ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל קיימה היום דיון במצב הענף, על רקע הקיפאון בתעסוקה, התחזקות השקל, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחשש כי חברות יעבירו פעילות מחקר ופיתוח ומשרות מישראל למדינות אחרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי הצטברות של כמה גורמים יוצרת לחץ גובר על חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד על חברות סטארט־אפ ועל עובדים בתחילת דרכם. בין הגורמים שהזכיר: שער החליפין, אי־הוודאות הכלכלית והביטחונית, עליית פרמיית הסיכון, שירות המילואים הממושך והשיבושים בתעופה.

"מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", אמר ליברמן. לדבריו, התחזקות השקל מעלה את עלות העסקתו של עובד ישראלי במונחים דולריים ומקטינה את התמריץ של חברות בינלאומיות וישראליות להרחיב את כוח האדם המקומי.

בת חן רוטנברג, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה יותר משנת 2024 בכמה מדדים מאקרו־כלכליים, ובהם יצוא וגיוסי הון. עם זאת, בתחום התעסוקה נמשך הקיפאון, ובשירותי ההייטק אף נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים.

לדבריה, המגמה נובעת משילוב של התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים ועליית עלות ההעסקה בישראל. גורמים אלה עלולים לפגוע במיוחד במשרות כניסה ובתפקידים שניתן להעביר בקלות יחסית למרכזי פיתוח במדינות אחרות.

פחות עובדי מו"פ בישראל

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, וכי ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025.

לצד זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח המועסקים בישראל ומפני התרחבות הפעילות העסקית, הניהולית והטכנולוגית של חברות ישראליות מחוץ למדינה.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה כיצד לשמר בישראל את הפעילות בעלת הערך הגבוה — ובה במיוחד פיתוח שבבים, תוכנה, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות — כאשר מדינות אחרות מציעות לחברות מענקים, הטבות מס ועלויות העסקה נמוכות יותר.

סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כלים לשימור פעילות המחקר והפיתוח בישראל, וכי חלק ניכר מהסיוע המתוכנן צפוי להיות מופנה לחברות סטארט־אפ.

צח בסול, רפרנט מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים, מסר כי משרד האוצר ורשות החדשנות פועלים לגיבוש מסלולי השקעה וסיוע לענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, מוקמים צוותים לבחינת פתרונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל להייטק וכ־600 מיליון שקל לענפי יצוא נוספים.

ליברמן הציע לייעד לחברות סטארט־אפ כלי סיוע בהיקף דומה, באמצעות השקעה ממשלתית או הלוואות עומדות. לדבריו, ללא מענה ממוקד, החברות הצעירות הן שעלולות להיפגע ראשונות מהשינוי בתנאי השוק.

קריאה לגיוס כספי המוסדיים

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה אינה רק האם ההייטק הישראלי נותר תחרותי מבחינה טכנולוגית, אלא האם ישראל עצמה נשארת סביבת פעילות אטרקטיבית לחברות.

לדבריה, חברות הצמיחה מעסיקות עובדים רבים בישראל ומפעילות רשת רחבה של ספקים, נותני שירותים ומשרדים, אולם עליית עלויות ההעסקה מחייבת גיבוש תמריצים חדשים לשימור הפעילות המקומית.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות קראו להשקיע בהכשרת עובדים ובהתאמת מיומנויותיהם לשוק המבוסס יותר ויותר על בינה מלאכותית, לצמצם חסמים רגולטוריים וליצור תמריצים שיגדילו את כדאיות העסקתם של עובדים בישראל.

ליברמן סיכם את הדיון בקריאה ליצור מסלול שיקל על הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לדבריו, הסטת חלק קטן מכספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח להשקעות בענף עשויה להזרים אליו מיליארדי שקלים.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל", אמר. "חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים הוא לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".

בדיון עלה גם הצורך להיערך להמשך השתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר האירופיות לאחר סיום התוכנית הנוכחית של Horizon Europe. נציגי האוצר מסרו כי הם פועלים עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב בתוכניות עתידיות.

הפוסט הכנסת דנה בקיפאון בהייטק: חשש מהעברת משרות ומו"פ לחו"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית אקסייט לאבס (Xsight Labs) נמצאת בדרך לגיוס של כ־300 מיליון דולר לפי שווי של כ־2.5 מיליארד דולר. את הסבב צפויות להוביל קרן פידליטי וחברת ההשקעות Atreides, הנמנות עם המשקיעות הוותיקות בחברה.

הגיוס משקף עלייה חדה בשווי אקסייט לאבס לעומת סבב ההשקעה שלה ב־2021, שבו הוערכה בכחצי מיליארד דולר. בשנים שלאחר מכן עברה החברה חילופי הנהלה וצמצומי כוח אדם, אך לאחרונה צברה תנופה עם צירופם של לקוחות חדשים.

הלקוחה הבולטת היא סטארלינק, שבחרה בשבב המיתוג X2 של אקסייט לאבס עבור הדור הבא של לווייניה. השבב מיועד להעביר נתונים בקצבים גבוהים בין מערכות התקשורת בלוויין, תוך שמירה על צריכת חשמל נמוכה ועמידות בתנאי החלל.

אקסייט לאבס הוקמה ב־2017 ופועלת מקריית גת. החברה מפתחת שבבי תקשורת ומתגי אתרנט ניתנים לתכנות עבור מרכזי נתונים, שירותי ענן, מערכות בינה מלאכותית ורשתות תקשורת מתקדמות. אביגדור וילנץ, ממייסדי גלילאו ומלאנוקס, היה המשקיע המייסד בחברה ומשמש יו"ר הדירקטוריון שלה.

