על פי הודעת התביעה הפדרלית הבלגית, חמישה אנשים נחשדים בשוחד ובארגון פשעים בפרק חקירת שחיתות בקישור לחברת Huawei. ארבעה מהם נחשדים בעבירות של שחיתות פעילה וארגון פשעים, בעוד שהנאשמים החמישי מואשם בהלבנת הון. בניגוד לנאשמים האחרים, האדם האחרון שוחרר בתנאים, אך לארבעת החשודים האחרים הונפק צו מעצר.

החקירה, שהתעצמה בעקבות חשדות לשוחד על ידי לוביסטים של Huawei, כללה ביצוע חיפושים במשרדי הפרלמנט האירופי בבריסל ביום שני, וכן במשרדי Huawei במרכז בבריסל. כמו כן, נערכו חיפושים ב-21 בתים ברחבי בריסל, אזורי פלנדריה וולוניה, ובפורטוגל.

ב-13 במרץ נחסמו שני משרדים בבריסל, אחד ששייך לעוזריו של מרקו פלקונה (איטליה/ EPP), ואחד של אדם מושתאר, עוזרו של ניקולה מינצ'ב (בולגריה/ Renew Europe). מאז, מרקו פלקונה הוציא הצהרה בה נאמר כי המשרד ששויך לעוזריו חזר לסדרו, אך הוא מציין כי נבחנת האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים בגין נזק למוניטין בעקבות האירועים האחרונים.

המשטרה כבר חיפשה את משרדי Huawei במרכז בבריסל, כאשר החקירה עלתה בעקבות דיווחים בתקשורת, בין היתר מהעיתון Le Soir, שטען כי לוביסטים העובדים עבור החברה הסינית חשודים בשוחד חברי הפרלמנט האירופי, במטרה לקדם את המדיניות המסחרית של Huawei באירופה.

Huawei הגיבה לטענות והדגישה כי היא מתייחסת להאשמות ברצינות רבה, ותודיע בהקדם למבצעי החקירה על מנת לספק מידע רלוונטי. משרד התביעה הבלגי מציין כי הוא סבור כי שורשי השחיתות החלו כבר בשנת 2021.

החקירה מגיעה בתקופה בה סוגיות של שחיתות והליכים משפטיים במוסדות האירופיים נמצאים במוקד הציבורי, והאירוע עלול להשפיע על תדמית הפרלמנט האירופי במישור הבינלאומי. במסגרת ההליכים, נאספו ראיות נוספות במשרדים ובבתי הנחשדים, והחקירה צפויה להמשיך בעקביות על מנת להאיר את כל ההיבטים של המקרה.

בינתיים, הפרלמנט האירופי הגיב באופן מיידי על ידי איסור זמני על כניסת לוביסטים של Huawei למתחם הפרלמנט, כהנחיה מונעת בהתאם לכללי האבטחה הקפדניים של הארגון. האירועים הללו מדגישים את הצורך בהמשך פיקוח ובקרה על השפעתם של גורמים חיצוניים על תהליכים פוליטיים ומשפטיים באירופה.

הפוסט חמישה נאשמים בחקירת שחיתות בפרלמנט האירופי בעקבות חשד לשוחד מטעם Huawei הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשויות האיחוד האירופי וקהילת הבינה המלאכותית הביעו דאגה מהגבלות ייצוא חדשות של ארצות הברית, אשר יחולו על רוב מדינות האיחוד האירופי ועלולות להפריע לתכניות לפיתוח מודלים של בינה מלאכותית באמצעות סופר-מחשבים אירופיים.

נציבי האיחוד האירופי, הנה וירקונן ומרוש שפצ'וביץ', הביעו את עמדתם לאחר שהממשל של הנשיא ביידן הודיע על המגבלות, שיחולו על 17 ממדינות האיחוד האירופי.

לדבריהם, "אנו מאמינים שזה גם באינטרס הכלכלי והביטחוני של ארצות הברית שהאיחוד האירופי ירכוש שבבי AI מתקדמים מארצות הברית ללא הגבלות".

עוד הוסיפו, "יש לראות באיחוד האירופי הזדמנות כלכלית עבור ארצות הברית, ולא סיכון ביטחוני. אנו בטוחים שנוכל למצוא דרך לשמור על שרשרת אספקה טרנס-אטלנטית בטוחה לטכנולוגיות AI ולסופר-מחשבים".

