רשות החדשנות מדווחת כי במסגרת קרן יוזמה נחתמו עד כה הסכמי השקעה בהיקף של כ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות. לפי ההודעה, עם השלמת הסגירה המלאה של הקרנות, סכומים אלה צפויים להוביל לגיוס מוערך כולל של מעל 2 מיליארד דולר, כאשר השקעות נוספות מתוכננות במהלך 2026.

לקרן שני מסלולים מרכזיים: מסלול תמרוץ השקעת מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות, ומסלול קרנות דיפטק (Fund of Funds) להשקעה ישירה בקרנות המתמחות בטכנולוגיות עמוקות.

במסלול תמרוץ המוסדיים, התחייבו עד כה גופים מוסדיים להשקעות כוללות של כ־365 מיליון דולר ב־11 קרנות ישראליות, מתוכן כ־79 מיליון דולר הם כספי קרן יוזמה. על פי ההודעה, התחייבויות אלה צפויות להוביל לגיוסי קרנות בסך משוער של לפחות מיליארד דולר. ברשות החדשנות מציינים כי המסלול השלים כעת את שלב היישום הראשון, עם “עמידה באבן דרך משמעותית” בדמות התחייבויות של מאות מיליוני דולרים מצד מוסדיים ישראליים, והדגמה של יכולת המנגנון לחולל שינוי בשוק בפועל.

במסלול קרנות הדיפטק, אושרו השקעות ישירות של כ־85 מיליון דולר ב־9 קרנות נוספות, אל מול יעד גיוס כולל של מיליארד דולר. לפי תנאי המסלול, הקרנות שאושרו בדצמבר מחויבות להגיע לסגירה ראשונה בתוך חצי שנה ממועד האישור – דרישה שנועדה, לפי ההודעה, להאיץ את תהליכי הגיוס ולאפשר התחלת פעילות השקעה כבר בטווח הקצר. הקרנות מיועדות לשלבים שונים של השקעה – מהשלבים המוקדמים ועד לשלבים מאוחרים – ובסקטורים מגוונים, בהם שבבים, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטום ואגרו־פודטק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ מסר כי “באמצעות קרן יוזמה אנו מזרימים הון ממשלתי שמניע השקעות פרטיות בהיקפים של מיליארדי דולרים, מחזק את קרנות ההון סיכון המקומיות ומבטיח רציפות השקעה גם בתקופות מאתגרות”. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל הדגישה כי טכנולוגיות עמוקות “דורשות הון סבלני, מומחיות וליווי לאורך זמן”, וכי המהלך “מחבר בין מדיניות ממשלתית, הון פרטי ויזמות פורצת דרך”. מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי על רקע ירידה חדה בגיוסי קרנות הון סיכון בשנים האחרונות, הקרן נועדה לעודד את משקיעי הקרנות “לרדת מן הגדר”, וכי קרן יוזמה תמשיך להשקיע גם בשנת 2026. סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט, ציין כי “יוזמה 2.0” נועדה להגדיל השקעה מקומית בהייטק וליצור יציבות מימונית לטווח ארוך, וכי מסלול הדיפטק החדש יסייע לקרנות המתמחות בטכנולוגיה עמוקה לגשר על אתגרי המימון.

לפי ההודעה, במסלול המוסדיים משתתפים 11 גופים מוסדיים מובילים שלהם הוקצו כ־140 מיליון דולר, ומתוכם נוצלו ב־2025 כ־79 מיליון דולר מתקציב הרשות, שמונפו להתחייבויות השקעה כוללות של כ־365 מיליון דולר. יתרת ההשקעות במסגרת המסלול צפויה להתבצע ב־2026. במסלול הדיפטק, 9 הקרנות שזכו להשקעה צפויות להשלים סגירה ראשונה בחודשים הקרובים, וסגירה סופית בטווח של כ־18 חודשים לאחר מכן, בהתאם לתנאי המסלול.

