"השבב הופך לחיישן־על של כל המערכת", אומר ניר סבר מפרוטאנטקס, כשהוא מדגים איך טלמטריה עמוקה מהשבב עצמו יכולה לחסוך חשמל, להאריך את חיי השרתים ולחשוף תקלות נסתרות שאפילו יצרן המערכת לא יודע עליהן. סבר, מהנדס ותיק שעבר בשנים האחרונות לתחום פיתוח עסקי ושותפויות ב־proteanTecs (פרוטאנטקס), הציג את הגישה של החברה במסגרת כנס 2025 TSMC Europe Open Innovation Platform (OIP) Ecosystem Forum שהתקיים באמסטרדם.

פרוטאנטקס, שנוסדה ב־2017 בידי יוצאי מלנוקס בראשות שי כהן, אוולין לנדמן ורוני אשורי, פיתחה שכבת "ניטור עומק" לשבבים: סט IPים זעירים המושתלים בתוך השבב, אוספים "Deep Data" פיזיקלי לאורך כל מחזור החיים – משלב הייצור ועד שנים של עבודה בשטח – ומוזנים לפלטפורמת אנליטיקה בענן. החברה מעסיקה מעל מאתיים עובדים, יושבת בחיפה ופועלת מול לקוחות בשוקי הדאטה סנטר, הרכב, התקשורת והטלפונים הניידים.

ראיינו בביתן החברה בכנס באמסטרדם את ניר סבר, מנהל פיתוח עסקי – שותפויות וסטנדרטיזציה, וגם אחראי על תחומים כמו Functional Safety ו־Advanced Packaging." לדבריו, פרוטאנטקס הוקמה עם חזון די ברור: "לבנות מערכת שעושה in-chip monitoring – ניטור בתוך השבב עצמו, בזמן אמת, כשהוא מריץ אפליקציה אמיתית, לא במעבדת בדיקות."

העיקרון פשוט להסבר ומורכב ליישום: בשלב התכנון משובצים בשבב "סוכנים" (Agents) – תאים לוגיים קטנים שמודדים מרג'יני תזמון, מתח, רעש, עומס עבודה ומדדי סטרס אחרים. המערכת שקיימת בתוך השבב אוספת את הנתונים באלפי ומיליוני נקודות, מעבדת אותם ברקע ומוציאה "סנפשוטים" בקצב קבוע, לדוגמה אחת לשנייה. "זה לא סימולציה, זה לא Static Timing," מדגיש סבר. "זה השבב חי, מריץ תוכנה ודאטה אמיתיים, ואנחנו מודדים בכל רגע איפה המסלול הקריטי ומה המרג'ין האמיתי שלו."

אחד החידושים המעניינים שהוא מדגיש הוא שהטמעת ה־Agents אינה מגדילה את שטח השבב. "חוק ברזל אצלנו – לעולם לא מגדילים את שטח הצ'יפ," הוא אומר. לדבריו, כלים מודרניים ל־Place & Route משאירים בין שלושים לארבעים אחוז מהשטח פנוי בין התאים הפונקציונליים, ופרוטאנטקס פיתחה כלים שמכניסים את תאי המוניטורינג בדיוק לחללים הריקים האלה. כך, לטענתו, ניתן לכסות את השבב במאות ואלפי נקודות מדידה בלי להקריב שטח סיליקון – משלב 28 ננומטר ועד תהליכים מתקדמים של שני ננומטר.

הדגמה שסבר הציג בכנס נשענה על שבב תקשורת אופטי של Alphawave Semi (אלפאוויב סמיקונדקטור) שיוצר בתהליך N5 של TSMC. בתוך השבב הזה פוזרו ה־Agents של פרוטאנטקס, והמערכת הגרפית מציגה את הפלור־פלאן ואת פיזור הסוכנים, לצד חלונות זמן שמראים מרג'יני תזמון, מתח, עומס עבודה ורעש על השעון ועל קווי האספקה. פעם בשנייה נלקח "צילום מצב" של כל הנתונים ונבנה ממנו ניתוח דינמי של התנהגות השבב תחת עומס אמיתי.

