סטרטסיס ,(NASDAQ: SSYS) הכריזה על שותפות ארוכת טווח עם נאסקאר (NASCAR), במסגרתה תהפוך סטרטסיס באופן רשמי לשותפה הבלעדית של נאסקאר להדפסה בתלת מימד בחמש השנים הקרובות. כעת, ענקית המרוצים נאסקאר, תשתמש באופן בלעדי בטכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד של סטרטסיס לטובת עיצוב וייצור של חלקים תומכי ייצור עבור מכוניות המרוץ שלה. הטכנולוגיה של סטרטסיס תחליף טכנולוגיות קודמות של נאסקאר לצד הפתרונות של סטרטסיס.

השותפות הרישמית מחזקת את מעמדה של סטרטסיס כספק טכנולוגיות קריטיות עבור NASCAR עם מעבדת הדפסה תלת-ממדית מתקדמת במרכז מחקר ופיתוח של NASCAR בקונקורד, קרוליינה הצפונית. המתקן כולל טכנולוגיות שונות של סטרטסיס, כולל מדפסות ה F370, Fortus 450mc, F900® -Neo®800-, לתמיכה במחקר ופיתוח, ייצור חלקים וכלים עבור סדרת " “NASCAR’s three national. מהנדסים של נאסקאר ייהנו מהגמישות של הדפסה תלת-ממדית, המאפשרת קצבי עיצוב מהירים יותר וייצור לפי דרישה של רכיבים מותאמים, מה שיציב אותם בחזית הביצועים והבטיחות.

"השותפות עם סטרטסיס אפשרה לנו להאיץ באופן דרמטי את ייצור החלקים והבדיקות, מה שהיה קריטי להצלחתנו", אמר מארק ברינגל, מנהל בכיר, שותפויות טכנולוגיות, Joe Gibbs Racing. "אנו נרגשים משיתוף הפעולה הזה וממה שנוכל להשיג יחד בחמש השנים הבאות. סטרטסיס הינה שותפה בעלת ערך רב במשך למעלה משני עשורים, ומספקת לנו פתרונות הדפסת תלת-ממד חדשניים המניעים את יתרון התחרותיות שלנו על המסלול. הארכת שיתוף הפעולה מבטיח שנמשיך לדחוף את גבולות החדשנות בספורט המוטורי."

במסגרת השותפות המורחבת, סטרטסיס תגדיל את יכולות טכנולוגיית הדפסת ה- FDM (שיטת הדפסה המבוססת פילאמנט ומבוססת סיבפולימרי) במרכז המחקר והפיתוח של נאסקאר, מה שיאפשר ייצור חלקים בקנה מידה גדול יותר. בנוסף לטכנולוגייתFDM , נאסקאר תשלב כעת גם את פתרונות הסטריאוליטוגרפיה (SLA) של סטרטסיס (שיטת הדפסה ליצירת מודלים וחלקים מדויקים מאוד באמצעות אור). טכנולוגיות אלו יתמכו במגוון של יישומים, החל מבדיקות אווירודינמיות והכנת דגמים, ועד כלי עזר לייצור, מה שיחזק עוד יותר את הגמישות הבלתי נגמרת של העיצוב והייצור שמספקת ההדפסה התלת-ממדית לספורט.

ריץ' גאריטי, מנהל היחידה העסקית בסטרטסיס: "השותפות עם נאסקאר מאפשרת לנו להציג את היתרונות הייחודיים של הדפסה בתלת מימד בעולם המרוצים. מייצור לפי דרישה של רכיבים מותאמים ועד להאצת מחזורי העיצוב – אנחנו מסייעים לנאסקאר עם זמני ייצור מהירים יותר וביצועים טובים יותר. העבודה שלנו בסביבה תחרותית ודינאמית כמו נאסקאר, מניעה חדשנות בייצור רכבים מסחריים, ומדגימה את ההשפעה הרחבה יותר של ייצור תוספים בתעשיית הרכב כולה".

