ממשלת דרום קוריאה פרסמה אסטרטגיה חדשה לשוק השבבים בעידן הבינה המלאכותית, הכוללת השקעה של יותר מ־700 טריליון וון עד שנת 2047, הקמת עשרה מפעלי שבבים חדשים והפיכת המדינה ל"מעצמת השבבים השנייה בעולם". במסגרת המהלך שואפת סיאול לבנות אקוסיסטם מלא – מתכנון שבבים (פאב־לס), דרך פאונדריז ועד חיזוק תעשיות החומרים והציוד – ולהקטין את התלות שלה ביבוא, במיוחד בתחומי ביטחון.

10 מפעלים חדשים וקלסטר שבבים מהגדולים בעולם

שר המסחר, התעשייה והאנרגיה קים ג’ונג־קוואן הציג את התוכנית בישיבת "חזון ואסטרטגיית פיתוח K-Semiconductor בעידן הבינה המלאכותית", בראשות הנשיא לי ג’ה־מיאונג. לפי ההודעה, הממשלה מתכננת להשקיע מעל 700 טריליון וון עד 2047 כדי להקים עשרה מפעלי ייצור שבבים (fabs) חדשים ולבסס "קלסטר שבבים" ש يُוגדר כגדול והמתקדם בעולם. כבר השנה החלה בניית הפאב הראשון באזור יונגין, והליך הפיצויים לקרקעות במתחם התעשייה הלאומי ביונגין נמצא בעיצומו.

האסטרטגיה נועדה להעביר את מרכז הכובד מתלות כמעט מוחלטת בזיכרונות למיקוד גם בשבבי מערכת (System IC) – בעיקר פאב־לס ופאונדריז – לצד חיזוק יצרני החומרים, הרכיבים וציוד הייצור. במקביל, הממשלה מתכוונת לשמור על העליונות של קוריאה בזיכרונות מתקדמים, כמו HBM לדאטה סנטרים של בינה מלאכותית, ולהזרים תקציבי מחקר ופיתוח לשבבים ייעודיים ל־AI כגון NPU ו־PIM.

לפי הנתונים הרשמיים, הממשלה תשקיע כ־215.9 מיליארד וון בפיתוח זיכרונות מהדור הבא עד 2032, כ־1.27 טריליון וון בשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית עד 2030, כ־260.1 מיליארד וון במוליכים למחצה מרוכבים (Compound Semiconductors) עד 2031 וכ־360.6 מיליארד וון בטכנולוגיות אריזה מתקדמת באותו אופק זמן.

פאב־לס פי עשרה ומפעל ייעודי ב־40 ננומטר

נקודת החולשה שהוגדרה במפורש היא תעשיית הפאב־לס המקומית – חברות שמתכננות שבבים אך אינן מפעילות מפעלי ייצור. הממשלה מציבה יעד אגרסיבי: להגדיל את היקף הפעילות של התעשייה הזו ביותר מפי עשרה ביחס להיום. לשם כך יוקם מודל שיתופי שבו "חברות הלקוח" יובילו את דרישות הטכנולוגיה, והפאונדריז המקומיים יקבלו תפקיד של שותף צמוד בייצור.

במסגרת זו יוקם פאב "שותפות" (Co-prosperity Fab) בהשקעה של 4.5 טריליון וון – מפעל 12 אינץ' ב־40 ננומטר – שיוקצה בחלקו לקיבולת ייעודית עבור חברות פאב־לס קוריאניות ויאפשר להן לייצר אב־טיפוס ולעלות לייצור סדרתי בלי להידחק מתור ההזמנות של ענקיות גלובליות. בכך מנסה סיאול לבנות מודל המזכיר את האקוסיסטם של TSMC בטייוואן, שבו תכנון וייצור חיים זה לצד זה ומזינים זה את זה.

תחום נוסף שבו קוריאה שואפת לעצמאות הוא שבבי ביטחון. הממשלה מצביעה על תלות יבוא כמעט מוחלטת – כ־99% – בשבבי הגנה, ומכריזה על שיתוף פעולה עם רשות הרכש הביטחוני לפיתוח "שרשרת מלאה" מקומית: מחומרים ותכנון ועד תהליך הייצור והמערכות. במקביל נשקלות הוראות חדשות בחוק השבבים המיוחד, שיקבעו עדיפות לרכש שבבים מתוצרת קוריאה עבור תשתיות לאומיות רגישות כמו רשתות חשמל, תקשורת ומרכזי נתונים ציבוריים.

