הנציבות האירופית אישרה ב-11-12-2025 את תוכנית הסיוע של גרמניה בהיקף 623 מיליון אירו לשני פרויקטים חדשים לייצור פרוסות שבבים בגרמניה , כחלק מהמאמץ לצמצם תלות בשרשראות אספקה מחוץ לאיחוד ולחזק “חוסן טכנולוגי” אירופי. עיקר הסכום יופנה להרחבת פעילות GlobalFoundries בדרזדן, והיתרה למפעל חדש של X-FAB בארפורט.

דרזדן: קו פרוסות שבבים “דו־שימושי” ראשון מסוגו באיחוד

לפי ההחלטה, 495 מיליון אירו יוקצו לפרויקט SPRINT של GlobalFoundries, שמטרתו להרחיב משמעותית את כושר הייצור באתר החברה בדרזדן על בסיס פרוסות 300 מילימטר. המוקד הוא התאמת טכנולוגיות שפותחו במסגרת תוכניות IPCEI למיקרואלקטרוניקה ליישומים דו־שימושיים – אזרחיים וביטחוניים – לרבות שבבים לתעופה וחלל, מערכות הגנה ותשתיות קריטיות, עם דגש על ייצור “אירופי־מלא” לצרכים שבהם אמינות ואבטחה הן תנאי סף.

ארפורט: “מפעל פתוח” אירופי ל-MEMS עם אריזה מתקדמת

הנציבות אישרה גם 128 מיליון אירו לפרויקט Fab4Micro של X-FAB בארפורט: הקמת מפעל “פתוח” המתמקד ב-MEMS (מיקרו־מערכות אלקטרו־מכאניות) ומשלב יכולות אריזה ואינטגרציה מתקדמות. לפי התוכנית, המפעל יספק שירותי ייצור לחברות “ללא מפעל” (fabless) באירופה – כולל סטארט־אפים וחברות קטנות ובינוניות – שכיום נשענות במקרים רבים על קבלני ייצור מחוץ לאיחוד. תחילת פעילות מסחרית מלאה מתוכננת ל-2029.

למה זה חשוב לאיחוד האירופי

בנציבות מדגישים שהמטרה אינה רק עוד קיבולת, אלא יצירת יכולות תעשייתיות שעד כה לא היו באירופה בפורמט “מפעל פתוח”. תרזה ריברה, סגנית נשיאת הנציבות למעבר נקי, צודק ותחרותי, אמרה כי מפעלים פתוחים הם כלי מרכזי להגברת תחרות וחדשנות, וכי שני המיזמים אמורים להפחית תלות במפעלי ייצור מחוץ לאיחוד ולחזק את עמידות התעשייה האירופית. (Innovation News Network)
שתי החברות התחייבו גם לתמוך ב“צינורות חדשנות” לדורות הבאים של טכנולוגיות, להרחיב הכשרות כוח אדם ולשמור יכולת ייצור בעדיפות בעת משברי אספקה – בהתאם למסגרת חוק השבבים האירופי והשאיפה להגדיל את נתח הייצור של אירופה בשוק העולמי.

הפוסט האיחוד מאשר הזרמת 623 מיליון אירו לשני מפעלי שבבים בגרמניה: GlobalFoundries בדרזדן ו-X-FAB בארפורט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית אישרה חבילת סיוע בהיקף 450 מיליון אירו שמעניקה צ’כיה לחברת השבבים האמריקנית Onsemi, לשם הקמת מפעל שבבי הספק מסיליקון-קרביד (Silicon Carbide, SiC) בעיר רוז’נוב פוד רדהושטם במזרח המדינה. המפעל יהיה הראשון באיחוד האירופי שיכלול שרשרת ייצור מלאה – מגידול הגבישים ועד הרכיבים המוגמרים – וייממן כחלק מהשקעה כוללת של כ־1.64 מיליארד אירו מצד החברה. (European Union)

שבבי הספק מסיליקון-קרביד נחשבים כיום לטכנולוגיה מרכזית בכל הקשור להנעה חשמלית וכלכלית יותר של רכבים חשמליים, עמדות טעינה מהירה, ממירי אנרגיה במערכות סולאריות וטורבינות רוח, וכן ביישומי תעשייה עתירי אנרגיה. בהשוואה לשבבים מסיליקון רגיל, SiC מאפשרים יעילות גבוהה יותר, עבודה במתחים ובטמפרטורות גבוהים יותר ורכיבים קטנים וקלים יותר – תכונות שמתרגמות לחיסכון באנרגיה ולצמצום פליטות, בהתאם ליעדי “המעבר הירוק” של האיחוד. (European Union)

על פי הודעת הנציבות, המפעל החדש יתחיל בפעילות מסחרית ב־2027 וצפוי להיות “ראשון מסוגו” באירופה, גם מבחינת היקף הייצור וגם מבחינת רמת הביצועים של המוצרים, שאינם מיוצרים כיום באיחוד. צ’כיה תעניק את הסיוע בצורת מענק ישיר ל-Onsemi, כאשר בתמורה התחייבה החברה לשורה של תנאים אסטרטגיים: פיתוח הדור הבא של טכנולוגיית SiC בקוטר 200 מילימטרים באירופה, שיפור תהליכי הייצור בשטח האיחוד, פיתוח והפעלה של תוכניות הכשרה והסבה מקצועית שיגדילו את מאגר העובדים המיומנים, וכן העדפת “הזמנות בדירוג עדיפות” (priority-rated orders) במקרה של מחסור בשבבים, בהתאם למנגנונים שנקבעו בחוק השבבים האירופי (European Chips Act). (European Union)

