.

הודו היא הענק הישן השני שמשיל את עורו הישן ומתעורר לחיים, פעם כונתה הודו היהלום של הכתר האנגלי והיתה סמל האיפריליזם, היום הודו וסין נקראות המלאכים התאומים של הכלכלה הצומחת במאה ה-21. הודו זכתה בעצמאות ב 15 אוגוסט 1947 כך שתקופת עצמאותה דומה לשלנו. מאז העצמאות ידעה הודו מורדות ועליות רבות, אך השילוב של עמל ומזל הפך את הודו ממדינת עולם שלישי לאחת ממעצמות ההי-טק.

את פריצת הדרך עשתה הודו בזכות הסיבים האופטיים המסוגלים להעביר אינפורמציה בפס רחב מאוד עם ניחות מינימלי למרחקים של אלפי קילומטרים. בתקופת הבהלה לאיטרנט "והדוט קום" הון אין סופי הושקע בכבלים אופטיים, אך כאשר בועת "הדוט קום" התנפצה נותרו במעמקי הים והאדמה מליוני קילומטרים סלולים של תשתיות יתומות ומאחר שלא עלה על הדעת להוציא החוצה את אותה תשתית, נמכרו נכסים אלה ע"י הנושים במחיר מגוחך שהתחילו להפעילם שוב, כך צנחו המחירים בבנגלור והודו התחברה לעולם בחינם.

קרדיט גדול להצלחת הודו שייך לפרנסיה ששמו את הדגש בשישים השנה שחלפו על חינוך טכנולוגי ומתן השכלה בתחומי מדעי ההנדסה ורפואה ברמה גבוהה. ג'ווהאראל נהרו ראש הממשלה הראשון של הודו הגה ויזם את המכונים הטכנולוגים בהודו(IIT) India Institute of Technology הראשון שבינהם הוקם בקהראגפויר בשנת 1951 והיום קימים שבעה מכונים בכל רחבי הודו.

בהינתן גודל האוכלוסיה בהודו שמונה מעל מיליארד בני אדם התחרות על כל ספסל לימוד במכונים הטכנולוגים היא עזה. מספרים שיותר קשה להתקבל לIIT מאשר ל MIT אי לכך ובהתאמה תכנית ההכשרה היא ברמה מאוד גבוהה ודורשנית מימד מיוחד שההודים הפנימו ברמה האישית ואולי מחוסר ברירה זה המוטבציה ללמוד ולהצליח. די ברור לכל הודי שהצלחה בלימודים היא מסלול כמעט יחיד הנשלט בידי כל פרט שיוצא מאותם חיי עוני.

הצעד הפחות מוצלח של ההנהגה ההודית היא הבחירה בתחילת הדרך במדניות פרו סובייטית שלא דגלה בפתיחת השוק לתחרות חופשית. כתוצאה מכך נוצר חוסר איזון מצד אחר רבים סיימו את IIT ורכשו השכלה טכנולוגית אך מקומות עבודה לא היו בנמצא בהודו וכך מצאו את עצמם הודים רבים מהגרים לעמק הסילקון והם התקבלו שם בידיים פתוחות ע"י החברות האמריקאיות.

הודו הפכה ליצואנית מוחות, וכך פעלו הדברים עד העשור האחרון של המלניום עם התפוצצות בועת האינטרנט, חברות אמריקאיות רבות צמצמו את כח האדם ובכללותו הודים וסינים שהיגרו לאמריקה. במקביל חיפשו אותן חברות פתרונות יצרתיים וזולים מעבר לים ובשילוב של חיבור האיטרנט הזול, הודות לאותם סיבים אופטים וכח האדם המיומן שגדל ה IIT , יצרו קרקע פורייה להתפתחות הטכנולוגית של הודו והזניק אותה באופן משמעותי קדימה.

