שנת שיא באקזיטים והתאוששות בגיוסי סטארטאפים לצד קיפאון בגידול בתוצר ההייטק ובשיעור התעסוקה בענף וירידה בגיוסי קרנות הון הסיכון

במצורף לדו"ח השנתי מתפרסמים לראשונה ממצאי דו"ח Israeli Deep Tech 2025  של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית. הדו"ח כולל ניתוח מקיף וחסר תקדים של תעשיית הדיפטק בישראל: הדו"ח חושף כי בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק שגייסו בשנים 2019 עד 2025 יותר מ 28 מיליארד דולר, מה שהופך את ישראל להאב המוביל בעולם המערבי לגיוסי הון בתחום הדיפטק מחוץ לארצות הברית. עוד עולה מהדו"ח כי השווי המצטבר של חברות הדיפטק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד הדולר, פי חמש עשרה מאשר לפני עשור, והחדשנות המקומית הצמיחה כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים (הכנסות של מעל 100 מליון דולר). לפי הדו"ח התחומים הבולטים בדיפטק הם ,AI  מכשור רפואי, שבבים, סייבר ו AgriFood  כשחברות דיפטק ישראליות משכו כ- 20% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק בסייבר וכ 10% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק במכשור רפואי וב.AgriFood  

עיקרי הדו"ח בנקודות

• תוצר ההייטק: כ 317 מיליארד שקל ב 2024 (17% מהתוצר הישראלי) – כמעט ללא שינוי שנתיים ברציפות.
• תעסוקה:  403 אלף מועסקים במחצית הראשונה של 2025 (11.5% מהמשק), עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש. מאז 2021 חלקם של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בסטגנציה, ובמחצית הראשונה של 2025 נרשמה גם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024.
• קצב גידול התעסוקה: ירד לפחות מ-2% בממוצע לשנה מאז 2023 – לעומת מעל 5% ברוב העשור הקודם.
• יצוא ההייטק: 78 מיליארד דולר ב2024 (עלייה של 5.6% לעומת 2023).

מבנה היצוא מתחלק כך:  72% שירותי תוכנה, 28% תעשיית הייטק – סך הייצוא של תעשיית ההייטק נמצא בסטגנציה כבר כעשור.

חשוב להדגיש כי 6.6% מיצוא ההייטק מישראל חשוף ל"מכסי טראמפ" ולכן החשיפה יחסית נמוכה.

• השקעות בחברות: גיוסי ההון של סטארטאפים ישראליים חזרו לרמות 2019-2020. ישראל ההאב החמישי בעולם ב2024 עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

כאשר תחומי השקעה נותרו דומים –  3 מכל 5 דולרים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או לתוכנה ארגונית.

• אקזיטים: זוהי השנה שניה ברציפות של עלייה בסכום עסקאות האקזיטים בהייטק הישראלי, כש 2025 צפויה להוות שנת שיא של כל הזמנים .
• קרנות הון סיכון: קיימת ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022, וירידה בגודל הקרן הממוצעת בשנים 2023-2025 לעומת 2017-2022. הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון בישראל חדה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה.
• יזמות חדשה: ב 2024 קמו כ 500 סטארטאפים בלבד לעומת יותר מאלף לפני עשור.
• בתחום הדיפטק:

בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר גייסו מאז 2019 כ- 28.6 מיליארד דולר – 35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק

ההשקעות בחברות דיפטק ישראליות הגיעו מכ-300-400 קרנות הון סיכון שונות בכל שנה, כרבע מהן ישראליות.

בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.

בשנת 2024 סיימו תואר מתקדם במקצועות הדיפטק כ-6,000 בוגרים, שהם כשליש מכלל בוגרי התארים המתקדמים. מתוכם כ-5,000 בוגרי תואר שני ו-1,000 בוגרי תואר שלישי (דוקטורט). כשליש מהבוגרים הם במקצועות הרפואה וביולוגיה, וכ-20% במדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה.

פרוט הממצאים:

תוצר ותעסוקה

תוצר ההייטק הישראלי ב 2024  הסתכם בכ 317  מיליארד שקל, שהם 17% מהתוצר המקומי. נתון זה כמעט ולא השתנה משנת 2023 (315 מיליארד שקל) ומצביע על קיפאון מתמשך זה שנתיים. בעוד שבעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו.