הפוסט אקסייט לאבס בדרך לגיוס 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג תמונה מורכבת של ענף שחזר לצמוח בעוצמה, אך גם משנה את מרכז הכובד שלו. לאחר שנתיים של האטה, תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 בכ־352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת 2024. חלקו של ההייטק בתוצר המשק עלה ל־18.3%, והענף תרם כמחצית מהצמיחה של המשק כולו.

עבור תעשיית השבבים והחומרה, הנתון הבולט ביותר בדוח הוא חזרתה של “תעשיית ההייטק” – ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי – למרכז הצמיחה. לפי הדוח, עיקר הגידול בתוצר ההייטק בשנת 2025 הגיע מענפי החומרה, עם תוספת של כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת, לעומת גידול שנתי של עד כ־1.5 מיליארד שקל בלבד בשנים 2022–2024. ענפי החומרה רשמו עלייה של 20.7% בתוצר, בזמן ששירותי התוכנה חזרו לצמוח בקצב מתון יותר.

הנתון הזה משתלב במגמה עולמית רחבה יותר: מהפכת הבינה המלאכותית מגדילה במהירות את הביקוש לתשתיות מחשוב, שבבים, מרכזי דאטה, תקשורת, מערכות הספק ואנרגיה. רשות החדשנות מציינת כי הזינוק בביקוש לתשתיות מחשוב ושבבים, שמאפשרות את מהפכת ה־AI, עשוי להסביר חלק מהצמיחה המחודשת בענף החומרה.

AI Core הופך למרכז הכובד של ההשקעות

הדוח מצביע גם על התחזקות משמעותית של חברות AI Core – חברות המפתחות מודלים, תשתיות וטכנולוגיות מאפשרות בתחום הבינה המלאכותית, ולא רק משלבות יכולות AI במוצרים קיימים. לפי נתוני הדוח, 35.2% מכלל הגיוסים בשנת 2025 הופנו לחברות AI Core. אם משווים את תחום ה־AI Core לסקטורים רגילים, הוא היה הסקטור הגדול ביותר מבחינת גיוסי הון בישראל בשנת 2025.

עבור תעשיית השבבים המקומית, המשמעות רחבה יותר מהשקעות בתוכנה. שכבת ה־AI Enablers – שבבים, תקשורת, מרכזי דאטה, סייבר ותשתיות חישוב – מוגדרת בדוח כאחד מארבעת הצירים המרכזיים לשימור המובילות הישראלית בבינה מלאכותית. זהו איתות לכך שהמרוץ הגלובלי ל־AI אינו רק מרוץ על מודלים, אלא גם על חומרה, תשתיות ושרשראות אספקה.

ברשות החדשנות מציינים כי ישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות במונחי גודל בלבד, אך יכולה להוביל בתחומים שבהם חדשנות, התמחות ומהירות חשובות יותר מהיקף המשאבים. בהקשר זה, שבבים ותשתיות AI הם תחומים שבהם לישראל עומק טכנולוגי משמעותי, אך גם תלות גבוהה בשיתופי פעולה בין־לאומיים, בגישה לכוח חישוב ובחיבור לשרשראות אספקה גלובליות.

צמיחה חזקה, אך פחות מו״פ בישראל

לצד הצמיחה בענפי החומרה, הדוח מציג סימני אזהרה בשוק העבודה. מספר המועסקים בהייטק הגיע לכ־400 אלף עובדים, שהם כ־11.4% מהמועסקים במשק, אך לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו״פ בישראל. הירידה עומדת על כ־3,500 עובדים, ובמקביל נרשמה עלייה משמעותית בתפקידי מוצר.

ברשות החדשנות מציינים כי השינוי בתמהיל התפקידים עשוי להיות קשור להתייעלות עבודת הפיתוח באמצעות כלי בינה מלאכותית, אך גם להתרחבות מחלקות המו״פ של חברות ישראליות מחוץ לישראל. זהו נתון חשוב במיוחד לתעשיות חומרה ושבבים, שבהן מרכזי פיתוח, ידע הנדסי וניהול טכנולוגי הם חלק מרכזי מהיתרון התחרותי.

הדוח מצביע על מגמה עקבית של התרחבות פעילות חברות ישראליות בחו״ל. במרץ 2026 רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית, כולל בתפקידי מו״פ ותפקידי הנהלה בכירה. לפי הדוח, חלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל ירד בכ־9.6 נקודות אחוז מאז 2019.

המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ההייטק הישראלי מתבגר והופך גלובלי יותר. מצד שני, כאשר מוקדי פיתוח, הנהלה וקבלת החלטות עוברים בהדרגה מחוץ לישראל, גדל החשש שחלק גדול יותר מהערך הכלכלי ומהידע האסטרטגי ייווצר מחוץ למדינה.

ההייטק מוביל בייצוא, ולכן חשוף לשער הדולר

הדוח מדגיש גם את תלותו החריגה של ההייטק ביצוא. יצוא ההייטק הגיע בשנת 2025 לכ־85 מיליארד דולר, שהם כ־58% מכלל היצוא הישראלי. היצוא מהווה כ־79% מתוצר ההייטק, לעומת כ־26% בלבד ביתר ענפי המשק. לכן, שחיקת שער הדולר פוגעת ישירות ברווחיות חברות שהכנסותיהן בדולרים והוצאותיהן בשקלים.

