סטארטאפים ישראליים נהנים משיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה גלובליות כגון אמזון, גוגל, אינטל ומיקרוסופט,  אך הצלחתם מיוחסת גם למאפיינים תרבותיים ייחודיים. גורמים כמו החוצפה הישראלית, נטייה להתעלמות מפרוטוקולים רשמיים, ותרבות המעודדת לקיחת סיכונים גם אם יסתיימו בכישלונות, מסייעים לחדשנות ולפריצות דרך טכנולוגיות. רוח היזמות של המדינה ניכרת במגזרים רבים, כאשר האוניברסיטאות המובילות והצבא ממלאים תפקיד מרכזי בהכשרת יזמים ומייסדים.

שוק ההשקעות מתאושש

אחד המרכיבים המרכזיים במנגנון הסטארטאפים הישראלי הוא שוק הון הסיכון הפורה שלו. גם בשנת 2025 למרות שישראל נמצאת עדיין רשמית במצב של מלחמה, נמשכת מגמת גיוסי ההון המשמעותיים, ולצידם נחתמה ממש לאחרונה עסקת הרכישה של חברתWiz  ע"י גוגל בתמורה ל- 32 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם גם עבור גוגל וגם עבור מדינת ישראל.

למרות הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות הון סיכון, רבות מהן הניבו תשואות משמעותיות, כפי שמעידים נתוני גיוסי ההון של שנת 2024  בה הושקעו 12.5  מיליארד דולר, עלייה של  28% בהשוואה לשנה הקודמת. מגמה זו סימנה היפוך לירידה שנמשכה מאז שנת השיא של 2021.

שבבים בלב מהפכת הבינה המלאכותית

בשנים הארונות הפכה ישראל לאחת המובילות העולמיות בפיתוח שבבים מתקדמים, עם נוכחות משמעותית של ענקיות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל, ברודקום וקוואלקום. כולן מפעילות כיום מרכזי פיתוח שבבים מתקדמים ומעסיקות בישראל אלפי עובדים כל אחת.

תחום השבבים הוא לב ליבה של מהפכת הבינה המלאכותית, שכן מעבדים מתקדמים הם הכרחיים להפעלת מודלים חכמים ולביצועי מחשוב עוצמתיים. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מעבדי AI חדשניים, המספקים פתרונות לחברות גלובליות ומאפשרים קפיצת מדרגה ביכולות עיבוד נתונים.

התחרות על טאלנטים בתחום השבבים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כאשר חברות כמו אינטל, אנבידיה וגוגל נאבקות על גיוס מהנדסים מובילים, מה שמוביל לעלייה משמעותית במשכורות ולצמיחה מתמדת של מרכזי הפיתוח המקומיים.

העתיד של הסטארטאפים הישראליים

בעשור האחרון, חוותה ישראל ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנוסדו, בקצב שנתי ממוצע של 9%. עם זאת, בתקופה זו חלה דווקא עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות, בשיעור מצטבר של  11% מדי שנה.

מגמה זו מצביעה על כך שלמרות שיש פחות סטארטאפים חדשים, אלה שכן קמים נחשפים להיקפי הון גדולים יותר, מה שמאריך את שרידותם ומגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, חברות גדולות ובעלות מימון משמעותי מתחרות על משאבים וכישרונות ומשפיעות לרעה על קצב צמיחתן של חברות חדשות.

רשות החדשנות בישראל הביעה דאגה כי מגמה זו עלולה לפגוע בהיווצרותם של רעיונות פורצי דרך ולכן הפנתה מיליוני דולרים במענקי התחלה לסטארטאפים במגזרי ה- Deeptech המאתגרים יותר. באופן לא אינטואיטיבי, הירידה במספר הסטארטאפים החדשים עשויה להעיד על התבגרות התעשייה כפי שממחיש הגידול במספר חדי הקרן הטכנולוגיים המופיעים בישראל מדי שנה.

למרות אי היציבות הגיאופוליטית ותנודות השוק העולמי, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה עצמה כגמישה וחסינה למשברים  ותמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית.

הפוסט ביום העצמאות ה-77 יש לנו סיבות טובות לגאווה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לדברי בין, מצב תעשיית ההייטק היה מדאיג כבר לפני ה-7 באוקטובר כתוצאה משילוב בין משבר כלכלי עולמי להפיכה המשטרית בישראל. כתוצאה מכך צנחה כמות החברות החדשות שקמו בישראל בשנת 2021 ל- 728 חברות חדשות ורק 633 חברות בשנת 2022 (לעומת  1032 חברות בשנת 2019 ו-1181 חברות בשנת 2017).

מגמה מדאיגה נוספת היא המנעות משקיעים זרים רבים (המייצגים כ-80% מההון המושקע בתעשיית ההייטק המקומית) להשקיע בישראל דבר שהביא לירידה דרסטית בסך ההשקעות בהייטק הישראלי . בעוד שבשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 הסתכמו ההשקעות בתעשיית ההייטק ב-13.3 מילארד דולר הרי שבשנת 2023 היו סך ההשקעות בשלושת הרבעונים הראשונים כ- 4.8 מילארד דולר בלבד. ירידה של 64% !!! בתוך שנה אחת. כמו כן למעלה מ-50% מהחברות החדשות נרשמו בחו"ל.

לסיום דבריו הציג מנכ"ל הרשות נתונים העוסקים בעתיד חברות ההייטק הצעירות וציין כי למעלה מ-50% מהחברות הצעירות מאמינות בסבירות גבוהה מאד או בסבירות גבוהה כי לא תצלחנה לגייס סבב נוסף של מימון כספי ואילו קרוב ל30% מהחברות מאמינות בסבירות גבוהה או גבוהה מאד כי הסבב הבא יתרחש בשווי נמוך מהשווי הנוכחי.

