צביקה גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, הציג היום (שלישי) את תמונת המצב של תעשיית השבבים בישראל, לצד האתגרים והחסמים העומדים בפניה.

בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה, ציין כי תעשיית השבבים המקומית כוללת כיום כ-200 חברות, מהן כ-25% רב-לאומיות, המעסיקות יחד כ-40 אלף עובדים – כ-10% מכלל עובדי ההיי-טק בישראל. 75% מהפעילות מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות.

גולצמן ציין כי מדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, אך כזו הפועלת "כמעט ללא מעורבות ממשלתית ביחס לעולם", תוך התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. לדבריו, "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה יוצר תחרות פנימית קשה – ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי".

"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו".

גולצמן הדגיש כי לצד האתגרים, קיימים בישראל "איים של מצוינות" בתחומים מפציעים ובתחומי מו"פ שבהם חסמי הכניסה נמוכים יותר, וכי יש לנצל הזדמנות זו באמצעות תשתיות חדשות ותמיכה ייעודית. בין הצעדים המרכזיים שהציג: הקמת חממה טכנולוגית ייעודית לשבבים, שתתוקצב בכ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לסטארטאפים גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי.

בנוסף, גולצמן חשף כי רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.

"תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים".

עוד הוסיף כי רשות החדשנות פועלת לקידום שותפויות בינלאומיות, פיתוח הון אנושי והגברת החשיפה של התעשייה הישראלית למוסדות מחקר עולמיים, לצד תמיכה בטכנולוגיות מפציעות בתחומים כגון Power Electronics, Integrated Photonics ו-Advanced Packaging.

"אם תחום אינו כלכלי – הוא לא יחזיק לאורך זמן", סיכם גולצמן. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – כך שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל".

הפוסט בכיר ברשות החדשנות: “כדי לשמר יתרון – למקד, להקים חממות שבבים ולהשקיע בהון אנושי” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מועצת השבבים של קנדה את דו"ח צוות העבודה לשנת 2025 בנושא פיתוח כישרונות וכוח עבודה בתעשיית השבבים, תחת הכותרת: "חיזוק הצינור האנושי לתעשיית השבבים למען תחרות גלובלית".

בין מחברי הדו"ח נמנית השותפה קוסמינה מוראריו (Cosmina Morariu) ממשרד Fragomen, שהובילה את פרק ההמלצות בתחום מדיניות ההגירה. הדו"ח מדגיש את הצורך הדחוף בצעדים לשיפור ניידות כוח אדם, למשיכת עובדים מיומנים ולטיפוח דור חדש של מומחים מקומיים בתעשיית הסמיקונדקטורים.

הצעדים המרכזיים שמפורטים בדו"ח כוללים:

• הרחבת תוכניות הכשרה והסמכה לבוגרי אוניברסיטאות בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה;
• קידום מסלולים יעילים להגירה מקצועית לקנדה;
• בניית מערך הסמכות ייעודיות לתעשיית השבבים;
• פיתוח שותפויות בין אקדמיה לתעשייה;
• והצבת תחום השבבים כיעד לאומי מרכזי בתכנון כוח האדם הקנדי.

מהדו"ח עולה כי הפער בכוח אדם מיומן מהווה חסם מרכזי ליכולתה של קנדה לשמור על תחרותיות גלובלית בתחום השבבים, במיוחד על רקע ההשקעות האסטרטגיות שנעשות בשנים האחרונות במדינות כמו ארה"ב, טייוואן, יפן והאיחוד האירופי.

המועצה מציעה כי באמצעות תכנון אסטרטגי של מדיניות הגירה, השקעה בהון אנושי ושיתוף פעולה חוצה מגזרים, תוכל קנדה להפוך למוקד חדשני מוביל בשרשרת האספקה הגלובלית של תעשיית השבבים.

הדו"ח המלא זמין להורדה באתר מועצת השבבים של קנדה.

הפוסט מועצת השבבים של קנדה פרסמה דו"ח מיוחד בנושא חיזוק ההון האנושי של קנדה לתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.