לפי הדוח, שינוי שער הדולר מ־3.7 שקלים בממוצע בשנת 2024 ל־3.45 שקלים בממוצע בשנת 2025 מתורגם לירידה של 21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק. עבור חברות חומרה ושבבים, שבהן עלויות פיתוח, כוח אדם, ציוד ותפעול גבוהות במיוחד, מדובר בגורם שמקצר את ה־Runway ומייקר את פעילות הפיתוח בישראל מול חלופות בחו״ל.

דיפטק, דיפנס־טק, חלל וקוונטום

הדוח מצביע על התחזקות המעבר של ההייטק הישראלי לעולמות הדיפטק והבינה המלאכותית, ובפרט בתחומי הדיפנס־טק, החלל, הקוונטום ותשתיות הבינה המלאכותית. תחומים אלה דורשים בדרך כלל השקעות ארוכות טווח, ידע הנדסי עמוק, תשתיות ניסוי ומדיניות ממשלתית עקבית.

מבחינת רשות החדשנות, האתגר הוא לא רק לעודד הקמת חברות חדשות, אלא לבנות חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות בישראל. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, אמר כי היתרון של ישראל אינו בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. לדבריו, המשימה כעת היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות, אך הדוח גם מציב מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. לדבריו, חלק מהפעילות, העובדים והכסף זזים החוצה מישראל, ומגמה זו עלולה לאורך זמן לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט־אפ.

השורה התחתונה של הדוח ברורה: שנת 2025 הייתה שנת התאוששות חזקה להייטק הישראלי, אך גם שנה שבה החומרה, השבבים ותשתיות ה־AI חזרו להיות חלק מרכזי מסיפור הצמיחה. השאלה האסטרטגית לשנים הקרובות היא אם ישראל תצליח לתרגם את העומק הטכנולוגי שלה בתחומי השבבים, הדיפטק והבינה המלאכותית לחברות גדולות, תעסוקה איכותית ומרכזי פיתוח שיישארו כאן – או שחלק הולך וגדל מהערך ימשיך לנוע אל מחוץ לישראל.

הפוסט דוח רשות החדשנות: החומרה והשבבים חזרו להיות מנוע צמיחה מרכזי בהייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההייטק הישראלי פתח את 2026 עם התאוששות פיננסית ברורה, אך גם עם סימני שינוי עמוקים במבנה הענף. לפי דוח IVC–לאומיטק לרבעון הראשון של 2026, חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו 3.4 מיליארד דולר ברבעון, נתון הגבוה מהממוצע הרבעוני של 2020, שעמד על 2.7 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון הראשון של 2025 מדובר בעלייה של כמעט 50%, המעידה כי השוק התרחק משפל סוף 2023 וחזר לרמת פעילות יציבה יותר. לפי הערכת IVC, אם כוללים גם סבבי גיוס שלא פורסמו או שייחשפו בהמשך, מספר הסבבים ברבעון עשוי להגיע לכ־225, בהיקף כולל של כ־4 מיליארד דולר.

עם זאת, הדוח מדגיש כי ההתאוששות אינה מתורגמת באופן ישיר להתרחבות רחבה של הענף. מספר העסקאות עדיין נמוך ביותר מ־15% מהממוצע ההיסטורי של העשור האחרון, והכסף מתרכז במספר קטן יחסית של חברות גדולות וחזקות. עשירון העסקאות העליון קיבל 52.5% מכלל ההון שגויס ברבעון. במילים אחרות, השוק חזר להזרים כסף, אך הוא עושה זאת בזהירות רבה יותר, בעיקר לחברות שהמשקיעים רואים בהן סיכוי גבוה לצמיחה גלובלית.

הפער הזה מסביר מדוע הגידול בהון אינו מביא לגידול מקביל במספר המועסקים. לפי הדוח, מספר המשרות בהייטק התייצב מאז 2023 בטווח של כ־380 עד 388 אלף משרות, וחלקו של הענף בכלל שוק העבודה ירד מעט מ־9.5% ב־2023 ל־9.4%. גם קצב גידול התעסוקה השתנה: בשנים 2023–2025 הוא עמד בממוצע על 1.4% בלבד, לעומת 5.7% בשנים 2016–2022. הדוח קושר זאת לעלויות שכר גבוהות, להתחזקות השקל שפוגעת בכוח הקנייה של דולרים שגויסו, ולשימוש גובר בבינה מלאכותית שמחליפה חלק מתהליכי ההתרחבות האנושיים.

אחת התופעות המרכזיות בדוח היא המעבר של ההשקעות לשלבים מוקדמים יותר. מאז 7 באוקטובר עלה חלקם של סבבי Pre-Seed עד Series A מ־22.5% ל־36.1% מההון, וברבעון הראשון של 2026 הגיעו סבבים אלה ל־1.35 מיליארד דולר. לעומת זאת, סבבי B ו־C, שבעבר היו מנוע הצמיחה המקומי המרכזי של חברות ישראליות, ירדו מ־42.5% ל־29.7% מההון, אף שעדיין גייסו 1.16 מיליארד דולר ברבעון. המשמעות היא שהכסף מופנה יותר לבניית קניין רוחני וטכנולוגיה, ופחות להרחבת ארגונים מקומיים גדולים שמעסיקים עובדים רבים.

