מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, נפגש ב-3 בדצמבר בבית הלבן עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, כדי לדון במגבלות הייצוא על שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים של החברה – ובראש ובראשונה שבב ה-H200. הפגישה התקיימה על רקע דיון סוער בוושינגטון: האם לאפשר לאנבידיה לחזור ולמכור שבבי AI מתקדמים לסין, או דווקא להחמיר עוד יותר את ההגבלות. (בלומברג)

לאחר הפגישה אמר הואנג לכתבים כי גם אם הממשל יאשר את ייצוא ה-H200 לשוק הסיני, אין ודאות שסין תרצה את השבב. לדבריו, אחרי כמה סבבים של "גירסאות מוחלשות" לשבבים עבור השוק הסיני – כמו H20 ודגמים ייעודיים אחרים – הלקוחות בסין מאבדים עניין במוצרים שאינם ברמת הביצועים המלאה.

הואנג הדגיש כי אנבידיה אינה יכולה "להוריד עוד" את רמת השבבים כדי לעמוד בכללים אמריקניים ועדיין לצפות שהשוק הסיני יקבל אותם. במקביל, הוא התריע מפני מצב שבו חוקים שונים בכל מדינה ייצרו "פסיפס רגולטורי" שיעכב את פיתוח טכנולוגיות הבינה המלאכותית ויקדם פיצול בין גושי טכנולוגיה בעולם. (TechRepublic)

שוק סיני של 50 מיליארד דולר – ומגבלות הולכות ומחמירות

בעיני אנבידיה, סין היא הזדמנות שוק עצומה. הואנג העריך בעבר כי שוק תשתיות ה-AI בסין עשוי להגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנה, ולגדול בקצב מהיר. הוא אף הזהיר שוויתור על השוק הזה יהיה "הפסד עצום" עבור חברה אמריקנית כמו אנבידיה. (Yahoo Finance)

אלא שמאז 2022 מטילה וושינגטון שורה של מגבלות על יצוא שבבי AI לסין, משיקולי ביטחון לאומי. ההגבלות מנעו מכירת שבבים מתקדמים כמו H100 ו-Blackwell, ואילצו את אנבידיה לפתח גרסאות מוחלשות לשוק הסיני – תחילה A800 ו-H800, אחר כך H20 ודגמים נוספים. גם אלה הוגבלו בהמשך, ובייג׳ינג עודדה את ענקיות הטק המקומיות לעבור ככל האפשר לשבבים סיניים מתחרים, בהם פתרונות של וואווי וקמבריקון. (ויקיפדיה)

על פי דיווחים, רשויות בסין אף המליצו רשמית לגופים מקומיים להימנע מרכישת ה-H20 ולהעדיף שבבים מתוצרת מקומית – עוד אזהרת אזהרה עבור אנבידיה, שמנסה כעת לשכנע את וושינגטון לאפשר לה לחזור לשוק, לפני שהדלת תיסגר בפני חברות אמריקניות לחלוטין. (vietnam.vn)

מאבק חקיקתי: בין GAIN AI להקשחת ההגבלות

הפגישה בין טראמפ להואנג התקיימה על רקע מאבק חקיקתי כפול בקונגרס. מצד אחד, חוק ה-GAIN AI (Guaranteeing Access and Innovation for National Artificial Intelligence) נועד להבטיח שללקוחות בארה״ב – חברות, אוניברסיטאות וסטארט־אפים – תהיה עדיפות בקבלת שבבי AI מתקדמים לפני יצואם למדינות "מעוררות דאגה" כמו סין. החוק, שיזמו בין השאר הסנטורית אליזבת וורן והסנטור ג׳ים בנקס, עבר בסנאט כחלק מחוק ההגנה אך מתוך חבילת החקיקה הסופית נגרעו סעיפים משמעותיים, צעד שנתפס כניצחון ביניים עבור אנבידיה. (ועדת הסנאט לבנקאות)

