ממשלת גרמניה מתכננת השקעה משמעותית של כ-2 מיליארד יורו בתעשיית השבבים הלאומית, במטרה לחזק את היכולות הטכנולוגיות ולצמצם את התלות בייבוא שבבים מאסיה. עם זאת, ייתכן שהבחירות הפדרליות הקרובות בפברואר 2025 יעכבו את יישום התוכנית.

על פי דיווחים מסוכנות בלומברג, משרד הכלכלה הפדרלי הגרמני (BMWK) פנה לחברות שבבים בבקשה להגיש בקשות למענקים חדשים בתחילת נובמבר. הדיווחים מעריכים שהמענקים יעמדו על סך 2 מיליארד יורו, אם כי המשרד עצמו ציין באופן רשמי כי התקציב יהיה בטווח "הנמוך של מיליארדי היורו".

לדברי דוברת המשרד, אניקה איינהורן, הכספים מיועדים לפיתוח "יכולות ייצור מודרניות החורגות משמעותית מהטכנולוגיות הקיימות כיום".

יישום התוכנית עשוי להתעכב בעקבות הבחירות הקרובות לבונדסטאג, שיתקיימו בעקבות פירוק קואליציית "הרמזור" (SPD, FDP והירוקים). לאחר הבחירות, הממשלה החדשה עשויה לתכנן תקציב שונה, והחשש בקרב יצרני השבבים הוא שהמימון לא יאושר.

חשיבות השבבים לתעשיית הרכב

תעשיית הרכב הגרמנית זקוקה באופן קריטי לשבבים מתקדמים, במיוחד עבור כלי רכב חשמליים. השבבים משמשים ביחידות בקרה רבות, והם חיוניים לאלקטרוניקה של ההנעה, שם הם ממירים זרם ישר מהסוללה לזרם חילופין עבור המנוע החשמלי. יעילות גבוהה בתהליך זה תורמת להגדלת טווח הנסיעה של כלי הרכב.

עם זאת, תעשיית הרכב עדיין תלויה בעיקר בייבוא שבבים, במיוחד מטייוואן. המתחים הפוליטיים בין טייוואן לסין וההשפעות של מגפת הקורונה הדגישו את הפגיעות של שרשראות האספקה.

השקעות חדשות בתעשייה

ממשלת גרמניה מתכננת לתמוך ב-10 עד 15 פרויקטים, בהם יכללו ייצור פרוסות שבבים והרכבתם. לדברי איינהורן, "הפרויקטים הנתמכים אמורים לתרום לאקוסיסטם חזק ובר-קיימא של מיקרואלקטרוניקה בגרמניה ובאירופה".

עם זאת, השאלה היא עד כמה הסכומים המוצעים אטרקטיביים עבור יצרני השבבים. לדוגמה, פרויקט מפעל השבבים של אינטל במגדבורג, שנעצר בספטמבר, הוערך בעלות כוללת של 30 מיליארד יורו, מתוכם הממשלה התחייבה ל-10 מיליארד יורו במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי.

תעשיית השבבים הגרמנית: מבט קדימה

למרות האתגרים, ישנם פרויקטים מבטיחים. טייוואן TSMC החלה בבניית מפעל חדש בדרזדן באוגוסט 2024, בשיתוף פעולה עם בוש, אינפינאון ו-NXP.

צעדים אלו מדגישים את מאמצי גרמניה לשמר את מעמדה המוביל בתעשיית השבבים ולחזק את התשתית הטכנולוגית שלה מול תחרות גלובלית עזה ותלות בייבוא.