גם גודל הסבבים השתנה. חציון סבבי ההשקעה בשלבים מוקדמים הגיע לשיא של 8.5 מיליון דולר, לעומת טווח של שניים עד שישה מיליון דולר שאפיין שנים קודמות. בסבבי B ו־C החציון זינק ל־47 מיליון דולר, יותר מ־50% מעל רמת השיא של בועת 2021. לפי הדוח, המשמעות היא שהמשקיעים אינם מפזרים את ההון על פני מספר גדול של חברות, אלא מחמשים קבוצה מצומצמת יותר של חברות שנחשבות איכותיות במיוחד.

הבינה המלאכותית הופכת לשכבת תשתית רוחבית בהייטק הישראלי. לפי IVC, כ־35% מהחברות הפרטיות הפעילות בישראל, כמעט 3,000 חברות, משלבות AI במוצר או בתהליך הפעילות שלהן. במקביל, ההון הגדול מתרכז בקבוצה קטנה יותר של חברות תשתית, מודלים ו־GenAI. חלקו של תחום ה־GenAI מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי עלה מ־3.6% ב־2016 לשיא של 25.3% ב־2025, וברבעון הראשון של 2026 עמד על 17.6%. הדוח מדגיש כי GenAI אינו בהכרח תחום נפרד, אלא שכבה טכנולוגית המשולבת בסייבר, פינטק, תוכנה ותחומים נוספים.

הריכוזיות הענפית ניכרת במיוחד בחלוקת ההון לפי תחומים. סייבר קיבל 37.7% מההון ברבעון, ותוכנה ארגונית וצרכנית קיבלה 33.2%. יחד, שני התחומים האלה משכו יותר מ־70% מההון הפרטי בהייטק הישראלי. מנגד, מדעי החיים ירדו לשפל של 2.7% בלבד, פחות מ־100 מיליון דולר ברבעון. תחומי אגריטק ופודטק כמעט נעלמו מהמפה, בעוד שבבים וחומרה עלו ל־7.2%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2018. הדוח רואה בכך איתות אסטרטגי חשוב, על רקע הפיכת השבבים לנושא גאופוליטי מרכזי בעולם.

בצד האקזיטים, התמונה חריגה במיוחד. שווי האקזיטים ברבעון הראשון של 2026 הגיע ל־62 מיליארד דולר, אך הדוח מדגיש כי הנתון מושפע מאוד מעסקאות הענק של Wiz ו־CyberArk, שהיוו 92% מהשווי הכולל. גם בנטרול שתי העסקאות האלה, הרבעון הניב אקזיטים בהיקף של כ־4.8 עד חמישה מיליארד דולר, נתון חזק מאוד במונחים היסטוריים. עם זאת, גם כאן הריכוזיות גבוהה: עיקר האקזיטים ממשיך להגיע מתחומי התוכנה והסייבר.

לפי הדוח, המשקיעים הזרים ממשיכים להיות עמוד השדרה של נזילות ההייטק הישראלי. הם אחראים ל־67% מההון שגויס מקרנות VC ו־CVC, ובתחומי הצמיחה המאוחרת חלקם אף גבוה יותר. לצד זאת, קיימת קבוצה יציבה של כ־180 עד 200 משקיעים זרים פעילים וחוזרים, לצד גרעין מקומי חזק של קרנות ישראליות. כלומר, גם בתקופה של אי־ודאות ביטחונית ומדינית, ישראל עדיין נהנית מאמון של משקיעים מקצועיים, אך הם נעשים בררנים יותר.

המסקנה המרכזית של הדוח היא שההייטק הישראלי אינו במשבר הון, אלא בתקופת כיול מחדש. הכסף חזר, האקזיטים חזקים, והבינה המלאכותית יוצרת מוקדי צמיחה חדשים. אך המבנה נעשה צר יותר, מרוכז יותר ופחות עתיר תעסוקה. כדי שההתאוששות תהפוך לצמיחה רחבה יותר, יהיה צורך בהרחבת ההשקעות גם לתחומים שנדחקו לשוליים, ובהחזרת סבבי הצמיחה הבינוניים למעמד מרכזי יותר. אחרת, ההייטק הישראלי עלול להישאר חזק פיננסית, אך מצומצם יותר מבחינת השפעתו על שוק העבודה ועל מגוון החדשנות בישראל.

הפוסט דוח IVC–לאומיטק: ההייטק הישראלי חזר לגייס, אך הצמיחה בתעסוקה נבלמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Majestic Labs, סטארטאפ חדש של שלושה מנהלי סילי־קון ותיקים מגוגל ומטא – עופר שחם (מנכ״ל), שא רבי (נשיא) ומסומי ריינדרס (COO) – יצא מהסתר וגייס בסך הכול כ-100 מיליון דולר לפיתוח שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי דיווחים, ה-Series A נסגר בספטמבר בהיקף 71 מיליון דולר בהובלת Bow Wave Capital ובהשתתפות Lux Capital, והסכום הכולל מגיע ל-100 מיליון דולר. החברה מפתחת ארכיטקטורת שרתים ושבבים קניינית המבטיחה עד פי 1,000 יותר זיכרון משרת ארגוני טיפוסי – ומערכת אחת שעל פי היזמים יכולה “להחליף” עד עשרה ארונות ציוד קיימים במרכז נתונים. אבטיפוס ראשון מיועד ל-2027. (AI & Data Insider)

ליבת ההבטחה הטכנולוגית של Majestic Labs היא העברת מרכז הכובד מהמעבד אל הזיכרון: בעבודות AI מסוימות צוואר הבקבוק איננו כוח החישוב אלא נפח/קרבת הזיכרון. ב-Majestic טוענים שהארכיטקטורה שלהם “ממוטטת” כמה וכמה ארונות ציוד לכדי שרת יחיד, ובכך מקטינה שטח רצפה וצריכת חשמל וקירור – אלמנטים יקרים במיוחד בעידן מרכזי נתונים ענקיים. היזמים מדגישים שהפתרון לא נועד “להחליף GPUs בכל מקום”, אלא לתת מענה למשימות AI עתירות-זיכרון שבהן יחס קבוע של חישוב-לזיכרון מגביל ביצועים ועלויות.