התעסוקה בהייטק מדגימה מגמה דומה: במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בענף כ 403  אלף עובדים, 11.5% מכלל המועסקים במשק. המספר מגלם עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש, אולם מספר המועסקים בתפקידי מו"פ ירד ב 6.5%  לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מעבר לכך, מאז 2023 ירד קצב הגידול במספר המועסקים לפחות מ-2% בשנה – לעומת קצב שנשמר מעל 5% ברוב העשור הקודם. המשמעות היא שההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.

יצוא

לעומת זאת, חלקו של ההייטק ביצוא ממשיך לגדול.  ב 2024 הסתכם יצוא ההייטק ב 78  מיליארד דולר – עלייה של 5.6% לעומת 2023. במחצית הראשונה של 2025 הגיע חלקו של ההייטק ל 57% מכלל היצוא הישראלי – הנתון הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.

מבנה היצוא מצביע על מגמה ברורה: 72% משירותי תוכנה לעומת 28% מתעשייה עתירת ידע. המשמעות היא שישראל נשענת יותר ויותר על יצוא שירותי תוכנה, בעוד תעשיית ההייטק, הכוללת גם את התעשיה הבטחונית, נמצאת בסטגנציה יחסית.  הדו"ח מציג לראשונה אומדן לפגיעות היצוא: רק 6.6% מיצוא ההייטק חשוף ל"מכסי טראמפ", נתון שממחיש את רגישות המשק הנמוכה יחסית לשינויים במדיניות סחר גלובלית.

השקעות בסטארטאפים

בצד החיובי, ההשקעות בסטארטאפים ישראליים מראות התאוששות: ב2024 חזרו הגיוסים לרמות של 2019-2020. ישראל שמרה על מעמדה כהאב החמישי בגודלו בעולם לגיוסי הון, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

עם זאת, ניכרת ריכוזיות גבוהה בתחומי ההשקעה: 3 מכל 5 שקלים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או תוכנה ארגונית. המשמעות היא פחות פיזור בין תחומי טכנולוגיה חדשים – סימן לירידה במגוון החדשנות.

קרנות הון סיכון

מגמה מדאיגה נמשכת גם בקרנות ההון סיכון: בשנים 2023-2025 חלה ירידה דרמטית בגודל הקרן הממוצעת בישראל לעומת השנים 2017-2022. בעוד שבתקופות שיא עמד גודל הקרן הממוצעת על כ-90  מיליון דולר, בשנים האחרונות ירד הממוצע ל 60-65 מיליון דולר בלבד. הירידה בישראל בגיוסי הקרנות חדה אף יותר מאשר בארה"ב ובאירופה – שם נרשמו ירידות אך לא בהיקף הזה.

אקזיטים

במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי בה Google רכשה את  Wiz הישראלית בסכום של כ 32 מיליארד דולר. לאור זאת, ועם אישורה הסופי, 2025 צפויה להיות שנת שיא בהייטק הישראלי מבחינת סכום עסקאות מיזוגים ורכישות.

ב 2024 בוצעו למעלה מ 100 עסקאות מיזוג ורכישה ראשונות של חברות הייטק ישראליות פרטיות בסכום של כ 12 מיליארדי דולרים. נתונים אלה מייצגים עלייה במספר העסקאות לעומת 2023 , בה נרשמו 85 עסקאות בסכום של כ 5.6 מיליארדי דולרים.

הסכום בו נרכשו חברות טכנולוגיה ישראליות פרטיות ב 2024 הוא הגבוה ביותר שנרשם בעשור עד לאותה שנה – והיה דומה לזה שנרשם ב 2021. עם זאת, מספר העסקאות בשנים האחרונות, מאז 2023 , נמוך מהממוצע הרב שנתי שנרשם בשנים 2015-2022 ועמד על כ 140 עסקאות בשנה.

יזמות חדשה

נתוני היזמות החדשה מצביעים על מגמה רב שנתית של ירידה. ב 2024 קמו בישראל כ 500  סטארטאפים בלבד, לעומת 622 ב 2023 ולמעלה מאלף חברות לפני עשור. כלומר, בתוך עשור ירד מספר החברות החדשות ביותר ממחצית.

