"התרבות הארגונית שהשתנתה לרעה בעשור האחרון גרמה להגעתה של אינטל למצבה הנוכחי." כך אומר דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא באינטל ששמו הוזכר בשנת 2013 כמועמד למנכ"לות, בראיון ל-CHIPORTAL.

באופן אישי בעשור האחרון עצוב לי מאוד שחברה מפוארת כמו אינטל עושה שגיאה אחר שגיאה ולא מצליחה לתקן אותן אלא רצה קדימה בתקווה שיבוא מישהו שיצליח להוציא אותה מהבאר העמוקה.

במהלך 2012 פרלמוטר היה אחד המועמדים להחליף את מנכ"ל אינטל דאז פול אוטליני, שהודיעה על פרישה, אך באוקטובר 2013 הודיע על כוונתו לעזוב את אינטל, מספר חודשים לאחר שדירקטוריון החברה מינה את בריאן קרזניץ' למנכ"ל החברה, וזה הוביל שינויים ארגוניים שהפכו את תפקידו של פרלמוטר למיותר."

"התרבות הארגונית של אינטל השתנתה בעשור האחרון ולא לטובה" אומר פרלמוטר. "אני אומר את הדברים הללו בלב כבד."

מהן השגיאות העיקריות שגרמו לאינטל לאבד גובה?

פרלמוטר "היו כמה, אבל המקור הראשון לצרות היה פגם בטכנולוגית הייצור שסירבו לטפל בו ולא תיקנו כמעט עד היום וכך אינטל עברה מהובלה של דור או שניים על TSMC לפיגור אחריה, וכן העובדה שאינטל לא נכנסה בזמן לשוק הבינה המלאכותית.

"המינוי של דייויד זינסנר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס כמנכ"לים משותפים זמניים זו בשורה לא טובה מפני שהם לא טיפלו בתרבות הארגונית, ולהיפך! הם אפילו החמירו אותה. ארגון קם ונופל על התרבות הארגונית שלו. אם לא מטפלים בבעיות היסודיות זה לא עוזר שיש שם הרבה אנשים חכמים."

הבעיות הללו קיימות שנים. דובר על בעייה בתרבות הארגונית כבר זמן רב. עם מינויו של קרז'ניץ ב- 2013 חשבו שהוא יטפל בזה אבל הוא לא טיפל בבעיות ומה שלא עשו ב-2013 קשה לעשות ב-2025.  כעת אנו זקוקים למנהיג שיוציא את אינטל מהבור העמוק ולצורך כך גם יטפל בבעיה הארגונית. צריך נכונות לעשות מאמץ ולהסתכל לאמת בפנים.

מה להערכתך הפתרון למשבר?

אני לא מספיק בתוך העניניים כדי לדעת מה לעשות. מדברים על פיצול בין הייצור ובין הפיתוח. אם זה אפשרי לעשות היום או לא, אינני יודע.

מה עשויה להערכתך להיות ההשפעה של כל הטלטלות הללו על אינטל ישראל?

"אני מקווה שההנהלה הבאה של אינטל תדע להעריך את העובדה שאינטל ישראל היא נכס ונקודת משען לשינוי לטובה של אינטל כמו שאינטל ישראל תמיד הייתה בעשורים האחרונים."

הפוסט דדי פרלמוטר, לשעבר בכיר באינטל: נקווה שהמנכ"ל הבא יבין שאינטל ישראל היא נכס ונקודת משען להבראת החברה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי טק הוקמה בעקבות החלטת ממשלה מס' 212 מיום ה-1 באוגוסט 2021, על רקע היעד שנקבע בקווי היסוד לממשלה להגדלת שיעור המועסקים בהיי טק ל-15% מכוח העבודה במשק.

הוועדה, בראשות דדי פרלמוטר, אשר מונתה על ידי שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן,  הגדירה יעדים להשתלבות בהיי טק בראייה ארוכת טווח וכיווני פעולה מרכזיים להשגתם תוך התייחסות לפוטנציאל כוח האדם הקיים בישראל ובראי החסמים וההזדמנויות להגדלת התעסוקה בתחום.