מצד שני, קבוצה דו־מפלגתית אחרת של סנטורים מציעה דווקא להקשיח את ההגבלות. הצעת חוק חדשה, SAFE/SAFE CHIPS, מבקשת לקבע בחוק את מגבלות היצוא הקיימות ואף למנוע למשך 30 חודשים מתן רשיונות לייצוא שבבים מתקדמים – בהם H200 ו-Blackwell – לסין ולמדינות יריבות נוספות. בכך מבקשים המחוקקים לחסום מראש כל ניסיון של הממשל להקל את הכללים ולהחזיר לסין גישה לשבבי ה-AI המובילים. (Reuters)

וורן, מהמובילות בקו הניצי כלפי בייג׳ינג, הזהירה במכתב לממשל כי אישור מכירת H200 לסין "יחזק את יכולותיה הצבאיות של סין ויערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה״ב". היא קראה למשרד המסחר לשמור על ההגבלות ולהגביר את השקיפות בתהליך רישיונות היצוא.

בין ביטחון לאומי לתחרות עולמית על AI

הוויכוח סביב אנבידיה ו-H200 משקף דילמה אסטרטגית עמוקה: מצד אחד, וושינגטון מבקשת למנוע מסין גישה לשבבים שיוכלו "לטורבו־צ׳ארג׳" את הפיתוח הצבאי והמודיעיני שלה. מצד שני, חסימה כמעט מוחלטת של השוק הסיני דוחפת את בייג׳ינג להאיץ עוד יותר פיתוח חלופות מקומיות, ולהקטין לאורך זמן את התלות שלה בטכנולוגיה אמריקנית – תרחיש שיש לו השלכות גם על כוחן הכלכלי של חברות שבבים אמריקניות וגם על מערך ההשפעה הגיאו־פוליטי של ארה״ב.

בינתיים, הואנג ממשיך לנסות ללכת בין הטיפות: מצד אחד הוא מדגיש שהביטחון הלאומי האמריקני מחייב יתרון טכנולוגי ברור בבינה מלאכותית, ומצד שני הוא מזהיר שמדיניות עודפת של מגבלות יצוא עלולה לפגוע דווקא ביתרון הזה, אם היא תדחוף את השוק הגלובלי לנתק קשרים עם חברות אמריקניות. הפגישה עם טראמפ אמנם לא סיפקה תשובות ברורות, אך היא מדגישה עד כמה שבב אחד – H200 – הפך לסמל של הקרב על עתיד הבינה המלאכותית בין ארה״ב לסין.

הפוסט מנכ״ל אנבידיה נפגש עם טראמפ: אי־ודאות סביב ייצוא שבבי H200 לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעשורים האחרונים, סין הפכה למעצמה עולמית בתחום המינרלים החיוניים לתעשיות מתקדמות. מינרלים כמו גליום, גרמניום, אנטימון וגרפיט משמשים לייצור שבבים, מערכות תקשורת, ציוד צבאי, סוללות לרכב חשמלי, תאים סולאריים ועוד. בעוד שהמערב שולט בטכנולוגיות העילית של תכנון שבבים, סין שולטת בחומרי הגלם שבלעדיהם אי אפשר לייצר אותם. מצב זה יוצר תלות עמוקה – וכאשר המתיחות בין סין לארצות הברית גוברת, עולה השאלה: מה יקרה אם סין תחליט להטיל אמברגו על אספקת מינרלים חיוניים?

מהם המינרלים הקריטיים שסין שולטת בהם?

• גליום: משמש לייצור שבבים מהירים, רכיבי 5G, לייזרים ודיודות. סין מייצרת מעל 90% מהגליום בעולם.
• גרמניום: חיוני לסיבים אופטיים, חיישני אינפרה-אדום ותאים סולאריים. סין אחראית לכ-60% מהתפוקה העולמית.
• אנטימון: משמש בתעשיית הנשק, אלקטרוניקה ועמידות באש. סין שולטת בכ-80% מהשוק.
• גרפיט: חומר מרכזי בסוללות ליתיום-יון לרכב חשמלי. סין היא היצרנית והמזקקת הגדולה בעולם.

