במסגרת פגישה בין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בפסגת המנהיגים הרביעית של הקווד, שנערכה בדלאוור בסוף ספטמבר, הוכרז על הקמת המפעל הראשון בהודו לייצור שבבים ייעודיים לביטחון הלאומי. המפעל, שייקרא 'שאקטי', יוקם כחלק משיתוף פעולה טכנולוגי בין הודו לארה"ב ויעסוק בייצור שבבים לשימוש בטכנולוגיות צבאיות, מערכות תקשורת קריטיות ואלקטרוניקה.

המפעל יתבסס על יוזמת השבבים ההודית וישתף פעולה עם Bharat Semi, 3rdiTech וחיל החלל האמריקני, תוך הבטחה להעברת 100% מהטכנולוגיה הדרושה לייצור שבבים מורכבים בטכנולוגיות גאליום ניטרייד וסיליקון קרבייד. הפעלת המפעל מתוכננת לשנת 2025, כאשר כבר בשלב הראשון ייוצרו 50,000 שבבים בשנה.

במאמר דעה באתר The diplomat נכתב כי ההסכם על הקמת מפעל שבבים המיועד למטרות ביטחוניות מהווה רגע משמעותי ביחסים בין הודו לארה"ב, ומעיד על כניסתה של הודו למועדון מצומצם של מדינות המסוגלות לייצר שבבים מתקדמים לצרכים לאומיים.

רקע גיאופוליטי לפריצת הדרך

"שיתוף הפעולה בין הודו לארה"ב נתמך על ידי המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין, והפך את הודו לשותפה אסטרטגית חשובה עבור וושינגטון. על רקע מאמצי ארה"ב לגוון את שרשרת האספקה העולמית של שבבים, הודו הציבה עצמה כמקלט טכנולוגי חשוב המספק יתרונות כלכליים וביטחוניים. מפעל 'שאקטי' יוכל לצמצם את התלות של הודו במדינות כמו סין ודרום קוריאה, שמהן מיובאים כיום 95% מהשבבים המשמשים את תעשיית הביטחון בהודו. שבבים אלו משמשים לראיית לילה, הכוונת טילים, תקשורת צבאית מתקדמת ועוד."

חשיבות אסטרטגית וביטחונית

לפי המאמר, הקמת המפעל מסמלת מהלך חשוב לשיפור העצמאות האסטרטגית של הודו. ייצור עצמי של שבבים לצרכים צבאיים ישפר את יכולותיה של הודו בתחומי לחימה מודרנית ויפחית את פגיעותה.

1. המפעל יחזק את מעמדה של הודו בשרשרת האספקה הגלובלית, תוך פיתוח תעשיית השבבים המקומית שתתרום לכלכלת המדינה. הפרויקט תואם את שאיפת הודו להתקדם בשרשרת הערך ולבנות לאורך זמן קניין רוחני בתחום השבבים. באמצעות המפעל החדש, הודו מכוונת לא רק לענות על הצרכים הביטחוניים שלה, אלא גם להשתלב בשרשראות אספקה עולמיות בתחומים הזקוקים לאספקת שבבים בטוחה ועמידה.

הפוסט מדוע החליטה ממשלת הודו להקים את מפעל השבבים הראשון במדינה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדת הודו בדרכה להפוך למרכז עולמי בשרשרת האספקה של השבבים הוא המחסור בעובדים מיומנים בתהליכי הייצור המתקדמים. בעוד שהודו מתהדרת בכוח אדם רחב ומיומן בתחומים כמו עיצוב שבבים, אוטומציה בעיצוב אלקטרוני (EDA) ופיתוח קניין רוחני (IP), קיים חוסר בכוח עבודה מיומן המתמחה בייצור הפיזי של שבבים (fabrication). כך כותבת אארוהי דסאי (Aarohi Desai), שמשמשת בתפקיד Associate Director – Product Marketing בחברת eInfochips, חברה בת של Arrow.

ייצור שבבים דורש מומחיות טכנית גבוהה והבנה מעמיקה של תהליכי ייצור במפעלים. המיומנויות הדרושות כוללות ידע בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור שבבים, ניהול תהליכים במפעלי ייצור (fabs), ותחזוקה של מערכות מדויקות המפקחות על ייצור המוני של רכיבי שבבים. בנוסף, יש צורך בידע בהתמודדות עם נושאים הנוגעים להבטחת איכות, בקרת תהליכים ומענה לאתגרים הנדסיים במהלך הייצור.