חגורת חדשנות בדרום ואוניברסיטת שבבים ייעודית

כדי לפזר את הריכוז בענף סביב המטרופולין של סיאול, האסטרטגיה כוללת הקמת "חגורת חדשנות שבבים דרומית". החגורה תחבר בין גוואנג’ו – שתתמקד באריזה מתקדמת ובקישור למרכזי נתוני AI – בוסאן, שתפתח יכולות ייצור והדגמה בשבבי כוח מבוססי סיליקון קרביד (SiC), וגומי, שתשמש כמרכז מחקר ופיתוח לחומרים ולרכיבים, עם תשתיות בדיקה והערכה. (

המדינה תגדיר אזורי תעשייה מתקדמים ייעודיים לשבבים מחוץ לאזורי המטרופולין ותציע לחברות שם חבילת תמריצים רחבה: סבסוד השקעות, גמישות בשעות העבודה למהנדסים בקלסטרים האזוריים ועוד.

במקביל מתוכננת הקמה של "אוניברסיטת שבבים לתארים מתקדמים", מוסד ייעודי שבו תעשיית השבבים תהיה שותפה מלאה בהקמה ובהפעלה. היעד הוא להכשיר כ־300 בוגרי תואר שני ושלישי בשנה – מהנדסים וחוקרים שישתלבו במפעלי הייצור, בחברות הפאב־לס, בחברות ציוד ובמערכת הביטחונית.

הממשלה מצהירה גם על יעד נוסף: טיפוח "אליטה תעשייתית" של חומרים, רכיבים וציוד – חברות שיצמחו להיות מקבילות ל־ASML ההולנדית בתחומי נישה אחרים של ציוד וחומרים לשבבים.

לדברי השר קים ג’ונג־קוואן, מדובר ב"תקופה חריגה שבה גורל התעשייה שלנו תלוי ביכולתנו להשיג הנהגה עולמית בשבבים", ולכן יש מקום למדיניות חריגה שמגייסת "את כל יכולות המדינה" למאבק על הבכורה הגלובלית.

הפוסט ממשלת דרום קוריאה מציגה: תוכנית ענק לשבבים – והכפלת תעשיית הפאב־לס פי עשרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצוא השבבים מזנק על רקע השקעות AI—אך תלות־יתר בענף אחד, מחזוריות חדה ותלות בהיפרסקיילרים מאיימות על יציבות המשק; הממשלה מרחיבה תמיכות ומקדמת אשכול מפעלים ביונג’ין

גל העלייה האחרון ביצוא השבבים של דרום קוריאה—מונע בעיקר מביקוש מטורף ל-HBM בדור הג’נרטיבי של ה-AI—מאיר מחדש בעיה עמוקה: ריכוז־יתר ענפי שמותיר את הכלכלה הקוריאנית חשופה למחזוריות טכנולוגית, תנודות במטבע ולתלות בכמה לקוחות בודדים. לפי נתוני ממשלת סיאול, שבבים היוו ב-2024 כ-21% מכלל היצוא הקוריאני (141.9 מיליארד דולר), נתון שממחיש את מרכזיות הענף אך גם את הסיכון שבו.

בצד החיובי, דרום קוריאה נהנית ממנהיגות עולמית בזיכרונות מתקדמים—ובפרט HBM שמאפשר “להאכיל” מאיצי AI בקצבי נתונים עצומים. הדו"חות האחרונים משקפים עד כמה הגל הזה חזק: SK hynix הגדילה רווחים בקנה מידה חריג על רקע ביקוש ל-HBM, בעוד אנליסטים מייחסים את ההאצה להשקעות הענק של חברות ענן אמריקניות. במקביל, דיווחים בתעשייה מצביעים על שליטה של SK hynix בכ-53% משוק ה-HBM – אינדיקציה לעוצמה, אך גם לריכוזיות גבוהה בספקים.

אלא שהבום עלול להסוות פגיעוּת: בשונה מגלי ביקוש קודמים (סמארטפונים/מחשבים), ההתאוששות הנוכחית נסמכת בעיקר על מקרה שימוש יחיד—AI ג’נרטיבי—ועל קבוצה מצומצמת של רוכשים (היפרסקיילרים אמריקניים). האטה בהשקעות קפ״א בענן, רגולציה בארה״ב או עיכובים דור-הבא במודלים עלולים להכות מיידית בהכנסות היצוא הקוריאניות. סימני האזהרה כבר הופיעו: חרף זינוק ב-HBM, השוק הרחב יותר של זיכרונות עבר לחץ מחירים במחזור הירידה של 2023 לפני שהחל להתאושש השנה.

