חברת הסטארטאפ Elio השלימה סבב גיוס של 21 מיליון דולר לפיתוח חיישנים המיועדים מלכתחילה לעבודה עם מערכות בינה מלאכותית, במקום לצילום תמונות המותאמות לעין האנושית. את הסבב הובילו קרנות ההון סיכון Innovation Endeavors ו-Xora, והשתתפו בו גם קווין וייל, Scribble VC והמשקיעות הקיימות UpWest ו-Resolute Ventures. (StreetInsider.com)

החברה הוקמה בידי המנכ"ל נדב גרוסינגר וסמנכ"ל הטכנולוגיות ניתאי רומנו, שפעלו במשך יותר משני עשורים בתחומי האופטיקה והבינה המלאכותית. השניים היו בין מקימי Pebbles Interfaces הישראלית, שנרכשה בידי פייסבוק, כיום מטא, ולאחר הרכישה עבדו במשך שבע שנים על מערכות החישה הפיזיות ששימשו את משקפי המציאות המדומה והרבודה של החברה.

גרוסינגר היה בעבר גם בין מייסדי ColoRight, שפיתחה טכנולוגיות למדידה ולניתוח של צבעי שיער ונרכשה בידי לוריאל. רומנו התמחה באופטיקה דיפרקטיבית וכיהן בעבר כמדען האופטיקה הראשי בחברת Holo/Or הישראלית.

להעביר את החישוב אל תוך המערכת האופטית

מרבית החיישנים הקיימים מצלמים תמונה או אוספים מערך נתונים קבוע, ולאחר מכן מעבירים את המידע למעבד או למאיץ AI לצורך ניתוח. המשמעות היא שהמערכת נדרשת תחילה לאסוף כמות גדולה של מידע, גם כאשר רק חלק קטן ממנו נחוץ לביצוע המשימה.

הגישה של Elio שונה. החברה משלבת שכבות אופטיות דינמיות הכוללות מיקרו־מראות זעירות, המעבדות ומשנות את האור לפני שהוא מגיע לרכיב החישה. המערכת יכולה לשנות בזמן אמת את זווית המדידה, את מוקד התמונה ואת סוג המידע שהיא אוספת, בהתאם לשאלה שמודל הבינה המלאכותית מנסה לפתור. (Elio)

לדברי החברה, השכבות האופטיות מבצעות אלפי פעולות על האור ומתפקדות באופן הדומה יותר לרשת עצבית מאשר לעדשה קבועה. מודל הבינה המלאכותית לומד את התנהגות המערכת האופטית, מכייל אותה ומתקן את המדידות תוך כדי פעולה.

החברה טוענת כי בדרך זו ניתן לחלץ חתימות פיזיקליות של עצמים וחומרים, ולא להסתפק במידע המופיע בפיקסלים של תמונה רגילה. אותו מודול חומרה יכול גם להחליף מספר חיישנים נפרדים ולרכוש יכולות חדשות באמצעות תוכנה לאחר שכבר הותקן אצל הלקוח.

איתור פגמים מבלי לחתוך את פרוסת הסיליקון

אחד השווקים שאליהם מכוונת Elio הוא תעשיית המוליכים למחצה. ככל שהשבבים נעשים מורכבים יותר ומשלבים מספר רב של שכבות, שבבונים וערוצי קישור באריזה אחת, גדל הקושי לאתר פגמים הנמצאים מתחת לפני השטח.

לדברי החברה, המערכת שלה עשויה לאפשר למהנדסים לבחון מבנים רב־שכבתיים ולאתר פגמים קבורים מבלי לחתוך את פרוסת הסיליקון או לפרק את הרכיב. יכולת כזאת עשויה להיות רלוונטית לבדיקת פרוסות, לבקרת תהליכי ייצור ולניתוח תקלות בשבבים ובאריזות מתקדמות. (StreetInsider.com)

עם זאת, החברה עדיין אינה מוסרת אילו יצרניות שבבים או ספקיות ציוד בוחנות את הטכנולוגיה, מהו קצב המדידה שהיא מסוגלת להשיג והאם המערכת כבר פועלת בסביבות ייצור סדרתיות.

תחומי יישום נוספים כוללים מיקרוסקופיה, רובוטיקה ומערכות ביטחוניות. בתחום המחקר הביולוגי נועדה המערכת לאפשר מעקב אחר תגובת תאים חיים לתרופות ללא צביעה או השמדה של הדגימה. ברובוטיקה היא מיועדת להעניק למכונה כמה יכולות חישה באמצעות מודול אחד, המסוגל לכייל את עצמו ולהחליף את אופן המדידה בהתאם לתנאי הסביבה.