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ריכז את עבודת הועדה, וחברי הוועדה כללו נציגים ממשרד האוצר, רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החינוך, זרוע העבודה, מל"ג-ות"ת, המועצה הלאומית לכלכלה וכן בכירים מהאקדמיה, המגזר העסקי ומהמגזר השלישי.

בעידן שלנו החדשנות הטכנולוגית הינה מחולל מרכזי של צמיחה כלכלית במשק ועלייה בפריון העבודה ואנו מצויים בעיצומה של מהפיכה דיגיטלית המשפיעה על כלל ענפי המשק , לאור זאת, תפיסת הוועדה היא כי בטווח הארוך הדרישה לעובדים בעלי מיומנויות המותאמות לשינויים הדרמטיים בשוק העבודה בכלל ובתחום ההיי טק בפרט , תלך ותתעצם, אף מעבר לרמות הגבוהות שאנו חווים כיום. מניתוח הוועדה עלה כי ההיצע הקיים של כ"א מיומן, אינו עונה על הביקוש הרב לעובדים במשרות טק. באפריל 2022 הגיע מספר המשרות הפתוחות בענף ההיי טק לשיא ביחס לשנים קודמות ועמד על 32,900 (מתוכם, 21 אלף למשרות טכנולוגיות).

מטרת העל שקבעה הוועדה היא הגדלת ההון האנושי בעל המיומנויות הנדרשות ממועסקים במשרות טק בישראל (מקצועות טכנולוגיים ומקצועות הצמיחה) בטווח הקצר (2026), הבינוני (2030) והארוך (2035):

תפיסת הוועדה היא שהפוטנציאל המשמעותי בראייה ארוכת טווח להגדלת ההון האנושי המיומן במשרות טק, טמון בהגדלת התעסוקה של אוכלוסיות שבייצוג חסר במשרות אלו (נשים, חרדים, ערבים ותושבי פריפריה). לאור זאת, גיבשה הוועדה יעדים לשיעור התעסוקה במשרות טק (בהתאם להגדרה החדשה שנקבעה בוועדה) לטווח הקצר והארוך בהתאם לביקוש הצפוי לעובדים במשרות טק והפוטנציאל לשילוב אוכלוסיות:

המלצות מרכזיות

פיתוח הון אנושי הוא תהליך ארוך שדורש הכנה הן בידע והן במיומנויות הנדרשות להתמודד ולהצליח בעולם העבודה המשתנה שבו מקצועות המחר צפויים להיות שונים מהותית ממקצועות ההווה

המלצות הוועדה נבנו בהתאם לשלבי החיים השונים ולרפורמות הספציפיות הנדרשות בכל אחד מהשלבים – חינוך, צבא/שירות לאומי-אזרחי, אקדמיה/מה"ט, הכשרות ושילוב בתעשייה ועד תהליך למידה לאורך כל החיים (Long Life Learning).

כמו כן, הוועדה מציעה כי היעד הממשלתי לשיעור המועסקים במשרות טק, יתחלק לשניים ויעמוד על יעד לטווח הקצר – לאפשר את צמיחת שיעור המועסקים במשרות טק בישראל מכ-453 אלף מועסקים (כ-14.4% מכלל המועסקים במשק) בשנת 2021 לכ-545,000 מועסקים (כ-16% מכלל המועסקים במשק) בשנת 2026.

יעד לטווח הארוך – לאפשר את המשך הגידול במועסקים לכ-690-770 אלף מועסקים עד שנת 2035 (18-20 אחוזים מכלל המועסקים במשק).

מערכת החינוך

1. הגדלת שיעור הזכאים ל'בגרות טק' בדגש על אוכלוסיות במיקוד

הגדרה של מסלול לימודים חדש – 'בגרות טק'. מסלול לימודים זה כולל 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית (דגש על אנגלית דבורה) ו-5 יח"ל פיזיקה ו/או מדעי המחשב. הומלץ על קביעת יעד למערכת החינוך להגדלת שיעור הזכאים לבגרות טק מ-9% בשנת 2021 ל-15% בשנת 2028 באמצעות צמצום הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות

