הפאנל המרכזי של פסגת הבכירים ב כנס ChipEx2024 התקיים בת"א ב-8 במאי, ואירח ארבעה מהמובילים בתעשיית השבבים העולמית. המשתתפים בפנל היו ד"ר רימון אגאיבי, סגן נשיא חטיבת השבבים של סמסונג לאזור אירופה דב מורן, שותף מנהל ב-Grove Ventures; גדעון בן צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור; וד"ר תמרה בקשט, מנכ"לית VisIC .הנחה את הפאנל שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG ויו"ר משותף של כנס ChipEx2024. כל אחד מהמשתתפים הציג את נקודת המבט הייחודית שלו על האתגרים וההזדמנויות בתעשיית השבבים.

גרדמן: תעשיית השבבים נמצאת במצב של שינוי מתמיד. מהם לדעתכם שלושת האתגרים החשובים ביותר בתעשייה שלנו?

מורן: "תעשיית השבבים תמיד הייתה דינמית ומאתגרת. עם המעבר לייצור בגיאומטריות קטנות יותר, עלות המסכות מגיעה למיליוני דולרים ולעומת זאת  אם נשארים בגיאומטריות פחות מתקדמות, השבב צורך יותר חשמל והוא  יותר ומוגבל. זה משחק מאתגר לחברות סטארט-אפ בתחום ה-CPU.. בנוסף, חברות גדולות שהיו קונות שבבים שיצרניות השבבים המרכזיות מפתחות כיום את השבבים שלהן בעצמן, מה שמצמצם את השוק לחברות סטרטאפ  ובולע את המשאבים האנושיים הנדרשים."

ד"ר אגאיבי: "אנו ממשיכים לחוות גלים טכנולוגיים המניעים את התעשייה, כמו בסוף שנות ה-90 עם התפתחות רשת האינטרנט העולמית, ולאחר מכן בסוף שנות ה-2000 עם מהפכת המובייל, ובסוף שנות ה-20 עם ה-IoT, שלא ממש המריא, וכעת עם טירוף ה-AI. כל אלו גורמים לחוסר איזון בין ההיצע לביקוש, ומקשיםעל עסקים להעריך את המצב בצורה נכונה.

לכך יש השלכות על תחזיות ההשקעות הגדולות של יצרניות הטכנולוגיה המרכזיות. יש לזכור שהסיבה לכך ש-IDMs חדלו לפעול היא שזה הפך להיות יקר מדי עבורן להמשיך לרדוף אחרי הכרטיסים הגדולים הללו כדי לאפשר את המפעלים הללו.

לבסוף, אני חושב שהאתגר החשוב ביותר הוא התחרות הגיאו-פוליטית הלא בריאה בין המערב למזרח. אנו רואים זאת עם הרמה הגבוהה של השקעת יתר בבניית מפעלים חדשים בסין. היו לנו מקרים בהם לקוחות אומרים לנו שהמחירים מהמפעלים הסיניים טובים מדי מכדי לא להתייחס אליהם, אך המציאות היא שהשקעת יתר בתעשייה מסוימת היא הדרך הבטוחה היחידה להרוג את מאגר הרווחים ולוודא שהכדאיות לטווח ארוך של עסקים אלו מוטלת בספק. אפשר לקבל את המחירים המוזלים בשנה או שנתיים הראשונות, אך מה קורה בשנה השלישית או הרביעית? התנהגות זו יכולה רק לגרום לזעזועים נוספים בשרשרת האספקה כאשר העסקים בסין מבינים שהמחירים שלהם אינם ברי קיימא לטווח הארוך.

 ד"ר בקשט: האתגר הראשון הוא עלות הלוקליזציה: "תהליך הלוקליזציה מחייב השקעות כספיות משמעותיות. חזרה ממיקוד גלובלי לריבוי מקומיות יוצרת נטל על החברות והמשתמשים." אתגר נוסף הוא המחסור בכוח אדם מיומן: "קיים מחסור חמור בעובדים מיומנים המסוגלים לתכנן ולבנות פתרונות חדשניים. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים כלליים המניעים את המשאבים והמפעלים."

האתגר השלישי נמצא בפערי דרישות ויכולות: "דרישות השוק משתנות ומתפתחות בקצב מהיר, במיוחד בתחום התחבורה והבינה המלאכותית. המפעלים המסורתיים מתקשים להדביק את הקצב ולספק את הדרישות המתקדמות הללו."

בן צבי: "בישראל, האיזון בין החברות הרב-לאומיות לחברות המקומיות הופר. בעבר, היה יחס מאוזן יותר שחילק את העוגה בצורה שווה בין החברות הגדולות ליזמים המקומיים. כיום, כרטיס הכניסה לתחום כל כך יקר, שהיזמים נשארים בחברות רוכשות או פשוט פורשים מיזמות. תהליך זה פוגע בדינמיות ובחדשנות של התעשייה הישראלית."

בן צבי ציין גם את הפערים המגדריים בתעשייה: פער מגדרי בהנדסה "קיים פער משמעותי בין הנשים במדעי המחשב לבין הנשים בהנדסת חשמל. אנו צריכים להבין את הסיבות לכך ולפעול לצמצום הפערים הללו. אחד הפתרונות האפשריים הוא ניצול נכון של הטכנולוגיות הדיגיטליות והשגת איזון בין חיים אישיים ומקצועיים כדי לעודד יותר נשים להצטרף לתחום."

בן צבי התייחס גם לנושא מלחמת הסחר ואמר:"בכל הנוגע למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, לישראל יש תפקיד ברור ואחראי. אנו לא במוקד של הקונפליקט, אך אנו חייבים לנקוט באמצעים אחראיים כדי לשמור על יציבות התעשייה. חשוב להקשיב למגבלות ולנהוג בזהירות על מנת למנוע זעזועים כלכליים נוספים."

 אגאיבי הצביע גם על האתגרים בגיוס כוח אדם מיומן באירופה: "באירופה, יש מחסור ברור בכוח אדם מנוסה. מספר הסטודנטים המסיימים לימודים בתחומי STEM אינו מספק, והגלים הלאומיים הגוברים באירופה אינם תורמים למשיכה של כוח עבודה מיומן מבחוץ."