המחזוריות הזו אינה רק עניין של מאזן מסחרי. כשהמחירים עולים, הוּאָן מתחזק וכוח הקנייה של משקי בית מטפס; כשהם יורדים—הוּאָן נחלש, עלויות היבוא עולות והכנסה ריאלית נשחקת. גם צד ההשקעות סובל מ״מצוקות סייקל״: מפעלי ייצור (fabs) אינם נבנים טיפין-טיפין; הם מגיעים בגלים של פרויקטים בהיקפי עתק, שמייצרים זינוק באשראי, בבנייה ובציוד—ואז צוק, כשגל יורד.

הממשלה הקוריאנית לא עומדת מנגד. באפריל השנה הכריזה סיאול על הרחבת חבילת הסיוע לענף ל-33 טריליון וון (כ-23 מיליארד דולר)—אשראי מסובסד, תמריצי מס ותשתיות—כדי לשמור על כושר התחרות של סמסונג ו-SK hynix ולהתמודד עם אי־ודאות מדינית-מסחרית. המאמץ כולל השקעות עתק במגה-אשכול ייצור בשטח יונג’ין וסביבתו, עם שדרוג תשתיות חשמל תת־קרקעיות ומערכים לוגיסטיים, כדי לקצר זמני הקמה ולהוזיל CapEx עתידי.

עם זאת, קובעי המדיניות נדרשים לאזן בין “הכפלת הימור” על שבבים לבין הקטנת הסיכון המקרו-כלכלי מריכוז־יתר. כיוון אפשרי—שאינו סטייה מן הליבה אלא הרחבה שלה—הוא פיתוח תחומים משיקים פחות תנודתיים: מוליכים־למחצה להספק (Power), כימיקלים וחומרי גלם מתקדמים, ו-advanced packaging. אלו חוליות קריטיות בשרשרת הערך, אך אינן שבויות במתווה מחזורי חד-ממדי של AI-HBM.

בכלי המדיניות, תמריצים מדורגים לפי אבני דרך (ולא “מצוקים תקציביים”) עשויים לפזר השקעות לאורך זמן ולהפחית סיכוני עיתוי. בנוסף, ניתן לשקול מנגנון ייצוב ענפי—מעין “קרן ייצוב לשבבים”—שיצטבר בעודפי-בום וישכך מיתון, בדומה למודלים מקרו-פיסקליים שנהוגים בכלכלות סחורות. כך ניתן יהיה לתמוך במחזור ירידה בלי לפגוע באמינות פיסקלית, ובמקביל להבטיח השקעות ב-R&D, כוח אדם ותשתיות שאינן תלויות במחירי זיכרון רבעוניים.

השורה התחתונה: יתרון יחסי יוצא דופן הפך לעמוד־תָוֶך של כלכלה שלמה. כדי שהטכנולוגיה המתקדמת לא תהפוך לנקודת כשל מערכתית, דרום קוריאה—ממש כמו חברות הדגל שלה—תצטרך להנדס את המערך מחדש: להעמיק בליבה, לגוון בשוליים, ולבנות רשת בטחון מחזורית שתגן על המשק כשהגרף מתהפך.

אמפמ
כותרת: דרום קוריאה שבויה בשבבים: הבום של HBM מסתיר סיכון מבני לכלכלה
כותרת משנה:
תגים: דרום קוריאה, שבבים, HBM, בינה מלאכותית, סמסונג, SK hynix, יצוא, מדיניות תעשייתית, יונג’ין, זיכרון
ביטוי מפתח: תלות יתר של דרום קוריאה בשוק השבבים
נרדפים: ריכוזיות יצוא, מחזוריות טכנולוגית, מגה-אשכול ייצור, מדיניות תמיכה, קרן ייצוב ענפית
SLUG: south-korea-semiconductor-dependence-structural-risk-2025

הפוסט דרום קוריאה שבויה בשבבים: הבום של HBM מסתיר סיכון מבני לכלכלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר הדיווח של ויאטנם על הסכם הפוטר את תעשיות השבבים והתרופות ממכס, נחתם הסכם סחר חדש שנחתם בין מעצמת שבבים גדולה בהרבה – דרום קוריאה וארצות הברית מבטיח כי תעשיות השבבים והתרופות הקוריאניות לא ייפגעו לעומת מדינות אחרות בכל הנוגע להטלת מכסים עתידיים. כך הודיעו בכירים משתי המדינות ביום חמישי האחרון.

בהסכם נקבע כי המכס ההדדי, שעמד על 25 אחוז, יופחת ל־15 אחוז בלבד, ויחול גם על רכבים — אחד ממוצרי הייצוא המרכזיים של קוריאה. לדברי קים יונג-בום, ראש מטה המדיניות של הנשיאות הקוריאנית, הוסכם כי קוריאה תזכה ליחס של "המדינה המועדפת ביותר" בכל הקשור למכסים ספציפיים על שבבים ותרופות, מה שיבטיח תנאים שווים לאלו של שותפות סחר מרכזיות אחרות.