תגיות: גרמניה, תעשיית השבבים, מיקרואלקטרוניקה, תעשיית הרכב, ייצור שבבים, טכנולוגיה מתקדמת, TSMC, אינטל, מגדבורג, חוק השבבים, BMWK, בוש, אינפינאון, NXP

הפוסט גרמניה משקיעה 2 מיליארד יורו בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מפעל השבבים של אינטל במגדבורג, גרמניה, בהשקעה של 10 מיליארד אירו (כ-10.5 מיליארד דולר), נתקל במכשול משמעותי כאשר המדינה עומדת בפני מאבק תקציבי קריטי בין מימון ייצור שבבים מתקדם לבין קידום טכנולוגיית סוללות ליתיום. עיכוב בפרויקט של אינטל, שנועד להיות אבן יסוד בתוכנית השבבים האירופית, מדגיש את המתח הגובר בממשלת גרמניה על הקצאת משאבים.

בעוד השבבים חיוניים לתעשיות הרכב והטכנולוגיה, והסוללות נחשבות למפתח לעתיד הרכבים החשמליים, המאבק התקציבי עלול לשנות את פני התעשייה בגרמניה. המחוקקים שוקלים להפנות את המימון למחקר בסוללות, דבר שמעמיד את עתיד מפעל השבבים של אינטל בסכנה, ומסכן את שאיפות הריבונות הטכנולוגית של גרמניה.

לפי דיווחים, הממשלה הגרמנית העניקה לאינטל כ-10 מיליארד אירו בסובסידיות למפעל במגדבורג, אך כעת המימון בסכנת הקפאה. חוקרים ומחוקקים בגרמניה קוראים להקצות מחדש את הכספים לטובת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות סוללות ליתיום, המהוות חלק קריטי במעבר האנרגיה של המדינה.

הפוסט מפעל השבבים של אינטל במגדבורג מתעכב בעקבות מאבק תקציבי בין שבבים לסוללות בגרמניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיר דרזדן בגרמניה נערך אמש טקס הנחת אבן הפינה למפעל יצור השבבים הראשון של חברת TSMC באירופה. המהלך יאפשר לארצות השוק האירופי המשותף וגרמניה בראשן לייצר עד כ-20% מצריכת השבבים שלהן באירופה ולהקטין את התלות ביצור שבבים במזרח על רקע המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין.

בטקס הנחת אבן הפינה השתתפו סי סי ויי מנכ"ל TSMC, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, קנצלר גרמניה, אולף שולץ, וראשי  Infineon Technologies AG, NXP Semiconductors ו-Robert Bosch GmbH, אשר כל אחד מחזיק ב-10% ממניות המיזם לצד TSMC המחזיקה ב-70% ממניות המפעל.

"יחד עם השותפים שלנו, Bosch, Infineon ו-NXP, אנו בונים את המתקן שלנו בדרזדן כדי לענות על צורכי המוליכים למחצה של מגזרי הרכב והתעשייה האירופיים הצומחים במהירות", אמר סי סי ויי, מנכ"ל TSMC. "עם מתקן הייצור המתקדם הזה, נביא את יכולות הייצור המתקדמות של TSMC להישג ידם של לקוחותינו ושותפינו האירופים, מה שימריץ את הפיתוח הכלכלי באזור ויניע התקדמות טכנולוגית ברחבי אירופה".

תהליך הנחת אבן הפינה הגיע לאחר מאמץ של כמה שנות עבודה בהובלת ד"ר מריה מרסד אשר ניהלה את תהליך ההבנות וההסכמים בשם חברת TSMC ולאחר ששימשה כנשיאת TSMC אירופה במשך 16 שנים.

כאשר יפעל במלואו, צפוי המפעל המכונה European Semiconductor Manufacturing Co) ESMC) לייצר 40,000 פרוסות 12 אינץ' בחודש בטכנולוגיות יצור CMOS של 28 ננומטר ו-22 ננומטר וטכנולוגיית תהליך של 16 ננומטר ו-12 ננומטר. הייצור צפוי להגיע לתפוקה מלאה עד סוף  2027. החל משנת 2029 יחל המפעל לייצר פרוסות סיליקון בגודל 300 מ"מ. 