• הרחבת לימודי השפה האנגלית הדבורה – גם לתלמידים שאינם לומדים בגרות טק

במשק המודרני בעידן המהפכה הדיגיטלית ובענף ההיי טק בפרט על שלל תפקידיו הטכנולוגיים והלא טכנולוגיים נדרשות יכולות הבעה בעל פה ובכתב גבוהות ביותר. מדובר על יכולת להציג נושא מורכב, לנהל עליו דיון וויכוח. הומלץ על גיבוש תוכנית לאומית להרחבת לימודי השפה האנגלית לכלל האוכלוסייה עם דגש מיוחד בחברה הערבית והחרדית

• הקניית מיומנויות נדרשות להשתלבות בעולם העבודה העתידי ובמשרות טק

הומלץ שמערכת החינוך תפעל להקניית מיומנויות עוצמה (POWER SKILLS), הנקראים גם מיומנויות המאה ה- 21), תוך מיקוד בהקניית 3 מיומנויות מרכזיות – יכולת עבודה בצוות, יכולת פתרון בעיות מורכבות/פתוחות ולמידה עצמית עם דגש על פיתוח יכולת עמידה בקשיים ולמידה מכשלונות

מסגרות שירות צבאי ושירות לאומי – אזרחי

שירות צבאי – הומלץ לאמץ את יעדי מערכת הביטחון לשילוב לפחות 30% מהפריפריה החברתית והגאוגרפית במקצועות הטכנולוגיים עד שנת 2026, וכן את היעד להגדלת הנשים בעתודה האקדמית מ-24% ל-33%.

שרות לאומי-אזרחי טכנולוגי- גיבוש מתווה לשירות לאומי-אזרחי טכנולוגי יוקרתי תוך מתן עדיפות להשתלבות של אוכלוסיות בייצוג חסר שאינן משרתות בצה"ל.

מערכת ההשכלה הגבוהה

במסגרת תוכנית החומש לשנים 2022-2026 מל"ג/ות"ת מקדמת את תוכנית היי טק 3.0 הצפויה להגדיל משמעותית את היקף הסטודנטים במקצועות ההיי טק וכן לקדם מהלכים לשילוב התמחויות וקורסים טכנולוגיים בתארים שאינם במקצועות ההיי טק שיאפשרו לבוגרי תארים אלו השתלבות בענף ההיי טק.

1. הגדלת מספר בוגרי תארי היי טק- להגדלת מספר הסטודנטים החדשים למקצועות ההיי טק בשיעור של כ-4% לשנה, קרי כ-25% עד לשנת תשפ"ח, בדגש על הגדלת חלקם של נשים וערבים
2. גיוון והרחבת ההכשרה האקדמית למקצועות ההיי טק ומקצועות הצמיחה בנוסף לקידום תהליכים לאקדמיזציה של מקצועות הצמיחה
3. שיפור רמת האנגלית של בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה
4. פיתוח מקבצי הייטק עבור פקולטות מדעיות והנדסיות שילומדו כדו חוגי או תואר לאחר תואר והכנסת אוריינות דיגיטלית ומדעי נתונים למירב הפקולטות
5. היערכות לגידול הצפוי במספר הסטודנטים בשנים 2028-2033

הכשרות ותוכניות חוץ אקדמיות

גיבוש תוכנית לקידום הכשרות חוץ אקדמיות מוכוונת אוכלוסיות במיקוד, הכוללת מדידה והערכה של אפקטיביות ההכשרות.

לימודי טכנאות והנדסאות במשרות טק

הגדלת מספר הסטודנטים במסלולי לימוד שמובילים למשרות טק, ובמקביל הפחתת נשירה והגדלת שיעור מקבלי הדיפלומות בדגש על אוכלוסיות במיקוד.

מדידה

לתפיסת הוועדה, נדרש שינוי פרדיגמה באופן ההסתכלות על תחום ההיי טק והגדרה רחבה יותר שתשקף באופן מיטבי את היקף הביקוש והמיומנויות הנדרשות לכושר התחרות של המשק הישראלי בעולם הדיגיטלי בכלל ובענף ההיי טק בפרט לפיכך, הוועדה ממליצה על הגדרה חדשה של "משרות טק" שתכלול את כלל המועסקים בגילאי 64-25 בענף ההיי טק (מועסקים במקצועות טכנולוגיים ומועסקים במקצועות הצמיחה) וכן מועסקים במשלח יד טכנולוגי מחוץ לענף ההיי טק. הגדרה זו תאפשר קביעת מדיניות ממשלתית על בסיס הבנה מעמיקה יותר של הביקוש להון אנושי והמיומנויות הנדרשות להשתלבות בהיי טק, תוך התייחסות להשפעות המהפכה הדיגיטלית על כלל המשק.