כדי להתמודד עם המצב הקשה החליטה רשות החדשנות להשיק ערוץ אישורים מהיר לו הוקצו 400 מיליון ש"ח כולל מימון פרטי. הכסף מיועד בעיקר להצלתן של חברות עם נכסים טכנולוגים ועסקיים בעלי אופק שרידות קצר ( פחות מ-6 חודשים). קרן החירום המיוחדת נפתחה להשקעות ב1- בנובמבר ומיועדת לחברות שיגישו בקשה לקבלת מימון מיוחד עד ל-1 בפברואר, 2024. המימון המיוחד יאפשר לחברות  שרידות של מעל 9 חודשים.

הפוסט מנכ"ל רשות החדשנות: למעלה מ-50% מחברות ה- Early Stage לא ישרדו תוך 6 חוד' ללא מימון נוסף הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תקופת הקורונה, שבימים אלה יש לקוות מתקרבת לסיומה – בזכות ההתקדמות הטכנולוגית המדהימה, שאפשרה ייצור חיסונים בתוך זמן שנחשב זה מכבר לבלתי אפשרי – חשפה לעולם באמצעות זרקור ענק את מה שכולנו מכירים: אנחנו חיים בעידן מהפכני, שמאתגר את כולנו ומשנה את חיינו.

המהפכה הדיגיטלית, על ההזדמנויות הרבות והסכנות בה, לא נעצרה בתקופת המגיפה אלא אף הואצה. ראינו וחווינו היטב את קצה הקרחון שלה, בשינוי דפוסי העבודה והלימודים – מישיבה במשרדים או בכיתות, לישיבה מול מחשבים. בהאצת מנגנוני הרפואה מרחוק בקופות החולים ובמגזרים שונים אף בחיסכון בעלויות, בעלייה בתפוקה , ובזינוק ברווחי חברות הטכנולוגיה.

מאידך, נחשפו לעיני כל – או לעיני אלה שלא עוצמים את עיניהם – גם הכשלים הרבים, הבעיות והאתגרים, לצד הפערים ההולכים וגדלים. למשל, היעדר תשתיות פיזיות וכלכליות, שפגע ביכולתם של מגזרים שלמים לעבוד או ללמוד מהבית.
עוד לפני השנה הלא פשוטה שנכפתה עלינו, די ברור שמדינת ישראל איננה סטארט-אפ ניישן כפי שהיא אוהבת לקרוא לעצמה. ההיי-טק הישראלי עדיין מהווה קבוצה מצומצמת של כ 8-9% מהאוכלוסיה, שמרימה תרומה עצומה למיסוי, לצמיחה הכלכלית, לפריון ולתמיכה בתל"ג.

עם זאת, הבועה הזו תופסת נפח כמעט קבוע שכמעט אינו הולך וגדל, והאינדיקציות השונות אף מראות על סכנה להקטנת הצמיחה עקב תחרות הולכת וגוברת מצד מדינות אחרות ומחסור כרוני באנשים.

מצד אחד, אכן מתפתחות בצל קורתנו כמה חברות מרשימות שגדלות במהירות, מפתחות מוצרים במיליארדי דולרים ומושכות משקיעים מכל העולם. מאידך, כמות ההשקעות הבינלאומיות בחברות סטרט-אפ בשלבי החיים הראשונים שלהן – הולכת וקטנה.

כלומר, המשפך איננו עובד כפי שצריך, וישנו חשש ממשי שחלק מהכסף הגדול יילך אט-אט להתחלות במקומות אחרים בעולם. התנועה שמניעה את התעשייה תואט ואף תופסק.

אם ננתח לעומק את נתוני המחקר הבינלאומי בתחום הבינה המלאכותית שהוא התחום המוביל במהפיכה הדיגיטלית שבדק 54 מדינות ברחבי העולם, נגלה כי מבחינת השקעות פרטיות, מחקר וחדשנות, נמצאת ישראל בין המקום השלישי לחמישי בעולם – כלומר מדינת הסטארט-אפ מתפקדת היטב. ביכולות דיגיטליות היא ניצבת לא רחוק מהצמרת, במקום ה-12. בזמינות כוח האדם במקום ה-13, בתשתיות במקום ה-36, במדיניות ממשלתית במקום ה-51 ובהטמעה של יכולות דיגיטליות – במקום ה-50, עמוק בתחתית. כלומר – הריבון, ויתר מדינת ישראל משתרכים מאחור.

בגלל משבר הקורונה נחשפה העובדה שלא רק שישראל ממוקמת לא גבוה במהירות הגלישה באינטרנט במיוחד בגלישה ברשת הסלולרית, אלא שבמקומות רבים המהירות כה נמוכה כך שהיכולת לעבוד וללמוד מרחוק הייתה לעיתים בלתי אפשרית.

בהיעדר מדיניות ממשלתית אפקטיבית, במיוחד בתחומים המשמעותיים ביותר – חינוך, קביעת מדיניות לצמצום פערים וטרנספורמציה דיגיטלית – אין לנו אלא לקחת על עצמנו את האחריות ולעזור לממשלה לעשות את עבודתה. במהלך השנים עבר עולם ההיי-טק הישראלי תהפוכות רבות, וידע להתאים את עצמו לנוע תמיד לפני הגל, בכל שינוי דרמטי בעולם הטכנולוגיה. לשמחתנו, זיהתה התעשיה בארץ מבעוד מועד את ההזדמנויות הבאות, והובילה להשקעת משאבים בהון האנושי החזק בישראל.