עלות המפעל החדש מגיעה ל- 10 מיליארד יורו (11.1 מיליארד דולר) כאשר מחצית הסכום (5 מילארד יורו) ימומנו ע"י סובסידיות מממשלת  גרמניה בגיבוי השוק האירופי המשותף.

המפעל החדש צפוי לייצר כ-2,000 מקומות עבודה ישירים וכן משרות עקיפות רבות בכל שרשרת האספקה ​​של האיחוד האירופי.

האתר החדש יעזור לאירופה לצמצם את תלותה במפעלי יצור באסיה ויסייע ליצרניות הרכב הגרמניות  כולל פולקסווגן AG ופורשה AG, לייצור את השבבים הדרושים להם בטכנולוגיות מתקדמות באופן מקומי.

ייצור מוליכים למחצה הפך לתחום אסטראטגי עבור ממשלות ברחבי העולם לאחר שבתקופת מגיפת הקורונה הן נחשפו לפגיעותן לשיבושים בשרשרת האספקה. מחסור בשבבים השבית את מפעלי הרכב ברחבי העולם ולקח שנים כדי להשתקם ממנו.

תגיות:

הפוסט הונחה אבן הפינה למפעל TSMC בדרזדן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בית המשפט בגרמניה פסק כך מכיוון שמצא שהעברת כספים שלא נוצלו מהתקציב למאבק בקורונה לקרן לשינוי אקלים ותמיכה בתעשייה (KTF) הייתה בלתי חוקית. תקציב זה ייועד לסבסוד בניית מפעלי שבבים בגרמניה של חברות בינלאומיות כמו TSMC ואינטל, וכן פרויקט הפיכת התעשיה הגרמנית למאוזנת פחמן וכן לייצור סוללות מימן.

בית המשפט קבע שהממשלה הגרמנית לא יכלה סתם "להעביר" כספים שיועדו למטרה אחת (מאבק בקורונה) למטרה אחרת (קרן לשינוי אקלים ותעשייה) בלי אישור נוסף של הפרלמנט. מבחינה חוקתית/משפטית, המהלך של הממשלה נתפס כבלתי חוקי וכפוגע בסמכויות הפרלמנט לאשר תקציבים והוצאות. בעקבות זאת, 60 מיליארד האירו שיועדו לקרן KTF – נמחקו למעשה מהתקציב, והפרויקטים התעשייתיים שציפו למימון ממנה – נותרו ללא מקור מימון.

הפסיקה מעמידה את הממשלה הגרמנית בפני שאלות לגבי המשך הטיפול בפרויקטים התעשייתיים שהיו אמורים לקבל מימון מקרן האקלים והטרנספורמציה.

בפני ממשלת גרמניה עומדות כמה אפשרויות להמשך: לנסות לשנות את החקיקה כדי לאפשר מפורשות העברת כספים בין קרנות לצרכים שונים.  הדבר ידרוש תהליך חקיקה בבונדסטג שיכול לקחת זמן. אפשרות נוספת היא למצוא מקורות מימון חלופיים עבור הפרויקטים מתקציב המדינה. אך הדבר כרוך בקיצוצים בתחומים אחרים או גירעונות תקציביים. הממשלה גם יכולה לנסות ולערער על פסיקת בית המשפט בערכאות גבוהות יותר. אך סיכויי ההצלחה בכך אינם גבוהים בהכרח. בנוסף יכולה הממשלה הפדרלית הגרמנית לנסות ולמצוא פתרונות יצירתיים כגון שותפויות ציבוריות-פרטיות או מימון מגופים בינלאומיים. כל האופציות הנ"ל אינן פשוטות או מהירות לביצוע.

מכל מקום, הפסיקה פוגעת קשות בתוכניות הממשלה לסייע למגזר התעשייתי ולמאבק במשבר האקלים. ומעמידה בספק השקעות ופרויקטים חשובים בתחומי הפלדה, המוליכים למחצה והסוללות.

