בעוד השוק הרחב מגלה זהירות, שתי יצרניות השבבים נהנות מדחיפה מעסקאות חדשות עם Google, Anthropic ו־NVIDIA. עבור תעשיית השבבים, זהו איתות להתחזקות הביקוש לשבבים ייעודיים, רכיבי רשת, פוטוניקת סיליקון ותשתיות AI בקנה מידה גדול. כך עולה ממחקר שפרסמה חברת גולדמן זאקס.

מגזר השבבים חזר בימים האחרונים להוביל את העליות בוול סטריט, ובמרכז המהלך ניצבות Broadcom ו־Marvell. לפי מאמר שוק של Zacks שפורסם ב־13 באפריל, המשקיעים מזהים מחדש את תחום השבבים כאחד הנושאים המבניים החזקים של 2026, על רקע השקעות גוברות בתשתיות בינה מלאכותית, שיפור בדינמיקת האספקה והתרחבות בסיס הלקוחות מעבר לענקיות הענן המסורתיות.

נכון למסחר ב־13 באפריל, מניית Broadcom נסחרה סביב 375.75 דולר ומניית Marvell סביב 130.82 דולר, שתיהן בעלייה יומית מתונה. הנתונים האלה לבדם אינם מסבירים את כל המהלך, אבל הם משקפים את העובדה שהשוק ממשיך לתמחר מחדש את שרשרת הערך של תשתיות ה־AI.

הטריגר המרכזי של Broadcom הגיע בשבוע שעבר: החברה הודיעה כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם Google לפיתוח ואספקה של דורות עתידיים של שבבי AI מותאמים אישית, וכן רכיבים נוספים עבור ארונות ה־AI של הדור הבא של Google, עד 2031. במקביל נחתם גם הסכם שבמסגרתו Anthropic תקבל החל מ־2027 גישה לכ־3.5 ג'יגה־ואט של קיבולת מחשוב המבוססת על מעבדי ה־AI של Google. מבחינת תעשיית השבבים, זהו סימן מובהק לכך שהשוק נע מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על GPU כללי לעבר שבבים מותאמים אישית, רשתות מהירות ורכיבי מערכת משלימים.

בצד של Marvell, הזרקור הופנה לשותפות האסטרטגית החדשה עם NVIDIA, שהוכרזה ב־31 במרץ. לפי ההודעות של NVIDIA ושל Marvell, NVIDIA השקיעה 2 מיליארד דולר ב־Marvell, והחברות יחברו סביב פלטפורמת NVLink Fusion. במסגרת הזו Marvell תספק מעבדי XPU מותאמים אישית ורכיבי scale-up networking תואמי NVLink Fusion, בעוד NVIDIA תספק את שכבת התשתית הכוללת מעבדי Vera, כרטיסי ConnectX, מעבדי BlueField, קישוריות NVLink ומתגי Spectrum-X. שתי החברות הודיעו גם על שיתוף פעולה בתחום פוטוניקת הסיליקון, פתרונות אופטיים מתקדמים ו־AI-RAN לרשתות 5G/6G. (Marvell Technology, Inc.)

מבחינת קוראי CHIPORTAL, כאן נמצא הסיפור האמיתי: לא רק עלייה במניות, אלא התרחבות של שוק היעד עבור ספקיות שבבים, DSP אופטי, מתגים, NIC, DPU, פוטוניקה ורכיבי קישוריות. Broadcom נהנית מהביקוש לשבבי AI ייעודיים ולרכיבי רשת עבור ארונות AI, ואילו Marvell ממוצבת בעולמות של custom silicon, תקשורת מהירה, אופטיקה ופוטוניקת סיליקון. במילים אחרות, שתי החברות נהנות מהמעבר של שוק ה־AI משלב ההייפ לשלב הבנייה המסיבית של תשתיות.

המאמר של Zacks, שעליו התבססה נקודת המוצא של הידיעה הזו, מציג את המהלך האחרון כראלי שמונע גם מהערכה מחודשת של המכפילים לאחר חולשה מוקדמת יותר השנה וגם מציפייה שעונת הדוחות הקרובה תאשר את עמידות הביקוש. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בפרשנות שוק ולא בדיווח תפעולי רשמי. מה שבולט יותר מבחינה תעשייתית הוא שההודעות של Broadcom, Google, Anthropic, NVIDIA ו־Marvell מצביעות כולן על אותו כיוון: גל ההשקעות הבא ב־AI יישען יותר ויותר על שבבים ייעודיים, רשתות מהירות, אינטרקונקט אופטי ופלטפורמות הטרוגניות.