בנוסף, רוב הסטארטאפים החדשים מוקמים בתחומים שכבר מאופיינים בריכוזיות גבוהה – תוכנה ארגונית, פינטק, מסחר מקוון וסייבר שכבר מהווים את עיקר הפעילות בסטארטאפים הישראלים – ולא בתחומים חדשניים אחרים.

דיפטק

בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק. מתוכן, כ-1,000 חברות נמצאות בשלבי גיוס ראשונים וגייסו עד 15 מיליון דולר. כמו כן, חלק מחברות הדיפטק נמצאות בשלבים מתקדמים יותר: 120 חברות גייסו כבר יותר מ-100 מיליון דולר, 59 הגיעו למכירות של 25-100 מליון דולר, ו 39 הגיעו לסטטוס יוניקורן או למכירות של מעל 100 מיליון דולר

מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ישראליות 28.6 מיליארד דולר, שהם כ 35% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי. פילוח ההשקעות מלמד:

• 15.3% מההשקעות הופנו לחברות דיפטק בתחום מכשור רפואי
• 11.9% לחברות דיפטק בתחום תשתיות בינה מלאכותית
• 10.5% לחברות דיפטק בתחום הפארמה והביוטק
• 9.8% לחברות דיפטק בתחום השבבים

לסיכום, הנתונים מציגים תעשייה שמצד אחד נמצאת בקיפאון בתוצר ובתעסוקה, ומצד שני מציגה התאוששות והובלה עולמית בהשקעות ושוברת שיאים ביצוא. לצד האתגרים (ירידה בהקמת חברות חדשות ובקרנות הון סיכון, צמצום בגיוון התחומים, ירידה בקרנות הפעילות בדיפטק), ההייטק הישראלי ממשיך להוות עמוד תווך בכלכלה הישראלית – עם יצוא שמגיע ל57% מכלל היצוא, שנת שיא באקזיטים, והובלה עולמית בהשקעות באופן כללי, וספציפית ביחס לתוצר.

השנה, מצורף לדו"ח השנתי השנה גם דו"ח הדיפטק שביצעה חברת dealroom ולהלן עיקריו:
ממצאים מרכזיים

חוזקות בולטות: ישראל מתאפיינת בעוצמה מיוחדת ב־AI ובמכשור רפואי. שני התחומים הללו הובילו גם בהיקף גיוסי ההון וגם ביצירת ערך לחברות
חלוקה עולמית: בתחום הסייבר ישראל מובילה עם נתח של יותר מ 20% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום שמופנות לחברות ישראליות. בתחומי המכשור הרפואי וה־AgriFood ישראל מחזיקה בכ 9-10% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום.
יוניקורנים: בישראל פועלים 39 יוניקורנים וקנטאורים (סטרטאפים עם הכנסות של מעל 100 מליון דולר) בתחומי הדיפטק השונים – 6 בתחום השבבים ועוד 5 בתחום תשתיות הAI

השקעות ומימון

מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ו Life Sciences ישראליות מעל 28 מיליארד דולר, יותר מכל מרכז אחר בעולם המערבי מחוץ לארה"ב.
ישראל מדורגת חמישית בעולם בהיקף השקעות הון סיכון בחברות דיפטק בכלל, ובהשקעות לנפש בפרט עם 2.9 אלף דולר לנפש.
בשנת 2025 נרשמה עלייה מחודשת בהשקעות בחברות דיפטק, עם יותר מ 2.5 מיליארד דולר שכבר גויסו עד אוגוסט, מה שמסמן נקודת מפנה וחזרה להיקפי ההשקעות טרום 2021.
מגמות סקטוריאליות

תשתיות AI: הסקטור שיצר את הערך הגדול ביותר לחברות. עם זאת, למרות גודלו, ישראל מחזיקה בפחות מ 2% מההשקעות העולמיות בתחום זה.
שבבים: יצרו תוצאות כלכליות גדולות במיוחד בעשור האחרון, אך כיום מציגים מיעוט יחסי של סטארטאפים חדשים
מכשור רפואי: ישראל מושכת כ-10% מכלל ההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום, וישנו ריבוי של  חברות חדשות
AgriFood: ישראל בולטת ביצירת חברות בתחום החלבונים האלטרנטיביים, החקלאות המדויקת והביוטק למזון, ומושכת כ-9% מסך ההשקעות בחברות דיפטק בתחום
Quantum: תחום קטן יחסית (10+ חברות) אך עם מימון משמעותי והכרה בינלאומית. שנת 2025 היא שנת שיא בתחום הקוונטום בישראל, עם השקעות מדווחות של מעל 300 מליון דולר רק השנה.

