חברת ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor, NYSE:VLN), ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, מדווחת היום את תוצאותיה העסקיות לרבעון השלישי שהסתיים ביום 30 בספטמבר 2024.

הכנסות ברבעון השלישי של 2024 הסתכמו ב-16.0 מיליון דולר, ועקפו את התחזיות של 14.7-15.4 מיליון דולר, זאת בהשוואה להכנסות של 13.6 מיליון דולר ברבעון השני של 2024 ו-14.2 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023. הכנסות החברה בתחום האודיו-וידאו היוו כ-60% מסך ההכנסות הכולל והסתכמו ב-9.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-8.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024 ו-9.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023.חברת Acroname תרמה להכנסות החברה 1.6 מיליון דולר ברבעון הראשון המלא אחרי הרכישה בחודש מאי השנה, ובכך עקפה את תחזיות החברה שהיו בין 1.2 ל-1.4 מיליון דולר. תוצאותיה הכספיות של Acroname נכללות במגזר האודיו-וידיאו, לעיל.

• הכנסות החברה בתחום הרכב היוו כ-40% מסך ההכנסות הכולל והסתכמו ב-6.6 מיליון דולר, לעומת 5.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2024 ו-4.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023.

"במבט קדימה, אנו בטוחים בפוטנציאל הצמיחה שלנו לטווח הבינוני והארוך", ציין גיא נתנזון, סמנכ"ל הכספים של החברה. "אנו מחויבים להמשיך לפרוץ גבולות טכנולוגיים עם השבבים המתקדמים שלנו, המאפשרים ללקוחות להביא מוצרים חדשניים לשווקים קיימים וחדשים, כאחד".

"אנחנו מדווחים היום תוצאות המשקפות את הביקוש הגובר לפתרונות השבבים הייחודיים שלנו", ציין גדעון בן-צבי מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור. "עקפנו ברבעון השלישי את הקצה העליון של התחזיות הפיננסיות שלנו".

שלוש זכיות חדשות בקרב יצרניות רכב אירופאיות

"אנו נרגשים במיוחד מהזכיות החדשות שלנו בשלושה פרוייקטים של יצרניות רכב מובילות באירופה ברבעון החולף. אנו מצפים שערכות השבבים VA7000 שלנו ישולבו בדגמים מסוימים של רכבים החל משנת 2026, עם האצה בשנים 2027-2028. זכיות אלו מדגישות את החוזקה של הטכנולוגיה שלנו וממצבות את ולנס בעמדה עדיפה לזכיות עתידיות מיצרניות רכב אחרות המבקשות לאמץ את תקן MIPI A-PHY. בנוסף, הודות לשותפויות עם חברות Tier-1  מובילות בפרויקטים אלו, אנו ניצבים בפני הרחבת מערך ההזדמנויות שלנו בקרב לקוחות נוספים שלהן".

"בשוק האודיו-וידאו, אנו שמחים לראות שיעור גבוה במיוחד של אימוץ שבבי VS6320 על ידי למעלה מ- 50 לקוחות, המפתחים כעת מוצרים חדשים באמצעותם. אנו מאמינים שזה משקף את הדרישה הגוברת בשוק לפתרון תקשורת וידאו על גבי USB שיהיה אמין, יעיל ובמחיר נמוך. אנו צופים כי שבבי ה-VS6320 יוטמעו במספר שיא של מוצרי לקוחות ובתוך כך נראה מספר רב של השקות מוצרים חדשים במהלך 12 החודשים הבאים. אנו צופים מכירות ראשוניות משבבי ה-VS6320 כבר ברבעון הקרוב, עם צמיחה לקראת סוף שנת 2025".

"אנו רואים הזדמנויות חדשות הן עבור שבבי ה- VA7000 והן עבור שבבי ה- VS6320 שלנו בתחום הראייה הממוחשבת, שם הצמיחה מונעת על ידי אוטומציה של מפעלים ומחסנים, כמו גם תקנות רגולציה מחמירות. בתעשייה זו, מספר יצרני מודולי מצלמות כבר משלבים את ערכות השבבים שלנו במוצרים החדשניים שלהם. בנוסף, קיבלנו משוב מצוין מלקוחות פוטנציאליים על הטכנולוגיה שלנו בתערוכת VISION האחרונה".

שינויים בהרכב ההנהלה

"אנחנו מרוצים מההתקדמות שלנו במהלך הרבעון השלישי ומהמומנטום שאנחנו רואים בעסקינו. בהתחשב בהישגים המתמשכים של הטכנולוגיה שלנו בתעשייה והמאזן החזק שלנו, אנו נמצאים בעמדה טובה לנצל הזדמנויות צמיחה משמעותיות הן בתחומים קיימים והן בתחומים חדשים", סיכם בן-צבי.

על מנת לנצל הזדמנויות חדשות, החברה החליטה לעשות שינוי ארגוני במחלקת האודיו-וידיאו. יחידת האודיו-וידיאו של ולנס, תקרא מעתה "יחידה עסקית רב-תחומית" והיא תכלול מגוון תחומים כגון אודיו-וידאו, תעשייתי, ראייה ממוחשבת ורפואה.

כדי לעמוד בקנה אחד עם אסטרטגיית הצמיחה של החברה, היחידה העסקית החדשה תכלול גם שינוי בהנהלה. ולנס בטוחה ששינויים אלו יאפשרו לה להשיג את יעדיה בתחומים עתירי הצמיחה החדשים הללו.

גדעון בן צבי: "אחרי למעלה מעשור, גבי שריקי יסיים את תפקידו כסמנכ"ל בכיר ביחידת האודיו-וידיאו של ולנס. גבי סייע להצמיח ולהטמיע אצל לקוחותינו את עסקי האודיו-וידאו ומילא תפקיד מרכזי במיצוב ולנס כמובילה בתחום תקשורת האודיו-וידאו המקצועי. בשם צוות ולנס, אני רוצה להודות לגבי על מסירותו יוצאת הדופן ותרומתו העצומה לחברה", סיכם בן צבי. פרטים על ראש היחידה העסקית הרב-תחומית, יינתנו במועד מאוחר יותר, והשינוי יכנס לתוקף החל מה-16 בפברואר 2025. גבי יישאר בולנס כדי לאפשר מעבר חלק והמשכיות.

בנוסף, החברה מודיעה כי גדעון קדם, סמנכ"ל בכיר וראש תחום הרכב של החברה, יפרוש לגמלאות מתפקידו בסוף השנה ואדר סגל יחליף אותו בתפקידו החל מה-1 בינואר 2025. גדעון קדם יישאר בולנס כדי לאפשר מעבר חלק והמשכיות.