הפוסט דו"ח וועדת פרלמוטר: הגדלת המועסקים בהייטק לכ-545 אלף ב-2026 ו-700 אלף ב-2035 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תקופת הקורונה, שבימים אלה יש לקוות מתקרבת לסיומה – בזכות ההתקדמות הטכנולוגית המדהימה, שאפשרה ייצור חיסונים בתוך זמן שנחשב זה מכבר לבלתי אפשרי – חשפה לעולם באמצעות זרקור ענק את מה שכולנו מכירים: אנחנו חיים בעידן מהפכני, שמאתגר את כולנו ומשנה את חיינו.

המהפכה הדיגיטלית, על ההזדמנויות הרבות והסכנות בה, לא נעצרה בתקופת המגיפה אלא אף הואצה. ראינו וחווינו היטב את קצה הקרחון שלה, בשינוי דפוסי העבודה והלימודים – מישיבה במשרדים או בכיתות, לישיבה מול מחשבים. בהאצת מנגנוני הרפואה מרחוק בקופות החולים ובמגזרים שונים אף בחיסכון בעלויות, בעלייה בתפוקה , ובזינוק ברווחי חברות הטכנולוגיה.

מאידך, נחשפו לעיני כל – או לעיני אלה שלא עוצמים את עיניהם – גם הכשלים הרבים, הבעיות והאתגרים, לצד הפערים ההולכים וגדלים. למשל, היעדר תשתיות פיזיות וכלכליות, שפגע ביכולתם של מגזרים שלמים לעבוד או ללמוד מהבית.
עוד לפני השנה הלא פשוטה שנכפתה עלינו, די ברור שמדינת ישראל איננה סטארט-אפ ניישן כפי שהיא אוהבת לקרוא לעצמה. ההיי-טק הישראלי עדיין מהווה קבוצה מצומצמת של כ 8-9% מהאוכלוסיה, שמרימה תרומה עצומה למיסוי, לצמיחה הכלכלית, לפריון ולתמיכה בתל"ג.

עם זאת, הבועה הזו תופסת נפח כמעט קבוע שכמעט אינו הולך וגדל, והאינדיקציות השונות אף מראות על סכנה להקטנת הצמיחה עקב תחרות הולכת וגוברת מצד מדינות אחרות ומחסור כרוני באנשים.

מצד אחד, אכן מתפתחות בצל קורתנו כמה חברות מרשימות שגדלות במהירות, מפתחות מוצרים במיליארדי דולרים ומושכות משקיעים מכל העולם. מאידך, כמות ההשקעות הבינלאומיות בחברות סטרט-אפ בשלבי החיים הראשונים שלהן – הולכת וקטנה.

כלומר, המשפך איננו עובד כפי שצריך, וישנו חשש ממשי שחלק מהכסף הגדול יילך אט-אט להתחלות במקומות אחרים בעולם. התנועה שמניעה את התעשייה תואט ואף תופסק.

אם ננתח לעומק את נתוני המחקר הבינלאומי בתחום הבינה המלאכותית שהוא התחום המוביל במהפיכה הדיגיטלית שבדק 54 מדינות ברחבי העולם, נגלה כי מבחינת השקעות פרטיות, מחקר וחדשנות, נמצאת ישראל בין המקום השלישי לחמישי בעולם – כלומר מדינת הסטארט-אפ מתפקדת היטב. ביכולות דיגיטליות היא ניצבת לא רחוק מהצמרת, במקום ה-12. בזמינות כוח האדם במקום ה-13, בתשתיות במקום ה-36, במדיניות ממשלתית במקום ה-51 ובהטמעה של יכולות דיגיטליות – במקום ה-50, עמוק בתחתית. כלומר – הריבון, ויתר מדינת ישראל משתרכים מאחור.

בגלל משבר הקורונה נחשפה העובדה שלא רק שישראל ממוקמת לא גבוה במהירות הגלישה באינטרנט במיוחד בגלישה ברשת הסלולרית, אלא שבמקומות רבים המהירות כה נמוכה כך שהיכולת לעבוד וללמוד מרחוק הייתה לעיתים בלתי אפשרית.

