נשיא ארה"ב מטיל פצצה פוליטית נגד בכיר בתעשיית ההייטק, על רקע קשרים לכאורה עם סין • מניית אינטל צונחת בעקבות הפרסום • החברה לא הגיבה רשמית

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תקף בחריפות את מנכ"ל אינטל, ליפ בו-טאן, וקרא לו להתפטר באופן מיידי. בפוסט שפרסם היום (חמישי) ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב טראמפ: "מנכ"ל אינטל נמצא בניגוד עניינים חמור וחייב להתפטר. אין פתרון אחר לבעיה הזו".

ההודעה גרמה לטלטלה בשוק: מניית אינטל איבדה יותר מ־3% מערכה במסחר המוקדם בוול סטריט, כאשר מיד לאחר פרסום הפוסט נרשמה אף ירידה חדה יותר של 5%.

טאן מונה למנכ"ל אינטל רק במרץ האחרון, לאחר פרישתו של פט גלסינגר בשל שורת כישלונות אסטרטגיים. טאן, יליד מלזיה, נחשב לדמות בולטת בעולם ההייטק. בעבר ניהל במשך 12 שנה את חברת Cadence Design Systems, המפתחת כלים לתכנון שבבים, ואף כיהן כדירקטור באינטל ועמד בראש קרנות הון־סיכון.

בשבוע האחרון התעוררה סערה סביב קשריו של טאן עם חברות טכנולוגיה בסין, בין היתר בעקבות מכתב חריף ששלח הסנאטור הרפובליקני טום קוטון ליו"ר אינטל, פרנק יארי. קוטון הביע "דאגה עמוקה לשלמותה וביטחונה של אינטל" ודרש לבדוק האם טאן הצהיר כראוי על השקעותיו בחברות בעלות קשרים עם הצבא והמפלגה הקומוניסטית הסינית.

על פי תחקירים, בין השנים 2012 ל־2024 השקיע טאן – בעצמו או באמצעות קרנות השקעה שייסד – כ־200 מיליון דולר בחברות טכנולוגיה סיניות, חלקן בעלות זיקה לשלטון הסיני. העובדה הזו העלתה חשדות כבדים לניגוד עניינים, במיוחד לנוכח תפקידו כיום כראש אחת מחברות השבבים המרכזיות בארצות הברית.

נכון לעכשיו, אינטל לא פרסמה תגובה רשמית לדברים. עם זאת, הלחצים הגוברים מצד הממשל והמחוקקים, ובראשם הנשיא טראמפ, מציבים את מועצת המנהלים של החברה בעמדה בעייתית. כעת נשאלת השאלה – האם תעמוד הנהלת אינטל מאחורי המנכ"ל החדש, או שתיאלץ להחליפו כדי להחזיר את האמון הציבורי והפוליטי.

מלבד ההשלכות הפנימיות על החברה, הפוסט של טראמפ צפוי להחריף את המתח הקיים בין הממשל האמריקני לענקיות הטכנולוגיה, במיוחד בכל הקשור לקשרים המסחריים שלהן עם סין. אלו מתמודדות עם מגבלות ייצוא מחמירות ודרישות להתרחק מהשוק הסיני, שהוא אמנם רווחי – אך מעורר דאגה גיאו-פוליטית גוברת.

הפוסט טראמפ נגד מנכ"ל אינטל: "ליפ בו-טאן נמצא בניגוד עניינים חמור – עליו להתפטר מיידית" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי פרופסור אהרון פרידברג, מומחה לפוליטיקה וליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פרינסטון, לא יהיה קל לארצות הברית להטמיע במהירות מכסים גבוהים על שבבים מיובאים. פרידברג טען כי העלות של מדיניות כזו תהיה גבוהה מדי ותגרום לעלייה בעלויות ובפגיעה בתחרותיות של תעשיות אמריקאיות נוספות. פרידברג התארח לאחרונה בטאיוואן, אחת המדינות שעשויה לסבול מהגדלת המכסים

בתגובה לשאלות שהעלו כלי תקשורת מטייוואן, ציין פרידברג כי למרות שהנשיא דונלד טראמפ מעוניין להשתמש במכס ככלי לחץ כדי לעודד חברות לייצר בארה״ב, לא צפוי שהאיומים יתממשו במהירות. "בהתחשב בעובדה שלוקח שנים רבות להגדיל את יכולת הייצור של שבבים בארה״ב, הטלת מכסים גבוהים תעלה את העלויות ותפגע בתחרותיות של תעשיות אמריקאיות אחרות," הוא אמר.

