רשות החדשנות ומפא״ת במשרד הביטחון פרסמו קול קורא להקמת תשתית מחקר, פיתוח וייצור בכמויות קטנות בתחום הפוטוניקה המשולבת. הגוף שייבחר יוכל לקבל מענק של עד 150 מיליון שקל, בשיעור של 55% או 66% מהתקציב המאושר ולמשך שלוש שנים.

התשתית נועדה לשמש קו פיילוט לחברות ישראליות ולמוסדות מחקר המפתחים שבבים פוטוניים. היא תידרש לספק שירותים לאורך מחזור הפיתוח: הגדרת ארכיטקטורה, בחירת חומרים, תכנון וסימולציה, ייצור אבות־טיפוס וסדרות קטנות, אפיון ובדיקות, שילוב עם רכיבים אלקטרוניים, מארזים ותמיכה במעבר לייצור סדרתי.

פוטוניקה משולבת מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים על גבי שבב יחיד. שבבים אלה משמשים בין היתר בתקשורת אופטית, במרכזי נתונים, בחיישנים, במערכות רפואיות וביטחוניות ובציוד המשמש את תעשיית המוליכים למחצה.

אחד הקשיים של חברות ישראליות בתחום הוא הפער שבין יכולות תכנון ומחקר לבין הנגישות לתשתיות ייצור, אינטגרציה, מארזים ובדיקות. חברות נדרשות כיום להשתמש לעיתים קרובות בכמה ספקים בחו״ל, מצב שמאריך את זמן הפיתוח ומגדיל את העלויות והסיכון.

הזוכה בקול הקורא יידרש להקים את התשתית בתוך 18 חודשים לכל היותר. כבר בתוך 12 חודשים ממועד האישור יהיה עליו להתחיל לספק חלק משירותי המחקר והפיתוח, גם אם הקמת הקו עדיין לא הושלמה. בסיום תקופת התמיכה אמורה התשתית לפעול כחברת שירותי מו״פ למטרות רווח.

״ישראל מחזיקה ביתרונות משמעותיים במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך כדי להמשיך ולהוביל נדרשות גם תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות״, אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות. לדבריו, התשתית אמורה לקצר את הדרך מפיתוח למוצר ולהפחית חסמים טכנולוגיים.

ראש מפא״ת, תא״ל במילואים ד״ר דני גולד, אמר כי הפוטוניקה המשולבת מאפשרת לפתח מערכות בעלות ביצועים גבוהים למגוון יישומים, וכי המהלך נועד לבסס יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון.

הקול הקורא מיועד לתאגיד תעשייתי יחיד או לקבוצת משתמשים. המבקשים יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית ועסקית, מודל מימון משלים, מקורות הכנסה עתידיים ותוכנית להנגשת התשתית לחברות ולחוקרים. המועד האחרון להגשת בקשות הוא 8 באוקטובר 2026 בשעה 12:00. רשות החדשנות תקיים ב־23 ביולי וובינר להצגת התוכנית ולמענה על שאלות.

הפוסט רשות החדשנות ומפא״ת מציעות עד 150 מיליון שקל להקמת קו פיילוט לשבבים פוטוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מעדכנת את תנאי קרן ההזנק ומגדילה את היקף המימון הממשלתי לחברות דיפטק בשלבי Pre-Seed ו־Seed. במסגרת המתווה החדש תעלה תקרת השתתפות הרשות בחברת Pre-Seed מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, ואילו בשלב ה־Seed תעלה התקרה מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל.

המהלך נועד להתאים את הקרן לעלייה בהיקף סבבי הגיוס המוקדמים ולהתארכות תהליכי גיוס ההון. בחברות דיפטק, ובהן חברות שבבים, פוטוניקה, מחשוב קוונטי, חומרים מתקדמים וביוטכנולוגיה, נדרשת לעיתים השקעה גבוהה עוד לפני הגעה למוצר או להכנסות, בשל עלויות המחקר, כוח האדם, הייצור והציוד.

המימון של רשות החדשנות הוא מימון לא מדלל: המדינה אינה מקבלת מניות בחברה בתמורה למענק. עם זאת, חברות שמגיעות להכנסות נדרשות בדרך כלל להחזיר את המענק באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי הרשות.

עד 6.6 מיליון שקל לחברות באוכלוסיות ובאזורים מועדפים

לחברות הפועלות באזורי עדיפות לאומית א’, או לחברות המובלות בידי יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בתעשיית ההייטק, תוגדל התקרה אף יותר. חברות אלה יוכלו לקבל עד 2.2 מיליון שקל בשלב ה־Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל בשלב ה־Seed.

