Majestic Labs, סטארטאפ חדש של שלושה מנהלי סילי־קון ותיקים מגוגל ומטא – עופר שחם (מנכ״ל), שא רבי (נשיא) ומסומי ריינדרס (COO) – יצא מהסתר וגייס בסך הכול כ-100 מיליון דולר לפיתוח שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי דיווחים, ה-Series A נסגר בספטמבר בהיקף 71 מיליון דולר בהובלת Bow Wave Capital ובהשתתפות Lux Capital, והסכום הכולל מגיע ל-100 מיליון דולר. החברה מפתחת ארכיטקטורת שרתים ושבבים קניינית המבטיחה עד פי 1,000 יותר זיכרון משרת ארגוני טיפוסי – ומערכת אחת שעל פי היזמים יכולה “להחליף” עד עשרה ארונות ציוד קיימים במרכז נתונים. אבטיפוס ראשון מיועד ל-2027. (AI & Data Insider)

ליבת ההבטחה הטכנולוגית של Majestic Labs היא העברת מרכז הכובד מהמעבד אל הזיכרון: בעבודות AI מסוימות צוואר הבקבוק איננו כוח החישוב אלא נפח/קרבת הזיכרון. ב-Majestic טוענים שהארכיטקטורה שלהם “ממוטטת” כמה וכמה ארונות ציוד לכדי שרת יחיד, ובכך מקטינה שטח רצפה וצריכת חשמל וקירור – אלמנטים יקרים במיוחד בעידן מרכזי נתונים ענקיים. היזמים מדגישים שהפתרון לא נועד “להחליף GPUs בכל מקום”, אלא לתת מענה למשימות AI עתירות-זיכרון שבהן יחס קבוע של חישוב-לזיכרון מגביל ביצועים ועלויות.

בסבב הגיוס נטלו חלק משקיעים בולטים בעולם השבבים וה-AI. לפי פרסומים בישראל, הסבב הכולל עמד על 90 מיליון דולר ל-Series A ועוד 10 מיליון דולר בסיד – סה״כ 100 מיליון דולר – והחברה מציגה טענה עקבית של “פי 1,000 זיכרון” ויכולת לאגד את הזיכרון של עשרה ארונות שרתים לתוך שרת אחד. הפרסומים הללו מפרטים גם את רשימת המשקיעים הרחבה ומאשרים את כיוון המוצר לעבר לקוחות היפרסקייל וארגונים עתירי נתונים.

שלושת המייסדים מגיעים מרקע עמוק בבניית שבבי ענן ומוצרי סיליקון לקנה-מידה עצום: ריינדרס הצטרפה לגוגל כבר ב-2003 והובילה צד עסקי-מוצרי בתחום הסיליקון; רבי מכר את חברת השבבים Arda לגוגל, הוביל את פיתוח שבב הווידאו Argos של יוטיוב; שחם מכר את Chip Genesis לגוגל והוביל תכנון-יישום סיליקון בחומרת הצרכן. ב-2018 עברו שלושתם למטא והקימו את FAST – Facebook Agile Silicon Team – עד קיצוצים ב-2023. מאז סוף 2023 הם בונים ב-Majestic Labs פלטפורמת שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי הדיווחים, לחברה פחות מ-50 עובדים, מחציתם בתל-אביב והיתר בלוס אלטוס, קליפורניה; והיא כבר משוחחת עם לקוחות על הזמנות מוקדמות לקראת אבטיפוס ב-2027. (AI & Data Insider)

מהצד העסקי, יעד הלקוחות הוא היפרסקיילרים וחברות עם עומסי AI מבוססי-נתונים – פיננסים ופארמה, למשל – שבהם העלות-כוללת (TCO) של מרכזי נתונים נמדדת גם בשטח רצפה, חשמל וקירור, ולא רק במחיר ה-GPU. אם Majestic Labs תוכל לאמת בשטח את טענות ה-“פי 1,000 זיכרון” וה”שרת שמחליף עשרה ארונות”, ייתכן שהפתרון יפחית עלויות תשתית במטלות שבהן “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” הם צו השעה. עם זאת, כל המספרים הללו עדיין הצהרתיים ותלויים במסירה מוצלחת של ארכיטקטורה, תוכנה ואקו-סיסטם – ואתגר זה יתברר רק כשהאבטיפוסים יגיעו לידי לקוחות.

גם בתמונה הישראלית יש עניין: נוכחות צוות משמעותית בתל-אביב ושילוב מהנדסים מקומיים בתחומי זיכרון, אריזה מתקדמת ותוכנה למערכות-על מעניקים ל-Majestic Labs חיבור חי לשוק הכישרונות המקומי ולשרשרת הערך של שבבים במרכזי נתונים. אם החברה אכן תספק “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” שמסוגלים להאיץ אימון/אחזור מודלים גדולים ולצמצם טביעת רגל, היא תצטרף לגל חברות שמאתגרות את הסטטוס-קוו של ארכיטקטורת מרכזי נתונים בעידן ה-AI.

הפוסט בכירים לשעבר בגוגל ובמטא גייסו 100 מיליון דולר ל-Majestic Labs הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קוונטום מאשינס, סטארט-אפ ישראלי העוסק בתחום הבקרה למחשבים קוונטיים, נמצאת במהלך גיוס חסר תקדים של 100 מיליון דולר – הסבב הגדול ביותר בתחום המחשוב הקוונטי בישראל. החברה מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות בקרה המסייעות לשלב מערכות קוונטיות עם מערכות מחשוב קיימות, במקום להתחרות ישירות בענקיות הטכנולוגיה בפיתוח מחשב קוונטי מלא. כך חשף השבוע אתר כלכליסט.