 בקשט הדגישה את הצורך במומחים, במיוחד בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות כמו GaN (Gallium Nitride): "טכנולוגיית ה-GaN דורשת מומחים לפתרון בעיות מורכבות. AI יכול לסייע במידה מסוימת אם יודעים לשאול את השאלות הנכונות, אך חייבים להיות שם אנשי מקצוע שיכולים לנסח את השאלות ולהבין את התהליכים לעומק. בשלב זה, חלק משמעותי מהתהליכים דורש ידע אנושי."

מה תפקיד הבינה המלאכותית בתעשיית השבבים והאם היא יכולה לסייע בתכנון וייצור שבבים?

ד"ר אגאיבי: "התפיסה הרווחת היא שבינה מלאכותית יכולה לסייע מאוד בתחומים מסוימים בתעשייה, במיוחד בתהליכים חוזרים ונשנים כמו back end design של רכיבים דיגיטליים. עם זאת, כשאנו מדברים על בעיות לא מובנות ולא מוגדרות היטב, כמו במעגלי mixed signal והפחתת פרזיטיות בהם, התועלת של AI מוגבלת."

ד"ר בקשט: "AI יכולה להוביל להוזלת מחירי השבבים באמצעות תכנון ניסויים יעיל יותר, גילוי מוקדם של פגמים ותחזוקה מונעת. כל אלו יכולים לחסוך בהוצאות ולשפר את האיכות. אבל הלקוחות צריכים להבין שלהשגת חיסכון יש צורך בהתאמות מסוימות, ולא תמיד ניתן לצפות לחסכונות מידיים."

בקשט מדגישה שגם כאשר הבינה המלאכותית מציעה פתרונות אופטימליים, היא זקוקה להתממשק עם ידע אנושי כדי להשיג תוצאות אפקטיביות: "המשימה העיקרית שלנו בטכנולוגיות מתקדמות היא לקדם את המומחיות האנושית בשילוב עם כלים דיגיטליים מתקדמים. הדרך היא לעבוד בשיתוף פעולה כדי להגיע לפתרונות אופטימליים."

בתשובה לשאלה האם כלי AI יכולים להוריד את המחסומים לכניסה לחברות צעירות, לעודד חדשנות ותחרות בתחום תכנון השבבים?

השיב דב מורן כי לדעתו : בינה מלאכותית לא תסייע להוריד את החסמים לכניסה לחברות צעירות, ולא תסייע לעידוד חדשנות ותחרות בתחום תכנון השבבים?

למרות שהתעשייה מתפתחת, יש מחסור משמעותי במשאבי אנוש. האם לדעתכם בעזרת AI, חברות יוכלו להיעזר בפחות מהנדסים ויותר ב-GenAI כדי לעצב את השבבים של הדור הבא?

"מורן: כמובן. AI יהיה חיוני בפיתוח, אימות ובדיקת שבבים. עדיין, המהנדסים יידרשו לרעיונות, לחדשנות ולכל מה שמחוץ לקופסה.

ד"ר אגאיבי: "אני חושב שהחוכמה המסורתית תגיד כן, אבל המציאות היא ש-AI יכול לעזור רק בבעיות ידועות וחזרתיות. כמו למשל על תחום תכנון ה- Back End בתחום הדיגיטלי, אך פחות יעזור היכן שהבעיה פחות מוגדרת. דוגמה דומה היא עכשיו עם הפחתת פרזיטים במערכות מעורבות באותות, כאשר עד כה לא הצליחו לקודד את הידע של מומחים בעלי שנים רבות של ניסיון בתחום ה-RF וה-mmW למשימה הניתנת לשכפול"

"אלך צעד נוסף ואומר שבאירופה יהיה לנו זמן מאתגר במיוחד למצוא כוח אדם מנוסה מספיק כדי להקים את כל המפעלים שנבנים כעת. אין לנו מספיק סטודנטים שמסיימים לימודי STEM, והגלים הלאומניים באירופה אינם הופכים את האזור לאטרקטיבי מספיק למועמדים בעלי ניסיון רב מחוץ לאזור."

האם AI יכול להוביל להוזלת השבבים?

ד"ר אגאיבי: "אני מאמין שכן . AI יכול להוביל להוזלת השבבים בזכות תכנון ניסויים יעיל יותר, זיהוי ותחזוקה מונעת שיחסכו כסף. עם זאת, נצטרך לתאם ציפיות כאשר לקוחות מצפים לראות חיסכון מיידי בעלות השבבים."

התעשייה גדלה בצורה משמעותית, אך כשמדובר בסטארט-אפים חדשים, המגמה הפוכה. כמעט ואין סטארט-אפים חדשים, במיוחד בישראל. מה ניתן לעשות כדי לשנות זאת?

מורן: "זה נכון בעיקר לשבבים בתחום המעבדים כי גוגל, מטא, אמזון, מיקרוסופט ואחרים אוכלים חלק משמעותי מהשוק הזה דרך התכנונים הפנימיים שלהם. עם זאת, שוק המעבדים ישתנה עם הופעתם של מעבדים שונים (על גבי CPU ו-GPU: נוירומורפי, קוונטי, ביולוגי, אולטרה-נמוך עוצמה, ועוד). יהיו גלים חדשים של מכשירים שינצלו את כוחה של AI (רכב, רפואה, רובוטים, אפילו צעצועים ומשחקים). אנחנו ב-Grove מאמינים שהשוק לשבבים יפרח. נעודד לימודי הנדסת חשמל ונקדם סטארט-אפים בתחום. החכמים ברשות החדשנות עושים זאת, אני מקווה שהממשלה לא תהיה מעורבת יותר מדי ושאף אחד לא יחליט שהכסף נדרש למשהו אחר."

כיום, מדינות רבות מתייחסות לתעשיית השבבים כתעשייה אסטרטגית. האם נראה עוד מדינות הולכות בעקבות ארה"ב, האיחוד האירופי והודו?

