כאשר רק חברה אחת – Polar Semiconductor מימשה את הזכייה בכספי חוק השבבים והמדע, נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מאיץ את חלוקת יתרת התקציב של 53 מיליארד דולר המיועדים לתעשיית השבבים, לפני כניסתו של הנשיא הנבחר דונאלד טראמפ ב-20 בינואר. אנליסטים מסרו כי ייתכן והממשל החדש של טראמפ ימשוך השקעות חדשות בתעשיית השבבים בארצות הברית.

"הסוגיה הגדולה היא מה יהיה השלב הבא, כשהתעשייה מקווה לראות את חוק השבבים והמדע 2.0  בהקדם האפשרי לאור לוחות הזמנים הארוכים הנדרשים בתחום," אמר פול טריולו, יועץ טכנולוגי בחברת אלברייט סטונברידג' בוושינגטון. "נראה שלא תהיה תמיכה מספקת בחוק נוסף של השבבים והמדע."

טריולו הוסיף כי המדיניות הכוללת בנושא השבבים תקבל עיון מחודש תחת הממשל של טראמפ, הן בהיבט של מדיניות תעשייתית והן בנושא היבוא-ייצוא והשליטה בתעריפים.

"צוות טראמפ החדש ככל הנראה יתמוך בחבילת שליטה בייצוא שהממשל של ביידן ינסה להחיל לאחר הבחירות," אמר טריולו. "הם יבקשו להטיל שליטה נוספת על ייצוא, תוספת של רשימות ישויות ותנאים שכוונתם לפגוע בתעשיית השבבים של סין."

דעתו של טראמפ בנוגע לתעריפים עשויה להשפיע באופן דרמטי על תעשיית השבבים העולמית, ציין דן האצ'יסון, סגן יו"ר TechInsights.

"לטראמפ אין צורך באישור קונגרס להחלתם," אמר האצ'יסון. דרך לתמוך בייצור בארה"ב עשויה להיות באמצעות מכסים על שבבים שיוצרו במפעלים מחוץ לארה"ב.

לדבריו, מכס של 10% על סמארטפון שמחירו 1,000 דולר, אם רק 10% משטח הסיליקון מיוצר במפעלי שבבים אמריקניים, יפחית את המכס ב-10 דולר בלבד. עם זאת, אם המייבא יגדיל את חלקו של הסיליקון האמריקאי ל-90%, יקטן המכס ב-90 דולר. זה יוכל להפוך את מפעלי השבבים האמריקניים ליותר משתלמים כלכלית ממפעלי שבבים זרים.

ממשל ביידן מבקש לשחרר עוד מתקציב חוק השבבים והמדע, שלא מימש את ההבטחות הכספיות עקב עיכובים בירוקרטיים. בספטמבר ניתנה המענק הראשון בסך 123 מיליון דולר ל-Polar.

לפי דיווח של רויטרס, יצרניות שבבים נוספות, בהן TSMC ו-GlobalFoundries, צפויות לקבל מימון.

הנושא של תמיכת ממשלת ארה"ב בחברות טכנולוגיה גדולות כמו אינטל יהיה אחד המורכבים שיתמודדו איתו הממשל הבא, ציין טריולו. "תהיה תמיכה דו-מפלגתית רחבה למידת תמיכה באינטל, וזה יופיע בדיונים סביב התחרות מול סין בתחומים של AI ושבבים."

הפוסט ממשל ביידן מאיץ חלוקת הסובסידיות של חוק השבבים לפני כניסת טראמפ לתפקיד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות שטכנולוגיה אינה אחת הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות לנשיאות, לשתי הקמפיינים יש עמדות מדיניות בנושאים כמו בינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומטבעות קריפטוגרפיים, אשר עשויים להשפיע על חיי היומיום של אזרחים בארבע השנים הבאות.

נושאי הגבלים עסקיים
הממשל של האריס צפוי להמשיך את מדיניות האכיפה כנגד חברות טכנולוגיה גדולות שהחלה בממשל ביידן. ביידן חתם בשנת 2021 על צו נשיאותי נגד חברות שמפעילות טקטיקות מונופוליסטיות ואוספות נתונים אישיים. טראמפ, לעומתו, נקט גם הוא בצעדים דומים בסוף כהונתו הראשונה, אך התמקד בעיקר בטענותיו להטיות פוליטיות מצד הפלטפורמות החברתיות.

גישות שונות לטכנולוגיה ולאמריקה בשוק הגלובלי
רוב האמריקנים תומכים ביותר רגולציה טכנולוגית ממה שקיים היום. האריס מציגה גישה "כוללת" שמתמקדת בהנגשת הטכנולוגיה לעסקים קטנים וקהילות מוחלשות, ואילו טראמפ מתמקד במתן אפשרות לחברות לחדש ולצמוח מתוך אמונה שהזמן יפתור את הבעיות.

