שבבים הם הדלק של מהפכת הבינה המלאכותית

שבבי AI ובעיקר יחידות עיבוד גרפיות (GPU) ומאיצים ייעודיים – הם הלב הפועם של מערכות בינה מלאכותית. הם מאפשרים לאמן מודלים עצומים, להריץ יישומים בזמן אמת, ולבצע חישובים מורכבים במהירות וביעילות. ככל שהמודלים הופכים גדולים ומורכבים יותר, כך עולה הדרישה לשבבים חזקים יותר, חסכוניים יותר, ומותאמים למשימות ספציפיות.

NVIDIA  – המלכה הבלתי מעורערת של שוק ה- AI

חברת NVIDIA ממשיכה לשלוט בשוק שבבי ה AI- עם סדרת השבבים Blackwell שלה, שנחשבת לסטנדרט בתעשייה. החברה מדווחת על ביקוש עצום מצד ענקיות ענן כמו אמזון, גוגל ומטה, ואף מצליחה לפצות על מגבלות הייצוא לסין באמצעות חוזים חדשים עם ממשלות וארגונים בתחום ה AI- הריבוני. שווי השוק של NVIDIA חצה כבר את רף  ה- 3.5 טריליון דולר, והמשקיעים רואים בה עוגן מרכזי במהפכת הבינה המלאכותית.

Broadcom:  – האלטרנטיבה המותאמת אישית

בעוד ש NVIDIA -מספקת שבבים כלליים רבי עוצמה,  חברת , Broadcom מתמקדת בפתרונות מותאמים אישית כגון מאיצים ייעודיים (XPUs) ורכיבי תקשורת מהירים במיוחד. החברה מדווחת על צמיחה של 170% בהכנסות מתחום ה AI -ברבעון האחרון, כאשר כמעט מחצית מהכנסותיה מגיעות ממוצרים הקשורים לבינה מלאכותית. לקוחות כמו גוגל, מטה ואמזון כבר פרסו מאות אלפי מאיצים של Broadcom והחברה צופה שהביקוש ימשיך לעלות עד 2027.

AMD  – המאתגרת הנחושה

 AMD שבעבר נחשבה לשחקנית משנית בתחום ה AI- מציגה לאחרונה קפיצת מדרגה משמעותית. סדרת השבבים החדשה שלה, Instinct MI400 נחשפה באירוע נוצץ בהשתתפות מנכ"לית החברה ליסה סו ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, שהכריז כי OpenAI תשתמש בשבבים של  .AMD החברה מתמקדת בפתרונות rack-scale – מערכות שלמות שפועלות כיחידה אחת , ומציעה יחס עלות-ביצועים אטרקטיבי במיוחד. לפי,  AMD השבבים שלה מספקים עד 40% יותר "טוקנים" לדולר בהשוואה למתחרים.

השלכות גלובליות: מאבקי שליטה, השקעות עתק, ומחסור מתמשך

הביקוש הגובר לשבבי AI יוצר תחרות עזה לא רק בין חברות, אלא גם בין מדינות. ממשלות משקיעות מיליארדים בפיתוח שבבים מקומיים כדי להבטיח עצמאות טכנולוגית. ארה"ב, סין, האיחוד האירופי וישראל מקדמות יוזמות להקמת מפעלי ייצור מתקדמים, אך המחסור בשבבים צפוי להימשך לפחות עד 2026.

במקביל, חברות ענן וסטארטאפים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לקבלת שבבים, מה שמעכב פיתוחים ומעלה את מחירי השכרת GPU בענן. חלק מהחברות אף פונות לפתרונות יצירתיים כמו שימוש בשבבים ישנים יותר או מעבר לארכיטקטורות פתוחות.

המנצחים האמיתיים: מי שמחזיק בשבבי הסיליקון

בעידן שבו אלגוריתמים הם המלכים, השבבים הם הכתר. חברות כמו NVIDIA, Broadcom ו-AMD  לא רק מספקות את החומרה – הן מכתיבות את קצב החדשנות. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך לחדור לעוד תחומים – מרכב אוטונומי ועד רפואה מותאמת אישית – כך יגבר הצורך בשבבים חזקים, יעילים וזמינים.

הבהלה לשבבי AI היא לא רק תופעה טכנולוגית – היא סימן לעידן חדש שבו מי שמחזיק בשבבי הסיליקון, מחזיק את המפתח לעתיד הטכנולוגי הגלובלי.

הפוסט בהלת השבבים: המרוץ הגלובלי אחר שבבי AI מצית את שוק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים והתוכנה התשתיתית ברודקום (Broadcom) רשמה ברבעון השני של שנת הכספים 2025 זינוק מרשים בהכנסות – בעיקר בזכות התחזקות מתמשכת בתחום שבבי הבינה המלאכותית והרכישה של VMware. ברודקום דיווחה על הכנסות של 15 מיליארד דולר – עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הוק טאן, נשיא ומנכ"ל ברודקום, הדגיש בשיחת משקיעים כי הגידול היה אורגני לחלוטין, והוא משקף את השילוב המוצלח בין הכנסות מ-VMware לבין זינוק דרמטי של 46% במכירות שבבים לבינה מלאכותית – שהסתכמו ביותר מ־4.4 מיליארד דולר ברבעון.

