בתחילת ספטמבר 2024, לאחר משא ומתן ממושך ורווי אכזבות ודחיות, הודיעה חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית על כוונתה להקים את מפעל השבבים האנלוגיים הראשון בהודו, בשיתוף הקונגלומרט ההודי הנודע – קבוצת אדני. את ההודעה על הקמת המיזם הודיע בגאווה אקנת שינדה ( Eknath Shinde) ראש הממשלה של מדינת מהרשטרה בפוסט שפרסם ברשת-X . היה זה הישג יוצא דופן עבור טאואר והזדמנות עסקית מסקרנת.

המיזם תוכנן לקום כאמור במדינת מהארשטרה שבמערב הודו, בהשקעה של 10 מיליארד דולר, כאשר ממשלת הודו התחייבה לממן כ-80% מעלויות הקמתו בהמשך להחלטתה האסטרטגית להפוך לשחקנית מובילה בתעשיית השבבים העולמית. אף שמדובר היה בשתי חברות פרטיות, המימון הממשלתי הנדיב ביטא מחויבות עמוקה למיזם ולפיתוח תעשיית השבבים במדינה.

עבור קבוצת אדני, שיתוף הפעולה עם טאואר פתח דלת לעולם השבבים באמצעות הניסיון, המומחיות והטכנולוגיה שפיתחה החברה הישראלית לאורך השנים. מצדה של טאואר, זו הייתה אמורה להיות קפיצת מדרגה אסטרטגית – גם בהרחבת קיבולת הייצור וגם במיצובה כשחקנית גלובלית משמעותית במיוחד לאחר שהאיחוד המתוכנן עם אינטל לא יצא אל הפועל.

זמן קצר לאחר מכן, הכריזה קבוצת טאטא ההודית כי היא מתכוונת להקים מפעל שבבים משלה בעיר דולרה שבמחוז גוג'אראט. (לא רחוק ממומבאי) בשיתוף עם החברה הטייוואנית  Powerchip Semiconductor Manufacturing Co.  (PSMC) השתיים הודיעו על הקמת מפעל לייצור שבבים בקוטר 300 מ"מ, בהשקעה של כ-11 מיליארד דולר.

אך בעוד שטאטא ו־PSMC  החלו לקדם מיד את הפרויקט המשותף שלהן, מיזם טאואר־אדני נותר תקוע. במרץ 2025 נפוצו שמועות על קריסת העיסקה, ובחודש שעבר אישרה טאואר את הפרטים – המפעל לא יוקם.

למרות דיווחים שניסו לרמוז על שינוי מצד קבוצת אדני, ל- Chiportal נודע כי ההחלטה על ביטול התוכניות התקבלה ע"י מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, שהחליט לסגת מהמיזם.

הזדמנות אסטראטגית שהוחמצה

גורמים הבקיאים בפרטי העסקה טוענים שההחלטה לוותר על מיזם השבבים בהודו הייתה החמצה אסטרטגית גדולה. המפעל המשותף  אמור היה להוסיף לטאואר קיבולת של כ־50,000 פרוסות סיליקון בקוטר 12 אינץ' בחודש – שדרוג משמעותי לפעילותה הגלובלית. מעבר לכך, המחויבות של ממשלת הודו, שהייתה מוכנה לממן את מרבית עלות הקמת המפעל הפכה את ההזדמנות למפתה במיוחד.

בנוסף, נסיגתה של טאואר מהמהלך השאירה את "המגרש ההודי" לקבוצת טאטא הצפויה להקים מפעלים נוספים כדי לספק את הקיבולת הדרושה לשוק הבינלאומי ולרכוש נתחי שוק נוספים על חשבון טאואר.

הפוסט חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור הישראלית חוזרת לזירה ההודית עם הצעה חדשה להקמת מפעל לייצור שבבים בהשקעה של כ־8 מיליארד דולר. לאחר כישלון היוזמה הקודמת שהייתה קשורה לרכישה שלא יצאה לפועל בידי אינטל, טאואר מציגה כעת שותף חדש – ככל הנראה קבוצת BC Jindal – ומנסה להבטיח מעמד כמובילה טכנולוגית במיזם הדגל של הודו בתחום ייצור השבבים.