אם המגמה הזו תימשך, היא עשויה לחזק עוד יותר את אותן חברות שמסוגלות לספק לא רק כוח עיבוד, אלא גם את שכבת הקישוריות, הזיכרון, האריזה המתקדמת והאופטיקה שמאפשרת להפעיל חוות AI בקנה מידה מסחרי. עבור תעשיית השבבים, זהו אחד הסימנים הברורים לכך שהמרוץ הבא לא יוכרע רק על ידי מי שמייצר את המאיץ המהיר ביותר, אלא על ידי מי שמסוגל לספק מערכת שלמה. (Reuters)

אמפמ
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: ברודקום, מארוול, אנבידיה, גוגל, Anthropic, שבבים, AI, NVLink Fusion, פוטוניקת סיליקון, Custom Silicon
ביטוי מפתח: ראלי השבבים ב־AI
נרדפים: מניות שבבים, תשתיות AI, שבבים ייעודיים, פוטוניקת סיליקון, רשתות מהירות, מאיצי AI
SLUG: broadcom-marvell-ai-semiconductor-rally-april-2026

אם תרצה, אכין עכשיו גם גרסה יותר קצרה וחדה, בסגנון מבזק שוק של 250–300 מילים.

הפוסט ברודקום ומארוול מובילות את ראלי השבבים: תשתיות ה־AI מחזירות את המגזר למרכז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברודקום הודיעה ב־6 באפריל על שני מהלכים שמחזקים את מעמדה בלב מירוץ תשתיות הבינה המלאכותית. לפי דיווח CNBC והמסמך שהגישה החברה ל־SEC, ברודקום חתמה עם גוגל על הסכם ארוך טווח לפיתוח ואספקה של דורות עתידיים של מעבדי Tensor Processing Units, לצד הסכם לאספקת רכיבי רשת ורכיבים נוספים עבור ארונות ה־AI החדשים של גוגל, עד שנת 2031. במקביל הורחב גם שיתוף הפעולה המשולש עם אנתרופיק, כך שהחל מ־2027 תקבל החברה גישה, באמצעות ברודקום, לכ־3.5 ג'יגה־ואט של קיבולת מחשוב מבוססת TPU. (SEC)

המהלך של גוגל וברודקום משקף את המאמץ הגובר של ענקיות הענן לבנות חלופה אמיתית ל־GPU של אנבידיה. לפי Reuters, הביקוש לשבבים מותאמים אישית כמו TPU של גוגל זינק בשנים האחרונות, כאשר חברות מחפשות פתרונות זולים ויעילים יותר לעומסי עבודה של בינה מלאכותית. גוגל דוחפת את ה־TPU שלה גם כמנוע צמיחה מרכזי לעסקי הענן, וברודקום היא השותפה הטכנולוגית המרכזית שמסייעת לה לתכנן ולייצר את הדורות הבאים של השבבים הללו.

במקביל, אנתרופיק מאותתת עד כמה הביקוש למודלי Claude גדל במהירות. בהודעתה הרשמית מסרה החברה כי חתמה עם גוגל וברודקום על הסכם חדש ל"מספר ג'יגה־ואטים" של קיבולת TPU מהדור הבא, שצפויה לעלות לאוויר החל מ־2027. אנתרופיק הוסיפה כי קצב ההכנסות השנתי שלה כבר עבר את רף 30 מיליארד הדולר, לעומת כ־9 מיליארד דולר בלבד בסוף 2025, וכי מספר הלקוחות העסקיים המוציאים יותר ממיליון דולר בשנה הוכפל בתוך פחות מחודשיים וחצה את רף ה־1,000. רוב הקיבולת החדשה, כך נמסר, תוקם בארצות הברית. (Anthropic)

מבחינת ברודקום, העסקה החדשה מעמיקה עוד יותר את מעמדה כספקית תשתית קריטית לשחקניות הגדולות ביותר ב־AI. CNBC ציינה כי החברה כבר עובדת גם עם OpenAI על סיליקון ייעודי, בזמן שיצרניות המודלים הגדולות ממשיכות להישען במקביל גם על GPU של אנבידיה, דרך ספקיות ענן כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט. המשמעות היא שברודקום כבר אינה רק ספקית שבבים ורכיבי תקשורת, אלא שחקנית מפתח במעבר של התעשייה לארכיטקטורות AI מותאמות אישית, שבהן הלקוח מבקש יותר שליטה על המחיר, הביצועים ושרשרת האספקה.