לדבריו, מנועי הצמיחה המרכזיים היו מאיצי בינה מלאכותית בהתאמה אישית (XPUs) ורשתות AI מבוססות אתרנט – תחום שצמח ביותר מ־170%. רכיבי הרשת של ברודקום, בהם מתגי Tomahawk, נתבי Jericho וכרטיסי ממשק רשת, הפכו לבסיס טכנולוגי חיוני עבור תשתיות ה-AI של לקוחות הייפרסקל. טאן הדגיש במיוחד את השקת ה־Tomahawk 6 – מתג מהדור הבא בקיבולת של 102.4 טרה-בייט לשנייה – המאפשר פריסת יותר מ־100,000 מאיצים בשתי שכבות בלבד (במקום שלוש), תוך הפחתת זמן השהייה וצריכת החשמל.

התחום השני שצבר תאוצה הוא ה-XPU – מאיץ AI בהתאמה אישית. טאן חשף כי שלושה לקוחות כבר בתהליך לקראת פריסת מיליון יחידות כל אחד עד 2027, בעיקר לצורכי אימון מודלים מתקדמים. לדבריו, לקוחות אלה אינם נסוגים למרות האי-ודאות הכלכלית, ואף מגבירים את ההשקעה ביכולות אינפרנס (הסקת מסקנות), דבר שעשוי להוביל לזינוק נוסף בביקוש ל-XPU כבר במחצית השנייה של 2026.

ברודקום צופה כי ברבעון השלישי של 2025 הכנסות משבבי AI יעמדו על 5.1 מיליארד דולר – עלייה של 60% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

בגזרת התוכנה, ההכנסות ממשקי VMware הסתכמו ב־6.6 מיליארד דולר – 25% יותר מהשנה שעברה. ברודקום מדווחת על הצלחה בהעברת לקוחות מהרישיון המסורתי של vSphere למודל מנויים של חבילת VMware Cloud Foundation (VCF). יותר מ־87% מהלקוחות הגדולים של החברה כבר אימצו את הפלטפורמה, המאפשרת הקמה של עננים פרטיים מודרניים תומכי קונטיינרים ואפליקציות AI.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של ברודקום לפי GAAP עמד על 5 מיליארד דולר (1.03 דולר למניה), בהשוואה ל־2.12 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. לפי חישוב Non-GAAP, הרווח עמד על 7.79 מיליארד דולר – זינוק של 44% לעומת השנה שעברה.

"אנחנו לא רק מפתחים שבבים," סיכם טאן, "אנחנו מתקדמים במסע שבו חומרה ותוכנה מתמזגות לתכנון מותאם אישית שמביא את מודלי הבינה המלאכותית לביצועים שלא היו אפשריים קודם. לא מדובר רק בחיסכון בעלויות – אלא בערך אסטרטגי אמיתי."

הפוסט ברודקום ממריאה לגבהים חדשים בזכות שבבי בינה מלאכותית ו-VMware הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 TSMC, מציגה מהלך אסטרטגי חדש בתקופה שבה השוק עובר טרנספורמציה עמוקה. בהתאם לדיווחים, החברה ביקשה לקדם שותפות עסקית עם חברות שבבים אמריקניות מובילות ובהן כגון Nvidia, AMD, Broadcom ואף Qualcomm. המהלך מגיע במסגרת המאמצים של ממשלת ארה"ב, בהנהגת הנשיא טראמפ, להעצים את תעשיית הייצור המקומית ולהפחית את התלות בייצור זר.

TSMC  מתכננת להשקיע סכום נוסף של 100 מיליארד דולר בבניית מתקנים חדשים בארה"ב, מה שמצביע על מחויבותה לטווח ארוך ולהעמקת הקשרים עם השוק האמריקאי. בנוסף, מדובר בתנועה אסטרטגית במטרה לסייע בהפיכת מהפך תעשייתי חשוב – החל מהחלמת מעמדו של ענק השבבים אינטל.

על פי המקורות, TSMC הציגה הצעה לשותפות עסקית שתפעל כמיזם משותף לניהול פעילות חטיבת ה-foundry של אינטל. על פי ההצעה, TSMC תריץ את פעולות הייצור במתקני אינטל, כאשר החברה תשמור על חלק בעלות שאינו עולה על 50% מההון המשותף והשאר לשותפות הפוטנציאליות.