הפוסט קרן יוזמה: נחתמו הסכמי השקעה בכ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, פרופ' פרץ לביא, הגיש לשרת החדשנות והמדע גילה גמליאל את הדו"ח השנתי של המועצה המציג תמונת מצב המו"פ האזרחי בישראל לשנת 2023. הדו"ח מצביע על מגמות מסוכנות המאיימות על חוסנה הכלכלי והלאומי של ישראל בטווח הזמן הקרוב: המשק הישראלי פיתח תלות משמעותית בתעשיית ההייטק (48.3%  מהייצוא), ניכרת ירידה מתמשכת בהיקף ההשקעות בהייטק וגיוסי הון שהחריפה לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב–7 לאוקטובר. שיעור תקציבי המו"פ הממומנים על ידי גורמים מחו"ל (54%) נחשב חריג וגבוה משמעותית בכל קנה מידה בהשוואה לנהוג במדינות העולם. ועלול לחשוף את תעשיית ההייטק הישראלית ואת המשק כולו לסחרור ומשבר במצב בו תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל. כפועל יוצא המועצה ממליצה לממשלה להכריז על תוכנית אסטרטגית להורדת התלות במימון המו"פ העסקי בגורמים זרים, הגדלת השקעות המו"פ הממשלתיות, הגדלת מספר הסטודנטים למדעים לרבות סטודנטים לתואר שלישי וחיזוק את העיר ב"ש מבחינת מו"פ ואקטוסיסטם חדשני.                                                                                   

הדוח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) נועד להציג תמונת מצב של המו"פ האזרחי בישראל לשנת 2023 מתוך ראייה רחבה ושימת דגש על התפתחותה האיכותית והטכנולוגית של ישראל, תוך התייחסות לפעילות עבודת המולמו"פ במסגרת ועדותיה (חינוך מדעי, אקדמיה -משק, תשתיות מו"פ, מצוינות מדעית וסביבה), מצב המו"פ של ישראל על מרכיביו השונים הכוללים: השקעה ממשלתית במו"פ, מצב הפרסומים המדעיים, רישום פטנטים, תמונת מצב של ההשכלה הגבוהה והלימודים למדעים בהשוואות שונות (לרבות השוואה בינ"ל), מצב החינוך למדעים בקרב תלמידי התיכון של ישראל ומצב המו"פ בערים המרכזיות של ישראל: ת"א, חיפה, ירושלים וב"ש.

כל אלו מאפשרים להבין כיצד יש לקדם את המו"פ בישראל ומאפשרים להמליץ למקבלי ההחלטות המלצות על מדיניות לאומית, כאשר בשנה זו ישנה גם התייחסות למצב המו"פ בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

נתוניה הכלכליים של ישראל בעשור האחרון מלמדים כי תלותה של כלכלת ישראל בתעשיית ההייטק, התהדקה. ההייטק הישראלי מהווה מרכיב מרכזי בתל"ג, בצמיחה ובייצוא. בעוד שבשנת 2012 יצוא ההייטק עמד על 37.2%, בשנת 2023 הוא חצה את ה-50%. הבסיס המרכזי לתעשיית ההייטק המשגשגת של ישראל הוא תשתיות המחקר והפיתוח שלה שמעודדות חדשנות, יזמות ועיסוק מעמיק במדעים. תשתיות אלו מבוססות על מערכות חינוך מתקדמות ומפותחות, מוסדות להשכלה גבוהה מצויינים – המעודדים לחשיבה מדעית עצמאית ואיכותית, ועבודות מחקר מעמיקות. אלו בסופו של דבר מניבים תוצר גבוה, כשחשוב לזכור כי כל זה לא יכול לצמוח ללא כח אדם איכותי.