הפוסט האם המימון הממשלתי למפעלי שבבים בגרמניה בסכנת ביטול? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גרמניה מתכוננת להשקיע 22 מיליארד דולר בייצור שבבים מקומי. התוכנית תכלול הקמת מתקני ייצור חדשים, רכישת חברות שבבים והשקעה במחקר ופיתוח.

התוכנית היא חלק מהמאמץ של גרמניה להפחית את התלות שלה בשבבים המיוצרים בסין. סין היא כיום יצרנית השבבים הגדולה בעולם, והיא שולטת בכ-20% מהשוק העולמי.

החשש של גרמניה הוא שהתלות שלה בשבבים המיוצרים בסין עלולה להוביל לבעיות אספקה אם תפרוץ מלחמה או משבר כלכלי בסין. התוכנית של גרמניה היא ליצור תשתית ייצור שבבים מקומית שתאפשר לה לספק את הצרכים שלה בשבבים גם במקרה של משבר.

לדברי אנליסטים התוכנית של גרמניה היא מבורכת, אבל היא גם מאתגרת. ייצור שבבים הוא תהליך מורכב ויקר, וגרמניה תצטרך להתחרות על השקעותיהן של חברות שבבים בינלאומיות גדולות:

• אינטל מתכננת להשקיע 17 מיליארד דולר בבניית מתקן ייצור חדש בעיר נירנברג. המפעל, שייפתח בשנת 2026, יהיה מסוגל לייצר שבבים בטכנולוגיית 20 ננומטר.
• TSMC מתכננת להשקיע 12 מיליארד דולר בבניית מתקן ייצור חדש בעיר אוברהאוזן. המפעל, שייפתח בשנת 2027, יהיה מסוגל לייצר שבבים בטכנולוגיית 3 ננומטר.
• סמסונג מתכננת להשקיע 4 מיליארד דולר בבניית מתקן ייצור חדש בעיר מינכן. המפעל, שייפתח בשנת 2028, יהיה מסוגל לייצר שבבים בטכנולוגיית 5 ננומטר.

בנוסף אליהן צפויות חברות מקומיות ליהנות מהמענקים: אינפיניון, בוש סימנס וכן חברות רכב כדוגמת פולקסוואגן ו-BMW.

עם זאת, אם גרמניה תצליח, היא תוכל ליצור תעשיית שבבים מצליחה שתעזור לה לחזק את הכלכלה שלה ולהבטיח את אספקת השבבים שלה.

הפוסט גרמניה מתכוננת להשקיע 22 מיליארד דולר בייצור שבבים מקומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ייתכן שאינטל לא תקים את מתחם מפעלי השבבים במגדבורג שבגרמניה. זאת לאחר שלא נענו דרישותי ה לתוספת סובסידיות מממשלת גרמניה.

"אין יותר כסף זמין בתקציב", אמר שר האוצר הגרמני כריסטיאן לינדנר ל"פייננשל טיימס", "אנחנו מנסים ליצב את התקציב כרגע, לא להרחיב אותו".

אינטל תכננה לבנות מתחם פאבים בשווי 17 מיליארד אירו, אך עלויות האנרגיה והחומרים העלו זאת כעת ל-20 מיליארד אירו. במקור הציעה גרמניה סובסידיות בסך 6.8 מיליארד אירו, אך כעת אומרים שאינטל מבקשת 10 מיליארד אירו.

עם זאת, אם אינטל תחליט להגדיל את היקף ההשקעה שלה, גם גודל הסובסידיות יעלה. "הגיוני שאם היקף ההשקעה יגדל, גם רמת הסובסידיה תעלה", אמר סוון שולצה, שר הכלכלה של סקסוניה-אנהלט

הסיבה לכך שאינטל רצתה להגדיל את הסבסוד – כפי שנאמר במרץ האחרון – הייתה: "השיבושים בכלכלה העולמית הביאו לעלייה בעלויות, מחומרי בנייה ועד אנרגיה". המלחמה באוקראינה העלתה את מחירי החשמל במגדבורג מ-8 סנט לקוט"ש ל-40 סנט.