למרות שמינרלים אלו קיימים גם במדינות אחרות, סין מחזיקה בתשתיות הכרייה והעיבוד המתקדמות ביותר, מה שמקנה לה שליטה כמעט מוחלטת על השוק.

כיצד נוצרה התלות של המערב

המערב, ובעיקר ארצות הברית ואירופה, השקיע בעשורים האחרונים בטכנולוגיה, חדשנות ותכנון – אך הזניח את תחום הכרייה והעיבוד של מינרלים. סין, לעומת זאת, השקיעה באופן שיטתי בפיתוח מכרות, מתקני זיקוק, ורכישת שליטה על שווקים גלובליים. התוצאה: חברות מערביות רבות תלויות בספקים סיניים לאספקת חומרי גלם קריטיים.

מה יקרה אם סין תטיל אמברגו?

1. שיבוש בתעשיית השבבים

ללא גליום וגרמניום, ייצור שבבים מתקדמים ייפגע. חברות כמו אינטל, NVIDIA ו-Texas Instruments יתקשו לעמוד בביקוש, מה שיוביל למחסור במחשבים, טלפונים, רכבים ומערכות צבאיות.

• עליית מחירים

מחסור במינרלים יגרום לעלייה חדה במחירי חומרי הגלם, מה שישפיע על כל שרשרת האספקה – מהיצרן ועד לצרכן.

• פגיעה בביטחון הלאומי

מערכות צבאיות מתקדמות, לוויינים, טילים וחיישנים תלויים במינרלים אלו. אמברגו סיני עלול לפגוע ביכולת ההגנה של מדינות מערביות.

• האצת פיתוח חלופות

המערב ייאלץ להשקיע במהירות בפיתוח מקורות חלופיים – כרייה באוסטרליה, קנדה וארה"ב, מחזור מינרלים, ושיפור טכנולוגיות עיבוד.

• העמקת המשבר הגיאופוליטי

אמברגו כזה ייתפס כמהלך תוקפני, ויגביר את המתיחות בין סין למערב. ייתכנו סנקציות נגד סין, תגובות דיפלומטיות חריפות, ואף עימותים כלכליים.

האם המערב יכול להשתחרר מהתלות?

מדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ויפן כבר החלו להשקיע בפיתוח מקורות מינרלים עצמאיים. עם זאת, תהליך זה דורש שנים של השקעה, רגולציה וסביבה תומכת. בינתיים, המערב ממשיך להיות תלוי בסין – במיוחד בתחומים שבהם נדרשת זיקוק מדויק של מינרלים.

ישראל – שחקן טכנולוגי עם פוטנציאל

לישראל אין מכרות מינרלים נדירים, אך היא יכולה לתרום לפיתוח טכנולוגיות עיבוד, מיחזור, ואופטימיזציה של שימוש במינרלים. חברות ישראליות בתחום השבבים, האלקטרו-אופטיקה וה-AI עשויות לשחק תפקיד חשוב ביצירת פתרונות שיפחיתו את התלות בסין.

לסיכום ניתן למר כי  תלות המערב במינרלים המיוצרים בסין היא נקודת תורפה אסטרטגית. אמברגו סיני עלול לשבש את הכלכלה הגלובלית, לפגוע בביטחון הלאומי ולהאיץ את המרוץ לפיתוח חלופות. השאלה היא לא אם זה יקרה – אלא מתי, וכיצד ייערך המערב להתמודד עם האתגר.