קוואנטום מאשינס, שנוסדה בשנת 2018, על ידי ד"ר איתמר סיון, ד"ר יונתן כהן וד"ר נסים אופק – מומחים בעלי רקע מרשים בפיזיקה קוונטית ממכון ויצמן, מעסיקה כיום מעל 160 עובדים ב-10 מדינות ומחזיקה ביותר מ-65 פטנטים בתחום. החברה גייסה עד כה מעל 130 מיליון דולר, מרובם ממשקיעים פרטיים אך גם מגופים ציבוריים, ביניהם רשות החדשנות הישראלית, שממלאת תפקיד מרכזי במימון ובתמיכה בפעילות החברה.

לחברה שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה, במסגרתו פותחו פתרונות משולבים המיועדים למרכזי מחשוב קוונטי, דוגמת DGX Quantum, אשר שולבה במרכז המחשוב הקוונטי באוניברסיטת תל אביב. המרכז, שנפתח ב-2024, נועד לקדם מחקר ופיתוח עם נגישות לטכנולוגיות עיבוד קוונטי מתקדמות.

ביוני 2024 השתתף סיון יחד עם יזמים נוספים בתחום המיחשוב הקוונטי במפגש פורום הסיליקון קלאב המאורגן על ידי חברת ASG.

במהלך ההרצאה הציג סיון את ההתקדמות של קוואנטום מאשינס בשוק הגלובלי, עם למעלה מ-300 לקוחות ברחבי העולם, כולל מעבדות לאומיות, חברות קוונטיות, ספקי שירותי ענן ומרכזי מחשוב עתיר ביצועים (HPC). בין הדוגמאות לשימוש במערכות של החברה, סיון ציין את המרכז בתל אביב ששותף אוניברסיטת תל אביב ורשות החדשנות, בו מתבצע פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. "השקנו ממש לאחרונה את ה-IQCC, מרכז עם יכולות מאוד מאוד מתקדמות ברמה הבינלאומית, הממוקם ליד אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה ובמימון משמעותי של רשות החדשנות," אמר סיון.

הפוסט קוונטום מאשינס מגייסת 100 מיליון דולר להובלת תחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות הזנק, סטארט-אפ, שוק העבודה, שכר, חדשנות טכנולוגית, רשות החדשנות, גיוסי הון, תל אביב, פריפריה, מוליכים למחצה, סייבר, מימון סטארט-אפיםישראל ממשיכה למצב את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, בזכות פעילות ענפה של חברות הזנק (סטארט-אפים). דוח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2011–2023, מצייר תמונה רחבה של פעילות חברות ההזנק בארץ. הדוח מספק נתונים על מספר החברות הפעילות, תחומי עיסוקן, תנאי השכר, פיזור גיאוגרפי, תמיכה ממשלתית, וגיוסי הון.

חברות הזנק: גידול והישרדות
בשנת 2023 פעלו בישראל 4,582 חברות הזנק – גידול שנתי ממוצע של 3% מאז 2011. לצד זאת, הדוח מדווח על ירידה של 12% במשרות שכיר בחברות ההזנק בשנת 2023 בהשוואה לשנה שקדמה לה. במהלך התקופה כולה, נפתחו 9,470 חברות, אך למעלה ממחציתן (5,115) נסגרו או השהו את פעילותן. החל משנת 2016 נצפתה מגמה חיובית, כאשר מאזן החברות הפעילות החל להשתפר.

לדברי מחברי הדוח, חלק מהירידות נובעות מבעיות בהשלמת נתונים, במיוחד עבור השנים האחרונות. עם זאת, הנתונים הקיימים מדגישים את הקושי של חברות הזנק לשרוד לאורך זמן, במיוחד בשלבים הראשוניים של פעילותן.

שכר ותנאי עבודה
חברות ההזנק מתבלטות בשכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק. בשנת 2023 עמד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר על 26.2 אלף ש"ח, עלייה של 6% לעומת שנת 2022. שכר זה גבוה פי 2.1 מהממוצע הארצי, המשקף את האטרקטיביות של תחום זה לעובדים מיומנים. חברות גדולות המעסיקות מעל 50 עובדים מציעות שכר ממוצע של 29.3 אלף ש"ח, מה שמעיד על קשר ישיר בין גודל החברה לגובה השכר.

פיזור גיאוגרפי
רוב הפעילות של חברות ההזנק מרוכזת במחוזות תל אביב והמרכז, שבהם נמצאות 74% מהחברות ו-78% מהמשרות. השכר החודשי במחוז תל אביב מוביל עם ממוצע של 28.6 אלף ש"ח, לעומת 20 אלף ש"ח בלבד במחוז הדרום. ממצאים אלו משקפים את הצורך בהשקעות גדולות יותר בפריפריה, במטרה לצמצם את הפערים הגיאוגרפיים.

תחומי פעילות מגוונים
הדוח סיווג את חברות ההזנק לשלושה-עשר תחומי פעילות. בין התחומים הבולטים ניתן למצוא את תחום המוליכים למחצה, שבו השכר החודשי הממוצע עומד על 32.5 אלף ש"ח, ותחום הסייבר, שבו מועסקים אלפי עובדים בתנאים דומים. תחום נוסף שזכה להתייחסות משמעותית הוא "יישומים לתעשייה ולעסקים," שבו מועסקים כ-9.9 אלף עובדים.

תמיכה ממשלתית
בין השנים 2021–2023, חברות ההזנק קיבלו מענקים בסך כולל של 2 מיליארד ש"ח מרשות החדשנות. מדובר בירידה של 2.7% לעומת התקופה הקודמת. המענקים הופנו בעיקר לתחומים כמו מדעי החיים (269 מיליון ש"ח), מוליכים למחצה (44 מיליון ש"ח), וטכנולוגיה נקייה (196 מיליון ש"ח). למרות התמיכה הממשלתית, המחברים מציינים כי יש צורך בהרחבת התמיכה בתחומים נוספים ובחיזוק החברות בפריפריה.