מכאן עובר סבר ליישומים המעשיים – מה שהוא מכנה "אפליקציות". החברה אינה מוכרת את ה־IP בלבד, אלא חבילת תוכנה במודל מנוי, המחולקת לשלבי חיים שונים של השבב: ייצור שבבים (Chip Production), ייצור מערכות (System Production) ועבודה בשטח (In-Field). האפליקציות מחולקות לנושאים כמו Power & Performance, אמינות ושירות (Reliability & Serviceability), בטיחות פונקציונלית (Functional Safety) ואפליקציות ל־Advanced Packaging ו־3DIC.

הדוגמה הבולטת שהוצגה באמסטרדם היא אפליקציית Auto Voltage Scaling (AVS), שמטרתה לחסוך הספק ולהאריך את חיי המערכת. "בגלל שמעצבים תמיד מתכננים ל־Worst Case – השבב הכי איטי, בטמפרטורה הכי גרועה, במתח הכי נמוך – בפועל רוב השבבים עובדים עם מרג'ינים גדולים מדי," מסביר סבר. "אנחנו מודדים ברקע את המרג'ין האמיתי, ובחוג סגור בתוך השבב שולחים לפאוור רגולטור הוראות להוריד מתח, עד שמתייצבים על 'אזור ירוק' בטוח."

בדוגמה שהציג, השבב תוכנן מראש למתח נמוך במיוחד של כ־650 מיליוולט, לעומת 750 מיליוולט נומינלי בתהליך N5 של TSMC, ועדיין נמדדו מרג'ינים גבוהים משמעותית מהנדרש. הפעלת אפליקציית ה־AVS הורידה את המתח בהדרגה, תוך שמירה על מרג'ין בטיחות שבחר הלקוח בשלב האפיון. התוצאה, לדבריו: חיסכון של כ־12 אחוזים בהספק של השבב, והפחתת הטמפרטורה שהובילה לפי מודלי הזדקנות סטנדרטיים לשיפור של כ־16 אחוזים ב־lifetime הצפוי של המערכת. "כשמכפילים את זה באלפי שרתים בדאטה סנטר, זה כבר כסף אמיתי וגם פחות החלפות חומרה," הוא אומר.

הנתונים מהשבב אינם משמשים רק לייעול השבב עצמו אלא גם לניטור המערכת כולה. "צ'יפ כזה הופך להיות מגה־סנסור של השרת," מסביר סבר. "אם מאוורר מתחיל להתעייף, אנחנו נראה עלייה בטמפרטורה מתוך השבב. אם ספק הכוח מתחיל לזייף, נראה את זה ברעש על המתח. יש לנו לקוחות שמגלים בעיות במערכת שלהם בעזרת הטכנולוגיה שלנו, גם כשהשבב שמספק את הנתונים יוצר בכלל על ידי צד שלישי."

ההופעה באירוע של TSMC הגיעה זמן קצר לאחר שפרוטאנטקס הודיעה רשמית כי פתרון המוניטורינג שלה הגיע לסטטוס silicon-proven בתהליך N2P המתקדם של TSMC, עם זמינות IP מלא לסיליקון ברוחב שני ננומטר ליישומי HPC ו־AI. בחברה מדגישים כי ההסמכה כוללת אנליטיקה מקצה לקצה ומוכנות לייצור המוני, לאחר אינטגרציה בכריך של שבב ביצועים גבוהים של לקוח TSMC ובדיקת התוצאות מול כלי מדידה תעשייתיים.(ProteanTecs)

עבור התעשייה הישראלית, המשמעות ברורה: חברה שהוקמה בחיפה על ידי יוצאי מלנוקס הפכה בתוך פחות מעשור לשחקן מפתח בשכבת הניטור והאנליטיקה של שבבי AI וענן בתהליכים המתקדמים ביותר. "בסופו של דבר," מסכם סבר, "אנחנו מציגים את עצמנו כחברת אפליקציות. ה־IPs וה־Agents הם רק האמצעי. הערך האמיתי הוא היכולת לראות מה קורה בתוך השבב לאורך כל החיים שלו – ולתרגם את זה להחלטות עסקיות והנדסיות."