בהיעדר מדיניות ממשלתית אפקטיבית, במיוחד בתחומים המשמעותיים ביותר – חינוך, קביעת מדיניות לצמצום פערים וטרנספורמציה דיגיטלית – אין לנו אלא לקחת על עצמנו את האחריות ולעזור לממשלה לעשות את עבודתה. במהלך השנים עבר עולם ההיי-טק הישראלי תהפוכות רבות, וידע להתאים את עצמו לנוע תמיד לפני הגל, בכל שינוי דרמטי בעולם הטכנולוגיה. לשמחתנו, זיהתה התעשיה בארץ מבעוד מועד את ההזדמנויות הבאות, והובילה להשקעת משאבים בהון האנושי החזק בישראל.

כך, בראשית ימיה של התעשיה, במיקוד בנושאים הביטחוניים. עבור בפעילות סביב רכיבי תקשורת, מוליכים למחצה ותקשורת אלחוטית. ובהמשך במעבר לעולם הסייבר המושתת על המודיעין הצבאי, לצד אפליקציות המנצלות את חכמת ההמונים כמו ווייז, או כאלה המבוססות על בינה מלאכותית בתחומים שונים.

ההייטק הישראלי הוא מהמובילים בפיתוח עתיר ידע של התשתית הטכנולוגית של העולם כולו. בשפת ההייטק, זה נקרא "דיפ-טק" – טכנולוגיה עמוקה.

בעידן החדש שנרקם לנגד עינינו ומואץ בשל המגיפה, ישנן הזדמנויות חדשות שההיי-טק בישראל, וישראל כולה כמדינה, צריכים לנצל. למשל, כניסת היכולות של הדיפ-טק לעולמות אחרים – בין השאר, לעולם הרפואה, בדמות מחקר רפואי מבוסס בינה מלאכותית ומחשוב רפואי. גם הפינ-טק בישראל חזק, ישנן הזדמנויות לא מוכרות אך קורצות בתחום החקלאות, שם תמיד היינו מעצמה, ואולי אף בתחום החינוך.

על מנת לנצל את ההזדמנויות הללו, יש צורך דחוף בשינוי חשיבה. בעולם שהופך יותר ויותר לרב-תחומי, מערכות החינוך כולן צריכות להתאים את עצמן למציאות. לייצר עובדים רב-תחומיים.

במערכת החינוך, במיוחד בהשכלה הגבוהה, לומדים כיום בעיקר מקצועות ספציפיים – מדעי המחשב, הנדסה, ביולוגיה. דוגמא אישית, מעולמי הקרוב: כאשר בתי סיימה ללמוד ביולוגיה ורצתה למצוא עבודה בסטרט-אפ רפואי, אמרו לה כולם: אין לך מה לחפש אצלנו בלי מדעי המחשב, כדי שתוכלי לעבוד גם עם המתכנתים שלנו. אנחנו לא מחפשים עובדים למעבדה, אלא אינטגרטורים, כאלה שיודעים להתאים את הידע הטכנולוגי לפעילות במעבדה.

כאשר ניגשה עם המידע המתסכל לאוניברסיטת תל אביב, הבהירו לה: אצלנו מלמדים רק ביולוגיה. אם תרצי ללמוד מדעי המחשב, תיאלצי לעשות זאת בעצמך. או בנפרד, לא ביחד.

העידן הנוכחי מלמד שבקרוב מאוד, תחדור הטכנולוגיה לכל תחום בחיינו. גם צעירים שלומדים משפטים, ביולוגיה, רפואה או אדריכלות, יהיו חייבים להבין מדעי המחשב, אחרת יתקשו לעבוד עם המתכנתים של הבינה המלאכותית. כל התארים הללו עשויים להפוך חסרי חשיבות, ללא ההבנה והידע בעולם המחשוב.

את התשתית לכך צריך להתחיל מהחינוך מהגן עד התיכון – חינוך המבוסס על רכישת אוריינות וידע, אבל בעיקר לרכוש כישורים להתמודד עם עולם משתנה, בעיקר ללמוד איך ללמוד, וללמוד לחשוב יצירתי וחדשני. המנהלים והמורים צריכים להפוך יותר למנהיגים ומנטורים, ופחות למעבירי ידע.