גדעון בן צבי: "כהונתו של גדעון קדם בולנס התאפיינה במנהיגותו יוצאת הדופן, במסירותו ובמיקוד הבלתי מתפשר בקידום עסקי הרכב שלנו. אני רוצה להודות לגדעון קדם על שדחה את תוכניות הפרישה האישיות שלו עד שהשיג את מטרתו להשיג פרוייקטים חדשים ואסטרטגים עבור ולנס. לאחר שהניח את התשתית להצלחה עתידית, הוא מוכן כעת להעביר הלאה את ניהול תחום הרכב של החברה. אנו מודים לגדעון קדם על תרומתו הרבה לולנס ומאחלים לו כל טוב בפרישתו".

אדר סגל מצטרף לולנס עם למעלה מ-20 שנות ניסיון במכירות מונעות טכנולוגיה, בניית עסקאות מורכבות ושותפויות במגוון תעשיות היי-טק. בתפקידיו האחרונים הוביל אדר צמיחה אסטרטגית בחברות כמו TriEye ו-Cadence Design Systems.

בן צבי הוסיף: "אדר הוא מנהל ותיק בענף שלנו. הרקע הנרחב שלו, הניסיון וההיכרות שלו עם התעשייה הופכים אותו למוביל האידיאלי לשלב הבא של ההצלחה בעסקי הרכב שלנו. בתפקיד זה, הוא יתמקד במכירות רכב ובפיתוח עסקי כאשר אנו ממשיכים במאמצים לזכות בפרויקטים בתחום הרכב, בפרט במערכות ADAS, ולהרחיב את טווח השוק שלנו. אנו נרגשים לקבל את אדר לצוות ולנס ומצפים לראות את החזון שהוא מביא לקידום המטרות האסטרטגיות שלנו".

הפוסט שינוי ארגוני בוולנס – חטיבה רב תחומית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפאנל המרכזי של פסגת הבכירים ב כנס ChipEx2024 התקיים בת"א ב-8 במאי, ואירח ארבעה מהמובילים בתעשיית השבבים העולמית. המשתתפים בפנל היו ד"ר רימון אגאיבי, סגן נשיא חטיבת השבבים של סמסונג לאזור אירופה דב מורן, שותף מנהל ב-Grove Ventures; גדעון בן צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור; וד"ר תמרה בקשט, מנכ"לית VisIC .הנחה את הפאנל שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG ויו"ר משותף של כנס ChipEx2024. כל אחד מהמשתתפים הציג את נקודת המבט הייחודית שלו על האתגרים וההזדמנויות בתעשיית השבבים.

גרדמן: תעשיית השבבים נמצאת במצב של שינוי מתמיד. מהם לדעתכם שלושת האתגרים החשובים ביותר בתעשייה שלנו?

מורן: "תעשיית השבבים תמיד הייתה דינמית ומאתגרת. עם המעבר לייצור בגיאומטריות קטנות יותר, עלות המסכות מגיעה למיליוני דולרים ולעומת זאת  אם נשארים בגיאומטריות פחות מתקדמות, השבב צורך יותר חשמל והוא  יותר ומוגבל. זה משחק מאתגר לחברות סטארט-אפ בתחום ה-CPU.. בנוסף, חברות גדולות שהיו קונות שבבים שיצרניות השבבים המרכזיות מפתחות כיום את השבבים שלהן בעצמן, מה שמצמצם את השוק לחברות סטרטאפ  ובולע את המשאבים האנושיים הנדרשים."

ד"ר אגאיבי: "אנו ממשיכים לחוות גלים טכנולוגיים המניעים את התעשייה, כמו בסוף שנות ה-90 עם התפתחות רשת האינטרנט העולמית, ולאחר מכן בסוף שנות ה-2000 עם מהפכת המובייל, ובסוף שנות ה-20 עם ה-IoT, שלא ממש המריא, וכעת עם טירוף ה-AI. כל אלו גורמים לחוסר איזון בין ההיצע לביקוש, ומקשיםעל עסקים להעריך את המצב בצורה נכונה.

לכך יש השלכות על תחזיות ההשקעות הגדולות של יצרניות הטכנולוגיה המרכזיות. יש לזכור שהסיבה לכך ש-IDMs חדלו לפעול היא שזה הפך להיות יקר מדי עבורן להמשיך לרדוף אחרי הכרטיסים הגדולים הללו כדי לאפשר את המפעלים הללו.

לבסוף, אני חושב שהאתגר החשוב ביותר הוא התחרות הגיאו-פוליטית הלא בריאה בין המערב למזרח. אנו רואים זאת עם הרמה הגבוהה של השקעת יתר בבניית מפעלים חדשים בסין. היו לנו מקרים בהם לקוחות אומרים לנו שהמחירים מהמפעלים הסיניים טובים מדי מכדי לא להתייחס אליהם, אך המציאות היא שהשקעת יתר בתעשייה מסוימת היא הדרך הבטוחה היחידה להרוג את מאגר הרווחים ולוודא שהכדאיות לטווח ארוך של עסקים אלו מוטלת בספק. אפשר לקבל את המחירים המוזלים בשנה או שנתיים הראשונות, אך מה קורה בשנה השלישית או הרביעית? התנהגות זו יכולה רק לגרום לזעזועים נוספים בשרשרת האספקה כאשר העסקים בסין מבינים שהמחירים שלהם אינם ברי קיימא לטווח הארוך.

 ד"ר בקשט: האתגר הראשון הוא עלות הלוקליזציה: "תהליך הלוקליזציה מחייב השקעות כספיות משמעותיות. חזרה ממיקוד גלובלי לריבוי מקומיות יוצרת נטל על החברות והמשתמשים." אתגר נוסף הוא המחסור בכוח אדם מיומן: "קיים מחסור חמור בעובדים מיומנים המסוגלים לתכנן ולבנות פתרונות חדשניים. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים כלליים המניעים את המשאבים והמפעלים."

האתגר השלישי נמצא בפערי דרישות ויכולות: "דרישות השוק משתנות ומתפתחות בקצב מהיר, במיוחד בתחום התחבורה והבינה המלאכותית. המפעלים המסורתיים מתקשים להדביק את הקצב ולספק את הדרישות המתקדמות הללו."

בן צבי: "בישראל, האיזון בין החברות הרב-לאומיות לחברות המקומיות הופר. בעבר, היה יחס מאוזן יותר שחילק את העוגה בצורה שווה בין החברות הגדולות ליזמים המקומיים. כיום, כרטיס הכניסה לתחום כל כך יקר, שהיזמים נשארים בחברות רוכשות או פשוט פורשים מיזמות. תהליך זה פוגע בדינמיות ובחדשנות של התעשייה הישראלית."