אחד ההיבטים הבולטים של ההסכם הוא הרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום בניית האוניות. קוריאה תשקיע 150 מיליארד דולר בפרויקט שיכלול את כלל שרשרת הערך של תעשיית הספנות – מהבנייה ועד לרכיבים והציוד הנלווה. בנוסף, הוסכם על הקמת קרן השקעות נוספת בגובה 200 מיליארד דולר, שתתמקד בתחומים שבהם קוריאה מובילה – בהם שבבים, אנרגיה גרעינית, סוללות וביוטכנולוגיה.

לדברי קים, חברות קוריאניות צפויות לקחת חלק משמעותי כיועצות או כשותפות אסטרטגיות בפרויקטים, במיוחד לאור התחייבות ממשלת ארה"ב לרכוש את התוצרים מהפרויקטים הממומנים.

שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, אישר את פרטי ההסכם ברשת X (לשעבר טוויטר), וציין כי קוריאה לא תטופל לרעה ביחס למדינות אחרות בכל הנוגע לשבבים ותרופות. עם זאת, המכסים הקיימים על פלדה, אלומיניום ונחושת – בשיעור של 50 אחוז – יישארו בעינם.

לוטניק הדגיש כי במסגרת ההסכם, התחייבה קוריאה לרכוש גז טבעי נוזלי (LNG) ומוצרי אנרגיה נוספים מארה"ב בהיקף של 100 מיליארד דולר במהלך שלוש וחצי השנים הקרובות. לדבריו, 90 אחוז מהרווחים שינבעו מההשקעות צפויים להגיע לציבור האמריקני.

ההסכם מהווה נדבך נוסף בחיזוק יחסי הסחר בין המדינות, כאשר קוריאה מבקשת לשמר את היתרונות היחסיים של תעשיות הייצוא המרכזיות שלה — ובראשן השבבים — בתקופה של שינוי מדיניות הסחר האמריקנית.

הפוסט דרום קוריאה וארה"ב סיכמו על תנאי מיסוי שווים בתחום השבבים והפרמצבטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח ביקורת ממשלתי חדש חושף: תחזיות קודמות של ממשל יון סוק-יול ז"ל פגעו ביכולת ההיערכות של קוריאה הדרומית לתעשיית השבבים העתידית. לפי הממצאים, אם המדיניות הנוכחית לא תשתנה, תחסר התעשייה בכוח אדם בהיקף עצום של עד 81,000 עובדים עד שנת 2031.

הממצאים, שפורסמו ביום שלישי על ידי מועצת הביקורת והבדיקה של קוריאה (BAI), מצביעים על כך שהערכת הממשלה מ־2022 התמקדה רק בצמיחה עתידית, והתעלמה מצורכי החלפה של עובדים שיפרשו או יעזבו. הערכה מעודכנת שהוזמנה על ידי המבקרים קובעת כי הביקוש להחלפה בלבד יעמוד על כ-89 אלף עובדים.

בנוסף, נמצא כי התחזית המקורית להיקף הצמיחה הייתה מופרזת בכ-35 אלף עובדים. במצטבר, לפי ההערכה החדשה, הביקוש האמיתי בתעשייה עד סוף העשור יעמוד על 181 אלף עובדים – כ-54 אלף יותר מהתחזית הממשלתית הקודמת.

התגובה של משרד החינוך למצב הוכחה גם היא כבעייתית, שכן תכניות ההכשרה התבססו על התחזית המוטעית וכללו גם תוכניות הסבה לעובדים קיימים, שאינן מייצרות כוח אדם חדש. כך נוצר פער נוסף של כ־50 אלף בין ההיצע לבין הביקוש.

עוד צוין כי תכנית משרד החינוך להרחבת כוח האדם הדיגיטלי אינה כוללת פירוט לפי תחומים טכנולוגיים, וכי צפויים מחסורים בתחומים כגון ענן, אבטחת סייבר, נתוני עתק, 5G ו־6G – אף שהביקוש בתחום הבינה המלאכותית והמטאברס עשוי להיות מסופק.

כ

הפוסט תעשיית השבבים של קוריאה עלולה לסבול מחוסר של 81 אלף עובדים עד 2031 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות הבחירות לנשיאות שהתקיימו בקוריאה הדרומית ביום שלישי, מביעים שגרירים זרים בסיאול אופטימיות באשר לחיזוק שיתופי הפעולה הדו-צדדיים עם הממשל החדש. גם שגריר ישראל בקוריאה, רפאל הרפז, בירך את העם הקוריאני על התהליך הדמוקרטי, והדגיש את עומק הקשר בין שתי המדינות.