מבנה זה מעיד על הרצון לשמור על שליטה טכנית וניהולית בייצור, תוך שיתוף בעלי מקצוע מהשוק האמריקאי כדי לעמוד בדרישות הממשלתיות לגבי בעלות לא זרה מלאה. היוזמה מתבצעת בזמן בו אינטל חווה ירידה משמעותית בשווי השוק שלה, כאשר מדווח כי המניה איבדה יותר מחצי מערכה בשנה האחרונה, ובכך מתקיימת דרישה לשיקום מעמד החברה באמצעות מהלכים אסטרטגיים משותפים.

אתגרים טכנולוגיים והתנגשויות תהליכיות

אחד האתגרים המרכזיים בהקמת השותפות הוא ההתנגשות הטכנולוגית בין שתי החברות המרכזיות – TSMC ואינטל. שני הענקים משתמשים בתהליכים, כימיקלים וכלי ייצור שונים במפעליהם, מה שמעלה שאלות לגבי התאמת תשתיות הייצור במיזם המשותף.  דיונים מוקדמים נגעו גם לטכנולוגיית הייצור 18A של אינטל, כאשר דווח כי ישנה מחלוקת בין אינטל ל-TSMC ביחס ליתרונות טכנולוגיים – כאשר אינטל טוענת שהטכנולוגיה 18A שלה עולה על תהליך ה-2 ננומטר של TSMC.

מעבר לכך, השותפות תצטרך להתמודד עם סוגיות של סודיות טכנולוגית וסיכונים הקשורים לשיתוף מידע, במיוחד בהקשר לעובדה שמדובר בענק ייצור עם היסטוריה ארוכה בשוק העולמי  כל זאת מציב אתגרים מורכבים שידרשו ניהול קפדני ותיאום בין הצדדים.

השפעות שוק ומדיניות ממשלתית

המהלך נועד גם למלא את הדרישות של ממשלת ארה"ב להחייאת תעשיית הייצור המקומית. הנשיא טראמפ, אשר מבקש להדגיש את חשיבות הייצור האמריקאי, ראה ביוזמה זו כלי מרכזי לשיקום מעמד אינטל, שהתקשה להתמודד עם הפסדים כבדים בשנת 2024 – כולל הפסד נקי של 18.8 מיליארד דולר, מה שמחייב שינוי מהותי במבנה החברה . תמיכה הממשלתית בתוכנית זו תלויה, בין היתר, בכך שהשותפות תביא לשיפור בתחרותיות ובחדשנות בתחום הייצור.

בנוסף, חברות כגון AMD, Nvidia, Broadcom ו-Qualcomm כבר מעורבות בניסויים טכנולוגיים – כאשר דווח כי הן עורכות ניסויים בטכנולוגיית הייצור 18A של אינטל, במטרה להעריך את ההתאמה לשימושיהן העתידיים. זהו סימן למעורבות רחבה של התעשייה ולקשר הצמוד בין החדשנות הטכנולוגית למדיניות ציבורית.

מהלך אסטרטגי רב-ממדי

הצעת השותפות של TSMC לאינטל מהווה מהלך אסטרטגי רב-ממדי, שבמסגרתו נספרת על חידוש תעשייתי באחד הענפים המאתגרים והדינמיים בעולם השבבים. המהלך נועד לא רק לשקם את מעמד אינטל אלא גם לחזק את הקשר בין חברות הייצור המובילות בעולם – תוך שמירה על השליטה האמריקאית בשטחי הייצור . יחד עם זאת, השותפות צפויה לעמוד בפני אתגרים טכנולוגיים מורכבים ונושאים של סודיות טכנולוגית, שיש להנחות את המשא ומתן בין הצדדים.

מעבר לכך, יש לראות בהצעה זו חלק ממגמה רחבה של שיתוף פעולה בין חברות מובילות – כאשר כל שותף מביא עמו מומחיות טכנולוגית וניסיון שונה, והמהלך עשוי להוות קרש קפיצה לחדשנות משמעותית בתחום הייצור המתקדם. התמיכה של השחקנים המרכזיים בשוק כמו AMD, Nvidia, Broadcom ו-Qualcomm מעידה על רצון משותף לחדשנות ולהתקדמות טכנולוגית – מה שיכול לשנות את מפת התחרות העולמית בשוק השבבים.

הפוסט TSMC הציעה ל-Nvidia, AMD וברודקום  לממן את רכישת Intel foundry הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי מקורות קרובים לנושא, חברות אנבידיה וברודקום משיקות בדיקות ייצור עם תהליך18A  החדש של אינטל, מה שמעיד על התקדמות לקראת החלטה על חתימת חוזים במיליוני דולרים לייצור שבבים מתקדמים. בדיקות אלו, אשר אינן כוללות עיצובים של שבבים מושלמים אלא נועדו להעריך את יכולות התהליך, מצביעות על אמון ראשוני של מעצבי שבבים בטכניקות הייצור החדשניות של אינטל.