הצעת טאואר נשקלת בימים אלו במשרד האלקטרוניקה והטכנולוגיה של הודו (MeitY), כאשר המטרה היא לאשר אותה לפני כניסת תקופת הבחירות הקרובה במדינה. מדובר בכניסתה האפשרית של יצרנית שבבים גלובלית ראשונה מסוגה לשוק ההודי במסגרת יוזמת הדגל של הודו – India Semiconductor Mission, במסגרתה הממשלה הקצתה 10 מיליארד דולר לתמרוץ השקעות בתחום.

רקע על פעילות טאואר בהודו:

לטאואר ניסיון קודם עם שוק השבבים ההודי – היא הייתה מעורבת בהקמת מתקן ה-180 ננומטר ההיסטורי של SCL (Semiconductor Lab) במוהאלי, שמשרת כיום את צורכי מערכת הביטחון והתעשייה האווירית של הודו. כעת, טאואר שואפת להקים מפעל שייצר שבבים בגדלים של 65 ו-40 ננומטר, תוך הבאת מומחיותה המוכחת והרחבת פעילותה באסיה.

תחרות וצמיחה מהירה בתחום:

לצד טאואר, מספר פרויקטים נוספים מתקדמים במסגרת משימת השבבים ההודית:

• Tata Electronics מקימה מפעל חדש בדולהרה, גוג'ראט, בשיתוף PSMC מטאיוואן, בהשקעה של 11 מיליארד דולר, עם תפוקה צפויה של 50,000 פרוסות שבבים לחודש.
• HCL ו-Foxconn בונות מתקן OSAT ל-20,000 פרוסות חודשיות סמוך לנמל התעופה ג'וואר באוטר פראדש.
• CG Power ו-Renesas מקימות מתקן הרכבה ובדיקות נוסף בגוג'ראט, שיחל בייצור שבבים ב-2026.
• Micron כבר נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים של מפעל להרכבה ובדיקות ב-Sanand.
• Kaynes Semicon מקימה מרכז הרכבות ושבבים מורכבים בהידרבאד.

יתרון יחסי לטאואר:

הכניסה של טאואר לתוכנית ההודית מעניקה יתרון מהותי ליוזמה, בשל יכולותיה הקיימות בתחום הפבריקציה בפסי ייצור שפונים לתחומי תעשייה חיוניים כגון שבבי רכב, חשמל, תשתיות תקשורת ו-IoT – פלחים שבהם הודו מבקשת להרחיב את הייצור המקומי. יתר על כן, החברה מביאה עמה ניסיון מוכח בשיתופי פעולה בינלאומיים, שיכול לשמש דוגמה גם ליצרנים גלובליים נוספים שמתעניינים בשוק ההודי.

אתגרים משפטיים:

עם זאת, טאואר צפויה להתמודד עם אתגר משפטי מצד שותפה לשעבר Next Orbit Ventures מאבו דאבי, שטוענת כי טאואר עוקפת אותה באמצעות הגשת הבקשה מחדש עם שותף אחר. ההליך טרם הסתיים, אך גורמים ממשלתיים טוענים שההצעה החדשה נבחנת לגופה ולא תיפסל אוטומטית בשל המחלוקת.

סיכום: בעוד הודו מרחיבה את תעשיית השבבים שלה במהירות שיא – עם השקעות ממשלתיות אדירות, הקצאת קרקעות מהירה ושיתופי פעולה עם חברות גלובליות – טאואר מבקשת להיכנס שוב למרכז הבמה, הפעם בעמדה טכנולוגית בוגרת וחזקה יותר. אם תאושר, זו תהיה הפעם הראשונה שיצרנית שבבים בינלאומית מהעשירייה המובילה תקים פבריקציה מלאה על אדמת הודו.

הפוסט טאואר מחדשת יוזמה להקמת מפעל שבבים בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת אדאני הודיעה בתחילת מאי על השהיית המשא ומתן עם חברת טאוור סמיקונדקטור הישראלית, בנוגע להקמת מתקן ייצור שבבים בשווי מוערך של 10 מיליארד דולר במאחרשטרה שבמערב הודו. המשא ומתן, שאושר רשמית בספטמבר 2024 על ידי ממשלת מדינת מהאראשטרה, נועד להביא להקמת מתקן שיוכל לייצר 80,000 פרוסות שבבים (“וופרים”) בחודש וליצור כ־5,000 משרות, אך נדחה לאחר שהערכה פנימית של אדאני מצאה חוסר התאמה בין היעדים העסקיים־אסטרטגיים של הקבוצה ובין תנאי השותפות המוצעים.