הפוסט סטרטסיס נבחרה לשותפה הבלעדית של ענקית הספורט המוטורי NASCAR להדפסת חלקים בתלת מימד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטרטסיס (נאסד"ק: SSYS), מפתחת פתרונות הדפסת תלת-ממד פולימריים, הודיעה היום, כי לאחר בדיקה והתייעצות עם יועציה הפיננסיים והמשפטיים הבלתי תלויים, קבע דירקטוריון החברה פה אחד, כי הצעת
הרכישה המתוקנת והבלתי מחייבת, שהגישה ב-27 ביוני 2023 3D Systems (NYSE: DDD) , ואשר מייצגת העלאה של כ-3% בשווי הכולל, ותוספת של כאחוז אחד (1%) לסך הבעלות של בעלי מניות סטרטסיס, היא
אופורטוניסטית, ממשיכה להעריך בחסר משמעותי את סטרטסיס, אינה "הצעה עדיפה", ואינה מהווה בסיס לפתיחה במו"מ עם 3D Systems , בהתאם לתנאי הסכם המיזוג שחתמה החברה עם דסקטופ מטאל(NYSE: DM) .
ב-25 במאי 2023, התקשרה סטרטסיס בהסכם מיזוג עם דסקטופ מטאל, לפיו הסכימה דסקטופ מטאל להתמזג עם סטרטסיס בעסקת מניות.

דירקטוריון סטרטסיס לא שינה, בהחלטה שהתקבלה פה אחד, את אישור, המלצת והצהרת הכדאיות של העסקה שהוכרזה עם דסקטופ מטאל.

J.P. Morgan משמש כיועץ פיננסי בלעדי של סטרטסיס ומשרד עורכי דין מיתר ו-Wachtell, Lipton, Rosen & Kat אחראי על ההיבטים המשפטיים.

הפוסט דירקטוריון סטרטסיס קובע: הצעת הרכישה המתוקנת שהגישה 3D Systems אינה הצעה עדיפה מול המיזוג עם דסקטופ מטאל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

[תרגום מאת ד”ר משה נחמני] 

מהנדסים מאוניברסיטת דיוק (Duke) הצליחו לייצר את רכיבי האלקטרוניקה המודפסים הראשונים אי-פעם בעולם שניתנים למיחזור מלא. הפתרון החדשני שלהם מחליף את השימוש בחומרים רעילים הנמצאים במים במסגרת תהליכי הייצור התעשייתיים, ובכך מפחיתים את ההשפעה על הסביבה ואת סיכוני הבריאות האפשריים הנובעים מהשימוש בחומרים מסוכנים אלו. הדגמה ראשונית זו פותחת צוהר לתעשייה שתוכל להפחית את המדרך (footprint) האקולוגי והבריאותי. המחקר פורסם זה מכבר בכתב העת המדעי Nano Letters. 

“אם אתה מכין כריך של חמאת בוטנים וריבה, פרוסת לחם אחת מעל השנייה, המשימה קלה”, אמר Aaron Franklin, פרופסור להנדסת אלקטרוניקה ומחשבים באוניברסיטת דיוק, החוקר הראשי של המחקר הנוכחי. “אך אם תשים שכבת ריבה תחילה על פרוסת הלחם ומעליה תנסה למרוח את חמאת הבוטנים, ממש לא תצליח – השכבות לא תישארנה אחת מעל השנייה אלא תתערבבנה ביניהן. הנחת שכבות אחת מעל גבי השנייה אינה כמו פשוט להניח אותן בפני עצמן – אולם זה מה שנדרש כאשר אתה מעוניין לייצר התקנים אלקטרוניים באמצעות הדפסה”.  

במחקר קודם של אותו מדען, צוות המחקר הדגים את רכיבי האלקטרוניקה המודפסים הראשונים בעולם שהיו ברי-מיחזור במלואם. בהתקנים הללו נעשה שימוש בשלושה סוגי דיו מבוססי פחמן: ננו-שפופרות פחמן מוליכות למחצה, שכבת גרפן מוליכת זרם חשמלי, ושכבת ננו-תאית מבודדת. בניסיון להתאים את השיטה הזו לשיטה שבה ייעשה שימוש במים בלבד, ננו-שפופרות הפחמן היוו את האתגר הגדול מכולם. מדפסת הזרקת דיו מניחה שכבות של דיו מבוסס פחמן אחת מעל גבי השנייה, זאת על מנת ליצור רכיבי אלקטרוניקה מסוג טרנזיסטורים שיכולים להיות ברי-מיחזור במלואם תוך שימוש במים, זאת במקום השימוש בחומרים רעילים.