"ישראל וקוריאה נהנות מיחסים חמים ודינמיים בתחומים כמו חדשנות וטכנולוגיה, ביטחון, תרבות ועוד," אמר הרפז. "יש לנו ידידות ארוכת שנים, המבוססת על כבוד הדדי ודמיון בין העמים, ואנו מצפים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הממשל החדש להעמקת והרחבת הקשרים."

הקשרים בין ישראל וקוריאה הדרומית התחזקו בשנים האחרונות, במיוחד בתחומי טכנולוגיות מתקדמות, ביטחון והייטק, וזוכים לתמיכה רחבה מצד שני הממשלים. כעת, לאור חילופי השלטון הצפויים בסיאול, נפתח חלון הזדמנויות להמשך הידוק שיתופי הפעולה האסטרטגיים והכלכליים בין שתי המדינות.

הפוסט שגריר ישראל בקוריאה: "מצפים להעמקת הקשרים עם הממשל החדש" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שר המסחר, התעשייה והאנרגיה של דרום קוריאה, אן דוק-גאון, הודיע ב-23 במרץ כי ארצות הברית צפויה להכריז על מכסים חדשים על מכוניות, שבבים ומוצרים נוספים ב-2 באפריל. "הצד האמריקני לא מסר הצהרה מפורשת, אך אני מעריך כי יוכרזו מספר מכסים, כולל מכסים הדדיים", אמר.

אן דיבר עם עיתונאים בנמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון עם חזרתו מביקור בארצות הברית ואמר: "אנו נערכים לתרחישים שונים", ורמז לכך שהממשלה מתכוננת למגבלות סחר אפשריות.

במהלך ביקורו בוושינגטון בין 20 ל-21 במרץ, נפגש השר עם מזכיר האנרגיה האמריקני, כריס רייט, ועם מזכיר המסחר, הווארד לוטניק. אן הדגיש: "הסברתי את המאמצים שעושה ממשלת דרום קוריאה להתמודדות עם חסמי סחר לא-מכסיים, וניכר שהושגה התקדמות משמעותית בתיקון אי-ההבנות שהיו בעבר."

בהתייחס לשאלה אם דרום קוריאה עשויה להיות פטורה מהמכסים ההדדיים, ציין אן כי "בשלב זה קשה לצפות, אך נמשיך במשא ומתן עם ארה"ב כדי למזער את ההשפעות השליליות על התעשיות שלנו."

השר הדגיש כי בפגישתו עם מזכיר האנרגיה רייט הושגה הסכמה על טיפול מהיר בסוגיית הגדרת "מדינות רגישות": "דרום קוריאה וארה"ב משתפות פעולה באופן נרחב בתעשיית האנרגיה ובתחום הטכנולוגיה המדעית, והסכמנו שהגדרת 'מדינה רגישה' היא מכשול שצריך לפתור בהקדם. לשם כך, התחלנו מיד בדיונים ברמת העבודה במטרה להגיע לפתרון חלק ומהיר."

באשר לפרויקט הגז הטבעי הנוזלי (LNG) באלסקה, אן ציין כי "גם לממשלת ארה"ב יש עניין רב בפרויקט ה-LNG באלסקה. מושל אלסקה צפוי לבקר בדרום קוריאה מחרתיים, ואנחנו מתכוונים לדון במצב הנוכחי באלסקה ולבחון תחומים פוטנציאליים לשיתוף פעולה בין המדינות."

הפוסט שר התעשייה הדרום-קוריאני: "מכסים על רכבים ושבבים צפויים להיות מוכרזים ב-2 באפריל" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במרץ 2025 נחשפה תוצאה מרשימה מתוך מחקר שנערך על ידי מכון KISTEP הדרום קוריאני, אשר מצביע על שינוי מהותי במאזן הכוחות בתחום השבבים. לפי הדו"ח, סין הצליחה להשיג עליונות טכנולוגית בתחומי שבבי הזיכרון, שם חברות דרום קוריאה כגון Samsung ו-SK Hynix שמרו במשך עשור על מעמד מוביל. נתוני המחקר מצביעים על כך שסין מדורגת כיום במקום השני בעולם בתחום זה, כאשר רק ארצות הברית מובילה.

על פי הממצאים, טכנולוגיות הזיכרון של סין מדורגות ב-94.1%, לעומת 90.9% של דרום קוריאה, מה שמעיד על קרבת הפער הטכנולוגי ואף על עלייתו של המעמד הסיני בתחום זה. הדו"ח מתאר גם הישגים נוספים של סין בתחומים כמו שבבים לביצועים גבוהים ולצריכת אנרגיה נמוכה עבור יישומי בינה מלאכותית, כאשר סין השיגה ציונים של 88.3% בתחום זה, לעומת 84.1% של דרום קוריאה. בתחום שבבי הכוח, סין רשמה 79.8% לעומת 67.5% של דרום קוריאה, ובטכנולוגיות האריזה המתקדמות שתי המדינות השיגו שוויון – 74.2%.