תקרת השתתפות הרשות בסבב A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

קרן ההזנק משתתפת בסבבי השקעה פרטיים בשיעורים משתנים: עד 60% מהסבב בשלב ה־Pre-Seed, עד 50% בשלב ה־Seed ועד 30% בסבב A. יתרת הסכום צריכה להגיע ממשקיעים פרטיים.

במקביל להגדלת המענקים, רשות החדשנות מרחיבה גם את גודל סבבי ההשקעה שבהם היא מוכנה להשתתף. תקרת סבב Pre-Seed הזכאי לתמיכה תעלה ל־6 מיליון שקל. בשלב ה־Seed תעלה תקרת הסבב מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל.

השינוי עשוי להיות משמעותי במיוחד לחברות חומרה ושבבים, שלעיתים מתקשות להתאים למסלולי תמיכה שנבנו סביב חברות תוכנה. חברות אלה נדרשות לממן תכנון שבבים, רישיונות לכלי פיתוח, ייצור אבות־טיפוס, בדיקות ומארזים עוד לפני שניתן להציג מוצר מסחרי.

שישה חודשים להשלמת הגיוס

הרשות משנה גם את מנגנון השלמת הסבב. בעת הגשת הבקשה יצטרכו החברות להציג מזכר הבנות המתייחס ללפחות 15% מסכום ההשקעה המבוקש. לאחר קבלת האישור יינתנו להן עד שישה חודשים לגייס את יתרת ההון הפרטי.

המנגנון נועד לאפשר לחברות להשתמש באישור המימון של הרשות ככלי להשלמת הגיוס מול משקיעים. בתקופה שבה משקיעים מבצעים בדיקות ממושכות יותר ומעדיפים לצמצם סיכונים, התחייבות מצד רשות החדשנות עשויה לסייע לחברה לצרף משקיעים נוספים.

“בשנים האחרונות אנו רואים שינוי באופן שבו מתבצעים גיוסי הון בשלבים מוקדמים. חברות זקוקות לסכומים גדולים יותר בסבבים מוקדמים, בין היתר בשל מורכבות האתגרים הטכנולוגיים”, אמר מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין. לדבריו, עדכון הקרן נועד לאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה מעמדה חזקה יותר.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מסרה כי הרחבת הקרן נועדה לתת לחברות צעירות את המשאבים הדרושים לפיתוח טכנולוגיות עמוקות ולמשיכת השקעות המשך.

קרן ההזנק היא אחד ממסלולי המימון המרכזיים של רשות החדשנות לחברות צעירות. המודל משלב כסף ציבורי והון פרטי, במטרה להפחית את הסיכון למשקיעים בתחומים שבהם הפיתוח ממושך, יקר ובעל רמת אי־ודאות גבוהה.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את מענקי קרן ההזנק: עד 6 מיליון שקל לחברות Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון מפרסמות קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. המהלך נועד לצמצם פער מרכזי בתעשיית הדיפטק והשבבים בישראל: הפער בין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין גישה מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות.

פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי שבב אחד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. במקום להעביר ולעבד מידע רק באמצעות אותות חשמליים, שבבים פוטוניים עושים שימוש באור. היתרון הפוטנציאלי הוא מהירות גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, מיזעור, אמינות גבוהה ויכולת להשתלב במערכות תקשורת, מרכזי נתונים, חישה, עיבוד מידע ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.

מתכנון וסימולציה עד אבטיפוס

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות. הגופים שיגישו הצעות יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מודל הפעלה, מבנה שיתופי פעולה ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים מהתעשייה ומהאקדמיה. התשתית שתיבחר אמורה לספק מעטפת מלאה: תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או מחוץ לה.

לפי תנאי המהלך, תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים. בתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ, עוד לפני השלמתה המלאה. הדרישה הזאת חשובה במיוחד בתחום שבו זמני סבב ארוכים ועלויות ייצור גבוהות עלולים לעכב חברות צעירות כבר בשלבים מוקדמים.

התמיכה תינתן במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות. המענק יכסה 55% או 66% מהתקציב, למשך שלוש שנים. לאחר מכן צפויה התשתית לפעול כחברת שירותי מו"פ למטרות רווח.

