אחרי שהממשל האמריקאי חייב רישיונות לייצוא שבבי ה‑H20 המתקדמים שלו לסין, ג’נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, נחת בהפתעה בבייג’ינג בפגישה עם מועצת קידום הסחר הסינית (CCPIT). הואנג הבטיח כי החברה תשקיע מאמצים “למיטוב תמהיל המוצרים על פי דרישות הרגולציה ותמשיך לשרת בנחישות את השוק הסיני”, וציין את נכונותה לפתח שבבים מותאמים ללקוחות מקומיים.

פגיעה מיידית בתוצאות הפיננסיות
הגבלת ייצוא שבבי H20 הובילה להכרזה של אנבידיה על חיוב מיוחד של כ‑5.5 מיליארד דולר בדוחות הרבעון הראשון של שנת 2026, שיקוזזו כהוצאות מלאי, התחייבויות רכישה והקצאות נלוות. מניית נבידיה צללה ב‑6–7% במסחר המאוחר, והמשקיעים החלו להעלות סימני שאלה לגבי עמידותה מול תחזיות וול סטריט.

גם AMD ספגה מכה: מחיקה של עד כ‑800 מיליון דולר על שבבי ה‑MI308 שלה הוביל לצניחה של 7.35% במנייתה. ההגבלות מופעלות לראשונה גם על שבבים שהותאמו במכוון להגבלות קודמות, והן מציבות מרכיב חדש בגבולות היצוא של תעשיית חצי־המוליכים האמריקאית.

שינויים בנוף התחרותי והשרשרת הגלובלית
בעוד סין איבדה נתח של כ‑10% מהכנסות אנבידיה (לעומת כ‑20% בעבר), נפתח חלון הזדמנויות ליצרניות שבבים מקומיות כדוגמת Huawei ו‑Cambricon, וגורמים כמו ByteDance ו‑Tencent פונים כעת לחלופות ביתיות. אנליסטים מזהירים כי ההגבלות יאיצו השקעות וחדשנות בתעשיית השבבים הסינית, בעוד בעלי תעשיית ההיי‑טק האמריקאית חוששים מאיבוד יתרון טכנולוגי.

תכנית הענק של אנבידיה בארה״ב
בתגובה למתיחות הגוברת, הודיעה אנבידיה על כוונה לייצר תשתית AI בשווי של כ‑500 מיליארד דולר בארצות הברית, באמצעות שיתופי פעולה עם TSMC, Foxconn ו‑Wistron באריזונה ו־טקסס. למרות שבצד האמריקאי החמיאו למהלך כ”Trump Effect בפעולה”, מומחים מטילים ספק בסכום המדובר, שמייצג לא השקעה הונית ישירה אלא הערכת ערך של תכולת התשתית שתיווצר בארה״ב.

השלכות על השוק הרחב
המגבלות השפיעו גם על ASML, שדיווחה על הזמנות נמוכות מהצפוי, וגרמה לצניחה במנייתה. בורסות אסיה, ובמיוחד שוקי טייוואן והונג קונג, נחלשו אף הן, בעקיפין בשל חשש לפגיעה בשרשרת האספקה העולמית. בינתיים ממשיכים גופי מחקר לקרוא למדיניות להותיר את ארה״ב מובילה ואף מאיימים כי הגבלות נרחבות מדי יעניקו לסין תמריץ משמעותי להשקעה עצמאית בפיתוח שבבים.

הפוסט ג’נסן הואנג בסין: אנבידיה בלב מלחמת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.