לפי מקורות המקורבים להחלטה שדיברו עם סוכנות הידיעות רויטרס, אדאני בחנה מחדש את כדאיות הפרויקט במסגרת מדיניות “Make in India”, במטרה להפוך את הודו למרכז גלובלי לייצור שבבים. ההערכות הדגישו חששות מפעימות הביקוש הפנימי לשבבים, שעדיין מוגבל בהשוואה לשווקים מפותחים יותר, וקבעו כי על־אף תקוות לתמיכה ממשלתית רחבה, קיים פער בין הייצור המתוכנן ובין יכולת המכירה בשוק ההודי והעולמי. מקור אחד ציין: “זה היה יותר עניין אסטרטגי — אדאני בחנה את הנושא והחליטה להמתין,” וסיפר כי קיימת אפשרות לחידוש המשא ומתן בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, עלו חששות בנוגע למחויבות הכלכלית של טאוור סמיקונדקטור. בעוד שטאוור הוצגה כשותפה הטכנולוגית שתספק מומחיות בפיתוח שבבים אנלוגים ואותות מעורבים , אדאני דרשה שהחברה תגדיל את השקעתה הכלכלית בפרויקט. “אדאני רצתה שטאוור תהיה בעלת עניין כספי גדול יותר במשחק,” אמר מקור נוסף ל־Reuters (Reuters). שני הצדדים בחרו שלא להגיב רשמית לפניות התקשורת.

הסתייגות אדאני מצטרפת לכשלונות קודמים בהודו בתחום השבבים, בהם קריסת שותפות Vedanta–Foxconn בהיקף של 19.5 מיליארד דולר ב־2023, לאחר התערבות ממשלתית בסוגיית העלויות והאינדיקציות לאימות תמריצים ממשלתיים. נכון להיום, אין להודו אף מתקן שבבים פעיל, אף שמספר חברות, בהן Tata ו־Micron, מובילות פרויקטים שצפויים להתממש בשנים הקרובות.

בהקשר רחב יותר, הוערך שעדיין לא ברור כיצד יושג שיווק מספק לשבבים שייוצרו של בהודו. לפי בנק UBS, ארצות הברית וסין מהוות יחד 54% מהביקוש העולמי לשבבים, בעוד שהודו אחראית רק ל־6.5% ממנו, נתון שממחיש את הצורך בקידום דרכי הפצה ושימוש מקומי לטובת יציבות עסקית עתידית.

השהיית המשא ומתן מהווה מכשול משמעותי לתוכנית הראשית של ממשלת הודו לעידוד ייצור טכנולוגי מתקדם, ובינתיים, קבוצת אדאני שוקלת דרכים למזער סיכונים ולוודא כי תשתית הייצור תשרת גם את צרכי השוק המקומי. עם זאת, גורמים בענף סבורים כי דיונים על קרקע חדשה, הלוואות בשותפות והבטחות ממשלתיות יכולות להשיב את השותפות למסלול בשלב הבא.

אמפמ

• כותרת: אדאני מפסיקה זמנית את המשא ומתן עם “טאוור סמיקונדקטור” על פרויקט שבבים בהודו
• כותרת משנה:
• תגים: אדאני, טאוור סמיקונדקטור, ייצור שבבים, הודו, Make in India, מאחרשטרה, פרויקטים טכנולוגיים
• ביטוי מפתח: משא ומתן על פרויקט שבבים
• רדפים: ייצור וופרים, ביקוש שבבי מקומי, תמריץ ממשלתי לשבבים, שותפות פיננסית טכנולוגית, התרחבות תעשייתית בהודו

הפוסט אדאני מפסיקה זמנית את המשא ומתן עם טאוור סמיקונדקטור על פרויקט שבבים בן 10 מיליארד דולר בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת פגישה בין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בפסגת המנהיגים הרביעית של הקווד, שנערכה בדלאוור בסוף ספטמבר, הוכרז על הקמת המפעל הראשון בהודו לייצור שבבים ייעודיים לביטחון הלאומי. המפעל, שייקרא 'שאקטי', יוקם כחלק משיתוף פעולה טכנולוגי בין הודו לארה"ב ויעסוק בייצור שבבים לשימוש בטכנולוגיות צבאיות, מערכות תקשורת קריטיות ואלקטרוניקה.