כך, בראשית ימיה של התעשיה, במיקוד בנושאים הביטחוניים. עבור בפעילות סביב רכיבי תקשורת, מוליכים למחצה ותקשורת אלחוטית. ובהמשך במעבר לעולם הסייבר המושתת על המודיעין הצבאי, לצד אפליקציות המנצלות את חכמת ההמונים כמו ווייז, או כאלה המבוססות על בינה מלאכותית בתחומים שונים.

ההייטק הישראלי הוא מהמובילים בפיתוח עתיר ידע של התשתית הטכנולוגית של העולם כולו. בשפת ההייטק, זה נקרא "דיפ-טק" – טכנולוגיה עמוקה.

בעידן החדש שנרקם לנגד עינינו ומואץ בשל המגיפה, ישנן הזדמנויות חדשות שההיי-טק בישראל, וישראל כולה כמדינה, צריכים לנצל. למשל, כניסת היכולות של הדיפ-טק לעולמות אחרים – בין השאר, לעולם הרפואה, בדמות מחקר רפואי מבוסס בינה מלאכותית ומחשוב רפואי. גם הפינ-טק בישראל חזק, ישנן הזדמנויות לא מוכרות אך קורצות בתחום החקלאות, שם תמיד היינו מעצמה, ואולי אף בתחום החינוך.

על מנת לנצל את ההזדמנויות הללו, יש צורך דחוף בשינוי חשיבה. בעולם שהופך יותר ויותר לרב-תחומי, מערכות החינוך כולן צריכות להתאים את עצמן למציאות. לייצר עובדים רב-תחומיים.

במערכת החינוך, במיוחד בהשכלה הגבוהה, לומדים כיום בעיקר מקצועות ספציפיים – מדעי המחשב, הנדסה, ביולוגיה. דוגמא אישית, מעולמי הקרוב: כאשר בתי סיימה ללמוד ביולוגיה ורצתה למצוא עבודה בסטרט-אפ רפואי, אמרו לה כולם: אין לך מה לחפש אצלנו בלי מדעי המחשב, כדי שתוכלי לעבוד גם עם המתכנתים שלנו. אנחנו לא מחפשים עובדים למעבדה, אלא אינטגרטורים, כאלה שיודעים להתאים את הידע הטכנולוגי לפעילות במעבדה.

כאשר ניגשה עם המידע המתסכל לאוניברסיטת תל אביב, הבהירו לה: אצלנו מלמדים רק ביולוגיה. אם תרצי ללמוד מדעי המחשב, תיאלצי לעשות זאת בעצמך. או בנפרד, לא ביחד.

העידן הנוכחי מלמד שבקרוב מאוד, תחדור הטכנולוגיה לכל תחום בחיינו. גם צעירים שלומדים משפטים, ביולוגיה, רפואה או אדריכלות, יהיו חייבים להבין מדעי המחשב, אחרת יתקשו לעבוד עם המתכנתים של הבינה המלאכותית. כל התארים הללו עשויים להפוך חסרי חשיבות, ללא ההבנה והידע בעולם המחשוב.

את התשתית לכך צריך להתחיל מהחינוך מהגן עד התיכון – חינוך המבוסס על רכישת אוריינות וידע, אבל בעיקר לרכוש כישורים להתמודד עם עולם משתנה, בעיקר ללמוד איך ללמוד, וללמוד לחשוב יצירתי וחדשני. המנהלים והמורים צריכים להפוך יותר למנהיגים ומנטורים, ופחות למעבירי ידע.

לצורך הזה, נחבר את האתגר המשמעותי שאיתו פתחתי: הפער בין הסטרט-אפ ניישן הקטן, לבין יתר מדינת ישראל, בתרומה לכלכלה, בפערים העצומים בפריון – בהי-טק הפריון כפול מאשר כל שאר הסקטורים התעסוקתיים במשק. גם בתחום השכר, נוצרות כאן אל מול עינינו שתי חברות נפרדות, שמהוות בעיה.

הבעיה מחמירה במיוחד שנוצר "דור אבוד" אצל תלמידים במיוחד בכיתות הגבוהות שלא נותר זמן להשלים את החסר. במקומות בהם התשתית הדיגיטלית נמוכה זה הפך להיות אף חמור יותר.

מכאן, שלמדינת ישראל ישנן שתי משימות עיקריות, ועוד אחת. הראשונה, היא שיפור היכולת הדיגיטלית של בוגרי מערכת החינוך, כלומר התאמת החינוך למאה ה-21. השנייה: להכניס לסטרט-אפ ניישן מגזרים שכיום מודרים ממנו – התעשיה כולה מרוכזת כיום בין גדרה לחדרה, עם איים נוספים במקומות שונים (חיפה/יקנעם, ירושליים, באר שבע) . כל יתר מדינת ישראל – חרדים, ערבים, פריפריה, נשים – מוחרגת מהצלחת ההייטק.

זו לא גזירת גורל, או בעיה זניחה. ישנם מגוון עצום של אנשים בעלי השכלה, לא בהכרח בהיי-טק, ובשל המעבר לעולם מולטי-דיסציפלינרי, ישנה הזדמנות להכשיר ולהכניס אותם לתעשייה. לא רק עבורם, גם כדי להפוך את התעשיה לתחרותית, אל מול ההזדמנויות הצומחות במהירות במדינות המתפתחות, כמו גם במדינות מערביות מתקדמות כאשר לונדון ובייג'ינג עקפו את תל-אביב במדרג מרכזי ההייטק.

