השקעת הענק היא בשורה משמחת לשוק השבבים הישראלי אך באותה עת מעלה כמה שאלות מהותיות: האם יש הצדקה כלכלית להקמת מפעל שכזה בישראל? האם קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר מסוגלת להרים פרויקט תעשייתי בסדר גודל של מילארד וחצי דולר? ומה המשמעות הלאומית של הקמת מפעל שבבים עצמאי בדרום הארץ?

ישראל נחשבת כיום למעצמת תכנון שבבים, אך איננה מעצמת ייצור. עד כה, המפעלים הגדולים בארץ נבנו על ידי תאגידי ענק בינלאומיים: אינטל בקריית גת ומפעל טאואר במגדל העמק (שנוסד במקור על ידי נשיונל סמיקונדקטור). לכן ההחלטה של AWZ להקים מפעל פרטי חדש היא הפתעה לטובה.

אמנם לא מדובר במפעל ליצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות ננומטריות אך הייצור של שבבים מתרכובות III-V מתייחס לשימוש בחומרים מיוחדים ממשפחת יסודות הקבוצה השלישית והחמישית בטבלה המחזורית (כמו גליום, אינדיום, ארסן, פוספור), כדי ליצור שבבים מתקדמים עם ביצועים גבוהים בהרבה משבבי סיליקון רגילים.  תרכובות III-V משמשות לתחומים מתקדמים כגון: תקשורת מהירה, מערכות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, פתרונות G5 ויישומים ביטחוניים. כיום ישראל תלויה בייבוא רכיבים כאלה, והקמת מפעל מקומי עשויה לצמצם את התלות הזו ולחזק את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית שלנו. לא במקרה משרד הביטחון ומפא"ת מעורבים בפרויקט. יחד עם זאת לא מדובר בהקמת מפעל ליצור שבבים דיגיטלים כמו המפעלים הקיימים בטיוואן וקוריאה שעלות בנייתן יכולה להסתכם בכ- 20 מילארד דולר למפעל.

מעבר לכך, ההקמה באשקלון היא אמירה חברתית וכלכלית. הדרום, שספג פגיעות קשות באירועי 7 באוקטובר, זקוק למנועי צמיחה חדשים. מפעל כזה יכול לייצר אלפי משרות איכותיות, למשוך מהנדסים ויזמים, ולהפוך את אשקלון למוקד חדשנות אזורי.

אך האם יש למפעל שכזה הצדקה כלכלית?

הקמת מפעל שבבים היא אחת ההשקעות הכבדות ביותר בעולם התעשייה. אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים במפעליה, טאואר נבנתה על ידי תאגיד בינלאומי עם גב פיננסי עצום. לעומת זאת AWZ היא קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר, סכום מכובד אך קטן יחסית לעולם השבבים.

כאן עולה השאלה: האם קרן בסדר גודל כזה יכולה לממן פרויקט שמוערך בכ-5 מיליארד ש"ח? התשובה מורכבת. מצד אחד, ברור שהקרן לבדה אינה יכולה לשאת את מלוא ההשקעה. מצד שני, המודל שהוצג – Open Fab – מאפשר שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ותאגידים. כלומר, המימון עשוי להגיע משילוב של השקעות פרטיות, סיוע ממשלתי, שיתופי פעולה תעשייתיים וכניסת שותפים אסטרטגיים.

חשוב לציין כי  AWZאינה מתיימרת להיות אינטל אוTSMC . היא מתכוונת להקים מפעל בקנה מידה בינוני, המתמקד בטכנולוגיות נישה מתקדמות ולא יכלול יצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות יצור של ננומטרים בודדים.

מצד שני המיזם של AWZ מתוכנן לשלב בין ייצור, אריזה מתקדמת (advanced packaging), שירותי design והכשרת כוח אדם – הכל תחת קורת גג אחת. זהו מודל אינטגרטיבי שיכול להרחיב את שרשרת הערך המקומית וליצור רציפות ייצורית בישראל.

עם זאת, הסיכונים אינם מבוטלים. ראשית, לא פורסמו לוחות זמנים או קיבולות ייצור. שנית, לא ברור מה יהיה היקף הסיוע הממשלתי שקרן AWZ מצפה לקבל. שלישית, התחרות העולמית בתחום השבבים עצומה, ולא בטוח שישראל יכולה להתחרות בעליוית הייצור של אותם שבבים בסין, טאיוואן או ארה"ב.

אם כך האם מדובר בהחלטה אסטראטגית נכונה?

כאשר באים לבחון האם המפעל ישתלם כלכלית, יש לשאול גם האם ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להקים אותו. בעולם שבו שרשראות אספקה נשברות, טכנולוגיות מתקדמות הופכות לנכס אסטרטגי ובמצבה הבטחוני של ישראל עליה לשמר גם יכולות יצור עצמאיות. לכן מפעל יצור שבבים בדרום הארץ הוא לא רק השקעה, הוא גם ביטוח לאומי לעתיד. כעת נותר רק לקוות כי קרן AWZ בסיוע מדינת ישראל ידאגו לא רק לגזירת הסרטים ולהפרחת סיסמאות אלא יממשו את הקמת המפעל שיש סיבות רבות וטובות להקמתו.