פער תשתיתי בתעשיית הדיפטק

המשמעות המעשית של המהלך היא לא רק תמיכה במחקר, אלא ניסיון לבנות שכבת תשתית משותפת לתעשייה. חברות בתחום השבבים הפוטוניים זקוקות לגישה לתהליכי ייצור, ציוד בדיקה, יכולות אריזה ואינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. ללא תשתית כזאת, גם רעיון מוצלח או תכנון מתקדם עלולים להיתקע בשלב שבין הוכחת היתכנות למוצר מסחרי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי פוטוניקה משולבת צפויה להיות אחת מטכנולוגיות הליבה של תעשיית השבבים בשנים הקרובות. לדבריו, לישראל יש יתרונות במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך נדרשות תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות.

תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר כי פוטוניקה משולבת פותחת אפשרויות לפיתוח מערכות מתקדמות בעלות ביצועים גבוהים, וכי שיתוף הפעולה נועד לחזק יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון לאורך שנים.

תחום אסטרטגי בתעשיית השבבים

ההשקעה מגיעה בתקופה שבה תעשיית השבבים העולמית מחפשת פתרונות חדשים למגבלות ההספק, החום ורוחב הפס של מערכות מחשוב מתקדמות. פוטוניקה משולבת אינה מחליפה את כל עולם המוליכים למחצה, אך היא הופכת לרכיב חשוב יותר במערכות תקשורת מהירות, בחיבורים בין שבבים, במרכזי נתונים ובחישה מתקדמת.

עבור ישראל, המהלך יכול לסייע בבניית חוליה חסרה בין אקדמיה, סטארט־אפים ותעשייה. אם התשתית שתיבחר אכן תהיה נגישה, מהירה ובעלת סטנדרטים תעשייתיים, היא עשויה לקצר את הדרך של חברות ישראליות משלב התכנון לשבב עובד, ולהפחית את התלות בגישה נקודתית ויקרה לתשתיות מחוץ לישראל.

הפוסט רשות החדשנות ומפא"ת ישקיעו עד 150 מיליון שקל בתשתית לשבבים פוטוניים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר חמש שנים בתפקיד, הודיע היום מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, על כוונתו לסיים את כהונתו בחודשים הקרובים, לאחר תקופת מעבר מסודרת שתבטיח המשכיות מלאה של פעילות הרשות ורציפות ניהולית.

במהלך כהונתו הובילה רשות החדשנות שורת מהלכים אסטרטגיים שנועדו להבטיח את התחרותיות של ההייטק הישראלי מול מדינות אחרות ולהבטיח שיישאר בהובלת החדשנות העולמית. תעשיית ההייטק מהווה כיום כחמישית מהתוצר הלאומי, אחראית לכ 60% מהייצוא ומעסיקה מאות אלפי עובדים בישראל באופן ישיר ועקיף.

בתקופת כהונתו של בין הרחיבה רשות החדשנות באופן משמעותי את היקף ההשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, בתשתיות מחקר ופיתוח ובתחומי טכנולוגיה אסטרטגיים. בין היתר הושקו קרן ההזנק, קרן יוזמה החדשה וקרן המחקר היישומי, שנועדו לאפשר ליזמים ולחברות טכנולוגיה ישראליות להמשיך לצמוח גם בתקופות של האטה ואי ודאות בשווקים הגלובליים.

במקביל, פעלה הרשות להציב את תחומי הדיפטק והבינה המלאכותית בליבת האסטרטגיה הלאומית של ישראל, תוך השקעה בתשתיות מו"פ מתקדמות ובבניית דור חדש של חברות טכנולוגיה מובילות. לצד זאת, הובילה הרשות מהלך רחב להרחבת פעילות החדשנות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית באמצעות הקמת רשת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ, והעמיקה את שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל עם מדינות, תאגידים וגופי מחקר מובילים בעולם.

תקופת כהונתו של בין התאפיינה בהתמודדות עם אתגרים חסרי תקדים, בהם משבר הקורונה, ההאטה הגלובלית בענף הטכנולוגיה, חוסר הוודאות הכלכלי בעולם והשלכות מלחמת "חרבות ברזל" על המשק הישראלי. בתקופות אלה פעלה רשות החדשנות לשימור חוסנו של ההייטק הישראלי, לעידוד השקעות, לסיוע לחברות ולשמירה על מעמדה הבינלאומי של ישראל כמרכז חדשנות מוביל.