משימה נוספת היא שדרוג הדיגיטציה בשירותי הממשל והרשויות המקומיות, כמו גם בשדרוג התעשיה המסורתית. בכל העולם עוברת התעשיה תהליך של אוטומציה דרמטית, והגיע הזמן שגם בישראל תתקדם התעשיה שאינה בליבת ההיי-טק.

עד היום, עסקנו רובנו בתלונות. מערכת החינוך אינה רלוונטית ובשל השיטה הפוליטית והמשבר המתמשך, אין שום סיכוי להעביר רפורמה בהסכמה רחבה. צמצום הפערים אינו נמצא בראש סדר העדיפויות, ועוד שלל תלונות על הממשלה, על הרשויות המקומיות, על המגזר הציבורי כולו – מחוק האנג'לים שאינו מספק, ועד שער הדולר.

האמת היא, שכל התלונות מוצדקות, אבל הגיעה השעה לעבור למעשים. בראש ובראשונה, עלינו – בעלי ההון, המשקיעים ובכירי ההיי-טק הישראלי, לשנות כיוון. כיצד? להגדיל את שיעור ההחזר מהרווחים, לטובת פרויקטים משותפים עם החברה האזרחית.

משבר הקורונה מסייע לנו, משום שהוא עוזר בביזור התעשייה והיכולת לצאת מגבולות גדרה-חדרה, אבל השינוי יוכל להתרחש רק אם התשתיות הדיגיטליות ישופרו. רק כאשר בכל מקום יוכלו עובדים ותלמידים לקבל תקשורת רחבת פס ומחשבים, ובתי הספר יקבלו תמיכה בתשתית דיגיטלית – יתאפשר שינוי משמעותי.
אין בכוונתי להוריד את האחריות מהממשלה. זו צריכה להתוות כיוונים, ליצור מסגרות, לייצר רגולציה מתמרצת ולספק תשתיות לאומיות. אבל אנחנו, אנשי תעשיית ההיי-טק, צריכים להתחיל לעסוק בהכוונת מערכת החינוך, בהכשרת עובדים, בהכנסת מגזרים נוספים ליהנות מהמהפכה הדיגיטלית.

אין ספק, גם בעתיד הקרוב והרחוק נזדקק לאנשי דיפ-טק מעולים, מעולם ההנדסה והמדעים – הם חוד החנית אבל כדי לשמור על התעשיה תחרותית עבור משקיעים מבחוץ, עלינו להכניס אליה יותר אנשים, ששפת האם שלהם אינה אלגוריתמית או מתמטית. גם המשימות הן רחבות הרבה יותר מרק פיתוח טכנולוגי – נדרשים בעלי יכולות בניהול, פיתוח מודלים עסקיים חדשניים, תמיכה בלקוחות ועוד.

ב-8200, יחידת העילית המודיעינית של צה"ל, לוקחים בכל שנה בוגרי תיכון בוסריים, ומביאים אותם ליכולות מדהימות. ואם היחידה הזו, שבוגריה מעטרים את תעשיית ההיי-טק, מצליחה – אין סיבה שלא נקים אנחנו גוף אזרחי גדול, עם יכולות דומות שיביא יכולות דיגיטליות לכלל.

כך, נוכל להכשיר בעצמנו ולעצב בדמותנו את הדור הבא של המהנדסים והמפתחים, וכך נוכל גם להכניס לעולם ההיי-טק עוד סקטורים רבים ומשמעותיים, ובאמצעות כך נסייע לתהליכי אוטומציה בתעשיות נוספות, ולטרנספורמציה דיגיטלית בשירות הציבורי.

ברגע שזה יקרה, אין לי ספק שהממשלה – כל ממשלה, תצטרף ותסייע בתקציבים, בהשקעות ותשתף פעולה עם גורמים אזרחיים, וכך יתרחשו גם שינויים דרמטיים. למשל, התאמתה של מערכת החינוך למאה העשרים ואחת – לא רק בהטמעת טכנולוגיה, אלא בראש ובראשונה בשינוי מחשבתי. מי כמונו, אנשי ההייטק, המנוסים בעולם משתנה וחדשני מדי יום יכולים להוביל ולעזור בנושא.

השינוי הזה נכון והכרחי עבור מדינת ישראל, אבל אם לא למענה – למעננו. תעשיית ההיי-טק כולה זקוקה לרענון, וזקוקה מאוד לגיוון. כעת יש לנו הזדמנות עצומה לקחת אחריות לפתור את הנושאים הלאומיים. כך, במקום ליצור ניכור, יווצר שילוב חברתי. כך, תינתן הזדמנות שווה, וכתוצאה משני אלה – נקדם את הענף שהוא הבסיס הכלכלי החזק ביותר בישראל.

מאמר זה התפרסם לראשונה בספר ההייטק הישראלי של דה מרקר. 

הפוסט הזדמנות לקחת אחריות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באחת מהופעותיו הראשונות בציבור מאז התמנה לשר המדע והטכנולוגיה ובראיון זוגי ראשון עם שי לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה,  שוחחו השניים שראיינו האחת את השני (ולהיפך) על חשיבות החדשנות ועל תוכניותיהם לקידום המדע והטכנולוגיה בישראל. כשנשאל השר שי מהם התחומים הטכנולוגים שהוא מתכוון להתמקד בהם הודה כי משרדו עדיין בוחן מספר כיוונים אבל מצא לנכון לפרט תחום אחד במיוחד – תעשיית החלל האזרחית. לפי שי יש בישראל תעשיית חלל מפוארת בזכות ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. הכל החל בשנת 1982 כאשר בגין החליט שצריך לפתח תעשיית חלל בישראל ודיבר עם אנשים סביבו. צחקו עליו, אמרו לו שתעשית חלל זה למעצמות כמו ארה"ב או רוסיה אך הוא ענה להם באומרו "כשויתרנו על סיני ויתרנו על העומק האסטראטגי שלנו אז אנחנו צריכים עומק אסטראטגי בחלל" ואחרי שצחקו עליו הלכו לעבוד ו-30 שנה אחרי, מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שיש לה יכולת חלל מלאה החל מיכולת לבנות לויינים, לשגר לוויינים, לתחזק אותם בחלל, למכור שרותי לווינים וכו'. רוב התעשיה היא צבאית אבל כיום יש טרנד עולמי שנקרא תעשיית חלל אזרחית.