בטיול קצר בבנגלור תוכלו למצא לצד "חושות" דלות לצד מבני זכוכית גבוהים דומים להפליא לאלה בהרצליה פיתוח וברמת-החייל אשר מתנוססים עליהם לוגוים של Motorola, Freescale, Intel, IBM, TI ורבים גדולים אחרים, ההבדלים בין הרחוב ההודי לפנים המשרד של חברות ההיטק הם תהומיים ולפעמים בלתי נתפסים. לצד אותם חברות גלובליות קמות בהודו כמעט אין סוף חברות מקומיות הגדולות והמוכרות הם Wipro InfoSys וSasken .

בהודו קיימות חברות שירותים המציעות מודל הנקרא Build Operating Transfer (BOT) מודל זה מציע דרך נוחה וקלה לחברות זרות להתחיל את הצעדים הראשונים בהודו ביסודו של דבר החברות ההודיות למיקור חוץ מציעות תמיכה לוגיסטית החל ממיון כוח אדם גיוסו הכשרתו וכלה בתשתית מבנית וציוד מחשוב לחברה הזרה. בשלבים הראשונים אין יחסי עובד מעביד עם העובדים ההודים אך לחברה ששוכרת את השרות יש את היכולת לנווט את כח האדם ומשימותיו לפי צרכיו. התשלום מתבצע בסוף כל חודש ישירות לחברה ההודית שמשלמת את השכר החודשי לעובדים בניקוי עמלה סבירה. השותף ההודי יקצה חדרים ורשת תקשורת ויעמוד בכל דרישות הבקרה שידרש להן. לאחר חודשים או שנים של פעילות שמורה לחברה הגלובלית הזכות לאמץ את התשתית וכח האדם שעבד עבורה ולהקים בהודו חברה רשמית.

התשתית בהודו היא אחד הדברים שיש לקחת בחשבון בעבודה עם חברות הודיות, הודו מאוד לא מפותחת מבחינה תשתיתית הספקת החשמל אינה אמינה ובאופן ממוצע חברה הודית צפויה ל 17 הפסקות חשמל בחודש יחסית לאחת בחודש במלזיה ופחות מחמש בחודש בסין, הכבישים גם הם סובלים מחוסר פיתוח והבלגן על הכבישים בתוך הערים הוא בלתי נתפס. עם זאת הממשלה בהודו מודעת לחולשות אלו והיא צועדת אחרי סין בהשקעה בתשתיות באופן מואץ. החולשה התשתיתית די ברורה למנהלי החברות ההודיות ששקף שלם בפרזנטציה של חברה הודית יוקדש לנושא התשתית ובו יצוין כמה גנרטורים יש לחברה וכמה שעות תוכל לתפקד ללא הספקת חשמל סדירה.

הודו באופן מסורתי מתמקדת בעיקר בהנדסת תוכנה הסיבות העיקריות נעוצות בעובדה שתוכנה קרובה יותר למקצועות המתמטיים שנלמדים ב IIT כמו כן עלות הקמת חברת תוכנה והסיכונים הכרוכים בה קטנים לאין שיעור מחברת חומרה, התשתיות בהודו מקשים על בנית FAB בהודו שגורר סביבו צורך לחברות חומרה. עם זאת ראוי לציין שיש לא מעט חברות Fabless ושלוחות של חברות EDA בהודו. כמו כןTI פתחה מרכז פיתוח בהודו לתכנון שבבים עוד לפני עידן הסיבים האופטיים, והתקשורת עם הסניף ההודי נעשתה דרך לוויני תקשורת. לאחרונה החלה הודו לעודד את החברות הגדולות לבא ולהקיםFAB בתחומה ע"י מתן מענקים תחת תוכנית Special Incentive Package Scheme

בהודו קיימות 12 שפות רשמיות ועשרות לא רשמיות. כשריד לשלטון הבריטי ולאור הצורך לתקשר בבליל השפות, האנגלית היא שפה די שגורה בפי ההודים ולבטח בפי המהנדסים ההודים עובדה המקלה על העבודה עם ההודים בהשוואה לסין ומדינות אסיאתיות אחרות.