גיוסי הון: אתגרי המימון
גיוסי ההון של חברות ההזנק והחברות הבשלות הסתכמו בשנת 2023 בכ-9.5 מיליארד דולר – ירידה חדה של 53% לעומת שנת 2022. הירידה הורגשה בעיקר בשלבים הראשוניים (Seed & Pre-Seed), בהם נרשמה ירידה של 67% לעומת שנת 2022. הממצאים מדגישים את האתגרים בגיוס מימון בשוק המשתנה, במיוחד עבור חברות הנמצאות בתחילת דרכן.

הדוח מדגיש את החשיבות של חברות ההזנק ככלי מרכזי לצמיחה כלכלית וטכנולוגית בישראל. עם זאת, האתגרים הרבים הניצבים בפני החברות – מהישרדות ועד גיוסי הון – מחייבים גישה רחבה יותר מצד מקבלי ההחלטות. המחברים ממליצים על הרחבת התמיכה הממשלתית, עידוד השקעות בפריפריה, וחיזוק ההשקעות בשלבים הראשוניים של החברות.

הדוח מבטא את התקווה כי באמצעות צעדים אלו, תוכל ישראל להמשיך לשמש כמרכז עולמי לחדשנות ולהוביל בתחומי ההזנק גם בעתיד.

הפוסט שכר גבוה, ריכוז במרכז ואתגרים במימון: הלמ"ס פרסמה תמונת מצב עדכנית על פעילות חברות ההזנק בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ הישראלית Quantum Source, המתמחה במחשוב קוונטי, הודיעה על גיוס 50 מיליון דולר בסבב השקעות מסוג Series A. את הסבב הובילה חברת ההון סיכון Eclipse, עם השתתפות של Standard Investments, Level VC, Canon Equity, ומשקיעים קיימים כמו Pitango First, Grove Ventures, 10D ו-Dell Technologies Capital.

Quantum Source מפתחת טכנולוגיה חדשנית שמשלבת קיוביטים פוטוניים עם קיוביטים אטומיים – אטומים בודדים הלכודים על גבי שבב פוטוני. טכנולוגיה זו מאפשרת יצירה דטרמיניסטית ויעילה של פוטונים בודדים ושזירתם, מה שמספק פתרון המאפשר בניית מחשבים קוונטיים גדולים עם מיליוני קיוביטים, וכל זאת בתוך חדרי שרתים סטנדרטיים וללא הצורך בתשתית מורכבת במיוחד.

המחשוב הקוונטי הפוטוני תפס תאוצה בתקופה האחרונה, כאשר ממשלות ברחבי העולם התחייבו להשקיע מיליארדי דולרים במצטבר בפיתוח מחשב קוונטי פוטוני. עם זאת, אתגרי המימוש של מחשבים קוונטיים בסדרי גודל גדולים עדיין משמעותיים. לדוגמה, לפי הטכנולוגיות הנוכחיות, מחשב קוונטי פוטוני עם מיליון קיוביטים ידרוש שטח עצום בסדר גודל של מגרש כדורגל וצריכת חשמל השווה לזו של עיר קטנה.

החברה מתכננת להשתמש בהון שגויס כדי לחזק את היכולות ההנדסיות ולהאיץ את המסחור של פתרונותיה הקוונטיים. הגיוס הנוכחי מעלה את סך ההון שגייסה Quantum Source ליותר מ-77 מיליון דולר. בשנה שעברה גייסה החברה 12 מיליון דולר בסבב Seed Extension, שהובל על ידי Dell Technologies Capital.

Quantum Source, שהוקמה בשנת 2021, מפתחת מערכות מחשוב קוונטי פוטוניות. הטכנולוגיה שלה עושה שימוש באטומים בודדים הנלכדים על גבי שבב פוטוני ייחודי, כדי לאפשר יצירת פוטונים ושזירה קוונטית בצורה דטרמיניסטית. "הגיוס הזה הוא הצבעת אמון בגישה שלנו למימוש מחשוב קוונטי בר-קיימא ושימושי, והוא עדות להזדמנות הרחבה בתחום הזה," אמר עודד מלמד, מנכ"ל ומייסד שותף של החברה. "הגישה החדשנית שלנו, שמשלבת קיוביטים פוטוניים ואטומיים, תקדם את המחשוב הקוונטי אל עבר מסחור רחב, ותאפשר ייצור מחשבים קוונטיים גדולים ואמינים בעלות מעשית לחברות."

סת' וינטרות', שותף ב-Eclipse, ציין כי החברה שלו רואה עתיד שבו מחשוב קוונטי ישנה את מה שניתן לבצע. "עם צוות של יזמים חזוניים ופיזיקאים קוונטיים מובילים, Quantum Source ערוכה להוביל מהפכת מחשוב שתשנה תעשיות ותגדיר מחדש את העתיד שלנו," הוסיף וינטרות'.

הפוסט Quantum Source גייסה 50 מיליון דולר בסבב גיוס A הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VAST Data, המתמחה בפלטפורמות אחסון נתונים עבור יישומי בינה מלאכותית, גייסה 118 מיליון דולר בסבב מימון סידרה E. את הסבב הובילו חברת השקעות Fidelity Management & Research וכן משקיעים ותיקים כמו NEA ,BOND Capital ו-Drive Capital.