בן צבי ציין גם את הפערים המגדריים בתעשייה: פער מגדרי בהנדסה "קיים פער משמעותי בין הנשים במדעי המחשב לבין הנשים בהנדסת חשמל. אנו צריכים להבין את הסיבות לכך ולפעול לצמצום הפערים הללו. אחד הפתרונות האפשריים הוא ניצול נכון של הטכנולוגיות הדיגיטליות והשגת איזון בין חיים אישיים ומקצועיים כדי לעודד יותר נשים להצטרף לתחום."

בן צבי התייחס גם לנושא מלחמת הסחר ואמר:"בכל הנוגע למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, לישראל יש תפקיד ברור ואחראי. אנו לא במוקד של הקונפליקט, אך אנו חייבים לנקוט באמצעים אחראיים כדי לשמור על יציבות התעשייה. חשוב להקשיב למגבלות ולנהוג בזהירות על מנת למנוע זעזועים כלכליים נוספים."

 אגאיבי הצביע גם על האתגרים בגיוס כוח אדם מיומן באירופה: "באירופה, יש מחסור ברור בכוח אדם מנוסה. מספר הסטודנטים המסיימים לימודים בתחומי STEM אינו מספק, והגלים הלאומיים הגוברים באירופה אינם תורמים למשיכה של כוח עבודה מיומן מבחוץ."

 בקשט הדגישה את הצורך במומחים, במיוחד בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות כמו GaN (Gallium Nitride): "טכנולוגיית ה-GaN דורשת מומחים לפתרון בעיות מורכבות. AI יכול לסייע במידה מסוימת אם יודעים לשאול את השאלות הנכונות, אך חייבים להיות שם אנשי מקצוע שיכולים לנסח את השאלות ולהבין את התהליכים לעומק. בשלב זה, חלק משמעותי מהתהליכים דורש ידע אנושי."

מה תפקיד הבינה המלאכותית בתעשיית השבבים והאם היא יכולה לסייע בתכנון וייצור שבבים?

ד"ר אגאיבי: "התפיסה הרווחת היא שבינה מלאכותית יכולה לסייע מאוד בתחומים מסוימים בתעשייה, במיוחד בתהליכים חוזרים ונשנים כמו back end design של רכיבים דיגיטליים. עם זאת, כשאנו מדברים על בעיות לא מובנות ולא מוגדרות היטב, כמו במעגלי mixed signal והפחתת פרזיטיות בהם, התועלת של AI מוגבלת."

ד"ר בקשט: "AI יכולה להוביל להוזלת מחירי השבבים באמצעות תכנון ניסויים יעיל יותר, גילוי מוקדם של פגמים ותחזוקה מונעת. כל אלו יכולים לחסוך בהוצאות ולשפר את האיכות. אבל הלקוחות צריכים להבין שלהשגת חיסכון יש צורך בהתאמות מסוימות, ולא תמיד ניתן לצפות לחסכונות מידיים."

בקשט מדגישה שגם כאשר הבינה המלאכותית מציעה פתרונות אופטימליים, היא זקוקה להתממשק עם ידע אנושי כדי להשיג תוצאות אפקטיביות: "המשימה העיקרית שלנו בטכנולוגיות מתקדמות היא לקדם את המומחיות האנושית בשילוב עם כלים דיגיטליים מתקדמים. הדרך היא לעבוד בשיתוף פעולה כדי להגיע לפתרונות אופטימליים."

בתשובה לשאלה האם כלי AI יכולים להוריד את המחסומים לכניסה לחברות צעירות, לעודד חדשנות ותחרות בתחום תכנון השבבים?

השיב דב מורן כי לדעתו : בינה מלאכותית לא תסייע להוריד את החסמים לכניסה לחברות צעירות, ולא תסייע לעידוד חדשנות ותחרות בתחום תכנון השבבים?

למרות שהתעשייה מתפתחת, יש מחסור משמעותי במשאבי אנוש. האם לדעתכם בעזרת AI, חברות יוכלו להיעזר בפחות מהנדסים ויותר ב-GenAI כדי לעצב את השבבים של הדור הבא?

"מורן: כמובן. AI יהיה חיוני בפיתוח, אימות ובדיקת שבבים. עדיין, המהנדסים יידרשו לרעיונות, לחדשנות ולכל מה שמחוץ לקופסה.

ד"ר אגאיבי: "אני חושב שהחוכמה המסורתית תגיד כן, אבל המציאות היא ש-AI יכול לעזור רק בבעיות ידועות וחזרתיות. כמו למשל על תחום תכנון ה- Back End בתחום הדיגיטלי, אך פחות יעזור היכן שהבעיה פחות מוגדרת. דוגמה דומה היא עכשיו עם הפחתת פרזיטים במערכות מעורבות באותות, כאשר עד כה לא הצליחו לקודד את הידע של מומחים בעלי שנים רבות של ניסיון בתחום ה-RF וה-mmW למשימה הניתנת לשכפול"

"אלך צעד נוסף ואומר שבאירופה יהיה לנו זמן מאתגר במיוחד למצוא כוח אדם מנוסה מספיק כדי להקים את כל המפעלים שנבנים כעת. אין לנו מספיק סטודנטים שמסיימים לימודי STEM, והגלים הלאומניים באירופה אינם הופכים את האזור לאטרקטיבי מספיק למועמדים בעלי ניסיון רב מחוץ לאזור."

האם AI יכול להוביל להוזלת השבבים?

ד"ר אגאיבי: "אני מאמין שכן . AI יכול להוביל להוזלת השבבים בזכות תכנון ניסויים יעיל יותר, זיהוי ותחזוקה מונעת שיחסכו כסף. עם זאת, נצטרך לתאם ציפיות כאשר לקוחות מצפים לראות חיסכון מיידי בעלות השבבים."

התעשייה גדלה בצורה משמעותית, אך כשמדובר בסטארט-אפים חדשים, המגמה הפוכה. כמעט ואין סטארט-אפים חדשים, במיוחד בישראל. מה ניתן לעשות כדי לשנות זאת?

מורן: "זה נכון בעיקר לשבבים בתחום המעבדים כי גוגל, מטא, אמזון, מיקרוסופט ואחרים אוכלים חלק משמעותי מהשוק הזה דרך התכנונים הפנימיים שלהם. עם זאת, שוק המעבדים ישתנה עם הופעתם של מעבדים שונים (על גבי CPU ו-GPU: נוירומורפי, קוונטי, ביולוגי, אולטרה-נמוך עוצמה, ועוד). יהיו גלים חדשים של מכשירים שינצלו את כוחה של AI (רכב, רפואה, רובוטים, אפילו צעצועים ומשחקים). אנחנו ב-Grove מאמינים שהשוק לשבבים יפרח. נעודד לימודי הנדסת חשמל ונקדם סטארט-אפים בתחום. החכמים ברשות החדשנות עושים זאת, אני מקווה שהממשלה לא תהיה מעורבת יותר מדי ושאף אחד לא יחליט שהכסף נדרש למשהו אחר."

