צעד זה מסמל את המגמה העולמית שבה ההון הפיננסי הנובע ממקורות אנרגיה מסורתיים כמו נפט מופנה לטובת תשתיות ידע וטכנולוגיה עתידית בהיקפים חסרי תקדים.

בדומה למדינות מפרץ נוספות, אבו דאבי מכוונת לעידן הפוסט-נפט ומבינה כי המשאב היקר ביותר של העשורים הבאים הוא דאטה (נתונים) ויכולת פיתוח אלגוריתמי לשם שימוש במערכות בינה מלאכותית. איחוד האמירויות משקיעה מיליארדי דולרים בבניית תשתית AI ובגיוס מוחות מובילים, כאשר TII הוא ספינת הדגל של מאמץ לאומי זה.

פתיחת השלוחה בחיפה אינה מקרית. היא משקפת הכרה אמירתית בעומק הידע והמומחיות הישראלית בתחום המיקרואלקטרוניקה, מדעי הנתונים והבינה המלאכותית. חיפה, כמרכז טכנולוגי שוקק וכביתם של מוסדות אקדמיים מובילים כמו הטכניון, מהווה קרקע פורייה לשיתוף פעולה טכנולוגי ממין זה. המרכז נפתח כבר בינואר 2024 אבל פעל בשקט יחסי בתקופת מלחמת שביעי באוקטובר. כעת אנחנו חושפים אותו לידעת הציבור.  

לצורך הובלת השלוחה, בחר מכון TII בדמות בולטת ועתירת ניסיון בתעשיית ההיי-טק העולמית: יואל מארק, לשעבר בכירה בחברות ענק כמו גוגל, יבמ, אמזון ויאהו. מינויה של מארק כחוקרת בכירה מעיד על כוונתם הרצינית של האמירתים לייצר פריצות דרך משמעותיות, תוך מינוף הניסיון המצטבר שלה בניהול מחקר ופיתוח בקנה מידה גלובלי.

כדי לחבר את הפעילות הישראלית לזירה הגלובלית, נודע כי ד"ר מארק צפויה להשתתף בכינוס ה Web Conference 2026  שיתקיים בדובאי, איחוד האמירויות, בין התאריכים 13–17 באפריל, 2026. השתתפותה בכנס זה, הנחשב לאחד האירועים החשובים בעולם האינטרנט והטכנולוגיה, ממצבת את השלוחה החיפאית של TII כחלק אינטגרלי מפסגת החדשנות העולמית, בהובלת איחוד האמירויות.

ההחלטה של אבו דאבי, אחת ממעצמות האנרגיה הגדולות בעולם, להשקיע באופן ישיר בהקמת מרכז מחקר בלב "עמק הסיליקון" הישראלי, היא הצהרה ברורה: היתרון הכלכלי של המאה ה-21 אינו נמצא יותר במי ששולט בברז הנפט, אלא במי שמוביל את פיתוח הקוד והאלגוריתם. המהלך לא רק מעמיק את קשרי השלום בין המדינות אלא גם מעניק גושפנקה למובילותה של ישראל בזירת ה-AI העולמית, וממקם את חיפה כנקודה קריטית על המפה החדשה של החדשנות הטכנולוגית העולמית.

מטרת TII היא להיכנס בצורה משמעותית לשוק הישראלי ולשאוב ממקורות הידע המקומיים כדי להבטיח את עתידה הכלכלי של אבו דאבי בעידן הדיגיטלי.

הפוסט איחוד האמיריות: ממירים נפט בטכנולוגיה – מכון מחקר בבעלות איחוד האמירויות פועל בחיפה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר יואל מארק, נולדה וגדלה בצרפת, לאחר עלייתה לארץ השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בטכניון והצטרפה למרכז המדעי של יבמ בחיפה שם עסקה בבניית אחד ממנועי החיפוש הראשונים של-IBM, אחרי 17 שנה ביבמ הפכה למהנדסת הראשונה שנשכרה לעבודה ע"י חברת גוגל בישראל והקימה כאן את מרכז הפיתוח הראשון של גוגל בו ניהלה את הצוות שפיתח את Google Suggest (תכונת ההשלמה האוטומטית של שאילתות) שהושק ב-2008 ב-google.com ו-youtube.com.  בשנת 2009 עברה לחברת יהו (Yahoo!) שם היתה אחראית על פיתוח תכונות חדשות עבור Yahoo! Mail and Yahoo! Answers . מאוחר יותר קודמה להיות סגנית נשיאה ומנהלת המחקר של Yahoo . החל משנת 2017היא משמשת כסגנית נשיא בחברת אמזון ואחראית על צוות המחקר של   .Alexa Shopping