הבדיקות נערכות במסגרת תהליך הייצור 18A, שמטרתו לאפשר יצור שבבים למעבדים מורכבים המשמשים, בין היתר, לעיבוד נתונים מבוסס בינה מלאכותית. תהליך זה מהווה מתחרה לטכנולוגיות מתקדמות דומות הקיימות בTSMC, אשר שולטת בשוק העולמי של ייצור השבבים .

לפי מקורות, בדיקות אלו מתמקדות ברכיבים ספציפיים שבאמצעותם יוכלו מעצבי שבבים לבדוק את ביצועי תהליך הייצור לפני התחייבות לייצור בהיקפים גדולים. כך, ניתן לזהות ולפתור תקלות אפשריות טרם מעבר לשלב הייצור המוני. החברה מציינת כי הבדיקות עשויות להימשך מספר חודשים והן אינן מהוות הבטחה לסגירת עסקאות עתידיות .

אתגרי הייצור והדילוגים בתוכנית אינטל

לצד האינדיקציות החיוביות, מקורות נוספים מצביעים על עיכובים משמעותיים בתהליך האישור של רכיבי הקניין הרוחני החיוניים לייצור שבבים בתהליך 18A. העיכובים הללו מונעים מהחברות הקטנות והבינוניות, שהן חלק בלתי נפרד מהקהל היעד של אינטל, להשתמש בטכנולוגיה עד למועד המתוכנן, מה שמעלה את סיכויי העיכוב עד למחצית שנת 2026.

בנוסף, לאחר שעוררו תקוות גדולות עם תהליך הייצור החדש, נטל העסקאות בקטגוריית ה-foundry של אינטל עדיין מתמודד עם ירידה בהכנסות – עם תחזיות שההכנסות יישארו נמוכות עד לפחות שנת 2027. מה שמדגיש את הסיכון הכרוך בהסתמכות על לקוחות חיצוניים בנוסף לייצור הפנימי של אינטל.

רקע אסטרטגי והשפעות גאופוליטיות

תהליך הייצור  עבור לקוחות חיצוניים אינטל היה חלק מהאסטרטגיה לשיקום החברה תחת הנהגתו של המנכ"ל לשעבר, פאט גלסינגר, אשר התמודד עם אתגרים עצומים לשמר את מעמדה בתעשייה הגלובלית. לאחר שפיטורי גלסינגר והחלפת הנהלה, אינטל נאלצה לדחות פרויקטים מרכזיים, כולל פיתוח שבבים מבוססי בינה מלאכותית, מה שעלול לעכב את כניסתה לשוק עד שנת 2027.

הנושא מקבל גם משמעות פוליטית וכלכלית רחבה, כאשר מנהלי הממשל האמריקאי מעוניינים להחזיר את ייצור השבבים הגבוהים לארצות הברית, כחלק מהמאבק הגלובלי מול מדינות כמו סין. כך, אינטל נתפסת כחלוצה אסטרטגית בתחום זה, אם כי יש עדיין חשש לגבי יכולתה לעמוד בלוחות זמנים והאישורים הנדרשים

תגובות ותגובות מהתעשייה

, גם חברת AMD בודקת את ההתאמה של תהליך 18A לצרכיה, אם כי לא ברור אם נשלחו לה שבבים לבדיקה. מבחינת מעצבי השבבים, קיימת מתיחות – רבים מהלקוחות מחכים לראות את תוצאות הבדיקות טרם קבלת החלטות השקעה משמעותיות. כפי שציין מנכ"ל Synopsys, סאסין גאז'י, "ישנם לקוחות רבים שמחכים לראות את מצבה של אינטל לפני שהם מחליטים להתחייב.

מומחים בתחום מזהירים כי כל עיכוב נוסף עלול לפגוע בהכנסות העתידיות של אינטל, אשר מצופה שתייצר כ-16.47 מיליארד דולר בהכנסות מהענף בשנת 2025, בעיקר מהייצור הפנימי. ירידה ניכרת בהכנסות בשנה הקודמת מדגישה את האתגרים שבפניה (

סיכום והשפעות עתידיות

לסיכום, בדיקות השבבים שמבוצעות ע"י אנבידיה וברודקום על ידי תהליך 18A של אינטל מהוות סימן מעודד לעתיד הייצור החוזר של אינטל בענף השבבים המתקדמים, אך גם מצביעות על אתגרים טכנולוגיים ואסטרטגיים משמעותיים. בעוד שהתחייבויות אפשריות מצד מעצבי השבבים עשויות להביא לזרם הכנסות משמעותי, העיכובים בתהליך האישור עלולים להמשיך לעכב את כניסת אינטל לשוק ה-foundry עד למחצית שנת 2026 ואף מעבר לכך.

המגמות הללו עשויות לשנות את נוף תעשיית השבבים העולמית, כאשר חברות כמו TSMC ממשיכות להוות מתחרה עיקרי, וההשפעות של המדיניות הכלכלית והגאופוליטית ממשיכות ללוות את ההתפתחויות בטכנולוגיה זו (he.wikipedia.org citeturn0search6).