האריס: דגש על הכללה, הגנה על נתונים וגישה רחבה
קמלה האריס מתמקדת במדיניות הכוללת גישה שוויונית, הגנה על נתוני המשתמשים, נייטרליות הרשת והרחבת הגישה לאינטרנט מהיר. אחד ההישגים הגדולים של ממשל ביידן-האריס בתחום המדע והטכנולוגיה הוא חוק ה-CHIPS והמדע משנת 2022, שהעניק מימון למחקר ופיתוח בפרויקטים סביבתיים, אנרגיה נקייה וייצור מקומי של שבבים בארה"ב.

טראמפ: מדיניות חופשית עם דגש על צנזורה בלתי חוקית
טראמפ לעומת זאת, עשוי לבטל חלק מההגנות הצרכניות שהוצגו בממשל ביידן. המצע שלו מתמקד בצנזורה שלדבריו מופעלת על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות, במיוחד X (לשעבר טוויטר), שהשעתה את חשבונו לאחר ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. מדיניותו מתמקדת בגישה חופשית לשוק ופחות בהגבלות על חברות גדולות.

עמדות המועמדים בנושא בינה מלאכותית בבחירות 2024

הדיון סביב בינה מלאכותית (AI) בבחירות לנשיאות 2024 מהווה נושא חשוב, למרות שאינו נושא מרכזי בקמפיינים של המועמדים. התחום הזה, שמתפתח במהירות, משפיע על תחומים כמו הכלכלה, הביטחון הלאומי, פרטיות המידע, ואפילו האמון הציבורי בתהליכים דמוקרטיים.

קמלה האריס מתמקדת באיזון בין קידום החדשנות לבין הגנה על פרטיות וביטחון המשתמשים. עמדתה כוללת רגולציה שתספק פיקוח על טכנולוגיות AI, מתוך הבנה שהאצת הפיתוחים מחייבת אמצעי הגנה כנגד שימוש לרעה במידע ופגיעה פוטנציאלית בזכויות אזרחים.

האריס הדגישה את הצורך בהשקעה מחודשת במחקר ופיתוח בינה מלאכותית מתוך מטרה לשמור על מעמד תחרותי של ארה"ב בשוק הגלובלי. הקמפיין שלה תומך במתן תמיכה לעסקים קטנים, יזמים וקהילות מוחלשות כדי להבטיח גישה הוגנת לכלים המתקדמים של בינה מלאכותית. כמו כן, האריס דוגלת במיסוד רגולציות שנוגעות לבינה מלאכותית ולנתוני המשתמשים, ומדגישה שהן צריכות לשמור על זכויות הצרכנים תוך עידוד חדשנות טכנולוגית. היא גם ציינה את הצורך בהבטחת שקיפות ושמירה על איזון בין הרגולציה לבין קידום מחקר ופיתוח.

דונלד טראמפ מציג גישה שונה, בה הוא דוגל בפחות רגולציה ובגישה של "שוק חופשי". עמדתו של טראמפ בנוגע לבינה מלאכותית מתמקדת בעיקר בקידום הצמיחה והחדשנות בתעשייה, מתוך הנחה שהשוק החופשי יעצב ויתאים את עצמו לצרכים ולדרישות של החברה. טראמפ רואה ברגולציה מחמירה גורם שעלול להכביד על התעשייה ולהאט את פיתוח הבינה המלאכותית בארה"ב, ולפיכך נוקט בגישה יותר זהירה ומעודד התפתחות טבעית של השוק.

בעיניו של טראמפ, היתרון התחרותי הגלובלי של ארה"ב טמון בהשקעה בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתקדמות אחרות ללא מגבלות רגולטוריות קשות, לפחות בשלב הנוכחי. עם זאת, הוא לא מתנגד לפיקוח מסוים, אך מאמין כי יש לאפשר לתעשייה לגדול ולהבשיל לפני שייקבעו כללים קפדניים מדי.

עמדות דומות ושונות

שני המועמדים מסכימים על הצורך לעודד פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית כדי לשמור על מעמדה התחרותי של ארה"ב. עם זאת, קיים הבדל מרכזי בגישות שלהם לגבי האופן בו יש לאזן בין הצורך ברגולציה לבין עידוד צמיחה כלכלית.

האריס מתמקדת בהגנה על זכויות האזרחים והצרכנים תוך כדי קידום חדשנות, ואילו טראמפ תומך בגישה שמאפשרת לשוק לעבוד בצורה חופשית יחסית, מתוך אמונה שהשוק יפתור את האתגרים עם הזמן. בעוד שהאריס רואה צורך בהגנה מוקדמת על פרטיות הנתונים ועל צרכנים, טראמפ מבקש להשאיר פיקוח מינימאלי בשלב זה כדי לא להכביד על חברות.

הפוסט מדיניות טכנולוגית: דעות הפוכות לטראמפ והאריס בנושאי רשתות חברתיות, בינה מלאכותית וקריפטו הופיע לראשונה ב-Chiportal.