כותרת:

כותרת משנה:
בכנס 2025 TSMC Europe Open Innovation Platform (OIP) באמסטרדם הציגה פרוטאנטקס כיצד "ניטור עומק" מבוסס Agents בתוך השבב, מתהליכי 5 ועד 2 ננומטר, חוסך עד כ־12% בהספק, מאריך את חיי השרתים ומשמש כחיישן מערכת שלם לשבבי AI ודאטה סנטר.

תגים:
פרוטאנטקס, proteanTecs, TSMC, שבבים, שבבי AI, דאטה סנטר, ניטור עומק, deep data, AVS, N2P, OIP, Advanced Packaging, Functional Safety, אלפאוויב

ביטוי מפתח:
פרוטאנטקס ניטור עומק לשבבים

נרדפים:
ניטור שבבים, ניטור עומק, deep data, מוניטורינג בתוך השבב, טלמטריה על השבב, ניטור שבבי AI, ניטור דאטה סנטר, ניטור חיי שבב, ניטור פרפורמנס וצריכת חשמל

כיתובי תמונות מוצעים:

1. "ממשק הניטור של פרוטאנטקס מציג בזמן אמת מרג'יני תזמון, מתח, טמפרטורה ורעש מתוך השבב במהלך הרצת עומס אמיתי."
2. "ניר סבר מפרוטאנטקס מציג את פתרונות ה־Deep Data של החברה במסגרת כנס 2025 TSMC Europe OIP באמסטרדם."

SLUG (באנגלית):
proteantecs-tsmc-europe-oip-2025-deep-data

הפוסט "השבב הופך לחיישן־על של כל המערכת": ניר סבר מפרוטאנטקס הציג בכנס TSMC באמסטרדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית פליופס (Pliops) מנהלת מו"מ מתקדם למכירתה לחברת אסטרה לאבס (Astera Labs) האמריקאית, בעסקה המוערכת ב־150–200 מיליון דולר במזומן ובמניות. הסכום נמוך מהיקף הגיוסים של פליופס המסתכם בכ־215 מיליון דולר . חברת השבבים האמריקאית אסטרה לאבס (Astera Labs), הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ־24 מיליארד דולר, נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת פליופס (Pliops) בסכום שמוערך בין 150 ל־200 מיליון דולר במזומן ובמניות. לפי הדיווח, העסקה טרם נסגרה סופית, ובשוק מעריכים כי הוגשו גם הצעות נוספות מצד חברות זרות אחרות. בכירי אסטרה לאבס נמצאים בימים אלו בישראל כדי לקדם את המגעים, ומפליופס לא נמסרה תגובה.

היקף הרכישה המסתמן רחוק משוויי השיא שאליהם הגיעה פליופס בעבר. מאז הקמתה גייסה החברה כ־215 מיליון דולר, והגיעה ב־2022 לשווי מוערך של כ־650–700 מיליון דולר. מכירה בטווח של 150–200 מיליון דולר משקפת החזר חלקי בלבד להון שהושקע בה. עם זאת, על רקע מצב השוק בו היא פועלת אפשרות של אקזיט בינוני נחשבת בעיני חלק מהמשקיעים חלופה עדיפה על פני סגירת החברה לאחר שהמזומנים בקופתה כמעט אזלו.

פליופס, שהוקמה ב־2017, מפתחת מאיץ חומרה למשימות אחסון ועיבוד נתונים בדאטה סנטר, ומעסיקה כ־100 עובדים. אסטרה לאבס, הפועלת בתחום קישוריות מהירה ל-AI בדאטה סנטר, נסחרת לפי כ־24 מיליארד דולר ומתעניינת הן בטכנולוגיה והן בצוות.

במקביל למגעים, פליופס הודיעה על שיתוף פעולה עם Zilliz, מפתחת מסד הנתונים הווקטורי Milvus, כדי לאפשר RAG ארגוני בקנה מידה של מיליארדי וקטורים. השילוב בין ארכיטקטורת LightningAI של פליופס ל-Milvus מיועד להוזיל עלויות תשתית ולהרחיב חלונות הקשר למודלי GenAI – נדבך שעשוי לחזק את האטרקטיביות שלה בעיני רוכשים אסטרטגיים כמו אסטרה.