כ-60% ממסיימי התיכון בישראל, שנבחנו לבגרות בישראל, עומדים בדרישות הסף לקבלה לאוניברסיטאות, מתוכם 21% נבחנים בבגרות 5 יח' למתימטיקה, והם הפוטנציאל להשתלב בענף ההייטק של ישראל. מבחינת היקף תעשיית ההייטק הישראלית, מבחינת משרות שכיר, בישראל (2023) ישנן כ-400 אלף משרות שכירים/ות בענף ההייטק, ועוד 100 אלף שכירים/ות במשרות טכנולוגיות בשאר המשק, המהווים סה"כ כ-10% ממשרות השכיר בישראל.

אמנם ישראל מובילה בהשקעות במו"פ, אך יותר מ-90% ממנו מבוצע וממומן ע"י המגזר העסקי וגורמים זרים – בעוד שעשור שלם ישראל שגשגה בתחום ההייטק ורשמה הישגים רבים, הן בגיוסי חברות והן בכניסת משקיעים זרים לישראל, בשנת 2023 נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם חשש למשבר ברמה העולמית, אשר נתן אותותיו גם בישראל עת נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק, בגיוסי הון בחברות ההזנק ובגיוסי קרנות ההון סיכון, והסתיימה ברבעון רביעי קשה במיוחד, לאחר מתקפת הטרור של החמאס ב-7 לאוקטובר.

מתקפה זו השפיעה גם על גיוסי חברות ההזנק שרשמו ירידה בגיוסים ברבעון האחרון של שנת 2023, וזאת בניגוד לשינוי מגמת הגיוסים, שחזרה להיות חיובית ברחבי העולם, לפיכך בשנה זו יש חשיבות רבה בבחינת הנתונים המוצגים בדו"ח המולמו"פ, לרבות ההמלצות להתמודדות האקדמיה הישראלית אל מול האנטישמיות הגואה בקמפוסים ברחבי העולם בעיקר לאחר מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר.

בשלושת העשורים האחרונים ישראל מובילה בפער גדול במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג. מתחת לישראל נמצאת קוריאה (4.8%), טאיוון (3.8%) וארה"ב עם (3.5%). בקוריאה מדד זה עלה ביותר מ-50% בעשור האחרון, ומשנת 2012 הוא עולה ומתקרב למדד של ישראל. בעשור האחרון, גם מדינות נוספות כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון נמצאות במגמת עלייה מתמדת.

מבחינת המגזר שמבצע את המו"פ בישראל, 92% מהמו"פ האזרחי בשנת 2022 בוצע ע"י המגזר העסקי וכ- 6% – ע"י ההשכלה הגבוהה, כאשר יותר מ-50% ממנו ממומן ע"י גורמים זרים. יחס זה נשאר כמעט קבוע משנת 2000. אם משווים נתון זה לעולם בישראל, שיעור ביצוע מו"פ ע"י המגזר העסקי ישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. וגם ערכו המוחלט גבוה יותר ממדינות היחוס לישראל כמו בלגיה, נורבגיה, ודנמרק.

אמנם ישראל מובילה בהשקעות במו"פ, אך יותר מ-90% ממנו מבוצע וממומן ע"י המגזר העסקי וגורמים זרים – בעוד שעשור שלם ישראל שגשגה בתחום ההייטק ורשמה הישגים רבים, הן בגיוסי חברות והן בכניסת משקיעים זרים לישראל, בשנת 2023 נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם חשש למשבר ברמה העולמית, אשר נתן אותותיו גם בישראל עת נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק, בגיוסי הון בחברות ההזנק ובגיוסי קרנות ההון סיכון, והסתיימה ברבעון רביעי קשה במיוחד, לאחר מתקפת הטרור של החמאס ב-7 לאוקטובר.

מתקפה זו השפיעה גם על גיוסי חברות ההזנק שרשמו ירידה בגיוסים ברבעון האחרון של שנת 2023, וזאת בניגוד לשינוי מגמת הגיוסים, שחזרה להיות חיובית ברחבי העולם, לפיכך בשנה זו יש חשיבות רבה בבחינת הנתונים המוצגים בדו"ח המולמו"פ, לרבות ההמלצות להתמודדות האקדמיה הישראלית אל מול האנטישמיות הגואה בקמפוסים ברחבי העולם בעיקר לאחר מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר.