בסבב הגיוס נטלו חלק משקיעים בולטים בעולם השבבים וה-AI. לפי פרסומים בישראל, הסבב הכולל עמד על 90 מיליון דולר ל-Series A ועוד 10 מיליון דולר בסיד – סה״כ 100 מיליון דולר – והחברה מציגה טענה עקבית של “פי 1,000 זיכרון” ויכולת לאגד את הזיכרון של עשרה ארונות שרתים לתוך שרת אחד. הפרסומים הללו מפרטים גם את רשימת המשקיעים הרחבה ומאשרים את כיוון המוצר לעבר לקוחות היפרסקייל וארגונים עתירי נתונים.

שלושת המייסדים מגיעים מרקע עמוק בבניית שבבי ענן ומוצרי סיליקון לקנה-מידה עצום: ריינדרס הצטרפה לגוגל כבר ב-2003 והובילה צד עסקי-מוצרי בתחום הסיליקון; רבי מכר את חברת השבבים Arda לגוגל, הוביל את פיתוח שבב הווידאו Argos של יוטיוב; שחם מכר את Chip Genesis לגוגל והוביל תכנון-יישום סיליקון בחומרת הצרכן. ב-2018 עברו שלושתם למטא והקימו את FAST – Facebook Agile Silicon Team – עד קיצוצים ב-2023. מאז סוף 2023 הם בונים ב-Majestic Labs פלטפורמת שרתים עתירי זיכרון ל-AI. לפי הדיווחים, לחברה פחות מ-50 עובדים, מחציתם בתל-אביב והיתר בלוס אלטוס, קליפורניה; והיא כבר משוחחת עם לקוחות על הזמנות מוקדמות לקראת אבטיפוס ב-2027. (AI & Data Insider)

מהצד העסקי, יעד הלקוחות הוא היפרסקיילרים וחברות עם עומסי AI מבוססי-נתונים – פיננסים ופארמה, למשל – שבהם העלות-כוללת (TCO) של מרכזי נתונים נמדדת גם בשטח רצפה, חשמל וקירור, ולא רק במחיר ה-GPU. אם Majestic Labs תוכל לאמת בשטח את טענות ה-“פי 1,000 זיכרון” וה”שרת שמחליף עשרה ארונות”, ייתכן שהפתרון יפחית עלויות תשתית במטלות שבהן “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” הם צו השעה. עם זאת, כל המספרים הללו עדיין הצהרתיים ותלויים במסירה מוצלחת של ארכיטקטורה, תוכנה ואקו-סיסטם – ואתגר זה יתברר רק כשהאבטיפוסים יגיעו לידי לקוחות.

גם בתמונה הישראלית יש עניין: נוכחות צוות משמעותית בתל-אביב ושילוב מהנדסים מקומיים בתחומי זיכרון, אריזה מתקדמת ותוכנה למערכות-על מעניקים ל-Majestic Labs חיבור חי לשוק הכישרונות המקומי ולשרשרת הערך של שבבים במרכזי נתונים. אם החברה אכן תספק “שרתים עתירי זיכרון ל-AI” שמסוגלים להאיץ אימון/אחזור מודלים גדולים ולצמצם טביעת רגל, היא תצטרף לגל חברות שמאתגרות את הסטטוס-קוו של ארכיטקטורת מרכזי נתונים בעידן ה-AI.

הפוסט בכירים לשעבר בגוגל ובמטא גייסו 100 מיליון דולר ל-Majestic Labs הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קוונטום מאשינס, סטארט-אפ ישראלי העוסק בתחום הבקרה למחשבים קוונטיים, נמצאת במהלך גיוס חסר תקדים של 100 מיליון דולר – הסבב הגדול ביותר בתחום המחשוב הקוונטי בישראל. החברה מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות בקרה המסייעות לשלב מערכות קוונטיות עם מערכות מחשוב קיימות, במקום להתחרות ישירות בענקיות הטכנולוגיה בפיתוח מחשב קוונטי מלא. כך חשף השבוע אתר כלכליסט.

קוואנטום מאשינס, שנוסדה בשנת 2018, על ידי ד"ר איתמר סיון, ד"ר יונתן כהן וד"ר נסים אופק – מומחים בעלי רקע מרשים בפיזיקה קוונטית ממכון ויצמן, מעסיקה כיום מעל 160 עובדים ב-10 מדינות ומחזיקה ביותר מ-65 פטנטים בתחום. החברה גייסה עד כה מעל 130 מיליון דולר, מרובם ממשקיעים פרטיים אך גם מגופים ציבוריים, ביניהם רשות החדשנות הישראלית, שממלאת תפקיד מרכזי במימון ובתמיכה בפעילות החברה.

לחברה שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה, במסגרתו פותחו פתרונות משולבים המיועדים למרכזי מחשוב קוונטי, דוגמת DGX Quantum, אשר שולבה במרכז המחשוב הקוונטי באוניברסיטת תל אביב. המרכז, שנפתח ב-2024, נועד לקדם מחקר ופיתוח עם נגישות לטכנולוגיות עיבוד קוונטי מתקדמות.

