חברת אלביט מערכות הישראלית דיווחה על זכייה בחוזה בהיקף של 260 מיליון דולר לאספקת מערכות הגנה עצמית מסוג DIRCM לצי מטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. החוזה נחתם מול חטיבת ההגנה של חברת איירבוס (Airbus Defence and Space) וצפוי להתפרס על פני שש שנים.

המערכת שאלביט תספק היא חלק ממשפחת פתרונות ההגנה האווירית MUSIC, הכוללת את מערכת ה-J-MUSIC DIRCM שנועדה לשבש טילים מונחי אינפרה-אדום, ובעיקר טילים שמשוגרים ממערכות נ"מ ניידות (MANPADS). הטכנולוגיה משלבת לייזר מתקדם עם מערכות הדמיה בעלות ביצועים גבוהים, ומאפשרת זיהוי, עקיבה ושיבוש של איומים בזמן אמת – ללא צורך בהתערבות אנושית.

הפתרון של אלביט מאופיין בארכיטקטורה מודולרית וקומפקטית, המאפשרת התקנה פשוטה על מגוון רחב של מטוסים צבאיים ומסחריים. לפי דיווחי החברה, המערכות שלה נמצאות כבר כיום בשימוש מבצעי במדינות רבות – בהן ישראל, גרמניה, איטליה, הולנד וברזיל – וכן נבחרו לשילוב בפלטפורמות חדשות של יצרני מטוסים מובילים.

מדובר בהרחבה של שיתוף הפעולה בין אלביט לגרמניה, לאחר שכבר ציידה את מטוסי התדלוק הגרמניים מסוג A330 במערכות דומות. בגרמניה ציינו כי העסקה נעשתה כחלק מהחלטת הרכש של המשרד הפדרלי לציוד, טכנולוגיית מידע ותפעול.

נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל (בוצי) מכליס, מסר בעקבות ההודעה: "חוזה זה מחזק את מעמדה של אלביט כספקית גלובלית מובילה של מערכות DIRCM. אנחנו גאים לתמוך בגרמניה בשיפור ההגנה על נכסי האוויר האסטרטגיים שלה".

אלביט מערכות נסחרת במקביל בבורסה בתל אביב ובנאסד"ק, עם שווי שוק המוערך בכ-21 מיליארד דולר. מתחילת 2025 זינקה מניית החברה בכ-72%, בין היתר על רקע ביקושים גוברים למערכות הגנה מתקדמות באירופה.

אמפמ:
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: אלביט מערכות, מערכות הגנה, DIRCM, A400M, גרמניה, תעשיות ביטחוניות, בצלאל מכליס
ביטוי מפתח: מערכות DIRCM של אלביט
נרדפים: הגנה אווירית, טילים מונחי אינפרה-אדום, מטוסי תובלה, חימוש מדויק, תעשייה ביטחונית
SLUG: elbit-dircm-germany-deal-2025

הפוסט אלביט מערכות תספק לגרמניה מערכות הגנה אווירית ב-260 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה הפדרלית בגרמניה הכריזה על תוכנית עתירת השקעות להקמת לפחות שלושה מפעלי שבבים חדשים, במטרה לבסס את המדינה כמרכז הייצור המוביל באירופה לטכנולוגיות מפתח כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. התוכנית מופיעה באג'נדה הטכנולוגית החדשה של הממשלה, שתאושר במהלך יולי, ונחשפה לראשונה על ידי סוכנות הידיעות רויטרס.

המשרד הפדרלי למחקר מדעי, טכנולוגיה וחלל מסר כי ייושמו תמריצים שימשכו יצרנים להקים מפעלי שבבים, ציוד ומוצרי קדם-ייצור בתוך גרמניה. כבר עתה פועלת בדרזדן יוזמה גדולה של חברת ESMC – מיזם משותף של TSMC, אינפיניאון ובוש – להקמת מפעל מתקדם לייצור שבבים.

התוכנית כוללת גם הקמת גיגה-מפעלים (Gigafactories) לבינה מלאכותית, שיהיו פעילים עד 2027, וכן לוויין ראשון לתקשורת קוונטית שייפרס עוד השנה. גרמניה אף הכריזה על כוונתה להקים עד סוף 2025 תוכנית אסטרטגית לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני.