המחסור בעובדים מיומנים נובע ממספר גורמים. ראשית, תעשיית השבבים מצריכה הכשרה טכנית ייחודית שאין לה בסיס רחב דיו במערכת ההכשרה הטכנולוגית הקיימת בהודו. בניגוד לעיצוב שבבים, שנחשב לתחום מבוסס ומפותח בהודו, ההכשרה המעשית לתחום הייצור המתקדם, הכוללת ניהול ותפעול של מפעלי שבבים ברמה גבוהה, נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים יחסית.

כחלק מהמאמצים הממשלתיים להתגבר על אתגר זה, הושקה תוכנית ה-“Chips to Startup” (C2S), שמטרתה להכשיר מעל 85,000 אנשי מקצוע בעיצוב, אריזה וייצור שבבים. תוכנית זו נועדה להרחיב את בסיס העובדים המיומנים במגזר השבבים, וכוללת הכשרה טכנית מיוחדת להכנת כוח העבודה לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

כדי לגשר על פערי הידע והניסיון, הודו מבקשת לקיים שיתופי פעולה עם מדינות וחברות מובילות בעולם בתחום השבבים, כמו טייוואן ודרום קוריאה, המתמחות בייצור מתקדם. שיתופי פעולה אלה עשויים לכלול הקמת מרכזי הכשרה מתקדמים, תוכניות ללימודים טכנולוגיים ומיזמים משותפים בתחום המחקר והפיתוח.

התמודדות מוצלחת עם אתגר זה תלויה בהכשרה מקיפה והקמת תשתיות הכשרה מתאימות, שיאפשרו הכנת דור חדש של עובדים המיומנים בייצור שבבים. אם תוכל הודו לגשר על הפערים בכוח העבודה המיומן, היא תוכל להאיץ את צמיחתה בתחום ולהפוך למרכז עולמי בשרשרת הייצור של שבבים.

הפוסט הודו עלולה להתקל במחסור בכוח אדם מיומן בייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו תקים את מפעל ייצור השבבים הראשון שלה לביטחון לאומי, אשר יספק שבבים לכוחות המזוינים של ארצות הברית, לצבאות בעלי בריתה ולהגנה ההודית. ההתפתחות הזו נובעת מהסכם חשוב שנחתם בין הודו לארצות הברית. שיתוף הפעולה נועד לחזק את שרשראות האספקה של שבבים ולהוביל חדשנות בטכנולוגיות מתקדמות.

המפעל, אשר יתמקד בייצור שבבים אינפרא אדום, ניטריד הגליום וסיליקון קרביד, יוקם בסיוע ממשלת הודו דרך "משימת השבבים ההודית" ובשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Bharat Semi, 3rdiTech ועם חיל החלל של ארצות הברית.

המנהיגים גם שיבחו יוזמות שיתופיות שמטרתן לקדם שרשראות אספקה של שבבים שהן חזקות, בטוחות וברות קיימא.

הפוסט הודו תקים את מפעל ייצור השבבים הראשון שלה לביטחון לאומי, אשר יספק שבבים לצבא ארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החברה מעסיקה כיום למעלה מ-3,000 עובדים במדינה

חברת NXP Semiconductors עומדת להשקיע למעלה ממיליארד דולר בהודו במטרה לחזק את מאמצי המחקר והפיתוח (מו"פ) באזור.

במהלך נאומו בכנס Semicon India הראשון, אמר מנכ"ל החברה, קורט סיברס, כי החברה "מחויבת להכפיל את מאמצי המו"פ שלה כאן במדינה בשנים הקרובות".

החברה מעסיקה כיום כ-3,000 עובדים בארבעה מרכזי תכנון שבבים בהודו.

Gratkorn-Austria – NXP Semiconductors
הממשלה ההודית פועלת בשנים האחרונות לחיזוק מגזר השבבים המקומי, והעבירה מספר חוקים, כולל תוכנית שדרוג מגזר השבבים והאקוסיסטם של תעשיית הצגים, תוכנית בשווי של 828 מיליארד רופי (10 מיליארד דולר) שאושרה בדצמבר 2021. התוכנית מאפשרת לחברות להגיש בקשה למימון של עד 50% מעלויות ההון לפרויקטים מתאימים לייצור שבבים וצגים.