ביוני 2024 השתתף סיון יחד עם יזמים נוספים בתחום המיחשוב הקוונטי במפגש פורום הסיליקון קלאב המאורגן על ידי חברת ASG.

במהלך ההרצאה הציג סיון את ההתקדמות של קוואנטום מאשינס בשוק הגלובלי, עם למעלה מ-300 לקוחות ברחבי העולם, כולל מעבדות לאומיות, חברות קוונטיות, ספקי שירותי ענן ומרכזי מחשוב עתיר ביצועים (HPC). בין הדוגמאות לשימוש במערכות של החברה, סיון ציין את המרכז בתל אביב ששותף אוניברסיטת תל אביב ורשות החדשנות, בו מתבצע פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. "השקנו ממש לאחרונה את ה-IQCC, מרכז עם יכולות מאוד מאוד מתקדמות ברמה הבינלאומית, הממוקם ליד אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה ובמימון משמעותי של רשות החדשנות," אמר סיון.

הפוסט קוונטום מאשינס מגייסת 100 מיליון דולר להובלת תחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות הזנק, סטארט-אפ, שוק העבודה, שכר, חדשנות טכנולוגית, רשות החדשנות, גיוסי הון, תל אביב, פריפריה, מוליכים למחצה, סייבר, מימון סטארט-אפיםישראל ממשיכה למצב את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, בזכות פעילות ענפה של חברות הזנק (סטארט-אפים). דוח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2011–2023, מצייר תמונה רחבה של פעילות חברות ההזנק בארץ. הדוח מספק נתונים על מספר החברות הפעילות, תחומי עיסוקן, תנאי השכר, פיזור גיאוגרפי, תמיכה ממשלתית, וגיוסי הון.

חברות הזנק: גידול והישרדות
בשנת 2023 פעלו בישראל 4,582 חברות הזנק – גידול שנתי ממוצע של 3% מאז 2011. לצד זאת, הדוח מדווח על ירידה של 12% במשרות שכיר בחברות ההזנק בשנת 2023 בהשוואה לשנה שקדמה לה. במהלך התקופה כולה, נפתחו 9,470 חברות, אך למעלה ממחציתן (5,115) נסגרו או השהו את פעילותן. החל משנת 2016 נצפתה מגמה חיובית, כאשר מאזן החברות הפעילות החל להשתפר.

לדברי מחברי הדוח, חלק מהירידות נובעות מבעיות בהשלמת נתונים, במיוחד עבור השנים האחרונות. עם זאת, הנתונים הקיימים מדגישים את הקושי של חברות הזנק לשרוד לאורך זמן, במיוחד בשלבים הראשוניים של פעילותן.

שכר ותנאי עבודה
חברות ההזנק מתבלטות בשכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק. בשנת 2023 עמד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר על 26.2 אלף ש"ח, עלייה של 6% לעומת שנת 2022. שכר זה גבוה פי 2.1 מהממוצע הארצי, המשקף את האטרקטיביות של תחום זה לעובדים מיומנים. חברות גדולות המעסיקות מעל 50 עובדים מציעות שכר ממוצע של 29.3 אלף ש"ח, מה שמעיד על קשר ישיר בין גודל החברה לגובה השכר.

פיזור גיאוגרפי
רוב הפעילות של חברות ההזנק מרוכזת במחוזות תל אביב והמרכז, שבהם נמצאות 74% מהחברות ו-78% מהמשרות. השכר החודשי במחוז תל אביב מוביל עם ממוצע של 28.6 אלף ש"ח, לעומת 20 אלף ש"ח בלבד במחוז הדרום. ממצאים אלו משקפים את הצורך בהשקעות גדולות יותר בפריפריה, במטרה לצמצם את הפערים הגיאוגרפיים.

תחומי פעילות מגוונים
הדוח סיווג את חברות ההזנק לשלושה-עשר תחומי פעילות. בין התחומים הבולטים ניתן למצוא את תחום המוליכים למחצה, שבו השכר החודשי הממוצע עומד על 32.5 אלף ש"ח, ותחום הסייבר, שבו מועסקים אלפי עובדים בתנאים דומים. תחום נוסף שזכה להתייחסות משמעותית הוא "יישומים לתעשייה ולעסקים," שבו מועסקים כ-9.9 אלף עובדים.

תמיכה ממשלתית
בין השנים 2021–2023, חברות ההזנק קיבלו מענקים בסך כולל של 2 מיליארד ש"ח מרשות החדשנות. מדובר בירידה של 2.7% לעומת התקופה הקודמת. המענקים הופנו בעיקר לתחומים כמו מדעי החיים (269 מיליון ש"ח), מוליכים למחצה (44 מיליון ש"ח), וטכנולוגיה נקייה (196 מיליון ש"ח). למרות התמיכה הממשלתית, המחברים מציינים כי יש צורך בהרחבת התמיכה בתחומים נוספים ובחיזוק החברות בפריפריה.

גיוסי הון: אתגרי המימון
גיוסי ההון של חברות ההזנק והחברות הבשלות הסתכמו בשנת 2023 בכ-9.5 מיליארד דולר – ירידה חדה של 53% לעומת שנת 2022. הירידה הורגשה בעיקר בשלבים הראשוניים (Seed & Pre-Seed), בהם נרשמה ירידה של 67% לעומת שנת 2022. הממצאים מדגישים את האתגרים בגיוס מימון בשוק המשתנה, במיוחד עבור חברות הנמצאות בתחילת דרכן.