כיום, מדינות רבות מתייחסות לתעשיית השבבים כתעשייה אסטרטגית. האם נראה עוד מדינות הולכות בעקבות ארה"ב, האיחוד האירופי והודו?

מורן "אסור לשכוח גם את סין, כמובן. מי נשאר? ישראל צריכה לקדם חברות שבבים, אבל לא לנסות להקים כאן מפעלים. למזלנו, יש לנו כאן את אינטל ואת Tower. אנחנו לא מצטיינים בייצור. נשאיר את זה למדינות שיותר מתאימות לכך."

הפוסט פנל ChipEx2024: לבינה מלאכותית יתרונות רבים אך היא לא תספק פתרון לכל בעיה. המחסור בכוח אדם מיומן הוא אחד האתגרים המרכזים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך השיחה עם המשקיעים, גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה, דיבר על הפיתוחים הטכנולוגיים המשמעותיים שהחברה השיגה. הוא הצביע על השותפות עם אינטל כמרכיב מרכזי בהצלחה זו, וטען כי כל שבב שיופק בתהליך זה יציע ביצועים גבוהים באופן משמעותי.

ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor  NYSE:VLN) פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2023, ומציגה צמיחה בתחום הטכנולוגי.

לשנה המלאה, החברה דיווחה על מכירות בסך 84.16 מיליון דולר, לעומת 90.72 מיליון דולר בשנה שקדמה לכך. ההפסד הנקי היה 19.66 מיליון דולר, לעומת הפסד של 27.67 מיליון דולר בשנה שקדמה לכך. ההפסד הבסיסי למניה מפעילות מתמשכת היה 0.19 דולר לעומת 0.28 דולר בשנה שקדמה לכך.

במהלך השיחה עם המשקיעים, גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה, דיבר על הפיתוחים הטכנולוגיים המשמעותיים שהחברה השיגה. הוא הצביע על השותפות עם אינטל כמרכיב מרכזי בהצלחה זו, וטען כי כל שבב שיופק בתהליך זה יציע ביצועים גבוהים באופן משמעותי.

בן-צבי הדגיש את השינוי הטכנולוגי שביצעה ואלנס, כאשר החליפה טכנולוגיה אנלוגית מלאה בשילוב של טכנולוגיית DSP, מה שהוביל לשבבים בעלי ביצועים גבוהים יותר, קטנים יותר ויעילים יותר מבחינת אנרגיה.

במיוחד התייחס בן-צבי לשבב MIPI A-PHY, שמהווה התאמה מושלמת לטכנולוגיות הדור הבא, בעיקר בתחום הרכב האוטונומי. הוא הדגיש את הצורך ברוחב פס גדול יותר וביעילות גבוהה יותר של אנרגיה להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים בתעשייה.

המשקיעים קיבלו תמונה מלאה של ההתקדמות הטכנולוגית וההשפעה הצפויה על התעשייה האוטומוטיבית, תוך הדגשת השיפור בביצועים, ביעילות האנרגיה וביכולת ההתמודדות עם דרישות רוחב הפס הגוברות.

הפוסט גדעון בן צבי: השותפות עם אינטל היא מרכיב מרכזי בהצלחת ואלנס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor, NYSE:VLN), ספקית שבבים לתקשורת מהירה עבור תעשיות האודיו-וידאו והרכב, הודיעה על מינויו של גיא נתנזון כסמנכ"ל הכספים החדש של החברה. הוא יחל את תפקידו ב-10 במרץ 2024.

נתנזון מביא עימו ניסיון עשיר כסמנכ"ל כספים במספר חברות טכנולוגיה, כולל קרוב ל-15 שנים בתעשיית השבבים ולמעלה מ-10 שנים בחברות הדמיה רפואית וטכנולוגיות תעשייתיות. נתנזון מכהן כסמנכ"ל הכספים של Scopio Labs, חברת הדמיה רפואית דיגיטלית ובינה מלאכותית, מאז שנת 2020. הוא כיהן בעבר כסמנכ"ל הכספים של תאת טכנולוגיות (NASDAQ:TATT), המהווה שותף אסטרטגי לחברות מובילות בעולם בתחום התעשייה האווירית. במסגרת הניסיון הרב שלו בתעשיית השבבים, כיהן נתנזון כסמנכ"ל כספים של Altair Semiconductor, אשר נרכשה על ידי SONY ב-2015, וכסמנכ"ל כספים של Provigent Inc, אשר נרכשה על ידי Broadcom  (NASDAQ:BRCM) ב-2011.

גדעון בן צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדוקטור, אמר: "אנו שמחים על הצטרפותו של גיא כסמנכ"ל הכספים החדש של ולנס סמיקונדקטור. לגיא למעלה מ-20 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בתחום הכספים והתפעול בחברות שבבים מובילות במגוון תעשיות, כגון הדמיה רפואית, ותעשייה. אני בטוח שגיא ימלא תפקיד מרכזי בביצוע התוכניות ארוכות הטווח שלנו ובמיצוי הפוטנציאל של החברה בשוק הרכב ובשוק האודיו-וידאו, הנאמדים בסך של מיליארדי דולרים".

בן צבי הוסיף: "ולנס סמיקונדקטור ממוצבת היטב עם מגוון ההזדמנויות העומדות בפנינו, הן בתעשיית הרכב והן במגוון ענפים באודיו-וידאו, כגון ועידות וידאו, חינוך, תעשייה ותחום הרפואה. אנו רואים פוטנציאל משמעותי לחברה, וסמנכ"ל כספים בעל אוריינטציה אסטרטגית יתמוך בהשגת היעד שלנו ליצירת ערך עבור כלל מחזיקי העניין של החברה. ברצוני להודות ליעל רוזנברג-היינה על מסירותה ומקצועיותה כממלאת מקום סמנכ"ל כספים של ולנס סמיקונדקטור בתקופה האחרונה. יעל נכנסה לתפקיד בצורה חלקה ותמשיך לכהן בו עד הצטרפותו של גיא. לכשיצטרף, היא תמשיך להוביל את תחומי הפיננסיים, כולל תכנון ודיווחים, בתפקידה הקודם, כ-VP Finance".