הנציבות בחנה את הסיוע לפי כללי הסיוע המדינתי באיחוד, ובעיקר לפי סעיף 107(3)(ג) באמנת תפקוד האיחוד האירופי. לטענתה, מדובר במהלך בעל “אפקט תמריץ”: ההשקעה לא הייתה מתבצעת באירופה ללא תמיכת המדינה, בין השאר בשל פער מימון מול חלופות השקעה מחוץ לאיחוד. עוד קבעה הנציבות כי ההשפעה על התחרות בתוך האיחוד מוגבלת, משום שהמפעל מכוון לפלח שוק שבו הייצור האירופי הנוכחי אינו מספיק כדי להבטיח שרשרת אספקה עמידה, וכי הסיוע “מידתי ומוגבל למינימום ההכרחי”. Onsemi התחייבה גם לחלוק עם צ’כיה רווחים מעבר לציפיות הבסיסיות, אם יתממשו. (European Union)

הפרויקט משתלב ישירות ביישום חוק השבבים האירופי, שנועד להגביר את האוטונומיה הטכנולוגית של האיחוד ולצמצם את ההסתמכות על ייצור שבבים מחוץ לאירופה. לפי הנציבות, המפעל בצ’כיה אמור לחזק את שרשרת הערך האירופית בשבבי הספק, לחזק את ביטחון האספקה של תעשיית הרכב, האנרגיות המתחדשות והתעשייה הכבדה, ולהוות נדבך נוסף בסדרה של פרויקטים מאושרים בתחום השבבים שממומנים בסיוע מדינתי. (EU Newsletter)

כבר בתחילת 2025 הגישה Onsemi בקשה נפרדת להכרה במפעל ברוז’נוב פוד רדהושטם כ”מתקן ייצור משולב” (Integrated Production Facility) לפי חוק השבבים האירופי – סטטוס שכרוך בהתחייבויות נוספות כלפי האיחוד, אך גם עשוי להקל על תמיכה ורגולציה. ההליך הזה מתנהל במקביל ולא תלוי באישור הסיוע הנוכחי. אם ההכרה תינתן, המפעל יהפוך לאחד מעוגני הייצור המרכזיים של שבבי SiC באירופה, בתקופה שבה הביקוש הגלובלי לרכיבים אלה מזנק בעקבות מהפכת הרכב החשמלי וההאצה במעבר לאנרגיות מתחדשות. (European Union)

הפוסט הנציבות האירופית מאשרת: 450 מיליון אירו למפעל שבבי סיליקון-קרביד של Onsemi בצ’כיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האיחוד האירופי החליט לפני שבוע שהגיע הזמן להתקדם עם העולם – ולהסיר חלק מההגנות שכונן בעבר על הפרטיות. למה? כדי לקדם את הבינה המלאכותית, כמובן, ולצידן גם את חברות-הענק שבתחום. ולפני שתחשבו שאני מבקר את האיחוד האירופי על הצעד הזה, צריך להיות ברור שזו כנראה הדרך הנכונה עבור האירופאים להיכנס סוף-סוף ברצינות לתעשייה של המאה ה- 21. אבל יש לכך משמעויות עבור כולנו, וצריך להבין גם אותן.

אז בואו ניכנס לעניין קצת יותר לעומק.

לפני שבע שנים, ב- 2018, נכנס לתוקפו ה- GDPR. זהו סט עצום של חוקים שמגן על המידע של אזרחי האיחוד האירופי. החוקים אסרו על העברת מידע פרטי לחברות שמחוץ לאיחוד האירופי, אלא ברשותם המלאה של בעלי המידע. הם גם הגדירו מה מותר ואסור לחברות לעשות עם המידע שברשותן שנאסף מאזרחי האיחוד, וניסו למנוע את עלייתם של מונופולים כמו פייסבוק וגוגל, על-ידי כך שחייבו את כל החברות לאפשר למשתמשים לנייד את המידע שלהם מחברה אחת לאחרת, לפי רצונם.

מכירים את המתחרים של גוגל ופייסבוק במערב? לא? בדיוק. אז אתם מבינים עד כמה "דרישת הניוד" הזאת עזרה במניעת מונופולים.

ובכל זאת, אם לא נהיה ציניים מדיי, הרעיון שמאחורי ה- GDPR היה ועודנו ראוי. כן, לאזרחים צריכה להיות הזכות על המידע הפרטי ביותר שלהם. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה שכולם יוכלו לחפש בגוגל על מה שהוא עשה אתמול מול המחשב בחצות הלילה. השאלה, כמו תמיד, היא של איזון. מכיוון שהמידע הוא הנפט החדש, ואם אין נפט – אז גם התעשייה לא יכולה לשגשג.

וזה בדיוק מה שקרה.

ה- GDPR פגע ביזמות ובחדשנות האירופאית, כי הוא הגביל את הגישה של חברות ההייטק למידע. בלי מידע, החברות מתקשות מאד להבין אותנו ולהתאים לנו את השירותים הטובים ביותר. התוצאה הייתה ברורה וקשה: החברות האירופאיות צלעו מאחורי יריבותיהן האמריקניות והסיניות. יותר ממחצית מהחברות הקטנות-והבינוניות באירופה התלוננו שנקודת הכאב הגדולה ביותר שלהן היא הממשל עצמו. אותו איחוד אירופי שמעמיס על החברות את החובה לעמוד במאות חוקים מפורטים ומדוקדקים, שמחייבים התמודדות עם ביורוקרטיה אינסופית.