הסבר הממשל האמריקאי

הממשל האמריקאי ציין כי קיבל את ההחלטה על מנת לוודא שטכנולוגיה אמריקנית "תומכת בשימוש גלובלי בבינה מלאכותית וכדי למנוע מגורמים עוינים לנצל את הטכנולוגיות המתקדמות".

18 מדינות נבחרו כ"שותפות ובעלות ברית" אשר אליהן לא יחולו המגבלות, כולל בריטניה, נורבגיה ועשר מדינות מהאיחוד האירופי כמו בלגיה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, ספרד ושוודיה.

לעומת זאת, שאר המדינות יוגבלו בכמות שבבי ה-GPU שהן יכולות לייבא מארצות הברית. שבבים אלו חיוניים למחשבי על גדולים המאפשרים פיתוח והדרכה של מודלים של AI, כמו "מפעלי ה-AI" המתוכננים באיחוד האירופי.

לדברי דובר הנציבות האירופית, תומאס רנייה, "המגבלות עלולות להשפיע על הפעלת יכולות מחשבי העל הקיימות והמתוכננות במדינות מסוימות באיחוד האירופי ובחברותיהן".

הוא הוסיף כי בימים הקרובים תיערך התייעצות עם מדינות האיחוד והתעשייה על מנת לאסוף מידע ולהעריך את ההשפעה.

תלות בשבבים אמריקניים

מדינות כמו לוקסמבורג, צ'כיה, בולגריה, סלובניה ופורטוגל, שבהן ממוקמים מחשבי על של האיחוד האירופי, אינן נחשבות לשותפים מועדפים. בנוסף, גם ביוון, פולין והונגריה, שבהן מתוכננים סופר-מחשבים חדשים, יחולו המגבלות. איגוד DigitalEurope קורא להקמת מועצה מיוחדת לטכנולוגיות קריטיות ולשימושים כפולים בין האיחוד האירופי לארצות הברית על מנת להבטיח שהאיחוד יישאר בעל ברית כלכלי אמין.

פיליפ נוטון, מייסד חברת SiPearl, ציין כי יש צורך דחוף בפיתוח GPU אירופי עצמאי ובמעבר לתוכנות חלופיות כמו CUDA של NVIDIA, אשר קושרת את החוקרים לשבביה.

הפוסט מגבלות ייצוא על שבבי AI מארצות הברית מעוררות דאגה באיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסטלציית רב-מסלולית של כ-300 לוויינים, שתספק תקשורת עמידה, מאובטחת ומהירה לממשלות האיחוד האירופי, לחברות אירופאיות ולאזרחים, תוצב במסלול לאחר אישורם של שני חוזים מרכזיים היום בבריסל.

קונסטלציית IRIS² – ראשי תיבות של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite – תכלול מאות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) וכן לוויינים נוספים במסלול בינוני סביב כדור הארץ (MEO). שילוב הלוויינים במסלולים השונים יאפשר לקונסטלציה לספק תקשורת מאובטחת ומהירה, ולהישאר מחוברת באופן רציף מבלי צורך באלפי לוויינים נוספים. בנוסף, תפותח שכבה נוספת במסלול נמוך שתספק שירותים נוספים.

הקונסטלציה, שתשוגר באמצעות טילים אירופאיים, תקדם את האוטונומיה, העמידות והתחרותיות של אירופה. היא תבטיח גישה רציפה לשירותי תקשורת מאובטחים עבור ממשלות ותספק שירותים מסחריים מתקדמים. IRIS² מהווה המשך לפרויקטים אחרים של סוכנות החלל האירופית (ESA) עבור האיחוד האירופי, כמו קופרניקוס – תוכנית תצפית על כדור הארץ הגדולה בעולם, וגאלילאו – מערכת הניווט הלוויינית המדויקת ביותר לאזרחים. כתוכנית הדגל השלישית של האיחוד האירופי בתחום החלל, IRIS² תהווה נכס אסטרטגי עבור האיחוד ותתמוך בריבונותו.

