כאשר רק חברה אחת – Polar Semiconductor מימשה את הזכייה בכספי חוק השבבים והמדע, נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מאיץ את חלוקת יתרת התקציב של 53 מיליארד דולר המיועדים לתעשיית השבבים, לפני כניסתו של הנשיא הנבחר דונאלד טראמפ ב-20 בינואר. אנליסטים מסרו כי ייתכן והממשל החדש של טראמפ ימשוך השקעות חדשות בתעשיית השבבים בארצות הברית.

"הסוגיה הגדולה היא מה יהיה השלב הבא, כשהתעשייה מקווה לראות את חוק השבבים והמדע 2.0  בהקדם האפשרי לאור לוחות הזמנים הארוכים הנדרשים בתחום," אמר פול טריולו, יועץ טכנולוגי בחברת אלברייט סטונברידג' בוושינגטון. "נראה שלא תהיה תמיכה מספקת בחוק נוסף של השבבים והמדע."

טריולו הוסיף כי המדיניות הכוללת בנושא השבבים תקבל עיון מחודש תחת הממשל של טראמפ, הן בהיבט של מדיניות תעשייתית והן בנושא היבוא-ייצוא והשליטה בתעריפים.

"צוות טראמפ החדש ככל הנראה יתמוך בחבילת שליטה בייצוא שהממשל של ביידן ינסה להחיל לאחר הבחירות," אמר טריולו. "הם יבקשו להטיל שליטה נוספת על ייצוא, תוספת של רשימות ישויות ותנאים שכוונתם לפגוע בתעשיית השבבים של סין."

דעתו של טראמפ בנוגע לתעריפים עשויה להשפיע באופן דרמטי על תעשיית השבבים העולמית, ציין דן האצ'יסון, סגן יו"ר TechInsights.

"לטראמפ אין צורך באישור קונגרס להחלתם," אמר האצ'יסון. דרך לתמוך בייצור בארה"ב עשויה להיות באמצעות מכסים על שבבים שיוצרו במפעלים מחוץ לארה"ב.

לדבריו, מכס של 10% על סמארטפון שמחירו 1,000 דולר, אם רק 10% משטח הסיליקון מיוצר במפעלי שבבים אמריקניים, יפחית את המכס ב-10 דולר בלבד. עם זאת, אם המייבא יגדיל את חלקו של הסיליקון האמריקאי ל-90%, יקטן המכס ב-90 דולר. זה יוכל להפוך את מפעלי השבבים האמריקניים ליותר משתלמים כלכלית ממפעלי שבבים זרים.

ממשל ביידן מבקש לשחרר עוד מתקציב חוק השבבים והמדע, שלא מימש את ההבטחות הכספיות עקב עיכובים בירוקרטיים. בספטמבר ניתנה המענק הראשון בסך 123 מיליון דולר ל-Polar.

לפי דיווח של רויטרס, יצרניות שבבים נוספות, בהן TSMC ו-GlobalFoundries, צפויות לקבל מימון.

הנושא של תמיכת ממשלת ארה"ב בחברות טכנולוגיה גדולות כמו אינטל יהיה אחד המורכבים שיתמודדו איתו הממשל הבא, ציין טריולו. "תהיה תמיכה דו-מפלגתית רחבה למידת תמיכה באינטל, וזה יופיע בדיונים סביב התחרות מול סין בתחומים של AI ושבבים."

הפוסט ממשל ביידן מאיץ חלוקת הסובסידיות של חוק השבבים לפני כניסת טראמפ לתפקיד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על מדשאות גן הורדים נאספו כמה עשרות מנהלות ומנהלים המובילים את תעשיית השבבים האמריקאית והגלובלית. רבים מהם מיהרו עוד בטרם החל הטקס לפרסם בדף הלינקדאין שלהם צילומי סלפי על רקע הבית הלבן ונראה כי התרגשו במיוחד לבקר לראשונה במעונו של נשיא ארה"ב. בין המוזמנים היה גם ארט דה ג'וס, המייסד, המנכ"ל, והיו"ר של ענקית ה- EDA סינופסיס.

דה ג'וס נראה נרגש במיוחד מהמאורע אבל הוא לא היה היחיד. ראשי תעשיית השבבים שנכחו במקום שמחו כמובן על החלטת הממשל להזרים לתעשיית השבבים סכום עתק בסך 53 מילארד דולר. הם גם ברכו על המהלך שמטרתו שמירת היתרון הטכנולוגי של ארה"ב מול המזרח אך מה שריגש אותם באמת היתה ההכרה הגדולה במקומה של תעשיית השבבים בתוך עולם הטכנולוגיה ובחשיבותה לאומה האמריקאית .

