ענף השבבים העולמי עובר בימים אלה מספר אתגרים, ובהם עדיין שלבי התגברות על השיבושים שיצרה הקורונה, המשבר הגיאופוליטי בין ארה"ב לסין ועוד. גורמים אלה הביאו לשפל הנוכחי אך לדברי רננה אשכנזי, שותפה בקרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס, יש אור גדול בקצה המנהרה בדמות ביקוש הולך וגדל לשבבים, בין היתר בזכות הבינה המלאכותית הג'נרטיבית שנכנסה לחיינו.

"כשותפים בקרן הון סיכון יוצא לנו להסתכל מהצד על ענף השבבים בארץ ובעולם. אנו רואים שתעשייה שנחשבה עד כה אפרורית נמצאת בכותרות, ושבבים הפכו  פתאום לסוגיה אסטרטגית גלובלית. כמו שהיה פעם הנפט המזרח תיכוני השבבים היום הם מוצר שכל אחד מכיר."

"תחום השבבים ידע תמיד ירידות חדות ועליות חדות כשיצרניות נאלצות להתמודד עם אתגרים מאוד דרמטיים של היצע וביקוש בפרקי זמן הרבה יותר קצרים ממה שהתעשייה היתה רגילה עד לאחרונה."

"בתקופת מגיפת הקורונה היצרניות היו צריכות להתמודד עם קצב ביקושים חסר תקדים למוצרים דיגיטליים אבל גם לנסות להבין האם הביקוש הוא זמני או קבוע. היה שילוב לא שגרתי של מגפה של פעם במאה, שריפות, בצורת, חורף קיצוני שפגע במתקני יצור ושיבושים נוספים. צריך להבין האם זו אסקלציה זמנית או שינוי מגמה?"

"כעת אנחנו חווים האטה אבל אנחנו מעריכים שזו האטה מחזורית וזמנית כפי שהיה בערך כל חמש שנים בשלושת העשורים האחרונים. לפעמים מחסור בשבבים נוצר בגלל אסונות טבע שפגעו בקיבולת הייצור. לעיתים היו גלי ביקוש לטכנולוגיות חדשות לדוגמה החלפת דור של מוצרים דיגיטליים. בשנים האחרונות המחזוריות הזו השתבשה. בשנת 2020 היה שיבוש מאסיבי בגלל הקורונה שבהתחלה שיבשה את הייצור ובמקביל גרמה לביקוש למחשבים אישיים לעבודה מרחוק. בשלב זה במחזור היינו אמורים לראות התייצבות של שרשרת האספקה אבל אז נכנס המתח הגיאופוליטי בין ארה"ב לסין. אבל אם בוחנים את הטווח הארוך רואים שאין צפי שמספר המכשירים הדיגיטליים בחי היום יום שלנו יפחת. ברור שהביקוש לשבבים מתקדמים יותר ורבים יותר ימשך ולכן לטווח הארוך תחזית הצמיחה חזקה."

מה קורה בישראל?

"ישראל הפכה בעשורים האחרונים למעצמה בכל הקשור לפיתוח שבבים . להרבה חברות רב לאומיות יש מרכזי פיתוח בישראל. בעשורים האחרונים הרבה מהאקזיטים הכי גדולים בתעשיה הישראלית הגיעו מצ'יפים, כשהאחרונה הייתה טאואר שנרכשה על ידי אינטל. ישראל מחזיקה מקום מאוד מכובד בתעשיית השבבים הגלובלית. צריך לזכור שזו תעשיה ריכוזית מאוד מבחינה גיאוגרפית. לכל איזור בעולם יש את המומחיות שלו במחזור החיים של פיתוח השבבים. יש עשרות נקודות לאורך שרשרת האספקה שבהן איזור גיאוגרפי אחד מחזיק ביותר מ-60%  מהשוק. בארה"ב יש אוניברסיטאות מעולות ומהנדסים טובים אז ארה"ב שולטת ב-CORE IP ובפיתוח שבבים. מזרח אסיה לקחה את ההובלה בכל מה שקשור לייצור כי זה דורש השקעה מסיבית של כסף ויש המון יוזמות ממשלתיות שם כך שכמעט 100% מהייצור נעשה כיום בטאיוואן ובדרום קוריאה. בסין יש ריכוז משמעותי של בדיקות והרכבה בגלל כוח האדם הזול. המודל הזה של הריכוזיות הגיאוגרפית לפי דיסציפלינות עבד הרבה שנים מצוין וחסך כסף אבל הוא  לא מחזיק מים בתקופות של מתיחות פוליטית, וירוסים ועוד."