גיא נתנזון, סמנכ"ל הכספים המיועד של ולנס סמיקונדקטור, אמר: "אני גאה להצטרף לחברת ולנס סמיקונדקטור בזמנים מרגשים אלה. היצע הפתרונות המובילים של החברה בתחום האודיו-וידאו, לצד יתרת המזומנים האיתנה והפוטנציאל להעמקת פעילותה בשוק הרכב הנאמד במיליארדי דולרים, ממצבים את ולנס סמיקונדקטור באופן ייחודי להשגת צמיחה משמעותית לאורך פרק זמן משמעותי. אני שמח להצטרף לצוות המצוין של ולנס סמיקונדקטור, במטרה לפעול יחד למיצוי פוטנציאל הטכנולוגיה והמוניטין שלה, במתן פתרונות תקשורת איכותיים וחדשניים העונים לצרכים משמעותיים בתעשיות הרכב ואודיו-וידאו".

הפוסט <strong>גיא נתנזון מונה לסמנכ"ל הכספים של ולנס סמיקונדקטור</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עם פרוץ המלחמה, שהחלה בשמחת תורה עם פלישת אלפי אנשי חמאס ל-21 יישובים וכמה מחנות צבא בעוטף ורצח של 1,400 ישראלים, נערכנו גם אנחנו ב-CHIPORTAL למצב החרום. מדי יום נביא לכם ראיונות עם בכירים בתעשייה שמספרים איך המלחמה תפסה אותם ואת החברה שהם מנהלים וכיצד הם תורמים למאמץ המלחמתי. במדור הפעם מתראיין היום גדעון בן צבי, מנכ"ל ולנס.

מה מצב החברה שלכם? האם אתם ממשיכים לעבוד ולספק מוצרים ללקוחות ברחבי העולם? איך מורל העובדים? האם יש נפגעים בקרב העובדים או בני משפחותיהם?

"אנחנו ממשיכים לעבוד ולספק מאות אלפי שבבים בחודש ללקוחות בכל העולם שמשמשים ציוד וידאו מתקדם ומכוניות – זו האחריות שלנו כלפי הלקוחות, התעשייה וגם כלפי העובדים. למזלנו, כל הייצור שלנו מבוצע ע"י שותפים בחו"ל ולכן אין לנו פגיעה בהמשכיות עסקית וביכולת לספק מוצרים ללקוחותינו. אף אחד מהעובדים שלנו לא נפגע וגם לא משפחה מקרבה ראשונה. מספר עובדים איבדו מכרים וקרובי משפחה, עובד אחד הוא מנחל עוז, אז כמובן שזה נוגע בהם ובנו כמו בכל עם ישראל. העובדים חווים מתח ודאגה אבל גם מראים נחישות ודבקות במטרה. אנחנו כמובן רואים חשיבות עליונה בדאגה למצב הפיזי והנפשי של העובדים שלנו ועושים מה שאפשר לדאוג לרווחתם אם זה במתן הרצאות, ייעוץ פסיכולוגי ושיחות אישיות עם העובדים ועם בני/בנות זוגם של המגויסים."

כמה עובדים גויסו? איך זה משפיע על תפקוד החברה?

כ-15% מהעובדים שלנו גויסו למילואים ועוד רבים אחרים שילדיהם או בני הזוג שלהם גויסו. כמובן שיש קושי אבל אנחנו מתגברים, בעיקר בזכות המסירות והנחישות של העובדים שלנו שלוקחים על עצמם יותר.

האם אתם זקוקים לסיוע בכח אדם או בכל דבר אחר?

כחלק מהמשך שגרת העבודה שלנו אנחנו מחפשים מהנדסי VLSI מהנדסי Verification מהנדסי Board Design ומהנדסי Backend

אם יצא לכם לתרום למען חיילי צה"ל או תושבי הדרום בכסף או במצרכים נשמח לפרסם זאת:

"כמו כל העם המדהים שלנו שהראה רוח התנדבות ונתינה שאין שני לה, גם אנחנו בוולנס נרתמנו מהרגע הראשון לתמוך ולתרום איפה שניתן, ואנחנו ממשיכים לעשות זאת. לאנשי המילואים סיפקנו ביגוד חם, מטענים ניידים, פנסים, הלבשה תחתונה, גופיות וגרביים, למפונים סיפקנו ציוד מחשבים למטרת חזרה ללימודים מרחוק: לפטופים, מסכים, עכברים ומקלדות ואנחנו ממשיכים להיות בקשר עם ארגונים אזרחיים המסייעים למפונים ולעקוב אחר הצרכים שלהם. בנוסף, תרמנו כסף כחלק מקמפיין גיוס המונים עבור שיקום קיבוץ ניר עוז. כעת אנחנו גם בקשר עם בתי עסק מהעוטף שמנסים לחזור לשגרה וחושבים כיצד אנו יכולים לתמוך – למשל, במסגרת תמיכה בקיבוץ בארי וחזרתו של מפעל הדפוס לפעילות, הזמנו שוברים להזמנת אלבומי תמונות עבור כל העובדים שלנו."

האם קיבלתם תגובות מלקוחות/שותפים עסקים ברחבי העולם? תוכל לשתף מה כתבו?

קיבלנו הרבה מאוד מיילים ותגובות מחממות לב מלקוחות, שותפים, וספקים מכל העולם. כולם מזועזעים ממה שקרה, דואגים לנו ומחזקים אותנו.

הפוסט תעשייה במלחמה: גדעון בן צבי – סיפקנו ביגוד ואביזרים לחיילים וציוד מחשבים למפונים. ממשיכים לעקוב אחר צרכיהם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל חברת השבבים מובילאיי פרסם הודעה בעמוד ה- linkedin  שלו בה הודיע כי חברת מובילאיי תעביר באופן מיידי 5 מיליון שקלים לארגונים ללא מטרות רווח העובדים כרגע כדי לסייע לנפגעים בדרום, ולספק להם מקלט ועזרה רפואית. שעשוע הוסיף וכתב: "אני וכל צוות מובילאיי משתתפים בצער העמוק של משפחות הנפגעים והנרצחים, מתפללים לשלום הפצועים והנעדרים ומחזקים את כוחות הביטחון וחיילי צה"ל".

גדעון בן צבי, מנכ"ל חברת וואלנס מסר כי 25 מעובדי החברה (המהווים כ-10% מקרב העובדים) גויסו למילואים, בינהם כעשרה קצינים ושני מג"דים. כמו כן הוסיף בן צבי וסיפר ל-:Chiportal  "פתחנו חמ"ל שמטרתו לסייע למשפחות המגויסים לרבות קניות בסופרמרקטים כדי להקל עליהן ככל האפשר. כל סמנכ"ל קיבל רשימת טלפונים ויצר קשר עם בנות או בני הזוג של עובדינו (יש גם בן זוג של מגויסת). בנוסף שלחנו מכתב לכל הלקוחות שהביא לתגובות מדהימות".

