חברת הסטארטאפ הישראלית Q-Factor הודיעה על השלמת סבב סיד בהיקף של 24 מיליון דולר. החברה פועלת בתחום המחשוב הקוונטי המבוסס על מערכי אטומים ניטרליים, ומציגה יעד שאפתני במיוחד: פיתוח ארכיטקטורה שתאפשר להגדיל את המערכות הקיימות מהיקף של אלפי קיוביטים למאות אלפים ואף למיליונים. לפי המידע שצירפת, את הסבב הובילו הקרנות NFX ו-TPY Capital, בהשתתפות Intel Capital, Korea Investment Partners, Deep33 ו-Matias Ventures, לצד מענק מרשות החדשנות. הטכניון ומכון ויצמן למדע, באמצעות חברת "ידע", נמנים עם בעלי המניות בחברה.

Q-Factor פועלת בזירה שנחשבת כיום לאחת המבטיחות בעולם המחשוב הקוונטי. אטומים ניטרליים נחשבים מועמדים חזקים לקיוביטים, משום שהם יציבים מטבעם, מסוגלים לשמור מידע קוונטי לאורך זמן וניתנים לשליטה באמצעות לייזרים, בלי להישען על מערכות קירור קיצוני או תשתיות חיווט מורכבות במיוחד. עם זאת, אחת המגבלות המרכזיות של התחום היא הסקייל: גם הפלטפורמות המתקדמות ביותר עדיין רחוקות מאוד ממספר הקיוביטים שנדרש כדי לייצר ערך עסקי מעשי ורחב. Q-Factor טוענת כי הפתרון אינו יכול להסתכם בשיפורים הדרגתיים, אלא מחייב קפיצת מדרגה תכנונית.

לשם כך גובשה החברה סביב צוות מייסדים בעל רקע מדעי עמוק במיוחד. על פי הפרטים שנמסרו, החברה נוסדה ב-2026 בידי פרופ' ניר דודזון, לשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע; פרופ' עופר פירסטנברג ממכון ויצמן, מומחה לאופטיקה קוונטית ואטומי רידברג; פרופ' יואב שגיא מהטכניון, מהחוקרים הבולטים בתחום מניפולציה של אטומים ניטרליים; וד"ר גיא רז, פיזיקאי בעל ניסיון ביזמות ובהובלה טכנולוגית במיזמי דיפטק. לפי החברה, שלושת החוקרים האקדמיים עומדים מאחורי עשרות שנות מחקר בסיסי שהניח את אבני היסוד למערכות מבוססות אטומים ניטרליים, ואילו רז מביא עמו ניסיון בהקמה ובהגדלה של חברות טכנולוגיה עמוקות.

המסר המרכזי של Q-Factor הוא שהדור הנוכחי של מחשבים קוונטיים מבוססי אטומים ניטרליים נתקל בצווארי בקבוק ארכיטקטוניים ברורים. לכן, החברה מציגה גישה חדשה שמטרתה לאפשר סקיילביליות רציפה ולא רק שיפור נקודתי של רכיב זה או אחר. אם תצליח, היא עשויה לסייע להפוך את התחום ממחקר מתקדם אך מוגבל לפלטפורמה בעלת פוטנציאל יישומי של ממש, עבור תעשיות שזקוקות לכוח חישוב קוונטי בהיקף גדול.

בקרב המשקיעים מדגישים את השילוב בין מצוינות מדעית להבנה מסחרית. פרופ' עופר פירסטנברג, ממייסדי החברה והמדען הראשי שלה, אמר כי תחום המחשוב הקוונטי זקוק כיום למהפכה ולא רק להתקדמות הדרגתית, וכי הארכיטקטורה שפיתחה החברה נועדה להוביל מערכות מבוססות אטומים ניטרליים מאלפי קיוביטים למיליונים ואף מעבר לכך. גם בקרנות שהובילו את הסבב הדגישו כי מדובר בצוות בעל יתרון ייחודי: מצד אחד מומחיות עמוקה בפיזיקה אטומית, ומצד אחר הבנה ברורה של הדרך הארוכה הנדרשת כדי להפוך ידע מדעי למוצר מסחרי.

אם החברה תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, Q-Factor עשויה להפוך לאחת השחקניות הישראליות המסקרנות ביותר בדור הבא של המחשוב הקוונטי. בשלב זה מדובר עדיין בחברת סיד צעירה, אך עצם השילוב בין הון סיכון, מוסדות מחקר ישראליים מובילים וצוות מייסדים בעל מוניטין בינלאומי, מציב אותה בעמדה מעניינת במרוץ לפיתוח מחשב קוונטי סקיילבילי באמת.