במהלך השנים האחרונות הובילה הרשות גם תהליכים משמעותיים להרחבת ההון האנושי בהייטק, לקידום חדשנות במגזר הציבורי ולחיזוק הקשר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, מתוך תפיסה הרואה בחדשנות תשתית אסטרטגית לצמיחה כלכלית, לחוסן לאומי וליתרונה היחסי של ישראל בעולם.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "לאחר חמש שנים אינטנסיביות ומלאות עשייה, החלטתי כי זה הזמן הנכון עבורי לסיים את התפקיד. הייתה לי זכות גדולה להוביל את רשות החדשנות בתקופה מאתגרת ומשמעותית עבור מדינת ישראל וההייטק הישראלי. אני מסיים את תפקידי בתקופה שבה ההייטק הישראלי מפגין יציבות, עוצמה ויכולת התאוששות גם בתנאי אי ודאות מורכבים ונמצא בעמדה טובה להתמודד עם אתגרי והזדמנויות השנים הקרובות. יחד עם עובדי הרשות, משרדי הממשלה, היזמים, המשקיעים וחברות הטכנולוגיה, פעלנו לחיזוק מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי ולהבטחת המשך מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. אני גאה במיוחד בכך שבשנים האחרונות הצלחנו להניח תשתיות משמעותיות שימשיכו ללוות את הכלכלה הישראלית גם בעתיד, בתחומי הבינה המלאכותית, הדיפטק, והחדשנות בכלל."

מועצת הרשות צפויה למנות בתקופה הקרובה ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל הרשות. הועדה תפרסם הליך פומבי להגשת מועמדויות. במסגרת ההליך ייבחנו מועמדים בעלי ניסיון ניהולי בכיר בתעשיית ההייטק, היכרות מעמיקה עם עולמות החדשנות, הטכנולוגיה והכלכלה הישראלית, ניסיון בהובלת ארגונים משמעותיים ויכולת להוביל תהליכים אסטרטגיים בזירה המקומית והבינלאומית.

במהלך החודשים הקרובים ימשיך דרור בין למלא את תפקידו באופן מלא וללוות את תהליך המעבר בצורה מסודרת, במטרה להבטיח רציפות ניהולית, יציבות והמשך קידום פעילות רשות החדשנות לטובת ההייטק הישראלי.

הפוסט לאחר חמש שנות כהונה, מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הודיע על סיום תפקידו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל רשות החדשנות בירך על תוכניות אנבידיה להקים קמפוס מו"פ חדש בצפון ישראל, והדגיש את תרומת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית

"אני שמח מאוד לשמוע על כוונתה של אנבידיה להרחיב את פעילות המו"פ שלה בצפון ישראל. מאז רכשה את מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 7 מיליארד דולר, אנבידיה העמיקה את נוכחותה בישראל – הקימה מחשב־על בשנת 2023 ורכשה שתי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הבינה המלאכותית בשנת 2024. הקמפוס החדש בצפון מבטא מחויבות עמוקה וארוכת טווח לאקוסיסטם ההייטק הישראלי. כך כתב מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בפוסט בפייסבוק.

אנבידיה נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, ומפתחת את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם. מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מעסיק כ־15% מכוח האדם הגלובלי של החברה, ועל פי דיווחים מסוימים תורם כ־25% מהכנסותיה.

אנו מאחלים לאנבידיה הצלחה רבה בשלב החדש הזה של פעילותה.

ברמה הרחבה יותר, אנו רואים עניין הולך וגובר מצד משקיעים ותאגידים רב־לאומיים בזירת ההייטק התוססת של ישראל.
במהלך השנתיים האחרונות חלה ירידה בסיכונים ביטחוניים, והטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את יתרונה הברור.

בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר שמעצבת מחדש את כל המגזרים בעולם, וישראל נמצאת בחזית המרוץ הזה – משבבים, דרך תשתיות תוכנה ומודלים בסיסיים ועד יישומים.
ברשות החדשנות, המשימה שלנו היא לוודא שישראל תמשיך להוביל את העולם."

אם תרצה גרסת אמפמ לפוסט או כתבה נלווית – אשמח להכין.

הפוסט דרור בין: "הרחבת אנבידיה בצפון – הבעת אמון עמוקה בהייטק הישראלי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לדברי בין, מצב תעשיית ההייטק היה מדאיג כבר לפני ה-7 באוקטובר כתוצאה משילוב בין משבר כלכלי עולמי להפיכה המשטרית בישראל. כתוצאה מכך צנחה כמות החברות החדשות שקמו בישראל בשנת 2021 ל- 728 חברות חדשות ורק 633 חברות בשנת 2022 (לעומת  1032 חברות בשנת 2019 ו-1181 חברות בשנת 2017).