הדו"ח, שהתבסס על סקר בקרב 39 מומחים בתחום השבבים שנערך בשנת 2024, מצביע על כך שסין משקיעה מאמצים מרובים לשיפור יכולותיה הבסיסיות ולהשגת עצמאות טכנולוגית. מעבר להישגים בתחומי השבבים, צוין כי סין מציגה יכולת ניכרת בעיצוב ובתכנון, תחומים שבהם דרום קוריאה מתמודדת עם חולשות אשר עלולות להשפיע על מעמדה העתידי בשוק הגלובלי.

למרות ההגבלות שהוטלו על סין, בעיקר כתוצאה ממדיניות ייצוא אמריקאית, המדינה נקטה בגישה כוללת להשגת עצמאות טכנולוגית, שכללה הקמת קרן השקעות ענקית בתחום השבבים. היוזמה הלאומית הזו, בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית של חברות זיכרון סיניות כגון ChangXin Memory Technologies, מצביעה על סגירת הפער הטכנולוגי מול מתחרים גלובליים, אם כי עדיין קיימים אתגרים כגון מעבר לייצור בטכנולוגיות מתקדמות יותר של 12 ננומטר.

מצד שני, המחקר מצביע על אתגרים גאופוליטיים המשפיעים על תעשיית השבבים בדרום קוריאה, כולל חששות מפני ירידה ביצוא והתרחקות מהשוק הסיני כתוצאה מהגבלות אמריקאיות. לעומת זאת, ארצות הברית וטאיוואן ממשיכות להחזיק במעמד מוביל בתחומים של ייצור ובאריזה מתקדמת, בהתאמה.

לסיכום, המחקר מציג תמונה משתנה של תחרות השבבים העולמית, שבה סין מציגה הישגים טכנולוגיים משמעותיים בתחומים קריטיים, מה שמסמן מעבר בשוק הגלובלי לעבר עצמאות טכנולוגית רחבה יותר. השינויים הללו מציבים אתגר עבור מדינות שהצליחו לבסס את מעמדן כלמובילות בתחום, ודורשים תגובות אסטרטגיות לשימור יתרונותיהן.

תעשיית השבבים, סין, דרום קוריאה, שבבי זיכרון, טכנולוגיה, דו"ח KISTEP, שוק הגלובלי, עצמאות טכנולוגית

הפוסט דרום קוריאה: סין עוקפת אותנו בטכנולוגיות זכרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת דרום קוריאה הכריזה על זירוז בניית מתחם השבבים הלאומי ביונגין, שאמור להיות מתחם השבבים הגדול בעולם. הבנייה תחל בדצמבר 2026, מוקדם מהמתוכנן, והמפעל הראשון צפוי להתחיל לפעול ב-2030.

משרד הקרקע, התשתיות והתחבורה של דרום קוריאה הכריז על המתחם כ"מתחם תעשייה לאומי" שלושה חודשים מוקדם מהמתוכנן, ואישר מזורז של תקנות רגולטוריות, כדי לאפשר את תחילת הבנייה שנים לפני המועד המקורי.

המתחם, כאשר יושלם, יתפרש על שטח של 7.28 מיליון מ"ר וימשוך השקעות פרטיות של עד 360 טריליון וון (כ-246.4 מיליארד דולר) מתאגידי ענק כמו Samsung Electronics ו-SK hynix, לצד למעלה מ-60 ספקים קטנים ובינוניים בתחומי החומרים, הרכיבים והציוד.

המתחם יכלול שישה מפעלי ייצור שבבים גדולים, שלוש תחנות כוח, עיר מגורים עם 16,000 יחידות דיור, פארקים ומתקנים חיוניים לתמיכה בכוח העבודה. לפי דיווחים, עם השלמתו יעסיק המתחם 1.6 מיליון עובדים ויתרום 700 טריליון וון (כ-477.4 מיליארד דולר) לפעילות הכלכלית בדרום קוריאה.

התכנון הראשוני להקמת המתחם נחשף בינואר 2024, כאשר סמסונג ו-SK hynix הודיעו על השקעה משותפת של 471 מיליון דולר להקמת המרכז. הדיווחים הראשוניים ציינו תוכניות להקים 13 מפעלים חדשים שיפיקו 92.4 מיליון פרוסות סיליקון בשנה עד 2030. לעומת זאת, המודל הנוכחי כולל שישה מפעלים בלבד, אך ייתכן ששטחם יגדל והם יפצו על הפער באמצעות כושר ייצור גבוה יותר.