מורן "אסור לשכוח גם את סין, כמובן. מי נשאר? ישראל צריכה לקדם חברות שבבים, אבל לא לנסות להקים כאן מפעלים. למזלנו, יש לנו כאן את אינטל ואת Tower. אנחנו לא מצטיינים בייצור. נשאיר את זה למדינות שיותר מתאימות לכך."

הפוסט פנל ChipEx2024: לבינה מלאכותית יתרונות רבים אך היא לא תספק פתרון לכל בעיה. המחסור בכוח אדם מיומן הוא אחד האתגרים המרכזים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בצעד חסר תקדים ישביתו היום חברות הייטק רבות את העבודה למשך כשעתיים ועובדיהם ייצאו להפגין. זאת בעקבות התארגנות של ראשי תעשיית ההייטק הטוענים כי הרפורמות במערכת המשפט יהפכו את ישראל למקום פחות ידידותי לדבריהם לעסקים וכי משקיעים יוציאו את הכספים שלהם אם היא תתממש וכן הם מזהירים מפני בריחת מוחות.

רשימת חברות ההייטק אשר הודיעו לעובדיהן כי תאפשר להם לשבות: נטורל אינטלג'נס, רדיס, למונייד, INX, Hello heart, אקטיב אימפלימנטס, Wiz של אסף רפפורט, Cheq, אלגו סק, Forter, cheetah technologies, האניבוק, Meat. The End, Luminescent, Track160 ו-Piggy, ובסך הכל מדובר במעל 130 חברות.

בשבוע שעבר הוציאו ראשי ההייטק מכתב מחאה כנגד הרפורמה. בין הבכירים: איל ולדמן, מייסד מלאנוקס; היזם שלמה קרמר, שבין השאר נמנה על מייסדי צ'ק פוינט; היזם דב מורן, שמאחוריו חברות כגון אם סיסטמס וקרן הון-הסיכון גרוב ונצ'רס; בכירי הון-סיכון נוספים, כגון אדם פישר מבסמר, הראל בוכריס מבלומברג קפיטל, רונה שגב מ-TLV פרטנרס, וארז שחר וסיון שמרי דהן מקומרה קפיטל; ומעין כהן, מנכ"לית הלו הארט. עינת גז, מנכ"לית פאפאייה גלובל דיברה בהפגנה שהתקיימה במוצאי שבת בתל אביב ומסרה את אותן אזהרות מפני הוצאת השקעות ובריחת מוחות.

בהודעה נכתב כי "ההיי-טק הישראלי מוריד כפפות ומצטרף למאבק על פניה של מדינת ישראל: עובדי היי-טק, יזמים, מנהלים, מנכ"לים של חברות טק ומשקיעי הון-סיכון מתארגנים כדי לעצור את ההפיכה המשטרית וריסוק הדמוקרטיה הישראלית".

"אם התוכנית תתקבל, חברות ישראליות יעברו לחו"ל"

שגב ציינה כי "במשך עשרות שנים נלחמה ישראל כדי להביא הון זר להשקעות בהיי-טק המקומי. פגיעה בדמוקרטיה תעלה את רמת הסיכון של ההשקעות הזרות בישראל ותפגע משמעותית ביכולת שלנו למשוך משקיעים זרים. המשמעות היא שאם התוכנית תתקבל, חברות ישראליות ייאלצו להירשם בחו"ל ולהעביר את פעילותן אל מעבר לים כדי להמשיך את זרם ההשקעות. למהלך כזה יהיו השלכות כלכליות מרחיקות לכת על תזרים המזומנים לקופה הציבורית".

היא הדגישה כי "זה לא עניין של ימין ושמאל. המשוואה היא פשוטה ומנותקת מכל עמדה פוליטית: פגיעה בדמוקרטיה = פגיעה אנושה בהכנסות של ישראל".

ההודעה מסתיימת בקריאה לממשלה: "אל תפגעו בדמוקרטיה. אל תגרשו את ההיי-טק הישראלי. אל תקלו ראש בנזק לכלכלת ישראל".

הפוסט חברות הייטק ישבתו היום לשעתיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתחילת המפגש חשף שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי הייטק ומנחה המפגש, נתונים שנאספו ע"י חברת המחקר  SOSV Analysis ובהם נמצא כי אחת מכל חמש חברות  יוניקורן היא חברת Deep Tech. ישומים הנכללים בתחום ה-Deep Tech כוללים בינה מלאכותית, רובוטיקה, בלוקצ'יין, חומרים מתקדמים, יצור מתקדם, פיתוח תרופות ומכשור רפואי, פוטוניקה, אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, מחשוב קוונטי.

כתוצאה מעלייה במספר חברות ה- Deep Tech  הוקמו בשנים האחרונות גם קרנות הון סיכון המתמקדות בהשקעות בתחום זה  בינהן קרן חדשה שגייסו ליפ בו טאן ויאנג סון בהיקף של 550  מליון דולר, באירופה הוקמו לאחרונה שתי קרנות הון סיכון המתכוונות להתמקד ב- Deep Tech ובישראל קרן ההון סיכון Grove Ventures  של דב מורן כבר הכריזה על עצמה כקרן ה- Deep Tech  הראשונה של ישראל .

גם קאי פו לי, מי שהיה בעבר מנכ"ל גוגל בסין וכיום מנהל את קרן ההשקעות Sinovation Venture כתב בספרו רב המכר "AI Superpowers"   כי "הגל הבא של השקעות ויזמות יהיה בתחום ה- Deep Tech , המתייחס להתקדמות הגדולה בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ובלוקצ'יין".

בשנת 2020 הסתכמו ההשקעות במגזר ה- –DeepTech בכ-33 מילארד דולר בארה"ב, עוד כ-9.5 מילארד דולר הושקעו בחברות אירופאיות וההערכות הן כי בסין לבדה הושקעו בשנת 2020 כ-20 מילארד דולר בחברות Deep Tech . גם אצלינו בישראל ניתן לראות גידול משמעותי בהשקעות בחברות Deep Tech . אם בשנת 2020 הסתכמו סך השהקעות בחברות Deep Tech ב-1.6 מילארד דולר הרי שבשנת 2021 הן כבר הגיעו ל -4.2 מילארד דולר. עליה של קרוב ל-60% בתוך שנה אחת.