הפוסט מפעל השבבים של AWZ באשקלון – בין חזון למציאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין, אשר מהווה יצרנית עיקרית של חומרים קריטיים לתעשיית המוליכים למחצה, הגבילה את יצואם של מתכות חשובות כמו גליום וגרמניום, דבר המעורר חששות גוברים ממחסור בשבבים במערב. הגבלות אלו, שהחלו באוגוסט 2023, הובילו לעיכובים בשרשראות האספקה ולעלייה במחירי המתכות, במיוחד באירופה.

גליום וגרמניום הם מתכות נדירות המשמשות בייצור שבבים, ציוד תקשורת, ובמערכות צבאיות. בשנת 2022, סין הייתה היצרנית הגדולה ביותר של גליום בעולם, והייתה אחראית ליותר מ-98% מייצור הגלובלי. גם בייצור גרמניום, סין מובילה עם 60% מהתפוקה העולמית.

ההגבלות הוכרזו ביולי 2023 ונכנסו לתוקפן באוגוסט אותה שנה, ובעקבותיהן נרשמה ירידה משמעותית ביצוא המתכות מסין. כך, יצוא הגרמניום מסין ירד מ-13,514 קילוגרם במחצית השנייה של 2023 ל-12,410 קילוגרם במחצית הראשונה של 2024. במקביל, יצוא הגליום ירד מ-28,000 קילוגרם במחצית הראשונה של 2023 ל-16,000 קילוגרם במחצית השנייה של אותה שנה.

בעוד שסין מציינת שההגבלות נועדו להגן על האינטרסים והביטחון הלאומי שלה, ישנן השערות כי מדובר בתגובה למגבלות היצוא שהטילה ארצות הברית על שבבים מתקדמים וציוד ייצור לחברות סיניות כמו Huawei. מגבלות אלו נועדו למנוע גישה של סין למוליכים למחצה לשימושים צבאיים ובינה מלאכותית.

הגבלות היצוא של סין עלולות להוביל למחסור בחומרים קריטיים כמו גרמניום וגליום, מה שעלול להשפיע גם על תעשיות נוספות כמו ציוד ראיית לילה, כבלי סיבים אופטיים וייצור פלסטיק. במקביל, ארגוני תעשייה באירופה כמו SEMI Europe מזהירים כי בהיעדר יכולת ייצור מקומית מספקת, עלולה תעשיית המוליכים למחצה האירופית להיפגע מהמחסור בחומרים אלו בטווח הארוך.

למרות שלחברות אירופאיות יש עדיין מלאים של גליום שיספיקו לזמן קצר, התחזיות לטווח ארוך פחות ברורות, מכיוון שאירופה עשויה להתקשות להגדיל את ייצור המתכות המקומי בזמן קצר מספיק. על מנת להקים תשתית ייצור מתאימה באירופה, יידרשו זמן והשקעות משמעותיות, מה שעלול לקחת שנים רבות.

הפוסט הגבלות היצוא של סין על חומרי מוליכים למחצה מעוררות חשש ממחסור בשבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין הטילה לאחרונה מגבלות יצוא על גליום וגרמניום, שתי מתכות הנחשבות בעלות חשיבות אסטרטגית לארה"ב ולאיחוד האירופי בשל התקדמותן הטכנולוגית. המהלך עורר חששות בתוך האיחוד האירופי, שכן הוא מסתמך במידה רבה על מתכות אלה עבור תעשיות היי-טק שונות. איוואן תושפע אף היא חזק מהחלטה זו של סין בהיותה יצרנית השבבים הגדולה בעולם.

סין, ספקית עולמית גדולה של גליום וגרמניום, החליטה להגביל את הייצוא של מתכות אלה. גליום נמצא בשימוש נרחב במוליכים למחצה, נורות LED ופאנלים סולאריים, בעוד שגרמניום חיוני לסיבים אופטיים, אופטיקה אינפרא אדומה וטרנזיסטורים. הן ארה"ב והם האיחוד האירופי, מתוך הכרה בתפקידן הקריטי של מתכות אלה, סיווגו אותן כבעלות חשיבות אסטרטגית בשל היישומים המשמעותיים שלהן בטכנולוגיות מתקדמות.

השאיפה לריבונות טכנולוגית:

האיחוד האירופי מסתמך במידה רבה על גליום וגרמניום עבור ההתקדמות הטכנולוגית שלו, מה שהופך את הגבלות הייצוא של סין לנושא לדאגה. עם גישה מוגבלת למתכות אלה, תעשיות ההיי-טק של האיחוד האירופי, כולל אלקטרוניקה, טלקומוניקציה ואנרגיה מתחדשת, עשויות להתמודד עם אתגרים בעמידה בביקוש הגובר למוצריהן. הגבלה זו עלולה לעכב את מאמצי האיחוד האירופי להשיג ריבונות טכנולוגית ולהישאר תחרותי בשוק העולמי.