את התוצאות אפשר לראות גם בנתונים בשטח. בשנת 2023, נפח ההשקעות בחברות אירופאיות צעירות היה קטן יותר בשמונים אחוזים מההשקעות בחברות אמריקניות. תבינו מה זה אומר: יש יותר אנשים באיחוד האירופי מבארצות הברית. ולמרות זאת רמת החדשנות שמגיחה מהאירופאים נמוכה בהרבה מזו שאנחנו רואים באמריקה.

גרף מדו"ח "עתיד התחרותיות האירופאית" מ- 2024

"אירופה החמיצה ברובה את המהפכה הדיגיטלית של האינטרנט ואת השיפורים בפריון שהיא הביאה עמה." כתב ראש ממשלת איטליה לשעבר, מריו דרהאי, בדו"ח שהפיק עבור האיחוד האירופי בסוף 2024. "פער הפריון בין האיחוד לבין ארצות הברית מוסר בעיקר על-ידי הסקטור הטכנולוגי. האיחוד האירופי חלש בטכנולוגיות המפציעות שיניעו גדילה עתידית."

מצב העניינים הופך להיות חמור עוד יותר מכיוון שבשלוש השנים האחרונות, המידע הפך להיות קריטי אפילו יותר לתעשיית ההייטק. אי אפשר לפתח בינות מלאכותיות מתקדמות בלי מידע, והרבה מאד ממנו. אבל אי אפשר לאסוף את המידע הזה ולהשתמש בו, תחת הרגולציה הנוכחית.

אז מה עושים?

דרהאי הבין שצריך לשבור חומות ולגרום למקבלי ההחלטות לקלוט את חומרת המצב. בהתאם לכך, הוא לא קימץ במילים.

"ערכי היסוד של אירופה הינם רווחה, שוויון, חירות, שלום ודמוקרטיה… האיחוד האירופי קיים כדי לוודא שאירופאים יכולים תמיד ליהנות מזכויות יסוד אלו. אם אירופה אינה יכולה יותר לספק אותם לאזרחיה… היא תאבד את הסיבה לקיומה. הדרך היחידה להתמודד עם האתגר הזה היא לגדול ולהפוך להיות פרודוקטיביים יותר, תוך שימור של ערכי השוויון וההכלה החברתית. והדרך היחידה שאירופה תהפוך ליותר פרודוקטיבית היא שינוי רדיקלי."

והנה עכשיו – השינוי מגיע. לא מכיוון שהפוליטיקאים האירופאיים מעוניינים בו, אלא פשוט כי אין להם ברירה אחרת. מדובר באיום קיומי, כפי שכתבו בעצמם, על אירופה. ובמצב של איום קיומי, צריך לקבל החלטות קשות.

אז מה הם החליטו?

השינוי מתחיל

המגזין "פוליטיקו" חשף את הטיוטה של הרפורמות המוצעות, שישוחררו לציבור ב- 19 לנובמבר. אם נסכם אותן בקצרה, מדובר ביוזמה שתחליש משמעותית את הגנות הפרטיות שה- GDPR מספק לאזרחים. הוא מאפשר לחברות, למשל, לאסוף מידע על אינדיבידואלים 'אנונימיים', גם אם הטכנולוגיה יכולה לאפשר לחברה להצליב פרטים אודותיהם ממקורות מידע אחרים וכך להבין במי מדובר. הוא מגביל את הזכות של אזרחי האיחוד לשלוט במידע הפרטי אודותיהם, לקבל אליו גישה או למחוק אותו.

אחד השינויים החשובים ביותר הוא שהחברות יוכלו להשתמש במידע פרטי – כולל מידע רגיש – כדי לאמן בינות מלאכותיות. למעשה, עמותות שמתמקדות בפרטיות ובביטחון טוענות שחברות "יוכלו באופן חד-צדדי להצהיר שמערכת בינה מלאכותית בסיכון-גבוה היא בעצם בסיכון-נמוך, וכך לעקוף מגבלות מבלי להודיע לאף אחד."

הסעיפים שמניתי הם רק חלק קטן מהשינויים, וניסיתי לנסח אותם בלשון שמובנת לכל אדם. הרפורמות אמורות להיות גדולות ורחבות בהרבה, ומנוסחות בשפה משפטית גבוהה כל-כך, שהדיונים אודותיהם יידרשו עוד שנים ארוכות. האיחוד האירופי, אגב, מודע לבעיה הזו. הוא לא רוצה להרתיע חברות מלפעול בשוק האירופי בזמן הזה, ולכן גם הובהר שמי שכבר עושה צעדים בשטח בתחום הבינה המלאכותית, תקבל פטור מקנסות עד 2027.

בקיצור, האיחוד האירופי מתחנן לחברות ההייטק והבינה המלאכותית: בואו. סליחה על כל הדרישות, סליחה שחייבתי אתכן לעמוד בכללי פרטיות נוקשים מדיי. רק בואו.

נשמע לכם מוגזם? במאי 2025 נפגשה סגנית-הנשיא של האיחוד האירופי עם המנכ"לים של חברות הטכנולוגיה האמריקניות הגדולות ביותר, וניסתה להבין מהם איזה שינויים הם היו רוצים לראות בסט החוקים של האיחוד. היא פגשה שם את מנכ"לי אפל, גוגל, מטא, אנתרופיק, סיילספורס ואחרים. בזכות חוק חופש המידע האירופאי, אנחנו גם יודעים מה היא הבטיחה להם: לפשט את החוקים ולהקל את דרישות ההגנה על המידע.