במפגש הסיליקון קלאב השתתפו למעלה מ-100 מנהלים הייטק בכירים. כמו כן, הרצו במפגש כמה מבכירי התעשיה כולל דב מורן, יזם סדרתי ושותף מנהל קרן Grove Ventures, שי כהן ממקימי מלאנוקס וכיום מנכ"ל חברת ה- Deep Tech  המסקרנת פרוטאנטקס , גדעון בן צבי, מנכ"ל ואלנס (ממציאי הקויקשנרי וממקימי (Briefcam וכן אבי בקל, מייסד שותף ומנכ"ל TriEye ,ליאור אביטן, מייסד שותף ומנכ"ל Ultrawis, ועומרי שטיין, מייסד שותף ומנכ”ל   ReSight.

הפוסט אחת מכל חמש חברות יוניקורן היא חברת Deep Tech הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת אבי בליזובסקי

"השחקניות הטכנולוגיות הולכות להוביל את תעשיית הרכב, וזו ההזדמנות גם לאינוויז שפיתחה את הלידאר בעל הטכנולוגיה הטובה בשוק, וכדי לגייס כסף ולהגביר את קצב הפיתוח, אנו חוברים לחברת ספאק טכנולוגי". כך אומר עומר כילף, מנכ"ל אינויז, בראיון לCHIPORTAL.

אינוויז נרשמה למסחר בבורסת נאסד"ק בשווי של 1.4 מיליארד דולר בזכות התמזגות עם חברת ספאק בשם קולקטיב גרות' (Collective Growth).

ספאק ((SPAC ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company – היא חברת רכישה למטרות מיוחדות, ידועה בלשון יומיומית בשם חברת הצ’ק הפתוח.

אינוויז אמנם נכנסה באמצעות חברה לא ישראלית לבורסה, אך גם בארץ החלו לקום חברות ספאק שנרשמו או יירשמו לבורסת נאסד"ק. בתחילת פברואר דווח כי מורינגה אקוויזישן (Moringa Acquisition) שבין משקיעיה אנשי הייטק ותיקים, הגישה תשקיף לגיוס של 100 מיליון דולר בנאסד”ק לרכישת חברת הייטק ומיזוגה אליה. בראש הקבוצה עומד אילן לוין, לשעבר מייסד ומנכ”ל סטרטסיס. בסוף אותו חודש נודע כי גם קובי רוזנגרטן ודני ימין מגייסים 300 מיליון דולר לספאק חדש.
ביקשנו לברר עם כמה אנשי תעשייה, האם כטולם מאמינים כי מנגנון הספאק הוא המנגנון הנכון להפוך לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסות העולם.

כפי שציין יו"ר IVC זאב הולצמן במאמר שפרסמנו בשבוע שעבר, ההנחה הרווחת כיום היא שהפיכת חברה לציבורית תוך מיזוג עם חברת ספאק הינה תהליך מהיר יעיל יותר וזול יותר מאשר תהליך ההנפקה הרגיל. אך האם החברה המנפיקה לא מקריבה על מזבח המהירות והנוחות את סיכויה להצלחה עתידית שכן הצלחת המיזוג תלויה בכך שגם בעלי הספאק וגם היזמים מכירים היטב את השוק הספציפי והמוצר מוכן לצאת לשוק גדול וצומח. כל שלב בתהליך הזה הוא קריטי ואם נופלים באחד מהם, החברה עלולה להיפגע ואולי אף לקרוס.

נקודת התורפה העיקרית היא הערכת השווי של החברה המתמזגת על ידי בעלי הספאק שאליו היא מתמזגת. כאן אנחנו מגלים כי ישל למעשה ניגוד אינטרסים מובנה בין יוזמי הספאק לבין החברה ולאור הנסיון המועט יחסית בחברות ספאק לא בטוח שהערכת השווי טובה מספיק כמו הערכת השווי של חתמים בהנפקה ציבורית מסורתית .

בעולם הרכב יש הרבה ספאקים זמינים

במקרה של אינוויז ההתלבטות היתה קלה. "כשמסתכלים על כמות הספאקים שזמינים היום בתעשייה ואשר קמו לטובת התמזגות עם חברות בתחום הרכב, אתה מבין שיש די הרבה כסף שנמצא על השולחן. זו הזדמנות לגייס לחברה הרבה מאוד כסף, ולבסוף גיוס כספים נותן יתרון תחרותי. " מסביר כילף.

העובדה שחברות ציבוריות כדוגמת חברות הספאק מתעניינות בעולם הרכב ומחפשות עסקאות של ספאק מעידה על כך שיש לא מעט עניין של משקיעים ציבוריים לבוא ולהכנס ולהשקיע בחברות שהן מאמינות שיהיו שחקניות משמעותיות בתעשייה. כיוון שהרכב האוטונומי אינו חלום רחוק אלא ממש נמצא מעבר לפינה זה המקום של כל המשקיעים, פרטיים, קרנות וחברות ציבוריות להיכנס לתחום. קיבלתי לא מעט הצעות ממשקיעים פרטיים להשקיע בחברה ולא היה לנו את הכלי שמאפשר זאת.

"עבור החברה זה נותן הזדמנות לגייס סכום כסף מאוד גדול. ומכיוון שהתעשייה הולכת ומתקרבת זה הזמן לשלב הילוך ולרוץ יותר מהר, מבחינתנו זו הזדמנות. משום שלגייס 380 מיליון דולר משוק הון הסיכון זה דבר לא פשוט, והכלי שנקרא ספאק פותח את הדלתות." מסביר כילף.

"אם נסתכל על השווי של טסלה נראה שאין לו הסבר לפי עולם הרכב. הוא לא נקבע לפי השווי שלה כחברת רכב אלא כחברה טכנולוגית. מה שאני והשוק מפיקים מזה הוא ששוק הרכב עובר לשלב טכנולוגי ולשחקניות הטכנולוגיות יש הזדמנות להוביל בתעשייה הזו. השווי של טסלה משקף לא את נתח השוק שיש לה עכשיו אלא כזה שמנבאים לה בעוד כמה שנים כי מאמינים שתצמח ותכניס חדשנות. בנוסף, גם חברות כמו אפל רואות שיש לה הזדמנות להיות שחקן משמעותי בשוק הרכב. ולכן גם השווי של חברות כמו אינוויז נקבע כמו טסלה שהיא שחקן טכנולוגי בעולם הרכב" מסכם כילף.