אינטל תכננה לבנות מפעל חדשני המסוגל להריץ את תהליך 20A, 2nm, החל משנת 2027. זהו המפעל היחיד באיחוד האירופי שמכוון לייצור חדשני – הפאב של ST-GloFo, הפאבים של Wolfspeed ו-Bosch והפאב המוצע של TSMC מיועדים כולם לתהליכים בשלים יותר.

הפוסט המפעל של אינטל בגרמניה בספק. העלויות גדלו ולממשלה נגמר התקציב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC במגעים להקמת מגה פאב בדרזדן שבגרמניה, ככל הנראה בשיתוף עם חברות מקומיות. כך אמר קווין ז'אנג, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי ב-TSMC, בשיחה עם עיתונאים במסגרת הכנס הטכנולוגי שערכה החברה באמסטרדם בשבוע שעבר.

ז'אנג ציין כי החלטה לגבי המיקום המדויק עשויה להתקבל כבר באוגוסט. TSMC שואפת לספק ללקוחותיה היצע מגוון, ואירופה, עם בסיס הלקוחות והביקוש המשמעותיים שלה, היא איזור חשובה עבור החברה. ג'אנג לא חשף פרטים לגבי הסבסוד, העלות או המשתתפים הפוטנציאליים בפרויקט.

דיווחים מתחילת החודש הצביעו על כך ש-TSMC נמצאת במגעים עם שותפים להשקיע עד 10 מיליארד אירו בבניית מפעל לייצור שבבים בגרמניה.

לפני כשלושה חודשים פורסם כי TSMC,  מנהלת שיחות עם מדינת סקסוניה הגרמנית מאז 2021 על האפשרות להקים מפעל ייצור, או "פאב", בדרזדן, שיהיה המתקן האירופי הראשון שלה. עם זאת,  לא מדובר במפעל בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, אלא מפעל 28 ננומטר שייצר מיקרו בקרים, בעיקר לענף הרכב.

ז'אנג לא מסר פרטים ספציפיים כגון גודל הסבסוד, עלות הפרויקט והחברות המשתתפות לא אושרו. ההחלטה של TSMC על הפרויקט צפויה להתקבל עד אוגוסט.

הפוסט TSMC במגעים מתקדמים עם ממשלת גרמניה וחבל סקסוניה על הקמת מפעל שבבים בדרזדן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC נמצאת בשיחות מתקדמות עם ספקי מפתח על הקמת המפעל האירופי הפוטנציאלי הראשון שלה בעיר הגרמנית דרזדן, מהלך שיאפשר ליצרנית השבבים הגדולה בעולם לנצל את הביקוש הגובר מתעשיית הרכב באזור. כך פורסם בימים האחרונים בעיתונות הכלכלית העולמית.

החברה הטייוואנית שולחת צוות של מנהלים בכירים לגרמניה בתחילת השנה הבאה כדי לדון ברמת התמיכה הממשלתית במפעל הפוטנציאלי, כמו גם ביכולת של שרשרת האספקה המקומית לענות על צרכיה.  אם הכול ילך כשורה יוחל בהקמת המפעל בתחילת 2024.

בשנה שעברה התבקשה TSMC על ידי לקוחותיה באירופה לשקול הקמת מפעל ביבשת, אך עצרה את הבדיקה ראשונית בעקבות הפלישה לאוקראינה. אבל כעת הביקוש הגובר מצד יצרניות הרכב באירופה לאספקה מקומית של שבבים הניע את TSMC לבחון מחדש את הרעיון.

החלטה להקים את המפעל תיתן דחיפה משמעותית לאיחוד האירופי, שמנסה לצמצם את הסתמכותו על יבוא מוליכים למחצה מאסיה. בריסל אישרה מוקדם יותר השנה סובסידיות בסך 43 מיליארד יורו בניסיון למשוך יצרניות שבבים לאירופה.