עד לפני 10 שנים העלות של לשלוח קילוגרם ציוד לחלל היתה קצת יותר מ- 100,000 דולר וכיום העלות של שליחת אותו קילו לחלל עולה 3,000 בלבד. כיום ניתן להכניס באותו קילו הרבה יותר מיחשוב אז העלות/תועלת השתפרה משמעותית. משקיעי הון סיכון בארה"ב ואירופה השקיעו בתחום מילארדים כבר לפני כמה שנים וכעת אנחנו שוקלים מאד ברצינות להכנס לתעשיית חלל אזרחית. צריך לשכנע עוד הרבה מאד גורמים וגם אנחנו עוד לא לגמרי השתכנענו אבל אנחנו בודקים את זה לעומק, דיברנו עם משקיעים בעמק הסיליקון, דיברנו עם אסטרונאוטים שבונים בארה"ב תחנת חלל אזרחית ונחליט. אז בעוד 20 שנה אם תרצו להתפוצץ מצחוק ותחפשו את האשמים שהחליטו להשקיע בתעשיית חלל אזרחית זה אנחנו. או חלילה אם מדינת ישראל תפספס את הטרנד הזה כי החליטה לא להיכנס לשם וכל העולם יהיה שם אז זה בגלל שהחלטנו לא להכנס לתחום ומדינת ישראל עלולה להפסיד תעשייה שלמה כמו שפורחת כאן כיום תעשית האוטוטק עם מאות חברות ועשרות אלפי עובדים.

בתגובה לשאלת השר שי, מה היית רוצה שיקרה בסיום הקדנציה שלך ענתה המנכ"לית שפיגלמן: "אני מקווה שנקבל את ההחלטות הנכונות שיסייעו להפוך את ישראל למדינה יותר דיגיטלית, שנצליח לקדם את נושא הבריאות הדיגיטלית ושנכניס אוכלוסיות נוספות להייטק".

לצפיה בראיון המלא לחצו כאן

הפוסט שר המדע והטכנולוגיה הנכנס במפגש הסיליקון קלאב: אנחנו שוקלים ברצינות כניסה להשקעות בתעשיית חלל אזרחית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי ממשיך להיות מוביל ברמה עולמית. מחקר בינלאומי מקיף של Startup Genome, הממפה את תעשיית הסטרטאפים העולמית במעל 150 ערים בכל רחבי העולם, מציין את תל אביב-יפו וירושלים במשותף במקום השישי בדירוג הערים המובילות בעולם כאקוסיסטם אטרקטיבי עבור סטרטאפים וחדשנות.

דירוג ה-Ecosystem של Startup Genome הוא המחקר המקיף והנרחב ביותר בעולם בתחום הסטרטאפים ומתפרסם מדי שנה החל משנת 2012. הדו״ח השנה מתפרסם בתקופה בה כ-40% מחברות ההזנק ברחבי העולם מדווחת על פגיעה בפעילותן בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. מעבר לדירוג ולסקירות של הערים השונות, הדו״ח מספק תובנות וכלים למנהיגים ולמנהלי חברות ציבוריות בטיפוח אקוסיסטם עירוני מצליח משגשג וניצולו לחיזוק הכלכלה ביום שאחרי הקורונה.

בניגוד לשנים קודמות, השנה הוחלט בדו״ח לדרג את תל אביב-יפו וירושלים במשותף לאור הקרבה הגיאוגרפית בין הערים לצד סקירות נפרדות על היתרונות והחוזקות הספציפיות של כל עיר.

אזור הסילקון ואלי בקליפורניה דורג במקום הראשון, במקום השני ניו יורק ובמקום השלישי לונדון. במקומות הרביעי וחמישי נמצאות הערים בייג'ינג ובוסטון בהתאמה. סוגרות את העשירייה הראשונה: לוס אנג'לס, שנגחאי, סיאטל ושטוקהולם.

בפרק שסוקר את תל אביב-יפו מצוין כי העיר ממשיכה להוביל את תעשיית ההייטק והחדשנות בעולם ובישראל כאשר התחומים המובילים הם בינה מלאכותית (AI), ביג דאטה וטכנולוגיות ענן, עם מעל ל- 40% מחברות הזנק הפועלות בתחום, ועם הצלחות כמו רכישת חברת השבבים Havana Labs התל אביבית על ידי אינטל ב-2 מיליארד דולר. תחום מוביל נוסף המצוין בדו"ח בו תל אביב-יפו ניצבת בראש הדירוגים הוא סייבר סקיוריטי, עם אקזיטים של למעלה מ-3.4 מיליארד דולר ב-2019. הדו"ח מציין כי מעל ל-100 חברות רב לאומיות, בחרו לפתוח בתל אביב-יפו את מרכזי הפיתוח והחדשנות שלהם, וזאת בזכות ההון האנושי התל אביבי המהווה נקודת משיכה לחברות מהעולם כולו. בין החברות הרב לאומיות שפתחו מרכז פיתוח בתל אביב- יפו בשנה האחרונה ניתן למנות את פורד, יאנדקס ואת SAP שפתחה בעיר מעבדת חדשנות. נקודת חוזקה נוספת של תל אביב- יפו היא היותה העיר בה יושב המספר הגבוה ביותר של חברות צמיחה, כ-100 Scale Ups : חברות שגדלו בעיר, קבעו בה את הקמפוס שלהן ומעסיקות מאות עובדים.