לצורך הזה, נחבר את האתגר המשמעותי שאיתו פתחתי: הפער בין הסטרט-אפ ניישן הקטן, לבין יתר מדינת ישראל, בתרומה לכלכלה, בפערים העצומים בפריון – בהי-טק הפריון כפול מאשר כל שאר הסקטורים התעסוקתיים במשק. גם בתחום השכר, נוצרות כאן אל מול עינינו שתי חברות נפרדות, שמהוות בעיה.

הבעיה מחמירה במיוחד שנוצר "דור אבוד" אצל תלמידים במיוחד בכיתות הגבוהות שלא נותר זמן להשלים את החסר. במקומות בהם התשתית הדיגיטלית נמוכה זה הפך להיות אף חמור יותר.

מכאן, שלמדינת ישראל ישנן שתי משימות עיקריות, ועוד אחת. הראשונה, היא שיפור היכולת הדיגיטלית של בוגרי מערכת החינוך, כלומר התאמת החינוך למאה ה-21. השנייה: להכניס לסטרט-אפ ניישן מגזרים שכיום מודרים ממנו – התעשיה כולה מרוכזת כיום בין גדרה לחדרה, עם איים נוספים במקומות שונים (חיפה/יקנעם, ירושליים, באר שבע) . כל יתר מדינת ישראל – חרדים, ערבים, פריפריה, נשים – מוחרגת מהצלחת ההייטק.

זו לא גזירת גורל, או בעיה זניחה. ישנם מגוון עצום של אנשים בעלי השכלה, לא בהכרח בהיי-טק, ובשל המעבר לעולם מולטי-דיסציפלינרי, ישנה הזדמנות להכשיר ולהכניס אותם לתעשייה. לא רק עבורם, גם כדי להפוך את התעשיה לתחרותית, אל מול ההזדמנויות הצומחות במהירות במדינות המתפתחות, כמו גם במדינות מערביות מתקדמות כאשר לונדון ובייג'ינג עקפו את תל-אביב במדרג מרכזי ההייטק.

משימה נוספת היא שדרוג הדיגיטציה בשירותי הממשל והרשויות המקומיות, כמו גם בשדרוג התעשיה המסורתית. בכל העולם עוברת התעשיה תהליך של אוטומציה דרמטית, והגיע הזמן שגם בישראל תתקדם התעשיה שאינה בליבת ההיי-טק.

עד היום, עסקנו רובנו בתלונות. מערכת החינוך אינה רלוונטית ובשל השיטה הפוליטית והמשבר המתמשך, אין שום סיכוי להעביר רפורמה בהסכמה רחבה. צמצום הפערים אינו נמצא בראש סדר העדיפויות, ועוד שלל תלונות על הממשלה, על הרשויות המקומיות, על המגזר הציבורי כולו – מחוק האנג'לים שאינו מספק, ועד שער הדולר.

האמת היא, שכל התלונות מוצדקות, אבל הגיעה השעה לעבור למעשים. בראש ובראשונה, עלינו – בעלי ההון, המשקיעים ובכירי ההיי-טק הישראלי, לשנות כיוון. כיצד? להגדיל את שיעור ההחזר מהרווחים, לטובת פרויקטים משותפים עם החברה האזרחית.

משבר הקורונה מסייע לנו, משום שהוא עוזר בביזור התעשייה והיכולת לצאת מגבולות גדרה-חדרה, אבל השינוי יוכל להתרחש רק אם התשתיות הדיגיטליות ישופרו. רק כאשר בכל מקום יוכלו עובדים ותלמידים לקבל תקשורת רחבת פס ומחשבים, ובתי הספר יקבלו תמיכה בתשתית דיגיטלית – יתאפשר שינוי משמעותי.
אין בכוונתי להוריד את האחריות מהממשלה. זו צריכה להתוות כיוונים, ליצור מסגרות, לייצר רגולציה מתמרצת ולספק תשתיות לאומיות. אבל אנחנו, אנשי תעשיית ההיי-טק, צריכים להתחיל לעסוק בהכוונת מערכת החינוך, בהכשרת עובדים, בהכנסת מגזרים נוספים ליהנות מהמהפכה הדיגיטלית.