האיומים על ידי טראמפ מכוונים להניע הן חברות מקומיות והן חברות זרות להגדיל את ההשקעות בארה״ב. בין היתר, חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Co (TSMC), המובילה העולמית בתחום הייצור בהתקשרות, משקיעה US$65 מיליארד באריזונה לצורך הקמת שלוש מפעלי ייצור מתקדמים.

עם זאת, אתגרי ייצור המתקנים בארה״ב נשארים משמעותיים. אתרים אמריקאיים מתמודדים עם בעיות כגון זמן בנייה ארוך, עלויות גבוהות וכשלים בגיוס עובדים מיומנים – אתגרים שאינם מתגלים במידה כזו באסיה. טכנולוגיות ומבנים רגולטוריים מורכבים עלולים לעכב את הפרויקטים ולהקשות על מעבר חלק לייצור פנים ארצי.

בנוסף, היועץ לביטחון הלאומי לשעבר ג'ון בולטון, הדגיש כי הטלת מכסים על שבבים מטייוואן לא תסלק את התלות האמיתית של ארה״ב בשבבים המיוצרים בטייוואן. "בעוד הנשיא טראמפ שוקל להכריז בקרוב על הטלת מכס בשיעור של 25% על שבבים, רכבים ותרופות – ואף צפוי שהשיעור יעלה עם הזמן – ברור כי המעבר להגדלת יכולת הייצור הפנימית של שבבים בארה״ב ידרוש זמן והשקעות משמעותיות.

הסיכוי להטמעת המדיניות במהירות נמוך, וזאת בשל האתגרים הכלכליים והתעשייתיים, מה שמעלה שאלות בנוגע ליעילות האסטרטגיה הנוכחית.

הפוסט הטלת מכסים על שבבים עשויה להיות יקרה מדי עבור ארה״ב – כך טוען אנליסט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כאשר רק חברה אחת – Polar Semiconductor מימשה את הזכייה בכספי חוק השבבים והמדע, נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מאיץ את חלוקת יתרת התקציב של 53 מיליארד דולר המיועדים לתעשיית השבבים, לפני כניסתו של הנשיא הנבחר דונאלד טראמפ ב-20 בינואר. אנליסטים מסרו כי ייתכן והממשל החדש של טראמפ ימשוך השקעות חדשות בתעשיית השבבים בארצות הברית.

"הסוגיה הגדולה היא מה יהיה השלב הבא, כשהתעשייה מקווה לראות את חוק השבבים והמדע 2.0  בהקדם האפשרי לאור לוחות הזמנים הארוכים הנדרשים בתחום," אמר פול טריולו, יועץ טכנולוגי בחברת אלברייט סטונברידג' בוושינגטון. "נראה שלא תהיה תמיכה מספקת בחוק נוסף של השבבים והמדע."

טריולו הוסיף כי המדיניות הכוללת בנושא השבבים תקבל עיון מחודש תחת הממשל של טראמפ, הן בהיבט של מדיניות תעשייתית והן בנושא היבוא-ייצוא והשליטה בתעריפים.

"צוות טראמפ החדש ככל הנראה יתמוך בחבילת שליטה בייצוא שהממשל של ביידן ינסה להחיל לאחר הבחירות," אמר טריולו. "הם יבקשו להטיל שליטה נוספת על ייצוא, תוספת של רשימות ישויות ותנאים שכוונתם לפגוע בתעשיית השבבים של סין."

דעתו של טראמפ בנוגע לתעריפים עשויה להשפיע באופן דרמטי על תעשיית השבבים העולמית, ציין דן האצ'יסון, סגן יו"ר TechInsights.