עיריית תל אביב-יפו מפעילה מרכזי יזמות וחדשנות עירוניים המפעילים תכניות האצה, ומעניקים ליווי ומנטורינג למיזמים החל מהשלבים המוקדמים ביותר והזדמנות להטמעת הפיתוחים בעירייה ובחברות העירוניות. החל מ'הרציף', מרכז היזמות בשכונת נווה שאנן בדרום העיר, ועד לCityZone בקרית עתידים, מרכז המתמחה בטכנולוגיות לאתגרים עירוניים ועיר חכמה.

בפרק שסוקר את ירושלים מצוין כי לירושלים יש חוזקות בתחום מדעי החיים והביו-טק ובתחום הבינה המלאכותית. בתחום מדעי החיים מצוין כי בירושלים פועלות כ-150 חברות וישנה מעטפת נרחבת שהעיר מעניקה להקמה ולצמיחה של חברות בתחום זה כמו לדוגמא מתחם BioHouse אשר משמש כמתחם עבודה ומעבדות עבור חברות ביו בתוך ביה״ח הדסה עין כרם ומתחם BioGiv אשר משמש כמתחם מעבדות משותף עבור חברות ביו צעירות בתוך קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. בנוסף, צוין כי לירושלים יש חוזקה בתחום הבינה המלאכותית עם כ-80 חברות שהוקמו ופועלות בעיר בניהן Mobileye ו-Lightricks. עוד צוין כי היתרונות של ירושלים בתחומים אלו ובאופן כללי מבוססים על מוסדות אקדמיים מובילים ברמה הבינ״ל ובראשם האוניברסיטה העברית ובצלאל, קהילה מקומית צומחת ותמיכה ממשלתית-עירונית משמעותית בצמיחת האקוסיסטם כולל מענקים ייחודיים הניתנים לחברות.

ירושלים עוברת בשנים האחרונות תהליך צמיחה מואץ של חברות היי-טק וביו-טק אשר קמות ומתפתחות בה. העיר הפכה להיות חממת סטארטאפים וחדשנות בינלאומית בתוך שנים בודדות, תוצאה של עבודה סדורה, משותפת, וארוכת טווח של הרשות לפיתוח ירושלים עם משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים בד בבד עם צמיחה אורגנית של קהילת יזמות תומכת ותוססת. כיום בירושלים פועלות כ-500 חברות טכנולוגיות כולל כמה מסיפורי ההצלחה הבולטים של החדשנות הישראלית בשנים האחרונות.

שר ירושלים ומורשת, רפי פרץ אמר כי: "ירושלים נהייתה מעצמה בתחום מדעי החיים וחברות ההזנק ולא במקרה. ירושלים, עיר הנצח התאימה את עצמה למפת החדשנות העולמית בכל התחומים על ידי השקעה ממשלתית רחבת היקף בהייטק, תיירות, ביוטק, אקדמיה, בינה מלאכתותית ועוד. אנחנו במשרד ירושלים ומורשת ,יחד עם עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים ממשיכים להשקיע משאבים עצומים בהייטק על מנת להמשיך את מגמת השיפור המתמדת בדירוג ירושלים בעולם ועל מנת לדאוג לתעסוקה איכותית ומתקדמת לתושבי עיר הבירה של ישראל. אני רוצה להודות ולברך את כל השותפים בהישג המשמעותי והנני סמוך ובטוח שלעיר ירושלים, צפוי עתיד מזהיר ומפואר כמו ההיסטוריה המדהימה שלה – אנחנו פה כדי לוודא שזה יקרה".

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ירושלים מתקדמת בצעדי ענק בתחום ההייטק והופכת להיות בירת ההייטק של ישראל. בחמש השנים הקרובות יושקעו 300 מיליון שקל בתעשיית הידע הירושלמית, נבנה משרדים וניצור תעשייה שלמה סביב התחום. ירושלים היא עיר קלאסית להצלחה, כאן יושבים אנשי ההרים, יזמי העל, מיטב המוחות – שמוכנים להתמודד, בעלי עומק אינלקטואלי אחר. החספוס של העיר הוא היתרון שלה. כיום בירושלים פועלים כ-550 חברות טכנולוגיות, 12 אקסלרטורים, והאבים ו-18 קרנות השקעה. לאורך השנה נערכים בבירה 350 אירועים הקשורים לתחום ובשנים הקרובות המגמה תוסיף ותגדל".

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "תל אביב-יפו ידועה כ"סטרט-אפ סיטי" של ה-"סטרטאפ ניישן", עם ריכוז חברות ההזנק הגבוה ביותר בעולם לנפש או לקילומטר מרובע. תרומתה של האקוסיסטמה הטכנולוגית בעיר גדולה כפולה – הן לכלכלה והן לדמותה בעולם. בימים אלו, חוסנן של חברות הטכנולוגיה חשוב במיוחד: אחד מכל עשרה מועסקים בעיר בשנת 2019 הועסק בחברת טכנולוגיה, ובנוסף אלפים רבים מאוד של עסקים בעיר סיפקו שירותים לסקטור זה. אנו נחושים להמשיך ולסייע לאקוסיסטמה היזמית שלנו לצלוח את התקופה הקשה ולשמר את מעמדה של העיר כמוקד טכנולוגי עולמי מרכזי."