הפוסט Q-Factor גייסה 24 מיליון דולר לפיתוח מחשוב קוונטי מבוסס אטומים ניטרליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפ הבינה המלאכותית AAI (דאבל A.I), שהקים פרופ' אמנון שעשוע לפני כשנתיים, הפך רשמית לאחד מגיוסי העומק המרשימים ביותר בזירת ה-AI הישראלית: החברה גייסה 200 מיליון דולר בסבב השקעה חדש, שבו הצטרפה גם ענקית השבבים אנבידיה. סך הגיוסים של החברה מגיע כעת ל־221 מיליון דולר, לפי שווי של כ-מיליארד דולר – סטטוס יוניקורן, עוד לפני השקה של מוצר מסחרי. (גלובס)

סבב הגיוס הובל על ידי קרן ההון־סיכון האמריקאית Lightspeed, מהשמות החזקים בהייטק העולמי ובזירת הסטארטאפים הישראלית. לצידה השתתפו בסבב ענקיות השקעה נוספות: זרוע ההשקעות של מייקל דל (DTC), בסמר, פיטנגו פירסט, גרינפילד, BRM – וכעת גם אנבידיה, שהפכה לשחקנית מפתח בכל מה שקשור לתשתיות AI עתירות חישוב.

AAI הוקמה באוגוסט 2023 ונרשמה תחילה בירושלים, וכיום היא פועלת ממשרדים ברמת גן. לצדו של שעשוע, שמכהן כמנכ"ל, נמנים על צוות המייסדים פרופ' שי שלו-שוורץ, ה-CTO של מובילאיי ושותפו של שעשוע גם ב-Mentee Robotics, וכן קבוצת חוקרים שהיו תלמידי וחוקרי עבר בקבוצות המחקר של שעשוע: פרופ' יואב לוין, פרופ' אור שריר, ד"ר נעם וייס וד"ר גל בנימיני. מדובר בצוות שמגיע מצומת של מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי החיים – ומכוון לבעיות העמוקות ביותר של בינה מלאכותית. (AAI)

למרות היקף הגיוס, AAI עדיין פועלת "מתחת לרדאר": אין מוצר מסחרי, והקוד הפתוח העיקרי שיצא ממנה עד כה הוא מאמרים ומסגרות מחקר – למשל FormulaOne, דאטה־סט לבחינת יכולות הסקה אלגוריתמית של מודלים גדולים, שמנסה למדוד עומק חשיבה מעבר לשאלות קלאסיות של תכנות תחרותי.

הלב הטכנולוגי של דאבל A.I הוא לא עוד מודל שפה כללי, אלא מה שהחברה מכנה "בינה מלאכותית מומחית" (AEI – Expert AI): מערכות שמחקות את דרך החשיבה של מומחים אנושיים – מדענים, מהנדסים, מתמטיקאים – ומתמקדות בפתרון בעיות ספציפיות ומורכבות, תוך למידה מתמשכת מניסויים ומידע חדש. הרעיון הוא ליצור "סוכני AI" (AI Agents) שמסוגלים לא רק לענות על שאלות, אלא לפרק בעיות, להריץ ניסויים חישוביים, לעדכן את ההשערות שלהם – ולקבל החלטות בסגנון של חוקר מנוסה.

הגישה הזו מציבה את AAI באמצע הדרך בין שחקני ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) שמנסים לדמות "מוח אנושי כללי", לבין חברות שמסתפקות במודלים גנרטיביים שמייצרים טקסט ותמונות. דאבל A.I מכוונת ל-AI שמתמחה בתחומים מוגדרים, אך מסוגל לבצע בהם שרשרת הסקות עמוקה, ולהציע פתרונות הנראים כמו עבודה של צוות מומחים אנושי – רק בקצב של מחשב־על.