אני רוצה להבהיר שוב: זה לא דבר רע בהכרח. למעשה, אני מאמין שזו הדרך הנכונה לנוע קדימה בזהירות. מה שהסיפור הזה בעיקר מראה לנו הוא שאפילו האיחוד האירופי השמרני וההססני הבין שהוא חייב לשנות את דרכיו אם הוא רוצה לשרוד בעולם החדש ולשמר את רווחת אזרחיו.

אבל כן – המהלך הזה גם עלול להתפוצץ לאירופאים ולכולנו בפנים.

להתקדם מהר ולשבור אנשים

קל לצחוק על 'הפחדנות' של האיחוד האירופי, שמנסה להשאיר את אזרחיו בעבר. אבל חשוב לא לשכוח שחברות הן כמו פוליטיקאים: הן לוקחות כמה שמאפשרים להן לקחת. בהכללה גדולה אפשר לומר שאין להן מוסר ואין להן ערכים מלבד אחד: לספק את בעלי המניות. אני לא חושף כאן סוד גדול ואפלולי. אלו פשוט עקרונות המערכת הקפיטליסטית. אפילו החברות שמגדירות עצמן 'מוסריות', בדרך-כלל עושות זאת מסיבות תועלתניות: כדי לשכנע את הלקוחות והמשתמשים שכדאי להם לסמוך עליהן, או כדי למשוך ולשמר את העובדים הטובים (והאידיאולוגיים) ביותר.

בעמק הסיליקון הייתה מקובלת בעבר האמרה לפיה צריך "להתקדם מהר ולשבור דברים". אני מאמין גדול באמרה הזו בעצמי. כשרוצים להתקדם, צריך לשנות דברים, ואפילו לשבור את המוסכמות הקיימות. הבעיה היא שהאמרה החדשה שמתחילה להשתרש בעמק הסיליקון – עם גיחוך מריר ועיקום שפתיים – היא שצריך "להתקדם מהר ולשבור אנשים".

שבירת האנשים הזו כבר התחילה. היא הפכה להיות ברורה כשילד בן 16 התאבד השנה בסיועו הפעיל של צ'אט-GPT, וכשהופיעו יותר ויותר סיפורים של אנשים בוגרים שסובלים מאשליות ומהתקפים ניורוטיים מכיוון שצ'אט-GPT תמך בפנטזיות שלהם. 

ככל שנתיר יותר את הרסן מחברות הבינה המלאכותית, כך הן יקבלו יותר כוח עלינו. וכן, כך גם נקבל בינה מלאכותית חזקה יותר, אבל את מי היא תשרת בסופו של דבר? את האזרחים או את חברות-הענק?

בארצות הברית, הרגולציה אינה מצליחה לבלום את חברות הבינה המלאכותית היטב. אותו הדבר קורה גם בסין. למעשה, שתי המעצמות הללו נמצאות במירוץ חדש לפיתוח הבינה המלאכותית שתזניק קדימה את התעשייה שלהן – וגם את יכולות הסייבר והביטחון. האיחוד האירופי נתפס עד עכשיו כמבוגר האחראי בסיפור, שדורש מהחברות לעמוד בכללים אתיים גבוהים וכמעט בלתי-אפשריים.

עכשיו גם הוא נפל. וזה טוב, וזה רע. היזמים, המדענים והטכנולוגים האירופאיים יוכלו להצטרף עכשיו למירוץ הבינה המלאכותית בכל הכוח. אם הכל יעבוד לפי התכנית, הרי שהאיחוד האירופי יצליח סוף-סוף להקים חברות-ענק משלו בתחום הבינה המלאכותית. אבל אותן חברות יוכלו לפעול יותר בחופשיות, ועם פחות דאגה לזכויות האזרח.

בראייה כוללת, מדובר בהתקדמות חיובית. אבל יותר מהכל, זוהי קריאת השכמה: העולם משתנה, ואפילו השמרנים מבינים שהם חייבים להשתנות ביחד איתו. ערכי-יסוד הם דבר נפלא על הנייר, אבל גם הם תלויים בסופו של דבר בסביבה ובכלכלה העולמית. כפי שאמר דרהאי, אם הערכים הללו אינם מאפשרים לאירופה לספק לאזרחיה רווחה, הרי שהאיחוד יאבד את הסיבה לקיומו.

אז האיחוד האירופי העצום, הענקי והמסורבל, בוחר להמשיך להתקיים, ולשם כך הוא בוחר בשינוי.

לאן ייקח אותנו השינוי הזה?

נגלה בעתיד.

הפוסט האיחוד האירופי מרכך את ה-GDPR כדי להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום ראשון (27 ביולי), ימים ספורים לפני מועד היעד, חתמו נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הסכם סחר חדש, שהציל את הכלכלה האירופית מהטלת מכסים גורפת בשיעור של 30%. במקום זאת, סוכם על מכס אחיד של 15% שיחול על מרבית המוצרים המיובאים מהאיחוד האירופי לארה"ב – שיעור זהה לזה שנקבע מוקדם יותר עם יפן.

ההסכם מספק ודאות לעסקים בשני צידי האוקיינוס, אך הוא בעל חשיבות מיוחדת לשני ענפים מרכזיים באירופה – תעשיית הרכב ותעשיית השבבים – שנחשפו לאיומי מכס דרמטיים בחודשים האחרונים.

שבבים – בין איום להקלה

תחום השבבים האירופי, שמקבל חיזוק משמעותי בשנים האחרונות בזכות יוזמת "חוק השבבים האירופי" (European Chips Act), היה מהראשונים לעמוד על הכוונת של הממשל האמריקני. בחודש אפריל פתח טראמפ בחקירה כלפי יצוא שבבים וציוד שבבים מהאיחוד, ואף הזהיר כי הוא שוקל להטיל מכסים של עד 200% על התחום.