לדו"ח המלא

הפוסט ישראל במקום ה-6 בעולם בדירוג ה-Ecosystem של Startup Genome הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כמנהל חברות בהייטק וכמשקיע בעברך, כיצד אתה רואה את תפקיד משרד המדע והטכנולוגיה כתומך בתעשיית ההייטק בישראל?

משרד המדע והטכנולוגיה אחראי על בניית התכנית האסטרטגית הלאומית בתחומי המחקר והפיתוח, על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים ועל המלצות לממשלה בנושא תשתיות טכנולוגיות לאומיות. במסגרת המשרד עובדת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, הבוחנת את החלופות השונות ומגישה את הצעותיה מעת לעת לממשלת ישראל. מכאן, שהמשרד צריך להיות בקשר שוטף עם תעשיית החדשנות הישראלית, לשמוע דיעות, להשמיע ולנהל תהליך רציף של הפרייה הדדית ולמידה, תוך עידוד מחקר ישראלי וחדשנות. בנוסף, בכוונתי לחזק את הקשר עם האקו-סיסטם של ההייטק והחדשנות כדי לייצר ממשק אחוד למגעי התעשייה עם הממשלה ולייצר הבנה רוחבית במשרדי הממשלה השונים לגבי צרכי תעשיית החדשנות הישראלית.

2. כאשר רוב הכסף המיועד לתמיכה בתעשיית ההייטק נמצא במשרד הכלכלה מהי יכולתך להשפיע באמת על התעשיה?

אני עובד בצמוד לשרי האוצר והכלכלה בכל מה שקשור לעידוד תעשיית החדשנות בישראל. יש לנו פרויקטים משותפים עם רשות החדשנות וכאמור לעיל, מאחר שהמשרד אמון על התוויית מדיניות ארוכת טווח, הרי שזה מחייב שיתוף פעולה וממשקי עבודה רבים.

3. משבר הקורונה שנחת על כולנו בהפתעה עלול להביא למשבר כלכלי מקומי ועולמי. איזה שינויים אתה צופה שיקרו בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שלדעתך הכל יחזור לקדמותו?

המשבר יצר בעייה קשה של ביקושים לרוב חברות ההייטק, גם אלו שהשכילו להתאים את עצמן לעבודה מרחוק ו/או תחת מגבלות הקורונה. בנוסף, יש ירידה משמעותית בהיקפי ההשקעות בארץ ובעולם. אני צופה שההתאוששות תגיע רק כשיימצאו פתרונות ארוכי טווח שיאפשרו לכלכלות במדינות העולם לחזור לתפקד בהיקפים מלאים ובמגמות של צמיחה. עד אז, נראה ירידה במשכורות, צמצומים בהיקפי כוח אדם ובגיוסים. במקביל, חשוב לזכור שהוכח כבר במשבר הקודם של 2008, כי השקעה מסיבית במו"פ מייצרת מנועי צמיחה ותעסוקה. לכן, חשוב להמשיך לתמוך בחברות בשלבים מוקדמים וגם יזמים ויזמיות יכולים להניח שזה הזמן לצאת לדרך היזמות, ליצור מיזמים חדשניים ולהצמיח את הדור הבא של חברות חדשניות.

4. בסקר שנערך לאחרונה ע"י רשות החדשנות דיווחו יותר מ-50% מהחברות כי ללא גיוס הון, פעילותן תופסק תוך 6 חודשים. האם לדעתך המדינה (קרי משרד האוצר, הכלכלה ואולי אף משרדך) צריכים לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר או שזו אחריות החברות ומשקיעיהן?

בתנאים של כשל שוק זהו בהחלט תפקידה של המדינה לבחור אזורים בהם היא מייצרת תמריצים ומסירה חסמים. ללא ספק, ההשקעה בשלבים מוקדמים היא אחד מהתחומים האלה.

5. פעמים רבות צוטטת כמי שפועל למען שילוב אוכלוסיות ומגזרים בהייטק וכן מעונין להביא את ההייטק לפריפריה. מהן תוכניותיך בנידון?

משרד המדע והטכנולוגיה מעורב בפעילויות רבות המנגישות את מקצועות המדע והטכנולוגיה לבני נוער ולאוכלוסיות מודרות ברחבי הארץ. בכוונתי להעמיק את הפעילויות האלו ובמקביל לייצר קשר בין אלפי החברות הפעילות בתעשיית החדשנות לבין אלפי הקבוצות הנמצאות במסגרות שונות בהן תומך המשרד. בנוסף, אנחנו עוסקים בימים אלה בהכנת תכניות לעידוד הקמתם של מרכזי חדשנות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה, תוך יצירת שיתופי פעולה בין הסקטור הפרטי והציבורי למטרה זו.

הפוסט חמש עם יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה – אנחנו עוסקים בהכנת תכניות לעידוד הקמתם של מרכזי חדשנות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית! הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-26.04.2020 הודיע שר הכלכלה כי הוא ממנה פורום שמטרתו לגבש תכנית כלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה במשק הישראלי. בראש הפורום עמד ד"ר שלמה נס, והוא כלל מומחים בעלי ניסיון רב מהמגזר העסקי: דב מורן, רוני קוברובסקי, לילך אשר-טופילסקי, ד"ר שמעון אלקבץ, רו"ח אלינה פרנקל-רונן ותומר מור.

הפורום, המכונה "פורום נס להצלת המשק", הגיש הבוקר (ראשון, 10.05.2020) דו"ח מפורט לשר הכלכלה ולראש הממשלה. הדו"ח מכיל תכנית פעילות המכילה הן המלצות בנושאים הנוגעים לכלל המשק והן המלצות למגזרים וענפים ספציפיים.