כעת, אנו מתחילים לראות תעשיה רוחבית של בדיקות במערב, כולל בישראל. עד כה זה לא השתלם כי עובד ישראלי יקר יותר מעובד סיני. אין לנו יכולת אמיתית של ייצור שבבים כחול לבן. גם אינטל לא מייצרת בישראל בטכנולוגיות הכי מתקדמות. בישראל יש מהנדסים מצוינים והרבה טכנולוגיות בתכנון אבל אין ייצור מאסיבי בגלל הסיבה הזו פאב ישראלי הוא פאב יקר. פאב צריך ציוד במיליארדי דולרים והרבה מים, חשמל ונדלן ואלו דברים יקרים בישראל.

בתקופה האחרונה יש המון התרחשויות בתחום הבינה המלאכותית. איך זה בא לידי ביטוי?

אשכנזי: "אכן זה תחום מעניין. היה ראיון לא מזמן עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שאמר שאנחנו נמצאים ברגע האייפון של הבינה המלאכותית. מודלי שפה הם כוח בלתי נתפס, ובשילוב עם ממשק משתמש מאוד פשוט הפכו להיות זמינים לכל מי שרוצה לשחק איתם. כמו שהאייפון ב-2007 שם בידיים של כל אחד שבבים. עכשיו זה מתרחש בתחום הבינה המלאכותית. התהליך הזה הזה פותח אינספור של אפשרויות. הוא גם יוצר אתגר כי מצד אחד הכניסה של בינה מלאכותית בכלל ושל בינה מלאכותית ג'נרטיבית בפרט והדחיפה של השימוש בבינה מלאכותית בכל מוצרי מיקרוסופט עלולה להשאיר אלפי סטארטראפים בלי בידול משמעותי. מצד שני כל הכלים החדשים האלה מאפשרים ליצור הרבה יותר עם הרבה פחות."

איך עומדים בכל האתגרים האלה?

"הדרך הכי טובה של חברות להצליח בטח בשלבים מוקדמים זה לבנות משהו שאחרים לא יכולים או לא רוצים לבנות. למצוא את הדרך להסתמך על מקורות נתונים ייחודיים או לנצל מומחיות ורטיקלית משמעותית כשהבידול שלהן הוא המומחיות העמוקה שבנו ובעיקר בניה של מוצרים מוחשיים. אנחנו לא נמצאים בתקופה של Nice To Have. הפתרונות לבעיות כואבות באמת כגון ןאקלים, אנרגיה פודטק ובריאות דיגיטלית ינצחו בתקופה הקרובה את המותרות."

לסיכום אומרת אשכנזי: "התעשייה חווה האטה אבל אם מסתכלים על תמונת המקרו אין ספק שזה פשוט שוב השלב הזה במחזור של התעשייה. כל הכלים שאנחנו רואים מסביבנו מעבר למכשירים הדיגיטליים שהכמות שלהם הולכת וגדלה והשיבוש שה-AI הגנרטיבי מכניס לחיים שלנו והצורך המיחשובי שהם דורשים מראים שלא צריך להתבלבל. התעשיה בטווח ארוך רק תלך ותגדל. אנחנו כמובן שמחים להשקיע ביזמים שמפתחים חדשנות בתחומים הללו."