השרה הפדרלית דורוטי בר (CSU) מסרה כי המטרה היא לייצר עד 2030 לפחות 10% מהתוצר המקומי הגולמי של גרמניה באמצעות בינה מלאכותית, תוך הפיכת המדינה למובילה גם בתחום התעשייה הירוקה, אחסון סוללות וגיאו-תרמיה.

במקביל, מתוכננת רפורמה משמעותית במערך המחקר הלאומי, כולל שילוב בין מחקר אזרחי וצבאי, וחיזוק צי ספינות המחקר האוקיינוגרפיות של המדינה.

תגים: גרמניה, שבבים, בינה מלאכותית, TSMC, ייצור שבבים, מחשוב קוונטי, גיגה-מפעלים, טכנולוגיה ירוקה, דורוטי בר, חדשנות אירופית

ביטוי מפתח: גרמניה מובילה את תעשיית השבבים באירופה

נרדפים: מפעלי שבבים, אסטרטגיית הייטק, תעשייה מתקדמת, AI באירופה, ייצור מיקרו־שבבים, חדשנות גרמנית, כור היתוך, ESMC

SLUG: germany-semiconductor-expansion-ai-2030

הפוסט גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית בייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טייוואן מחזקת את שרשרת אספקת השבבים שלה במרכז אירופה באמצעות שותפויות עם גרמניה, צ'כיה ופולין. מהלך זה נועד להרחיב את ההשפעה של טייוואן בתעשיית השבבים העולמית ולהבטיח אספקה יציבה של רכיבים קריטיים.

השקעה משמעותית בגרמניה

גורם מרכזי במהלך זה הוא השקעתה של Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC) בסך 10 מיליארד אירו (כ-10.33 מיליארד דולר) בהקמת מפעל ייצור שבבים חדש בדרזדן, גרמניה. הבנייה החלה באוגוסט 2024, כאשר הייצור ההמוני צפוי להתחיל בסוף 2027. המפעל יתמקד בייצור שבבים לתעשיות הרכב והתעשייה.

קידום שיתופי פעולה תעשייתיים

שר הכלכלה של טייוואן, קואו ג'יה-הוי, ביקר בגרמניה ובצ'כיה בדצמבר 2024 במטרה לחזק את שיתופי הפעולה התעשייתיים בין המדינות. במהלך הביקור נפתח מרכז הסחר וההשקעות של טייוואן בפראג, במטרה לקדם שיתופי פעולה בתחומי הבינה המלאכותית (AI) וטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT).

התרחבות תעשייתית בצ'כיה

בצ'כיה, חברות טייוואניות כגון Wistron, Inventec ו-Acer מרחיבות את פעילותן בעיר ברנו, בעוד שממשלת צ'כיה שואפת לשלב את תעשיית השבבים המקומית עם מפעלי ייצור פרוסות שבבים של טייוואן.

עתיד תעשיית השבבים האירופית

טייוואן ממשיכה לבסס את עצמה כשחקן מוביל בתעשיית השבבים העולמית, תוך פיתוח שותפויות אסטרטגיות שיחזקו את הקשרים הכלכליים שלה באירופה. השילוב של השקעות משמעותיות, הקמת מרכזי חדשנות, ושיתוף פעולה עם ממשלות אזוריות צפוי לתרום לצמיחה כלכלית ולחיזוק ההשפעה של טייוואן בשוק השבבים העולמי.

הפוסט טייוואן מרחיבה את קשרי שרשרת אספקת השבבים במרכז אירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת גרמניה מתכננת השקעה משמעותית של כ-2 מיליארד יורו בתעשיית השבבים הלאומית, במטרה לחזק את היכולות הטכנולוגיות ולצמצם את התלות בייבוא שבבים מאסיה. עם זאת, ייתכן שהבחירות הפדרליות הקרובות בפברואר 2025 יעכבו את יישום התוכנית.

על פי דיווחים מסוכנות בלומברג, משרד הכלכלה הפדרלי הגרמני (BMWK) פנה לחברות שבבים בבקשה להגיש בקשות למענקים חדשים בתחילת נובמבר. הדיווחים מעריכים שהמענקים יעמדו על סך 2 מיליארד יורו, אם כי המשרד עצמו ציין באופן רשמי כי התקציב יהיה בטווח "הנמוך של מיליארדי היורו".