על פי ההסכם החדש, ציוד לייצור שבבים וכן חומרי גלם קריטיים יזכו להחרגות ממכס במסגרת הבנות הדדיות, אך מוצרים מוגמרים – כולל שבבים עצמם – יישאו תעריף של 15%. מדובר בפשרה מורכבת: מחד, הוסרו איומים קיצוניים שפגעו במעמד היצוא האירופי, ומאידך – נותרה תוספת נטל תחרותי לעומת שחקניות מזרח-אסיה כמו טאיוואן ויפן.

הרכב נושם לרווחה, גרמניה מרוצה

תעשיית הרכב האירופית, המעסיקה כ-13 מיליון איש, חוותה איום של מכס מצטבר של 27.5% בעקבות מהלכים קודמים של טראמפ. לפי ההסכם, תעריף זה יירד ל־15% בלבד. "ברור שמדובר בבשורה מצוינת לתעשיית הרכב, במיוחד לגרמניה ולמדינות נוספות עם שרשראות אספקה בתחום", אמר יעקב קירקגור ממכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית.

אנרגיה, פלדה ואלכוהול – סעיפים נלווים

ההסכם כולל גם התחייבות של האיחוד לרכוש אנרגיה מארה"ב (גז טבעי מונזל, נפט ודלק גרעיני) בסכום כולל של 750 מיליארד דולר על פני שלוש שנים. בנוסף, יוזרמו 600 מיליארד דולר בהשקעות אירופיות חדשות בארה"ב.

בתחום הפלדה, נקבע מנגנון מכסות לפיו יוטל מכס של 50% רק מעבר לרף ייבוא מסוים. לגבי משקאות אלכוהוליים – בהם יין ובירה – טרם הושגה הסכמה סופית, ודיונים בנושא צפויים להימשך.

מה הלאה?

ההסכם יובא לאישור 27 מדינות האיחוד, כששגריריהן ייפגשו כבר ביום שני לדיון דחוף. פון דר ליין הגדירה את ההסכם כ"הסכם מסגרת", והבהירה כי פרטים טכניים רבים יגובשו בשבועות הקרובים – כולל בנוגע לתחום האלכוהול ולפרטי המכס בשבבים ורכיבי אלקטרוניקה נוספים.

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בירך על ההסכם: "נמנע סכסוך סחר שהיה פוגע אנושות בכלכלה הגרמנית. כעת יש לנו הזדמנות להעמיק את שיתוף הפעולה על בסיס ברור ומוסכם".

הפוסט הסכם הסחר עם ארה"ב מציל את תעשיית השבבים והרכב באירופה ממכסים כבדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת ועידת Digital Partnership Council השלישית שהתקיימה בטוקיו, הודיעו היום האיחוד האירופי ויפן על העמקת שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח שבבים. ההסכם החדש כולל הקמת מנגנוני החלפת מידע ואמצעי התרעה מוקדמת להגברת עמידות שרשרת האספקה הגלובלית של רכיבי אלקטרוניקה.

עוד נמסר כי ההסכם יתייחס גם לתחומי מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית, פלטפורמות מקוונות, ניהול נתונים, סייבר ותשתיות תקשורת תת-ימיות. ביום שלישי, ה־13 במאי, צפוי להיחתם מכתב כוונות פורמלי לקידום שיתופי פעולה במחשוב קוונטי, ובכלל זה פתרונות לאתגרי הקיימות האנרגטית.

המהלך מגיע על רקע מתגבר של לחצים גיאופוליטיים ואיומי תחרות בינלאומית שמאיימים על צמיחתה הטכנולוגית של אירופה ויפן. בשלהי שנות ה־80 פיקדו חברות יפניות על ששת המקומות הראשונים מבין עשר יצרניות השבבים המובילות בעולם, אולם מאז הן נאלצו לוותר על מקומן לטובת טאיוואן, דרום קוריאה, ארצות הברית ואירופה.

בעשור האחרון נשמעו סימני התעוררות בתעשייה היפנית: פתיחת מפעל TSMC ליד קמטומוטו בשנה שעברה מהווה אינדיקציה חשובה לחידוש הפעילות המקומית. המפעל אמור לייצר אלפי וופרים בחודש ושבבים לוגיים מתקדמים – טכנולוגיה שהייתה חסרה בשוק היפני, כך לפי ARC Group, בנק השקעות וייעוץ ניהולי גלובלי.

בנוסף לכך, מתוכננות השנה ארבע פתיחות של מפעלים חדשים ביפן, ובהן מתקנים של Japan Advanced Semiconductor Manufacturing ושל חברת Rapidus. מהלכים אלה נועדו להחזיר את יפן אל מפת הייצור המתקדם ולהבטיח גיוון גיאוגרפי נוסף בשרשרת האספקה העולמית.

הפוסט האיחוד האירופי ויפן מרחיבים שיתוף פעולה במחקר שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום האחרון הגישה מועצת החדשנות האירופית (EIC) למועצת הנגידים של האיחוד האירופי המלצה יזומה להקמת “מבצע אירופי” רחב־היקף לגיוס כישרונות סטארט-אפ מארצות הברית. על רקע המדיניות הוויזתית המחמירה תחת ממשל טראמפ והאי־וודאות המשפטית שמלווים אותה, מזהה ה-EIC “חלון הזדמנויות נדיר” למשוך אליה יזמים אמריקנים, אנשי מחקר ואנשי טכנולוגיה שמרגישים כי האווירה בארצות הברית אינה מאפשרת להם לממש את מלוא יכולותיהם.

