קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures), המתמחה בהשקעות בטכנולוגיה עמוקה (Deep Technology) ובחיבור ליזמים יוצאים מן הכלל בשלבים מוקדמים בעלי רעיונות טכנולוגיים חדשניים, הכריזה היום כי היא מצרפת שותף חדש לשורותיה: ליאור הנדלסמן, ממקימי חברת סולאראדג' הישראלית שהונפקה בנאסד"ק והפכה לתאגיד בינלאומי מוביל ששוויו למעלה מ-7 מיליארד דולרים והכנסותיו בשנה שעברה הגיעו לכמעט 1.5 מיליארד דולרים.

קרן Grove Ventures הוקמה בשנת 2016 על ידי השותף המנהל דב מורן, יזם, משקיע, ממציא הדיסק און קי ומהדמויות המובילות בעולם ההיי טק הישראלי, וצוות השותפים בה כולל את סיגלית קלימובסקי, לוטן לבקוביץ' ועמרי גרין.
ההכרזה על צירופו של הנדלסמן מגיעה לאחר שרק בחודש פברואר השנה הודיעה Grove Ventures על גיוס הקרן השנייה שלה בהיקף של 123 מיליון דולר שתתמקד פיתוחים טכנולוגיים ומדעיים ייחודיים ופורצי דרך, על השקעה בסטארטאפ env0 ('אנב-זירו'), על השקעת המשך בסטארטאפ הבינה המלאכותית לטיפול מותאם אישית בסרטן Nucleai ('נוקלאיי') לצד ענקית התרופות השוויצרית דביופארם, ועל השקעה בחברת החלל Ramon.Space ('רמון.ספייס'). חברות בולטות נוספות בפורטפוליו הקרן הן חברת השבבים Wiliot; RapidAPI, מקימת זירת המסחר הגדולה בעולם לחיפוש וחיבור ליישומים חיצוניים (APIs); חברת TriEye, המייצרת פתרון חישה לרכבים אוטונומיים וחתומה על שותפויות עם ענקיות הרכב פורשה ודנסו; NeuroBlade, המפתחת צ'יפ AI חדשני ו-3DSignals, המסייעת ליצרנים להתקדם לייצור חכם באמצעות שבבי ניטור ייחודיים.

בין משקיעיה של Grove Ventures גופים מוסדיים ומשקיעים אסטרטגיים בינלאומיים והיא מייעצת תדיר לתאגידי ענק בבואם להשקיע בישראל. כקרן ששמה לעצמה למטרה לייצר ערך משמעותי ליזמים בהן היא משקיעה וללוותם באופן צמוד, צוות Grove Ventures מצוי בקשר הדוק עם חברות בינלאומיות גדולות ויוזם מדי שנה מאות רבות של פגישות בין חברות הפרוטפוליו ובין חברות ענק מובילות, וכן ייסד שני כנסי דגל בינלאומיים בישראל בנושאי Deep Tech ו-Industry 4.0. 5 מתוך 20 החברות הגדולות בעולם – מייקרוסופט, אמאזון, עליבאבא, סמסונג ואינטל – הביעו אמון באסטרטגיית הקרן, וביצעו השקעות המשך משמעותיות בחברות הפורטפוליו שלה, שכבר גייסו למעלה מ-100 מיליון דולרים בהשקעות המשך. הקרן מסמנת שנת שיא בפעילותה ובמהלך 2020 כבר השלימה 4 השקעות בחברות סטארטאפ ישראליות, זאת לצד 6 השקעות המשך בחברות הפורטפוליו. לאור גיוס הקרן החדשה בטרם התפשטות נגיף הקורונה, מתאפשר ל- Grove Ventures להמשיך ולאתר הזדמנויות השקעה רלוונטיות והיא ממשיכה לאתר יזמים מובילים בימים אלו.
הנדלסמן שירת למעלה מעשור בתפקידים מגוונים וטכנולוגיים ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, שהצמיחה כמה מן האישים הבולטים בהיי-טק המקומי. לאחר שחרורו, הקים כיזם את סולאראדג' עם ארבעה מחבריו יוצאי היחידה, שם היה ממובילי פיתוח הטכנולוגיה וכן שותף, לצד צמיחתה המהירה, בהקמת מערך המכירות והשיווק העולמי של החברה, כשתחתיו מאות עובדים. לאחר 14 שנים בסולאראדג', מגיע הנדלסמן ל-Grove Ventures עם ניסיון עסקי רב, לצד ניסיון טכנולוגי ומוצרי עשיר ומולטי-דיסצפילינרי שכולל פיתוח חומרה, פיתוח שבבים, פיתוח תוכנה ופיתוח ענן בתחומים שונים לצורך ייצור פתרונות אנרגיה מתחדשת.