גורמים אחרים בענף איתם שוחחנו קצת פחות אופטימיים. היזם הסדרתי דב מורן שותף-מנהל בקרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס, המתמקדת בהשקעות בטכנולוגיה עמוקה (Deeptech ) לא מאמין בחברות הספאק: "אנחנו לא שמחים על הספאקים אני בטוח שיש טובים יותר וטובים פחות אבל יש פיקציות. הייתי נזהר מלהתקרב לזה. אני עצמי לא ממליץ לחברי להכנס להשקעה בספאק כי ברור שלחלק מהן אין בסיס ואין שום דבר שתומך בהערכות שהם נותנים"
מורן מוסיף, שכמו בכל השקעה, צריך לעשות בדיקת נאותות: "צריך להבין מיהם האנשים שמאחורי הספאק, מיהן החברות שמתמזגות, האם אין מצב שבו חברה שיש עוד חמש כמוה שכל אחת חושבת שהיא לוקחת את כל השוק תוך שנתיים. העצה שלי לקוראי הכתבה היא להיות מאוד זהירים וסלקטיביים אם הם רוצים להקים ספאק, והמלצה שלי לחברות אם הן רוצות להכנס לבורסה בצורה הזאת, לבדוק היטב מי הבעלים של הספאק, מה המטרות שלו, מה הרצונות שלו ומה היכולות שלו, ושזה לא יהיה ספאק שייעלם זמן קצר אחרי ההנפקה."

דברים דומים אמרו גורמים בכירים מתחום ההשקעות הייטק בישראל שביקשו לא להזכיר את שמם. למשל שב- SPAC המשקיעים נותנים למעשה את כספם לחברת קש, וסומכים באופן עיוור על ספונסר אגדי שינהל את הדברים בתבונה. לספונסר יש מבנה תמריצים מורכב. הוא חייב לבחור תוך שנתיים חברת מטרה, אחרת יאלץ להחזיר את הכספים למשקיעים. כמו כן, הוא מקבל החלטת השקעה עם "כסף של אנשים אחרים" (OPM – Other People’s Money) ויש כאן אסימטריה בסיכונים: אם יצליח, ירוויח מאוד (20% מכלל ההשקעה)! אם ייכשל, המוניטין האישי שלו ייפגע, אבל ההפסד הישיר הוא של המשקיעים."

עוד חשש שהביעו המומחים הוא שתהליך ההנפקה במסגרת ה -SPAC כולל הרבה פחות בקרה ובדיקות נאותות, ולכן ייתכנו חברות מטרה שהפכו לציבוריות, ורק לאחר זמן התגלתה עננה כבדה של חשדות לאי סדרים פיננסיים בהן.
אותם גורמים הודו כי הנפקות במסגרת SPAC הינן מהירות ויעילות יותר מהמסלול הקלסי של הנפקה ראשונית לציבור (IPO). יש בהן יתרונות רבים לחברה הנרכשת בשילוב Exit ליזמים. אך המבנה המורכב והחפוז הזה עלול להוביל להנפקות בורסאיות של חברות כושלות! והתוצאה הבלתי נמנעת היא הפסד צורב שיפול בעיקר על המשקיעים. למעשה, מנגנון הספאק כבר קיים לפחות עשרים שנה וחוסר יכולתו להראות הצלחות רבות הוא ההוכחה שמדובר במודל בעייתי.

"מרכיב גבוה של אי וודאות"

עדי אלקלעי, מייסד ומנכ"ל Financial Solutions (חברת בוטיק המתמחה בהשקעות אלטרנטיביות) גם הוא לא ממליץ על חבירה לספאקים, לפחות לא בשלב זה. "בספאק מרכיב אי הוודאות גבוה לגבי חברת המטרה הנרכשת והיכולת שלה להגשים את ההבטחות. כבר ב- 2008 ראינו מספר לא מבוטל של ספאקים שנכשלו בגדול.

הצלחתו של ספאק נשענת הישענות מאד משמעותית על ניסיונו ויכולותיו של הספונסר/ים (יזמי הספאק). הספונסרים מקבלים תגמול נדיב ביותר (נהנים מהחזקה של כ- 20% ממניות הספק וזאת כמעט מבלי להזרים הון לפעילות).
גורם נוסף, שגם מרואיינים אחרים התייחסו אליו הוא מגבלת הזמן – הספונסר מוגבל בשנתיים למציאת יעד הרכישה – מגבלה זו מתמרצת את הספונסר לרכוש חברת מטרה בתוך זמן קצר יחסית ועלולה להביא לאילוצים שונים אם ברמת המחיר ואם ברמת האיכות של חברת המטרה תוך יצירת ניגודי עניינים בין הספונסר לבין המשקיעים.

במקרה בו הספונסר לא מוצא חברת מטרה תוך שנתיים, קיים סיכון של מחיקת כ- 15% מסכום ההשקעה בספאק. נתון זה רלוונטי יותר למשקיע פרטי, פחות למוסדי. כדי להגדיל את השווי, הספונסר עשוי למזג מספר חברות מטרה (מתוך רציונל של סינרגיה) אבל לא בטוח שזה מיטיב עם המשקיעים.

אלקלעי מציין כי קיים הבדל לעיתים מהותי בין המגרעות/סכנות שמשקיע פרטי חשוף אליהן לבין אלו של משקיע מוסדי שהוא מתוחכם הרבה יותר ולכן אם כבר מישהו מעונין להשקיע בספאק עדיף שיהיה משקיע מנוסה היודע לעשות בדיקות נאותות כהלכה.

ולבסוף, חשוב לזכור כי הכל מתחיל ונגמר בנושא התמחור – המון כסף מחפש מעט עסקאות טובות וצריך לדעת מתי מדובר בעסקה ראויה ומתי לא – מסכם אלקלעי.