שיגור הקונסטלציה יתבצע באמצעות טילים אירופיים ויחזק את האוטונומיה, העמידות והתחרותיות של אירופה. IRIS² תבטיח גישה רציפה לשירותי תקשורת מאובטחים עבור ממשלות ותספק שירותים מסחריים מתקדמים. הפרויקט מהווה המשך לפרויקטים נוספים של ESA עבור האיחוד האירופי, כולל קופרניקוס, תוכנית התצפית הגדולה בעולם על כדור הארץ, וגאלילאו, מערכת הניווט הלוויינית המדויקת ביותר לאזרחים.

חוזים חדשים לפיתוח IRIS²

סוכנות החלל האירופית (ESA) תומכת בפיתוח IRIS² באמצעות חוזה שותפות עם קונסורציום תעשייתי בשם SpaceRISE, שנבחר על ידי הנציבות האירופית. החוזה, שנחתם ל-12 שנים, כולל שיתוף פעולה בין ESA, הנציבות האירופית וחברות מובילות בתעשיית הלוויינים כמו SES, Eutelsat, ו-Hispasat.

החוזה הכולל נאמד בעלות של 10.6 מיליארד אירו, שימומנו כך:

• 6 מיליארד אירו ממימון האיחוד האירופי.
• 550 מיליון אירו מ-ESA.
• מעל 4 מיליארד אירו מהמגזר הפרטי.

ESA תשמש כמפקחת על פעילות הפיתוח והאימות שיבוצעו על ידי הקונסורציום התעשייתי. השיגור הראשון של IRIS² מתוכנן לשנת 2029.

הצהרות משתתפי הפרויקט

טימו פסונן, מנכ"ל אגף ההגנה, התעשייה והחלל בנציבות האירופית, אמר: "הנציבות סיפקה מענה לצורך הבסיסי של האיחוד בתקשורת אוטונומית ומאובטחת. IRIS² תומכת באוטונומיה האסטרטגית והיכולת ההגנתית שלנו, מקדמת את התחרותיות ומעודדת שיתוף פעולה בין מגזרים ציבוריים ופרטיים."

יוזף אשבאכר, מנכ"ל ESA, אמר: "בעולם גיאופוליטי מורכב, הבטחת תקשורת ממשלתית עמידה, מאובטחת ומהירה היא חיונית. ESA תספק חדשנות בתעשיית החלל האירופית, תחזק את התחרותיות, תיצור מקומות עבודה ותמשוך כישרונות לאירופה."

עדל אל-סאלח, מנכ"ל SES, הוסיף: "IRIS² היא חלק מהותי מאסטרטגיית החלל האירופית, והיא כבר מקדמת שיתופי פעולה בין התעשייה למגזר הציבורי."

אווה ברנקה, מנכ"לית Eutelsat, ציינה: "תוכנית IRIS² מסמלת את מחויבות אירופה לריבונות דיגיטלית, עמידות ואוטונומיה אסטרטגית."

מיגל אנחל פנדורו, מנכ"ל Hispasat, סיכם: "IRIS² הוא ציון דרך היסטורי לחלל האירופי, והוא יחזק את תעשיית החלל שלנו."

הפוסט אירופה תשגר מערכת לווייני תקשורת מאובטחת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האיחוד האירופי התחייב לתמוך בייצור פיילוט של שבבים פוטוניים בהולנד עם השקעה של €133 מיליון (142 מיליון דולר), כך מסר משרד הכלכלה ההולנדי. יוזמה זו היא חלק מקרן כוללת של €380 מיליון במסגרת פרויקט המוליכים למחצה האירופי, יוזמה ציבורית-פרטית לחיזוק תעשיית המוליכים למחצה באירופה. מוליכים למחצה פוטוניים, המשתמשים באור במקום באלקטרונים לחישובים, מבטיחים מהירות ויעילות אנרגטית גבוהות יותר וחשובים יותר ויותר בתחומים כמו מרכזי נתונים וטכנולוגיה לרכב.

שר הכלכלה ההולנדי דירק בליארטס הדגיש את הפוטוניקה כ"טכנולוגיה בעלת חשיבות אסטרטגית" לתחרותיות הכלכלית של אירופה. על ידי בניית יכולות מקומיות חזקות במחקר, חדשנות ושרשרות אספקה, האיחוד שואף לצמצם את התלות ביריבים טכנולוגיים עולמיים. המהלך מגיע לאחר קריאות מצד מנהיגים בתעשייה האירופית להשקעה משמעותית מצד האיחוד כדי לשמור על קצב התקדמות מול אסיה וארה"ב.