לדברי דוברת המשרד, אניקה איינהורן, הכספים מיועדים לפיתוח "יכולות ייצור מודרניות החורגות משמעותית מהטכנולוגיות הקיימות כיום".

יישום התוכנית עשוי להתעכב בעקבות הבחירות הקרובות לבונדסטאג, שיתקיימו בעקבות פירוק קואליציית "הרמזור" (SPD, FDP והירוקים). לאחר הבחירות, הממשלה החדשה עשויה לתכנן תקציב שונה, והחשש בקרב יצרני השבבים הוא שהמימון לא יאושר.

חשיבות השבבים לתעשיית הרכב

תעשיית הרכב הגרמנית זקוקה באופן קריטי לשבבים מתקדמים, במיוחד עבור כלי רכב חשמליים. השבבים משמשים ביחידות בקרה רבות, והם חיוניים לאלקטרוניקה של ההנעה, שם הם ממירים זרם ישר מהסוללה לזרם חילופין עבור המנוע החשמלי. יעילות גבוהה בתהליך זה תורמת להגדלת טווח הנסיעה של כלי הרכב.

עם זאת, תעשיית הרכב עדיין תלויה בעיקר בייבוא שבבים, במיוחד מטייוואן. המתחים הפוליטיים בין טייוואן לסין וההשפעות של מגפת הקורונה הדגישו את הפגיעות של שרשראות האספקה.

השקעות חדשות בתעשייה

ממשלת גרמניה מתכננת לתמוך ב-10 עד 15 פרויקטים, בהם יכללו ייצור פרוסות שבבים והרכבתם. לדברי איינהורן, "הפרויקטים הנתמכים אמורים לתרום לאקוסיסטם חזק ובר-קיימא של מיקרואלקטרוניקה בגרמניה ובאירופה".

עם זאת, השאלה היא עד כמה הסכומים המוצעים אטרקטיביים עבור יצרני השבבים. לדוגמה, פרויקט מפעל השבבים של אינטל במגדבורג, שנעצר בספטמבר, הוערך בעלות כוללת של 30 מיליארד יורו, מתוכם הממשלה התחייבה ל-10 מיליארד יורו במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי.

תעשיית השבבים הגרמנית: מבט קדימה

למרות האתגרים, ישנם פרויקטים מבטיחים. טייוואן TSMC החלה בבניית מפעל חדש בדרזדן באוגוסט 2024, בשיתוף פעולה עם בוש, אינפינאון ו-NXP.

צעדים אלו מדגישים את מאמצי גרמניה לשמר את מעמדה המוביל בתעשיית השבבים ולחזק את התשתית הטכנולוגית שלה מול תחרות גלובלית עזה ותלות בייבוא.

תגיות: גרמניה, תעשיית השבבים, מיקרואלקטרוניקה, תעשיית הרכב, ייצור שבבים, טכנולוגיה מתקדמת, TSMC, אינטל, מגדבורג, חוק השבבים, BMWK, בוש, אינפינאון, NXP

הפוסט גרמניה משקיעה 2 מיליארד יורו בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מפעל השבבים של אינטל במגדבורג, גרמניה, בהשקעה של 10 מיליארד אירו (כ-10.5 מיליארד דולר), נתקל במכשול משמעותי כאשר המדינה עומדת בפני מאבק תקציבי קריטי בין מימון ייצור שבבים מתקדם לבין קידום טכנולוגיית סוללות ליתיום. עיכוב בפרויקט של אינטל, שנועד להיות אבן יסוד בתוכנית השבבים האירופית, מדגיש את המתח הגובר בממשלת גרמניה על הקצאת משאבים.

בעוד השבבים חיוניים לתעשיות הרכב והטכנולוגיה, והסוללות נחשבות למפתח לעתיד הרכבים החשמליים, המאבק התקציבי עלול לשנות את פני התעשייה בגרמניה. המחוקקים שוקלים להפנות את המימון למחקר בסוללות, דבר שמעמיד את עתיד מפעל השבבים של אינטל בסכנה, ומסכן את שאיפות הריבונות הטכנולוגית של גרמניה.

לפי דיווחים, הממשלה הגרמנית העניקה לאינטל כ-10 מיליארד אירו בסובסידיות למפעל במגדבורג, אך כעת המימון בסכנת הקפאה. חוקרים ומחוקקים בגרמניה קוראים להקצות מחדש את הכספים לטובת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות סוללות ליתיום, המהוות חלק קריטי במעבר האנרגיה של המדינה.