Elio פועלת מסן מטאו שבקליפורניה. כספי הגיוס ישמשו להמשך פיתוח פלטפורמת החישה ולהרחבת הפעילות בתחומי התעשייה, המדע והרובוטיקה.

תגיות: Elio, נדב גרוסינגר, ניתאי רומנו, חיישנים, בינה מלאכותית, אופטיקה, בדיקת שבבים, פרוסות סיליקון, אריזה מתקדמת, גיוס הון, מטא

הפוסט יוצאי מטא גייסו 21 מיליון דולר לפיתוח חיישנים שבהם הבינה המלאכותית קובעת מה למדוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Blue Origin, חברת החלל שהקים ג'ף בזוס, מנהלת לפי דיווחים מגעים לגיוס פרטי של 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד דולר לפני ההשקעה. מדובר בגיוס החיצוני הראשון בתולדות החברה, ולא בהנפקה לציבור או ברישום מניות בבורסה.

לפי Reuters, חברת ההשקעות Coatue Management צפויה להוביל את הסבב עם השקעה של כ־4 מיליארד דולר, ואילו בזוס צפוי להזרים שני מיליארד דולר נוספים. Blue Origin לא אישרה את פרטי העסקה, והיא עדיין עשויה להשתנות או שלא להגיע להשלמה.

במשך יותר מ־25 שנה מומנה Blue Origin בעיקר מכספו האישי של בזוס. המעבר למשקיעים מוסדיים משקף את הגידול החד בצורכי ההון של החברה, המפתחת במקביל משגרים, מנועים, נחתות ירח, חלליות ורשתות לוויינים.

הפרויקט המרכזי הוא משגר ניו גלן, המיועד לשיגורי לוויינים מסחריים, משימות של נאס"א ושיגורים ביטחוניים. השלב הראשון של המשגר תוכנן לשימוש חוזר בלפחות 25 טיסות, והוא מסוגל לשאת עד 45 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ. שבעה מנועי BE-4 מניעים את השלב הראשון, ואילו השלב העליון משתמש בשני מנועי BE-3U.

במאי 2026 נפגע פרויקט ניו גלן כאשר משגר התפוצץ במהלך ניסוי הצתה סטטי במתחם השיגור בקייפ קנוורל. החברה החלה בשיקום האתר, שבו השקיעה יותר ממיליארד דולר, ומקווה לחדש את השיגורים עוד השנה.

הגיוס נועד גם לתמוך בפעילות הירח של Blue Origin. החברה מפתחת את נחתת בלו מון עבור תוכנית ארטמיס של נאס"א, וכן גרסת מטען לא־מאוישת. במאי קיבלה החברה חוזה נוסף בהיקף של 188 מיליון דולר להעברת כלי רכב ומטענים לקוטב הדרומי של הירח.

תחום חדש נוסף הוא תשתיות מחשוב בחלל. לפי דיווחים והגשות רגולטוריות, Project Sunrise של Blue Origin עשוי לכלול עד 51,600 לוויינים שישמשו כמרכזי נתונים במסלול. אם התוכנית תתממש, היא תדרוש כמויות גדולות של מעבדים, מאיצי AI, זיכרונות, רכיבי תקשורת אופטית, מערכות אספקת חשמל ופתרונות קירור מותאמים לחלל.

מבחינת תעשיית האלקטרוניקה והשבבים, הגיוס עשוי ליצור בעתיד שוק נוסף למחשוב מוקשח, תקשורת בין־לוויינית, רכיבי הספק וחומרה העמידה בקרינה. עם זאת, תוכניות למרכזי נתונים בחלל עדיין ניצבות בפני מגבלות קשות של שיגור, פיזור חום, תחזוקה ואורך חיי הרכיבים.

המהלך מגיע לאחר הנפקת SpaceX, שהגבירה את התיאבון של המשקיעים לחברות חלל. ואולם Blue Origin עדיין מפגרת משמעותית אחרי SpaceX בקצב השיגורים ובהכנסות. הצלחת הגיוס תספק לה משאבים, אך המבחן המרכזי יהיה יכולתה להפוך את ניו גלן למערכת שיגור סדירה ואת פרויקטי הירח והלוויינים לעסקים פעילים.