ליאור הנדלסמן, שותף בקרן Grove Ventures, מסר: "אני שמח ונרגש להצטרף לצוות השותפים הנהדר של Grove Ventures. לאחר שהייתי יזם בעצמי וחבר הנהלת החברה בכל שלבי החיים שלה: גיוס, פיתוח, הנפקה, מכירות ופיתוח קשרים עסקיים עם חברות ענק, ובהמשך השקעתי וייעצתי לשורה של חברות הזנק – חשתי שהיה זה בעבורי ה'משרד' המושלם כדי לעבור ולהיות משקיע הון סיכון, וכי Grove Ventures היא ה'בית' המושלם להצטרף אליו. למעלה משנה הייתי שותף עצמאי (Venture Partner) ב- Grove Ventures במהלכה זכיתי לראות מקרוב את מצויינת הקרן, ועד כמה היא מסייעת למייסדים ולחברות הפורטפוליו שלה שנמצאות בחזית הטכנולוגיה בארץ ובעולם".

דב מורן, שותף מנהל בקרן Grove Ventures מסר: "Grove Ventures שמחה על הצטרפותו של ליאור הנדלסמן כשותף נוסף לקרן הממשיכה להתרחב, לצמוח ולהצמיח את חברות הטכנולוגיה העמוקה המובילות בישראל ובעולם. הדגש שלנו על טכנולוגיות הצפויות לשנות את כללי המשחק, כאלו שקשה לפתח וקשה לחקות, ואנו סמוכים ובטוחים שחברות הפורטפוליו שלנו ואנחנו נרוויח רבות מהצירוף של יזם מנוסה כליאור. ליאור מביא עימו ניסיון עשיר ביזמות בתחומים שהם בליבת העשייה שלנו כמו שבבים (semiconductors), אנרגיה, חומרה, אלגוריתמיקה ואינטליגנציה מלאכותית".

הפוסט Grove Ventures מצרפת את ליאור הנדלסמן, ממקימי סולאראדג', כשותף הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדות חברות הפורטפוליו שלך עם משבר הקורונה? (האם פיטרו עובדים, צמצמו פעילות וכו')
על כל חברת פורטפוליו המשבר השפיע בצורה שונה. ניתן לחלק את חברות הפורטפוליו לשלוש: (1) חברות שמכירותיהן עלו כתוצאה מהמשבר (2) חברות שמכירותיהן נפגעו באופן ישיר כתוצאה מהמשבר (3) חברות שבשלב הזה המשבר כביכול לא משפיע עליהן באופן ישיר, אך ייתכן שכתוצאה מתקופת הסגר ו/או שינויים בחוקים ובהתנהלות העולם – הן עלולות להפגע או להאט את צמיחתן.

שתי קבוצות החברות האחרונות – אלה שנפגעו מהמשבר בצורה ישירה ואלה שלא רואות השפעה מיידית אך יתכן שיראו בעתיד הקרוב – נדרשו לפעול על פי תרחיש אפשרי ששנת 2020 תהיה נמוכה יותר בביצועים שלהן מהתוכנית המקורית, ולפיכך היו צריכות לבנות תקציב הכולל בתוכו הורדת הוצאות (במקרה הראשון) או לפחות אי-צמיחה בהוצאות (במקרה השני). חברות אלה גם צריכות להתמודד עם האתגר המרכזי של שימור לקוחות.
לגבי כל החברות, חברות שבקופת המזומנים שלהן אין עתודות לפחות לשנת פעילות – רצוי שיגייסו כבר כעת כסף נוסף.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר את יכולה לתת למנהלים אחרים בהייטק?
מנהלים שהרשימו אותי בתקופה הזו הראו:
• הבנה מהירה של תמונת המצב אליה נקלענו ומהי ההשפעה על חברתם
• יצירתיות והתאמת פעילות וחזון החברה למציאות החדשה הזמנית / לא זמנית