מסקנות

• התהליך 18A: מהווה טכנולוגיה מתקדמת שמיועדת לייצור שבבים עבור יישומים מורכבים, אך דורשת אישורים רחבים לרכיבי הקניין הרוחני.
• עיכובים ואתגרים: למרות הבדיקות החיוביות, עיכובים משמעותיים עשויים לעכב את התהליכים ולפגוע בהכנסות העתידיות של אינטל.
• השפעות אסטרטגיות: המעבר לשוק ה-foundry האמריקאי נעשה בעל חשיבות אסטרטגית רחבה, גם בהיבטים פוליטיים וכלכליים.

הפוסט אנבידיה וברודקום ויתכן שגם AMD בודקות שבבים בתהליך הייצור 18A של אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים נערכת לעוד שנה סוערת, כאשר שלוש חברות מובילות ממשיכות לשלוט בשוק. בעוד ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות להתחרות על הבכורה בתחום הבינה המלאכותית (AI), חברות אלו נמצאות בעמדות אסטרטגיות להישגים יוצאי דופן בשנת 2025. הנה מבט על האלופים של עולם השבבים שמעצבים את העתיד.

NVIDIA: הכוח הבלתי ניתן לעצירה

NVIDIA נשארת ללא מתחרים כמובילת שוק ה-GPU, ומניעה את מהפכת ה-AI בטכנולוגיה פורצת דרך. הביקוש יוצא הדופן למוצרים החדשניים שלה ממשיך לעלות, ככל שתעשיות רבות מאמצות תשתיות מבוססות AI. למרות תחרות מצד חברות כמו AMD, NVIDIA ממשיכה להוביל במונחי ביצועים וחדשנות.

Broadcom מתבלטת בזכות פיתוח ASIC (מעגלים משולבים ייעודיים) מותאמים אישית, שמספקים פתרונות ייחודיים לצרכים ספציפיים של לקוחות. הדו"ח האחרון של החברה הציג עלייה מרשימה, עם גידול של 220% בהכנסות הקשורות ל-AI. צירוף לקוחות חדשים מהתחום ההיפר-סקיילינג מצביע על הכנסות משמעותיות בעתיד.

חברת TSMC היא חיונית לתעשיית השבבים, מייצרת את רוב השבבים המתקדמים בעולם. בצל מתחים גיאופוליטיים, TSMC מרחיבה את פעילות הייצור שלה בארה"ב ומבטיחה את מעמדה בתעשייה.

שלוש החברות – NVIDIA, Broadcom ו-TSMC – כל אחת עם יתרונות ייחודיים, מעצבות את עתיד תעשיית השבבים. הן מובילות את השוק בחדשנות, אסטרטגיות שותפות והשפעה עולמית.

להשילוב של AI, 5G, ו-IoT צפוי לחולל מהפכה בתעשיות. שבבים מבוססי AI ימלאו תפקיד מרכזי, החל ממערכות אוטומטיות ועד ערים חכמות.

הפוסט שנת ענקיות השבבים,2024 הביאה את אנבידיה, TSMC וברודקום לשיאים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור (נאסד"ק/ת"א: TSEM) הודיעה על ייצור מודולי RF-FEM (Radio Frequency front-end module) לתקשורת בתקן Wi-Fi 7, המבוססים על טכנולוגיית RFSOI ב-300 מ"מ. הטכנולוגיה מאפשרת ייצור שבבים עם ביצועים גבוהים וצריכת חשמל נמוכה, המתאימים ליישומים הדורשים עיבוד מהיר של אותות RF, כמו במכשירים סלולריים, מודמים אלחוטיים ומערכות תקשורת אחרות.

בשיתוף פעולה עם חברת ברודקום (נאסד"ק: AVGO), פותחו מספר התקני Wi-Fi FEM משולבים על גבי שבב RFSOI יחיד. פתרון זה משפר ביצועים ויעילות בהשוואה לטכנולוגיות שאינן מבוססות SOI, ומספק סטנדרט חדש למכשירים המשתמשים בחיבור אלחוטי לרשת Wi-Fi בתנועה.

"הטכנולוגיה של טאואר אפשרה לנו לפתח רכיבי FEM קומפקטיים ובעלי ביצועים גבוהים ליישומי Wi-Fi 7," אמר ויג'יי נגרג'אן, סגן נשיא לשיווק, תקשורת אלחוטית וקישוריות בברודקום. "רכיבים אלו מותאמים לדרישות של גודל ויעילות צריכת חשמל ביישומים ניידים."

מרקו ראקנלי, נשיא טאואר סמיקונדקטור, הוסיף כי "היכולות הטכנולוגיות של ברודקום בעיצוב מוצרי FEM משלימות את החוזקות שלנו, ומאפשרות להשיג ביצועים ואינטגרציה גבוהים במיוחד. שותפות זו מדגישה את המחויבות שלנו להתאמת הפתרונות לצרכי הלקוחות שלנו."