יוסי שושני, מנכ"ל מרוול ישראל הודיע כי "רבים מהעובדים המסורים שלנו התגייסו להגן על המדינה מפני הפיגוע הנורא, ורבים אחרים מתנדבים ועוזרים בכל דרך שהם יכולים. כל העובדים שרוצים להתנדב למען תושבי הדרום, יכולים לעשות זאת ולא ינוכו ימי החופש".

כמו כן מסר כי כחלק מהמאמצים לתמוך בכוחות הביטחון בדרום, רכשה מרוול מאות מצרכי מזון ומוצרי טואלטיקה חיוניים, ביניהם סוללות ומטענים ניידים, שמפו, דאודורנטים, מברשות, משחת שיניים ועוד. מרוול ישראל רכשה גם עשרות משחקי קופסא שיתרמו לילדים המתגוררים ביישובי העוטף, בתקווה לעזור להם למצוא רגעים קטנים של שקט.

הפוסט חברות השבבים נרתמות למאמץ המלחמתי בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתחילת המפגש חשף שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי הייטק ומנחה המפגש, נתונים שנאספו ע"י חברת המחקר  SOSV Analysis ובהם נמצא כי אחת מכל חמש חברות  יוניקורן היא חברת Deep Tech. ישומים הנכללים בתחום ה-Deep Tech כוללים בינה מלאכותית, רובוטיקה, בלוקצ'יין, חומרים מתקדמים, יצור מתקדם, פיתוח תרופות ומכשור רפואי, פוטוניקה, אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, מחשוב קוונטי.

כתוצאה מעלייה במספר חברות ה- Deep Tech  הוקמו בשנים האחרונות גם קרנות הון סיכון המתמקדות בהשקעות בתחום זה  בינהן קרן חדשה שגייסו ליפ בו טאן ויאנג סון בהיקף של 550  מליון דולר, באירופה הוקמו לאחרונה שתי קרנות הון סיכון המתכוונות להתמקד ב- Deep Tech ובישראל קרן ההון סיכון Grove Ventures  של דב מורן כבר הכריזה על עצמה כקרן ה- Deep Tech  הראשונה של ישראל .

גם קאי פו לי, מי שהיה בעבר מנכ"ל גוגל בסין וכיום מנהל את קרן ההשקעות Sinovation Venture כתב בספרו רב המכר "AI Superpowers"   כי "הגל הבא של השקעות ויזמות יהיה בתחום ה- Deep Tech , המתייחס להתקדמות הגדולה בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ובלוקצ'יין".

בשנת 2020 הסתכמו ההשקעות במגזר ה- –DeepTech בכ-33 מילארד דולר בארה"ב, עוד כ-9.5 מילארד דולר הושקעו בחברות אירופאיות וההערכות הן כי בסין לבדה הושקעו בשנת 2020 כ-20 מילארד דולר בחברות Deep Tech . גם אצלינו בישראל ניתן לראות גידול משמעותי בהשקעות בחברות Deep Tech . אם בשנת 2020 הסתכמו סך השהקעות בחברות Deep Tech ב-1.6 מילארד דולר הרי שבשנת 2021 הן כבר הגיעו ל -4.2 מילארד דולר. עליה של קרוב ל-60% בתוך שנה אחת.

במפגש הסיליקון קלאב השתתפו למעלה מ-100 מנהלים הייטק בכירים. כמו כן, הרצו במפגש כמה מבכירי התעשיה כולל דב מורן, יזם סדרתי ושותף מנהל קרן Grove Ventures, שי כהן ממקימי מלאנוקס וכיום מנכ"ל חברת ה- Deep Tech  המסקרנת פרוטאנטקס , גדעון בן צבי, מנכ"ל ואלנס (ממציאי הקויקשנרי וממקימי (Briefcam וכן אבי בקל, מייסד שותף ומנכ"ל TriEye ,ליאור אביטן, מייסד שותף ומנכ"ל Ultrawis, ועומרי שטיין, מייסד שותף ומנכ”ל   ReSight.

הפוסט אחת מכל חמש חברות יוניקורן היא חברת Deep Tech הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כך אומר מנכ"ל וואלנס גדעון בן צבי בראיון לשלמה גרדמן במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים השבוע בת"א ואשר עסק בטכנולוגיה עמוקה (Deep Tech). הוא סבור שלא כל היוניקורנים יחזירו תשואה לקרנות הפנסיה שמשקיעות בהן, אך הוא כמובן אופטימי באשר לוואלנס שמכירותיה מזנקות והיא מעמידה מחסום טכנולוגי למתחרותיה

גדעון בן צבי נושק כבר לגיל 60  וסבר שמיצה את תפקידו כמנהל. לכן העדיף להפוך למשקיע אנג'ל, אבל אז קיבל על עצמו למלא את מקומו של מנכ"ל וואלנס שפרש והוביל את החברה להנפקה מרשימה בתוך שנה וחצי. בן צבי השתתף במפגש הסיליקון קלאב השבוע, והתראיין על הבמה לשלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי הייטק ומנחה המפגש.

בן צבי הוא יזם סדרתי שזכור מכמה אקזיטים בשנות התשעים והאלפיים. לפני שלושה חודשים הוא  היכה בפעמון של בורסת נאסד"ק כאשר הנפיק את וואלנס בשווי של למעלה ממיליארד דולר. כאחד מהיוניקורנים מצטנע בן צבי ואומר שמי שאחראי לגל המטורף היא לא רק הטכנולוגיה של אותן חברות אלא סיבה חיצונית – הריבית בגובה אפס שכבר איתנו זמן רב הביאה קרנות פנסיה וגמל לחפש אפיקים חלופיים להשקעה. המכפילים שלא הכרנו נשענים על חוסר אלטרנטיבה להשקעות. יש חברות שאני רואה מסביב שהן חלק מאותם חדי קרן ולדעתי אינם מקום שכדאי לקרנות פנסיה להשקיע בהן כדי לתת תשואה טובה לחבריהם.

גרדמן: ובכל זאת שתף אותנו מה בדיוק עשית?

"לפני כשנה לקחו אותי מהמובטליון העליון כדי לבוא לשלושה חודשים לנהל את וואלנס עם פרישתו של דרור ירושלמי המנכ"ל ולפני שלושה חודשים צלצלתי בפעמון בניו יורק. אני לא רואה בזה אקזיט. זו הזדמנות לעשות טוב. לא כל מצב שבו אנשים יכולים לממש מניות אני רואה בו אקזיט. כאשר אתה מוכר חברה הצרות  שנלוות אליה הם של מישהו אחר, בהנפקה הבעיה שלך ועוד אתה מציב מעליה זרקור.