פלטפורמת VAST Data מאחדת שירותי אחסון, מסד נתונים ומנוע חישוב מכולות לתוך פלטפורמה תוכנה אחת, ברת קימט וניתנת להרחבה, שתוכננה מלכתחילה כדי להניע כלי בינה מלאכותית המבוססים על GPU במרכזי נתונים ועננים מודרניים. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים באופן ייחודי להבין את כל הנתונים שלהם, גם מבניים וגם לא מבניים, כפי שהם קיימים בעולם האמיתי, ולהפיק תובנות עדיפות ולשחרר ערך חדש.

המימון ישמש את VAST Data לקידום המשימה שלה לספק תשתית חדשה שמציבה נתונים במרכז של אופן החשיבה, התגובה והגילוי של מערכות. זאת על מנת לאפשר לארגונים להתמודד ביעילות עם האתגרים הנוגעים לנתונים שלהם, ולקדם התקדמות בטכנולוגיה, בכלכלה, בדינמיקה חברתית ובמחקר מדעי.

לדברי מנכ"ל ומייסד החברה רנן הלק, נדרש מדף נתונים חדש עבור בינה מלאכותית כדי לאפשר השפעה אמיתית בעידן הזה של למידה עמוקה. לא רק שיש צורך בהרבה נתונים, אלא גם בנתונים באיכות גבוהה שמאורגנים כראוי וזמינים במקום ובזמן הנכונים. פלטפורמת VAST Data מספקת תשתית בינה מלאכותית שפותחת את הדלת לגילוי אוטומטי שיכול לפתור מהאתגרים המורכבים ביותר של האנושות.

סקוט סנדל, יו"ר ומנכ"ל חברת NEA, אמר שהם מאמינים ש-VAST Data היא חלוצה בתחום הענן לבינה מלאכותית מבוססת GPU. עם למידה עמוקה בליבה של התנועה העצומה של בינה מלאכותית, העניין וההשקעה ב-VAST Data הסלימו, והם נרגשים לשתף פעולה עם הצוות של VAST Data כשהם מובילים השפעה וחדשנות במגזר הטכנולוגיה הגלובלי של בינה מלאכותית.

גיוס הכספים מגיע אחרי שנת 2023 מכרעת, שאופיינה במומנטום עסקי מרשים, עם צמיחת הזמנות תוכנה של 330% לעומת השנה שעברה, תזרים מזומנים חיובי ב-12 הרבעונים האחרונים, שיעור רווח גולמי של 90% ורשימת לקוחות גדלה והולכת הכוללת ארגונים מובילים בכל התעשיות.

VAST Data ממשיכה להרחיב את הנוכחות העסקית שלה, חודרת לאזורים חדשים באסיה-פסיפיק, המזרח התיכון ואירופה, עם יותר מ-700 עובדים ברחבי העולם.Copy

הפוסט Vast Data גייסה 118 מיליון דולר בהערכת שווי של 9.1 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Source, חברה ישראלית המפתחת את הטכנולוגיה הדרושה להבאת מחשבים קוונטיים פוטוניים לשוק, הודיעה היום כי גייסה סבב גיוס סיד של 12 מיליון דולר בהובלת Dell Technologies Capital ובהשתתפות 10D וכן המשקיעים הקיימים Eclipse VC, Grove Ventures ו-Pitango First. ההרחבה מביאה את סבב הסיד הכולל של Quantum Source ל-27 מיליון דולר, אחד מגיוסי הסיד הגדולים ביותר בתחום המחשוב הקוונטי.

Quantum Source מגייסת 12 מיליון דולר נוספים להמשך פיתוח הפלטפורמה שלה שתאיץ באופן דרמטי את החדשנות בתחום המחשוב הקוונטי הפוטוני.

סבב גיוס נוסף זה, בסך 12 מיליון דולר, ישמש להרחבת צוות המחקר והפיתוח ככל שהחברה תתרחב כדי להגיע לאבני דרך טכניות וביצועיות משמעותיות.

Quantum Source, שהוקמה בשנת 2021 על ידי צוות של ותיקי תעשיית המוליכים למחצה ופיזיקאים , מפתחת טכנולוגיה שתאפשר יישום יעיל של מחשבים קוונטיים פוטוניים בקנה מידה גדול, עמידים בפני תקלות. עד כה, חברות בנו מחשבים קוונטיים קטנים עם עשרות או מאות קיוביטים בלבד. בעוד שמחשבים קוונטיים בסיסיים אלה הם באמת טכנולוגיה פורצת דרך, המערכות עדיין אינן בנות קיימא מבחינה מסחרית.

Quantum Source שואפת לבנות מערכות קוונטיות עמידות בפני תקלות בקנה מידה של מיליוני קיוביטים ושיהיה להן פוטנציאל לשחרר האצה דרמטית בתחומים מתקדמים רבים הכוללים תכנון תרופות, פיתוח חומרים, אבטחת סייבר ועיבוד מערכי נתונים גדולים עבור יישומי AI.

"הקמנו את Quantum Source מתוך אמונה שטכנולוגיות קוונטיות פוטוניות הן הדרך הטובה ביותר להשיג מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול ועמידים בפני תקלות. הגישה הייחודית שלנו תשפר באופן דרמטי את יכולת ההרחבה של מכונות אלה ותהיה המפתח להצלחה מסחרית של מחשבים קוונטיים", אמר עודד מלמד, מייסד שותף ומנכ"ל Quantum Source. "העובדה שמשקיעים כמו Dell Technologies Capital מאמינים בנו תאפשר לנו להאיץ את העבודה שלנו ובהרחבה, תעשיות שלמות".