שווי וערך מוסף

שווי חברות הדיפטק הפרטיות בתחום עומד על 119 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור. אם כוללים גם חברות דיפטק שנמכרו או הונפקו, הערך הכולל מגיע ל 177 מיליארד דולר – רוב הערך הזה נוצר מחברות שנוסדו בעשור האחרון.
השקעות זרות

דו"ח מצב ההייטק לשנת 2025 מציג את החוסן והעמידות של ההייטק הישראלי מול אתגרים מתמשכים: תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על 17% מהתוצר, חלקם היחסי של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בקיפאון, עם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ,  וכן נרשמה ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות ובמספר הסטארטאפים החדשים. לצד זאת, נמשכת ההתאוששות בגיוסי סטרטאפים ישראליים, כשהרבעון השני של שנת 2025 הוא הגבוה מאז 2022, וכן 2025 צפויה להיות שנת שיא של אקזיטים בהייטק הישראלי.

מרבית ההון מגיע ממשקיעים זרים. חלק ההשקעות המקומי יורד מ 35% בשלבים מוקדמים לכ 15% בלבד בשלבים מתקדמים

בהשוואה לעולם, תפקיד ההון הזר בישראל גדול יותר כמעט מכל מרכז השקעות אחר

אקזיטים

קצב האקזיטים וההנפקות ירד משמעותית מאז 2021 (אז התקיים ה־IPO של SentinelOne בהיקף 8.9 מיליארד דולר). בעשור האחרון נרשמו מספר אקזיטים גדולים ב AI, סייבר, שבבים ומכשור רפואי. בין הגדולים ב 2024-2025: Run  AI (אשר נמכרה ל־Nvidia ב 700 מיליון דולר), V-Wave (נמכרה לג’ונסון אנד ג’ונסון ב 600 מיליון דולר), Noname Security (נמכרה לאקמאי ב־450 מיליון דולר).

תגובות

גילה גמליאל – שרת החדשנות ,המדע והטכנולוגיה : "גם בשנים מאתגרות, בהן ישראל מנהלת מלחמה בשבע חזיתות ומתמודדת עם אנטישמיות עולמית, החדשנות הישראלית מוכיחה את כוחה וממשיכה לפרוץ גבולות. העובדה שצמחנו במספר האקזיטים, מובילים את תחום הדיפטק וממשיכים לייצר רעיונות פורצי דרך היא הוכחה לעוצמה היצירתית והאנושית שלנו. החובה שלנו היא להמשיך ולהשקיע בהון האנושי, להעצים מחקר ופיתוח ולחזק שיתופי פעולה בינלאומיים, כדי שישראל לא רק תשמור על יתרונה, אלא גם תעמוד בחזית החדשנות והצמיחה העולמית בעשור הבא".

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת. העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים. מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לישראל יש יכולות מתקדמות והצעת ערך בתחומים טכנולוגיים בחזית הידע העולמית כגון: שבבים, קוונטים ומכשור רפואי. בסדרת מהלכים 'מחוץ לקופסה', ולאור שינויי התפיסות העולמיות בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו להניע תהליכי עומק פנימיים תוך שיתוף פעולה בינ"ל עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות. אנו מחויבים להמשיך ולהבטיח כי ישראל תשכיל למנף את נקודות החוזק שלה ותפעל לחזק את כלל 'השרירים' של תעשיות ההיי-טק המצויים בה: בדיפטק, בבינה מלאכותית ובחדשנות מדעית, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפטק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, עם יותר מ־1,500 חברות פעילות ונתח של מעל שליש מכלל ההון שהושקע בהייטק המקומי. הגיוסים המרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית. מאידך, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות. במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד".