החוכמה של ניהול חברה אחרי מספר הצלחות וגם כשלון אחד הוא שאפשר ללמוד מהנסיון. "אחרי שהקמתי את  ליגטורה, ויזקום,  וחברות נוספות, הבנתי בדיעבד שצריך מספיק אי רציונליות אך גם שתהיה בוגרת כדי לעשות את הצעד הזה. זו הפנטזיה שאתה יכול לעשות את מה שאחרים לא עשו אבל  עדיין להיות ברמה של מציאותיות.  אני אוהב  מה שטכנולוגיה עושה לאנשים, איך טכנולוגיה משנה מציאות. בניגוד לחברות אחרות שניהלתי בשבבים אתה הכי מרוחק מהלקוח אבל יש בשבבים משהו משנה עולם.

לדוגמה קוויקשונרי של ליגטורה הוא מוצר יותר קלאסי וקל להיקשר עליו רגשית אבל אם אתה רואה מרצדס ואומר יש בה שישה צ'יפים שלך ובלי זה היא לא היתה נוסעת זה קצת יותר מסובך אבל גם יותר מרגש."

"צריך לפעמים גם מזל. לדוגמה חברת Briefcam זינקה בזכות הרצח במרתון של בוסטון. היה לנו מוצר אפילו לא ברמת בטא, בקושי אלפא – פתרון לתמצות וידאו שלוקח 24 שעות צילום ומתמצת אותם לכמה דקות. 800 משטרות בעולם קנו . לא רצינו להילכד במלכודת הדבש של מכירה לממשלות, ועברנו גם ל-B2B. על כך נאמר: "אסון של אחד יכול להיות המזל של השני."

גם בוואלנס היה לנו מזל. הלקוח הראשון היה יצרן של מכונות הנשמה (שכידוע מאוחר יותר, בשנתיים האחרונות הפכו למוצר נדרש).  צריך לקחת תובנות שליליות מטעויות שנעשו בחברות שהצליחו. גם בחברות שלא הצליחו, לא הכל היה שלילי וניתן ללמוד דברים טובים גם מחברות שנכשלו.

לרעות חתולים

לשאלתו של גרדמן מדוע החליט לקחת על עצמו את משימת המנכ"ל של וואלנס ענה: "הייתי 13 שנים אנג'ל, ראיתי את ירידת האדנרלין כאשר הפסקתי לעסוק בניהול פעיל. אני משמש דירקטור ומשקיע בוולאנס כבר 10 שנים ומאוד אוהב את החברה. כשדרור פרש הציעו לי כמנכ"ל לשעבר של סטארטפים לנהל זמנית את החברה לשלושה חודשים אבל אחרי חודש וחצי הבנתי שהחלפת מנכל נוספת תהיה רעה לחברה, אחר כך חשבתי שאני יכול לעמוד במשימה והכי חשוב הבנתי שאני רוצה לעשות את זה. זה לא סטוץ. זה תפקיד לכמה שנים, להתחיל לחזור לעליות והירידות ולרכבת ההרים, לרעות חתולים, מנכ"ל שהוא בר מזל עוסק עשרים אחוז במה שמעניין אותו ובשמונים אחוז הוא משמש גננת."

הזום שינה את דרך הניהול. בישיבות חברה אנחנו מדברים רק על דברים שבאחריותו של המנכ"ל. מנכ"ל הוא בעיקר מתווה מפת דרכים. מנכ"ל צריך גם להצליח להעביר מסרים לעובדים מסביב לעולם. פעמים רבות עם אנשים שאינם דוברים את אותה השפה. בזום אין סמול טוק, רבים לא מדברים בשפת אמנו ואתה צריך להפוך את זה למשהו משכנע. אנחנו דואגים לכך שכל העובדים ישתתפו באותה ישיבה, למרות השוני באזורי הזמן בין ישראל יפן וארה"ב.

גרדמן: והנה לא רק הצלחת לנווט את החברה אלא גם הנפקת אותה תוך שנה

בן צבי: אכן הנפקתי את החברה תוך שנה וחצי מיום כניסתי לתפקיד. היו אתגרים מרתקים. כל התקופה עבדתי מול יפן וארה"ב ודאגתי לשמר את ההנהלה. כשעובד עוזב אני נעלב. אתגר אחר היה שבב שלא האמנתי בו והייתי צריך לחתוך. הרגשתי משהו לא נכון ואחרי שהלכתי וקראתי אלף תכתובות עם לקוחות הבנתי שהדיבורים עם הלקוחות הפוטנציאלים זה רק פלירטוט. לא הרגשתי את המעורבות שלהם ורצון אמיתי להשתמש בפתרון שלנו."

כזכור ואלנס מפתחת שבבים המעבירים כמויות גדולות מאוד של נתונים בתווך של כבלים בסביבות מאוד קשות, עולם האודיו וידאו בחדרי ישיבות, בציוד רפואי, וגם במערכות הבידור של הרכב, ובמערכות ADAS שצריכות להעביר נתונים מהמצלמות והמכ"ם למחשב של מערכת הבטיחות ברכב.

"אנחנו צריכים להמר על פתרונות עתידיים או לפצל בעיה שהצלחנו בה. אנחנו לא מספיק חזקים לפתח שבבים שלMe Too . יש המון חברות שעושות הכל בלי מיקוד. כיזמים אנו מתים להתפרס. זה המכשול הכי גדול שלנו.

דאגתי לעבודת צוות בחברה הרבה יותר חלקה, כל  תחום השיווק השתנה. החברה לא היתה צריכה סיבוב חד אלא רק מה שצריך כדי להחזיר אותה לימי היזמים. צריך לעמוד על כתפיים של גבוה אחר. הוא עשה עבודה מאוד מרשימה, וחלק מהדבר היה להזכיר כי אם בלי פעילותו לא הייתי פה היום. יישרנו את ההדורים והוא אפילו  משמש חבר בדירקטוריון. כשהכיתי על הגונג הוא עמד לידי."

גרדמן: כיצד חברה שמוכרת ב-70 מיליון שווה למעלה ממיליארד האם זה בגלל שאתם Deep Tecg?"

פטנטים  הם מחסום טכנולוגי בשבבים. מחסום נוסף הוא היותינו מולטידיסציפלינרים. אנחנו צומחים בקצב מהיר מאוד, והמכירות עדיין לא מבטאות את כל יכולתנו."