"לטראמפ אין צורך באישור קונגרס להחלתם," אמר האצ'יסון. דרך לתמוך בייצור בארה"ב עשויה להיות באמצעות מכסים על שבבים שיוצרו במפעלים מחוץ לארה"ב.

לדבריו, מכס של 10% על סמארטפון שמחירו 1,000 דולר, אם רק 10% משטח הסיליקון מיוצר במפעלי שבבים אמריקניים, יפחית את המכס ב-10 דולר בלבד. עם זאת, אם המייבא יגדיל את חלקו של הסיליקון האמריקאי ל-90%, יקטן המכס ב-90 דולר. זה יוכל להפוך את מפעלי השבבים האמריקניים ליותר משתלמים כלכלית ממפעלי שבבים זרים.

ממשל ביידן מבקש לשחרר עוד מתקציב חוק השבבים והמדע, שלא מימש את ההבטחות הכספיות עקב עיכובים בירוקרטיים. בספטמבר ניתנה המענק הראשון בסך 123 מיליון דולר ל-Polar.

לפי דיווח של רויטרס, יצרניות שבבים נוספות, בהן TSMC ו-GlobalFoundries, צפויות לקבל מימון.

הנושא של תמיכת ממשלת ארה"ב בחברות טכנולוגיה גדולות כמו אינטל יהיה אחד המורכבים שיתמודדו איתו הממשל הבא, ציין טריולו. "תהיה תמיכה דו-מפלגתית רחבה למידת תמיכה באינטל, וזה יופיע בדיונים סביב התחרות מול סין בתחומים של AI ושבבים."

הפוסט ממשל ביידן מאיץ חלוקת הסובסידיות של חוק השבבים לפני כניסת טראמפ לתפקיד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות שטכנולוגיה אינה אחת הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות לנשיאות, לשתי הקמפיינים יש עמדות מדיניות בנושאים כמו בינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומטבעות קריפטוגרפיים, אשר עשויים להשפיע על חיי היומיום של אזרחים בארבע השנים הבאות.

נושאי הגבלים עסקיים
הממשל של האריס צפוי להמשיך את מדיניות האכיפה כנגד חברות טכנולוגיה גדולות שהחלה בממשל ביידן. ביידן חתם בשנת 2021 על צו נשיאותי נגד חברות שמפעילות טקטיקות מונופוליסטיות ואוספות נתונים אישיים. טראמפ, לעומתו, נקט גם הוא בצעדים דומים בסוף כהונתו הראשונה, אך התמקד בעיקר בטענותיו להטיות פוליטיות מצד הפלטפורמות החברתיות.

גישות שונות לטכנולוגיה ולאמריקה בשוק הגלובלי
רוב האמריקנים תומכים ביותר רגולציה טכנולוגית ממה שקיים היום. האריס מציגה גישה "כוללת" שמתמקדת בהנגשת הטכנולוגיה לעסקים קטנים וקהילות מוחלשות, ואילו טראמפ מתמקד במתן אפשרות לחברות לחדש ולצמוח מתוך אמונה שהזמן יפתור את הבעיות.

האריס: דגש על הכללה, הגנה על נתונים וגישה רחבה
קמלה האריס מתמקדת במדיניות הכוללת גישה שוויונית, הגנה על נתוני המשתמשים, נייטרליות הרשת והרחבת הגישה לאינטרנט מהיר. אחד ההישגים הגדולים של ממשל ביידן-האריס בתחום המדע והטכנולוגיה הוא חוק ה-CHIPS והמדע משנת 2022, שהעניק מימון למחקר ופיתוח בפרויקטים סביבתיים, אנרגיה נקייה וייצור מקומי של שבבים בארה"ב.

טראמפ: מדיניות חופשית עם דגש על צנזורה בלתי חוקית
טראמפ לעומת זאת, עשוי לבטל חלק מההגנות הצרכניות שהוצגו בממשל ביידן. המצע שלו מתמקד בצנזורה שלדבריו מופעלת על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות, במיוחד X (לשעבר טוויטר), שהשעתה את חשבונו לאחר ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. מדיניותו מתמקדת בגישה חופשית לשוק ופחות בהגבלות על חברות גדולות.