אין ספק, גם בעתיד הקרוב והרחוק נזדקק לאנשי דיפ-טק מעולים, מעולם ההנדסה והמדעים – הם חוד החנית אבל כדי לשמור על התעשיה תחרותית עבור משקיעים מבחוץ, עלינו להכניס אליה יותר אנשים, ששפת האם שלהם אינה אלגוריתמית או מתמטית. גם המשימות הן רחבות הרבה יותר מרק פיתוח טכנולוגי – נדרשים בעלי יכולות בניהול, פיתוח מודלים עסקיים חדשניים, תמיכה בלקוחות ועוד.

ב-8200, יחידת העילית המודיעינית של צה"ל, לוקחים בכל שנה בוגרי תיכון בוסריים, ומביאים אותם ליכולות מדהימות. ואם היחידה הזו, שבוגריה מעטרים את תעשיית ההיי-טק, מצליחה – אין סיבה שלא נקים אנחנו גוף אזרחי גדול, עם יכולות דומות שיביא יכולות דיגיטליות לכלל.

כך, נוכל להכשיר בעצמנו ולעצב בדמותנו את הדור הבא של המהנדסים והמפתחים, וכך נוכל גם להכניס לעולם ההיי-טק עוד סקטורים רבים ומשמעותיים, ובאמצעות כך נסייע לתהליכי אוטומציה בתעשיות נוספות, ולטרנספורמציה דיגיטלית בשירות הציבורי.

ברגע שזה יקרה, אין לי ספק שהממשלה – כל ממשלה, תצטרף ותסייע בתקציבים, בהשקעות ותשתף פעולה עם גורמים אזרחיים, וכך יתרחשו גם שינויים דרמטיים. למשל, התאמתה של מערכת החינוך למאה העשרים ואחת – לא רק בהטמעת טכנולוגיה, אלא בראש ובראשונה בשינוי מחשבתי. מי כמונו, אנשי ההייטק, המנוסים בעולם משתנה וחדשני מדי יום יכולים להוביל ולעזור בנושא.

השינוי הזה נכון והכרחי עבור מדינת ישראל, אבל אם לא למענה – למעננו. תעשיית ההיי-טק כולה זקוקה לרענון, וזקוקה מאוד לגיוון. כעת יש לנו הזדמנות עצומה לקחת אחריות לפתור את הנושאים הלאומיים. כך, במקום ליצור ניכור, יווצר שילוב חברתי. כך, תינתן הזדמנות שווה, וכתוצאה משני אלה – נקדם את הענף שהוא הבסיס הכלכלי החזק ביותר בישראל.

מאמר זה התפרסם לראשונה בספר ההייטק הישראלי של דה מרקר. 

הפוסט הזדמנות לקחת אחריות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סגן נשיא כבכיר ומנהל  קבוצת הארכיטקטורה באינטל שון מלוני בן ה-53 חטף שבץ. את מקומו יחליף מנהל החטיבה החדשה של מחשבים לבתי הספר (Classmate PC) דדי פרלמוטר.
במשך שלוש שנים שימש מלוני עוזרו הטכני של יו"ר אינטל, אנדי גרוב. מלוני הגיע רק לאחרונה לקבוצת הארכיטקטורה ושימש כמנהל האחראי על העסקים ועל התפעול. תוספת כישורים אלה, ביחד עם הרזומה שלו בתחום השיווק והמכירות היתה אמורה לשמש שלב מקדים כדי שבעתיד יוכל להחליף את מנכ"ל אינטל  פול אוטוליני.

מכיוון שלא ידוע כעת כמה זמן יקח למלוני להחלים, הכריזה אינטל כי דדי פרלמוטר, אף הוא סגן נשיא בכיר ומנכל משותף של קבוצת הארכיטקטורה יקודם. פרלמוטר עוסק כיום בהיבטים הטכניים, והוא יקבל את תפקידיו של מלוני. דבר זה יתן לפרלמוטר אפשרות להתבלט ולהעניק לו נקודות במירוץ לתפקיד המנכ"ל.

הפוסט דדי פרלמוטר קיבל לידיו את סמכויותיו של סגן נשיא בכיר באינטל שון מלוני שלקה בשבץ הופיע לראשונה ב-Chiportal.