מאמר שלישי בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primsesne

הפוסט הודו – היהלום של הכתר הבריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסימן הספרה שמונה שמסמלת עושר בתרבות הסינית בתאריך ה- 08.08.2008 בשעה 08:08 נפתחה אולימפיאדת בייג'ין. כמפגן כוח עצום אל מול אומות העולם מעבר לסמליות ולספורטיביות, אירוע זה מקפל בתוכו הרבה יותר מעוד אירוע אולימפי. סין שמה לה למטרה להפוך להיות האומה מספר אחת בעולם והיא שוקדת על יסום תוכנית אב גרנדיוזית עם אופי של משמעת ברזל קומוניסטית.

תעשיית ההי-טק, אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של סין כיום, התחילה את דרכה כבית האריזה של העולם. היתה זו רק ההתחלה וסין מתקדמת במהירות, צעד אחר צעד, בכיוון של ייצור ותכנון פרוסות סיליקון ואף מוצרים סופיים מתקדמים אחרים. הדומיננטיות בתחום, שהיתה שמורה בעשור האחרון לטייוואן, זולגת בהדרגתיות לכיוון הטריטוריה הסינית. חברת SMIC  חברה ליצור שבבי סילקון בדומה ל Tower  שלנו מתקדמת בצעדי ענק ובתי אריזה לשבבים כגון אמקור ואחרים צצים כפטריות אחרי הגשם בשנחאי וסביבתה  וכמעט כל יום קמה חברת הזנק טכנולוגית חדשה.

חלומו של כל יצרן מערבי הוא למכור "ונטיל" לכל סיני, וכמובן גם לייצר את אותו ונטיל במחיר מגוחך בסין. אך אליה וקוץ בה! ללא אכיפת חוקי הסחר העולמיים, החדירה לסין ושיתוף הפעולה עם גורמים עסקיים בסין הינה מוגבלת ביותר.

סין הצטרפה לארגון הסחר העולמי באופן רשמי בדצמבר 2001, צעד שהיווה  אמירה חזקה מבחינתה של סין בנוגע להסכמתה למשטר הסחר הבילאומי. החתימה נתנה דחיפה עצומה לשיתוף פעולה מהר מאוד העבירו חברות רבות את מפעלי היצור שלהם לסין, כולל חברות יפניות ידועות, ולאחר מכן שילבו אותם בשרשרת האספקה הגלובלית שלהן.

לסין יש מאגר בלתי נידלה של עובדים זולים מיומנים ופחות מיומנים וכן תאבון עצום ויכולת להעסיק מיליוני עובדים. בנוסף קיים בסין שוק מקומי ענק ומשגשג. צבא המהנדסים הסיני גדל כל שנה ביותר מ 300,000. רק לשם השוואה זה מספר הגדול פי חמישה לעומת ארצות הברית ופי שלוש מאות ממדינת ישראל וכן במקרה הזה הגודל כן קובע בסין יש עובדים ומנהלים שמוכנים לעבוד 12 שעות ביום ואף במשמרות ויזמים מלאי להט ורצון להצליח. האסטרטגיה של סין היא לעקוף את ארה"ב ולהוביל את העולם והמנהיגים הסינים ממוקדים במטרה זו ומבינים שהדרך עוברת הכשרת דור העתיד בלימודי מדעים ומתמטיקה.

נפוליון בונפרטה קרא לסין הענק הרדום, "הניחו לה לישון אם תתעורר היא תזעזעה את העולם". סין אכן התעוררה והיא אכן מזעזעת את העולם הדרקון הפך להיות כה גדול עד שהוא משפיע באופן לא מבוטל על כלכלת ארה"ב והעולם כולו. לסין אומנם אין עדין את היכולות לייצר מוצריםend-to-end   אבל היא בהחלט בדרך לעשות זאת, ובקצב מסחרר.