3. מי לדעתך צריך לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר? המשקיעים שלהם? הממשלה? אף אחד?
לדעתי, כל המוזכרים לעיל צריכים לקחת חלק ולפעול במשולב, כל אחד על פי יכולתו: (א) החברה עצמה צריכה לנקוט צעדים משמעותיים כדי להימנע ממצב חירום של מצוקת מזומנים, ויפה שעה אחת קודם (ב) הממשלה והרשויות צריכים לקחת חלק בתמיכה, הואיל וזהו גם האינטרס שלהם שתעשיית ההיי-טק תמשיך להתקיים. כך עשו ברוב המדינות המתקדמות בעולם (ג) המשקיעים עצמם – בדרך כלל, רוב הקרנות הישראליות נרתמות לעזרת חברותיהן במקרי קיצון, כמובן בכפוף לעתודות הכספים העומדות לרשותן והניתוח הכלכלי של ההשקעה.

אני לא חושבת שאף אחד מהגורמים צריך להיות בעמדת "תצילו אותי" אם הוא לא עושה מאמצים מצידו.

4. האם את צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
כמאמר האמרה הידועה "הנבואה ניתנה לשוטים…" אני מעדיפה להתייחס לשאלות כגון "מה יהיה משך הסגר" במדינות העולם, האם יהיו גל/ים נוסף/ים וכמה מהר ארה"ב תתאושש מהמשבר. בסופו של דבר רוב החברות הישראליות תלויות בשוק זה להמשך צמיחתן. לעת עתה, אנו רואים שמבחינת שוויים של חברות – השוק הציבורי מתחיל לתקן את עצמו והירידה אינה עצומה, יתכן כי הסיבה לכך היא שעדיין לא פורסמו דו"חות רבעון שני המשקפים את מלוא ההשלכות של הסגר. לגבי השוק הפרטי – עדיין מוקדם לומר.

אני מאמינה שלמשבר הקורונה יהיו השפעות מקרו נוספות – ראשית, ברמה הגיאו-פוליטית, המתח בין ארה"ב לסין (אפרופו ההאשמות ההדדיות) עלול להחריף עוד יותר את מלחמת הסחר . ברמה הכלכלית – רמות אבטלה גבוהות וחוסר יציבות כלכלית עלולים להקטין את כח הקניה הכלכלי של ארגונים ושל אנשים פרטיים כאחד, דבר שיכול להשפיע מהותית על חברות ההייטק בישראל .

מבחינת הרגלי העבודה שלנו כדאי לבחון האם יהיה שינוי דרמטי בהרגלי העבודה /נסיעות/טיסות אשר ישפיעו גם על תפקוד חברות ועל תמהיל כח האדם שלהם? האם יצליחו ליצורPipline ולקדם עסקאות גם מבלי לשלוח אנשי מכירות לחו"ל? עוד מוקדם לדעת מה יקרה אך אלו סוגיות שמעניין יהיה לעקוב אחריהן.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריכה לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
מסקנה חשובה, ומעט פילוסופית: ממש כפי שהאדם עצמו צריך להכיר בכך שהמציאות יכולה לעלות על כל דמיון, ואין ודאות בשום דבר (גם בדברים שנראים לנו ודאיים לגמרי!), כך גם בעולם העסקי, יש מצבים שלא ניתן לצפות, וחברות צריכות להיות מספיק גמישות וערוכות לבצע שינויים במצבים כאלה, שיאפשרו להן לשרוד במקרה של שינויים פוגעניים, להיות יצירתיות, לא לקפוא במקום ולא להפסיק לרגע את הפעילות העסקית שלהן.

הפוסט חמש עם נטהלי רפואה, שותפה בקרן Viola Growth – רוב הקרנות הישראליות נרתמות לעזרת חברותיהן במקרי קיצון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדות חברות הפורטפוליו שלך עם משבר הקורונה? (האם פיטרו עובדים, צמצמו פעילות וכו')
16 חברות בפרוטפוליו שלנו. כל אחת היא עולם בפני עצמו. יש מי שצמצם והאריך לעצמו את מסלול ההמראה. יש מי שגייס כסף (כן, כן… אפילו עכשיו בעת הקורונה!) ויש כאלה שפעלו בשיא המרץ ועכשיו הם רק מגבירים…

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?
טיפ זה משהו שמשאירים למלצר… (רגע, מישהו פה זוכר מה זה מלצר???).
טוב, אז הטיפ הניהולי שלי זה שאין טיפים. קחו את כל העצות בערבון מוגבל. כל חברה היא שונה. כל שוק מתנהג אחרת. הרבה תלוי כמה נערכתם לקראת הקורונה או במלים אחרות כמה כסף יש לכם בחשבון (כאילו: "היינו חכמים וגייסנו בזמן…").