תאגיד L&T ההודי הכריז גם הוא בנאום מרכזי בכנס Semicon India על כוונתו להשקיע יותר מ-300 מיליון דולר להקמת חברת שבבים חסרת ייצור (fabless) בהודו. מוקדם יותר החודש, חברת Tower Semiconductor הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה עם תאגיד Adani ההודי להשקעה של 10 מיליארד דולר במפעל שבבים במהרשטרה, הודו.

בינואר 2024, ממשלת הודו אישרה שלוש הצעות להקמת מפעלי ייצור שבבים במדינה בהשקעה כוללת של 1.26 טריליון רופי (15.2 מיליארד דולר), ואישרה בעבר גם את הקמתו של מפעל ה-ATMP (הרכבה, בדיקה, סימון ואריזה) של חברת Micron.

ההכרזה של חברת NXP Semiconductors ההולנדית מגיעה שבוע לאחר שקיבלה אישור להקמת מיזם משותף בשם VisionPower Semiconductor Manufacturing Company (VSMC) עם חברת Vanguard International Semiconductor Corporation (VIS) ולהתקדם עם תכנון מפעל הווייפרים בגודל 300 מ"מ בסינגפור, בהשקעה של 7.8 מיליארד דולר.

גם החודש, חתם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי על מזכר הבנות (MoU) עם ממשלת סינגפור, ובכך התחייבו שתי המדינות לעבוד יחד לחיזוק המערכות האקולוגיות של תחום השבבים בשתי המדינות.

אם יש לך צורך בעריכות נוספות, אשמח לעזור.

הפוסט NXP תשקיע למעלה ממיליארד דולר לחיזוק פעילות המו"פ בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסורציום ISMC, שהוקם בשיתוף עם מדינת קרנטקה בהודו לחסום את התמיכה הממשלתית בבקשתה של טאואר לפתיחת מפעל שבבים חדש בהודו.

מדובר במאבק על השקעות בסדר גודל של מיליארדים, שמטרתו להביא את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר להודו ולהפוך אותה למרכז גלובלי בתחום ייצור המוליכים למחצה. הקרב משקף את התחרותיות הגוברת בתעשייה זו, ואת החשיבות הגדולה של הקמת מתקני ייצור בהודו עבור חברות טכנולוגיה גלובליות. ISMC Analog טוענת שהתקדמותה של טאואר מהווה איום על ההשקעה שלהם ועל השוק ההודי בכלל.

טאואר סמיקונדקטור היא שחקן גלובלי בתחום הייצור של מוליכים למחצה ומתכננת גם היא להקים מפעל בהודו, עם השקעה המוערכת בכ-4 מיליארד דולר. המאבק בין שתי החברות נכנס לתחום המשפטי והרגולטורי, ויש לו השלכות על פיתוח התשתית הטכנולוגית בהודו ועל הספק הגלובלי של מוליכים למחצה.

בעקבות המאבק, נראה שהתוכניות של טאואר, שעדיין מתאוששת מביטול המיזוג שלה עם אינטל נתקלות בחסמים, כפי שמציין הדיווח על ההשקעות המתוכננות של ארה"ב בייצור מוליכים למחצה, המדגיש את המאבק הגיאופוליטי בין ארה"ב לסין בתחום זה, ואיך שטאואר נפלה בין הכיסאות בקרב הזה.

הסיטואציה הנוכחית מדגישה את החשיבות הגדולה של התעשייה הזו לכלכלה העולמית ואת התחרות החריפה על הובלה טכנולוגית וייצורית בתחום. המאבק בין טאואר ל-ISMC עלול להשפיע לא רק על השחקנים הישירים אלא גם על מדינות ושווקים ברחבי העולם.