רבים בוודאי זוכרים את הקמפיין  Intel Inside שיזמה אינטל לפני כמה עשרות שנים ובו הדגישה כי (כמעט) בכל מחשב נמצא שבב מתוצרתה. לכאורה מהלך שיווקי פשוט ומובן מאיליו. בפועל מעשה מתוחכם שגרם לקהל הרחב להבין טוב יותר מה מסתתר בתוך קופסת המחשב שלהם ומה באמת מניע את כל הפעולות החישוביות החשובות שמבצעים  המחשבים מדי יום ביומו עבור כל אחד מאיתנו.

מפגש הצמרת של ראשי תעשיית השבבים האמריקאית נמשך שעה וחצי בחום הלוהט אך אף אחד לא התלונן. כולם היו מאושרים לפגוש שותפים, לפגוש מתחרים ועמיתים ולהרגיש ולו רק לרגע קט חלק מתעשיה משותפת, תעשיה גאה שמובילה את הכלכלה האמריקאית ויש לה גם השפעות מרחיקות לכת כמעט על כל פינה בגלובוס.

ארט הנרגש טרח והקליט קליפ מקסים בו אמר בין השאר: "זהו רגע מיוחד שבו נשיא של מדינה מאד גדולה אומר- טכנולוגיה באמת חשובה! שבבים הם באמת מאד מאד חשובים והפעם… הם (הפוליטיקאים) לא רק אומרים את זה, הם גם מבינים מדוע? וזה מאד ממלא אותי באנרגיה" דה ג'וס המשיך וציין: "היה כיף לשבת ליד המנהיגים האחרים של התעשיה, כי אנחנו כמובן מכירים אחד את השני כבר הרבה שנים אבל כאן נפגשנו כולנו כחלק מאותה תעשיה, במקום להיפגש כמתחרים או כשותפים. פשוט מפגש של איחוד ומטרה משותפת שהביאה את כולנו לכאן. אני יודע שמחר נחזור למרוץ ונצטרך להמשיך לרוץ מהר ככל שנוכל. שבבים אכן חשובים ואנחנו רק באמצע העשייה!"

כאמור, כל ראשי תעשיית השבבים שנכחו בארוע חשו כי מדובר ברגע מכונן לתעשיתם. אין לי ספק כי תעשית השבבים ראויה להכרה לה זכתה. אני שמח שהגענו לשלב בו היא עוברת לקידמת הבמה.  

לצפייה בסרטון שפרסם דה ג'וס לחצו כאן  

הפוסט מה גרם למנכ"ל סינופסיס להתרגש כל כך? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוב נאלץ דובר הבית הלבן לתקן את דבריו של הנשיא ביידן בנוגע לטאיוואן. בביקורו ביפן אמר ביידן שלשום (23 במאי 2022) כי ארה"ב תתערב צבאית במידה וסין תנסה לפלוש לטייוואן.

ההערה, נתפסה על ידי כמה משקיפים כחריגה מהקו הרשמי מזה עשרות שנים של ארה"ב בטייוואן המקפיד על עמימות אבל גורמים רשמיים בוושינגטון חזרו בהם מהפרשנות הזו, ואמרו במקום זאת שהיא מתייחסת רק לסיוע צבאי. ההערה הזו עשתה רעש גדול, כאשר נשיא סין הזהיר מפני תמיכה אמריקנית בעצמאות טאיוואן.

טאיוואן היא כידוע המרכז הגדול בעולם לייצור שבבים, שהם היום הבסיס לכל דבר, ולכן גם העולם הכלכלי עוקב אחר ההתפתחויות הללו. בפרט TSMC שהיא יצרנית השבבים הגדולה בעולם. היכולת המתקדמת של החברה בייצור שבבים הופכת אותה קריטית לבטחון העולם. מבחינת ארה"ב, לאפשר ליכולת הזו ליפול לידיים של מדינה סוררת מבחינה גיאופוליטית כמו סין, זה מתכון לאסון.

מרדית' אויין, מומחית ליחסי ארה"ב-סין באוניברסיטת מרילנד שבמחוז בולטימור, אומרת בראיון לאתר The Conversation כי כשנשאל אם ארה"ב מוכנה להתערב "צבאית" במקרה של פלישה לטייוואן, השיב ביידן: "כן". בתשובה לשאלת המשך נשיא ארה"ב מוסיף: "זו ההתחייבות שנתנו".