מתקני הפיילוט ההולנדיים, שמתוכננים להתחיל בהקמתם ב-2025, יערבו את אוניברסיטאות איינדהובן וטוונטה ואת מכון המחקר TNO, בשיתוף פעולה עם חברות שישתמשו בתשתיות החדשות.

הפוסט האיחוד האירופי משקיע בייצור שבבים פוטוניים בהולנד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הביקוש העולמי לשבבים גואה, בעקבות עליית הטכנולוגיות החדשות כגון אינטליגנציה מלאכותית, רשתות 5G ורכבים חשמליים. אולם, ייצור השבבים באירופה מפגר מאחורי מתחרים מרכזיים כמו ארצות הברית וסין." כך כותב האנליסט בארט ברווארס באתר Innovation Origin.

"האיחוד האירופי, המכיר בחשיבות השבבים למעבר הדיגיטלי והירוק שלו, כבר הציב מטרה להגיע ל-20% מייצור השבבים העולמי עד 2030. עם זאת, לפי ESIA, יש לנקוט בפעולות נוספות כדי להפוך את החזון הזה למציאות."

לדברי ברווארס, כדי להוביל את המאמץ הזה, ESIA ממליץ על מינוי "שליח שבבים", בכיר ייעודי שיתאם את המטרות התעשייתיות של אירופה עם אסטרטגיית השבבים שלה. בכיר זה יפעל בתיאום עם תעשיות שונות, החל מרכב ועד אנרגיה מתחדשת, כדי להבטיח שאירופה תישאר תחרותית במרוץ השבבים העולמי.

"קריאת ESIA מגיעה בזמן קריטי. הביקוש העולמי לשבבים גואה, בעקבות עליית טכנולוגיות כמו אינטליגנציה מלאכותית, רשתות 5G ורכבים חשמליים. אך ייצור השבבים של אירופה מפגר כיום מאחורי מתחרים מרכזיים כמו ארצות הברית וסין. ESIA טוען כי אירופה זקוקה לגישה מאוחדת ופרואקטיבית כדי להדביק את הפער."

חוק השבבים 2.0

"בעוד חוק השבבים של האיחוד האירופי היה צעד חשוב קדימה, ESIA דוחף ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק עוד יותר את אקוסיסטם השבבים של אירופה. המדיניות המעודכנת צריכה לטפל בפערים במסגרת המקורית, כמו האצת תהליך האישור למפעלי ייצור שבבים. עיכובים נוכחיים, כך מציינת ESIA, מעמידים חברות אירופיות בעמדת נחיתות מול חברות מאזורים אחרים."

ESIA" גם מדגישה את הצורך במשטר סיוע ממלכתי המתאים לעתיד כדי לתמוך במגזר. חברות השבבים האירופאיות מתחרות בשוק העולמי ודורשות רמת תמיכה דומה לזו שמקבלים מתחרים בארה"ב ובאסיה מממשלותיהם."

גישה חכמה למדיניות תחרותית

אחת מהמלצות המפתח של ESIA היא להקים "בדיקת תחרותיות" כלל-אירופאית. זה יבטיח שכל המדיניות, בין אם טכנולוגית, סביבתית או מסחרית, תהיה מתואמת עם המטרה הכוללת של חיזוק תעשיית השבבים האירופית. ESIA מזהירה כי מדיניות סותרת ודרישות מנהלתיות מוגזמות עלולות להחניק את הצמיחה, למנוע מאירופה להגיע ליעד שלה לשנת 2030.

וכמובן, אתגר קריטי נוסף שעומד בפני תעשיית השבבים של אירופה הוא מחסור בעובדים מיומנים. ESIA מעריכה כי אירופה תזדקק ל-10,000 עד 15,000 עובדים מיומנים חדשים כדי לאייש את מפעלי ייצור השבבים המתוכננים לקום בשנים הקרובות. מסכם בארווסט.

לידיעה המקורית

הפוסט איגוד השבבים האירופי פונה לנציבות בדרישה להוצאת חוק השבבים 2.0 ומינוי שליח מיוחד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית השבבים TSMC הניחה בשבוע שעבר את אבן הפינה למפעל חדש ומאסיבי בדרזדן, שהוא הראשון שלה באירופה ומהווה סמן לאמביציות החדשות של היבשת בתחום השבבים.