הפוסט טראמפ משחק באש: אמברגו סיני עלול לשתק את הכלכלה הגלובלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר שהולנד השתלטה על Nexperia וסין חסמה את יצוא השבבים, הסכם סחר חדש בין וושינגטון לבייג׳ינג מאפשר הקלות בפקקי האספקה – אך חוסר הוודאות נמשך

סין הודיעה כי תרכך את מגבלות היצוא על שבבים שמייצרת Nexperia בסין, צעד שאמור למנוע עצירה בקווי הייצור של יצרניות הרכב בעולם – ולהרגיע חלקית את משבר השבבים החדש שנוצר סביב העימות בין בייג׳ינג, וושינגטון והאג.(Reuters)

העימות: הלאמה בהולנד, חסימה בסין

Nexperia, יצרנית שבבים הולנדית בבעלות הסינית Wingtech, נמצאת בחודשים האחרונים בלב מחלוקת גיאו־פוליטית. בסוף ספטמבר הפעילה הולנד חוק מתקופת המלחמה הקרה ותפסה בפועל שליטה בחברה, בטענה לחששות ביטחוניים ולליקויים פיננסיים בניהול.(Tom's Hardware)

בתגובה, חסמה ממשלת סין את יצוא השבבים ממתקני Nexperia במדינת גואנגדונג, שם נארזים כ־70% מהתפוקה הגלובלית של החברה.(Tom's Hardware) במשך מספר שבועות כמעט ולא יצאו שבבים מסין, ויצרניות רכב באירופה, בארה״ב ובאסיה הזהירו מפני עצירה אפשרית בקווי הייצור בשל מחסור ברכיבי כוח ומיתוג זולים – בדיוק אותם שבבים ״ותיקים״ שנשארו צוואר הבקבוק מאז משבר הקורונה.(Reuters)

הסכם שי–טראמפ: הקלה מבוקרת על היצוא

ההודעה של משרד המסחר הסיני הגיעה אחרי פגישה בין נשיא סין שי ג׳ינפינג לנשיא ארה״ב דונלד טראמפ בדרום קוריאה, שבמסגרתה סיכמו השניים על הפוגה נוספת במלחמת הסחר והקלות הדדיות במכסים ובפיקוחי יצוא. בין השאר התחייבה סין להקל על מגבלות יצוא של מינרלים קריטיים ומתכות נדירות, ולהסיר חלק מהצעדים שפגעו בשרשרת האספקה של שבבים – כולל הסיפור של Nexperia.(politico.com)

לפי ההודעה הרשמית של בייג׳ינג, חברות יוכלו מעתה להגיש בקשות פטור פרטניות כדי לחדש את היצוא של שבבי Nexperia מסין. משרד המסחר הסיני הבהיר כי יבחן כל מקרה לגופו, תוך ״התחשבות בביטחון ויציבות שרשראות הייצור והאספקה בבית ובעולם״ – כלומר, לא מדובר בהסרה מלאה של האיסור אלא במנגנון רשיונות.(Reuters)

מקביל לכך, הבית הלבן מתכוון לפרסם דף עובדות רשמי על ההסכם, שבו יודגש כי חידוש המשלוחים מ־Nexperia הוא אחד מההישגים המרכזיים – לאחר שהממשל ספג ביקורת מצד יצרניות רכב בארה״ב שהזהירו מפני עצירת מפעלים בשל מחסור בשבבים בסיסיים.(Reuters)

Nexperia – חוליה קטנה, קריטית, בשרשרת שבבי הרכב

Nexperia אינה ענקית יצור כמו TSMC או סמסונג, אבל היא שחקנית ״נישה״ מרכזית בשוק השבבים הבסיסיים לרכב: דיווחים בתעשייה מייחסים לה נתח שוק של כ־40% בחלק מהקטגוריות של שבבי כוח ורכיבי מיתוג לכלי רכב.(Tom's Hardware)

במכונית מודרנית מותקנים בממוצע כ־1,500 שבבים – רובם לא מעבדי AI נוצצים, אלא דווקא אותם רכיבים זולים יחסית שאחראים על ניהול מתח, חיישנים, מערכות בטיחות ורכיבי תקשורת פשוטים. כשהיצוא של השבבים הללו נעצר, כל שרשרת האספקה נפגעת: מיצרני המודולים, דרך המפעלים של יצרניות הרכב ועד לסוכנויות.(Tom's Hardware)

