חברת הבינה המלאכותית Safe Superintelligence Inc. (SSI), שהוקמה על ידי איליה סוצקבר, דניאל גרוס ודניאל לוי, מגייסת כעת הון נוסף לפי שווי של 20 מיליארד דולר, כך על פי דיווחי Reuters. מדובר בזינוק משמעותי בערכה של החברה, שגייסה בספטמבר האחרון מיליארד דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר בלבד.

SSI הוקמה ביוני 2024 מתוך מטרה לפתח בינה מלאכותית על-אנושית, עם דגש חזק על שמירה על בטיחות ושליטה בפלט המתקבל ממנה. סוצקבר, שכיהן בעבר כמדען הראשי של OpenAI, היה אחראי על פיתוח דגמי ChatGPT, GPT-4 ומודלים נוספים. דניאל גרוס, שמשמש כמנכ"ל החברה, הוביל בעבר את תחום הבינה המלאכותית באפל והיה שותף ב-Y Combinator. דניאל לוי, חוקר בכיר לשעבר ב-OpenAI, מביא עמו ניסיון רב בפיתוח מערכות AI מתקדמות.

סוצקבר הדגיש כי החברה תתמקד אך ורק בפיתוח בינה מלאכותית עם יכולות סופר-אינטליגנציה, והיא לא צפויה להכניס הכנסות בטווח הקרוב, שכן מטרתה היא מחקר ופיתוח עמוק בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, SSI מתכוונת לפעול באופן שונה מחברות כמו OpenAI ו-Anthropic, שאמנם משפרות את ביצועי המודלים שלהן על ידי הגדלת נפח הנתונים ואימון המודלים על חומרה מתקדמת, אך מתמודדות עם מגבלת גודל מאגרי המידע הזמינים. לדבריו, הגישה הקיימת הגיעה למיצוי, משום שאין עוד מקורות משמעותיים של נתוני אימון איכותיים שיכולים לשפר את ביצועי המודלים. "הגענו לשיא הנתונים, ואין יותר. נצטרך להתמודד עם הנתונים הקיימים, כי יש רק אינטרנט אחד," אמר סוצקבר בכנס NeurIPS האחרון. SSI מתכוונת לנקוט בכיוון מחקר חדשני, שאינו מבוסס על השיטות הקיימות של למידה עמוקה, אך פרטים נוספים על גישה זו טרם נחשפו.

החברה ממוקדת כעת בגיוס הון נוסף ומנהלת מגעים עם משקיעים חדשים וקיימים, ביניהם Sequoia Capital, DST Global, Andreessen Horowitz, SV Angel וקרן ההשקעות NFDG, בניהולו של נת'ן פרידמן ובשיתוף עם מנכ"ל SSI, דניאל גרוס. ההשקעה בגובה 20 מיליארד דולר מסמנת אמון רב של משקיעים ביכולתה של החברה לשנות את פני התחום, וזאת על אף שהיא עדיין לא מייצרת הכנסות ולא מציגה מוצר מוגמר.

SSI מתכננת להקים שני מרכזי פעילות עיקריים – האחד בפאלו אלטו, קליפורניה, והשני בתל אביב. המרכזים הללו יתמקדו במחקר ופיתוח, תוך גיוס צוות קטן ואיכותי של חוקרים ומהנדסים מובילים. לדברי גרוס, החברה מחפשת אנשים יוצאי דופן לא רק בכישרון הטכנולוגי שלהם, אלא גם באופיים ובחשיבתם החדשנית, והיא לא מעוניינת בכוכבים שרוצים להופיע בכנסים אלא באנשים שמוכנים לשנות את הדרך שבה AI פועל.

החברה צפויה להתמודד עם אתגרים משמעותיים, בראשם הצורך להוכיח שמשימתה אפשרית. SSI אינה מתכננת להתחרות ישירות בחברות כמו OpenAI, אלא לפתח קפיצת מדרגה טכנולוגית שתוכל להביא לפריצת דרך אמיתית בתחום הסופר-אינטליגנציה. בניגוד ל-OpenAI, שפועלת במודל היברידי של ארגון ללא מטרות רווח עם זרוע מסחרית, SSI תפעל כחברה מסחרית לכל דבר, אך כרגע ללא מיקוד במוצרי צריכה.

למרות הייחודיות של SSI, היא אינה החברה היחידה בשוק שמגייסת סכומים גבוהים. OpenAI מתכננת לגייס 40 מיליארד דולר לפי שווי של 340 מיליארד דולר, בעוד Anthropic שואפת לגייס 2 מיליארד דולר לפי שווי של 60 מיליארד דולר. במקביל, חברת Liquid AI גייסה 250 מיליון דולר לפיתוח רשתות עצביות נזילות, המאפשרות שינוי דינמי של משקולות ופונקציות הפעלה בזמן אמת.