המפעל, שמכונה רשמית European Semiconductor Manufacturing Company, הוא שיתוף פעולה בין TSMC ושלושה שותפים אירופיים מבוססים: אינפיניון, בוש ו-NXP.

פוליטיקאים בכירים ומנכ"לי חברות שהשתתפו בטקס הנחת אבן הפינה ב-20 באוגוסט הדגישו את הפרויקט כעמוד תווך במאמצים של גרמניה ואירופה להדביק את הפער בתחום הקריטי של שבבים.

"זהו יותר מטקס הנחת אבן פינה," אמרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין. "זהו אישור לכך שאירופה היא מעצמת חדשנות גלובלית."

הקמת המפעל, שתעלה 10 מיליארד אירו, ממומנת בחלקה בסך 5 מיליארד אירו מכספי ממשלת גרמניה שהושגו באמצעות חוק השבבים האירופי, והיא מייצגת את אחת ההשקעות הגדולות ביותר בהיסטוריה של סקסוניה, ותתמקד בייצור שבבים לרכבים. מנכ"ל TSMC, C.C. Wei, אמר שהחברה בחרה להתרחב לגרמניה כדי להיות "קרובים ללקוחות שלנו".

הפרעות בשרשרת האספקה במהלך מגפת הקורונה, שפגעו במגזר הרכב הקריטי של גרמניה, עוררו את מנהיגי האיחוד האירופי להכיר בכך שהיבשת צריכה להיות שחקן מרכזי בתעשיית השבבים.

סקסוניה כבר ממלאת תפקיד מרכזי בייצור השבבים באירופה, כאשר שליש מהשבבים ביבשת מיוצרים באזור דרזדן. המפעל, שמתוכנן להתחיל לפעול ב-2027, צפוי ליצור כ-2,000 משרות בטכנולוגיה גבוהה, ובכירים מקומיים מעריכים כי שרשרת האספקה סביב המפעל תיצור משרות נוספות.

עם זאת, איומים על עתיד המגזר בגרמניה, שהתייחסו אליהם רק ברמז במהלך הנאומים האופטימיים בטקס, מרחפים מעל הפרויקט. אף שהוא לא הזכיר את סין בשמה, קישר הקנצלר הגרמני, אולף שולץ, את המפעל החדש לאסטרטגיה של גרמניה לצמצום הסיכונים הכלכליים מהמעצמה הגיאופוליטית הבלתי יציבה.

"אנחנו תלויים בשבבים עבור טכנולוגיות העתיד הקיימות שלנו, אך איננו צריכים להיות תלויים באזורים אחרים בעולם עבור אספקת השבבים," אמר הקנצלר.

פון דר ליין ציינה ש"בתקופה של מתחים גיאופוליטיים גוברים, TSMC תפיק תועלת גם מגיוון גיאוגרפי לאירופה." החברה מצאה עצמה במערבולת של מתחים בין ארה"ב לסין, כשמחיר המניה שלה ירד בחודש שעבר לאחר שהמועמד לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר שטייוואן צריכה לשלם עבור ההגנה האמריקנית.

הרבה מהמגזר העסקי גם מודאג מכך שעליית הימין הקיצוני בגרמניה עלולה להפוך את המדינה לפחות אטרקטיבית לעובדים זרים מיומנים, שנחוצים מאוד במגזר המיקרואלקטרוניקה.

מומחים מודאגים מכך שיהיה פער בין מספר התפקידים הטכנולוגיים הגבוהים באזור — קבוצות עסקיות בדרזדן מעריכות שהמשרות עשויות להגיע ל-100,000 עד 2030 — ובין מספר האנשים המיומנים שיכולים לאייש אותם.

שולץ אמר שגרמניה צריכה ליצור את "התנאים החברתיים והפוליטיים" שמזמינים השקעה ו"מנעו בידוד, ללא חרדה לגבי העתיד." הוא אמר שגרמניה "פרו-אירופית ועתידנית" נדרשת, כנראה ביקורת על המפלגות הפופוליסטיות הספקניות כלפי אירופה.