ההודעה גם ממחישה עד כמה מירוץ התשתיות של הבינה המלאכותית מתרחב מעבר לשאלה מי מחזיק במודל הטוב ביותר. שדה התחרות עובר יותר ויותר אל שכבת החומרה, הרשת והחשמל: מי יכול להבטיח קיבולת של ג'יגה־ואטים של מחשוב, מי מסוגל לפרוס אותה מהר, ומי יכול לתרגם זאת להכנסות ענק. במקרה הזה, גוגל מקבלת חיזוק אסטרטגי ל־TPU, אנתרופיק מבטיחה לעצמה מסלול התרחבות אגרסיבי, וברודקום ממקמת את עצמה כאחת הנהנות המרכזיות מן הגל הבא של השקעות ה־AI.

הפוסט ברודקום מרחיבה את הימור ה־AI: תחתום על דורות השבבים הבאים של גוגל ותספק קיבולת ענק לאנתרופיק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

CES 2026, שנערכה בין 6 ל-9 בינואר בלאס וגאס, הפכה השנה לחלון ראווה צפוף במיוחד לרובוטים דמויי אדם. המסר שחזר שוב ושוב בדברי חברות הטכנולוגיה ובאולמות התצוגה הוא שבינה מלאכותית נמצאת בפתח “שנת פריצת דרך”, אבל כדי שההבטחות ייצאו מהדמו אל רצפת המפעל והבית – חייבים רובוטים דמויי אדם שמסוגלים לחוש, להבין ולפעול בעולם הפיזי בזמן אמת.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, קשר את התנופה הזו ישירות לתשתיות המחשוב שהחברה בונה ליישומי בינה מלאכותית, וטען שתעשיית הרובוטיקה ההומנואידית נשענת על “מפעלי ה-AI” שמוקמים כדי לאמן ולהריץ מודלים בקנה מידה גדול. במסגרת זו הציגה אנבידיה גרסה חדשה למודל השפה החזותית שלה, Isaac GR00T, שמיועד לתרגם קלט חיישנים לפקודות שליטה בגוף הרובוט, לצד שימושים נוספים במודלים ממשפחת Cosmos לתכנון ולחשיבה רובוטיים.

ממודלים ועד שיתופי פעולה: DeepMind ובוסטון דיינמיקס

לצד אנבידיה, גם גוגל סימנה יעד ברור: ב-5 בינואר הודיעה DeepMind על שיתוף פעולה עם Boston Dynamics, במטרה לפתח מודלים חדשים של בינה מלאכותית עבור מערכת הרובוטיקה Atlas. השותפות הזו נתפסת כסימן לכך שיצרניות רובוטיקה ותיקות מבקשות לשלב “מוח” מתקדם יותר בתוך גוף שכבר יודע לבצע תנועות מורכבות – בתקווה לקצר את הדרך מרושם בתערוכה לפריסה מסחרית.

ובכל זאת, לא כולם מוכנים להכריז על מהפכה מיידית. לפי הערכות בשוק, גם אם רובוטים דמויי אדם הם “המוצר שתפס הכי הרבה תשומת לב”, עדיין צפויה דרך ארוכה עד פריסה מסחרית רחבה – בין השאר בגלל עלויות, בטיחות, אמינות, ויכולת תחזוקה בעולם אמיתי ולא בתנאי הדגמה.

גם AMD ו-LG נכנסות לתמונה

ב-AMD בחרו להציג את החזון דרך חומרה ושיתופי פעולה תעשייתיים. מנכ״לית החברה, ליסה סו, חשפה רובוט דמוי אדם חדש בשם Gene.01 מבית החברה Generative Bionics, שלה AMD מעניקה תמיכה כלכלית. לפי הדיווח, הרובוט מיועד להיפרס בהמשך השנה בסביבות תעשייתיות כמו מספנות, והחברה עושה שימוש בתשתיות עיבוד גרפי לאימון וכיוונון מודלים.

גם LG הצטרפה לגל עם הצגת רובוט דמוי אדם על גלגלים בשם CLOiD, שמוצג כמיועד למטלות ביתיות כגון קיפול כביסה ואפיית עוגות – דוגמה למאמץ להרחיב את הרובוטיקה מעבר למחסן ולמפעל אל הבית.