המדיניות הסינית כלפי Nexperia משתלבת בדפוס רחב יותר: בייג׳ינג עושה שימוש במגבלות יצוא על שבבים ומתכות נדירות כאמצעי לחץ בתגובה לצעדים מערביים, כמו הגבלת יצוא ציוד ליתוגרפיה ומעבדי AI לסין.(ghy.com)

ההקלה – רק צעד ראשון, חוסר הוודאות נמשך

על אף ההקלה הסינית, התמונה עדיין רחוקה מיציבות. לפי דיווחים באירופה, מטה Nexperia בהולנד הפסיק מצדו לשלוח חלקי ייצור למפעל גואנגדונג בעקבות ההלאמה ההולנדית ועימות עם בעלת השליטה הסינית Wingtech. המשמעות: גם אם בייג׳ינג תאשר יצוא, ייתכן שהמפעל הסיני לא יוכל לחזור מהר להספק מלא בלי חידוש הזרמת חומרי הגלם מאירופה.(Tom's Hardware)

בנוסף, Nexperia עדיין חשופה לכללי ה״subsidiary rule״ של וושינגטון – המרחיבים מגבלות על טכנולוגיה ותוכנה אמריקניות גם לחברות שבבעלות ישירה או עקיפה של ישויות סיניות ברשימה שחורה, כמו Wingtech. ההסכם הנוכחי אמנם דוחה חלק מהאכיפה, אבל אינו מסיר את האיום לטווח ארוך.(Tom's Hardware)

עבור תעשיית הרכב, ההודעה מסין היא נשימת רווחה – אך לא סוף פסוק. יצרניות הרכב והתעשייה האירופית ימשיכו ככל הנראה לחפש דרכים לגוון מקורות אספקה של שבבי ״דור בוגר״, כדי להקטין את התלות בשחקן יחיד הנמצא בלב סערה גיאו־פוליטית.

הפוסט הסכם שי–טראמפ מחזיר לשוק את שבבי הרכב של Nexperia ומונע עצירה במפעלי הרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פגישה “גלויה ובונה” בין דונלד טראמפ לליפ־בו טאן סיימה שבוע סוער בתעשיית השבבים. במקביל, הממשל מאשר מכירת שבבי AI לסין תמורת נתח של 15% מההכנסות, ומאיים במכס של 100% על יבוא שבבים שלא ייוצרו בארה״ב. ההשלכות על ישראל: תשומת לב להשקעות אינטל בקריית־גת ולשרשרת האספקה המקומית

אינטל פרסמה הצהרה שלפיה ליפ־בו טאן נפגש אתמול עם הנשיא טראמפ לדיון “כן ובונה” על חיזוק המובילות האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור, והודתה לנשיא על מנהיגותו בנושא. החברה הוסיפה כי תעבוד בצמידות עם הממשל “כדי להשיב את החברה האמריקנית הגדולה הזו לגדולתה”.

הפגישה הגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ קרא בפומבי לטאן להתפטר בשל “ניגודי עניינים חמורים” סביב קשריו בעבר לחברות בסין. כעת טראמפ ריכך את עמדתו, כינה את המפגש “מעניין מאוד” ואמר שלטאן “סיפור מדהים”. הוא רמז להמשך שיחות עם שרי הקבינט בשבוע הקרוב.

במקביל למחלוקת סביב אינטל, נרשמו מהלכים מרחיקי לכת במדיניות הסחר והיצוא של שבבי AI. לפי דיווחים, הממשל הגיע להסדר חריג עם אנבידיה ו-AMD: רישיונות למכירת שבבים מסוימים לסין תמורת העברת 15% מההכנסות למדינה. המהלך מעורר ביקורת דו־מפלגתית בוושינגטון בטענה שמדובר דה־פקטו ב”מס יצוא”.

טראמפ עצמו אמר על שבב H20 של אנבידיה שהוא “מיושן”, ואף התרברב שביקש 20% לפני שהוסכם על 15%. מקורות אחרים ציינו שהדיונים נוגעים גם לגרסאות מצומצמות של דור השבבים הבא. הביקורת מזהירה כי גם גרסאות מוחלשות עשויות לחזק את יכולות ה-AI של סין.