התהליך החדש מפחית את שטח השבב, למרות המורכבות שנדרשת לתמיכה בתכונות ובפסי תדרים חדשים. פלטפורמת RFSOI של טאואר מספקת ביצועים גבוהים בשוק, עם שילוב של מגבר דל רחש (LNA) ומתג משולב, מה שמייעל את היישומים הניידים ומפחית את איבודי ההספק.

הפוסט טאואר סמיקונדקטור וברודקום הציגו סטנדרט לדור הבא של יישומי תקשורת ניידים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מלחמה שקטה מתנהלת להשתלטות על מוליכים למחצה פוטוניים, שיהפכו לבסיס לטכנולוגיות עתידיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית (AI), דור 6G ונהיגה אוטונומית. התעשייה חוזה שאם Nvidia תשתלט על שוק המוליכים למחצה הפוטוניים, היא תוכל לעקוף את ההשפעה והמעמד שהיא נהנית מהם בשליטתה על שוק המוליכים למחצה לבינה מלאכותית. התשובה של אינטל, מסתבר היא שיתוף פעולה עם טאואר סמיקונדקטור הישראלית, אותה ביקשה לפני מספר שנים לרכוש אך הרכישה סוכלה.

בהתאם לכך, לא רק חברות גלובליות כמו TSMC ואינטל, אלא גם סין ויפן משקיעות מאמצים רבים לפיתוח מוליכים למחצה פוטוניים ברמה הלאומית. המאמצים לאבטח טכנולוגיה עצמאית נמשכים גם במכוני מחקר מקומיים.

באופן דומה, חברות מוליכים למחצה גלובליות מפתחות באופן פעיל טכנולוגיות סיליקון פוטוני למיסחור מוליכים למחצה פוטוניים, שיהוו את הבסיס לטכנולוגיות עתידיות מתקדמות.

TSMC עובדת עם חברות פבלס גדולות כמו אנבידיה וברודקום לפיתוח משותף של טכנולוגיות סיליקון פוטוני ואריזה. ידוע שצוות מחקר ופיתוח של יותר מ-200 עובדים הוקם לפיתוח טכנולוגיות קשורות. על פי מקורות בתעשייה, צפויה להתחיל ייצור המוני כבר השנה או בשנה הבאה.

אינטל וטאואר: שיתוף פעולה אסטרטגי.

אינטל נמצאת צעד אחד לפני TSMC. בשנת 2016 היא השיקה רשמית משדר אופטי מבוסס סיליקון פוטוני המסוגל לשדר נתונים במהירות של 100 גיגאביט לשנייה (Gb) באמצעות סיבים אופטיים.

אינטל מתכננת לאבטח מנהיגות במוליכים למחצה פוטוניים באמצעות שיתוף פעולה פעיל עם טאואר סמיקונדקטור, חברת מוליכים למחצה ישראלית. אינטל נכשלה ברכישת טאואר באוגוסט 2023 בשל חוסר אישור מרגולטורים סיניים אך ממשיכה לחזק את שיתוף הפעולה עם החברה. טאואר סמיקונדקטור היא פאונדרי שמתמחה בפיתוח מוליכים למחצה אנלוגיים כמו חיישני CMOS ו-PMIC (מוליכים לניהול צריכת חשמל) ויש לה גם פלטפורמת פיתוח סיליקון פוטוני משלה.

סין מנסה להתגבר על הסנקציות האמריקאיות באמצעות מוליכים למחצה פוטוניים

סין גם מתמקדת בפיתוח מוליכים למחצה פוטוניים. עם הסנקציות החזקות של ארה"ב שמגבילות את פיתוח המוליכים למחצה המתקדמים, נראה שהיא משתמשת במוליכים למחצה פוטוניים כפריצת דרך. זאת מכיוון שייצור מוליכים למחצה פוטוניים אינו דורש ציוד מתקדם כמו ציוד חשיפה EUV (פוטוליתוגרפיה). כך לדוגמה חוקרים באוניברסיטת שינגחואה בסין הודיעו שהם פיתחו שבב ACCEL שמשתמש בטכנולוגיית פוטונים לשיפור הביצועים עם פחות אנרגיה.

יפן, ששלטה פעם בשוק המוליכים למחצה העולמי אך איבדה את מקומה לקוריאה, גם עושה מהלכים בלתי רגילים. לאחרונה, משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני מפתח את תעשיית המוליכים למחצה בשלושה אזורים: קיושו, טוהוקו והוקאידו, במטרה להחיות את תעשיית המוליכים למחצה היפנית. יפן גם שוקלת מוליכים למחצה פוטוניים כפריט מרכזי לתעשיית המוליכים למחצה.

