו שגרמה לי לרצות להמשיך ללמד את זה. אני חושבת שזה חשוב גם כדי לפתור את תחושת הפחד של נשים שחושבות שאולי המקצועות הריאלים לא מתאימים להן ונמנעות מללמוד מחשבים ואלקטרוניקה כמו הבנים. אני גם מעודדת את הבנות שלי לעסוק בתחום הטכנולוגי מגיל צעיר.  

ומה קורה בברודקום. האם את מרוצה מהחברה?

בהחלט. בברודקום הרגשתי שהגעתי למנוחה ולנחלה. הם גם מעודדים אותנו להוסיף ידע וללמד לימודים מתקדמים. ממש לאחרונה סיימתי תואר MBA באונב' ת"א שחלקו מומן ע"י החברה. נראה לי שאשאר כאן עד לפנסיה.

הפוסט <strong>כשהצ'יפ מגיב ועובד כמו שצריך זו גאווה אמיתית</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.