הפוסט דו"ח רשות החדשנות תמונת מצב ההייטק בישראל 2025 מציג מגמות מעורבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה על זכייתן של שתי חממות טכנולוגיות חדשות – Square One Labs Build  וEdge Medical Ventures  שיפעלו להקמה, השקעה וליווי של עשרות חברות טכנולוגיה עמוקה (Deep Tech) בישראל, במסגרת מודל חדשני של Venture Creation & Building Studio.
החממות יזכו לתקציב כולל של עד 40 מיליון ₪ כל אחת, לאורך חמש שנות פעילותן, ותשקענה עשרות מיליוני דולרים כל אחת מהן, בסטארטאפים בתחומי פעולתה. החממות צפויות להקים והצמיח עשרות חברות פורצות דרך בתחומי האנרגיה, התעשייה, תשתיות למרכזי נתונים, מכשור רפואי וביוקונברג'נס – שילוב בין תחומים טכנולוגיים, ביולוגיים והנדסיים.

המודל החדש, שגובש ב-2024, מעודד הקמה יזומה של חברות דיפ-טק תוך שימוש בידע מוסדי ותעשייתי, ותוך השתתפות גבוהה של רשות החדשנות בשלבים המוקדמים והמסוכנים.
המודל מתאים לצרכים של חברות טכנולוגיה עמוקה הדורשות השקעה משמעותית וזמן ארוך להבשלה – בשונה מהסטארטאפים הטכנולוגיים הקלאסיים.
רשות החדשנות תפעל כשותפה אסטרטגית מבלי לקחת חלק בבעלות, על בסיס מצוינות ובחינה מדוקדקת של כל השקעה.

• מענקים מצטברים של עד  40 מיליון ש"ח לכל חממה – כולל דמי ניהול, הוצאות הקמה ותשתיות מעבדה
• מבנה LP/GP שמאפשר גיוסי הון בהמשך (Second Closing) גם לאחר הזכייה
• דרישת סף להשקעה של  120 מיליון ש"ח לפחות מהשוק הפרטי
• השתתפות רשות החדשנות בסבבי השקעה ללא לקיחת אקוויטי
• אפשרות להשתתפות קרנות הון נוספות VC וCVC

החממות נבחרו במסגרת הליך תחרותי חדש שפורסם בשנת 2024 במקביל להקמת קרן ההזנק  שמאפשרת לרשות להשתתף בסבבי ההשקעה בחברות דיפ-טק ישראליות, משלבי הרעיון ועדRound A  ללא לקיחת מניות וללא דילול ליזמים. המודל החדש שם דגש על השקעה עמוקה ורחבה – עסקית, רגולטורית, טכנולוגית ופיננסית – מתוך מטרה להקים חברות שנולדות מתוך צורך אמיתי ויכולת לפרוץ שווקים גלובליים.

 Square One Labs Build חממה בתחום האנרגיה, תעשייה ותשתיות למרכזי נתונים

 Square One Labs Build נבחרה להקים חממה במודל Venture Creation בתחומים הקריטיים של אנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתיות למרכזי נתונים (Data Centers).
החממה הוקמה כמאגד סינרגטי של תאגידים מובילים, ובהם: דוראל אנרג'י-טק ונצ'רס, אפקון בקרה ואוטומציה, קבוצת רד, קבוצת בז"ן, Square One Fund, קרן Elements של אנלייט ושותפים מהאקדמיה והעולם העסקי.

החממה תקים חברות מבוססות מודל  Entrepreneur in Residence – יזמים יפתחו פתרונות לבעיות שהוגדרו ע"י השותפים האסטרטגיים או אושרו על ידם. לצורך כך, תוקם תשתית של ארבע מעבדות ייעודיות בתחומים חיוניים: מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה.

צוות ההנהלה כולל דמויות מובילות מהתעשייה: עמיר פישלוב ו-יואב גלין –  ממייסדי סולראדג', יהונתן ביק –  סמנכ"ל טכנולוגיות, מיקי חפץ –  סמנכ"ל פיתוח עסקי.

 Edge Medical Ventures חממה מתמחה במכשור רפואי וביוקונברג'נס

Edge Medical Ventures  תקים חממה מתקדמת בתחום מכשור רפואי, בדגש על טכנולוגיות עמוקות ופתרונות אינטרדיסציפלינריים המשלבים חומרה, תוכנה, ביולוגיה והנדסת חומרים.
בין השותפים בחממה: Boston Scientific , אחת מענקיות המכשור הרפואי העולמיות, קרנות ההון   Edge Medical Partners וIssec Capital (CBG), המרכזים הרפואיים הדסה, שיבא, וולפסון, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל, חברת הדסית  – זרוע המסחור של הדסה,

צוות החממה בנה מתודולוגיה מקיפה ל-Venture Creationהכוללת: הגדרת צרכים קליניים יחד עם שותפים אסטרטגיים, תיקוף מעמיק של השוק והתחרות ומסחור ידע ממוסדות רפואיים בארץ ובעולם.