הפוסט בלו אוריג'ין מבקשת לגייס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ הישראלית Q-Factor הודיעה על השלמת סבב סיד בהיקף של 24 מיליון דולר. החברה פועלת בתחום המחשוב הקוונטי המבוסס על מערכי אטומים ניטרליים, ומציגה יעד שאפתני במיוחד: פיתוח ארכיטקטורה שתאפשר להגדיל את המערכות הקיימות מהיקף של אלפי קיוביטים למאות אלפים ואף למיליונים. לפי המידע שצירפת, את הסבב הובילו הקרנות NFX ו-TPY Capital, בהשתתפות Intel Capital, Korea Investment Partners, Deep33 ו-Matias Ventures, לצד מענק מרשות החדשנות. הטכניון ומכון ויצמן למדע, באמצעות חברת "ידע", נמנים עם בעלי המניות בחברה.

Q-Factor פועלת בזירה שנחשבת כיום לאחת המבטיחות בעולם המחשוב הקוונטי. אטומים ניטרליים נחשבים מועמדים חזקים לקיוביטים, משום שהם יציבים מטבעם, מסוגלים לשמור מידע קוונטי לאורך זמן וניתנים לשליטה באמצעות לייזרים, בלי להישען על מערכות קירור קיצוני או תשתיות חיווט מורכבות במיוחד. עם זאת, אחת המגבלות המרכזיות של התחום היא הסקייל: גם הפלטפורמות המתקדמות ביותר עדיין רחוקות מאוד ממספר הקיוביטים שנדרש כדי לייצר ערך עסקי מעשי ורחב. Q-Factor טוענת כי הפתרון אינו יכול להסתכם בשיפורים הדרגתיים, אלא מחייב קפיצת מדרגה תכנונית.

לשם כך גובשה החברה סביב צוות מייסדים בעל רקע מדעי עמוק במיוחד. על פי הפרטים שנמסרו, החברה נוסדה ב-2026 בידי פרופ' ניר דודזון, לשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע; פרופ' עופר פירסטנברג ממכון ויצמן, מומחה לאופטיקה קוונטית ואטומי רידברג; פרופ' יואב שגיא מהטכניון, מהחוקרים הבולטים בתחום מניפולציה של אטומים ניטרליים; וד"ר גיא רז, פיזיקאי בעל ניסיון ביזמות ובהובלה טכנולוגית במיזמי דיפטק. לפי החברה, שלושת החוקרים האקדמיים עומדים מאחורי עשרות שנות מחקר בסיסי שהניח את אבני היסוד למערכות מבוססות אטומים ניטרליים, ואילו רז מביא עמו ניסיון בהקמה ובהגדלה של חברות טכנולוגיה עמוקות.

המסר המרכזי של Q-Factor הוא שהדור הנוכחי של מחשבים קוונטיים מבוססי אטומים ניטרליים נתקל בצווארי בקבוק ארכיטקטוניים ברורים. לכן, החברה מציגה גישה חדשה שמטרתה לאפשר סקיילביליות רציפה ולא רק שיפור נקודתי של רכיב זה או אחר. אם תצליח, היא עשויה לסייע להפוך את התחום ממחקר מתקדם אך מוגבל לפלטפורמה בעלת פוטנציאל יישומי של ממש, עבור תעשיות שזקוקות לכוח חישוב קוונטי בהיקף גדול.

בקרב המשקיעים מדגישים את השילוב בין מצוינות מדעית להבנה מסחרית. פרופ' עופר פירסטנברג, ממייסדי החברה והמדען הראשי שלה, אמר כי תחום המחשוב הקוונטי זקוק כיום למהפכה ולא רק להתקדמות הדרגתית, וכי הארכיטקטורה שפיתחה החברה נועדה להוביל מערכות מבוססות אטומים ניטרליים מאלפי קיוביטים למיליונים ואף מעבר לכך. גם בקרנות שהובילו את הסבב הדגישו כי מדובר בצוות בעל יתרון ייחודי: מצד אחד מומחיות עמוקה בפיזיקה אטומית, ומצד אחר הבנה ברורה של הדרך הארוכה הנדרשת כדי להפוך ידע מדעי למוצר מסחרי.

אם החברה תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, Q-Factor עשויה להפוך לאחת השחקניות הישראליות המסקרנות ביותר בדור הבא של המחשוב הקוונטי. בשלב זה מדובר עדיין בחברת סיד צעירה, אך עצם השילוב בין הון סיכון, מוסדות מחקר ישראליים מובילים וצוות מייסדים בעל מוניטין בינלאומי, מציב אותה בעמדה מעניינת במרוץ לפיתוח מחשב קוונטי סקיילבילי באמת.