לצורך כך, ממליצה המועצה להשיק כבר בשנה הקרובה קמפיין שיווק ממוקד במדינות מפתח בארה״ב, שיפנה לא רק לקהילות הטכנולוגיה בסיליקון ואלי, אלא גם ל”אמריקנים מתקדמים” (progressive Americans) ולזרים הזקוקים לייצוב ויזתי. הקמפיין, כך נכתב בדו”ח, ילווה בהדגשת יתרונות האירופים: רשת אקו־סיסטם מגוונת, קרנות תמיכה לטכנולוגיות עמוקות ובסיס ייצור תחרותי.

במקביל, מציעה ה-EIC להקים דסקי סיוע (“EU Start-Up Hub”) שיספקו ייעוץ משפטי, כלכלי וויזה־סיוע בתהליך ההגירה ויציע חבילות שירות הכוללות ליווי אישי עד לפתיחת הפעילות העסקית. לצד זאת, תוקם פלטפורמת גיוס מרכזית המאגדת משרות סטארט-אפ מכל המדינות החברות – מיזמים קטנים ועד חברות יוניקורן – ותחבר בין מייסדים לכישרונות הטכנולוגיים הדרושים להם. יוזמה נוספת תתמקד בהענקת ויזת סטארט-אפ למשך חמש השנים הראשונות, עם אפשרות הרחבה קלה למדינה אירופית נוספת ללא צורך בהליכי בקשה מחודשים.

תוכנית ה-EIC משתלבת בחבילת ההשקעות “Choose Europe” בסך 500 מיליון אירו שהוכרזה קודם לכן, שנועדה לעודד התיישבות מחקרית וטכנולוגית באירופה ולספק מענקים לחוקרים וליזמים זרים. עם זאת, מדגיש הדו”ח כי האירופים לא יוכלו להתחרות בתקציבים של ארה״ב וסין, ולכן עליהם לאמץ אסטרטגיית “יצירת שוק פעיל”: קידום רכישות ציבוריות ופרטיות של טכנולוגיות מקומיות, פיתוח תוכניות ביטוח פיננסי למימון סבב גיוס וחיזוק שיתוף הפעולה עם גופי פנסיה ומשקיעים מוסדיים.

קלארק פארסונס, מנכ״ל European Startup Network, שביקר בעבר את יחס המדינות לחברות טכנולוגיה אירופאיות בסיליקון ואלי, מציין כי “דור שלם של מייסדים ומובילי טכנולוגיה מחפש היום להניע את אירופה קדימה. אנחנו כבר לא מוכנים להתמסר רק לסיליקון ואלי, ורואים באירופה הזדמנות אמיתית לגדול ולחדש.”

בין אם מדובר בהגברת כוח האדם במחקר ופיתוח של שבבים מתקדמים, בחיבור מומחי AI למרכזי פיתוח אירופיים או בהזרמת כספים מוסדיים לאפיקי הון-סיכון, ה-EIC קוראת למדיניות אחודה וברורה שתחזק את מעמדה של אירופה כיעד מועדף על אנשי טכנולוגיה ותעשייה. במתווה זה, האירופאים מתכוונים להפוך את המשבר בוושינגטון להזדמנות — ולהפוך יזמים אמריקניים לחלק בלתי נפרד מהאקו־סיסטם שלהם.

הפוסט מבצע אירופי רחב היקף לגיוס כישרונות סטארט-אפ מעמק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי הודעת התביעה הפדרלית הבלגית, חמישה אנשים נחשדים בשוחד ובארגון פשעים בפרק חקירת שחיתות בקישור לחברת Huawei. ארבעה מהם נחשדים בעבירות של שחיתות פעילה וארגון פשעים, בעוד שהנאשמים החמישי מואשם בהלבנת הון. בניגוד לנאשמים האחרים, האדם האחרון שוחרר בתנאים, אך לארבעת החשודים האחרים הונפק צו מעצר.

החקירה, שהתעצמה בעקבות חשדות לשוחד על ידי לוביסטים של Huawei, כללה ביצוע חיפושים במשרדי הפרלמנט האירופי בבריסל ביום שני, וכן במשרדי Huawei במרכז בבריסל. כמו כן, נערכו חיפושים ב-21 בתים ברחבי בריסל, אזורי פלנדריה וולוניה, ובפורטוגל.

ב-13 במרץ נחסמו שני משרדים בבריסל, אחד ששייך לעוזריו של מרקו פלקונה (איטליה/ EPP), ואחד של אדם מושתאר, עוזרו של ניקולה מינצ'ב (בולגריה/ Renew Europe). מאז, מרקו פלקונה הוציא הצהרה בה נאמר כי המשרד ששויך לעוזריו חזר לסדרו, אך הוא מציין כי נבחנת האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים בגין נזק למוניטין בעקבות האירועים האחרונים.

המשטרה כבר חיפשה את משרדי Huawei במרכז בבריסל, כאשר החקירה עלתה בעקבות דיווחים בתקשורת, בין היתר מהעיתון Le Soir, שטען כי לוביסטים העובדים עבור החברה הסינית חשודים בשוחד חברי הפרלמנט האירופי, במטרה לקדם את המדיניות המסחרית של Huawei באירופה.

Huawei הגיבה לטענות והדגישה כי היא מתייחסת להאשמות ברצינות רבה, ותודיע בהקדם למבצעי החקירה על מנת לספק מידע רלוונטי. משרד התביעה הבלגי מציין כי הוא סבור כי שורשי השחיתות החלו כבר בשנת 2021.