בשלושת העשורים האחרונים ישראל מובילה בפער גדול במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג. מתחת לישראל נמצאת קוריאה (4.8%), טאיוון (3.8%) וארה"ב עם (3.5%). בקוריאה מדד זה עלה ביותר מ-50% בעשור האחרון, ומשנת 2012 הוא עולה ומתקרב למדד של ישראל. בעשור האחרון, גם מדינות נוספות כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון נמצאות במגמת עלייה מתמדת.

מבחינת המגזר שמבצע את המו"פ בישראל, 92% מהמו"פ האזרחי בשנת 2022 בוצע ע"י המגזר העסקי וכ- 6% – ע"י ההשכלה הגבוהה, כאשר יותר מ-50% ממנו ממומן ע"י גורמים זרים. יחס זה נשאר כמעט קבוע משנת 2000. אם משווים נתון זה לעולם בישראל, שיעור ביצוע מו"פ ע"י המגזר העסקי ישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. וגם ערכו המוחלט גבוה יותר ממדינות היחוס לישראל כמו בלגיה, נורבגיה, ודנמרק.

אמנם ישראל מובילה בהשקעות במו"פ, אך יותר מ-90% ממנו מבוצע וממומן ע"י המגזר העסקי וגורמים זרים

– בעוד שעשור שלם ישראל שגשגה בתחום ההייטק ורשמה הישגים רבים, הן בגיוסי חברות והן בכניסת משקיעים זרים לישראל, בשנת 2023 נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם חשש למשבר ברמה העולמית, אשר נתן אותותיו גם בישראל עת נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק, בגיוסי הון בחברות ההזנק ובגיוסי קרנות ההון סיכון, והסתיימה ברבעון רביעי קשה במיוחד, לאחר מתקפת הטרור של החמאס ב-7 לאוקטובר.

מתקפה זו השפיעה גם על גיוסי חברות ההזנק שרשמו ירידה בגיוסים ברבעון האחרון של שנת 2023, וזאת בניגוד לשינוי מגמת הגיוסים, שחזרה להיות חיובית ברחבי העולם, לפיכך בשנה זו יש חשיבות רבה בבחינת הנתונים המוצגים בדו"ח המולמו"פ, לרבות ההמלצות להתמודדות האקדמיה הישראלית אל מול האנטישמיות הגואה בקמפוסים ברחבי העולם בעיקר לאחר מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר.

בשלושת העשורים האחרונים ישראל מובילה בפער גדול במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג. מתחת לישראל נמצאת קוריאה (4.8%), טאיוון (3.8%) וארה"ב עם (3.5%). בקוריאה מדד זה עלה ביותר מ-50% בעשור האחרון, ומשנת 2012 הוא עולה ומתקרב למדד של ישראל. בעשור האחרון, גם מדינות נוספות כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון נמצאות במגמת עלייה מתמדת.

מבחינת המגזר שמבצע את המו"פ בישראל, 92% מהמו"פ האזרחי בשנת 2022 בוצע ע"י המגזר העסקי וכ- 6% – ע"י ההשכלה הגבוהה, כאשר יותר מ-50% ממנו ממומן ע"י גורמים זרים. יחס זה נשאר כמעט קבוע משנת 2000. אם משווים נתון זה לעולם בישראל, שיעור ביצוע מו"פ ע"י המגזר העסקי ישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. וגם ערכו המוחלט גבוה יותר ממדינות היחוס לישראל כמו בלגיה, נורבגיה, ודנמרק.

הפוסט דו"ח המולמו"פ: המשק הישראלי פיתח תלות משמעותית ומסוכנת בתעשיית ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.