הפוסט Q-Factor גייסה 24 מיליון דולר לפיתוח מחשוב קוונטי מבוסס אטומים ניטרליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפ הבינה המלאכותית AAI (דאבל A.I), שהקים פרופ' אמנון שעשוע לפני כשנתיים, הפך רשמית לאחד מגיוסי העומק המרשימים ביותר בזירת ה-AI הישראלית: החברה גייסה 200 מיליון דולר בסבב השקעה חדש, שבו הצטרפה גם ענקית השבבים אנבידיה. סך הגיוסים של החברה מגיע כעת ל־221 מיליון דולר, לפי שווי של כ-מיליארד דולר – סטטוס יוניקורן, עוד לפני השקה של מוצר מסחרי. (גלובס)

סבב הגיוס הובל על ידי קרן ההון־סיכון האמריקאית Lightspeed, מהשמות החזקים בהייטק העולמי ובזירת הסטארטאפים הישראלית. לצידה השתתפו בסבב ענקיות השקעה נוספות: זרוע ההשקעות של מייקל דל (DTC), בסמר, פיטנגו פירסט, גרינפילד, BRM – וכעת גם אנבידיה, שהפכה לשחקנית מפתח בכל מה שקשור לתשתיות AI עתירות חישוב.

AAI הוקמה באוגוסט 2023 ונרשמה תחילה בירושלים, וכיום היא פועלת ממשרדים ברמת גן. לצדו של שעשוע, שמכהן כמנכ"ל, נמנים על צוות המייסדים פרופ' שי שלו-שוורץ, ה-CTO של מובילאיי ושותפו של שעשוע גם ב-Mentee Robotics, וכן קבוצת חוקרים שהיו תלמידי וחוקרי עבר בקבוצות המחקר של שעשוע: פרופ' יואב לוין, פרופ' אור שריר, ד"ר נעם וייס וד"ר גל בנימיני. מדובר בצוות שמגיע מצומת של מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי החיים – ומכוון לבעיות העמוקות ביותר של בינה מלאכותית. (AAI)

למרות היקף הגיוס, AAI עדיין פועלת "מתחת לרדאר": אין מוצר מסחרי, והקוד הפתוח העיקרי שיצא ממנה עד כה הוא מאמרים ומסגרות מחקר – למשל FormulaOne, דאטה־סט לבחינת יכולות הסקה אלגוריתמית של מודלים גדולים, שמנסה למדוד עומק חשיבה מעבר לשאלות קלאסיות של תכנות תחרותי.

הלב הטכנולוגי של דאבל A.I הוא לא עוד מודל שפה כללי, אלא מה שהחברה מכנה "בינה מלאכותית מומחית" (AEI – Expert AI): מערכות שמחקות את דרך החשיבה של מומחים אנושיים – מדענים, מהנדסים, מתמטיקאים – ומתמקדות בפתרון בעיות ספציפיות ומורכבות, תוך למידה מתמשכת מניסויים ומידע חדש. הרעיון הוא ליצור "סוכני AI" (AI Agents) שמסוגלים לא רק לענות על שאלות, אלא לפרק בעיות, להריץ ניסויים חישוביים, לעדכן את ההשערות שלהם – ולקבל החלטות בסגנון של חוקר מנוסה.

הגישה הזו מציבה את AAI באמצע הדרך בין שחקני ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) שמנסים לדמות "מוח אנושי כללי", לבין חברות שמסתפקות במודלים גנרטיביים שמייצרים טקסט ותמונות. דאבל A.I מכוונת ל-AI שמתמחה בתחומים מוגדרים, אך מסוגל לבצע בהם שרשרת הסקות עמוקה, ולהציע פתרונות הנראים כמו עבודה של צוות מומחים אנושי – רק בקצב של מחשב־על.

מעבר למשקיעים, עצם הצטרפות אנבידיה לסיבוב הנוכחי מסמנת גם זווית תשתיתית: AEI וסוכני AI עתירי חישוב זקוקים לכוח GPU, לזיכרון מסיבי ולמערכות בקנה מידה גדול, ואנבידיה הופכת בשנים האחרונות לספקית ברירת המחדל של תשתיות כאלה. מבחינתה, השקעה ב-AAI משתלבת היטב באסטרטגיה של בניית אקו־סיסטם סביב שבבי ה-AI והפלטפורמות התוכנתיות שלה. (גלובס)