את Quantum Source מובילים ארבעה מייסדים: המנכ"ל עודד מלמד; סמנכ"ל מחקר ופיתוח, גיל סמו; המדען הראשי פרופ' ברק דיין; והיו"ר דן חרש. ההנהגה הבכירה ייסדה בהצלחה, הרחיבה ומכרה חברות טכניות עמוקות לאפל, ברודקום וסוני. עם יותר מ -170 מאמרים שפורסמו ביניהם, הצוות הרחב מורכב מ -18 דוקטורטים בפיזיקה או הנדסת חשמל מאוניברסיטאות מכובדות כולל Caltech, אוניברסיטת קולומביה, MIT, מכון וייסמן למדע ואוניברסיטת ייל.

הפוסט קוונטום סורס הישראלית גייסה 12 מ' ד' בהובלת דל טכנולוג'יז קפיטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נתחיל בחדשות הטובות, שאולי נכון יותר להגדירן כחדשות מדהימות. ומדוע מדהימות? כי אין מילה אחרת לתאר מצב שבו בתוך שנה אחת חזינו בגידול של פי 2.5! בסך ההשקעות בהייטק הישראלי. וזהו רק הנתון הראשון שאפשר להתפעל ממנו. לפי נתוני חברת המחקר IVC המרכזת את נתוני ההשקעות בהייטק, הסתיימה שנת 2020 (שהחלה כשנת קורונה) עם סך גיוסים של 10 מילארד דולר. מספר מרשים למדי וגם מספר שיא שלא ראינו כדוגמתו בעבר. אך די מהר התברר כי זו היתה רק תחילתה של "מתקפת" השקעות שנחתה על ישראל מכל קצוות הגלובוס. במהלך שנת 2021 השקיעו בחברות הייטק ישראליות למעלה מ-1,000 (אלף!!!) קרנות הון סיכון זרות וזאת בנוסף לכמה מאות קרנות ישראליות. לפי נתונים די סופים תסתיים שנת 2021 עם סך השקעות של 25.66 מילארד דולר. כמות הכסף האדירה הזו הושקעה ב-776 חברות כלומר בממוצע הושקעו בכל חברה 33 מליון דולר! אם נשווה את הכמות הזו לשנת 2020 נגלה שרק בשנה שעברה היה הסכום הממוצע שהושקע בחברה 17.2 מליון דולר ובתוך שנה קפץ סכום ההשקעה הממוצע לחברה בפי שניים!

נתונים מרשימים נוספים הם נתוני האקזיטים של שנת 2021. השנה הסתכמו סך ההנפקות והמכירות של חברות ישראליות ב-23 מילארד דולר. נתונים אלו מייצגים עליה משמעותית לעומת שנת 2020 אך די דומים בהיקפם לשנת 2019.

ירידה מדאיגה במספר חברות הייטק חדשות

המספרים המדהימים הנ"ל מסתירים עובדה מדאיגה המייצגת מגמה הנמשכת כבר מספר שנים. אם נבחן לעומק את נתוני ההשקעות בהייטק הישראלי נגלה כי בעוד שכמות הגיוסים גדלה ב-250%, כמות החברות בהן השקיעו המשקיעים גדלה רק ב-30%.

ואכן בשנים האחרונות אנו חווים ירידה משמעותית בכמות ההתחלות של סטרטאפים חדשים. אם בתחילת העשור נולדו בכל שנה כ-1,000 סטרטאפים חדשים, הרי שב-5 שנים האחרונות אנו רואים ירידה מתמשכת בכמות החברות החדשות. לפי נתונים שריכז עבורינו שמוליק שלח, מנהל המחקר הטכנולוגי בחברת IVC, ניתן ללמד כי בעוד שבשנים 2014-2015 נולדו בישראל כ-1,400 חברות בשנה, הרי שבשנת 2017 צנחו המספרים ל-1,150 חברות, בשנת 2018 כבר ירדה כמות החברות החדשות לפחות מ-1,000 ולפי הנתונים העכשווים בשנת 2021 נולדו בסה"כ 235 חברות. שלח טרח לציין כי אלו מספרים לא סופיים וכי חלק מהחברות שהוקמו השנה טרם ביצעו סבבי גיוס משמעותים ולכן לא כולן נמצאות בסטטיסטיקות אך גם אם ניקח בחשבון שהמספר יגדל פי 3, עדיין מדובר במספרים נמוכים משמעותית למה שהכרנו רק לפני כמה שנים.

למרות הירידה העקבית בכמות החברות החדשות טרם ברור מהן הסיבות המדויקות לכך אבל כבר היום אפשר להצביע על שתי סיבות מרכזיות.

סיבה ראשונה היא המחסור החמור בכח אדם שגרם לתחרות קשה על כל עובד והביא לעליה מטאורית במשכורות ובתנאי ההעסקה של עובדים רבים. משכורות העתק המוענקות כיום לעובדים גם בחברות הגלובליות וגם בחברות הייטק צעירות הן מן הסתם זרז שלילי ליזמים ועובדים לעזוב את מקום עבודתם המפנק ולצאת להרפתקה של הקמת חברה חדשה עם כל הסיכונים הכרוכים בכך.

סיבה נוספת היא חוסר הבהירות בעידן הקורונה. בימים של סביבה מקומית וגלובלית בלתי יציבה המשתנה חדשות לבקרים, ניתן להבין מדוע יזמים רבים נרתעים מלהקים חברה חדשה ולצאת לדרך כאשר חוסר הבהירות באשר לעתידן גדול עוד יותר מבימים כתיקונם.