הפוסט קדחת ה- SPAC: רבים חושבים שמצאו את הפתרון האופטימלי להנפקה אך דב מורן מזהיר: "יש פיקציות. הייתי נזהר מלהתקרב לזה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures), המתמחה בהשקעות בטכנולוגיה עמוקה (Deep Technology) ובחיבור ליזמים יוצאים מן הכלל בשלבים מוקדמים בעלי רעיונות טכנולוגיים חדשניים, הכריזה היום כי היא מצרפת שותף חדש לשורותיה: ליאור הנדלסמן, ממקימי חברת סולאראדג' הישראלית שהונפקה בנאסד"ק והפכה לתאגיד בינלאומי מוביל ששוויו למעלה מ-7 מיליארד דולרים והכנסותיו בשנה שעברה הגיעו לכמעט 1.5 מיליארד דולרים.

קרן Grove Ventures הוקמה בשנת 2016 על ידי השותף המנהל דב מורן, יזם, משקיע, ממציא הדיסק און קי ומהדמויות המובילות בעולם ההיי טק הישראלי, וצוות השותפים בה כולל את סיגלית קלימובסקי, לוטן לבקוביץ' ועמרי גרין.
ההכרזה על צירופו של הנדלסמן מגיעה לאחר שרק בחודש פברואר השנה הודיעה Grove Ventures על גיוס הקרן השנייה שלה בהיקף של 123 מיליון דולר שתתמקד פיתוחים טכנולוגיים ומדעיים ייחודיים ופורצי דרך, על השקעה בסטארטאפ env0 ('אנב-זירו'), על השקעת המשך בסטארטאפ הבינה המלאכותית לטיפול מותאם אישית בסרטן Nucleai ('נוקלאיי') לצד ענקית התרופות השוויצרית דביופארם, ועל השקעה בחברת החלל Ramon.Space ('רמון.ספייס'). חברות בולטות נוספות בפורטפוליו הקרן הן חברת השבבים Wiliot; RapidAPI, מקימת זירת המסחר הגדולה בעולם לחיפוש וחיבור ליישומים חיצוניים (APIs); חברת TriEye, המייצרת פתרון חישה לרכבים אוטונומיים וחתומה על שותפויות עם ענקיות הרכב פורשה ודנסו; NeuroBlade, המפתחת צ'יפ AI חדשני ו-3DSignals, המסייעת ליצרנים להתקדם לייצור חכם באמצעות שבבי ניטור ייחודיים.

בין משקיעיה של Grove Ventures גופים מוסדיים ומשקיעים אסטרטגיים בינלאומיים והיא מייעצת תדיר לתאגידי ענק בבואם להשקיע בישראל. כקרן ששמה לעצמה למטרה לייצר ערך משמעותי ליזמים בהן היא משקיעה וללוותם באופן צמוד, צוות Grove Ventures מצוי בקשר הדוק עם חברות בינלאומיות גדולות ויוזם מדי שנה מאות רבות של פגישות בין חברות הפרוטפוליו ובין חברות ענק מובילות, וכן ייסד שני כנסי דגל בינלאומיים בישראל בנושאי Deep Tech ו-Industry 4.0. 5 מתוך 20 החברות הגדולות בעולם – מייקרוסופט, אמאזון, עליבאבא, סמסונג ואינטל – הביעו אמון באסטרטגיית הקרן, וביצעו השקעות המשך משמעותיות בחברות הפורטפוליו שלה, שכבר גייסו למעלה מ-100 מיליון דולרים בהשקעות המשך. הקרן מסמנת שנת שיא בפעילותה ובמהלך 2020 כבר השלימה 4 השקעות בחברות סטארטאפ ישראליות, זאת לצד 6 השקעות המשך בחברות הפורטפוליו. לאור גיוס הקרן החדשה בטרם התפשטות נגיף הקורונה, מתאפשר ל- Grove Ventures להמשיך ולאתר הזדמנויות השקעה רלוונטיות והיא ממשיכה לאתר יזמים מובילים בימים אלו.
הנדלסמן שירת למעלה מעשור בתפקידים מגוונים וטכנולוגיים ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, שהצמיחה כמה מן האישים הבולטים בהיי-טק המקומי. לאחר שחרורו, הקים כיזם את סולאראדג' עם ארבעה מחבריו יוצאי היחידה, שם היה ממובילי פיתוח הטכנולוגיה וכן שותף, לצד צמיחתה המהירה, בהקמת מערך המכירות והשיווק העולמי של החברה, כשתחתיו מאות עובדים. לאחר 14 שנים בסולאראדג', מגיע הנדלסמן ל-Grove Ventures עם ניסיון עסקי רב, לצד ניסיון טכנולוגי ומוצרי עשיר ומולטי-דיסצפילינרי שכולל פיתוח חומרה, פיתוח שבבים, פיתוח תוכנה ופיתוח ענן בתחומים שונים לצורך ייצור פתרונות אנרגיה מתחדשת.

ליאור הנדלסמן, שותף בקרן Grove Ventures, מסר: "אני שמח ונרגש להצטרף לצוות השותפים הנהדר של Grove Ventures. לאחר שהייתי יזם בעצמי וחבר הנהלת החברה בכל שלבי החיים שלה: גיוס, פיתוח, הנפקה, מכירות ופיתוח קשרים עסקיים עם חברות ענק, ובהמשך השקעתי וייעצתי לשורה של חברות הזנק – חשתי שהיה זה בעבורי ה'משרד' המושלם כדי לעבור ולהיות משקיע הון סיכון, וכי Grove Ventures היא ה'בית' המושלם להצטרף אליו. למעלה משנה הייתי שותף עצמאי (Venture Partner) ב- Grove Ventures במהלכה זכיתי לראות מקרוב את מצויינת הקרן, ועד כמה היא מסייעת למייסדים ולחברות הפורטפוליו שלה שנמצאות בחזית הטכנולוגיה בארץ ובעולם".