על פי אסטרטגיית המוליכים למחצה של משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני, יפן כיום רודפת אחרי שלב שלישי של שיקום תעשיית המוליכים למחצה. השלב הראשון הוא לאבטח יכולות ייצור מקומיות, השלב השני הוא להקים טכנולוגיית מוליכים למחצה מהדור הבא, והשלב האחרון הוא להקים תשתית טכנולוגית גלובלית עתידית. בשלב השלישי, יפן מתכננת להחזיר את המנהיגות בתעשיית המוליכים למחצה, תוך התמקדות בטכנולוגיית מוליכים למחצה אופטואלקטרוניים.

הפוסט במסגרת קרב השליטה על תחום הסיליקון פוטוניקס: אינטל משתפת פעולה עם טאואר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילינו כי מצד אחד אין להן הרבה מן המשותף. אחת גדלה בבאר שבע, השניה בחיפה, אחרת בעכו ועוד אחת בתל אביב. אבל מה שכן מצאנו הוא שלכולם היתה דמות (אב, אם, קרוב משפחה או מורה) שעודדו אותן וכיוונו אותן להגיע לאן שהגיעו. מכנה משותף נוסף לכולן היא נכונותן ללכת נגד הזרם ולממש את הפוטנציאל הגלום בהן גם אם זה לא היה הדבר הכי פופולארי בסביבתן.

דנה זימן היא דוגמא מצוינת לכך. היא גדלה בתל אביב ולמדה בגימנסיה הרצליה. אמה היתה מורה ומחנכת ואביה בוגר הטכניון שעסק בתחומי הכלכלה והכספים. כבר מגיל צעיר הרגישה שקל לה עם המקצועות הריאלים ובמקביל ללימודיה היתה טובה גם בתחום האתלטיקה והשתתפה בתחריות ריצה מגוונות החל מ- 60 מטר ועד 3 ק"מ. תחושותיה שהיא יכולה הכל וגם רוצה לממש את היכולות המצוינות שלה הובילו אותה להתנדב לקורס טייס שם "בילתה" את שנתה הראשונה בצבא. מאוחר יותר עברה לשמש כקצינת מבצעים בטייסת קרב של חיל האויר. במבט לאחור היא יודעת שגם תחריות הריצה וגם השנה בקורס טייס היו עבורה חויות מעצבות שלימדו אותה כיצד להתגבר על קשיים ומשברים כדי להמשיך הלאה לאתגר הבא.

כשעמדה בפני ההחלטה מה ללמד באוניברסיטה היתה בטוחה שתתמקד במקצוע האהוב עליה פיזיקה אך כאן התערב אביה והמליץ לה לשלב פיזיקה עם הנדסת אלקטרוניקה או במילותיה שלה:  "אם אבא שלי לא היה מכוון אותי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי" .

המלצת אביה אכן התבררה כטובה מאד עבורה וגם ככזו שהשפיעה על כל מהלך חייה. בעקבות ההמלצה בחרה לשלב בין שני המקצועות ונרשמה ללימודי התואר המשולב באוניברסיטאת תל אביב. עד מהרה הבינה שפיזיקה אולי מענינת אך כשזה מגיע לעבודה מעשית לימודי הנדסת החשמל יעילים הרבה יותר. כך הגיעה  כבר בתקופת לימודיה לחברת אינטל והצטרפה למרכז הפיתוח של החברה בפתח תקווה.

עם סיום לימודיה הצטרפה לחברת DUNE כמהנדסת תכנון שבבים ולאחר כשלוש שנים, בשנת 2009 כאשר DUNE נרכשה ע"י חברת ברודקום מצאה עצמה בחברה בה היא עובדת עד היום. מאז הספיקה דנה להקים משפחה ויש שלושה ילדים (בגילאים 15, 12 ו-8). עם השנים התקדמה והתפתחה וכיום היא משמשת כמנהלת צוות פיתוח ASIC המונה 10 אנשים ומאד מרוצה מתפקידה ומהחברה בה היא עובדת.

שאלנו את דנה מדוע יש כל כך מעט נשים בתעשיה או מדוע אין הרבה יותר נשים שבחרו ללכת בדרך דומה לשלה?

"אני מאמינה שנשים רבות חושבות שאי אפשר לשלב בין קריירה למשפחה. יש רגעים שזה אכן קשה, גם לי, אבל עובדה היא שגם אני וגם בנות אחרות מצליחות לעשות את זה.

אני חושבת שיש בעיה נוספת הנעוצה בתדמית שיש למקצוע. כשבחורה שומעת על מקצוע כמו הנדסת חשמל היא חושבת על לוחות חשמל או אולי אפילו על מערכות החשמל בבית וזה נראה לה מאד רחוק ממנה, לא נשי ולא מתאים. אבל במציאות מדובר במקצוע אחר שלא ממש קשור למערכות חשמל אלא בעיקר לתכנון מעגלים אלקטרונים בעזרת תוכנות מחשב והרבה התעסקות באלגוריתמיקה.

כיצד ניתן להתגבר על הדעות הקדומות הללו?