חיזוק מעמד דרום קוריאה בשוק התחרותי

המתחם מתוכנן לחזק את מעמדה של דרום קוריאה בשוק השבבים העולמי, המתמודד עם תחרות גוברת ממדינות כמו ארצות הברית, סין, טאיוואן, יפן, והאיחוד האירופי, לצד מדינות מתפתחות כמו הודו ומדינות המזרח התיכון.

בטקס ההכרזה אמר קים יונג-קוואן, נשיא Samsung Electronics DS Business Strategy, כי "כוחות כלכליים גדולים משקיעים רבות בתעשיות השבבים ומבצעים אינטגרציה של שרשראות האספקה כחלק מהביטחון הלאומי שלהן. לכן יש חשיבות קריטית להמשיך בתוכנית כמתוכנן כדי להבטיח תחרותיות גלובלית."

תגים

דרום קוריאה, יונגין, שבבים, טכנולוגיה מתקדמת, Samsung Electronics, SK hynix, תעשיית השבבים, כלכלה עולמית, רגולציה, ביטחון לאומי, תשתיות

הפוסט דרום קוריאה מזרזת את הקמת מתחם השבבים ביונגין, הבנייה תחל ב-2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום שלישי, הכריזה דרום קוריאה על משטר צבאי לראשונה מאז המעבר לדמוקרטיה בסוף שנות ה-80, אך חזרה בה שעות לאחר מכן בעקבות הצבעה בפרלמנט שהסתיימה ברוב של 190-0 נגד ההכרזה. הנשיא יון סוק יול האשים את מתנגדיו בניסיון להוביל "מרד" ולהחליש את הדמוקרטיה. התמונות מסיאול תיעדו עימותים בין כוחות הביטחון למפגינים, לצד נוכחות חיילים חמושים.

מתיחות פוליטית גוברת
המשטר הצבאי עורר מחלוקת חריפה, כולל ביקורת מתוך מפלגתו של הנשיא. במקביל, מנהיג המפלגה הדמוקרטית, לי ג’אה-מיונג, קרא לאזרחים להגן על הדמוקרטיה. הפרלמנט השתמש בסמכותו לחייב את הנשיא לבטל את ההכרזה, בטענה כי התנאים לחוק צבאי – מצב חירום לאומי – לא התקיימו.

תעשיית השבבים בדרום קוריאה היא אחת מהתעשיות החשובות ביותר בכלכלה ובאסטרטגיה הביטחונית של המדינה. דרום קוריאה מדורגת שלישית בעולם ביכולת ייצור שבבים, ומחזיקה בכ-19% מנתח השוק העולמי. שבבים הם המנוע מאחורי טכנולוגיות מתקדמות רבות, וממלאים תפקיד קריטי במגוון תחומים, כגון אלקטרוניקה צרכנית, תקשורת, מערכות מחשוב, ואולי החשוב מכולם – מערכות ביטחוניות.

השבבים הדרום-קוריאניים משמשים כבסיס למערכות מתקדמות כגון מערכות תקשורת מוצפנות, מכ"מים, הנחיית נשק מדויקת, בינה מלאכותית, וטכנולוגיות מתקדמות נוספות עם יישומים צבאיים ואזרחיים. השפעתם ניכרת במיוחד בתחום הביטחון הלאומי, שם הם מהווים רכיב חיוני בהבטחת יכולת ההגנה של המדינה מפני איומים חיצוניים, במיוחד לאור השכנות המאויימת של דרום קוריאה – צפון קוריאה.

בנוסף לתפקידה המקומי, דרום קוריאה היא שחקנית מרכזית בשרשרת האספקה העולמית של שבבים. חברות דרום-קוריאניות כגון סמסונג ו-SK Hynix הן מובילות עולמיות בייצור שבבי זיכרון, בהם DRAM ו-NAND, המשמשים בכל מערכות המידע המודרניות. שיבושים בייצור או באספקה של שבבים מדרום קוריאה עלולים לגרום להשלכות גלובליות משמעותיות, כולל פגיעה באספקת מחשבים, סמארטפונים, מכוניות, ואפילו מערכות רפואיות מצילות חיים.

אירועים פוליטיים, כמו הכרזת המשטר הצבאי הזמני, עשויים לערער את היציבות הדרושה לתעשיית השבבים הפועלת בתנאים גלובליים תחרותיים מאוד. תגובות השוק לאירועים הפוליטיים – כגון צניחת ערך מטבע הוון בעקבות הכרזת המשטר הצבאי – משקפות את הרגישות של הכלכלה המקומית ושל השותפים הבינלאומיים לכל סימן של חוסר יציבות.