הפוסט מה מקווים הפוליטיקאים האירופאים להשיג ממפעל השבבים החדש של TSMC בגרמניה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשבוע שעבר אישר הפרלמנט האירופי ברוב גדול את חוק הבינה המלאכותית (AI Act), צעד המצביע על מאמץ רחב היקף להתמודד עם האתגרים והסיכונים הקשורים לטכנולוגיה זו. החוק מחלק את השימושים בבינה מלאכותית לקטגוריות לפי רמות הסיכון שהם מייצגים ומטיל דרישות משמעותיות על ספקים של כלי בינה מלאכותית. נציב השווקים הפנימיים של האיחוד, תיירי ברטון, הכריז כי “אירופה היא עכשיו קובעת התקנים העולמית באמינות בינה מלאכותית”.

מדובר בחקיקה רחבת היקף שמטרתה להתמודד עם הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה המהירה התפתחות. החוק מקים איסור מוחלט על שימושים מסוימים בבינה מלאכותית ומגדירם כבלתי מקובלים בגלל הסיכונים לבטיחות, לפרנסה ולזכויות של אזרחי האיחוד האירופי (לדוגמה, מניפולציה התנהגותית קוגניטיבית, דירוג חברתי או זיהוי ביומטרי).

החוק מטיל גם חובות נכבדות על שימוש בבינה מלאכותית ביישומים המוגדרים כ”גבוהי סיכון”, כגון בריאות, תשתיות קריטיות, בקרת גבולות, השכלה, משפט והשירותים היומיומיים שבהם מסתמכים אזרחי אירופה. החוק יחול על חברות הפועלות בשטח האיחוד האירופי ובאופן חשוב, על ענקיות הטכנולוגיה שמאחורי המוצרים בבינה מלאכותית המשמשים את האירופאים מדי יום.

יש תקדים חשוב של רגולציה של האיחוד האירופי שהשפיעה מעבר לגבולותיו. התקנה הכללית להגנת נתונים (GDPR) משנת 2016 הביאה בהדרגה לשינויים עולמיים כאשר פלטפורמות שינו את הדרך בה הם עובדים כדי להיות מותאמים לה. יש מחלוקת על כמה משמעותית היתה השפעתה על פרטיות המשתמשים, אך ההשפעה הגלובלית של הרגולציה האירופית ברורה. בתוך שנתיים, ענקיות טכנולוגיה גלובליות כמו מטא ומיקרוסופט עדכנו את מדיניותיהם, וסטנדרטים של פרטיות ומודעות לנושא הפכו לנפוצים ברוב המדינות.

השאלה הגדולה תהיה האם התופעה המכונה “אפקט בריסל” תתרחש גם בתחום הבינה המלאכותית, והאם הרגולציה החדשה תקבע נורמות גלובליות לפיתוח של טכנולוגיה זו.

ה-AI Act הוא חלק מהסדרה של מדיניות שהאיחוד האירופי מגבש, כולל אמנה בנושא בינה מלאכותית, זכויות אדם, דמוקרטיה, ושלטון החוק. החוק נועד לתת מענה לדאגות לגבי הטיות, פרטיות, וסיכונים אחרים הנובעים מהטכנולוגיה המתפתחת.

הפוסט חוק הבינה המלאכותית החדש של האיחוד האירופי עשוי להשפיע על העולם כולו  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבינט ממשלת הודו, בראשותו של ראש הממשלה מודי, אישר את הסכם ההבנות (MoU) בנושא שבבים שנחתם על ידי הודו והאיחוד האירופי בנובמבר 2023.

ההסכם קובע כיצד שתי הממשלות יעבדו יחד על בניית שרשרת אספקה חזקה לשבבים וקידום התקדמות טכנולוגית בתחום השבבים.

במסגרת הסכם ההבנות, האיחוד האירופי והודו התחייבו לשתף ניסיון, מתודות מובילות ומידע על מערכות השבבים שלהם; לזהות הזדמנויות למחקר ופיתוח משותף וחדשנות; לקדם כישורים, כישרונות ופיתוח כוח אדם בתעשיית השבבים; ולהבטיח שדה משחק מאוזן בתחום.

"שבבים הם חיוניים לכלכלות שלנו, ואנחנו מחזקים את העמידות שלנו בגיאופוליטיקה החדשה של שרשרות האספקה של שבבים," אמר תיירי ברטון, המופקד על השוק הפנימי באיחוד האירופי, בדבריו ב-2023 כאשר הסכם ההבנות נחתם לראשונה.