החקירה מגיעה בתקופה בה סוגיות של שחיתות והליכים משפטיים במוסדות האירופיים נמצאים במוקד הציבורי, והאירוע עלול להשפיע על תדמית הפרלמנט האירופי במישור הבינלאומי. במסגרת ההליכים, נאספו ראיות נוספות במשרדים ובבתי הנחשדים, והחקירה צפויה להמשיך בעקביות על מנת להאיר את כל ההיבטים של המקרה.

בינתיים, הפרלמנט האירופי הגיב באופן מיידי על ידי איסור זמני על כניסת לוביסטים של Huawei למתחם הפרלמנט, כהנחיה מונעת בהתאם לכללי האבטחה הקפדניים של הארגון. האירועים הללו מדגישים את הצורך בהמשך פיקוח ובקרה על השפעתם של גורמים חיצוניים על תהליכים פוליטיים ומשפטיים באירופה.

הפוסט חמישה נאשמים בחקירת שחיתות בפרלמנט האירופי בעקבות חשד לשוחד מטעם Huawei הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשויות האיחוד האירופי וקהילת הבינה המלאכותית הביעו דאגה מהגבלות ייצוא חדשות של ארצות הברית, אשר יחולו על רוב מדינות האיחוד האירופי ועלולות להפריע לתכניות לפיתוח מודלים של בינה מלאכותית באמצעות סופר-מחשבים אירופיים.

נציבי האיחוד האירופי, הנה וירקונן ומרוש שפצ'וביץ', הביעו את עמדתם לאחר שהממשל של הנשיא ביידן הודיע על המגבלות, שיחולו על 17 ממדינות האיחוד האירופי.

לדבריהם, "אנו מאמינים שזה גם באינטרס הכלכלי והביטחוני של ארצות הברית שהאיחוד האירופי ירכוש שבבי AI מתקדמים מארצות הברית ללא הגבלות".

עוד הוסיפו, "יש לראות באיחוד האירופי הזדמנות כלכלית עבור ארצות הברית, ולא סיכון ביטחוני. אנו בטוחים שנוכל למצוא דרך לשמור על שרשרת אספקה טרנס-אטלנטית בטוחה לטכנולוגיות AI ולסופר-מחשבים".

הסבר הממשל האמריקאי

הממשל האמריקאי ציין כי קיבל את ההחלטה על מנת לוודא שטכנולוגיה אמריקנית "תומכת בשימוש גלובלי בבינה מלאכותית וכדי למנוע מגורמים עוינים לנצל את הטכנולוגיות המתקדמות".

18 מדינות נבחרו כ"שותפות ובעלות ברית" אשר אליהן לא יחולו המגבלות, כולל בריטניה, נורבגיה ועשר מדינות מהאיחוד האירופי כמו בלגיה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, ספרד ושוודיה.

לעומת זאת, שאר המדינות יוגבלו בכמות שבבי ה-GPU שהן יכולות לייבא מארצות הברית. שבבים אלו חיוניים למחשבי על גדולים המאפשרים פיתוח והדרכה של מודלים של AI, כמו "מפעלי ה-AI" המתוכננים באיחוד האירופי.

לדברי דובר הנציבות האירופית, תומאס רנייה, "המגבלות עלולות להשפיע על הפעלת יכולות מחשבי העל הקיימות והמתוכננות במדינות מסוימות באיחוד האירופי ובחברותיהן".

הוא הוסיף כי בימים הקרובים תיערך התייעצות עם מדינות האיחוד והתעשייה על מנת לאסוף מידע ולהעריך את ההשפעה.

תלות בשבבים אמריקניים

מדינות כמו לוקסמבורג, צ'כיה, בולגריה, סלובניה ופורטוגל, שבהן ממוקמים מחשבי על של האיחוד האירופי, אינן נחשבות לשותפים מועדפים. בנוסף, גם ביוון, פולין והונגריה, שבהן מתוכננים סופר-מחשבים חדשים, יחולו המגבלות. איגוד DigitalEurope קורא להקמת מועצה מיוחדת לטכנולוגיות קריטיות ולשימושים כפולים בין האיחוד האירופי לארצות הברית על מנת להבטיח שהאיחוד יישאר בעל ברית כלכלי אמין.

פיליפ נוטון, מייסד חברת SiPearl, ציין כי יש צורך דחוף בפיתוח GPU אירופי עצמאי ובמעבר לתוכנות חלופיות כמו CUDA של NVIDIA, אשר קושרת את החוקרים לשבביה.

הפוסט מגבלות ייצוא על שבבי AI מארצות הברית מעוררות דאגה באיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסטלציית רב-מסלולית של כ-300 לוויינים, שתספק תקשורת עמידה, מאובטחת ומהירה לממשלות האיחוד האירופי, לחברות אירופאיות ולאזרחים, תוצב במסלול לאחר אישורם של שני חוזים מרכזיים היום בבריסל.

קונסטלציית IRIS² – ראשי תיבות של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite – תכלול מאות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) וכן לוויינים נוספים במסלול בינוני סביב כדור הארץ (MEO). שילוב הלוויינים במסלולים השונים יאפשר לקונסטלציה לספק תקשורת מאובטחת ומהירה, ולהישאר מחוברת באופן רציף מבלי צורך באלפי לוויינים נוספים. בנוסף, תפותח שכבה נוספת במסלול נמוך שתספק שירותים נוספים.