הפוסט קונסורציום ISMC דורש לחסום את בקשת טאואר לתמיכה בהקמת מפעל ולהקים אותו בעצמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו אישרה השקעה של עד 15.2 מיליארד דולר לבניית שלושה מפעלים חדשים לייצור שבבים, כחלק ממהלך המדינה להתמודד עם סין, טייוואן ומדינות נוספות במרוץ השבבים. בניגוד למגמה העולמית, אף אחד משלושת המפעלים לא יתמקד בתחום שבבי הבינה המלאכותית אלא ביישומים כלליים יותר.

ממשלת הודו מעריכה כי היחידות החדשות יובילו ליצירת 20,000 משרות טכנולוגיה מתקדמות ישירות וכ-60,000 משרות עקיפות.

המפעל הראשון, שהוא הפאב האמיתי הראשון בהודו יוקם על ידי קבוצת טאטא ההודית וחברת פאוור צ'יפ מטייוואן, באזור דהולרה שבגוג'ראט. הוא יכולת לייצר 50,000 פרוסות שבבים לחודש ולהפיק 3 מיליארד שבבים בשנה למגוון פלחי שוקיים, כולל מחשבים בעלי עוצמה גבוהה, רכבים חשמליים, תקשורת ואלקטרוניקה.

שר הטכנולוגיה ההודי, אשוויני ויישנאו, הודיע כי העבודות על הקמת המפעל יתחילו תוך 100 ימים. "בניית פאב טיפוסי היא תהליך שלוקח בין שלוש לארבע שנים. אנו נדחס את הזמנים באופן משמעותי," אמר השר.

לצד מפעל הייצור, הממשלה ההודית אישרה השקעה של 3.2 מיליארד דולר ביחידת הרכבה, בדיקה, סימון ואריזה של שבבים, שתוקם במדינת אסאם שבצפון-מזרח הודו על ידי טאטא להרכבת שבבים ובדיקות. מתקן זה יהיה היחידה השלישית לייצור שבבים בהודו ויהיה מסוגל לייצר 48 מיליון שבבים ביום. המתקן ישרת שבעה שווקים: רכב, רכבים חשמליים, אלקטרוניקה לצרכן, תקשורת וטלפונים ניידים.

בנוסף, הממשלה ההודית אישרה השקעה של 916 מיליון דולר מטעם חברות רנסאס אלקטרוניקס מיפן וסטארס מיקרואלקטרוניקס מתאילנד לשיתוף פעולה עם החברה ההודית CG Power לייצור שבבים מתמחים בסאננד שבגוג'ראט. מתקן זה יייצר שבבים לתחומים נישתיים כגון הגנה, חלל, רכבים חשמליים ורכבות מהירות, עם יכולת ייצור של 15 מיליון שבבים ביום.

מדובר באחד ממספר מאמצים של הודו לקדם את תעשיית השבבים המקומית. ב-2021, הממשלה ההודית הכריזה על תוכנית תמריצים בהיקף של 10 מיליארד דולר למשיכת חברות שבבים ויצרני תצוגות להקים מתקנים מקומיים במדינה, תוך הצעת תמריצים של עד 50% מהוצאות ההון לחברות שמקימות פרויקטים לייצור בהודו. התוכנית דרשה שינוי לאחר שלא הושג עניין רחב מחברות בינלאומיות, חלקם בשל תהליך רישום מסובך וחוסר באקוסיסטם קיים.

הפוסט הודו אישרה השקעה של עד 15.2 מיליארד דולר לבניית שלושה מפעלים חדשים לייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבינט ממשלת הודו, בראשותו של ראש הממשלה מודי, אישר את הסכם ההבנות (MoU) בנושא שבבים שנחתם על ידי הודו והאיחוד האירופי בנובמבר 2023.

ההסכם קובע כיצד שתי הממשלות יעבדו יחד על בניית שרשרת אספקה חזקה לשבבים וקידום התקדמות טכנולוגית בתחום השבבים.

במסגרת הסכם ההבנות, האיחוד האירופי והודו התחייבו לשתף ניסיון, מתודות מובילות ומידע על מערכות השבבים שלהם; לזהות הזדמנויות למחקר ופיתוח משותף וחדשנות; לקדם כישורים, כישרונות ופיתוח כוח אדם בתעשיית השבבים; ולהבטיח שדה משחק מאוזן בתחום.