הדוח מדגיש את החשיבות של חברות ההזנק ככלי מרכזי לצמיחה כלכלית וטכנולוגית בישראל. עם זאת, האתגרים הרבים הניצבים בפני החברות – מהישרדות ועד גיוסי הון – מחייבים גישה רחבה יותר מצד מקבלי ההחלטות. המחברים ממליצים על הרחבת התמיכה הממשלתית, עידוד השקעות בפריפריה, וחיזוק ההשקעות בשלבים הראשוניים של החברות.

הדוח מבטא את התקווה כי באמצעות צעדים אלו, תוכל ישראל להמשיך לשמש כמרכז עולמי לחדשנות ולהוביל בתחומי ההזנק גם בעתיד.

הפוסט שכר גבוה, ריכוז במרכז ואתגרים במימון: הלמ"ס פרסמה תמונת מצב עדכנית על פעילות חברות ההזנק בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ הישראלית Quantum Source, המתמחה במחשוב קוונטי, הודיעה על גיוס 50 מיליון דולר בסבב השקעות מסוג Series A. את הסבב הובילה חברת ההון סיכון Eclipse, עם השתתפות של Standard Investments, Level VC, Canon Equity, ומשקיעים קיימים כמו Pitango First, Grove Ventures, 10D ו-Dell Technologies Capital.

Quantum Source מפתחת טכנולוגיה חדשנית שמשלבת קיוביטים פוטוניים עם קיוביטים אטומיים – אטומים בודדים הלכודים על גבי שבב פוטוני. טכנולוגיה זו מאפשרת יצירה דטרמיניסטית ויעילה של פוטונים בודדים ושזירתם, מה שמספק פתרון המאפשר בניית מחשבים קוונטיים גדולים עם מיליוני קיוביטים, וכל זאת בתוך חדרי שרתים סטנדרטיים וללא הצורך בתשתית מורכבת במיוחד.

המחשוב הקוונטי הפוטוני תפס תאוצה בתקופה האחרונה, כאשר ממשלות ברחבי העולם התחייבו להשקיע מיליארדי דולרים במצטבר בפיתוח מחשב קוונטי פוטוני. עם זאת, אתגרי המימוש של מחשבים קוונטיים בסדרי גודל גדולים עדיין משמעותיים. לדוגמה, לפי הטכנולוגיות הנוכחיות, מחשב קוונטי פוטוני עם מיליון קיוביטים ידרוש שטח עצום בסדר גודל של מגרש כדורגל וצריכת חשמל השווה לזו של עיר קטנה.

החברה מתכננת להשתמש בהון שגויס כדי לחזק את היכולות ההנדסיות ולהאיץ את המסחור של פתרונותיה הקוונטיים. הגיוס הנוכחי מעלה את סך ההון שגייסה Quantum Source ליותר מ-77 מיליון דולר. בשנה שעברה גייסה החברה 12 מיליון דולר בסבב Seed Extension, שהובל על ידי Dell Technologies Capital.

Quantum Source, שהוקמה בשנת 2021, מפתחת מערכות מחשוב קוונטי פוטוניות. הטכנולוגיה שלה עושה שימוש באטומים בודדים הנלכדים על גבי שבב פוטוני ייחודי, כדי לאפשר יצירת פוטונים ושזירה קוונטית בצורה דטרמיניסטית. "הגיוס הזה הוא הצבעת אמון בגישה שלנו למימוש מחשוב קוונטי בר-קיימא ושימושי, והוא עדות להזדמנות הרחבה בתחום הזה," אמר עודד מלמד, מנכ"ל ומייסד שותף של החברה. "הגישה החדשנית שלנו, שמשלבת קיוביטים פוטוניים ואטומיים, תקדם את המחשוב הקוונטי אל עבר מסחור רחב, ותאפשר ייצור מחשבים קוונטיים גדולים ואמינים בעלות מעשית לחברות."

סת' וינטרות', שותף ב-Eclipse, ציין כי החברה שלו רואה עתיד שבו מחשוב קוונטי ישנה את מה שניתן לבצע. "עם צוות של יזמים חזוניים ופיזיקאים קוונטיים מובילים, Quantum Source ערוכה להוביל מהפכת מחשוב שתשנה תעשיות ותגדיר מחדש את העתיד שלנו," הוסיף וינטרות'.

הפוסט Quantum Source גייסה 50 מיליון דולר בסבב גיוס A הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VAST Data, המתמחה בפלטפורמות אחסון נתונים עבור יישומי בינה מלאכותית, גייסה 118 מיליון דולר בסבב מימון סידרה E. את הסבב הובילו חברת השקעות Fidelity Management & Research וכן משקיעים ותיקים כמו NEA ,BOND Capital ו-Drive Capital.

פלטפורמת VAST Data מאחדת שירותי אחסון, מסד נתונים ומנוע חישוב מכולות לתוך פלטפורמה תוכנה אחת, ברת קימט וניתנת להרחבה, שתוכננה מלכתחילה כדי להניע כלי בינה מלאכותית המבוססים על GPU במרכזי נתונים ועננים מודרניים. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים באופן ייחודי להבין את כל הנתונים שלהם, גם מבניים וגם לא מבניים, כפי שהם קיימים בעולם האמיתי, ולהפיק תובנות עדיפות ולשחרר ערך חדש.

המימון ישמש את VAST Data לקידום המשימה שלה לספק תשתית חדשה שמציבה נתונים במרכז של אופן החשיבה, התגובה והגילוי של מערכות. זאת על מנת לאפשר לארגונים להתמודד ביעילות עם האתגרים הנוגעים לנתונים שלהם, ולקדם התקדמות בטכנולוגיה, בכלכלה, בדינמיקה חברתית ובמחקר מדעי.