השיחות של TSMC עם כמה ספקי חומרים וציוד מתמקדות בשאלה אם הם יכולים גם לבצע את ההשקעות הנדרשות לתמיכה במפעל.

אינטל ביקשה מגרמניה להגדיל את הסבסוד למפעל במגדבורג

עלויות האנרגיה הגואה והאינפלציה הגבוהה יותר כבר הניעו את קבוצת השבבים האמריקאית אינטל לבקש תמיכה נוספת מממשלת גרמניה לתוכניתה להקים מפעל בשווי 17 מיליארד אירו בעיר המזרחית מגדבורג. אינטל עדיין מחויבת להשקיע באירופה אך מפעל מגדבורג צריך להיות תחרותי אמרו מקורות בתעשייה.

עם זאת, TSMC לא מתכוונת להקים מפעל שיתחרה בזה של אינטל בטכנולוגיות החדשות ביותר אלא שבבים בטכנולוגיות 22 ו-28 ננומטר כדוגמת המפעל שהיא מקימה ביפן יחד עם סוני.

TSMC תצטרך לשקול אם בניית מפעל בדרזדן תטיל עומס רב מדי על כוח העבודה שלה. יצרנית השבבים כבר שולחת כמה מאות מהנדסים לתמוך במפעלים חדשים שהיא בונה בארה"ב ואמרה כי תצטרך לפרוס 500 עד 600 מהנדסים נוספים כדי לסייע בהקמת המפעל ביפן. למרות זאת, יש המטילים ספק בהצלחת יוזמה כזו. המכירות לאירופה מהוות 6% ממכירות TSMC לעומת 65% לצפון אמריקה.

גם מתחרותי השל TSMC – אינטל וסמסונג הודיעו על הרחבת קיבולות. שלוש יצרניות השבבים הגדולות בעולם מחויבות להשקיע לפחות 380 מיליארד דולר בעשור הקרוב כדי לבנות מפעלים חדשים בטייוואן, דרום קוריאה, ארה"ב, יפן, גרמניה, אירלנד וישראל (של אינטל).

מהירות ההתרחבות הגלובלית העלתה שאלות לגבי הסיכון של התעשייה להתמודד עם שפע השבבים אם הצמיחה הכלכלית העולמית תאט בחדות. אבל כששוק המוליכים למחצה העולמי צפוי להגיע לשווי של טריליון דולר עד 2030, יצרניות השבבים צריכות להחליט כעת כיצד הן יענו על הביקוש הצפוי בהתחשב בכך שהקמת מפעל אורכת שנים.

הפוסט TSMC עומדת להקים בדרזדן את מפעל השבבים הראשון שלה באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קנצלר גרמניה אולף שולץ עומד לבקר בקרוב בסין, וההערכה היא שמכיוון שמדובר במפעל הפועל בטכנולוגיות מיושנות לא יועבר IP קריטי לסין

גרמניה עומדת לאשר את מכירתו על ידי Elmos Semiconductor SE המחזיקה מפעל ייצור שבבים בדורטמונד שבגרמניה לחברת Silex Microsystems שבבעלות סינית, כך פרסם העיתון היומי הגרמני הנדלסבלאט מפי למקורות ממשלתיים. זאת למרות התנגדותה של סוכנות הביון הגרמנית וכמה סוכנויות נוספות

לעסקה יש קווי דמיון חזקים להשתלטות על ניופורט וואפר פאב הבריטית על ידי Nexperia NV, חברה הולנדית עם בעלים סיני .

חברת שבבי הרכב אלמוס מבקשת להפוך לחברת שבבים פאבלס המשתמשת בבתי ייצור חיצוניים. בדצמבר 2021 הודיעה החברה על עסקה למכירת המפעל שלה ל-Silex Microsystems AB השוודית. במחיר רכישה נטו של כ-85 מיליון אירו. Silex נרכשה על ידי משקיעים סיניים בשנת 2015 וכיום היא בבעלות Sai MicroElectronics Inc. (SMEI).