להשתתפות בכנס ChipEx2023 לחצו כאן

הפוסט לקראת ChipEx2023 – רננה אשכנזי, גרוב: המשבר הנוכחי לא צריך לבלבל אותנו. תעשיית השבבים תצמח. הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures) הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 185 מיליון דולר לקרן ההשקעות השלישית שלה –Grove Ventures III . קרן זו תמשיך את הכיוון של שתי הקרנות הראשונות ותשקיע בסטארטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים וביזמים ישראלים יוצאי דופן.

תזת ההשקעות של הקרן המתמקדת ב- Deep Future, מבוססת על בניית התשתית שתאפשר את קפיצות הדרך הטכנולוגיות הבאות ובקידום תהליכי הדיגיטליזציה שיעצבו את עתיד האנושות. בהתאם לכך תתמקד הקרן בסטרטאפים המפתחים תוכנה וחומרה בתחומים כגון מחשוב קצה (Edge), תשתיות ענן, כלי פיתוח וניהול מידע, DevOps, רפואה דיגיטלית ובינה מלאכותית (AI). ל-Grove Ventures, שממובילייה שותפים עם ניסיון בבניית חברות ענק כסולאראדג' ואם-סיסטמס, צוות גדול המתמקד בהענקת ערך מירבי ומקיף לסטארטאפים אליהם היא חוברת, ובכלל זה סיוע בגיוסי כח אדם ומנהלים, גיוסי הון מתקדמים, בהמשך הדרך, חיבורים לתאגידי ענק בינלאומיים, שיווק, מכירות ועוד.

עם ההכרזה על הקרן השלישית, תנהל הקרן קרוב לחצי מיליארד דולר. תזת ההשקעות של הקרן באה לידי ביטוי ב-24 החברות בהן השקיעה עד כה, ביניהן ניתן לציין את Wiliot, RapidAPI, ActiveFence, Lumigo, Metrolink, Navina, env0 ו-CommonGround. קרן גרוב III תשקיע בסטארטאפים ישראליים בשלבי פרה-סיד, סיד ו-A. 

במקביל להודעה על הגיוס מודיעה הקרן באופן רשמי על קידומה של רננה אשכנזי ממנהלת השקעות (Principal) לתפקיד שותפה כללית בקרן. אשכנזי הינה בוגרת יחידת המודיעין 8200, בעלת תואר שני בהנדסת חשמל מאוניברסיטת Northwestern וניהלה קבוצה טכנולוגית ב-Applied Materials. את הקרן מובילים עמה השותפים הכלליים דב מורן, משקיע, יזם וממציא הדיסק און קי שמכר ב-2006 את חברת M-Systems  שייסד ל-SanDisk תמורת 1.6 מיליארד דולר, ונחשב לאחת הדמויות המובילות בעולם השבבים; לוטן לבקוביץ', ממייסדי הקרן, שהוביל בה השקעות בשורת תחומים חדשניים ומגיע מרקע עשיר של ייעוץ והשקעות; וליאור הנדלסמן, שהצטרף ל-Grove Ventures לאחר שירות משמעותי ביחידת המודיעין 81 והיה ממייסדי SolarEdge, החברה הישראלית היחידה שנכנסה אי פעם למדד S&P 500 ונסחרת לצד החברות בעלות השווי הגדול ביותר בבורסה האמריקאית.

השותפים הכלליים בקרן – רננה, דב, לוטן וליאור מסרו בהודעה משותפת: "אנו נרגשים להודיע על קרן 'גרוב III' ומודים למשקיעינו על האמון שניתן לנו וההזדמנות לתמוך בדור הבא של החברות שיאפשרו את קפיצות הדרך הטכנולוגיות הבאות ואת תהליכי הדיגיטליציה שהם עתיד האנושות. אנו נמצאים בתקופה מאתגרת ומרתקת שבה העולם הולך ונהיה דיגיטלי מאי פעם, ואנחנו רוצים להיות בית ליזמים ישראלים המעוניינים ליצור תשתיות ופיתוחים טכנולוגיים משמעותיים, ולבנות חברות ענק".

הפוסט Grove Ventures גייסה קרן שלישית בסך 185 מיליון דולר להשקעות בסטארטאפים בשלבים מוקדמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.