על ציר מדיניות הסחר, טראמפ הכריז בשבוע שעבר על כוונה להטיל מכס של 100% על שבבים המיובאים לארה״ב, עם פטורים לחברות שיתחייבו להשקעות וייצור בתחומי ארה״ב. לפי הדיווחים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג עשויות ליהנות מהפטורים הודות להשקעות קיימות או מתוכננות.

בזירה המקומית בישראל, Chiportal סיקר את הקריאה של טראמפ להתפטרותו של טאן, את תגובת “שובר השתיקה” של טאן לעובדי אינטל, ואת הכרזות המכס. הכותרות מציגות כי תנודתיות ההנהגה והרגולציה בארה״ב מייצרות אי־ודאות לשוק chip העולמי.

לישראל יש חשיפה ישירה. גורמים בשוק מזהירים כי כל שינוי כיוון באינטל ישליך על לוחות הזמנים והיקפי ההשקעה במפעל בקריית־גת, וכן על תעסוקה וספקים. השיח הציבורי והפיננסי בארץ הדגיש שבשיא המתיחות טראמפ תקף את טאן, אך כעת מאותת על שיתוף פעולה – דינמיקה שיכולה להשפיע על החלטות השקעה ותמריצים.

מה הלאה: לפי דיווחי שוק, טאן ימשיך שיחות עם בכירי הממשל בשבוע הקרוב. המשקיעים עוקבים אחרי שני נתיבים אפשריים: אימוץ פשרה רגולטורית שתאפשר לאינטל להתמקד בהאצת ייצור מתקדם בארה״ב, או מהלכים מבניים עמוקים יותר בתוך אינטל. בינתיים, תנאי היצוא לסין והמכסים המוצעים שומרים את כל התעשייה על קצות האצבעות.

תגים: אינטל, ליפ־בו טאן, דונלד טראמפ, אנבידיה, AMD, שבבי AI, מכסים, יצוא לסין, TSMC, קריית־גת, תעשיית השבבים, ארה״ב–סין, רגולציה,

הפוסט אחרי הקריאה להתפטרות – טראמפ נפגש עם מנכ״ל אינטל; ברקע: מכסים של 100% ועסקת 15% עם אנבידיה ו-AMD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות החלטות מסחר קודמות שהציבו מכסים גבוהים על מוצרים מסין, נשמעו בסוף השבוע עדכונים משמעותיים מממשלת ארצות הברית. הנשיא דונלד טראמפ אישר הסרת מכסים על טלפונים חכמים, מחשבים ורכיבים אלקטרוניים שונים, במסגרת הנחיות חדשות של מנהלת המכס והגבלת יבוא.

• פטור ממכס: לפי ההנחיות שפורסמו מאוחר ביום שישי, מוצרים כמו טלפונים חכמים, מחשבים, שבבים, סמיקונדקטורים, תאים סולאריים, צגים שטוחים, כונני פלאש וכרטיסי זיכרון, יוצאו מהפעלת מכסים סלקטיבית במסגרת הסחר ההדדי.
• רקע המסחרי: טראאפ הטיל מכסים בשיעור של 145% על מוצרים מסין, מה שהעמיס במיוחד על חברות טכנולוגיה גדולות כגון Apple, אשר מייצרת את רוב מוצריה בסין.
• מטרת ההנחיות: משרד הבית הלבן הסביר כי הפטורים נועדו לתת לחברות את הזמן להעביר את הייצור לארץ. "המטרה היא להבטיח שהחברות יוכלו להתחיל לייצר בתוך ארצות הברית בהקדם האפשרי," הצהיר קוש דסאי, הדובר המטה של הבית הלבן.
• השפעה על השוק: האנליסטים מציינים כי הפטורים מהווים הקלה משמעותית לחברות הטכנולוגיה. דן איווס, ראש המחלקה הגלובלית למחקר טכנולוגי ב-Wedbush Securities, תיאר את ההחלטה כ"משנה משחק" והדגיש כי מלחצים מצד מנהלי חברות גדולות הובילו את הבית הלבן להבין את עומס המשק על תחום הטכנולוגיה.
• פרטים נוספים: רשימה המכילה 20 קטגוריות מוצרים פטורות ממציינת הפחתה ממכס הקיים בשיעור של 125% על יבוא מסין ושל 10% על יבוא ממדינות אחרות, כאשר עדיין נשאר מכס של 20% על רוב המוצרים הסיניים. בנוסף, הפטור חל באופן רטרואקטיבי עבור מוצרים שיצאו מהמחסנים עד ל-5 באפריל 2025, מה שמאפשר לחברות תכנון פיננסי ברור יותר מול המכס.