על מנת ליצור דיו מבוסס מים שבו ננו-שפופרות הפחמן אינן נדבקות אחת לשנייה ואכן מתפרסות באופן אחיד מעל גבי המשטח, החוקרים מוסיפים חומר פעיל פנים (surfactant) הדומה לדטרגנט. הדיו המתקבל, לעומת זאת, אינו יוצר בסופו של דבר שכבת ננו-שפופרות פחמן דחוסה מספיק המאפשרת מעבר מהיר וכמותי של אלקטרונים. “אתה מעונין לקבל ננו-שפופרות פחמן שנראות כמו ספגטי “אל דנטה” המונחות על גבי משטח שטוח”, מסביר החוקר הראשי. “אולם, כאשר משתמשים בדיו מבוסס מים, השפופרות נראות כאילו הן הושלכו לעבר הקיר על מנת לבדוק אם הן התבשלו לגמרי. אם היינו משתמשים בכימיקלים, היינו יכולים פשוט להדפיס עוד ועוד שכבות עד לקבלת הננו-שפופרות. אולם, סביבה מימית אינה פועלת כך – אנו יכולים לחזור על הפעולה הזו מאה פעמים והדחיסות עדיין תישאר כמו בפעם הראשונה”. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי החומר פעיל הפנים שבו נעשה שימוש על מנת למנוע מננו-השפופרות להידבק אחת לשנייה גם מונע משכבות נוספות מלהידבק לשכבה הראשונה. במסגרת תהליך ייצור רגיל, ניתן להרחיק את החומרים פעילי הפנים תוך שימוש בטמפרטורה גבוהה מאוד, תהליך הצורך אנרגיה רבה, או תוך שימוש בחומרים רעילים מאוד, המציגים סיכונים בריאותיים לבני אדם או סיכון לסביבה. קבוצת המחקר רצתה להימנע מכך.  

במסגרת המאמר החדש, החוקרים פיתחו תהליך מחזורי שבו ההתקן מוטבל במים, מיובש בחום נמוך יחסית, ומודפס שוב, פעם אחר פעם, שכבה אחר שכבה. כאשר מפחיתים גם את כמות החומר פעיל הפנים המשמש בייצור הדיו, החוקרים הראו כי סוגי הדיו והתהליכים   שלהם מולידים טרנזיסטורים מבוססי מים, מתפקדים וברי-מיחזור במלואם. בהשוואה לנגד או לקבל, טרנזיסטור הוא רכיב מחשוב מורכב יחסית המשמש בהתקנים כגון מעגלים לוגיים וגלאים. החוקר מסביר כי, על ידי הדגמת טרנזיסטור כהדגמה ראשונה, הוא מקווה לאותת לשאר העוסקים בתחום זה כי קיים מסלול בר-קיימא לפיתוח תהליכי ייצור של רכיבי אלקטרוניקה שהם הרבה יותר ידידותיים לסביבה.

החוקר כבר הוכיח בעבר כי קרוב למאה אחוזים מננו-שפופרות הפחמן והגרפן ששימשו במדפסות ניתנים למיחזור ולשימוש חוזר באותו התהליך, תוך אובדן קטן של החומרים או של רמת הביצועים. מאחר וננו-תאית עשויה מעץ, ניתן למחזר אותה או לפרק אותה ביולוגית בדומה לנייר. ובעוד שהתהליך אינו מנצל כמויות גדולות של מים, אין בתהליך החדשני דרישות גבוהות לשימוש בחומרים רעילים כפי שקיים בשיטות ייצור רגילות.

לפי אומדנים של האומות המאוחדות, פחות מרבע ממיליוני הקילוגרמים של רכיבי אלקטרוניקה המושלכים לזבל מדי שנה מגיעים למיחזור. והבעיה הזו רק הולכת ומחמירה ככל שהאנושות מתקדמת לעבר שימוש בהתקנים מדור שישי וככל שהתחום של מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים (IoT) ממשיך ומתרחב.