הפוסט חברת השבבים פליופס במו"מ למכירתה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה את Clearwater Forest, הדור הבא למשפחת Xeon המבוססת ליבות יעילות (E-cores), שמטרתו להעלות דרמטית את צפיפות המחשוב בדאטה סנטרים. השבב כולל עד 288 ליבות Darkmont – כפול מהדור הקודם (Sierra Forest) – ושיפור של כ-17% בביצועי IPC לליבה, לצד זיכרון מטמון משותף (LLC) עד 576MB. לפי נתוני החברה, מעבר לפלטפורמה החדשה עשוי לצמצם עד 71% בשטח ארונות השרתים ולהעלות פי 3.5 את יחס ביצועים-לוואט.

ברמת הטכנולוגיה, זהו מעבד Xeon ראשון המיוצר בתהליך Intel 18A, המשלב RibbonFET (שער גידי) ו-PowerVia (אספקת חשמל מהגב), לשילוב של צפיפות טרנזיסטורים גבוהה ויעילות אנרגטית. הארכיטקטורה המופרדת (Disaggregated) בנויה מאריחים (Tiles) המקושרים במארז מתקדם באמצעות Foveros Direct ‎3D ו-EMIB, ומאפשרת לאינטל להרכיב על אותו מארז רכיבי עיבוד, I/O וזיכרון שיוצרו בתהליכים שונים. התמיכה כוללת 12 ערוצי DDR5 עד ‎8000MT/s, עד ‎96 נתיבי PCIe 5.0 ו-64 נתיבי CXL 2.0.

בצד האבטחה, Clearwater Forest משלב Intel SGX ו-Intel TDX – טכנולוגיות שפותחו במידה רבה בישראל – ליצירת מובלעות מאובטחות לביצוע קוד ולבידוד מכונות וירטואליות בענן בהיקף גדול. כך ניתן לשלב צפיפות ליבות גבוהה עם הרצה מבודדת של יישומים רגישים. המעבד שומר על תאימות x86 מלאה לאקו־סיסטם הקיים, ומתוכנן לעומסי Scale-out בענן, טלקום ומיקרו-שירותים, לצד המשך קו Xeon מבוסס ליבות ביצועים (P-cores) למשימות עם דרישת ביצועי ליבה בודדת גבוהים.

מרכיב מרכזי בהצלחה של Clearwater Forest הוא התרומה הישראלית בתחום אבטחת המחשוב: קבוצות הפיתוח של אינטל בישראל (בעיקר חיפה ופתח־תקווה) הובילו בעשור האחרון את הארכיטקטורה, המימוש והאקוסיסטם של Intel SGX ו-Intel TDX—מטכנולוגיית המובלעות ברמת החומרה, דרך מיקרו־קוד, כלי פיתוח ו-SDKs, ועד שירותי אימות וזהות (attestation) המאפשרים ענני Confidential Computing בקנה מידה גדול. העבודה המקומית כללה אינטגרציה הדוקה עם שכבות וירטואליזציה ומערכות הפעלה, הטמעת הגנות זיכרון מתקדמות, ובחינה מול עומסי ענן אמיתיים—בשיתוף חברות סייבר ותשתיות ישראליות—כך שהמעבד החדש לא רק מכפיל ליבות וצפיפות, אלא גם מספק בידוד ואמון ברמת החומרה לפריסות מרובות לקוחות, רגולטוריות ורגישות-מידע.

זוהר צבע, סגן נשיא בחטיבת המחשוב באינטל ישראל אומר בהקשר זה: "ב־Panther Lake שילבנו את הטוב ביותר משני העולמות: את היעילות האנרגטית יוצאת הדופן של Lunar Lake ואת הביצועים הגבוהים של Arrow Lake, יחד עם גרפיקה חזקה במיוחד ומנוע AI חדש. כל זה מיוצר בטכנולוגיית Intel 18A, שהיא קפיצת מדרגה משמעותית עבור אינטל ועבור התעשייה כולה. זו הפעם הראשונה שאנו מביאים לשוק מוצר שמאחד את כל היכולות האלה ועומדים בדיוק בלוחות הזמנים שהבטחנו."