מעבר למשקיעים, עצם הצטרפות אנבידיה לסיבוב הנוכחי מסמנת גם זווית תשתיתית: AEI וסוכני AI עתירי חישוב זקוקים לכוח GPU, לזיכרון מסיבי ולמערכות בקנה מידה גדול, ואנבידיה הופכת בשנים האחרונות לספקית ברירת המחדל של תשתיות כאלה. מבחינתה, השקעה ב-AAI משתלבת היטב באסטרטגיה של בניית אקו־סיסטם סביב שבבי ה-AI והפלטפורמות התוכנתיות שלה. (גלובס)

עבור שעשוע, זהו חוליה נוספת בשרשרת מיזמי ה-deep tech שהוביל בעשורים האחרונים: Mobileye בתחום הרכב האוטונומי, OrCam בטכנולוגיות ראייה מסייעת, AI21 Labs במודלי שפה גנרטיביים, Mentee Robotics ברובוטיקה הומנואידית ו-One Zero בבנקאות דיגיטלית. AAI מציבה אותו כעת בחזית המירוץ העולמי לדור הבא של מודלי הסקה וסוכני AI – מירוץ שבו ישראל הופכת, שוב, לשחקנית מרכזית. (וויקיפדיה)

בשלב זה, בחברה שומרים על איפוק תקשורתי ולא מפרטים על מוצרים קונקרטיים או על לוחות זמנים מסחריים. אבל שילוב של משקיעים מהשורה הראשונה, ענקית חומרה כמו אנבידיה וצוות מחקר מהחוד של ה-AI האקדמי והיישומי – מציבים את דאבל A.I כאחת החברות המסקרנות ביותר בגל הנוכחי של בינה מלאכותית מתקדמת.

הפוסט אנבידיה מצטרפת לגיוס הענק בסטארטאפ ה-AI החדש של אמנון שעשוע AAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Wi-Charge, המפתחת ומשווקת טכנולוגיית העברת חשמל אלחוטית לטווח ארוך, הודיעה על גיוס הון בסבב C בהיקף של 20 מיליון דולר. את הסבב הובילה Standard Investments, זרוע ההשקעות של Standard Industries, לצד השתתפות משקיעים קיימים וחדשים, ובהם קרן ה-EIC של המועצה האירופית לחדשנות.

הכספים שגוייסו מיועדים להרחבת קווי הייצור של החברה, להאצת שילוב טכנולוגיית Wi-Charge במוצרים של יצרני OEM ולהגדלת מערך ההפצה והתמיכה הגלובלית שלה בעולמות הבית החכם, האירוח, הקמעונאות, המכשירים הניידים וכן במכשירי ה-AR והמכשירים הלבישים. עד היום פיתחה Wi-Charge פתרונות רבים המבוססים על קרינת אינפרא-אדום בטוחה, המאפשרת העברת כמה ואטים של הספק למכשירים הנמצאים במרחק של עד עשרה מטרים.

בחודשים האחרונים השיקה החברה מספר מוצרים מסחריים ראשונים, שהדגימו את היכולות המתקדמות של הטכנולוגיה: מסכי E-Ink צבעוניים בקוטר 31 אינץ′ המוזנים אלחוטית, מצלמות LCD לשימוש בנקודות מכירה ומערכת פרסום דיגיטלית חוצת־בית ללא כבלים. מוצרי הבית החכם הראשונים, ובהם מנעולי Alfred החכמים, כבר תומכים בחשמל אלחוטי של Wi-Charge, וצפויים להצטרף אליהם בקרוב פתרונות נוספים בתחומי האינטרנט של הדברים והרפואה המרוחקת.

פיטר מרטורנו, ראש תחום הטכנולוגיה ב-Standard Investments, אמר כי “Wi-Charge עומדת בצומת דרכים שבו טכנולוגיה פורצת דרך, נכסי קניין רוחני מרשימים ותזמון שוק מיטבי מאפשרים לה להוביל את המהפכה של עולם החשמל האלחוטי. השקענו בחברה מתוך אמונה בכושר שלה לענות על ביקושים גדלים והולכים בכל העולם.”

אורי מור, מייסד שותף ומנהל העסקים הראשי של Wi-Charge, הדגיש כי “העברת חשמל אלחוטית נראתה עד כה כחלום רחוק, אך היום היא מציאות המונגשת למגוון המוצרים – החל ממכשירי AR ועד לתצוגות מסחריות חוצות־בית ועשרות חברות כבר משלבות אותה במוצרים שלהן. הגיוס הנוכחי יאפשר לנו להרחיב את הפעילות ולהבטיח שמותגים ויצרנים יהיו בחזית החדשנות.”

לחברה למעלה מ-200 פטנטים ויותר מעשור של מחקר ופיתוח, והיא עתידה להמשיך ולהרחיב את נוכחותה בשווקים בארצות הברית, באירופה ובאסיה. סבב הגיוס הנוכחי מהווה שלב משמעותי במסע של Wi-Charge להפוך את הרעיון של “החשמל ללא כבלים” למיינסטרים עולמי.

הפוסט Wi-Charge מגייסת 20 מיליון דולר להרחבת פלטפורמת החשמל האלחוטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.