"אני שמח שנמשיך לשתף פעולה עם הודו, שותף מרכזי, בנושאי סחר וטכנולוגיה כדי להתגבר על אתגרי שרשרת האספקה. לטווח הארוך, השיתוף שלנו במחקר וכישורים יהיה חיוני לחיזוק העמידות שלנו," אמר.

בשנים האחרונות, הודו, כמו מדינות רבות אחרות, נקטה צעדים לחיזוק עמידות שרשרת האספקה המקומית שלה לשבבים. כשהוכרזה לראשונה ב-2021, תוכנית הודו המתוקנת לשבבים ולאקו-שבבים מאפשרת לחברות להגיש בקשה לעד 50 אחוז מעלויות ההון לפרויקטים רלוונטיים לייצור שבבים ומסכים. כאשר התוכנית הושקה, אמרה הממשלה ההודית כי היא צפויה ליצור כ-35,000 משרות איכותיות, 100,000 משרות עקיפות, ולמשוך השקעות בשווי 8.8 מיליארד דולר.

הפוסט ממשלת הודו אישרה את הסכם ההבנות לייצור שבבים עם האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית אישרה ביום חמישי סיוע ממשלתי בסך 8.1 מיליארד אירו לייצור מוליכים למחצה תוצרת אירופה.

56 חברות בגדלים שונים ייעזרו בסובסידיות הללו לבצע 68 פרויקטים ב-14 מדינות חברות: אוסטריה, צ'כיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, מלטה, הולנד, פולין, רומניה, סלובקיה וספרד.

הנציבות מקווה שהמימון הציבורי ימשוך גם השקעות פרטיות בגובה 13.7 מיליארד אירו ובכך יקצה סך של כמעט 22 מיליארד אירו לתחום השבבים מעכשיו ועד 2032, התאריך שבו כל הפרויקטים צפויים להגיע לשלב הסופי.

"מימון רב מושקע בפרויקטים האלה", אמרה מרגרט וסטגר, סגנית נשיא הנציבות האירופית הממונה על התחרות. לדבריה, הפרויקטים יתמקדו במחקר ופיתוח של "טכנולוגיות חסכוניות במשאבים" כמו שבבים, מעבדים וחיישנים.

האישור נעשה במסגרת מה שמכונה "פרויקטים חשובים בעלי אינטרס אירופי משותף" (IPCEI), סוג של התחייבות שאמורה להיטיב לא רק עם המדינות המזרימות את הסיוע אלא עם הכלכלה האירופית כולה.

הפוסט הנציבות אישרה סובסידיות חדשות בסך 8 מיליארד אירו לשבבים תוצרת אירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית תציג השבוע 'חבילת שבבים' לבניית קיבולת איכותית, תמתן את כללי הסיוע של המדינות, תממן מחקר ותבסס שותפויות בינלאומיות, כך עולה ממסמכים שהודלפו לאתר האקטיביסטים העוקב אחר האיחוד האירופי –  EURACTIV.

"מגזר המוליכים למחצה הוא גם בעל הון וגם עתיר ידע וכפוף להתפתחות טכנולוגית מהירה. ייצור שבבים מתבצע בשרשרת אספקה גלובלית, מורכבת ובחלק מהמגזרים החשובים מרוכזת יתר על המידה", נכתב בפרק המגדיר את ה אסטרטגיה.

החוק החדש מציע להקים תוכנית חדשה של האיחוד האירופי – Chips for Europe, המוקדשת למוליכים למחצה, עד 2027. בטיוטה לא מוזכר תקציב, למעט 10 מיליארד אירו "למימון מנהיגות טכנולוגית בכושר תכנון וייצור".

מחקר וחדשנות

הנציבות תציע לשנות את תוכנית מימון ההתחייבות המשותפת שלה כדי להקים שותפות ציבורית-פרטית המיועדת למחקר וחדשנות במוליכים למחצה.

המטרה המוצהרת היא לבנות את המומחיות של אירופה בשבבים מתקדמים מתחת ל-2 ננומטר, מעבדים חסכוניים באנרגיה, כמו גם פתרונות מתפתחים כגון אינטגרציה תלת-ממדית ומחשבי-על. הנציבות מבקשת גם "לגשר על הפער מהדגמה במעבדה לייצור במתקן ייצור".