בסיכומו של דבר, CES 2026 המחישה שהמרוץ על רובוטים דמויי אדם כבר אינו רק שאלה של “גוף” מרשים, אלא בעיקר של שילוב מודלים, חיישנים ומחשוב יעיל בקצה – כך שרובוטים דמויי אדם יוכלו לפעול באופן אמין בסביבות מורכבות. רובוטים דמויי אדם הפכו לסמל של השלב הבא: מעבר מבינה מלאכותית שמדברת וכותבת לבינה מלאכותית שפועלת.

הפוסט כוכבי CES 2026: רובוטים דמויי אדם! אנבידיה, AMD, גוגל ו-LG דוחפות את הרובוטיקה קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל מציבה את שבב ה-TPU (Tensor Processing Unit) במרכז המאבק על ההובלה בבינה מלאכותית, במהלך שמטלטל את המשקיעים באנבידיה ומכניס לחץ מחודש על OpenAI. לפי דיווח של Financial Times מ-8.12.2025, מאיצי ה-TPU שימשו בסיס לאימון דגמי Gemini 3, שבמבחני ביצועים בלתי תלויים עקפו את GPT-5, ותרמו למה ש-OpenAI כינתה פנימית “code red” – הוראה לרכז מאמצים בשדרוג המודלים והצ’אטבוט. (Financial Times)

כיתוב תמונה מוצע: מודלים של Gemini 3 מאומנים על גבי מאיצי TPU במרכזי נתונים – המחשה: depositphotos.com

ה-TPU יוצא מהצל: לא רק “עוד שבב”, אלא אסטרטגיית Full-Stack

היתרון של גוגל, כפי שמציגים בחברה, הוא גישה “מלאה” שמחברת חומרה, תוכנה ותשתיות ענן תחת אותה קורת גג: גוגל מפתחת את המאיצים, בונה סביבם את מערכות האימון וההרצה, ומחברת אותם למוצרים עם מאות מיליוני משתמשים. “הדבר הכי חשוב הוא הגישה המלאה (full stack)”, אמר קוראי קאבוקצ’ואולו, ארכיטקט ה-AI של גוגל ו-CTO של DeepMind.
במקביל, לפי הדיווח, גוגל מתכננת להגדיל משמעותית את היקפי הייצור ולהאיץ את קצב הדורות החדשים של TPU – קצב שעבר בעשור האחרון מכשנתיים לעדכונים תכופים יותר.

עסקאות חיצוניות: Anthropic ו-Meta מעלות את מפלס האיום על אנבידיה

עד לאחרונה ה-TPU נתפס בעיקר כ”נשק פנימי” של גוגל. עכשיו הוא מתחיל להיראות כמוצר שיכול לצאת החוצה ולנגוס בביקוש למאיצי GPU של אנבידיה. נקודת ציון מרכזית הייתה ההודעה של Anthropic (23.10.2025) על הרחבת השימוש ב-Google Cloud, כולל גישה לעד 1 מיליון מאיצי TPU, בהיקף של “עשרות מיליארדי דולרים” ותוספת תשתית של מעל ג’יגה־ואט מחשוב ב-2026.
בנוסף, רויטרס דיווחה ב-25.11.2025 כי Meta נמצאת בשיחות להוצאה של “מיליארדים” על שימוש ב-TPU החל מ-2027 (ואפשרות להשכרה דרך Google Cloud מוקדם יותר), התפתחות שתרמה לתנודתיות במניית אנבידיה.

כיתוב תמונה מוצע: מאיצים למרכזי נתונים הופכים לזירת הקרב העיקרית של מרוץ ה-AI – המחשה: depositphotos.com

“Code red” ב-OpenAI והתגובה של אנבידיה

הלחץ התחרותי כבר מתגלגל לתוך לוחות הזמנים של OpenAI: רויטרס דיווחה כי ב-11.12.2025 השיקה החברה את GPT-5.2, לאחר דחיפה פנימית תחת “code red” בתחילת דצמבר, על רקע ההתקדמות של גוגל עם Gemini 3. מנגד, אנבידיה מנסה לצנן את השיח וטוענת שהיא “דור אחד קדימה” ושפלטפורמתה היא “היחידה שמריצה כל מודל”, תוך הדגשה שגם גוגל ממשיכה להיות לקוחה של אנבידיה לצד ה-TPU.
ברקע, אנליסטים כמו SemiAnalysis טוענים שה-TPU כבר “צמוד” לאנבידיה באימון ובהרצה של מערכות AI מתקדמות, והמשמעות היא שהיתרון של אנבידיה כבר אינו מובן מאליו – במיוחד אם כלי קידוד מבוססי AI יקלו על לקוחות לנתק תלות ב-CUDA.