”לפי הספירה שלי, זו הפעם השלישית שביידן כנשיא מציע שארה"ב תבוא לעזרתה הצבאית של טייוואן אם האי יותקף. ב-2021 הוא אמר דברים דומים בראיון לחדשות ABC ולאחר מכן שוב בזמן שהשתתף באירוע מפגש עם ציבור ב-CNN. אבל זה משמעותי כי זו הפעם הראשונה שהוא ציין עובדה זו בזמן מסע לאסיה. חשוב לציין כי בכל פעם שהוא העיר הערה כזו, די מהר עשה הבית הלבן סיבוב פרסה והצהיר למה הנשיא התכוון והדגיש כי לא מדובר בשינוי מהמדיניות הרשמית של ארה"ב בנוגע לסין או לטייוואן וכך קרה גם הפעם עם זאת, דבריו וההבהרות הגבירו את הספק אם ביידן ממשיך במדיניות של "עמימות אסטרטגית" בטייוואן."

מה המשמעות של 'עמימות אסטרטגית'?

הניסוח היה מכריע: ארה"ב לא התחייבה רשמית לעמדה האם טייוואן היא חלק מהאומה הסינית. במקום זאת, היא הכירה במה שטענו ממשלות כל אחת מהישויות – שיש "סין אחת". באופן מסורתי, זו הייתה מדיניות שימושית עבור ארה"ב, אבל דברים השתנו מאז שהאסטרטגיה הזו כוננה לראשונה. היא בהחלט היתה יעילה כאשר ארה"ב הייתה חזקה בהרבה מבחינה צבאית בהשוואה לסין. אבל היא יכולה להיות פחות יעילה כשצבא סין מדביק את הפער עם ארה"ב. גם בנות בריתה של ארה"ב באיזור – ובראשן יפן, קוראים לבהירות אסטרטגית."

סין שמרה זה זמן רב על שאיפתה לאיחוד של מדינתה בדרכי שלום עם האי שהיא מחשיבה למחוז סורר. אבל המחויבות לעקרון של "סין אחת" הפכה יותר ויותר חד-צדדית. היא מוחלטת עבור בייג'ינג. אך בטייוואן, לעומת זאת, ההתנגדות לרעיון האיחוד מחדש גדלה על רקע גל של תמיכה בעצמאות האי .
בייג'ינג הפכה לאחרונה לאגרסיבית יותר בטענה שיש "להחזיר את טייוואן לסין". לפוליטיקה הפנימית יש תפקיד בזה. בתקופות של חוסר יציבות פנימית בסין, בייג'ינג משמיעה נימה לוחמנית יותר ביחסים בין שתי הישויות המופרדות על ידי מצר טייוואן. ראינו את זה בשנה האחרונה כשבייג'ינג שולחת מטוסים צבאיים לאזור ההגנה האווירית של טייוואן.
בינתיים, הטענה הסינית להגברת הסמכות על הונג קונג פגעה בנסיונה לשלב את טאיוואן באותה מתכונת של "מדינה אחת, שתי מערכות", שכאמור קרסה בהונג קונג.

האם הסינים ינסו לחקות את הפלישה הרוסית לאוקראינה?

"אינני סבורה חושבת שאנחנו קרובים כעת לפלישה סינית לטאיוואן. כל פלישה למצר טייוואן תהיה מורכבת מבחינה צבאית. היא גם מגיעה עם סיכונים של תגובת נגד מהקהילה הבינלאומית. טייוואן תקבל תמיכה לא רק מארה"ב אם אכן נכונה פרשנות זו לדבריו של ביידן– אלא גם מיפן וסביר להניח שממדינות נוספת באזור."
"בינתיים, סין טוענת כי היא רוצה לבצע את ההשתלבות מחדש בדרכי שלום. כל עוד טייוואן לא תכריז על עצמאות באופן חד-צדדי, אני חושבת שיש לסינים סבלנות והם ימתינו. ולמרות כמה פרשנויות אחרות, אינני סבורה שהפלישה לאוקראינה העלתה את הסיכויים למהלך דומה על טייוואן. למעשה, בהתחשב בכך שרוסיה נקלעת כעת לעימות שנמשך חודשים ארוכים שפגע באמינותה הצבאית ובכלכלתה, הפלישה לאוקראינה עשויה לשמש כאזהרה לבייג'ינג."

הפוסט ביידן על טאיוואן: האם נשברה מדיניות העמימות? הופיע לראשונה ב-Chiportal.