אם שלמה לוחץ עלי לתת טיפ אז הנה הטיפ שלי (שמתכתב טוב עם ה"אין טיפים"): אל תקחו שום דבר כמובן מעליו. אין לאף אחד מושג אם המשבר הזה ייקח שנתיים או שבועיים. אל תקשיבו למי שאומר לכם אוטומטית לפטר ולהקטין. תזכרו שכל משבר הוא גם הזדמנות. קשה לכולם? יופי! אולי זה הזמן המתאים לכם לקנות חברה (במניות!). השוק הספציפי שלכם נמחק? אולי תעשו פיבוט לשוק אחר. השארו יזמיים. השארו יצירתיים. השארו חדים!!!

3. מי לדעתך צריך לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר? המשקיעים שלהם? הממשלה? אף אחד?
יש מגוון של חברות בשלבים שונים ובשווקים שונים ולכל חברה קשייה הקונקרטיים. בעיקרון אני חושב שיזמים צריכים לדעת לגייס ומשקיעים (טובים) צריכים לדעת לתמוך בחברות (הטובות) שלהם. יש מקרים בהם תמיכה ממשלתית יכולה לשמש כהבדל בין כליה לשרידות. אבל תמיכה ממשלתית של חלוקה "עיוורת" של כסף לחברות היא שגויה כי גופים ממשלתיים לא תמיד יכולים לבצע בחינת עומק של חברות (על אף תפקודה המעולה של הרשות לחדשנות ותרומתה הרבה). נדרשת פה חשיבה מקורית של אמצעים חדשים לתמיכה ממשלתית בהייטק או בביוטק (או בטק בכלל). יש הצעות שנדונות בעצם ימים אלה.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
שום דבר לא חוזר לקדמותו. אבל… הקידמה תחזור. הרצון לפתח, להמציא, לשכלל, ליצור הצלחות לא יעלם. יהיה טוב.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
זה לא מסקנה. זה לקח מחיים עסקיים ארוכים, מרתקים, מלאי משברים, אכזבות, כשלונות (כן… וגם כמה הצלחות…): תמיד צפו לבלתי צפוי.

הפוסט חמש עם דב מורן, מנהל שותף בקרן Grove Ventures – תמיד צפו לבלתי צפוי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חמש עם – חמש שאלות למנכ"ל/משקיע בחברות הייטק

1. כיצד מתמודדות חברות הפורטפוליו שלך עם משבר הקורונה? (האם פיטרו עובדים, צמצמו פעילות וכו')
כל חברת פורטפוליו מתמודדת עם המשבר באופן שונה, ואסור להחיל כללים על ההתנהלות של החברות. מה שנכון עבור חברה אחת, כמעט בהגדרה לא יהיה נכון עבור חברה אחרת. אופן ההתנהלות נובע מגורמים רבים, ביניהם: (א) האם זו חברה בשלבים ראשוניים, אמצעיים או מאוחרים (ב) מה עושה החברה – לדוגמה, האם זו חברת תוכנה או חומרה (ג) מהו מצבה הפיננסי של החברה (ד) מה מצב השוק אליו פונה החברה – האם זהו שוק קיים כיום, שוק שאמור לקרות בעוד שנה או שוק עתידי מעבר לכך (ה) מה זמינות המוצר או מוצרים של החברה (ו) במידה ויש צורך להצטמצם, האם הצמצום יגיע מהפחתת כוח אדם, סגירת קו מוצרים, אפשרויות אחרות (ז) מה מצבם הפיננסי של המשקיעים ויכולתם להמשיך לתמוך בחברה (ח) מה הצפי של הנהלת החברה והמשקיעים מהחברה – האם הם מסונכרנים לגבי הציפיות ומה מידת הנכונות לקחת סיכונים?