הגם שנדרש מחקר נוסף, החוקרים טוענים כי הגישה שלהם תוכל לשמש בייצור של רכיבי אלקטרוניקה אחרים כגון מסכים וצגים הנמצאים בכל בית כיום.

תקציר המאמר

הידיעה אודות המחקר

הפוסט רכיבי האלקטרוניקה המודפסים הראשונים בעולם שהינם ברי-מיחזור במלואם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

MTC, מרכז טכנולוגיות הייצור הבריטי הודיע כי יצרף את טכנולוגיית ה- NANO PARTICLE JETTING של XJET הישראלית לקו הפתרונות הטכנולוגיים לייצור מתקדם שהמרכז מציע ללקוחותיו בבריטניה. מערכת ה-CARMEL, ש״מדפיסה״ מוצרים תלת ממדיים ממתכת ומחומרים קרמיים* בהתזה, כבר נשלחה ליעדה והיא מתוכננת להיכנס לפעולה בקרוב.

MTC מספק למגוון לקוחות בתעשיות שונות פתרונות ייצור משולבים והוא כולל בין השאר גם את המרכז הלאומי הבריטי להדפסת תלת ממד (ADDITIVE MANUFACTURING) שמסייע ומקדם את אימוץ הטכנולוגיה לטובת שימושיה המסחריים – תוך דגש על הדפסת חומרים קרמיים. על פי הערכת המרכז, מדובר בטכנולוגיה שתזכה לאימוץ נרחב בבריטניה.

לדברי מהנדס המחקר הבכיר של MTC, ד״ר טום ווסלי, XJET הדגימה בהצלחה את יכולות מערכת ה- Carmel 1400C בייצור חלקים ורכיבים קרמיים לשימושי קצה. ״הטכנולוגיה של החברה הישראלית מייצרת חלקים קרמיים שנותנים איכות חומר גבוהה וברמה שאינה נופלת במאום מייצור מסורתי – חלקים שמספקים את דרישת הלקוחות. המעבר לייצור מוצרי קצה הוא פשוט ובמינימום השקעת זמן וכוח אדם והתוצאות מרשימות ביותר, זאת בניגוד ללא מעט טכנולוגיות הדפסה בתלת ממד אחרות״.

לדבריו, טיב פני השטח והגימור הסופי של המוצרים המודפסים במערכות של XJET הם הרבה למה שניתן להשיג בכל סוג אחר של תהליך הדפסת תלת ממד. ״זאת, מעבר לעובדה שהפתרון מאפשר ייצור של חלקים קטנים, מפורטים ומורכבים, עם משטחים חלקים ומאוד מאוד מדוייקים״.

להערכת ווסלי, יש צורך אמיתי בשוק לסוג כזה של חלקים. ״אנו רואים ביקוש בתעשיות דוגמת תעופה וחלל, רפואה, רפואת שיניים ובתעשיות הביטחוניות, שזקוקות לייצור מהיר ומשתלם כלכלית של כלים בדיוק גבוה, כמו גם דרך לייצור קל ונוח של מוצרי קצה שימושיים. רבים מהלקוחות שלנו מגלים עניין כיום בייצור קרמי ובפתרונות שיאפשרו ייצור בכמויות לא גדולות ובהתאמה אישית, ונראה שהמדפסת של XJET תספק את הצרכים הללו״.

לדברי דרור דנאי, CBO XJET, החברה מפתחת את הטכנולוגיה שלה כך שחברות יוכלו לעבור בקלות מתכנון אחד למשנהו בכל שלב של תהליך הייצור, מורכב ככל שיהיה, עם חופש פעולה תכנוני מלא. ״ארגונים דוגמת MTC שמאמצים את הפתרונות שלנו, דוחפים את הטכנולוגיה לקצה ובוחנים בשטח מה באמת ניתן לייצר איתה כשהם הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי״.

הפוסט מרכז טכנולוגיות הייצור הבריטי רכש מערכת הדפסה בתלת ממד של XJet הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.