החלטה זו נתפסת כזכייה לחברות הטכנולוגיה, במיוחד לאלה שתלויות בשרשרת האספקה העולמית שממוקדת בסין. מצד שני, שוק המניות חווה תנודתיות מוגברת בעקבות ההחלטות המסחריות, כאשר המדדים הבסיסיים, כדוגמת S&P 500, חוו נפילה של יותר מ-5% במשך השבוע האחרון.

רבים רואים בפעולה זו שינוי אסטרטגי במאבק על העברת הייצור לארץ, ובכך צעד נוסף במסגרת המאמצים של טרמפ להשבת חלק מהתעשייה המתקדמת לארצות הברית, דבר שעלול להוות אסטרטגיה מרכזית בעתיד המדיניות המסחרית האמריקאית.

מקור: CNBC, Reuters

הפוסט טראמפ מבטל מכסים על טלפונים חכמים, מחשבים ושבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המריא הלילה לוושינגטון, שם ייפגש עם נשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ. הביקור, שיתמקד לא רק בנושאים ביטחוניים וגיאופוליטיים אלא גם בהשלכות קריטיות על הכלכלה הישראלית, צפוי לכלול דיונים בנושאים מרכזיים המשפיעים על ישראל.

אחד מהנושאים הבולטים שיעלו לדיון הוא מדיניות המכסים הקשחה שמתכנן טראמפ להחיל על ייבוא לארה"ב. במהלך מסע הבחירות שלו, התחייב טראמפ להגן על התעשייה האמריקאית באמצעות הטלת מכסים גבוהים, מהלך שיכלול גם מסי ייבוא מסין, קנדה ומקסיקו. גורמים ממשלתיים וכלכליים בישראל מזהירים כי צירוף ישראל לרשימה זו עלול לפגוע באופן משמעותי במשק המקומי, שכן הייצוא הישראלי לארה"ב מוערך בכ-50 מיליארד שקל בשנה. מכסים כאלה עלולים לפגוע במיוחד בתעשיות ההייטק והטכנולוגיה, שמובילות את הכלכלה הישראלית.

בנוסף, נתניהו צפוי לדון עם טראמפ בהגבלות שהטיל ממשל ביידן על ייצוא שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית. ההגבלות, שנועדו לשמר את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב בתחום ה-AI, עלולות להשפיע על יכולתה של ישראל להקים תשתיות מחשוב מתקדמות ולתמוך בחברות מובילות כמו אינטל ואנבידיה. בכירים במערכת הביטחון מזהירים כי הגבלת הגישה לטכנולוגיה מתקדמת עלולה לפגוע גם בהיערכות הצבאית העתידית של ישראל, מה שמגביר את הדאגה בקרב קובעי המדיניות הביטחונית.

לקראת הפגישה עם טראמפ, התקיימו דיונים מקדימים בין נתניהו, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', במטרה להגדיר את הנושאים המרכזיים שיידונו עם הנשיא האמריקאי ועם צוות הבית הלבן.

בביקורו בוושינגטון, נתניהו צפוי לטעון כי החרגת ישראל ממדיניות המכסים ומהגבלות ייצוא השבבים חיונית לשמירה על יציבות הכלכלה הישראלית והחוסן הביטחוני של המדינה, תוך מניעת פגיעה משמעותית במגזרי הטכנולוגיה וההייטק.