החברות שיוקמו ייהנו מתשתית ניסויים מהמתקדמות בארץ, כולל: מעבדה לפיתוח אבי-טיפוס, ניסויי vivo-ex, יכולת ייצור מוקדמת, ולידציה ורגולציה לקראת הגשות FDA ועוד.

 Edge Medicalמתבססת על ניסיון מוכח: חממת MEDX שפעלה מאז 2017, הקימה 20 חברות – מהן 13 גייסו עד כה כ-50 מיליון דולר מהשוק הפרטי.
צוות ההנהלה כולל את: שי פוליקר – מנכ"ל, גל עטרות – סמנכ"ל טכנולוגיות, נועם טייכלר – סמנכ"ל כספים, איילין קי – סמנכ"לית מסחור

  מודל ההשקעה החדש: שילוב יוצא דופן בין מימון ציבורי לפרטי

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "מדובר במהלך אסטרטגי פורץ דרך, שמבוסס על תובנות וניסיון שנצברו לאורך שנים במסלולי החממות הקודמים בישראל, בשילוב למידה ממודלים מתקדמים בעולם, בעיקר בארה"ב. תהליך עיצוב המסלול החדש ארך חודשים רבים וכלל התאמה מדויקת למציאות המשתנה של שוק ההייטק הישראלי.  המכרז שנבחר היום משקף את החזון שלנו לחממות שיפעלו כמאיצים יזמיים – כאלה שמורכבות מתאגידים, קרנות, יזמים ואנשי אקדמיה, ונותנות ליזמים מעטפת מלאה – טכנולוגית, עסקית ומימונית – כבר מהשלבים הכי מוקדמים.   אנו רואים בכך שלב משמעותי נוסף בבניית תעשיית דיפטק ישראלית עוצמתית, שתעסוק באתגרים ההנדסיים הגדולים של העשור הבא כגון: אנרגיה, תשתיות מתוחכמות , מכשור רפואי ועוד. בעתיד נבחן הרחבה גם לתחומים כמו מוליכים למחצה וטכנולוגיות נוספות".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו גאים לפרסם היום את תוצאותיו של אחד המהלכים המרכזיים לקידום תחום הדיפטק בישראל. מדובר בהליך תחרותי עמוק, קפדני ואיכותי, שמשך אליו הצעות יוצאות דופן מצד שחקנים ישראלים ובינלאומיים מהשורה הראשונה – גופי תעשייה, קרנות השקעה, מוסדות רפואיים ומובילים אקדמיים, שהתאגדו כדי להקים את הדור הבא של סטארטאפים פורצי דרך. החממות הזוכות יהוו הן מנועי יצירה אקטיביים שיאפשרו להקים חברות חדשניות ממש משלב הרעיון או המחקר הראשוני, וללוות אותן לאורך כל שלבי ההתפתחות – מהנבטה ועד כניסה לשוק וצמיחה גלובלית. זהו מודל שלא רק מפחית את הסיכון ליזמים, אלא מעניק להם את כל מה שנדרש כדי להצליח באמת – גישה למעבדות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות, מומחיות מגופים מובילים והשקעה ממשלתית משמעותית. אנחנו מאמינים בכוחו של הדיפטק לשנות את חוקי המשחק – בתחומים כמו בריאות, תשתיות, אנרגיה ומדעים – והפלטפורמות שנבחרו היום יהוו את בסיס השיגור של החברות שיכתבו את סיפור ההצלחה הישראלי הבא."

גילה גמליאל, שרת החמ"ט: "החממות החדשות בהשקעה של מאות מיליוני שח מציבות את ישראל בחזית הדיפ-טק העולמית. המודל החדשני שיצרנו מחבר בין הון ממשלתי לפרטי, מקצר משמעותית את המסלול מרעיון למוצר גלובלי, ומחזק את חוסננו הכלכלי והביטחוני. האצת קצב החדשנות בתקופה כה מאתגרת היא ביטוי  מובהק לנחישות ועוצמת המשק הישראלי."