המפעל יתבסס על יוזמת השבבים ההודית וישתף פעולה עם Bharat Semi, 3rdiTech וחיל החלל האמריקני, תוך הבטחה להעברת 100% מהטכנולוגיה הדרושה לייצור שבבים מורכבים בטכנולוגיות גאליום ניטרייד וסיליקון קרבייד. הפעלת המפעל מתוכננת לשנת 2025, כאשר כבר בשלב הראשון ייוצרו 50,000 שבבים בשנה.

במאמר דעה באתר The diplomat נכתב כי ההסכם על הקמת מפעל שבבים המיועד למטרות ביטחוניות מהווה רגע משמעותי ביחסים בין הודו לארה"ב, ומעיד על כניסתה של הודו למועדון מצומצם של מדינות המסוגלות לייצר שבבים מתקדמים לצרכים לאומיים.

רקע גיאופוליטי לפריצת הדרך

"שיתוף הפעולה בין הודו לארה"ב נתמך על ידי המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין, והפך את הודו לשותפה אסטרטגית חשובה עבור וושינגטון. על רקע מאמצי ארה"ב לגוון את שרשרת האספקה העולמית של שבבים, הודו הציבה עצמה כמקלט טכנולוגי חשוב המספק יתרונות כלכליים וביטחוניים. מפעל 'שאקטי' יוכל לצמצם את התלות של הודו במדינות כמו סין ודרום קוריאה, שמהן מיובאים כיום 95% מהשבבים המשמשים את תעשיית הביטחון בהודו. שבבים אלו משמשים לראיית לילה, הכוונת טילים, תקשורת צבאית מתקדמת ועוד."

חשיבות אסטרטגית וביטחונית

לפי המאמר, הקמת המפעל מסמלת מהלך חשוב לשיפור העצמאות האסטרטגית של הודו. ייצור עצמי של שבבים לצרכים צבאיים ישפר את יכולותיה של הודו בתחומי לחימה מודרנית ויפחית את פגיעותה.

1. המפעל יחזק את מעמדה של הודו בשרשרת האספקה הגלובלית, תוך פיתוח תעשיית השבבים המקומית שתתרום לכלכלת המדינה. הפרויקט תואם את שאיפת הודו להתקדם בשרשרת הערך ולבנות לאורך זמן קניין רוחני בתחום השבבים. באמצעות המפעל החדש, הודו מכוונת לא רק לענות על הצרכים הביטחוניים שלה, אלא גם להשתלב בשרשראות אספקה עולמיות בתחומים הזקוקים לאספקת שבבים בטוחה ועמידה.

הפוסט מדוע החליטה ממשלת הודו להקים את מפעל השבבים הראשון במדינה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדת הודו בדרכה להפוך למרכז עולמי בשרשרת האספקה של השבבים הוא המחסור בעובדים מיומנים בתהליכי הייצור המתקדמים. בעוד שהודו מתהדרת בכוח אדם רחב ומיומן בתחומים כמו עיצוב שבבים, אוטומציה בעיצוב אלקטרוני (EDA) ופיתוח קניין רוחני (IP), קיים חוסר בכוח עבודה מיומן המתמחה בייצור הפיזי של שבבים (fabrication). כך כותבת אארוהי דסאי (Aarohi Desai), שמשמשת בתפקיד Associate Director – Product Marketing בחברת eInfochips, חברה בת של Arrow.

ייצור שבבים דורש מומחיות טכנית גבוהה והבנה מעמיקה של תהליכי ייצור במפעלים. המיומנויות הדרושות כוללות ידע בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור שבבים, ניהול תהליכים במפעלי ייצור (fabs), ותחזוקה של מערכות מדויקות המפקחות על ייצור המוני של רכיבי שבבים. בנוסף, יש צורך בידע בהתמודדות עם נושאים הנוגעים להבטחת איכות, בקרת תהליכים ומענה לאתגרים הנדסיים במהלך הייצור.

המחסור בעובדים מיומנים נובע ממספר גורמים. ראשית, תעשיית השבבים מצריכה הכשרה טכנית ייחודית שאין לה בסיס רחב דיו במערכת ההכשרה הטכנולוגית הקיימת בהודו. בניגוד לעיצוב שבבים, שנחשב לתחום מבוסס ומפותח בהודו, ההכשרה המעשית לתחום הייצור המתקדם, הכוללת ניהול ותפעול של מפעלי שבבים ברמה גבוהה, נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים יחסית.