ירידה בולטת במגזר השבבים

כאן המקום לציין כי למרות שהבעיה של חוסר הקמת חברות חדשות משותפת לכל מגזרי ההייטק היא בולטת במיוחד דווקא במגזר השבבים. זו תופעה שקשה להסבירה שכן כמות האקזיטים בתחום השבבים והיקפם בולט במיוחד מול מגזרי הייטק אחרים. די אם נזכיר הצלחות פנומנליות כמו מובילאיי, מלאנוקס והבאנה לאבס השייכות כולן לתעשיית השבבים. לכל אלה הצטרפו לאחרונה מספר חברות שביצעו אקזיט מרשים ע"י הנפקת מניותיהן לציבור בשוויים אסטרונומים כולל אינוביז, וואלנס וארבה רובוטיקס. חברות נוספות כאוטוטוקס, סטורדוט, וסאטיקספיי צפויות ללכת בקרוב בעקבותיהן. אך מה עם הדור הבא? האם גם בעוד 5-10 שנים נוכל ליהנות מאקזיטים דומים?

המשמעיות לעתיד התעשיה והכלכלה בישראל

הבעיה הגדולה באי התחלות חדשות היא השפעתה על עתידינו. בעוד שהכסף הרב המגיע לקופת חברות ההייטק מכל הגיוסים המרשימים עלול להתפוגג ולהיעלם מבלי להשאיר עקבות, קיטון בכמות החברות החדשות צפוי לפגוע בכלכלת ישראל בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט. במילים אחרות, כמות התחלות קטנה יותר משמעותה צמצום בכמות החברות הישראליות הבוגרות וירידה צפויה בכמות האקזיטים שנראה כאן בעוד 7-10 שנים כשהחברות שקמות היום יגיעו לבשלות עסקית. לכן חשוב ואפילו חיוני שקברניטי המשק הישראלי לא יתפתו לנוח על זרי האופוריה שיוצרים הגיוסים המפוארים וימצאו דרכים לעידוד הקמת חברות ישראליות חדשות.

הפוסט סיכום שנת 2021 בהייטק: עליה מטאורית בגיוסים ובאקזיטים לצד ירידה מדאיגה בכמות החברות החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית ההיי-טק הישראלית ממשיכה בנסיקה: במהלך Q1-Q3/2021, חברות ההיי-טק הישראליות נהנו משיא היסטורי בגיוסי הון, עם 17.78 מיליארד דולר שגויסו ב- 575 סבבים. הסכום הכולל שגויס בתקופה זו משקף עליה של 71% מסך ההון שגויס בכל שנת 2020, בעיקר הודות למספר יוצא-דופן של מגה-סבבים (מעל 100 מיליון דולר כל אחד), ששיקפו 51% מסך ההון שגויס ב- Q1-Q3/2021. ברבעון השלישי של 2021, בוצעו 177 סבבי גיוס שהסתכמו ב- 5.89 מיליארד דולר, כהמשך למגמה שהחלה ברבעון הראשון השנה.

עו"ד מייק רימון, שותף במשרד עורכי הדין מיתר מציין כי"במקביל לרגיעה מסוימת בקצב ההנפקות הראשוניות של חברות היי-טק ישראליות, אנו צופים המשך פעילות משמעותית בגיוסי הון כמו גם עלייה במספר המיזוגים והרכישות, לאור המספר הגדל והולך של חברות שגייסו סכומים משמעותיים, בין בהנפקות ציבוריות (לרבות דרך מיזוג עם SPAC) ובין בגיוסים פרטיים. תופעה נוספת אותה התחלנו לראות ואנו צופים שתגבר בתקופה הקרובה היא רכישות של חברות ישראליות על ידי חברות ישראליות אחרות, מה שעד לפני מספר שנים לא היווה אפיק אקזיט משמעותי."

מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב- IVC, הוסיפה: "צפינו במגמת העלייה הנוכחית ממרץ 2021, כאשר הממוצעים החודשיים עלו ל- 1.98 מיליארד דולר במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2021, בהשוואה לממוצע חודשי של 864 מיליון דולר ב- 2020, ככל שיותר חברות בוגרות ביססו יחסי אמון עם משקיעים זרים והציבו את עצמן כיעד יציב להשקעות מאוחרות (Growth). אנו מאמינים שלפחות בטווח הקרוב המגמה תימשך".

שירה עזרן, שותפה במשרד עורכי הדין מיתר הוסיפה כי "בנתונים אלו אנו ממשיכים לראות את השפעת הקורונה על חיינו. ההיי-טק צבר תאוצה בעקבות המעבר לדיגיטציה ושירותי ענן בכל התחומים, ויחד איתם הסייבר. הון ממשיך לזרום לחברות היי-טק, כאשר לצד המשך הגדילה של החברות הבוגרות, אנחנו רואים שתי תופעות משמעותיות – עלייה בכמות סיבובי הסיד ובהון המושקע בסיבובים אלו, ונוכחות של קרנות אמריקאיות מכל השלבים בישראל. אנו צופים כי מגמה זו תמשיך עד סוף השנה וגם בשנה הבאה."

מגה-סבבים (של יותר מ -100 מיליון דולר) בידלו את Q1-Q3/2021 משנים קודמות, כאשר 53 סבבים כאלה הסתכמו ב-9 מיליארד דולר בתקופה זו, גידול משמעותי בעקבות עליה חדה במספר החברות בעלות שווי גבוה וסטארט-אפים שמוגדרים כ"חדי-קרן" (חברות אשר שוויין מוערך במעל למיליארד דולר), בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית.

תרשים 2: גיוסי חברות ההיי-טק הישראלי – מגה-סבבים, Q1/2015 – Q3/2021

סבבי הגיוס המוקדמים (Seed + A) היו במגמת עלייה במהלך Q1-Q3/2021: 2.5 מיליארד דולר גויסו ב-293 עסקאות, גידול של 35% מסך ההון שגויס בכל 2020. ההשקעה החציונית בסבבי גיוס אלו הגיעה ל-4 מיליון דולר – עדות לגידול בהיקפי ההון המוקצים לסבבים מוקדמים.