הקונסטלציה, שתשוגר באמצעות טילים אירופאיים, תקדם את האוטונומיה, העמידות והתחרותיות של אירופה. היא תבטיח גישה רציפה לשירותי תקשורת מאובטחים עבור ממשלות ותספק שירותים מסחריים מתקדמים. IRIS² מהווה המשך לפרויקטים אחרים של סוכנות החלל האירופית (ESA) עבור האיחוד האירופי, כמו קופרניקוס – תוכנית תצפית על כדור הארץ הגדולה בעולם, וגאלילאו – מערכת הניווט הלוויינית המדויקת ביותר לאזרחים. כתוכנית הדגל השלישית של האיחוד האירופי בתחום החלל, IRIS² תהווה נכס אסטרטגי עבור האיחוד ותתמוך בריבונותו.

שיגור הקונסטלציה יתבצע באמצעות טילים אירופיים ויחזק את האוטונומיה, העמידות והתחרותיות של אירופה. IRIS² תבטיח גישה רציפה לשירותי תקשורת מאובטחים עבור ממשלות ותספק שירותים מסחריים מתקדמים. הפרויקט מהווה המשך לפרויקטים נוספים של ESA עבור האיחוד האירופי, כולל קופרניקוס, תוכנית התצפית הגדולה בעולם על כדור הארץ, וגאלילאו, מערכת הניווט הלוויינית המדויקת ביותר לאזרחים.

חוזים חדשים לפיתוח IRIS²

סוכנות החלל האירופית (ESA) תומכת בפיתוח IRIS² באמצעות חוזה שותפות עם קונסורציום תעשייתי בשם SpaceRISE, שנבחר על ידי הנציבות האירופית. החוזה, שנחתם ל-12 שנים, כולל שיתוף פעולה בין ESA, הנציבות האירופית וחברות מובילות בתעשיית הלוויינים כמו SES, Eutelsat, ו-Hispasat.

החוזה הכולל נאמד בעלות של 10.6 מיליארד אירו, שימומנו כך:

• 6 מיליארד אירו ממימון האיחוד האירופי.
• 550 מיליון אירו מ-ESA.
• מעל 4 מיליארד אירו מהמגזר הפרטי.

ESA תשמש כמפקחת על פעילות הפיתוח והאימות שיבוצעו על ידי הקונסורציום התעשייתי. השיגור הראשון של IRIS² מתוכנן לשנת 2029.

הצהרות משתתפי הפרויקט

טימו פסונן, מנכ"ל אגף ההגנה, התעשייה והחלל בנציבות האירופית, אמר: "הנציבות סיפקה מענה לצורך הבסיסי של האיחוד בתקשורת אוטונומית ומאובטחת. IRIS² תומכת באוטונומיה האסטרטגית והיכולת ההגנתית שלנו, מקדמת את התחרותיות ומעודדת שיתוף פעולה בין מגזרים ציבוריים ופרטיים."

יוזף אשבאכר, מנכ"ל ESA, אמר: "בעולם גיאופוליטי מורכב, הבטחת תקשורת ממשלתית עמידה, מאובטחת ומהירה היא חיונית. ESA תספק חדשנות בתעשיית החלל האירופית, תחזק את התחרותיות, תיצור מקומות עבודה ותמשוך כישרונות לאירופה."

עדל אל-סאלח, מנכ"ל SES, הוסיף: "IRIS² היא חלק מהותי מאסטרטגיית החלל האירופית, והיא כבר מקדמת שיתופי פעולה בין התעשייה למגזר הציבורי."

אווה ברנקה, מנכ"לית Eutelsat, ציינה: "תוכנית IRIS² מסמלת את מחויבות אירופה לריבונות דיגיטלית, עמידות ואוטונומיה אסטרטגית."

מיגל אנחל פנדורו, מנכ"ל Hispasat, סיכם: "IRIS² הוא ציון דרך היסטורי לחלל האירופי, והוא יחזק את תעשיית החלל שלנו."

הפוסט אירופה תשגר מערכת לווייני תקשורת מאובטחת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האיחוד האירופי התחייב לתמוך בייצור פיילוט של שבבים פוטוניים בהולנד עם השקעה של €133 מיליון (142 מיליון דולר), כך מסר משרד הכלכלה ההולנדי. יוזמה זו היא חלק מקרן כוללת של €380 מיליון במסגרת פרויקט המוליכים למחצה האירופי, יוזמה ציבורית-פרטית לחיזוק תעשיית המוליכים למחצה באירופה. מוליכים למחצה פוטוניים, המשתמשים באור במקום באלקטרונים לחישובים, מבטיחים מהירות ויעילות אנרגטית גבוהות יותר וחשובים יותר ויותר בתחומים כמו מרכזי נתונים וטכנולוגיה לרכב.

שר הכלכלה ההולנדי דירק בליארטס הדגיש את הפוטוניקה כ"טכנולוגיה בעלת חשיבות אסטרטגית" לתחרותיות הכלכלית של אירופה. על ידי בניית יכולות מקומיות חזקות במחקר, חדשנות ושרשרות אספקה, האיחוד שואף לצמצם את התלות ביריבים טכנולוגיים עולמיים. המהלך מגיע לאחר קריאות מצד מנהיגים בתעשייה האירופית להשקעה משמעותית מצד האיחוד כדי לשמור על קצב התקדמות מול אסיה וארה"ב.

מתקני הפיילוט ההולנדיים, שמתוכננים להתחיל בהקמתם ב-2025, יערבו את אוניברסיטאות איינדהובן וטוונטה ואת מכון המחקר TNO, בשיתוף פעולה עם חברות שישתמשו בתשתיות החדשות.

הפוסט האיחוד האירופי משקיע בייצור שבבים פוטוניים בהולנד הופיע לראשונה ב-Chiportal.