כחלק מהמאמצים הממשלתיים להתגבר על אתגר זה, הושקה תוכנית ה-“Chips to Startup” (C2S), שמטרתה להכשיר מעל 85,000 אנשי מקצוע בעיצוב, אריזה וייצור שבבים. תוכנית זו נועדה להרחיב את בסיס העובדים המיומנים במגזר השבבים, וכוללת הכשרה טכנית מיוחדת להכנת כוח העבודה לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

כדי לגשר על פערי הידע והניסיון, הודו מבקשת לקיים שיתופי פעולה עם מדינות וחברות מובילות בעולם בתחום השבבים, כמו טייוואן ודרום קוריאה, המתמחות בייצור מתקדם. שיתופי פעולה אלה עשויים לכלול הקמת מרכזי הכשרה מתקדמים, תוכניות ללימודים טכנולוגיים ומיזמים משותפים בתחום המחקר והפיתוח.

התמודדות מוצלחת עם אתגר זה תלויה בהכשרה מקיפה והקמת תשתיות הכשרה מתאימות, שיאפשרו הכנת דור חדש של עובדים המיומנים בייצור שבבים. אם תוכל הודו לגשר על הפערים בכוח העבודה המיומן, היא תוכל להאיץ את צמיחתה בתחום ולהפוך למרכז עולמי בשרשרת הייצור של שבבים.

הפוסט הודו עלולה להתקל במחסור בכוח אדם מיומן בייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו תקים את מפעל ייצור השבבים הראשון שלה לביטחון לאומי, אשר יספק שבבים לכוחות המזוינים של ארצות הברית, לצבאות בעלי בריתה ולהגנה ההודית. ההתפתחות הזו נובעת מהסכם חשוב שנחתם בין הודו לארצות הברית. שיתוף הפעולה נועד לחזק את שרשראות האספקה של שבבים ולהוביל חדשנות בטכנולוגיות מתקדמות.

המפעל, אשר יתמקד בייצור שבבים אינפרא אדום, ניטריד הגליום וסיליקון קרביד, יוקם בסיוע ממשלת הודו דרך "משימת השבבים ההודית" ובשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Bharat Semi, 3rdiTech ועם חיל החלל של ארצות הברית.

המנהיגים גם שיבחו יוזמות שיתופיות שמטרתן לקדם שרשראות אספקה של שבבים שהן חזקות, בטוחות וברות קיימא.

הפוסט הודו תקים את מפעל ייצור השבבים הראשון שלה לביטחון לאומי, אשר יספק שבבים לצבא ארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החברה מעסיקה כיום למעלה מ-3,000 עובדים במדינה

חברת NXP Semiconductors עומדת להשקיע למעלה ממיליארד דולר בהודו במטרה לחזק את מאמצי המחקר והפיתוח (מו"פ) באזור.

במהלך נאומו בכנס Semicon India הראשון, אמר מנכ"ל החברה, קורט סיברס, כי החברה "מחויבת להכפיל את מאמצי המו"פ שלה כאן במדינה בשנים הקרובות".

החברה מעסיקה כיום כ-3,000 עובדים בארבעה מרכזי תכנון שבבים בהודו.

Gratkorn-Austria – NXP Semiconductors
הממשלה ההודית פועלת בשנים האחרונות לחיזוק מגזר השבבים המקומי, והעבירה מספר חוקים, כולל תוכנית שדרוג מגזר השבבים והאקוסיסטם של תעשיית הצגים, תוכנית בשווי של 828 מיליארד רופי (10 מיליארד דולר) שאושרה בדצמבר 2021. התוכנית מאפשרת לחברות להגיש בקשה למימון של עד 50% מעלויות ההון לפרויקטים מתאימים לייצור שבבים וצגים.

תאגיד L&T ההודי הכריז גם הוא בנאום מרכזי בכנס Semicon India על כוונתו להשקיע יותר מ-300 מיליון דולר להקמת חברת שבבים חסרת ייצור (fabless) בהודו. מוקדם יותר החודש, חברת Tower Semiconductor הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה עם תאגיד Adani ההודי להשקעה של 10 מיליארד דולר במפעל שבבים במהרשטרה, הודו.

בינואר 2024, ממשלת הודו אישרה שלוש הצעות להקמת מפעלי ייצור שבבים במדינה בהשקעה כוללת של 1.26 טריליון רופי (15.2 מיליארד דולר), ואישרה בעבר גם את הקמתו של מפעל ה-ATMP (הרכבה, בדיקה, סימון ואריזה) של חברת Micron.