האיחוד האירופי פועל באופן פעיל לריבונות טכנולוגית כדי להפחית את תלותו בספקים זרים, במיוחד בתחומים קריטיים כמו חומרים מתקדמים. הגבלות היצוא שהטילה סין על גליום וגרמניום משמשות כקריאת השכמה, המדגישות את נקודות התורפה של שרשראות האספקה של האיחוד האירופי. כדי להתמודד עם בעיה זו, על האיחוד האירופי להאיץ את מאמציו לגוון את מקורות האספקה שלו ולפתח יכולות ייצור מקומיות של מתכות חיוניות אלה.

בתגובה למגבלות הייצוא של סין, האיחוד האירופי בוחן מקורות אספקה חלופיים כדי להבטיח זרימה קבועה ואמינה של גליום וגרמניום. האיחוד האירופי יכול לשתף פעולה עם מדינות אחרות, כגון קנדה, אוסטרליה וארצות הברית, כדי לגוון את שרשראות האספקה שלו ולהפחית את התלות בספק יחיד. יתר על כן, השקעה במחקר ופיתוח למציאת תחליפים או לשיפור טכנולוגיות המיחזור עשויה לתרום להפחתת התלות של האיחוד האירופי במקורות חיצוניים.

כדי להשיג ריבונות טכנולוגית גדולה יותר, האיחוד האירופי צריך להשקיע ביכולות ייצור מקומיות של גליום וגרמניום. הקמת מתקני כרייה ועיבוד חזקים בתוך האיחוד האירופי יכולה לא רק לשפר את עצמאותה של היבשת, אלא גם ליצור הזדמנויות עבודה ולעודד צמיחה כלכלית. בנוסף, קידום חדשנות ותמיכה בסטארט-אפים מקומיים בתחומי החומרים המתקדמים יכולים לתרום לשרשרת אספקה עמידה ועצמאית יותר.

התמודדות עם מגבלות היצוא של סין מחייבת גישה מתואמת ודיפלומטית. האיחוד האירופי צריך לנהל דיאלוג עם סין כדי לטפל בחששות ולבחון אפשרויות להגיע להסכם שיועיל לשני הצדדים. על ידי טיפוח שיתוף פעולה וקידום נוהלי סחר הוגן, שני הצדדים יכולים להבטיח את היציבות והקיימות של שרשרת האספקה העולמית לגליום וגרמניום.

טאיוואן תושפע אף היא חזק מהחלטה זו של סין בהיותה יצרנית השבבים הגדולה בעולם.

מאמציה של טאיוואן לגוון את שרשראות האספקה שלה הרחק מסין יכולים ליצור הזדמנויות כלכליות עבור ארצות הברית. אם חברות טייוואניות ישקיעו בארה"ב או יקימו בסיסי ייצור במדינה, זה יכול להוביל ליצירת מקומות עבודה, העברת טכנולוגיה וסחר מוגבר בין טייוואן לארה"ב.

המהלך של טאיוואן לגוון את שרשראות האספקה שלה עולה בקנה אחד עם האינטרס האמריקאי להפחית את הסתמכות היתר על סין עבור רכיבים וחומרים קריטיים. ארה"ב מחפשת דרכים לצמצם פגיעויות בשרשרת האספקה ולחזק את יכולות הייצור המקומיות, ומאמציה של טאיוואן יכולים לתרום למטרות אלה.

למאמציה של טאיוואן להפחית את תלותה הכלכלית בסין עשויות להיות השלכות גיאופוליטיות. ככל שהמתיחות בין ארה"ב לסין נמשכת, אסטרטגיית הגיוון של טייוואן עשויה לעלות בקנה אחד עם האינטרסים של ארה"ב בבלימת השפעתה של סין ובהבטחת אזור הודו-פסיפי חופשי ופתוח.

גיוון שרשרת האספקה של טאיוואן

מאמציה של טאיוואן לגוון את שרשראות האספקה שלה הרחק מסין יכולים ליצור הזדמנויות כלכליות עבור ארצות הברית. אם חברות טייוואניות ישקיעו בארה"ב או יקימו בסיסי ייצור במדינה, זה יכול להוביל ליצירת מקומות עבודה, העברת טכנולוגיה וסחר מוגבר בין טייוואן לארה"ב.

המהלך של טאיוואן לגוון את שרשראות האספקה שלה עולה בקנה אחד עם האינטרס האמריקאי להפחית את הסתמכות היתר על סין עבור רכיבים וחומרים קריטיים. ארה"ב מחפשת דרכים לצמצם פגיעויות בשרשרת האספקה ולחזק את יכולות הייצור המקומיות, ומאמציה של טאיוואן יכולים לתרום למטרות אלה.

למאמציה של טאיוואן להפחית את תלותה הכלכלית בסין עשויות להיות השלכות גיאופוליטיות. ככל שהמתיחות בין ארה"ב לסין נמשכת, אסטרטגיית הגיוון של טייוואן עשויה לעלות בקנה אחד עם האינטרסים של ארה"ב בבלימת השפעתה של סין ובהבטחת אזור הודו-פסיפי חופשי ופתוח.

הפוסט בתגובה לחרם השבבים סין אוסרת יצוא מתכות המיועדות לתעשיית השבבים והאלקטרוניקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.