דב מורן, שותף מנהל בקרן Grove Ventures מסר: "Grove Ventures שמחה על הצטרפותו של ליאור הנדלסמן כשותף נוסף לקרן הממשיכה להתרחב, לצמוח ולהצמיח את חברות הטכנולוגיה העמוקה המובילות בישראל ובעולם. הדגש שלנו על טכנולוגיות הצפויות לשנות את כללי המשחק, כאלו שקשה לפתח וקשה לחקות, ואנו סמוכים ובטוחים שחברות הפורטפוליו שלנו ואנחנו נרוויח רבות מהצירוף של יזם מנוסה כליאור. ליאור מביא עימו ניסיון עשיר ביזמות בתחומים שהם בליבת העשייה שלנו כמו שבבים (semiconductors), אנרגיה, חומרה, אלגוריתמיקה ואינטליגנציה מלאכותית".

הפוסט Grove Ventures מצרפת את ליאור הנדלסמן, ממקימי סולאראדג', כשותף הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדות חברות הפורטפוליו שלך עם משבר הקורונה? (האם פיטרו עובדים, צמצמו פעילות וכו')
16 חברות בפרוטפוליו שלנו. כל אחת היא עולם בפני עצמו. יש מי שצמצם והאריך לעצמו את מסלול ההמראה. יש מי שגייס כסף (כן, כן… אפילו עכשיו בעת הקורונה!) ויש כאלה שפעלו בשיא המרץ ועכשיו הם רק מגבירים…

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?
טיפ זה משהו שמשאירים למלצר… (רגע, מישהו פה זוכר מה זה מלצר???).
טוב, אז הטיפ הניהולי שלי זה שאין טיפים. קחו את כל העצות בערבון מוגבל. כל חברה היא שונה. כל שוק מתנהג אחרת. הרבה תלוי כמה נערכתם לקראת הקורונה או במלים אחרות כמה כסף יש לכם בחשבון (כאילו: "היינו חכמים וגייסנו בזמן…").

אם שלמה לוחץ עלי לתת טיפ אז הנה הטיפ שלי (שמתכתב טוב עם ה"אין טיפים"): אל תקחו שום דבר כמובן מעליו. אין לאף אחד מושג אם המשבר הזה ייקח שנתיים או שבועיים. אל תקשיבו למי שאומר לכם אוטומטית לפטר ולהקטין. תזכרו שכל משבר הוא גם הזדמנות. קשה לכולם? יופי! אולי זה הזמן המתאים לכם לקנות חברה (במניות!). השוק הספציפי שלכם נמחק? אולי תעשו פיבוט לשוק אחר. השארו יזמיים. השארו יצירתיים. השארו חדים!!!

3. מי לדעתך צריך לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר? המשקיעים שלהם? הממשלה? אף אחד?
יש מגוון של חברות בשלבים שונים ובשווקים שונים ולכל חברה קשייה הקונקרטיים. בעיקרון אני חושב שיזמים צריכים לדעת לגייס ומשקיעים (טובים) צריכים לדעת לתמוך בחברות (הטובות) שלהם. יש מקרים בהם תמיכה ממשלתית יכולה לשמש כהבדל בין כליה לשרידות. אבל תמיכה ממשלתית של חלוקה "עיוורת" של כסף לחברות היא שגויה כי גופים ממשלתיים לא תמיד יכולים לבצע בחינת עומק של חברות (על אף תפקודה המעולה של הרשות לחדשנות ותרומתה הרבה). נדרשת פה חשיבה מקורית של אמצעים חדשים לתמיכה ממשלתית בהייטק או בביוטק (או בטק בכלל). יש הצעות שנדונות בעצם ימים אלה.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
שום דבר לא חוזר לקדמותו. אבל… הקידמה תחזור. הרצון לפתח, להמציא, לשכלל, ליצור הצלחות לא יעלם. יהיה טוב.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
זה לא מסקנה. זה לקח מחיים עסקיים ארוכים, מרתקים, מלאי משברים, אכזבות, כשלונות (כן… וגם כמה הצלחות…): תמיד צפו לבלתי צפוי.

הפוסט חמש עם דב מורן, מנהל שותף בקרן Grove Ventures – תמיד צפו לבלתי צפוי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures) הודיעה לאחרונה כי גייסה 120 מיליון דולר לקרן ההשקעות השנייה שלה. הקרן מיועדת להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים המוקדמים, המפתחות טכנולוגיה עמוקה. הקרן לא חשפה את זהות משקיעיה אך כלכליסט מסר אתמול כי שניידר אלקטריק השקיעה בקרן החדשה 10 מיליון דולרים.

גרוב ונצ'רס הוקמה ב-2015 על ידי היזם הסדרתי דב מורן, והיא היחידה המשקיעה בחברות שבבים, ביניהן ניתן לציין את Willot, TrtiEye, 3DSignals, ו-NeuroBlade. הקרן גם פועלת בתחומי בינה מלאכותית, ענן, רפואה דיגיטלית ותעשייה 4.0.

הקרן השנייה נועדה להמשיך את הקרן הראשונה של גרוב, שהייתה בגובה 110 מיליון דולר, ומאז 2016 השקיעה ב-17 חברות, סכומים שנעים בין חצי מיליון דולר לחמישה מיליון דולר לחברה. גם הקרן השנייה של גרוב השקיעה כבר בשתי חברות, אך השקעות אלה טרם נחשפו לציבור.

בהודעה שמסרה קרן גרוב ונצ'ר נכתב כי: "הקרן החדשה תאפשר לנו להמשיך ולאתר את היזמים האיכותיים ביותר בישראל. עיקר המיקוד שלנו הוא בחברות העוסקות במגוון תחומים המצויים על סף מהפכה דיגיטלית להם נסייע למקסם את הפוטנציאל העסקי בפרק זמן קצר. אנחנו בוחרים ביודעין להשקיע מחוץ למיינסטרים בטכנולוגיה עמוקה כדי לסייע לבנות את חברות הענק של המחר".