מגמה מדאיגה נוספת היא המנעות משקיעים זרים רבים (המייצגים כ-80% מההון המושקע בתעשיית ההייטק המקומית) להשקיע בישראל דבר שהביא לירידה דרסטית בסך ההשקעות בהייטק הישראלי . בעוד שבשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 הסתכמו ההשקעות בתעשיית ההייטק ב-13.3 מילארד דולר הרי שבשנת 2023 היו סך ההשקעות בשלושת הרבעונים הראשונים כ- 4.8 מילארד דולר בלבד. ירידה של 64% !!! בתוך שנה אחת. כמו כן למעלה מ-50% מהחברות החדשות נרשמו בחו"ל.

לסיום דבריו הציג מנכ"ל הרשות נתונים העוסקים בעתיד חברות ההייטק הצעירות וציין כי למעלה מ-50% מהחברות הצעירות מאמינות בסבירות גבוהה מאד או בסבירות גבוהה כי לא תצלחנה לגייס סבב נוסף של מימון כספי ואילו קרוב ל30% מהחברות מאמינות בסבירות גבוהה או גבוהה מאד כי הסבב הבא יתרחש בשווי נמוך מהשווי הנוכחי.

כדי להתמודד עם המצב הקשה החליטה רשות החדשנות להשיק ערוץ אישורים מהיר לו הוקצו 400 מיליון ש"ח כולל מימון פרטי. הכסף מיועד בעיקר להצלתן של חברות עם נכסים טכנולוגים ועסקיים בעלי אופק שרידות קצר ( פחות מ-6 חודשים). קרן החירום המיוחדת נפתחה להשקעות ב1- בנובמבר ומיועדת לחברות שיגישו בקשה לקבלת מימון מיוחד עד ל-1 בפברואר, 2024. המימון המיוחד יאפשר לחברות  שרידות של מעל 9 חודשים.

הפוסט מנכ"ל רשות החדשנות: למעלה מ-50% מחברות ה- Early Stage לא ישרדו תוך 6 חוד' ללא מימון נוסף הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מושב הנעילה נפתח בקוקטייל חגיגי שנערך באולם הארועים של ביתן 10 ב"אקספו תל אביב" בנוכחות מנהלים ובכירים רבים מצמרת התעשיה בישראל. בין הבכירים שנכחו בארוע יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, בילי הרבויה, מנכ"ל אמזון ישראל (לשעבר אנפורנה לאבס), שלומית וייס, מי ששימשה עד לאחרונה כסמנכ"לית הפיתוח של חברת אנבידיה (לשעבר מלאנוקס),  רותי אדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל, איליה סטולוב, מנכ"ל מרכז הפיתוח של וינבונד בישראל , דן וילנסקי, לשעבר מנכ"ל קרן BIRD ויו"ר חברת אפלייד מטיראלס בישראל ויונתן ונד, מנכ"ל מיקרון ישראל לשעבר. גם נציגים רבים של קרנות הון הסיכון נכחו במקום בינהם דדה גולדשמיט מנכ"ל קרן  Samsung Catalyst Fund , אורי קירשנר, מנכ"ל קרן ההשקעות של סמסונג ישראל, גרי גנות, שותף בקרן ג'נסיס, דני סטאר, מקרן TDJ Pitango והמשקיע הפרטי הידוע, אביגדור וילנץ.

אורח הכבוד שגם פתח את הארוע בדברי ברכה, היה דרור בין, המנכ"ל הנכנס של רשות החדשנות. באחת מהופעותיו הפומביות הראשונות מאז נכנס לתפקידו, ברך את באי הכנס ואמר בין השאר: "כמי שבא מתעשיית ההייטק אני מודע לחשיבותה של תעשיית השבבים  ולמקומה החיוני בתעשיית הטכנולוגיה העולמית בכלל ובתעשיית ההייטק בישראל בפרט. זו גם הסיבה שמצאתי לנכון להשתתף בכנס זה ואני מאחל לכם המשך צמיחה והתפתחות גם בשנים הבאות".

בהמשך הארוע נערך טקס הענקת אותות Global Industry Leader  לארבעה דמיות אשר השפיעו על תעשית השבבים הגלובלית והמקומית. כמו כן נאמו בארוע, אקסל פישר, סגן נשיא סמסונג סמיקונדקטור (בהרצאה מוקלטת בה התנצל כי לא יכול היה להגיע השנה לישראל בגלל מגבלות הקורונה)  ופרופסור מאיר פדר, שהיה בין מקימי אמימון וסיפר על הטכנולוגיה שזיכתה אותו ואת חבריו להקמת החברה בפרס האוסקר על פיתוח טכנולוגיה מהותית שהשפיעה על תעשיית הקולנוע העולמית.

הפוסט ראשי תעשיית ההייטק השתתפו ב ChipEx2021 הופיע לראשונה ב-Chiportal.