ההכרזה של חברת NXP Semiconductors ההולנדית מגיעה שבוע לאחר שקיבלה אישור להקמת מיזם משותף בשם VisionPower Semiconductor Manufacturing Company (VSMC) עם חברת Vanguard International Semiconductor Corporation (VIS) ולהתקדם עם תכנון מפעל הווייפרים בגודל 300 מ"מ בסינגפור, בהשקעה של 7.8 מיליארד דולר.

גם החודש, חתם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי על מזכר הבנות (MoU) עם ממשלת סינגפור, ובכך התחייבו שתי המדינות לעבוד יחד לחיזוק המערכות האקולוגיות של תחום השבבים בשתי המדינות.

אם יש לך צורך בעריכות נוספות, אשמח לעזור.

הפוסט NXP תשקיע למעלה ממיליארד דולר לחיזוק פעילות המו"פ בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסורציום ISMC, שהוקם בשיתוף עם מדינת קרנטקה בהודו לחסום את התמיכה הממשלתית בבקשתה של טאואר לפתיחת מפעל שבבים חדש בהודו.

מדובר במאבק על השקעות בסדר גודל של מיליארדים, שמטרתו להביא את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר להודו ולהפוך אותה למרכז גלובלי בתחום ייצור המוליכים למחצה. הקרב משקף את התחרותיות הגוברת בתעשייה זו, ואת החשיבות הגדולה של הקמת מתקני ייצור בהודו עבור חברות טכנולוגיה גלובליות. ISMC Analog טוענת שהתקדמותה של טאואר מהווה איום על ההשקעה שלהם ועל השוק ההודי בכלל.

טאואר סמיקונדקטור היא שחקן גלובלי בתחום הייצור של מוליכים למחצה ומתכננת גם היא להקים מפעל בהודו, עם השקעה המוערכת בכ-4 מיליארד דולר. המאבק בין שתי החברות נכנס לתחום המשפטי והרגולטורי, ויש לו השלכות על פיתוח התשתית הטכנולוגית בהודו ועל הספק הגלובלי של מוליכים למחצה.

בעקבות המאבק, נראה שהתוכניות של טאואר, שעדיין מתאוששת מביטול המיזוג שלה עם אינטל נתקלות בחסמים, כפי שמציין הדיווח על ההשקעות המתוכננות של ארה"ב בייצור מוליכים למחצה, המדגיש את המאבק הגיאופוליטי בין ארה"ב לסין בתחום זה, ואיך שטאואר נפלה בין הכיסאות בקרב הזה.

הסיטואציה הנוכחית מדגישה את החשיבות הגדולה של התעשייה הזו לכלכלה העולמית ואת התחרות החריפה על הובלה טכנולוגית וייצורית בתחום. המאבק בין טאואר ל-ISMC עלול להשפיע לא רק על השחקנים הישירים אלא גם על מדינות ושווקים ברחבי העולם.

הפוסט קונסורציום ISMC דורש לחסום את בקשת טאואר לתמיכה בהקמת מפעל ולהקים אותו בעצמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו אישרה השקעה של עד 15.2 מיליארד דולר לבניית שלושה מפעלים חדשים לייצור שבבים, כחלק ממהלך המדינה להתמודד עם סין, טייוואן ומדינות נוספות במרוץ השבבים. בניגוד למגמה העולמית, אף אחד משלושת המפעלים לא יתמקד בתחום שבבי הבינה המלאכותית אלא ביישומים כלליים יותר.

ממשלת הודו מעריכה כי היחידות החדשות יובילו ליצירת 20,000 משרות טכנולוגיה מתקדמות ישירות וכ-60,000 משרות עקיפות.

המפעל הראשון, שהוא הפאב האמיתי הראשון בהודו יוקם על ידי קבוצת טאטא ההודית וחברת פאוור צ'יפ מטייוואן, באזור דהולרה שבגוג'ראט. הוא יכולת לייצר 50,000 פרוסות שבבים לחודש ולהפיק 3 מיליארד שבבים בשנה למגוון פלחי שוקיים, כולל מחשבים בעלי עוצמה גבוהה, רכבים חשמליים, תקשורת ואלקטרוניקה.

שר הטכנולוגיה ההודי, אשוויני ויישנאו, הודיע כי העבודות על הקמת המפעל יתחילו תוך 100 ימים. "בניית פאב טיפוסי היא תהליך שלוקח בין שלוש לארבע שנים. אנו נדחס את הזמנים באופן משמעותי," אמר השר.