כבר בגיל צעיר צריך להסביר לבנות במה המדובר.

כששאלנו את דנה איך עושים את זה גילינו את דנה האמיתית. זו שהגיעה לראיון לבושה בצורה אלגנטית עם חולצה וז'קט אופנתי וגם הכינה שעורי בית כדי לתת תשובה סדורה לבעיה.

לדעתי הדרך לגרום ליותר נשים להגיע לתעשיה שלנו כרוכה בשלושה רבדים:

רובד ראשון – הדרכה והסברה לבנות כבר בתחילת לימודיהן בחטיבה. אני ממליצה על איש או אשה מהתעשיה שיגיעו לבתי הספר ויספרו לבנות מה זה בדיוק להיות מהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. השאלה היחידה שאני לא בטוחה לגביה היא היא האם כדאי שאיש/אשת התעשיה יפגשו עם כל בני השכבה או רק את אלו שמתעתדים ללמד במגמות הריאליות.

רובד שני – יחסי ציבור לתואר. האוניברסיטאות בארץ צריכות לקדם את השתלבות הנשים במקצועות הטכנולגים ע"י פעולות הסברה לבני נוער וגם לבוגרי צבא כדי שיבינו טוב יותר מה לומדים במקצועות ההנדסה למינהם כולל הנדסת תעשיה וניהול,ביוטכנולוגיה, פיזיקה, ביו רפואה, ועוד. ע"י קיום כנסים, ימי היכרות או הפצת חומרי שיווק נאותים אני בטוחה שנראה יותר נשים בוחרות במקצועות הללו.

רובד שלישי – קידום הנשים בתעשיה. לצערי יש תופעה שנשים שכבר הגיעו לתעשיה לא מתקדמות לתפקידי ניהול. אם זה בגלל שהאשה בוחרת להעדיף את המשפחה ע"פ התקדמות בעבודה זה ענין שלה אבל פעמים רבות זה נובע ממנהל שמעדיף לקדם גברים ע"פ נשים בגלל שנשים יוצאות לחופשות לידה ממושכות.

בנוסף חשוב שהמשפחה תתמוך בצורה פרו אקטיבית באישה. לשמחתי בעלי  מאד תומך בי ויש לי גם סביבה תומכת הכוללת את הסבים והסבתות משני הצדדים. אני מאמינה שחשוב שהבעל יהיה שותף מלא לניהול המשפחה ויראה לאשתו שהוא משתתף איתה בנטל ואפילו מוציא את הילדים מהגן או מבית הספר כשצריך.

ומה את עושה בנידון?

אני עובדת כרגע ביחד עם צוות משאבי האנוש בברודקום על תוכנית לעידוד נשים וקידומן בתוך הארגון שלנו כאן בישראל .

ואיפה את רואה עצמך בעוד כמה שנים?

אני מאד אוהבת את תחום עיסוקי ומאד אוהבת את ברודקום. יש לי צוות נפלא ומנהל מהמם וטוב לי איפה שאני היום.

הפוסט אם אבא שלי לא היה מכוון אותי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC, ענקית השבבים מטייוואן, נמצאת בעמדת זינוק מצוינת להצטרף למועדון הטריליון דולר. החברה מתמחה בייצור שבבים מתקדמים עבור חברות כמו Nvidia, המסייעים בהגדלת יכולות המחשוב והייעול האנרגטי של השבבים. לפי ההערכות, צמיחת החברה בתחום השבבים הקשורים לבינה מלאכותית תעלה בכ-50% בשנה במהלך חמש השנים הבאות. בשנת 2028, החברה מצפה שהכנסותיה יגיעו ל-145.4 מיליארד דולר, מתוכן 34.8 מיליארד דולר יהיו משבבי AI (לפי Nextplatform).

Broadcom, החברה השנייה המצויה בעמדה דומה, מתמקדת בפיתוח שבבים מתקדמים לרשתות והעברת נתונים גדולים. החברה גם מייצרת שבבים לגישה לרוחב פס, אחסון נתונים וסמארטפונים. בשנת 2023, החברה רכשה את VMware בעסקה בשווי 69 מיליארד דולר, מה שמחזק את מעמדה בשוק התוכנה והוירטואליזציה. בנק אוף אמריקה צופה שהכנסות החברה יגיעו ל-59.9 מיליארד דולר בשנת 2025, מה שיכול להעלות את ערך השוק שלה מעל טריליון דולר.

שוק השבבים העולמי צפוי לצמוח בקצב גידול שנתי של 39%, ולהגיע ל-1.03 טריליון דולר עד שנת 2030. חברות כמו TSMC ו-Broadcom עומדות בפני הזדמנויות גידול נוספות באמצעות חקר תחומים חדשים כמו GPUs, FPGAs ולמידת מכונה. הצטרפותן למועדון הטריליון דולר היא רק עניין של זמן.

הפוסט שתי חברות השבבים שעשויות להצטרף למועדון הטריליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.