ד"ר איה סופר, החלה את הקריירה שלה בהייטק כמהנדסת תוכנה בחברת אלסינט. אחר כך עבר למרילנד ארה"ב שם השלימה את לימודיה לתואר שני ודוקטורט. לאחר תקופת עבודה קצרה ב- NASA הצטרפה כאשת סגל לאונב' מרילנד. בשנת 1998 עבדה במסגרת הטכניון על מחקר שעסק באיחזור וידאו לפי מערכות תוכן. החל משנת 1999 היא עובדת במרכז המדעי של יבמ בחיפה. לאחר שהצטרפה ליבמ עסקה בניתוח בסיסי נתונים ומשנת 2018 היא מתמקדת במחקר בתחום הבינה המלאכותית. כסגנית נשיא לתחום הבינה המלאכותית של יבמ היא משמת כמודל להשראה עבור מאות מדעני IBM ברחבי העולם ועוזרת לעצב את הרעיונות שלהם לטכנולוגיית AI חדשה שיכולה להביא ערך מדעי ומסחרי. בשנת 2021 התמנתה בנוסף לתפקידה המקצועי גם כמנהלת המרכז המדעי של יבמ בחיפה.

רחלי גנות, נולדה וגדלה בבית חרדי בבני ברק. להבדיל מבנות רבות בגילה ובסביבתה החליטה ללמד הנדסת מחשבים והשלימה תואר במדעי המחשב ומתימטיקה באונב' בר אילן. לאחר סיום לימודיה בשנת 2000 הצטרפה כמהנדסת וריפיקציה לחברת השבבים Mindspeed. בין השנים 2003-2007 עבדה כמהנדסת וריפיקציה במספר חברות נוספות. בשנת 2007 החליטה להקים את חברת Rachip המעסיקה נשים חרדיות . כיום מעסיקה החברה כ-170 מומחים [מתוכם 70% נשים חרדיות] ועד כה היתה שותפה בפיתוח של כ-200 שבבים שונים לחברות בינלאומיות. בשנת 2015 היתה רחלי שותפה להקמת חממה טכנולוגית ליזמים חרדים.

עינת זינגר דן , היא מייסדת ומנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי . גוף שהוקם כשותפות בין 500 ארגונים כולל חברות מסחריות מובילות, ארגונים חברתיים, אקדמיים, פילנתרופיים ומשרדי ממשלה על מנת לייצר השפעה אמיתית בסדר היום החברתי-כלכלי.

במסגרת תפקידה הובילה עינת ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה (לצד פרופ' קרנית פלוג – ס' נשיא המכון ודפנה אבירם ניצן – מנהלת המרכז לכלכלה וחברה) את המהלך הלאומי להעלאת הפריון וצמיחה מכלילה. עם פרוץ משבר הקורונה הובילה את הקמת מינהלת המעסיקים הלאומית יחד עם זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים.

עינת מעורבת ביוזמות חברתיות מגוונות בינהן יזמה ביחד עם יואל חשין (יו"ר)  את הקמת Business Roundtable הישראלי בהשתתפות 100  מנכ"לי החברות הגדולות בישראל ובהם  הפורום מקביל בפעילותו ל- Business Roundtable  האמריקאי.

במפגש הסיליקון קלאב שיערך בDTECH – – המכון הטכנולוגי החדש להכשרת צעירי הדרוזים להייטק, יתארחו בנוסף לארבעת הנשים המרשימות הנ"ל גם אלוף ראסן עליאן, לשעבר מפקד גולני וכיום מתאם הפעולות בשטחים, אורי תדמור, סגן נשיא חברת KLA העולמית ונשיא KLA ישראל ורן בר, לשעבר מנכ"ל משרד הכלכלה וכיום מנכ"ל DTECH  – המכון להעצמת הדרוזים להייטק. את המפגש ינחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר הסיליקון קלאב. להרשמה לחצו כאן

הפוסט <strong>ארבע מנהלות פורצות דרך ישתתפו במפגש הסיליקון קלאב</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.