ההשקעה הנוכחית ב-SSI, לפי שווי של 20 מיליארד דולר, מסמנת אמון עצום של המשקיעים, אך גם הימור משמעותי, שכן החברה עדיין לא חושפת כיצד היא מתכוונת להתמודד עם מגבלות הנתונים והחישוב בעולם הבינה המלאכותית. בעוד חברות אחרות כמו OpenAI ממשיכות להגדיל את כוח החישוב שלהן, SSI מבקשת לפתח פרדיגמה חדשה לחלוטין, שלא תסתמך על גישות קיימות. אם היא תצליח, היא עשויה לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו מבינים ופועלים עם בינה מלאכותית. האם החברה תוכל לקיים את ההבטחה הגדולה שלה? התשובה עשויה לשנות את פני התחום כולו.

הפוסט Safe Superintelligence של איליה סוצקובר מגייסת הון לפי 20 מיליארד ד' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות ההייטק הישראליות גייסו בשנת 2022 סכום עתק של כמעט 15 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים שפרסמה השבוע חברת המחקר IVC. לפי IVC, התקיימו בשנה החולפת 669 עסקאות.תונים אלה נמוכים מאלו של 2021 שהיתה שנת שיא שבה גייסו החברות כמעט 26 מיליארד דולר ב-778 עסקאות, אבל גם כך, 2022 היתה השנה השניה הכי מוצלחת להייטק הישראלי .

השנה נרשמו 120 אקזיטים לחברות טכנולוגיה ישראליות בסכום מצרפי של 20.6 מיליארד דולר, שוב ירידה יחסית לשנה שעברה עם 23.6 מיליארד דולר ב-262 עסקאות.

נתונים אלה מפתיעים לנוכח אווירת המשבר הכלכלי העולמי וגלי פיטורין גדולים בחברות רבות, אולם ייתכן שמדובר רק בשינוי סדרי עדיפויות של משקיעים.  עם זאת המגמה הזו התחילה במפתיע במהלך השנה וייתכן שנראה את השפעתה בשנת 2023.  יש שני גורמים שהתפתחו במהלך השנה שעלולים להשפיע עוד יותר בעתיד – חוק השבבים האמריקני ושורה של תקנות נוספות החלו להגביל את סחר השבבים בין ארה"ב לסין. סין עצמה כשוק צרכני נפגעה אף היא בשל מגבלות קורונה נוקשות שבימים אלה מוסרות בבת אחת מבלי שהאוכלוסיה התחסנה כראוי (החיסונים הסיניים היו חלשים יותר מאלו המערביים).

מגמות שישפיעו באופן חיובי הם היציאה מהמשבר של ענף הרכב, והצמיחה המתמדת של תכולת האלקטרוניקה בכל מכונית הן בשל המעבר לרכבים חשמליים והן בשל הגברת הסיוע לנהגים לקראת נהיגה אוטונומית אם כי זו עדיין לא  קרובה כפי שחשבו.

הפוסט חברות ההייטק הישראליות גייסו בשנת 2022 סכום עתק של כמעט 15 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שיעור החברות בסבבים ראשונים עלה לכ-38% מהסיבובים, השיעור הגבוה ביותר מאז שנת 2015. כך עולה מסקר שנתי בדבר תנאים משפטיים של עסקאות הון סיכון לשנת 2019 שערכה פירמת עוה"ד שבלת ושות בשיתוף פעולה עם פירמת עוה"ד מעמק הסיליקון Fenwick & West LLP.

ליאור אבירם, שותף בכיר במשרד שבלת ושות': "המציאות לפעמים עולה על כל דמיון, ולכן הסקר שלנו הפעם הינו בעל משמעות היסטורית ומחקרית, יותר מאשר פרקטית ומצביעה על תנאי שוק עכשוויים: הסקר מכסה את שנת 2019, שנה שהוכתרה בעיתונות ובכל הסקרים כשנת השיא באקזיטים בהיי טק הישראלי ואופיינה בגיוסים גדולים.
ובאופן לא מפתיע, גם הסקר שלנו מצביע על שנה של גאות המלווה מטבעה בתנאים מיטיבים בגיוסים."

"שיעור זה של השקעות בסבב ראשון אף גבוה ממה שנסקר בעמק הסיליקון (33% "בלבד"). ותנאי העדיפות השונים של מניות בכורה על זכויות המניות שהוקצו בסיבובים קודמים – התמתנו דרמטית. שיעור השימוש בזכות קדימות בחלוקה לעומת מניות הבכורה של הסיבוב הקודם (”senior liquidation preference“(, שירד כבר ב2018 המשיך לרדת לשיעור הנמוך שסקרנו אי פעם – 51%, לעומת שיעורים של 70% ומעלה בשנים עברו. מעניין לציין שבסבבים המאוחרים (E ואילך) שיעור השימוש בזכות הקדימה בחלוקות היה בכל זאת גבוה (80%); ייתכן לראות בכך ביטוי לחשש מירידות וולואציה של החברות שגייסו לעיתים בשוויים מאד גבוהים. יש לציין שבישראל שוב ניצפו פחות גיוסים בשלבים כאלה לעומת עמק הסליקון, רק 9% מהסבבים היו מאוחרים לעומת 16% בעמק הסיליקון, מה ששוב מדגים את הנטייה בחברות ישראליות לסיים את דרכן העצמאית מוקדם יותר, ואת התמיכה לטווח חיים עצמאי ארוך יותר בעמק הסיליקון.