הפוסט שבבי TPU של גוגל מעלים את מפלס הלחץ על OpenAI ומטלטלים את משקיעי אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר כשלוש שנים בתפקיד סמנכ"ל ההנדסה לתכנון תשתיות שבבים בגוגל קלאוד ישראל, גיא אזרד עושה צעד נוסף בקריירה ועוזב את החברה. אזרד הצטרף לגוגל ב-2022, לאחר שסיים כהונה ארוכה כמנכ"ל מארוול ישראל וכאחד המובילים הגלובליים בתחום שבבי התקשורת המהירה.

בגוגל קלאוד היה אזרד חלק מרכזי בהתרחבות פעילות השבבים המקומית, שאחראית בין השאר לפיתוח ולתכנון של מאיצי הבינה המלאכותית TPU ותשתיות חומרה נוספות שמריצות את מודלי השפה והשירותים הענניים של גוגל. פעילות זו משתלבת במאמץ הרחב של גוגל לפתח שבבים ייעודיים – גם בצד ה-AI (TPU) וגם בצד ה-CPU (מעבדי Axion) – במטרה לצמצם תלות בספקיות חיצוניות ולחדד את היתרון התחרותי מול ענקיות ענן אחרות.(Chiportal)

הרקע של אזרד בתעשיית השבבים הישראלית והגלובלית משתרע על יותר משני עשורים. לפני גוגל הוא ניהל פיתוח שבבי תקשורת מהירה באריקסון, ובהמשך הצטרף למארוול ישראל – שם התקדם עד לתפקיד מנכ"ל הפעילות הישראלית וסגן נשיא במארוול העולמית, עם אחריות על מאות מהנדסים בפתח־תקווה וביקנעם.

עזיבתו של אזרד את גוגל מגיעה בתקופה של תחרות עזה על מאיצי בינה מלאכותית ותשתיות ענן, שבה גוגל מנסה לאזן בין השקעה בשבבים מתוצרתה לבין עבודה עם ספקיות חיצוניות כמו אנבידיה. בשלב זה טרם פורסם מי יחליף אותו בתפקיד, ומה יהיה היעד הבא שלו בתעשייה.

הפוסט לאחר שלוש שנים: גיא אזרד עוזב את חטיבת השבבים של גוגל קלאוד ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

VeriSilicon (688521.SH) הכריזה לאחרונה על השקה משותפת של Coral NPU IP יחד עם Google, תוך התמקדות ביישומי Large Language Model (LLM) בקצה, פעילים תמיד, עם צריכת הספק נמוכה במיוחד. ה-IP מבוסס על מחקר יסודי של גוגל בלמידה חישובית, בלמידה של מהדרים ובשיפור באמצעות תכונות אבטחת AI, מה שמציע למפתחים פלטפורמה מאוחדת בקוד פתוח בה הם יכולים ליצור אקוסיסטמת AI מתוחכמת בהתקני קצה.

Coral NPU מבוסס על ארכיטקטורת הוראות RISC-V הפתוחה, הוא כולל יכולות עיבוד טנסור טבעיות, תמיכה במסגרות למידה חישובית מובילות כגון JAX, ‏PyTorch, ו-TensorFlow Lite (TFLite), והוא עושה שימוש בכלי תקנים פתוחים כגון Multi-Level Intermediate Representation (MLIR) מפרויקט Low Level Virtual Machine (LLVM) עבור תשתית המהדרים. הפתרון מתוכנן עבור יישומי AI פעילים תמיד עם צריכת הספק נמוכה במיוחד בהתקני קצה, במיוחד בהתקנים לבישים ובמערכות לחישת סביבה.

כעת Coral NPU IP מוצע כפתרון קוד פתוח באתר Google Developers והוא זמין עבור מפתחים ברחבי העולם. VeriSilicon תציע גרסה מסחרית ברמה ארגונית של ה-IP ותמנף את פורטפוליו ה-IP העשיר ותיכון השבבים, כמו גם את יכולות האימות, במטרה להציע שירותי סיליקון מותאמים וכוללים. נכון לעתה, VeriSilicon עובדת על שבב אימות המבוסס על Coral NPU IP, אשר מתמקד במשקפי AI/AR וביישומי בית חכם ומאיץ את הטמעת LLM בהתקני קצה.