השפעתה של תעשיית השבבים חורגת מעבר לכלכלה. היא מהווה נדבך חשוב באסטרטגיה הביטחונית של ארצות הברית באזור הודו-פסיפיק, בעיקר במאבקה לצמצום התלות בייצור סיני. דרום קוריאה, כשותפה מרכזית של ארצות הברית, תורמת ליכולת של המערב להבטיח את שרשרת האספקה של טכנולוגיות מתקדמות, במיוחד בתחום ההגנה. תוכניות כמו חוק השבבים האמריקני מדגישות את הצורך בשיתוף פעולה עם מדינות כמו דרום קוריאה לשם הרחבת הייצור מחוץ לסין.

למרות חשיבותה הרבה, תעשיית השבבים הקוריאנית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים. המחסור העולמי בשבבים שפרץ במהלך מגפת הקורונה חשף את התלות הרבה ביצרנים קוריאניים ואת הלחץ לשמר רמות ייצור גבוהות. כמו כן, שיבושים פוליטיים – כמו משטר צבאי או משברים מדיניים – עלולים לגרום לחוסר אמון מצד משקיעים ושותפים בינלאומיים, ולפגוע ביכולת של קוריאה לשמור על מעמדה המוביל בתעשייה זו.

בסיכומו של דבר, תעשיית השבבים בדרום קוריאה היא לא רק עמוד תווך כלכלי, אלא גם כלי אסטרטגי חשוב בביסוס מעמדה של המדינה כמעצמה טכנולוגית וביטחונית. כל פגיעה באיזון הפוליטי או הכלכלי במדינה עלולה לערער את המערכת כולה, עם השלכות משמעותיות על הכלכלה העולמית ועל יכולות ההגנה של המדינות השותפות לדרום קוריאה.

הפוסט בעקבות הפעלת המשטר הצבאי וביטולו: תעשיית השבבים בדרום קוריאה – עמוד תווך טכנולוגי ואסטרטגי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות זיכרון כמו סמסונג אלקטרוניקס ו-SK hynix רשמו הכפלה של מכירותיהן בסין במחצית הראשונה של השנה, אך נראה כי המדינה כולה תלויה במידה רבה בסין גם עבור חומרי גלם חיוניים לייצור שבבים, ביניהם סיליקון, גרמניום, גליום ואינדיום, כך עולה מדו"ח של מכון המחקר הכלכלי מעבר לים של Eximbank הדרום קוריאני ב-24 בספטמבר, כפי שצוטט ב-Business Korea.

למרות המאמצים לגוון את שרשראות האספקה, הדו"ח מדגיש את הגידול בתלות של דרום קוריאה בסין עבור חומרי גלם קריטיים לתעשיית השבבים. לדוגמה, חשיבות הסיליקון, מרכיב חיוני בייצור פרוסות סיליקון, הלכה וגברה כאשר התלות בסין עבור חומר זה עלתה מ-68.8% ל-75.4% בשנת 2022.

במקביל, התלות של דרום קוריאה באדמות נדירות, המשמשות בחומרים שוחקים לשבבים, נרשמה כעולה גם היא, כך מציין הדו"ח. התלות בטונגסטן, חומר קריטי להולכה חשמלית בשבבים, עלתה מעט גם היא.

חשוב לציין שמאז אוגוסט שנה שעברה, הממשלה הסינית הטילה מגבלות ייצוא על מינרלים קריטיים, ביניהם גרמניום וגליום, בתגובה לסנקציות הייצוא האמריקניות. על פי הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, סין מייצרת 98% מגליום העולמי ו-60% מגרמניום.

כבר לפני הסנקציות נרשמה עלייה משמעותית בתלות של דרום קוריאה בסין עבור מינרלים קריטיים אלה. Business Korea מציינת כי התלות של דרום קוריאה בגרמניום, המשמש רבות בשבבים מתקדמים, עלתה ב-17.4 נקודות אחוז ל-74.3% בשנת 2022. בנוסף, התלות בגליום ואינדיום עלתה ב-20.5 נקודות אחוז ל-46.7%.

בתרחיש של מגבלות הייצוא של סין על מינרלים קריטיים, שהוטלו באוגוסט ודצמבר בשנה שעברה, לא נרשמה ירידה משמעותית בייצור המקומי על ידי חברות סיניות גדולות, כך מציין הדו"ח. לדוגמה, מתקן ייצור ה-NAND flash של סמסונג בשיאן, סין, הגדיל את חלקו מסך כושר הייצור של החברה מ-29% ב-2021 ל-37% ב-2023, עם תחזיות להגיע ל-40% השנה.

הפוסט דרום קוריאה תלויה במידה רבה בסין לחומרי גלם חיוניים לתעשיית השבבים, כגון סיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.