גם הסכומים בסבבי הגיוס המאוחרים יותר המשיכו לטפס ב- Q1-Q3/2021, כאשר 15.3 מיליארד דולר (85% מסכום העסקאות הכולל בתקופה זו) גויסו ב-282 עסקאות. גידול זה נבע בעיקר מסכומי השיא שהשקיעו משקיעים זרים: 4.3 מיליארד דולר שהושקעו ברבעון השלישי של 2021 בלבד, לעומת ממוצע רבעוני של 1.86 מיליארד דולר בשנת 2020. גם משקיעים ישראליים הגדילו את מעורבותם בעסקאות, אך העלייה הייתה צנועה בהרבה.

מספר השקעות ההמשך (Follow-on Investments) – שמשקפות את האמונה של המשקיעים כי השווי של החברות בהן השקיעו בעבר יעלה – טיפסו גם במהלך Q1-Q3/2021 כחלק ממאמצי המשקיעים לתמוך בהתקדמות של החברות המקומיות.

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות

במהלך Q1-Q3/2021, כמות האקזיטים של חברות היי-טק ישראליות זינקה לשיא של 180 עסקאות שהסתכמו ב- 18.92 מיליארד דולר, בעיקר מספר ההנפקות הראשוניות (IPOs) שזינק ל-65 ב- Q1-Q3/2021, כאשר סך הגיוסים בהן היווה 52% מהיקף ההון הכולל של האקזיטים בתקופה זו.

ההיקף הדולרי של המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי במהלך Q1-Q3/2021 הגיע ל-9.14 מיליארד דולר וחצה את היקף העסקאות בשנת 2020 כולה. חמישה מיזוגים ורכישות התבצעו בשווי שמעל ל-500 מיליון דולר כל אחד, והסתכמו ב-2.76 מיליארד דולר.

במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה הפכו 65 חברות היי-טק ישראליות לחברות ציבוריות באמצעות הנפקות ראשוניות בסך 9.78 מיליארד דולר, גידול של 225% במספר ו- 506% בהיקף ההון שגויס לעומת 2020 כולה. השווי הכולל של החברות עם תחילת המסחר בהן היה 76.4 מיליארד דולר. שתי ההנפקות הראשוניות הבולטות ברבעון השלישי של 2021 התבצעו ע"י Riskified (418 מיליון דולר) ו- REE Automotive (288 מיליון דולר). 42 חברות היי-טק ישראליות העדיפו להפוך לציבוריות בבורסה הישראלית – TASE.

הפוסט דו"ח IVC מיתר: מתחילת השנה גייסו סטארטאפים כ-18 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הסטארט אפ נוירובלייד (NeuroBlade) מתל אביב השלים סבב גיוס B בהיקף 83 מיליון דולר, שמביא את סך גיוסי החברה עד כה ל-110 מיליון דולר. Corner Ventures האמריקאית הובילה את סבב ההשקעה הנוכחי, בתמיכת המשקיעים הקיימים בחברה Intel Capital, Grove Ventures, StageOne Ventures ומריוס נכט. בסבב הגיוס השתתפו גם חברות הענק MediaTek, Pegatron, PSMC, UMC ו-Marubeni. ההון שגויס יאפשר לנוירובלייד להרחיב את צוותי הפיתוח וארגון המכירות, התמיכה והשיווק בחו"ל.

בשנים האחרונות כמות המידע שנאסף על ידי ארגונים גדלה באופן אקספוננציאלי, ובכך מועצם הקושי של מערכות המחשוב לנתח ולהפיק תובנות מהמידע. נוירובלייד פיתחה ארכיטקטורה חדשה לעיבוד וניתוח נתונים (Data Analytics), המסירה צווארי בקבוק משמעותיים שמאטים את עיבוד הנתונים, וזאת באמצעות שילוב יכולות עיבוד בתוך הזיכרון עצמו, בטכנולוגיה הנקראת processing-in-memory (PIM). PIM היווה יעד נכסף של התעשייה במשך עשרות שנים, ונוירובלייד היא החברה הראשונה בעולם שמביאה טכנולוגיה זו לכדי מוצר מסחרי. מאיץ ה-Data Analytics של נוירובלייד משלב את טכנולוגיית ה-PIM שלה עם חומרה, תוכנה ואלגוריתמים לכדי מערכת כוללת שמותקנת בחוות שרתים ומאיצה את החישובים בדרך שמשנה את התעשיה.

נוירובלייד, שמעסיקה יותר מ-100 עובדים ומגייסת בימים אלו עשרות עובדים נוספים בארץ ובעולם, נוסדה ב-2018 על ידי המנכ"ל אלעד סיטי וה-CTO אליעד הלל, שניהם יוצאי היחידה הטכנולוגית 81 של חיל המודיעין ומהעובדים הראשונים של חברת סולאראדג'. סיטי, שעבד בסולאראדג' מהקמתה ועד להפיכתה לחברה השווה מיליארדי דולרים, כיהן בה במגוון תפקידי מפתח בתחום המו"פ, ושימש בה בתפקידו האחרון כסמנכ"ל מערכת ותוכנה. הצוות המוביל של נוירובלייד כולל יוצאי חברות דוגמת אינטל, מארוול וטקסס איסנטרומנטס, שצברו ניסיון רב בבניית מערכות ובתכנון סיליקון.