"היכולות הללו מתבססות על ניסיון קודם בפרויקט הקוד הפתוח Open Se Cura והוא ממחיש את האינטגרציה המעמיקה והמתמשכת של טכנולוגיית הקוד הפתוח של Google עם תיכון השבבים ויכולות המסחור של VeriSilicon", אמר וויסווי וונג, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל חטיבת פלטפורמת הסיליקון המותאמת ב-VeriSilicon. "אנו נמשיך למנף את נקודות הכוח שלנו בתיכון שבבים, באימות ובאופטימיזציה ברמת המערכת במטרה לקדם את אקוסיסטמת ה-AI בהתקני קצה, כדי לתמוך בפיתוח של טכנולוגיות קוד פתוח במוצרים מסחריים וכדי לאפשר יישומי LLM בהתקני קצה. כל זאת תוך אספקת תמיכה חזקה לחדשנות בענף".

הפוסט VeriSilicon וגוגל משיקות במשותף את Coral NPU IP בקוד פתוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדינת ישראל, שמובילה כבר עשורים בפיתוח שבבים מהמתקדמים בעולם, לא טרחה עד כה להקים מסלול אקדמי ייעודי לתכנון ואימות שבבים. אלפי מהנדסים ישראלים חתומים על פריצות הדרך הגדולות ביותר בתחום – ממעבדי מובייל ועד שבבי AI מהפכניים – אבל את הידע הזה, את התשתית הזו, לא לימדו כאן. עד עכשיו.

עכשיו זה סוף סוף קרה. בית הספר להייטק ו- AI של גוגל ואוניברסיטת רייכמן שברו את הנורמה, והשיקו תכנית לימודים חדשה לתכנון ואימות שבבים. וכעת יש לראשונה בישראל מסלול שמבין את מה שהעולם כבר יודע מזמן: אי אפשר לצפות לקבל דור חדש של מהנדסי שבבים מבלי להכשיר אותם כהלכה.

המהלך הזה הוא לא רק אקדמי – הוא אסטרטגי. תכנון שבבים הוא כיום לב התעשייה, והוא גם צוואר הבקבוק שלה. בלי מהנדסי חומרה, מעבדי בינה מלאכותית לא יפותחו. בלי אימות מדויק, אין יציבות. ובלי הכשרה ממוקדת – קשה לבנות את עתיד תעשיית השבבים בישראל.

התכנית עצמה מרשימה: שילוב של יסודות תיאורטיים עם תרגול מעשי, עבודה עם שפות תכנון כמו Verilog ו-System Verilog, פרויקטים על רכיבי FPGA ומפגשים עם התעשייה. זו לא עוד תכנית אקדמית – זו חממה שתסייע להקים גם את דור חברות ההזנק הבט בתחום השבבים.

הביקוש מדבר בעד עצמו: 635 הגישו מועמדות למחזור הראשון, ומתוכם התקבלו רק 35. ההרכב החברתי מגוון, והמסר ברור – תכנון שבבים הוא לא מועדון סגור, אלא הזדמנות שצריכה לכלול כמה שיותר מהנדסים.

ועדיין נשאלת השאלה: מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן?

איך ייתכן שישראל, המייצאת את המוחות הכי מבריקים לתכנון שבבים בגוגל, אפל, אינטל ואמזון לא השקיעה עד כה בהכשרה מקומית? איך קרה שהתחום הכי קריטי לעתיד ההייטק – נשאר בשוליים האקדמיים?

האמת, אין לי תשובה טובה לכך ולכן אסתפק במהלך של רייכמן וגוגל שהוא לדעתי תיקון היסטורי. הוא לא רק פותח דלת למהנדסים צעירים – הוא גם מציב את ישראל על המסלול הנכון: לא רק לייצר חדשנות, אלא לדאוג לדור הבא של מהנדסינו.

אם נרצה להישאר מובילים, לא מספיק לייצא מוחות, צריך גם לבנות את התשתית להכשרתם ובכך לעזור להם להקים את דור חברות השבבים הבא. והמסלול החדש ברייכמן הוא הצעד המתבקש בכיוון הנכון. נקווה שאוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבות אוניברסיטאת רייכמן וידביקו את הפער בין ההיצע לביקוש.

הפוסט הגיע הזמן שבמקביל לבניית שבבים מהפכנים נבנה גם את התשתית האקדמית המתאימה לכך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן השיקו תכנית לימודים חדשה לתכנון ואימות שבבים (Chip Design & Verification) – מסלול הכשרה ממוקד למהנדסי חומרה, שנועד לתת מענה לביקוש ההולך וגובר למהנדסי שבבים בישראל.