הפוסט נבחרו שתי חממות דיפטק שיקימו עשרות סטארטאפים בחמש השנים הבאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מודיעה היום על צעד נוסף לקידום השקעות בחברות הזנק צעירות בישראל המתקשות לגייס הון ראשוני, עם פתיחת קול קורא למימון של הקמה עד שלושה מועדוני משקיעים פרטיים (אנג'לים), אשר יפעלו ליצירת פלטפורמות למשקיעים פרטיים להתאגד יחד, לסנכרן השקעות מצרפיות במיזמים טכנולוגיים בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה בשלביהם הראשוניים, להעניק להם תמיכה וערך מוסף של ידע עסקי וניהולי.

בנוסף יסייעו המועדונים למשקיעים בצדדים המשפטיים והפיננסיים הנדרשים, כולל היכרות עם חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע שאושר ביולי האחרון, ואשר כולל הטבות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים בחברות הזנק, וכן בהגשות למסלולי רשות החדשנות או בחינת השקעת המימון הפרטי הנדרש בחברות שיאושרו על ידיה.

זוכי ההליך התחרותי יקבלו תמיכה בהקמה ובתפעול המועדון לתקופה של 3 שנים כשעבור כל אחת משנות הפעילות יהיו זכאים למענק של עד 900,000 ₪, ובסה"כ 2.7 מיליון ₪ לכל זוכה     .

בשנים האחרונות נרשמה ירידה במספר האנג'לים הפעילים בהשקעות בחברות בשלבי הפרה סיד והסיד בישראל. אלו השקעות ראשוניות החיוניות עבור הנבטה של חברות סטארט-אפ חדשות והתפתחות תעשיית ההייטק בישראל. על מנת לעודד ולהעלות את מספרן של חברות סטארט-אפ חדשות הקמות בישראל נדרשת התערבות ופעילות אקטיבית שתמשוך ותעודד משקיעים, מהארץ ומחו"ל, להשקיע בחברות ישראליות.

מחד, מלחמת חרבות ברזל, מעלה את הסיכון עבור משקיעים להשקיע בחברות ישראליות. מאידך, ניתוח של SNC על מצב האקוסיסטם בישראל לאחר מלחמת לבנון (2006) ומבצע צוק איתן (2014), ממחישים כי לאחר הלחימה חלה צמיחה והצלחה משמעותית מיד לאחר תקופות אלו, וכי מדובר בתקופה שהיא הזדמנות מצוינת להקמת חברות חדשות. בנוסף, העברתו של חוק תעשיות עתירות ידע, אשר כוללת תמריצי מס לאנג'לים, ביולי 2023, מהווה הזדמנות גדולה ומייצר תמריץ עבור משקיעים חדשים וקיימים להשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות, ולזכות בהטבות מס משמעותיות.

כיום, מרבית האנג'לים בישראל משקיעים באופן אינדיבידואלי וישנן מעט מאד התארגנויות ("מועדונים") של קבוצות אנג'לים. משקיע פרטי בודד יכול לייצר השקעה אינהרנטית בסכומים קטנים יותר בחברה, הוא נחשף למספר מצומצם יחסית של חברות סטארט-אפ ויכולתו לבחון חברות מוורטיקליים נרחבים, שאינם מתחום מומחיותו, מוגבלת מאד. מועדון אנג'לים, לעומת זאת, מאפשר השקעה מצרפית של מספר משקיעים, מגדיל את סכום ההשקעה ובכך מגדיל את סיכוייה של החברה להצליח ולצמוח. מועדון אנג'לים מאפשר לחבריו להיחשף למספר רב יותר של חברות, מסקטורים מגוונים ונרחבים יותר, הודות לניסיון והמומחיות המשותפת של כלל חבר המועדון, ובכך לייצר תיק השקעות ריאליות מבוזר ואינדיבידואלי. בנוסף, המועדון מאפשר תהליך בדיקת נאותות נכון ומקצועי וניהול אופרטיבי מלא של ההשקעות.

לכן, התארגנות של אנג'לים למועדון יכולה לתת מענה ופתרון להגדלת מספר המשקיעים הפרטיים בשלבי הפרה-סיד והסיד בישראל.

הפוסט רשות החדשנות תממן הקמה של 3 מועדוני אנג’לים להשקעות בחברות דיפ טק בהשקעה של כ 9 מיליון ₪ הופיע לראשונה ב-Chiportal.