ואלו, כאמור, רק חלק מהגורמים. אי לכך, כל חברת פורטפוליו מתמודדת עם המשבר באופן שהוא הכי רלבנטי עבורה, ותפקידה של ההנהלה להציג את כל האלטרנטיבות בפני הדירקטריון, כך שהוא יוכל לקבל את ההחלטה הכי מושכלת בהתחשב בשלל הגורמים. זכורים לי לפחות שני מקרים בולטים בעברי כמשקיע וכדירקטור בהם חכמת ההמונים דרשה צעד מסוים, אבל הנהלת החברה המליצה על צעדים אחרים, והדירקטריון, לאחר דיון ממושך, קיבל את המלצת ההנהלה ופעל באופן שלא בהכרח תאם למהלכים שמרבית החברות ביצעו. היה בכך סיכון משמעותי, אבל זה תפקידו של הדירקטריון.

באופן ספציפי, למרבית חברות הפורטפוליו של אינטל קפיטל ישראל יש מספיק משאבים פיננסיים לצלוח לפחות את 12 החודשים הקרובים ואף הרבה יותר מזה. לחברות שאין את הזמן הנדרש על מנת להגיע לציון דרך משמעותי שיאפשר להן גיוס כסף חדש, אנחנו ממליצים לנסות לצמצם בהוצאות באופן מושכל. כמו כן, אנחנו ממליצים לחברות לנסות ולגייס כסף אפילו אם התנאים אינם אופטימליים, ויש צורך להתפשר על התנאים.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?
כמשקיע הון סיכון, הטיפ העיקרי שאני יכול לתת למשקיעים אחרים הוא לסמוך על המנהלים של החברות, ולהקשיב להן. הן מנהלות ומנהלים את החברות 24/7 ובוודאי מכירות טוב יותר את החברה ואת מצב עסקיה מחברי הדירקטוריון והמשקיעים העסוקים בעוד מספר רב של דברים. ואם אינך סומך ובוטח במנהלים, תחליף אותם.

אין בכוונתי לומר שאני אקבל כל שאיפה או משאלה של מנהלי החברות, אבל אני אתייחס בכובד ראש לכל אחת ואצא מהנחה שזו כנראה המלצה או שאיפה נכונה או לפחות עם הרבה מחשבה מאחוריה. באופן כללי, אני מאמין שאם ההנהלה התנהלה באופן שקול ומושכל לפני המשבר, אין לה סיבה או צורך להתנהל באופן שונה עכשיו. בהנחה שלחברה היה קו מנחה לפני המשבר, ההמלצה שלי היא לנסות ולשמור על אותו כיוון, ולבצע את ההתאמות הנדרשות. מן הסתם כדאי להיות יותר שמרן בהנחות שמושפעות מהשוק ומזמינות ההשקעות, אבל לחברות שיכולות להרשות לעצמן אני ממליץ להיות אגרסיבי ולחפש הזדמנויות.

לפחות שתי חברות בפורטפוליו הנוכחי שלנו מחפשות כיום לבצע רכישות שישלימו להן קווי מוצר או צבר לקוחות. ההזדמנויות נמצאות. הן לא רלבנטיות לכל חברה, אבל זה לא הזמן להטמין את הראש בחול ולחכות לשוך הסערה. המנכ"לים שלנו טובים מזה, והם ידעו להתמודד עם המשבר הקיים. עם זה, צריך גם להכיר בכך שלא כל החברות ישרדו את המשבר, כמו שלא כל החברות היו מצליחות גם ללא המשבר, וכדאי להשתמש במשבר כדאי לנסות ולקבל החלטות יותר מהירות באשר לחברות שסיכויי ההצלחה שלהן קלושים. חברות כאלו כדאי ורצוי, עבור כולם, לסגור בהקדם האפשרי ולהפנות את המנהלים, העובדים והמשאבים למקומות יותר מוצלחים ומבטיחים.

3. מי לדעתך צריך לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר? המשקיעים שלהם? הממשלה? אף אחד?
גם לשאלה זו אין תשובה אחידה. יש חברות לא מועטות שמן הסתם לא יזכו לשום תמיכה, ולכן יסגרו. עם כל הצער, זה כנראה הצעד הנכון וברוב המקרים המתבקש. יש אימרה בניהול עובדים שאם אתה מפטר מנהל, כנראה שהיית צריך לעשות זאת כבר לפני חצי שנה. אותו כלל אצבע חל על חברות. מרביתן יכשלו, ואם זה הכיוון אז עדיף לזהות זאת מוקדם מאשר מאוחר.