הפוסט נתניהו יבקש מטראמפ להסיר את מגבלות השבבים על ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע על תוכנית להטלת מסים משמעותיים על ייבוא שבבים, מוליכים למחצה ותרופות, במיוחד מאלה המיוצרים בטייוואן. ההכרזה נאמרה בנאום מול חברי בית הנבחרים הרפובליקנים ב-27 בינואר 2025.

לדבריו, המסים נועדו לעודד חברות טכנולוגיה להעביר את ייצור השבבים לארצות הברית ולצמצם את התלות בשבבים מטייוואן. "בעתיד הקרוב מאוד, אנו נתחיל להטיל מסים על ייצור זר של שבבים, מוליכים למחצה ותרופות כדי להחזיר את הייצור של המוצרים החיוניים הללו לארצות הברית," אמר טראמפ.

הביקורת על תוכניות הממשל הקודם

בנאומו, טראמפ מתח ביקורת על חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act) שיזם הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. לדבריו, החוק, שמטרתו לתמוך בתעשיית השבבים בארה"ב באמצעות מענקים והלוואות, היה "תוכנית מגוחכת" שהתבססה על העברת מיליארדי דולרים לחברות שבבים שכבר "שחו בכסף."

"הם לא היו צריכים כסף," אמר טראמפ. "הם היו צריכים תמריץ, והתמריץ יהיה שהם לא ירצו לשלם מס של 25%, 50%, או אפילו 100%. הם יבנו את המפעלים שלהם עם הכסף שלהם. אנחנו לא צריכים לתת להם כסף."

המציאות בשוק השבבים

למרות דבריו של טראמפ, טייוואן מייצרת כ-60% מהשבבים בעולם, ומתוכם יותר מ-90% מהשבבים המתקדמים ביותר. חברות כמו TSMC, יצרנית השבבים המובילה בטייוואן, מספקות שבבים קריטיים לתעשיות כמו בינה מלאכותית, רשתות נתונים וטלפונים חכמים.

על פי נתוני איגוד תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב (SIA), ממשלו של ביידן השקיע כ-32.5 מיליארד דולר בתמיכה בתעשיית השבבים במסגרת חוק השבבים והמדע. הכספים נועדו ל-48 פרויקטים ב-23 מדינות בארה"ב, אשר צפויים ליצור יותר מ-145,000 מקומות עבודה.

התגובות לתוכנית של טראמפ

ההכרזה של טראמפ מעוררת חששות מצד תעשיות וחברות מובילות. על אף שטראמפ מתכוון לעודד ייצור מקומי, פרויקטים להקמת מפעלי שבבים חדשים עשויים לקחת 3-4 שנים, ובמקרים מסוימים אף יותר. לדוגמה, מפעל השבבים של TSMC באריזונה נתקל בעיכובים ובעיות בכוח אדם.

כשנשאלה חברת TSMC על דבריו של טראמפ, היא השיבה כי אינה יכולה להגיב בשלב זה.

השלכות גלובליות

אם תוכנית המסים של טראמפ תיושם, היא עשויה לגרום לשינויים משמעותיים בשוק השבבים העולמי. מצד אחד, ייצור שבבים בארה"ב עשוי לצמוח; מצד שני, המסים עלולים להוביל לעלייה במחירי השבבים והמוצרים המבוססים עליהם, כמו מחשבים וטלפונים.טראמפ חזר על ביקורתו כלפי טייוואן, ואמר כי היא "גנבה את תעשיית השבבים שלנו" וכי ארה"ב אינה צריכה להגן על מדינות ללא תמורה. "הם רוצים שנגן עליהם, אבל הם לא משלמים לנו על ההגנה," אמר טראמפ, כשהוא משווה את המצב ל"תשלום דמי חסות" כפי שנהוג בעסקי הפשע המאורגן.

הפוסט טראמפ מציע מסים גבוהים על שבבים מיובאים כדי לעודד ייצור אמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.