"שבבים הם חיוניים לכלכלות שלנו, ואנחנו מחזקים את העמידות שלנו בגיאופוליטיקה החדשה של שרשרות האספקה של שבבים," אמר תיירי ברטון, המופקד על השוק הפנימי באיחוד האירופי, בדבריו ב-2023 כאשר הסכם ההבנות נחתם לראשונה.

"אני שמח שנמשיך לשתף פעולה עם הודו, שותף מרכזי, בנושאי סחר וטכנולוגיה כדי להתגבר על אתגרי שרשרת האספקה. לטווח הארוך, השיתוף שלנו במחקר וכישורים יהיה חיוני לחיזוק העמידות שלנו," אמר.

בשנים האחרונות, הודו, כמו מדינות רבות אחרות, נקטה צעדים לחיזוק עמידות שרשרת האספקה המקומית שלה לשבבים. כשהוכרזה לראשונה ב-2021, תוכנית הודו המתוקנת לשבבים ולאקו-שבבים מאפשרת לחברות להגיש בקשה לעד 50 אחוז מעלויות ההון לפרויקטים רלוונטיים לייצור שבבים ומסכים. כאשר התוכנית הושקה, אמרה הממשלה ההודית כי היא צפויה ליצור כ-35,000 משרות איכותיות, 100,000 משרות עקיפות, ולמשוך השקעות בשווי 8.8 מיליארד דולר.

הפוסט ממשלת הודו אישרה את הסכם ההבנות לייצור שבבים עם האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענף תעשיית המוליכים למחצה בהודו צפוי ליצור ביקוש של 1,200,000 משרות במגוון תפקידים, לרבות מהנדסים, מפעילים וטכנאים. כך עולה מדבריה של ג'איה ג'גדיש, מנהלת AMD בהודו ויו"ר ועדת בניית כוח אדם בתעשיית המוליכים למחצה.

הביקוש נובע מהמאמצים של הודו להפוך למרכז ייצור של מוליכים למחצה. התעשייה צפויה לצמוח ככל שהייצור מתרחב ותפקידי התכנון מתבססים. חברת AMD כמו גם מיקרון מעסיקות או מתכוונות להעסיק עובדים רבים. לאחר הקמת מפעלי נמיקרון בהודו גם חברות רכיבים אחרות מתכננות להקים מפעלים בהודו.

ג'גדיש ציינה כי תחום התכנון לבדו דורש 275,000 עובדים, בהם בוגרי תואר ראשון ושני, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים. הודו נהנית מיתרון בזמינות כוח אדם מיומן, שכן מדי שנה מסיימים כ-500,000 סטודנטים תואר בהנדסה.

עם זאת, קיים פער בין הכישורים הנדרשים לאלה שיש לבוגרים. כדי לגשר עליו ננקטות יוזמות כגון שינוי תוכניות לימודים וקורסים להסבה ושדרוג כישורים.

ג'גדיש ציינה כי שיתוף פעולה בין התעשייה, האקדמיה והממשלה הכרחי כדי לבנות בסיס חזק של כוח אדם. התמריצים שמציעה הממשלה צפויים לסייע להאצת הצמיחה בתחום.

הצלחת תעשיית המוליכים למחצה בהודו תלויה במידה רבה ביכולת לגייס, לאמן ולשמר כוח אדם מיומן בהיקף נרחב. התחזיות ליצירת מאות אלפי משרות חדשות מראות שהתעשייה נערכת לאתגר זה.

הפוסט פריחת שוק השבבים בהודו תגרום לביקוש של 1.2 מיליון עובדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

.
יצרנית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון מתכננת להשקיע יותר מ-600 מיליון דולר בהודו כדי להרחיב את פעילות הייצור שלה במדינה. ההשקעות יתמקדו בשני תחומים עיקריים – ייצור טלפונים ומפעלי שבבים..

באופן ספציפי, פוקסקון תשקיע יותר מ-360 מיליון דולר כדי להקים מפעל לייצור רכיבי טלפונים סלולאריים במדינת קרנטקה. פרויקט זה צפוי ליצור 12,000 משרות חדשות. החברה גם תשקיע כ-240 מיליון דולר במפעל לייצור ציוד לייצור שבבים, שיצור 1,000 משרות

השקעות אלה הן חלק מאסטרטגיית פוקסקון לפזר את פעילות הייצור שלה מעבר לסין, שם ממוקמים כיום מרבית המפעלים שלה. הודו הייתה יעד מרכזי עבור החברה נוכח המאמצים של המדינה לפתח ייצור היי-טק מקומי בהובלת ראש הממשלה נרנדרה מודי.