התכנית גובשה לאחר תהליך היוועצות עם נציגים מחברות שבבים וטכנולוגיה, במטרה ליישר קו בין תכני הלימוד לבין צרכי התעשייה בפועל. היא משלבת לימודים תיאורטיים עם תרגול מעשי על כלים ותהליכי עבודה הנהוגים בחברות גלובליות.

מה לומדים?
תכנית הלימודים מכסה את רצף השלבים מתכנון לוגי בסיסי ועד אימות מערכות והיא כוללת יסודות העיצוב הדיגיטלי: מספרים בינאריים, אלגברה בוליאנית, מעגלים קומבינטוריים וסיקוונציאליים, מכונות מצבים, עבודה עם שפת Verilog: טיפוסי נתונים, לוגיקה, מודולים, סימולציות ועוד.

• כלי אימות (Verification) מתקדמים המבוססים על SystemVerilog ו-UVM: תכנות מונחה עצמים, בניית סביבת בדיקה, מודלי רגיסטרים, כיסוי פונקציונלי ועוד.

הסטודנטים מפתחים פרויקטים של מערכות שלמות, ומממשים את התכן על גבי רכיבי FPGA לצורך בדיקה ברמת החומרה. בנוסף נכללים בתכנית מפגשים עם התעשייה – ביקורים בחברות והרצאות אורח של מהנדסים ומנהלים מהתחום.

ביקוש גבוה, מיון הדוק
למחזור הראשון של התכנית נרשמו 635 מועמדים. לאחר תהליך מיון שכלל מבחנים מקצועיים וראיונות, התקבלו 35 משתתפים. לפי מפעילי התכנית, ההרכב החברתי מגוון, וכולל משתתפים מהחברה הערבית, מהעדה האתיופית ומהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לצד ייצוג נשים.

הקורס מיועד לבוגרי תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, להנדסאים, ולסטודנטים בשלב מתקדם בלימודים המעוניינים להשתלב בעולמות ה-Chip Design וה-Verification.

לאור הביקוש נפתח מחזור נוסף, שאמור לצאת לדרך בחודש הקרוב. למועמדים מתאימים מוצעות מלגות לימודים גבוהות, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי ועדת המלגות.

גלי שחר אפרת, מנכ"לית בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן, מציינת כי התכנית נולדה על רקע מחסור מתמשך במהנדסי Chip Design בישראל, במטרה להציע מסלול הכשרה ממוקד שיקל על שילוב בוגרים בצוותי פיתוח שבבים בחברות המקומיות והבינלאומיות.

הפוסט בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן פותחים מסלול לתכנון ואימות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק (Anthropic) הודיעה על הסכם רב־שנתי ומולטי־מיליארדי עם גוגל, שיקנה לה גישה לעד מיליון שבבי בינה מלאכותית ייעודיים (TPU) של גוגל — כוח מחשוב שצפוי להוסיף למעלה מגיגה־ואט של קיבולת כבר ב-2026. לפי מינהל המידע על אנרגיה של ארה״ב (EIA), גיגה־ואט מקביל בקירוב לצריכת חשמל של כ-350 אלף בתים.

לפי הודעת החברה (AP), העסקה “שווה עשרות מיליארדי דולרים” ונועדה להזין את מערכי האימון וההרצה של קלוד (Claude) — העוזר הקולי/הטקסטואלי של אנתרופיק — לצד היצע כוח חישוב ללקוחות ארגוניים בתחומי פיתוח תוכנה, תמיכה תפעולית ומשימות קוגניטיביות מתקדמות.

גוגל תספק את הדורות החדשים של Tensor Processing Units (TPU) — מאיצים ייעודיים ללמידה עמוקה, המעניקים יחס עלות-ביצועים צפוי יותר בסביבות ענן מאשר שימוש ב-GPU בלבד. במקביל, אנתרופיק ממשיכה להריץ מערכות גם על שבבי אנבידיה ועל תשתית הענן של AWS, המשקיעה הראשונה בחברה וספקית הענן הראשית שלה.

אנתרופיק, שנוסדה ב-2021 בידי בוגרי OpenAI, עדכנה בחודש שעבר על שווי חברה של 183 מיליארד דולר לאחר גיוס נוסף של 13 מיליארד דולר. קלוד של אנתרופיק מתחרה ב-ChatGPT ובמודלים מובילים נוספים, עם מיקוד בשוק הארגוני ובשילוב בכלי פיתוח.