הפוסט מנכ"ל וואלנס: היוניקורנים נוצרו כי קרנות פנסיה וגמל חיפשו אפיקים חלופיים בריבית אפס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ולנס, המפתחת טכנולוגיית קישוריות מהירה לשווקי האודיו-ווידאו והרכב, הודיעה על מינויו של ד"ר פיטר מרטנס ליו"ר הדירקטוריון. גדעון בן צבי, שהיה מנכ"ל זמני של החברה מפברואר 2020, מונה כעת למנכ"ל הרשמי של החברה. בן צבי החליף לפני כחודשיים את דרור ירושלמי שפרש מניהול החברה לאחר עשר שנות ניהול.

ד"ר פיטר מרטנס אמר כי "אומנם ואלנס מובילה בהתקדמות משמעותית בכמה שווקים שונים, אולם הגישה החדשנית שלה לפתור את האתגרים בענף הרכב היא זו שהנעה אותי לקבל את תפקיד יו"ר הדירקטוריון." "הטכנולוגיה פורצת הדרך של ואלנס תהיה הוא גורם חשוב למכונית המחוברת והאוטונומית לחלוטין. אני נרגש להיות חלק מהמסע הזה. "
מרטנס עבד בתעשיית הרכב למעלה מ-35 שנה וכיהן בתפקידים בכירים ביצרני הרכב, לרבות CTO של וולוו, מנהל המכירות הגלובלי של ג'נרל מוטורס, תפקידי ניהול שונים במרצדס בנץ וחבר מועצת הנהלת אאודי, שם היה אחראי על פיתוח ועיצוב תוכני.

מרטנס גם כיהן כחבר דירקטוריון של כמה חברות, כמו פולסטאר SE, Zenuety SE, אאודי ספורט GmbH, אאודי סין, פולקסווגן פיננסי שירות, Recogni בע"מ ופאורצ'יה. הוא היו"ר המייסד של AID / Argo AI Europe ספקית טכנולוגיות נהיגה אוטונומית.

גדעון בן-צבי אמר כי: "בחודשיים בהם אני משמש מננכ"ל זמני, צוות ולנס הרשים אותי עמוקות מכישרונותיו ויכולותיו, אשר אני רואה כבסיס להצלחת החברה ופוטנציאל הצמיחה המדהים שלה. "אני מברך על המינוי הזה כמנכ"ל החברה, ואני נרגש להוביל את ולנס לעבר הישגים יוצאי דופן בתקופות מרגשות וחדשניות אלה. אני אסיר תודה על כך שפטר הצטרף אלינו כיו"ר הדירקטוריון, עדות אמיתית לאמונו בחברה ובטכנולוגיה שלה, ואני מצפה לתרומתו להצלחתנו. "

בן צבי ייסד וניהל שש חברות סטארט-אפ מהן שלוש חברות שביצעו אקזיט: ליגטורה שנמכרה לוויזקום ב-1998, WIZCOM שפיחה סורק זעיר לייצור מילונים שהונפקה בבורסה בשנת 1999 לפי שווי שלח 120 מיליון דולר, ולבסוף חברת בריפקאם, שפיתחה טכנולוגיה לניתוח מהיר של סרטי וידאו שנמכרה לקנון היפנית ב-2018 תמורת כ-90 מיליון דולר.

הפוסט גדעון בן צבי מונה למנכ"ל הקבוע של ואלנס, ד"ר פיטר מרטנס, לשעבר בכיר באאודי, מרצדס, GM וולוו מונה ליו"ר הדירקטוריון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

והיום עם… גדעון בן צבי, יזם סדרתי ( ליגטורה, ויזקום, בריפקם, HumanEye), שותף בקרן אביב ונצ'ר וכיום מנכ"ל זמני של חברת Valens

1. כיצד מתמודדת חברתך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')
לא פיטרנו עובדים. 290 עובדים מהבית

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?
להערכתי העצה היא ניהול לפי מזומנים בלבד לא לפי רווח והפסד חשבונאי. יהיה נכון להחליט למשך שישה חודשים שכל פעולה תימדד במזומנים בבנק. אני יכול לחשוב על שני הפרמטרים (1) ירידה בביקוש למוצרי החברה (2) בעיות עם שרשרת אספקה שבגללה לא ניתן לסיים מוצרים מוגמרים ולמכור.

אם רוצים להיערך להקטנת הביקוש ללא פיטורין אז כדאי לנסות גישה של הקטנת מלאי. צריך לבדוק אם לקוחות עם מלאי גדול מוכנים למכור חזרה לחברה כדי להעביר סחורה ללקוחות אחרים זה לא פותר תזרים אבל זה כן פותר רצף לקוחות.

אם שום דבר לא עוזר לא יהיה מנוס מפיטורים או הקטנת שכר או שניהם.

3. האם אתם מפעילים עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?
זה עובד בינתיים אפילו מצוין אבל המבחן הוא לאורך זמן כשסיר הלחץ מתחיל ללחוץ.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכול יחזור לקדמותו?
הענף ייפגע ברמה של דרוויניזם בריא כמו שקורה מידי מספר שנים והתפתחות בועות. כמובן שהחברות שייפגעו הן אלה שבדיוק נמצאות בתהליך גיוס ולאו דווקא החברות הפחות טובות. תהיינה הזדמנויות של pay to play וקרנות שיקבלו חברות מצוינות בזול. השוק יחזור לאיזון בין עובדים למעבידים. לא תהיה ירידת שכר לאורך זמן אבל הזחילה למעלה תיעצר לתקופה.

עלייה של חמישה אחוז בלבד בעבודה מהבית תוריד לחץ אדיר מהכבישים (רוויה בתנועה אינה לינארית מתנהגת כמו פונקציית היצף). האורבניזציה המואצת ייתכן ותיעצר לטובת חשיבה מחודשת על פירבור כאופציה. ככל שאנשים יעדיפו עבודה מהבית הקירבה לעבודה בדירה עירונית קטנה תישקל מחדש מול בית מרווח ומרוחק.

אנשים יתמגנטו להרגליהם הישנים ילחצו ידיים וגם יתחבקו, יזחלו בפקקים ועוד. עם זאת תהליכים שהתחילו לאט יואצו מאוד ובראשם האופציה לעבוד מהבית.

תעשייה שייתכן ותקבל תנופה היא הסייבר. לעבוד מהבית יגרור אתגרים חדשים ויחשוף חולשות חדשות. התקשורת תגבר מאוד, פתרונות לשיפור הקליטה ושל רוחב פס יועצמו כדי לענות על צרכי העבודה מרחוק.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
אני חושב שצריך להזרים סכומים אדירים למשק ע"י מכירת אג״ח לחמישים שנה. זה יעלה את היחס חוב תוצר לכמות של 80% שעדיין נחשב נמוך.

הפוסט חמש עם…גדעון בן צבי, יזם סדרתי, משקיע הון סיכון ומנכ"ל חברת ואלנס הופיע לראשונה ב-Chiportal.