הפוסט קרן גרוב ונצ'רס גייסה 120 מיליון דולר לקרן השניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר שהחזיר את החובות לעובדי מודו, חוזר דב מורן לפעול בתעשייה, ופעיל במספר חברות סטארט-אפ, שבהם עובדים  גם חלק מעובדיו במודו ובאם סיסטמס. תחת שמה של אחת מהן, INTOeTV הוא נרשם לאחרונה בכנסים. משמה של החברה ניתן להבין שמדובר בטלוויזיה אינטראקטיבית.
בשיחה עם Chiportal אמר מורן: אכן INTOeTV היא חברה שהקמתי, היא מפתחת משהו מעניין, שונה. עם זאת אנחנו לא מדברים עליה עדיין. דרוש לי זמן לבנות אותה ואני כרגע לא מגייס כסף. כאשר יגיע העת, נפרסם."
מה אתה עושה בנוסף ל- INTOeTV? פתחתי מספר חברות ואני מסתכל על חברות נוספות. הייתי כמה שנים במוד של השרדות בחברת מודו. כעת כשירד הענן של ההישרדות אני מקווה שזה יאפשר לי לשוב ולהיות יצירתי ויזמי. אני מעורב במספר חברות, נהנה מאוד ממה שאני עושה, ועובד קשה.

לאחרונה נמסר כי גוגל רכשה תמורת 17 מיליון שקלים את הפטנטים של מודו, ובכך איפשרה את החזר החובות לכל הנושים.

הפוסט דב מורן בראיון ל-Chiportal: כשירד ענן ההישרדות אני מצליח לחזור להיות יצירתי ויזמי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, מינה אתמול (א') את עו"ד חנית נוב לכונסת הנכסים של חברת מודו שבבעלות דב מורן לבקשת בנק דיסקונט.

התהליך החל לאחר ששחובות החברה לבנק דיסקונט צמחו ל-21.3 מיליון שקל. סך הפסדיה של מודו מוערך ב-450 מיליון שקל, רובו המכריע למשקיעים ומקצתו קטן לעובדים וספקים.
הכונסת מוסמכת לקבל לידיה את כל הרכוש המשועבד של מודו, אך בשלב זה היא מנועה מלנקוט בהליך של מימוש הנכסים, עד להגשת בקשה בעניין לבית המשפט.
פי הבקשה חובות מודו לבנק כוללים את הסכומים הבאים: 13.2 מיליון שקל בגין אשראי דוקומנטרי, 7.24 בגין הלוואות מטבע חוץ, 753 אלף שקל בגין ערבויות כספיות שנתנו בחשבון החברה, 106 אלף שקל בעבור חשיפה לעסקאות עתידיות.

טיוטות תשקיפי החברה מיום 11.11 מצביעים על הפסד נקי של 8.1 מיליון דולר למחצית הראשונה של 2010 והפסד של 45.7 מיליון דולר ב- 2009. זאת בהמשך להפסדים שרשמה החברה ב-2008 בסך 51.6 מיליון וב-2007 בסך 10.2 מיליון דולר. סך כל ההפסדים העולים מהתשקיפים עומד על כ-115.6 מיליון דולר.
בכתב הבקשה של הבנק לבית המשפט נטען כי מודו פועלת מזה זמן לסגירת עסקיה, וכי למעשה החברה הגיעה למצב של קריסה מוחלטת, ומתעורר חשש כבד לפיו אין מי שיטפל בנכסיה.
לפני כשבועים העלה המנכ"ל והבעלים מודו, דוב מורן רעיון להפוך את מודו לחברת סטארט-אפ המפתחת מוצר אחד ברמת הוצאות קטנה בהרבה.
לפני כחודשיים הודיע מורן כי נכשלה ההנפקה בבורסה בתל אביב, ועל כן הוא נאלץ לפטר כ-100 עובדים. לאחר מכן עזבו את החברה עוד כמאה עובדים ונותרו בה כ-25 איש. חלקם אנשי מכירות וחלקם אנשי לוגיסטיקה, מטה והנהלה. המטרה שלהם תהיה לקיים את העסק עד לסגירת הסופית של מודו, בהתאם להתחייבויות העסקיות שנטלה על עצמה מודו עד כה בהסכמי ההפצה בהודו.

הפוסט כונסת נכסים מונתה למודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארט-אפ הישראלית מודו של דב מורן עתידה לצאת בהנפקה בבורסת תל אביב – כך חשף אתמול אתר TheMarker. לדברי האתר, החברה נמצאת בימים אלה בשלב של הכנת תשקיף שעל בסיסו תתבצע ההנפקה. שתי אופציות עומדות כרגע בפני החברה: הראשונה, ביצוע הנפקה בנובמבר על בסיס דו"חות החברה לרבעון השני של 2010; האפשרות השנייה היא שההנפקה תתבצע בינואר-פברואר 2011, על בסיס דו"חות החברה לרבעון השלישי, שעריכתם תושלם בנובמבר 2010. בין היתר תשתמש החברה בסכום שיגויס לפיתוח מכשיר דור שלישי מבוסס אנדרואיד.

מודו בחרה בחברת כלל חיתום כחתם להנפקה. בשבועות הקרובים ידונו מודו וכלל חיתום בתמחור השווי שלפיו תתבצע ההנפקה. ההערכה היא שמודו עתידה לגייס 25-50 מיליון דולר תמורת 20%-25% ממניותיה. לפיכך, זהו שווי חברה מינימלי של 100 מיליון דולר,

בשלב זה, ככל הידוע, החברה אינה צפויה לרשום את מניותיה למסחר גם בארה"ב, אלא להסתפק בבורסה של תל אביב. כזכור, מורן כבר ניהל חברה ציבורית אחת אם סיסטמס, שנמכרה לסאנדיסק ב-2006, וגם חברה זו נחשדה כמי שנתנה למנהלי (לרבות מורן) בונוסים שתוארכו לאחור. החברה חשפה את כל פרטיה ועמדה בסופו של דבר בדרישות שוק ההון, אך בידיעה נמסר כי נסיון זה וכן העובדה שמודו כחברת סטארט-אפ עדיין אינה בשלה להנפקה בארה"ב בתנאי השוק של היום, הביאה אותה להנפיק בת"א.

לידיעה המלאה באתר דה מרקר

הפוסט מודו נערכת להנפקה בבורסה בתל אביב הופיע לראשונה ב-Chiportal.