לדברי מנכ"ל ומייסד החברה רנן הלק, נדרש מדף נתונים חדש עבור בינה מלאכותית כדי לאפשר השפעה אמיתית בעידן הזה של למידה עמוקה. לא רק שיש צורך בהרבה נתונים, אלא גם בנתונים באיכות גבוהה שמאורגנים כראוי וזמינים במקום ובזמן הנכונים. פלטפורמת VAST Data מספקת תשתית בינה מלאכותית שפותחת את הדלת לגילוי אוטומטי שיכול לפתור מהאתגרים המורכבים ביותר של האנושות.

סקוט סנדל, יו"ר ומנכ"ל חברת NEA, אמר שהם מאמינים ש-VAST Data היא חלוצה בתחום הענן לבינה מלאכותית מבוססת GPU. עם למידה עמוקה בליבה של התנועה העצומה של בינה מלאכותית, העניין וההשקעה ב-VAST Data הסלימו, והם נרגשים לשתף פעולה עם הצוות של VAST Data כשהם מובילים השפעה וחדשנות במגזר הטכנולוגיה הגלובלי של בינה מלאכותית.

גיוס הכספים מגיע אחרי שנת 2023 מכרעת, שאופיינה במומנטום עסקי מרשים, עם צמיחת הזמנות תוכנה של 330% לעומת השנה שעברה, תזרים מזומנים חיובי ב-12 הרבעונים האחרונים, שיעור רווח גולמי של 90% ורשימת לקוחות גדלה והולכת הכוללת ארגונים מובילים בכל התעשיות.

VAST Data ממשיכה להרחיב את הנוכחות העסקית שלה, חודרת לאזורים חדשים באסיה-פסיפיק, המזרח התיכון ואירופה, עם יותר מ-700 עובדים ברחבי העולם.Copy

הפוסט Vast Data גייסה 118 מיליון דולר בהערכת שווי של 9.1 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Source, חברה ישראלית המפתחת את הטכנולוגיה הדרושה להבאת מחשבים קוונטיים פוטוניים לשוק, הודיעה היום כי גייסה סבב גיוס סיד של 12 מיליון דולר בהובלת Dell Technologies Capital ובהשתתפות 10D וכן המשקיעים הקיימים Eclipse VC, Grove Ventures ו-Pitango First. ההרחבה מביאה את סבב הסיד הכולל של Quantum Source ל-27 מיליון דולר, אחד מגיוסי הסיד הגדולים ביותר בתחום המחשוב הקוונטי.

Quantum Source מגייסת 12 מיליון דולר נוספים להמשך פיתוח הפלטפורמה שלה שתאיץ באופן דרמטי את החדשנות בתחום המחשוב הקוונטי הפוטוני.

סבב גיוס נוסף זה, בסך 12 מיליון דולר, ישמש להרחבת צוות המחקר והפיתוח ככל שהחברה תתרחב כדי להגיע לאבני דרך טכניות וביצועיות משמעותיות.

Quantum Source, שהוקמה בשנת 2021 על ידי צוות של ותיקי תעשיית המוליכים למחצה ופיזיקאים , מפתחת טכנולוגיה שתאפשר יישום יעיל של מחשבים קוונטיים פוטוניים בקנה מידה גדול, עמידים בפני תקלות. עד כה, חברות בנו מחשבים קוונטיים קטנים עם עשרות או מאות קיוביטים בלבד. בעוד שמחשבים קוונטיים בסיסיים אלה הם באמת טכנולוגיה פורצת דרך, המערכות עדיין אינן בנות קיימא מבחינה מסחרית.

Quantum Source שואפת לבנות מערכות קוונטיות עמידות בפני תקלות בקנה מידה של מיליוני קיוביטים ושיהיה להן פוטנציאל לשחרר האצה דרמטית בתחומים מתקדמים רבים הכוללים תכנון תרופות, פיתוח חומרים, אבטחת סייבר ועיבוד מערכי נתונים גדולים עבור יישומי AI.

"הקמנו את Quantum Source מתוך אמונה שטכנולוגיות קוונטיות פוטוניות הן הדרך הטובה ביותר להשיג מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול ועמידים בפני תקלות. הגישה הייחודית שלנו תשפר באופן דרמטי את יכולת ההרחבה של מכונות אלה ותהיה המפתח להצלחה מסחרית של מחשבים קוונטיים", אמר עודד מלמד, מייסד שותף ומנכ"ל Quantum Source. "העובדה שמשקיעים כמו Dell Technologies Capital מאמינים בנו תאפשר לנו להאיץ את העבודה שלנו ובהרחבה, תעשיות שלמות".

את Quantum Source מובילים ארבעה מייסדים: המנכ"ל עודד מלמד; סמנכ"ל מחקר ופיתוח, גיל סמו; המדען הראשי פרופ' ברק דיין; והיו"ר דן חרש. ההנהגה הבכירה ייסדה בהצלחה, הרחיבה ומכרה חברות טכניות עמוקות לאפל, ברודקום וסוני. עם יותר מ -170 מאמרים שפורסמו ביניהם, הצוות הרחב מורכב מ -18 דוקטורטים בפיזיקה או הנדסת חשמל מאוניברסיטאות מכובדות כולל Caltech, אוניברסיטת קולומביה, MIT, מכון וייסמן למדע ואוניברסיטת ייל.

הפוסט קוונטום סורס הישראלית גייסה 12 מ' ד' בהובלת דל טכנולוג'יז קפיטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.