פוקסקון מוכרת בעיקר כמרכיבה העיקרית של אייפונים עבור אפל. עם זאת, החברה מחפשת להתרחב לתחומים אחרים כמו רכבים חשמליים ושבבים כדי להפחית את תלותה בייצור אלקטרוניקה צרכנית. ניסיונה הקודם להיכנס לייצור שבבים באמצעות מיזם משותף בהודו כשל בחודש שעבר.

ההשקעות החדשות בקרנטקה הוכרזו באירוע שבבים לאחרונה בהודו בהשתתפות יו"ר פוקסקון יאנג ליו ובכירים מחברות שבבים אמריקאיות גדולות כמו AMD ואפלייד מטריאלס. ממשלת הודו שואפת להפוך את המדינה למרכז שבבים גלובלי ומציעה תמריצים למשיכת השקעות מחברות שבבים זרות.

עבור פוקסקון, הרחבה בהודו גם עוזרת לפזר את פעילות הייצור שלה מעבר לסין. עם עליית עלויות העבודה והפרעות מסגרים (בגלל הקורונה), סין הפכה לבסיס ייצור פחות אטרקטיבי. הודו מספקת גישה למאגר עצום של כוח עבודה ושוק צריכה מקומי גדל. זאת בנוסף למגבלות שנוצרו בשל החרם האמריקני על מכירת שבבים מתקדמים וציוד לייצורם לסין. המתקנים החדשים בקרנטקה יעזרו לפוקסקון להגדיל את כושר הייצור שלה בהודו כדי לענות על הביקוש המקומי וכן לשרת שווקי ייצוא. זה מתיישר עם יוזמת הייצור בהודו של הממשלה ההודית כדי לחזק את הייצור המקומי וליצור משרות.

הפוסט פוקסקון תרחיב את פעילות השבבים והטלפונים בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יפן והודו חתמו על הסכם לפיתוח משותף של מוליכים למחצה, מהלך המשקף את הדינמיקה המשתנה של עסקים גלובליים לאחר המגפה, כאשר סין הופכת לפחות אטרקטיבית עבור חברות זרות. ההסכם נחתם על ידי שר הרכבות, התקשורת, האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע של הודו, אשוויני ואישנאו, ושר הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן, יאסוטושי נישימורה. העסקה מכסה תכנון מוליכים למחצה, ייצור, מחקר ציוד, פיתוח כישרונות, ומטרתה להביא עמידות בשרשרת האספקה של מוליכים למחצה.

חברות זרות מעבירות את הייצור שלהן מסין בשל עלויות העבודה הגדלות והלחץ של בייג'ינג לחברות זרות לשתף את הטכנולוגיות והנתונים שלהן. זה הוביל לאי נוחות בקרב עסקים בארה"ב ובאירופה הפועלים בסין.

בשנת 2014 השיק ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי השיק את יוזמת "Make in India" במטרה להפוך את הודו למרכז ייצור עולמי עם תעשיית שבבים מורחבת. יוזמה זו היא לא רק על הפיכת הודו עצמאית, אלא גם על קבלת משקיעים ממדינות עם רעיונות דומים.

הקהילה הבינלאומית רוצה אזור בטוח שבו תעשיית המוליכים למחצה יכולה להמשיך לספק את השוק העולמי. זה קריטי, והודו נמצאת בלב האזור האינדו-פסיפי, עובדה שלא נעלמה מעיניהן של חברות השבבים בארה"ב, טייוואן ויפן, שמעריכות מחדש את אבטחת שרשרת האספקה ומפחיתות את תלותן בסין.

למרות שהתפתחות תעשיית השבבים ההודית אינה מציבה אתגר לסין בטווח הקצר, הסביבה העסקית הפחות ידידותית של סין גורמת לחברות מוליכים למחצה בינלאומיות לשקול את הודו כאחד היעדים להעברת כושר ייצור.

הפוסט יפן והודו חתמו על הסכם לפיתוח משותף של שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.