על המשקיעים להמשיך לתמוך בחברות שהמשקיעים מאמינים בהן – חברות שלדעתם סיכויי ההישרדות וההצלחה שלהן הן למעלה מסבירים. אנחנו כמשקיעים לא עושים טוב לאף אחד אם אנחנו ממשיכים להשקיע בחברות שלא עומדות בקריטריון הזה, לא ליזמים, לא לעובדים ובוודאי לא לאלו שנתנו לנו את הכסף כדי להשקיע בחברות מוצלחות.

באשר לממשלה, בוודאי שקיימות סיבות וקיימים מצבים בהם על הממשלה להשקיע בחברות על מנת לצלוח תקופות קשות. אני מתקשה לראות איך הסיבות והמצבים הללו חלים על עולם ההיי טק הישראלי. אני לא רואה סיבה שכספי משלם המיסים מדימונה, יקנעם או תל אביב יושקעו על מנת לתמוך בסטארט אפ כזה או אחר. אם המשקיעים הפיננסיים ו/או המשקיעים המוסדיים כמו הקרן של אינטל קפיטל בוחרים לא להשקיע בחברה כזו או אחרת, אין שום הגיון בכך שהממשלה תשקיע את כספי האזרחים במיזם הזה.

כאמור, התשובה לא חלה על מיקרים אחרים שמרביתם לא קשורים לעולם ההיי טק. באותה מידה, אני גם מפקפק בכך שהממשלה או גופים המסובסדים או מוגנים על ידי הממשלה צריכים להשקיע בקרנות הון סיכון. זוהי רמת סיכון לא סבירה עבור כספים של משלם המיסים שאמורים להיות מנוצלים עבור כלל האוכלוסיה.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
כמובן שיהיו שינויים. אנחנו כבר רואים אותם, וחלקם ישארו אתנו. השינויים יהיו באופן ההתנהלות של החברות, בדרכי המכירה, בסוגי העסקים שיקומו בעתיד הקרוב והרחוק. לדוגמה, אני מניח שתהיה יותר פתיחות לעבודה מהבית, ופחות נכונות לשלם על נסיעות יקרות. אני מאמין שבמגזר הטכנולוגיה יושם עוד יותר דגש על טכנולוגיות עמוקות (deep tech) ושהמשבר הנוכחי יפתח אפשרויות חדשות לסטארט אפים שיפתחו את אותן הטכנולוגיות. על מנת להתחרות, החברות הגדולות יאלצו להשקיע משאבים נוספים, השקעות שיפתחו דלתות וחלונות לחברות החדשות להשתלב במיזמים חדשים ובדרכי התנהלות שונים.

אני רוצה לקוות שהמשבר הנוכחי יגרום לכולנו להתנהל באופן פחות ראוותני ויותר שיוויוני, מתוך הכרה בכך שעל מנת להצליח ולצלוח את המשבר הזה, כמו גם את אלו שיגיעו, והם יגיעו, בעתיד, אנחנו חייבים, יותר מתמיד, לאמץ ולהבין לפחות שני דברים עיקריים: (א) האנשים הם המשאב העיקרי או, במילים של דוב מורן, מורי ורבי והיזם של אמ-סיסטמס, החברה שכל עובדיה אהבו – "People First" (ב) על מנת להגיע לסיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר, עלינו לאמץ מנטליות אמיתית של Win-Win.

למרות החששות שמשבר הקורונה יגרום למדינות להסתגר ולאמץ גישות לאומיות, אני מאמין שמשבר הקורונה והמשברים והאתגרים שיבואו בעקבותיו יכריחו את החברות הבינלאומיות ואת המדינות לשתף פעולה מתוך ידיעה והפנמה שכשלון האחד בהכרח הוא כשלון הרבים והצלחת הבודד היא הצלחתו של הכלל.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
על כולנו להבין שמשבר זה עשוי להיות ראשון מזה כמה משברים שיתכן ויתרגשו עלינו. משברים עתידיים יתכנו כמשברים של הטבע כגון נפילה של מטאורים, רעידת אדמה מקומית או אזורית, סופות, שטפונות, בצורת והסתערויות של מזיקים שונים או משברים מעשי אדם כגון מלחמות או אובדן מקורות אנרגיה כאלו או אחרים. מן הסתם ברור שהעולם והאנושות לא היו ערוכים להתמודד עם משבר זה, ובספק רב אם אנחנו ערוכים להתמודדות עם משברים גלובליים אחרים.