עבור שעשוע, זהו חוליה נוספת בשרשרת מיזמי ה-deep tech שהוביל בעשורים האחרונים: Mobileye בתחום הרכב האוטונומי, OrCam בטכנולוגיות ראייה מסייעת, AI21 Labs במודלי שפה גנרטיביים, Mentee Robotics ברובוטיקה הומנואידית ו-One Zero בבנקאות דיגיטלית. AAI מציבה אותו כעת בחזית המירוץ העולמי לדור הבא של מודלי הסקה וסוכני AI – מירוץ שבו ישראל הופכת, שוב, לשחקנית מרכזית. (וויקיפדיה)

בשלב זה, בחברה שומרים על איפוק תקשורתי ולא מפרטים על מוצרים קונקרטיים או על לוחות זמנים מסחריים. אבל שילוב של משקיעים מהשורה הראשונה, ענקית חומרה כמו אנבידיה וצוות מחקר מהחוד של ה-AI האקדמי והיישומי – מציבים את דאבל A.I כאחת החברות המסקרנות ביותר בגל הנוכחי של בינה מלאכותית מתקדמת.

הפוסט אנבידיה מצטרפת לגיוס הענק בסטארטאפ ה-AI החדש של אמנון שעשוע AAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Wi-Charge, המפתחת ומשווקת טכנולוגיית העברת חשמל אלחוטית לטווח ארוך, הודיעה על גיוס הון בסבב C בהיקף של 20 מיליון דולר. את הסבב הובילה Standard Investments, זרוע ההשקעות של Standard Industries, לצד השתתפות משקיעים קיימים וחדשים, ובהם קרן ה-EIC של המועצה האירופית לחדשנות.

הכספים שגוייסו מיועדים להרחבת קווי הייצור של החברה, להאצת שילוב טכנולוגיית Wi-Charge במוצרים של יצרני OEM ולהגדלת מערך ההפצה והתמיכה הגלובלית שלה בעולמות הבית החכם, האירוח, הקמעונאות, המכשירים הניידים וכן במכשירי ה-AR והמכשירים הלבישים. עד היום פיתחה Wi-Charge פתרונות רבים המבוססים על קרינת אינפרא-אדום בטוחה, המאפשרת העברת כמה ואטים של הספק למכשירים הנמצאים במרחק של עד עשרה מטרים.

בחודשים האחרונים השיקה החברה מספר מוצרים מסחריים ראשונים, שהדגימו את היכולות המתקדמות של הטכנולוגיה: מסכי E-Ink צבעוניים בקוטר 31 אינץ′ המוזנים אלחוטית, מצלמות LCD לשימוש בנקודות מכירה ומערכת פרסום דיגיטלית חוצת־בית ללא כבלים. מוצרי הבית החכם הראשונים, ובהם מנעולי Alfred החכמים, כבר תומכים בחשמל אלחוטי של Wi-Charge, וצפויים להצטרף אליהם בקרוב פתרונות נוספים בתחומי האינטרנט של הדברים והרפואה המרוחקת.

פיטר מרטורנו, ראש תחום הטכנולוגיה ב-Standard Investments, אמר כי “Wi-Charge עומדת בצומת דרכים שבו טכנולוגיה פורצת דרך, נכסי קניין רוחני מרשימים ותזמון שוק מיטבי מאפשרים לה להוביל את המהפכה של עולם החשמל האלחוטי. השקענו בחברה מתוך אמונה בכושר שלה לענות על ביקושים גדלים והולכים בכל העולם.”

אורי מור, מייסד שותף ומנהל העסקים הראשי של Wi-Charge, הדגיש כי “העברת חשמל אלחוטית נראתה עד כה כחלום רחוק, אך היום היא מציאות המונגשת למגוון המוצרים – החל ממכשירי AR ועד לתצוגות מסחריות חוצות־בית ועשרות חברות כבר משלבות אותה במוצרים שלהן. הגיוס הנוכחי יאפשר לנו להרחיב את הפעילות ולהבטיח שמותגים ויצרנים יהיו בחזית החדשנות.”

לחברה למעלה מ-200 פטנטים ויותר מעשור של מחקר ופיתוח, והיא עתידה להמשיך ולהרחיב את נוכחותה בשווקים בארצות הברית, באירופה ובאסיה. סבב הגיוס הנוכחי מהווה שלב משמעותי במסע של Wi-Charge להפוך את הרעיון של “החשמל ללא כבלים” למיינסטרים עולמי.

הפוסט Wi-Charge מגייסת 20 מיליון דולר להרחבת פלטפורמת החשמל האלחוטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.