הפוסט מפעל השבבים של אינטל במגדבורג מתעכב בעקבות מאבק תקציבי בין שבבים לסוללות בגרמניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיר דרזדן בגרמניה נערך אמש טקס הנחת אבן הפינה למפעל יצור השבבים הראשון של חברת TSMC באירופה. המהלך יאפשר לארצות השוק האירופי המשותף וגרמניה בראשן לייצר עד כ-20% מצריכת השבבים שלהן באירופה ולהקטין את התלות ביצור שבבים במזרח על רקע המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין.

בטקס הנחת אבן הפינה השתתפו סי סי ויי מנכ"ל TSMC, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, קנצלר גרמניה, אולף שולץ, וראשי  Infineon Technologies AG, NXP Semiconductors ו-Robert Bosch GmbH, אשר כל אחד מחזיק ב-10% ממניות המיזם לצד TSMC המחזיקה ב-70% ממניות המפעל.

"יחד עם השותפים שלנו, Bosch, Infineon ו-NXP, אנו בונים את המתקן שלנו בדרזדן כדי לענות על צורכי המוליכים למחצה של מגזרי הרכב והתעשייה האירופיים הצומחים במהירות", אמר סי סי ויי, מנכ"ל TSMC. "עם מתקן הייצור המתקדם הזה, נביא את יכולות הייצור המתקדמות של TSMC להישג ידם של לקוחותינו ושותפינו האירופים, מה שימריץ את הפיתוח הכלכלי באזור ויניע התקדמות טכנולוגית ברחבי אירופה".

תהליך הנחת אבן הפינה הגיע לאחר מאמץ של כמה שנות עבודה בהובלת ד"ר מריה מרסד אשר ניהלה את תהליך ההבנות וההסכמים בשם חברת TSMC ולאחר ששימשה כנשיאת TSMC אירופה במשך 16 שנים.

כאשר יפעל במלואו, צפוי המפעל המכונה European Semiconductor Manufacturing Co) ESMC) לייצר 40,000 פרוסות 12 אינץ' בחודש בטכנולוגיות יצור CMOS של 28 ננומטר ו-22 ננומטר וטכנולוגיית תהליך של 16 ננומטר ו-12 ננומטר. הייצור צפוי להגיע לתפוקה מלאה עד סוף  2027. החל משנת 2029 יחל המפעל לייצר פרוסות סיליקון בגודל 300 מ"מ. 

עלות המפעל החדש מגיעה ל- 10 מיליארד יורו (11.1 מיליארד דולר) כאשר מחצית הסכום (5 מילארד יורו) ימומנו ע"י סובסידיות מממשלת  גרמניה בגיבוי השוק האירופי המשותף.

המפעל החדש צפוי לייצר כ-2,000 מקומות עבודה ישירים וכן משרות עקיפות רבות בכל שרשרת האספקה ​​של האיחוד האירופי.

האתר החדש יעזור לאירופה לצמצם את תלותה במפעלי יצור באסיה ויסייע ליצרניות הרכב הגרמניות  כולל פולקסווגן AG ופורשה AG, לייצור את השבבים הדרושים להם בטכנולוגיות מתקדמות באופן מקומי.

ייצור מוליכים למחצה הפך לתחום אסטראטגי עבור ממשלות ברחבי העולם לאחר שבתקופת מגיפת הקורונה הן נחשפו לפגיעותן לשיבושים בשרשרת האספקה. מחסור בשבבים השבית את מפעלי הרכב ברחבי העולם ולקח שנים כדי להשתקם ממנו.

תגיות:

הפוסט הונחה אבן הפינה למפעל TSMC בדרזדן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בית המשפט בגרמניה פסק כך מכיוון שמצא שהעברת כספים שלא נוצלו מהתקציב למאבק בקורונה לקרן לשינוי אקלים ותמיכה בתעשייה (KTF) הייתה בלתי חוקית. תקציב זה ייועד לסבסוד בניית מפעלי שבבים בגרמניה של חברות בינלאומיות כמו TSMC ואינטל, וכן פרויקט הפיכת התעשיה הגרמנית למאוזנת פחמן וכן לייצור סוללות מימן.