"מרכז הפיתוח של אינטל בישראל ממשיך להוביל את פרויקטי הדגל של החברה. כמו בלונר לייק, גם את Panther Lake הובלנו מכאן, מהגדרה ארכיטקטונית דרך קבלת ההחלטות ועד לאינטגרציה המלאה של המוצר. זו גאווה אמיתית לראות שמוצר שמיוצר בארצות הברית, ב-Fab 52 בצ’נדלר, נושא חותמת ישראלית ברורה בכל שלב בתהליך."

הפוסט אינטל חושפת את Clearwater Forest: מעבד שרתים חדש עם 288 ליבות יעילות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת מהלך אסטרטגי משותף תפתח אינטל מעבדי x86 מותאמים לאנבידיה לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים, בעוד אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר במניות אינטל – צעד שמחבר בין עולמות ה־AI, ה־GPU והמעבדים הקלאסיים

אנבידיה (NASDAQ: NVDA) ואינטל (NASDAQ: INTC) הכריזו היום (18 בספטמבר 2025) על שיתוף פעולה אסטרטגי רב־שנתי לפיתוח מספר דורות של מוצרים מותאמים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. המהלך נועד להאיץ יישומים ועומסי עבודה בשווקים הארגוניים, הצרכניים וההיפרסקייל.

אינטגרציה באמצעות NVLink

החברות ישלבו בין הארכיטקטורות של אנבידיה ואינטל באמצעות ממשק NVIDIA NVLink, שיחבר את יכולות הבינה המלאכותית והמחשוב המואץ של אנבידיה עם טכנולוגיות ה־CPU המובילות של אינטל ומערכת האקוסיסטם הרחבה של x86.

דאטה סנטרים

במסגרת ההסכם, אינטל תעצב ותייצר מעבדי x86 מותאמים לאנבידיה, שישתלבו בפלטפורמות ה־AI של אנבידיה ויוצעו לשוק.

מחשוב אישי

בתחום המחשוב האישי, אינטל תפתח ותשווק מערכות על שבב (SoC) מבוססות x86 המשלבות שבבי GPU מסוג RTX של אנבידיה. מדובר בדור חדש של שבבי RTX SOC שיאפשרו למחשבים אישיים לשלב בין ביצועי CPU ברמה עולמית ליכולות GPU מתקדמות.

השקעה אסטרטגית

אנבידיה הודיעה כי תשקיע 5 מיליארד דולר במניות רגילות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה מותנית באישורים רגולטוריים ובתנאים מקובלים נוספים.

הצהרות מנהלים

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אמר: "הבינה המלאכותית מניעה מהפכה תעשייתית חדשה ומשנה את כל שכבות המחשוב – מהשבב ועד לתוכנה. שיתוף הפעולה ההיסטורי הזה מחבר באופן הדוק את מערך ה־AI והמחשוב המואץ של אנבידיה עם מעבדי אינטל והאקוסיסטם של x86 – שילוב של שתי פלטפורמות עולמיות מהמעלה הראשונה. יחד נבסס את היסודות לעידן הבא של המחשוב."

ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל, הוסיף: "ארכיטקטורת x86 של אינטל מהווה בסיס למחשוב המודרני זה עשרות שנים, ואנו מחדשים כדי לאפשר את עומסי העבודה של העתיד. הפלטפורמות המובילות שלנו לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים, יחד עם יכולות הייצור והאריזה המתקדמות, ישלימו את מנהיגותה של אנבידיה ב־AI ובמחשוב מואץ. אנו מעריכים את האמון שג’נסן וצוות אנבידיה נותנים בנו עם ההשקעה, ומצפים לחדשנות משותפת שתביא פריצות דרך חדשות."

הפוסט אנבידיה ואינטל ישתפו פעולה בפיתוח תשתיות בינה מלאכותית ומחשוב אישי * אנבידיה תשקיע 5 מיליארד ד' באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.