"פיתחנו אבן בניין חדשה בארכיטקטורת מחשבים, בעזרתה ארגונים יוכלו למנף יותר טוב את המידע העומד לרשותם, לחלץ ממנו תובנות רחבות יותר, לספק מענה מהיר יותר ללקוחותיהם, ובכך לדייק ולשפר את הפעילות העסקית שלהם", אמר אלעד סיטי, מנכ"ל ומייסד משותף של NeuroBlade, והוסיף: "בבסיס ההצלחה שלנו עומדים צוות מצוין ושותפים אסטרטגיים חזקים. יחד, לקחנו את הטכנולוגיה שפיתחנו ובנינו בעזרתה מאיץ לניתוח נתונים המזרז את תהליך העיבוד והניתוח בסדר גודל של פי 100 בהשוואה למערכות קיימות. אנחנו רק בתחילת הדרך למימוש הפוטנציאל של הטכנולוגיה, וההון שגויס יסייע לנו להפוך עוד רעיונות מהפכניים למוצרים שיעזרו ללקוחות שלנו לממש את היעדים שלהם ולייצר עבור כולנו עולם טוב יותר".

ארכיטקטורות המערכת הנוכחיות נאלצות להתמודד עם העברה בלתי פוסקת של נתונים בין האחסון, הזיכרון והעיבוד המרכזי, וזו הסיבה העיקרית לביצועים דלים ולזמני תגובה ארוכים ביישומיים רוויי מידע. נוירובלייד זיהתה שארכיטקטורות אלו אינן סקלביליות מספיק בכדי לענות על צורכי ניתוח הנתונים של ימינו ואלו של העתיד. תובנה זו הובילה את הסטארט אפ הישראלי לבנות ארכיטקטורה שמבטלת את הצורך בשינוע הנתונים. הארכיטקטורה החדשה מבצעת את עיבוד המידע במקום בו הוא מאוחסן, ובכך קובעת סטנדרט חדש של מהירות עיבוד נתונים, ומקצרת את הזמן לתובנות עבור הלקוח.

"השנה האחרונה הציבה אתגרים חסרי תקדים בפני הדאטה סנטרים של העולם, שבזכותם העולם המשיך לתפקד בזמנים קריטיים ביותר. השוק עומד בפני גידול עצום ואנו מאמינים שנוירובלייד ניצבת בפני מסע מבטיח ביותר", אמר לאנס וויבר, סגן נשיא ומנהל ראשי של קבוצת הדאטה סנטר ואסטרטגיית הענן באינטל. "אינטל גאה לתמוך בפלטפורמה של נוירובלייד, עם פורטפוליו הטכנולוגיות הנרחב שלנו. אנו מצפים להמשך העבודה עם נוירובלייד ולמיקסום מהירות החישוב מקצה לקצה".

"SAP מצפה להמשיך לעבוד עם נוירובלייד על מאיץ עיבוד הנתונים מבוסס טכנולוגיית ה-PIM שלה", אמר ד"ר פטריק ג'נקה, ראש מחלקת חדשנות ב-SAP. "הערכת הביצועים ומגוון השימושים של הטכנולוגיה הזו מעידים על פוטנציאל עצום לשיפור ביצועים בבסיסי נתונים – בזמני התגובה, באנרגיה ובמחיר, הן בענן הציבורי והן בענן הפרטי. באמצעות שיתוף הפעולה המרגש עם נוירובלייד SAP תמשיך בבניית חוות השרתים של העתיד".

"ארגונים עובדים במהירות שבה עובדים הנתונים שלהם", אמר ג'ונת'ן פוליצר, שותף ב-Corner Ventures. "נוירובלייד נמצאת כאן כדי לשנות את קצב המרוץ הזה. זו ההשפעה שתהיה לטכנולוגיה הזו על שוק הדטה סנטרים העולמי. אנחנו מצפים שנוירובלייד תהיה שחקנית מרכזית בתעשייה בתוך זמן קצר ביותר וזו הסיבה שאנחנו שמחים להצטרף אליה ברגע קריטי זה עבור הצמיחה של החברה".

"בעולם שעובר דיגיטציה הולכת ומעמיקה, מידע ונתונים מעצימים את היכולת של עסקים וחברות לקבל החלטות מושכלות ומדויקות יותר מאי פעם בעבר", אמר רועי בר-קט, מנהל אינטל קפיטל בישראל. "באמצעות הפתרון הסקלבילי של נוירובלייד, ארגונים משפרים את יכולתם להפיק במהירות את התובנות הדרושות בכדי לקבל החלטות חשובות. אינטל קפיטל מצפה לתמוך באנשי צוות נוירובלייד בעת שהם עובדים במטרה להביא יעילות משופרת וסקלביליות לעיבוד נתונים".

"נוירובלייד היא מופת לחדשנות ישראלית", מסר דב מורן, שותף מנהל בקרן Grove Ventures, "החברה מחברת בין זכרון למחשוב באופן שטרם בוצע עד היום. זהו אתגר טכנולוגי יוצא דופן שבעבודה קשה של אנשים מסורים וחכמים מצליח להפגין ביצועים שטרם נראו עד כה בהייטק העולמי. גרוב ונצ'רס שמחה להימנות בין ראשוני המשקיעים בחברה, ותמשיך לתמוך בה, במנהליה ובעובדיה המוכשרים".

"יותר ממחצית מהדאטה בעולם נוצר בשנתיים האחרונות וארגונים עומדים בפני אתגר הולך וגדל של ניתוח ועיבוד נתונים בהיקפים גדולים", אמר טל סלובודקין, שותף מנהל ב-StageOne. "ארגונים מתבססים יותר ויותר על ניתוח מהיר של נתונים בכדי לשפר תוצאות, אבל נפח הנתונים שאותו צריך לשנע חרג בהרבה מעבר ליכולות של הארכיטקטורות הקיימות. נוירובלייד סיפקה פתרון שמאיץ אנליטיקת נתונים עתירת ביצועים למהירויות שמעולם לא נראו בעבר".

הפוסט NeuroBlade גייסה 83 מיליון דולר לפיתוח שבב האצת נתונים בחוות שרתים הופיע לראשונה ב-Chiportal.