השינוי הדרמטי נצפה בשיעור השימוש ב"זכות ההשתתפות בחלוקה" של מניות הבכורה ("participation rights") שירד ל-16% בלבד(!); זו ירידה דרמטית לעומת שיעור שימוש של לא מעט שנים ברוב גבוה של הסיבובים, שהתמתן בשנים 2017 ו2018 לשליש מהסיבובים, ועתה מהווה מיעוטן. במובן זה התעשייה צעדה צעד גדול לקראת התנאים הנהוגים בעמק הסיליקון, שם שיעור השימוש עומד על עשירית מהסיבובים." מסביר אבירם. "|שינוי דרמטי נוסף ומפתיע נצפה בירידה בשיעור השימוש בריבית שנצברת על סכום ההשקעה שיחולק בעדיפות למשקיעים. משיעורים גבוהים של מרבית הסיבובים, ב2019 זה ירד לשיעור של 13% בלבד! זה עדיין פי 3 משיעור השימוש בסיליקון וואלי שעומד על 4% בלבד.
ברור שדו"ח אופטימי זה מתפרסם בעת משבר גלובלי, שנותן ועוד ייתן אותותיו גם על תעשיית ההיי טק."

כדי בכל זאת להפיק תועלת מהנתונים משווים עורכי הסקר את התאוששות התעשייה ממשברים קודמים (התפוצצות בועת הדוט קום ומשבר הסאב פריים), "
למדנו שעיקר ההשפעה היא שיקוף של צמצום ב"כסף" הפנוי להשקעה כדלקמן:

• שיעור החברות החדשות שבהן השקיעו הקרנות לאחר המשברים היה נמוך – 22% במחצית השנייה של 2003 ו 16% ב2009. ב2009 כמעט מחצית מהסבבים (46%) היו של סבבים מאוחרים של D ומעלה, מה שמשקף התנהלות צפויה של תמיכת הקרנות בחברות פורטפוליו קיימות וצמצום השקעות חדשות.
• נצפתה עלייה בשיעור סבבי השווי היורד וירידה בשיעור סבבי השווי העולה, אולם בעוד בתקופה שלאחר התפוצצות הבועה עמד שיעור סבבי השווי היורד על 62% למחצית השנייה של 2003, ושיעור הסבבי שווי עולה עמד על 10% בלבד לתקופה זו, לאחר משבר הסאב פריים – נצפתה ירידה בשיעור סבבי השווי העולה, אך הם עדיין היוו הרוב – 53% ב2009 ו-54% ב2010 לעומת שיעורים של 85% במחצית השנייה של 2007 ו82% במחצית הראשונה של 2008.
• נצפתה עלייה בשימוש במכפלות על הכסף בעדיפות בחלוקות (multiples ( שהינו סוג של אלמנט נספח לקביעת השווי של החברה, ובמובן זה הינו גלגל לירידה בסבבי השווי העולה שנצפתה.
• נצפתה עלייה בשיעור השימוש בתנאי הpay to play שמשמעו שמי שלא ממשיך לתמוך בחברה בסיבובים הבאים ייפגע בזכויותיו. גם זה ביטוי מובהק לסביבה בה יש מצוקה כספית.
  ומטבע הדברים נצפתה גם עליה בשיעור הסבבים בהם נעשה ראורגניזציה במניות החברה, היינו שהיה צריך בעקבות ירידות שווי קיצוניות – לארגן מחדש את ההון שלהן.מעניין עוד לציין, שלפי נתוני הסקר שלנו וכן סקרים אחרים שפורסמו (גיוסי קרנות, גיוסי הון לחברות, אקזיטים) ההתאוששות לאחר כל אחד מהמשברים (התפוצצות בועת הדוט קום ומשבר הסאב פריים) החלה לאחר כמה רבעונים טובים – בין שנתיים לשלוש אחרי.
  ולסיום בכל זאת נימה אופטימית – לאור ניתוח השפעות משברי העבר, ניתן לקוות שהשיפורים הדרמטיים בזכויות העדיפות של מניות הבכורה, שנצפו בסקר זה לראשונה, יישמרו ויימשכו גם בהשקעות שיבוצעו ב-2020.

הפוסט שיעור החברות בסבבים ראשונים עלה לכ-38% מהגיוסים ב-2019 * כשסקר שוק הופך לארכיאולוגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.