אם כך במה שונה סין מיפן, דרום קוריאה, וטייוואן שלפני עשר ועשרים שנה?  לסין ישנו כוח מיוחד במינו מעבר למשאבים האנושים האדירים שעומדים לראשותה ומאפשרים לה לייצר כמעט הכל ביותר זול. לסין שוק מקומי עצום ממדים השווה בסדר גודלו לכל אירופה, מעמד ביניים שהוא מעמד המוגדר כבעל עצמאות כלכלית סבירה מתרחב ויכולת קנייה והרעב לצריכה של מותגים הולך וגדל. עובדה זו מקנה לסין את הכוח העצמי הגדול ביותר שיש לאומה שלא נופל מכוח הקנייה של ארה"ב.

החברות הסיניות יכולות להרשות לעצמם ליצר לשוק המקומי עם סטנדרט נמוך ובמחיר נמוך אך בכמיות עצומות ושם המשחק של תחילת המלניום הנוכחי הוא כמות, לעיתים קרובות על חשבון איכות. חברות אלה יכולות להגיע לממדים לא מבוטלים ולצבור הון עצמי רב בזכות אותו כח עצמי ובשלב השני על מנת להתרחב לשווקים אחרים מחוץ לגבולות סין תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים. במקביל יכולים התאגידים הסינים לרכוש חברות אירופאיות ואמריקאיות בזכות אותו הון פיננסי שצברו בשנים האחרונות.

אל נא תתבלבלו, בכל הקשור לגדג'טים, הסיני הממוצע בביג'ין הוא לקוח דרשן מאוד, גם אותו נהג ריקשה ללא נעלים שחי על דולר ליום חשוב לו להצטייד בסליידר המתקדם ביותר תתפלאו לדעת שהיום כבר לא ניתן לרכוש בסין סלולרי עם מסך שחור לבן, הוא פשוט כבר לא קיים.

לפני כשלש שנים ביקרתי חברת הזנק קטנה בשנחאי, באותו ביקור החברה היתה בשלביה הראשונים ומנתה כ-20 איש. היא גייסה שני מליון דולר, רובם ממשקיעים פרטיים ושמה לה למטרה ליצר שבב לשוק הסלולר, לאחר שנה בדיוק מאותו מפגש ראשון עם אותה חברה ביקרתי את החברה שוב בנסיבות דומות והופתעתי לגלות את הדברים הבאים שהתרחשו שם תוך שנה- החברה מנתה 250 עובדים! שאלתי לתומי את עמיתי הסיני היכן הם עומדים בפיתוח המוצר. חיש מהר יצא מהחדר וחזר עם שלושה סלולרים "אתמול הם הגיעו מהרכבה, הרכיב שלנו בפנים ואנו מתחילים למכור כמיליון יחידות בחודש"  בהנחה שכל יחידה תמכר ב 4-5$ תוך שנה החברה נמצאת ברמת הכנסות של 15 מליון דולר לרבעון עם ביצועים פיננסים שכאלה לו נותר לי לשאול את מארחי בחיוך ישראלי איך אפשר להתצטרף אלו?

תעשית הסלולר המקומית בסין נמצאת בתהליך מואץ של גדילה ומאחר שסין הבינה את הפוטנציאל העצום בשווק המקומי והרצון להוריד עלויות ע"י חסכון של תגמולים לחברות רב לאומיות ולא מעט בגלל הגאווה הסינית סין הגדירה לעצמה תקנים סינים לדור השלישי  TD-SCDMAכצעד משלים מהלכים דומים נעשו בתחום המדיה הדיגטל AVS ותקשורת הטווח הקצרMcWill  המתחרה בWiFi  ולאחרונה הודיעב סין על שני סטנדרטים עבור הטלויזיה דיגטלית TDBM  ו CMMB  סין הבינה שהיא שוק בפני עצמה ואולימפיאדת ביג'ין היא אבן דרך שדוחפת את כל התעשיה קדימה באופן רצחני ומוצרים וטכנולוגיות רבות מוכנות לצאת לקראת הקיץ הבא בתזמון מושלם לאולפיאדה.

מאמר שני בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primsesne

הפוסט סין – הדרקון שהתעורר הופיע לראשונה ב-Chiportal.