בית המשפט קבע שהממשלה הגרמנית לא יכלה סתם "להעביר" כספים שיועדו למטרה אחת (מאבק בקורונה) למטרה אחרת (קרן לשינוי אקלים ותעשייה) בלי אישור נוסף של הפרלמנט. מבחינה חוקתית/משפטית, המהלך של הממשלה נתפס כבלתי חוקי וכפוגע בסמכויות הפרלמנט לאשר תקציבים והוצאות. בעקבות זאת, 60 מיליארד האירו שיועדו לקרן KTF – נמחקו למעשה מהתקציב, והפרויקטים התעשייתיים שציפו למימון ממנה – נותרו ללא מקור מימון.

הפסיקה מעמידה את הממשלה הגרמנית בפני שאלות לגבי המשך הטיפול בפרויקטים התעשייתיים שהיו אמורים לקבל מימון מקרן האקלים והטרנספורמציה.

בפני ממשלת גרמניה עומדות כמה אפשרויות להמשך: לנסות לשנות את החקיקה כדי לאפשר מפורשות העברת כספים בין קרנות לצרכים שונים.  הדבר ידרוש תהליך חקיקה בבונדסטג שיכול לקחת זמן. אפשרות נוספת היא למצוא מקורות מימון חלופיים עבור הפרויקטים מתקציב המדינה. אך הדבר כרוך בקיצוצים בתחומים אחרים או גירעונות תקציביים. הממשלה גם יכולה לנסות ולערער על פסיקת בית המשפט בערכאות גבוהות יותר. אך סיכויי ההצלחה בכך אינם גבוהים בהכרח. בנוסף יכולה הממשלה הפדרלית הגרמנית לנסות ולמצוא פתרונות יצירתיים כגון שותפויות ציבוריות-פרטיות או מימון מגופים בינלאומיים. כל האופציות הנ"ל אינן פשוטות או מהירות לביצוע.

מכל מקום, הפסיקה פוגעת קשות בתוכניות הממשלה לסייע למגזר התעשייתי ולמאבק במשבר האקלים. ומעמידה בספק השקעות ופרויקטים חשובים בתחומי הפלדה, המוליכים למחצה והסוללות.

הפוסט האם המימון הממשלתי למפעלי שבבים בגרמניה בסכנת ביטול? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גרמניה מתכוננת להשקיע 22 מיליארד דולר בייצור שבבים מקומי. התוכנית תכלול הקמת מתקני ייצור חדשים, רכישת חברות שבבים והשקעה במחקר ופיתוח.

התוכנית היא חלק מהמאמץ של גרמניה להפחית את התלות שלה בשבבים המיוצרים בסין. סין היא כיום יצרנית השבבים הגדולה בעולם, והיא שולטת בכ-20% מהשוק העולמי.

החשש של גרמניה הוא שהתלות שלה בשבבים המיוצרים בסין עלולה להוביל לבעיות אספקה אם תפרוץ מלחמה או משבר כלכלי בסין. התוכנית של גרמניה היא ליצור תשתית ייצור שבבים מקומית שתאפשר לה לספק את הצרכים שלה בשבבים גם במקרה של משבר.

לדברי אנליסטים התוכנית של גרמניה היא מבורכת, אבל היא גם מאתגרת. ייצור שבבים הוא תהליך מורכב ויקר, וגרמניה תצטרך להתחרות על השקעותיהן של חברות שבבים בינלאומיות גדולות:

• אינטל מתכננת להשקיע 17 מיליארד דולר בבניית מתקן ייצור חדש בעיר נירנברג. המפעל, שייפתח בשנת 2026, יהיה מסוגל לייצר שבבים בטכנולוגיית 20 ננומטר.
• TSMC מתכננת להשקיע 12 מיליארד דולר בבניית מתקן ייצור חדש בעיר אוברהאוזן. המפעל, שייפתח בשנת 2027, יהיה מסוגל לייצר שבבים בטכנולוגיית 3 ננומטר.
• סמסונג מתכננת להשקיע 4 מיליארד דולר בבניית מתקן ייצור חדש בעיר מינכן. המפעל, שייפתח בשנת 2028, יהיה מסוגל לייצר שבבים בטכנולוגיית 5 ננומטר.

בנוסף אליהן צפויות חברות מקומיות ליהנות מהמענקים: אינפיניון, בוש סימנס וכן חברות רכב כדוגמת פולקסוואגן ו-BMW.