מכיוון שפיתוח קווי ייצור עבור מוליכים למחצה הוא עניין יקר ההצעה כוללת יצירת קווי פיילוט לבדיקת אבות טיפוס והגדלת החדשנות. קווי הפיילוט הצפויים כוללים מוליכים למחצה נפוצים עד 10 ננומטר, שבבים מתקדמים מתחת ל-2 ננומטר, אינטגרציה של מערכות הטרוגניות תלת-ממדיות ואריזה מתקדמת.

עיצוב וייצור

חוק השבבים מציג את הרעיון של מתקנים 'ראשונים מסוגם', מפעלים חדישים לקידום מעמדה הטכנולוגי של אירופה. אלה יכולים ללבוש צורה של מתקני ייצור משולבים לייצור שבבים, ו- Open EU Foundries לעיצוב שבבים. שני סוגי המתקנים יצטרכו להשפיע באופן חיובי על שרשרת הערך של האיחוד האירופי, לא להיות כפופים להתחייבויות ממדינות שלישיות, ויש להם מחויבות ברורה להשקיע בדור הבא של שבבים.

יתר על כן, הנציבות מתכננת לבנות תשתית עיצוב בקנה מידה גדול לטכנולוגיות מוליכים למחצה משולבות בצורה של פלטפורמה וירטואלית לעסקים וארגוני מחקר.

האיחוד האירופי גם רוצה להקים תוכנית הסמכה עבור שבבים ירוקים, בטוחים ומהימנים. הכוונה היא להפוך את ההסמכה לדרישה בהליכי רכש ציבוריים  ולקדם אותה להפוך לסטנדרט בינלאומי.

אבטחת אספקה

כדי להבטיח את ביטחון האספקה, הנציבות  תעריך כל מקרה ומקרה ותשקול מהי רמת ההשקעות הציבוריות ההכרחית בפרויקט זה.  כללי הסיוע  כוללים עדיפות למתקנים ראשונים מסוגם באירופה, ובהתחייבויות השקעה בטווח הארוך. תוקם קרן שבבים ספציפית באמצעות מועצת החדשנות האירופית ובקשר עם תוכנית InvestEU.

ניהול משברים

טיוטת חוק השבבים מקימה את מועצת המוליכים למחצה האירופית, גוף מייעץ בראשות הנציבות האירופית ונציגי ממשלות האיחוד האירופי. בעלי עניין בתעשייה עשויים להיות מוזמנים להצטרף לקבוצות המשנה, אך רק במעמד משקיף.

הנציבות ומדינות האיחוד האירופי יבצעו הערכת סיכונים כדי לזהות את האינדיקטורים הרלוונטיים למנגנון התראה מוקדמת ונקודות תורפה קריטיות בשרשרת האספקה. הנהגת האיחוד האירופי יכולה להפעיל נוהל משבר במקרים שבהם תהיה לה התרעה מוקדמת.  במהלך משבר, הנציבות יכולה לבקש מידע רלוונטי מבעלי עניין בתעשייה ולהוציא הזמנה מדורגת מועדפת למוצרים רלוונטיים למשבר, לאייש מתקני ייצור משולבים, מפעלים פתוחים של האיחוד האירופי או של יצרני שבבים אחרים.

המתקן הנוגע בדבר מחויב לקבל ולתעדף סדר עדיפות. אי אספקת המוצרים המבוקשים עלולה להוביל לקנסות של עד 1.5% מהמחזור היומי הממוצע. אמצעי נוסף שבו יכולה הנציבות לנקוט בעתות משבר הוא לפעול כגוף רכש מרכזי, כפי שעשה במקרה של החיסונים במהלך משבר הקורונה.

עבור הנציבות, "האיחוד האירופי יצטרך לנהל באופן יזום את תלותו ההדדית עם שאר העולם", במיוחד כדי להפוך את המוצרים האירופיים לזמינים בשווקים בינלאומיים ולהבטיח את ביטחון האספקה. לכן, הרעיון הוא ליצור שותפויות "מאוזנות" עם מדינות בעלות יכולת בתחום השבבים, כלומר ארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור וטייוואן. שותפויות יכלל שיתוף מידע על זעזועים פוטנציאליים בענף, אסטרטגיות השקעה ארוכות טווח, שיתוף פעולה בסטנדרטים בינלאומיים ותיאום בנושאי בקרת יצוא.

הפוסט הודלפה טיוטת חוק השבבים האירופי, שאמור להתפרסם ביום שלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.