בדצמבר מסרה אלמוס כי העסקה צפויה להיסגר במחצית השניה של שנת 2022 בכפוף לתנאי סגירה מקובלים ואישורים רגולטוריים. העסקה יכולה להיות מאושרת תוך מספר שבועות או פחות. קנצלר גרמניה אולף שולץ אמור לבקר בבייג'ינג ב-4 בנובמבר.

ממשלת גרמניה מבינה שמפעל השבבים של אלמוס בדורטמונד ישן וששום קניין רוחני יקר ערך לא יועבר לסין. על פי הדיווחים, שירותי המודיעין הגרמניים טענו כי סין חותרת להרחבה שיטתית של יכולת ייצור השבבים והידע.

על פי העסקה המוצעת, סילקס תתקשר בהסכם ארוך טווח לאספקת פרוסות לאלמוס עד 2027 לפחות. זהו נוהג סטנדרטי להסכמי רכישה כאלה של מפעלים. מה שפחות מקובל הוא שאלמוס תמשיך להחזיק בבעלות על הבניין אך תחכיר את החדר הנקי לסילקס על בסיס הסכם שכירות ארוכת טווח. אלמוס תספק גם את התשתית, השירותים, תמיכת ה-IT והרישיונות לסילקס על בסיס הסכמי שכירות ושירותים נפרדים. הבדיקה של מעגלים משולבים תישאר בידי אלמוס.

ניופורט וואפר פאב כבר נמצאת בבעלות Nexperia אך יותר משנה לאחר ביצוע העסקה שממשלת בריטניה שוקלת לבטל את העסקה או להטיל מגבלות על Nexperia.

הפוסט דיווח: גרמניה תאשר מכירת מפעל ייצור שבבי רכב לסין למרות ההתנגדות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל תיהנה ממימון של 6.8 מיליארד אירו (7.3 מיליארד דולר) מכספי חוק השבבים האירופי כדי לסייע לה לבנות את אתר הענק שלה במגדבורג, גרמניה. מרטין קרובר, נציג מגדבורג בבונדסטאג (מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית), חשף את ההחלטה ביום שישי. החלק שמיועד להעברה בשנה זו כבר אושר בתקציב.

האתר במגדבורג המכונה צומת הסיליקון ייבנה החל מתחילת 2023 ויושלם בשנת 2027. הוא יכיל שני פאבים בטכנולוגיות אנגסטרם כפי שחשפה אינטל בהכרזה גדולה בחודש מרץ.

הצעת התקציב הפדרלית חושפת כי השנה תקבל אינטל מימון בסך 2.72 מיליארד אירו (2.91 מיליארד דולר), כאמור יותר משליש הסכום הכולל. עלויות הקמת המפעל תעלה 17 מיליארד אירו.

חוק השבבים של האיחוד האירופי נחקק בפברואר 2022 עם 43 מיליארד אירו (46 מיליארד דולר) שנועדו לעודד השקעות ופיתוח בתעשיית הטכנולוגיה.  מטרת החוק היא להשיג יעד ייצור של 20% מתפוקת המוליכים למחצה בעולם עד 2030. נכון לעכשיו, ייצור המוליכים למחצה של האיחוד האירופי מהווה כ -9% מכלל העולמי.

גרמניה היא אחת המרוויחות הגדולות ביותר עד כה. אינטל גם מתכוונת להשקיע רבות באירלנד בהיקף של 17 מיליארד אירו (18.2 מיליארד דולר). 4.5 מיליארד אירו (4.8 מיליארד דולר) בכל אחת מהמדינות – בצרפת, איטליה, פולין וספרד.כאמור אינטל תישא ב-60% מההוצאה והשאר יבוא ממשלם המיסים האירופי

הפוסט האתר של אינטל בגרמניה יקבל מימון של 6.8 מיליארד אירו במסגרת חוק השבבים האירופי החדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.