עם זאת, אם גרמניה תצליח, היא תוכל ליצור תעשיית שבבים מצליחה שתעזור לה לחזק את הכלכלה שלה ולהבטיח את אספקת השבבים שלה.

הפוסט גרמניה מתכוננת להשקיע 22 מיליארד דולר בייצור שבבים מקומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ייתכן שאינטל לא תקים את מתחם מפעלי השבבים במגדבורג שבגרמניה. זאת לאחר שלא נענו דרישותי ה לתוספת סובסידיות מממשלת גרמניה.

"אין יותר כסף זמין בתקציב", אמר שר האוצר הגרמני כריסטיאן לינדנר ל"פייננשל טיימס", "אנחנו מנסים ליצב את התקציב כרגע, לא להרחיב אותו".

אינטל תכננה לבנות מתחם פאבים בשווי 17 מיליארד אירו, אך עלויות האנרגיה והחומרים העלו זאת כעת ל-20 מיליארד אירו. במקור הציעה גרמניה סובסידיות בסך 6.8 מיליארד אירו, אך כעת אומרים שאינטל מבקשת 10 מיליארד אירו.

עם זאת, אם אינטל תחליט להגדיל את היקף ההשקעה שלה, גם גודל הסובסידיות יעלה. "הגיוני שאם היקף ההשקעה יגדל, גם רמת הסובסידיה תעלה", אמר סוון שולצה, שר הכלכלה של סקסוניה-אנהלט

הסיבה לכך שאינטל רצתה להגדיל את הסבסוד – כפי שנאמר במרץ האחרון – הייתה: "השיבושים בכלכלה העולמית הביאו לעלייה בעלויות, מחומרי בנייה ועד אנרגיה". המלחמה באוקראינה העלתה את מחירי החשמל במגדבורג מ-8 סנט לקוט"ש ל-40 סנט.

אינטל תכננה לבנות מפעל חדשני המסוגל להריץ את תהליך 20A, 2nm, החל משנת 2027. זהו המפעל היחיד באיחוד האירופי שמכוון לייצור חדשני – הפאב של ST-GloFo, הפאבים של Wolfspeed ו-Bosch והפאב המוצע של TSMC מיועדים כולם לתהליכים בשלים יותר.

הפוסט המפעל של אינטל בגרמניה בספק. העלויות גדלו ולממשלה נגמר התקציב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC במגעים להקמת מגה פאב בדרזדן שבגרמניה, ככל הנראה בשיתוף עם חברות מקומיות. כך אמר קווין ז'אנג, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי ב-TSMC, בשיחה עם עיתונאים במסגרת הכנס הטכנולוגי שערכה החברה באמסטרדם בשבוע שעבר.

ז'אנג ציין כי החלטה לגבי המיקום המדויק עשויה להתקבל כבר באוגוסט. TSMC שואפת לספק ללקוחותיה היצע מגוון, ואירופה, עם בסיס הלקוחות והביקוש המשמעותיים שלה, היא איזור חשובה עבור החברה. ג'אנג לא חשף פרטים לגבי הסבסוד, העלות או המשתתפים הפוטנציאליים בפרויקט.

דיווחים מתחילת החודש הצביעו על כך ש-TSMC נמצאת במגעים עם שותפים להשקיע עד 10 מיליארד אירו בבניית מפעל לייצור שבבים בגרמניה.

לפני כשלושה חודשים פורסם כי TSMC,  מנהלת שיחות עם מדינת סקסוניה הגרמנית מאז 2021 על האפשרות להקים מפעל ייצור, או "פאב", בדרזדן, שיהיה המתקן האירופי הראשון שלה. עם זאת,  לא מדובר במפעל בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, אלא מפעל 28 ננומטר שייצר מיקרו בקרים, בעיקר לענף הרכב.

ז'אנג לא מסר פרטים ספציפיים כגון גודל הסבסוד, עלות הפרויקט והחברות המשתתפות לא אושרו. ההחלטה של TSMC על הפרויקט צפויה להתקבל עד אוגוסט.

הפוסט TSMC במגעים מתקדמים עם ממשלת גרמניה וחבל סקסוניה על הקמת מפעל שבבים בדרזדן הופיע לראשונה ב-Chiportal.