כמדינות וכפרטים על כולנו להיות מוכנים למשבר הבא. בישראל אין ספק שאנחנו לא מספיק מוכנים למשבר נוסף, ועל ההנהגה להתחיל ולתכנן כבר עתה איך ומה עושים כאשר יקרה המשבר הבא. באופן כללי, העולם בכלל וישראל בפרט, חייבים לאמץ את הגישה והיכולת של מדינות כגון יפן וסינגפור להיערך למשברים ולתכנן מבעוד מועד איך להתמודד איתם, כי המשברים יגיעו, ובתכיפות גוברת כי העולם שלנו קטן והולך, התלות ההדדית גוברת כל העת והחיים נעשים יותר ויותר מסובכים.

הציפיות שלי מישראל היא לאמץ מדיניות שקולה למען כל אזרחי המדינה, ללא העדפה סקטוריאלית. מן הסתם, אני משלם יותר מיסים מאשר מרבית תושבי המדינה ואני מודה על כך למזלי הטוב. אבל היותי משלם יותר מיסים לא מקנה לי זכות לקבל מהמדינה יותר מאנשים המשלמים פחות מיסים, ובאותה מידה אסור לנו ליצור משוא פנים או העדפה סקטוריאלית באשר היא. כמו שהחיים על פני כדור הארץ תלויים, בעיקר, בשמירה על שיווי משקל של הרבה גורמים, כך גם בישראל – אם לא נשמור על איזון אזי ניפול כולנו.

ממשלת ישראל חייבת לעודד תעשייה, בפריפריה ולאחר מכן במרכז. יש לחזק את התשתיות הרפואיות והעיסקיות באיזורים המרוחקים מהמרכז, ואילו לא הצהרות סרק אלא מעשים שניתן ליישם אותם. תשלום דיפרנציאלי למורים או רופאים העובדים מחוץ למרכז, הקמה של מרכזי תעסוקה של ההיי טק עם הצדקה כלכלית מחוץ לגוש חיפה – ירושלים וכוונה אמיתית להיטיב עם כלל תושבי הארץ הם הצעדים הראשונים שאני, בתור מדינאי, הייתי עושה.

הפוסט חמש עם יאיר שוהם, מנהל אינטל קפיטל בישראל – "אני לא רואה סיבה שכספי משלם המיסים יושקעו לתמוך בסטארטאפ כזה או אחר" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההשקעות בחברות בשלבים מוקדמים הואט בעקבות הקורונה. כך חושף מכון המחקר של איגוד קרנות הון הסיכון בישראל (IVC), כקדימון לקראת הדו"ח המלא של IVC-ZAG על ההשקעות בהייטק הישראלי ברבעון הראשון הצפי להתפרסם בתחילת אפריל.
"שבועיים לפני סוף הרבעון הראשון של שנת 2020, כבר ברור ש- COVID-19 גובה מחיר משמעותי מהמערכת האקולוגית הטכנולוגית בישראל. הנתונים של IVC לגבי פעילות השקעות בינואר-מרץ 2020 חושפים ירידה משמעותית בהשקעות בשלב מוקדם (סבבי Seed + A): 50 עסקאות בלבד. ירידה של יותר מ -30% במספר המבצעים בהשוואה לרבעון הראשון של 2019.

ההשפעה של COVID-19 ניכרת יותר כשבודקים נתונים חודשיים . עד כה, ראינו רק שתי מבצעים בסבב Seed & A במהלך חודש מרץ, לעומת ל- 28 מבצעים במרץ 2019.
זו רק דוגמא קטנה לשינויים שאנו רואים בתבנית לטווח הקצר . נתוני הרבעון המלא, ש- IVC-ZAG יפרסם בתחילת אפריל צפויות להיות מעט גבוהות יותר (מידע על השקעות בשלב מוקדם נוטה להיות זמין חודש עד חודשיים לאחר חתימת העסקה.

הפוסט IVC: ההשקעות בחברות בשלבים מוקדמים הואטו בעקבות הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.