לצד מפעל הייצור, הממשלה ההודית אישרה השקעה של 3.2 מיליארד דולר ביחידת הרכבה, בדיקה, סימון ואריזה של שבבים, שתוקם במדינת אסאם שבצפון-מזרח הודו על ידי טאטא להרכבת שבבים ובדיקות. מתקן זה יהיה היחידה השלישית לייצור שבבים בהודו ויהיה מסוגל לייצר 48 מיליון שבבים ביום. המתקן ישרת שבעה שווקים: רכב, רכבים חשמליים, אלקטרוניקה לצרכן, תקשורת וטלפונים ניידים.

בנוסף, הממשלה ההודית אישרה השקעה של 916 מיליון דולר מטעם חברות רנסאס אלקטרוניקס מיפן וסטארס מיקרואלקטרוניקס מתאילנד לשיתוף פעולה עם החברה ההודית CG Power לייצור שבבים מתמחים בסאננד שבגוג'ראט. מתקן זה יייצר שבבים לתחומים נישתיים כגון הגנה, חלל, רכבים חשמליים ורכבות מהירות, עם יכולת ייצור של 15 מיליון שבבים ביום.

מדובר באחד ממספר מאמצים של הודו לקדם את תעשיית השבבים המקומית. ב-2021, הממשלה ההודית הכריזה על תוכנית תמריצים בהיקף של 10 מיליארד דולר למשיכת חברות שבבים ויצרני תצוגות להקים מתקנים מקומיים במדינה, תוך הצעת תמריצים של עד 50% מהוצאות ההון לחברות שמקימות פרויקטים לייצור בהודו. התוכנית דרשה שינוי לאחר שלא הושג עניין רחב מחברות בינלאומיות, חלקם בשל תהליך רישום מסובך וחוסר באקוסיסטם קיים.

הפוסט הודו אישרה השקעה של עד 15.2 מיליארד דולר לבניית שלושה מפעלים חדשים לייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבינט ממשלת הודו, בראשותו של ראש הממשלה מודי, אישר את הסכם ההבנות (MoU) בנושא שבבים שנחתם על ידי הודו והאיחוד האירופי בנובמבר 2023.

ההסכם קובע כיצד שתי הממשלות יעבדו יחד על בניית שרשרת אספקה חזקה לשבבים וקידום התקדמות טכנולוגית בתחום השבבים.

במסגרת הסכם ההבנות, האיחוד האירופי והודו התחייבו לשתף ניסיון, מתודות מובילות ומידע על מערכות השבבים שלהם; לזהות הזדמנויות למחקר ופיתוח משותף וחדשנות; לקדם כישורים, כישרונות ופיתוח כוח אדם בתעשיית השבבים; ולהבטיח שדה משחק מאוזן בתחום.

"שבבים הם חיוניים לכלכלות שלנו, ואנחנו מחזקים את העמידות שלנו בגיאופוליטיקה החדשה של שרשרות האספקה של שבבים," אמר תיירי ברטון, המופקד על השוק הפנימי באיחוד האירופי, בדבריו ב-2023 כאשר הסכם ההבנות נחתם לראשונה.

"אני שמח שנמשיך לשתף פעולה עם הודו, שותף מרכזי, בנושאי סחר וטכנולוגיה כדי להתגבר על אתגרי שרשרת האספקה. לטווח הארוך, השיתוף שלנו במחקר וכישורים יהיה חיוני לחיזוק העמידות שלנו," אמר.

בשנים האחרונות, הודו, כמו מדינות רבות אחרות, נקטה צעדים לחיזוק עמידות שרשרת האספקה המקומית שלה לשבבים. כשהוכרזה לראשונה ב-2021, תוכנית הודו המתוקנת לשבבים ולאקו-שבבים מאפשרת לחברות להגיש בקשה לעד 50 אחוז מעלויות ההון לפרויקטים רלוונטיים לייצור שבבים ומסכים. כאשר התוכנית הושקה, אמרה הממשלה ההודית כי היא צפויה ליצור כ-35,000 משרות איכותיות, 100,000 משרות עקיפות, ולמשוך השקעות בשווי 8.8 מיליארד דולר.

הפוסט ממשלת הודו אישרה את הסכם ההבנות לייצור שבבים עם האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.