עמדות המועמדים בנושא בינה מלאכותית בבחירות 2024

הדיון סביב בינה מלאכותית (AI) בבחירות לנשיאות 2024 מהווה נושא חשוב, למרות שאינו נושא מרכזי בקמפיינים של המועמדים. התחום הזה, שמתפתח במהירות, משפיע על תחומים כמו הכלכלה, הביטחון הלאומי, פרטיות המידע, ואפילו האמון הציבורי בתהליכים דמוקרטיים.

קמלה האריס מתמקדת באיזון בין קידום החדשנות לבין הגנה על פרטיות וביטחון המשתמשים. עמדתה כוללת רגולציה שתספק פיקוח על טכנולוגיות AI, מתוך הבנה שהאצת הפיתוחים מחייבת אמצעי הגנה כנגד שימוש לרעה במידע ופגיעה פוטנציאלית בזכויות אזרחים.

האריס הדגישה את הצורך בהשקעה מחודשת במחקר ופיתוח בינה מלאכותית מתוך מטרה לשמור על מעמד תחרותי של ארה"ב בשוק הגלובלי. הקמפיין שלה תומך במתן תמיכה לעסקים קטנים, יזמים וקהילות מוחלשות כדי להבטיח גישה הוגנת לכלים המתקדמים של בינה מלאכותית. כמו כן, האריס דוגלת במיסוד רגולציות שנוגעות לבינה מלאכותית ולנתוני המשתמשים, ומדגישה שהן צריכות לשמור על זכויות הצרכנים תוך עידוד חדשנות טכנולוגית. היא גם ציינה את הצורך בהבטחת שקיפות ושמירה על איזון בין הרגולציה לבין קידום מחקר ופיתוח.

דונלד טראמפ מציג גישה שונה, בה הוא דוגל בפחות רגולציה ובגישה של "שוק חופשי". עמדתו של טראמפ בנוגע לבינה מלאכותית מתמקדת בעיקר בקידום הצמיחה והחדשנות בתעשייה, מתוך הנחה שהשוק החופשי יעצב ויתאים את עצמו לצרכים ולדרישות של החברה. טראמפ רואה ברגולציה מחמירה גורם שעלול להכביד על התעשייה ולהאט את פיתוח הבינה המלאכותית בארה"ב, ולפיכך נוקט בגישה יותר זהירה ומעודד התפתחות טבעית של השוק.

בעיניו של טראמפ, היתרון התחרותי הגלובלי של ארה"ב טמון בהשקעה בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתקדמות אחרות ללא מגבלות רגולטוריות קשות, לפחות בשלב הנוכחי. עם זאת, הוא לא מתנגד לפיקוח מסוים, אך מאמין כי יש לאפשר לתעשייה לגדול ולהבשיל לפני שייקבעו כללים קפדניים מדי.

עמדות דומות ושונות

שני המועמדים מסכימים על הצורך לעודד פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית כדי לשמור על מעמדה התחרותי של ארה"ב. עם זאת, קיים הבדל מרכזי בגישות שלהם לגבי האופן בו יש לאזן בין הצורך ברגולציה לבין עידוד צמיחה כלכלית.

האריס מתמקדת בהגנה על זכויות האזרחים והצרכנים תוך כדי קידום חדשנות, ואילו טראמפ תומך בגישה שמאפשרת לשוק לעבוד בצורה חופשית יחסית, מתוך אמונה שהשוק יפתור את האתגרים עם הזמן. בעוד שהאריס רואה צורך בהגנה מוקדמת על פרטיות הנתונים ועל צרכנים, טראמפ מבקש להשאיר פיקוח מינימאלי בשלב זה כדי לא להכביד על חברות.

הפוסט מדיניות טכנולוגית: דעות הפוכות לטראמפ והאריס בנושאי רשתות חברתיות, בינה מלאכותית וקריפטו הופיע לראשונה ב-Chiportal.