ההסכם מעגן שיתופי-פעולה הדוקים בין יצרניות תשתית ענן לבין מפתחי מודלים מהשורה הראשונה, וממחיש את קצב הגידול החריג בדרישות האנרגיה והחומרה של תעשיית ה-AI — עד לרמות שמוכרות מתחנות כוח תעשייתיות.

אמפמ
כותרת: אנתרופיק חותמת עם גוגל על אספקת עד מיליון שבבי TPU; קיבולת של מעל גיגה־ואט ב-2026
כותרת משנה: העסקה “בעשרות מיליארדי דולרים” תדלק את קלוד ותוסיף כוח חישוב בקנה מידה של תחנת כוח; אנתרופיק ממשיכה לעבוד גם עם אנבידיה ו-AWS
תגים: Anthropic, גוגל, TPU, בינה מלאכותית, שבבים, ענן, Claude, AWS, אנבידיה, תעשיית ה-AI
ביטוי מפתח: עסקת Anthropic-Google לשבבי TPU
נרדפים: חוזה ענן, מאיצי בינה מלאכותית, כוח חישוב, מרכזי נתונים, מודלי שפה, קיבולת אנרגיה
SLUG: anthropic-google-tpu-megadeal-2026-capacity

הפוסט אנתרופיק חתמה על עסקה של עשרות מיליארדי דולרים עם גוגל לרכישת שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VAST Data, שהוקמה ב־2015 על ידי רנן חלק ושחר פיינבליט, נמצאת על סף קפיצת מדרגה היסטורית. לפי דיווחים של רויטרס ופרסומים ישראליים, ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל (באמצעות קרן CapitalG) מנהלות מגעים מתקדמים להשקעה של מיליארדי דולרים ב-VAST – לפי שווי של עד 30 מיליארד דולר. מדובר בזינוק אדיר משווי החברה בסבב הקודם (9.1 מיליארד דולר בדצמבר 2023), ובעצם אחת העסקאות הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי.

VAST Data מפתחת פלטפורמת אחסון מתקדמת שמאפשרת גישה מהירה לנתונים לא מובנים – מרכיב קריטי בעבודה עם מערכות בינה מלאכותית מתקדמות כמו GPT, xAI של אילון מאסק, ו-CoreWeave. הפלטפורמה מאחדת שלוש שכבות בדרך כלל נפרדות – אחסון, ניהול וגישה – תחת ממשק אחיד שתוכנן במיוחד לסביבות מבוזרות עתירות GPU. החברה טוענת לביצועים של עשרות טרה-בייט בשנייה ולזמינות של "שישה תשיעיות" (99.9999%).

הטכנולוגיה של VAST מאפשרת אימון והפעלה של מודלים בקנה מידה עולמי, תוך הפחתת עלויות ופתרון צווארי בקבוק. בין מרכיבי המערכת: VAST DataSpace – מרחב נתונים אחוד ללא תלות במיקום פיזי, ו־VAST DataBase – בסיס נתונים מובנה לתמיכה בשאילתות בזמן אמת.

החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם אנבידיה, שהשקיעה בה בסבבים קודמים. היא אף פיתחה את InsightEngine – אפליקציית שליפה בזמן אמת שמשלבת GPU של אנבידיה עם שירותי ענן. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מזכיר את VAST לעיתים תכופות בהרצאותיו. שיתוף הפעולה מזכיר את רכישת מלאנוקס הישראלית ב־2019, מהלך שסייע לאנבידיה להעמיק את שליטתה בתחום תשתיות הדאטה.

יעד: הנפקה או אקזיט היסטורי?

מעבר להשקעה הצפויה, מינוי סמנכ"לית הכספים לשעבר של Shopify לחברה, כמו גם הכנסות חוזרות שנתיות של כ־200 מיליון דולר (צפי ל־600 מיליון ב־2026), מרמזים כי החברה נערכה להנפקה. אם אכן תונפק לפי השווי הנוכחי, תהיה זו אחת ההנפקות הגדולות בתחום תשתיות הבינה המלאכותית.

VAST מעסיקה מעל 1,000 עובדים, מהם מחצית בתל אביב, והשאר בניו יורק. היא שותפה אסטרטגית לא רק של אנבידיה אלא גם של CoreWeave, OpenAI וגורמים נוספים באקוסיסטם הגלובלי של AI.

הפוסט VAST Data בדרך לשווי של 30 מיליארד דולר: גוגל ואנבידיה במגעים להשקעה ענקית הופיע לראשונה ב-Chiportal.