מצורף הדו"ח המלא. מתוכו, הנה עיקרי ההמלצות בכל הנוגע לענפי ההיי-טק והטכנולוגיה

• ההייטק אינו יכול להתפתח ללא השקעות – צינור ההשקעות להייטק הישראלי הולך להתכווץ דרסטית (ירידה צפויה של 6-8 מיליארד ₪) ובהתאם נדרשים מאמצי ממשלה לעידוד הענף.
• רשות החדשנות, זרוע הממשלה לקידום ההייטק, קיבלה למעשה תקציב דומה מאוד לזה שהתקבל ב-2019. חלק מהכסף מוקצה לתוכנית השונה מהתוכנית הקונבנציונלית של "כספי מדען" בזמן המהיר (יחסית) לאישור בקשות. יש להגדיל משמעותית את תקציב המדען לשנת 2020.
• תוכניות אחרות לקידום ענף ההייטק נדונו ברשות החדשנות אך להערכת הועדה הן אינן אטרקטיביות דיין על מנת לסייע לחברות הנזקקות להשקעה עקב קיטון ההון הזמין להשקעות ממשקיעים קונבנציונליים.
• מוצעת תוכנית חדשה בשם "תוכנית עידוד" שעל פיה יוקצה כסף (מוצע מיליארד ש"ח בשלב ראשון ואז בחינה מחדש של התוכנית) להשקעה בחברות במקביל להשקעות של קרנות הון סיכון או משקיעים מקצועיים תוך הצמדת התנאים והתקבולים. לתוכנית יש את הפוטנציאל להציל בישראל הרבה חברות ולעצור את תהליך הקיטון בסטארט-אפים טכנולוגים ובכך התוכנית מזכירה אם הצעד המדהים שעשתה הממשלה בשנת 1993 בפתיחת "קרן יוזמה", שדחפה להקמת קרנות הון סיכון והביאה לישראל את התואר הזה של "סטארט-אפ ניישן", בעלות מינימלית.

יתרונות התוכנית: זמינות, מקצועיות בהשקעות ללא צורך באיתור, גיוס או הכשרת אנשים לבחינת ההשקעות,  למעשה הממשלה לא נדרשת להוציא כספים אלא להשקיע ומרבית הסיכויים הם שהשקעות אלה יניבו אפילו תשואה חיובית.

רקע והשלכות המשבר על הענף

ההייטק מהווה כ- 43% מהיצוא הישראלי וכן מקום אידיאלי לגישור על פערים בחברה הישראלית ומתן הזדמנויות לאנשים ממוצאים שונים ורקעים סוציו-אקונומים שונים להצליח בזכות כשרונם, יכולותיהם ונכונותם להשקיע עבודה רבה. ענף ההייטק נשען ברובו על השקעות, בלעדיהן ענף ההייטק לא יוכל להתפתח והמשך קיומו מוטל בספק. בימים אלו ענף ההייטק נמצא בבעיה של גיוס כספים – חברות שתכננו לגייס כסף בקרוב או שצריכות לגייס כסף בגלל הרעה במצבם העסקי נמצאות בסיכון מידי לקיומם. עינינו הרואות כי נוכח המצב אליו נקלעה החברה הישראלית (והעולם בכלל), קשה יהיה לגייס כספים בתקופה הקרובה. בהקשר זה יוער כי חברות המצויות בשלבים המוקדמים (early stage) הן הפגיעות ביותר מאחר שמעבר להשקעות (ולפעמים מימון חלקי של הפיתוח על ידי רשות החדשנות) אין להן מקורות הכנסה והן חייבות השקעה כדי להתקדם ו/או לשרוד.

הלכה למעשה, צינור ההשקעות להייטק הישראלי הולך להתכווץ דרסטית ובהתאם נדרשים מאמצי ממשלה לעידוד הענף. פגיעה בענף ההייטק תביא לנזק בל ישוער לכלכלת המדינה, אך יותר מזה: לתדמית המדינה ולהגדרתה כמדינה מתקדמת ונאורה. חשוב להבין כי ענף ההייטק מושפע ישירות מהפגיעה הכלכלית בכלל המשק. ענף ההייטק כענף מייצר ומוכר, יספוג פגיעה קשה במקרים בהם, נוכח המצב הנוכחי (בין אם משום שנקטו בהליך חדלות פרעון ובין אם משום ירידת הביקוש) חברות לא יזקקו עוד לשרתים, יקטן השימוש בתוכנות, וכתוצאה מכך חברות ההייטק ימכרו פחות. עבור חלק מחברות ההייטק הקטנת המכירות היא למעשה מעבר מרווח להפסד, ואם אין לאותן חברות מספיק מזומנים, יהיה עליהן לגייס כספים (שכאמור במצב הנוכחי מהווה הדבר בעיה בפני עצמה), או שמא יהיה עליהן להכריז על עצמן כחדלות פירעון. זהו כדור שלג מתגלגל שיוביל לפגיעה אנושה בענף.

המלצות

1. שימוש בתכנית של רשות החדשנות

רשות החדשנות משמשת כזרוע הממשלה לקידום ההייטק. כחלק מהיכרותה עם פעילות ההייטק בישראל, יצרה הרשות תכנית הקרויה "תכנית לסיוע למשבר הכלכלי בהייטק ולסיוע בהאצת המשק".

א. במסגרת התכנית מוצע להעמיד מענקים בהיקפים זעירים, המסתכמים לידי סכום של עשרות מיליוני ₪ בלבד. יוער, כי מדובר בפחות ממיליון ₪ לפרויקט, מה שאיננו מספיק כלל ליצירת מוצר או הקמת חברה פעילה. אנו סבורים כי יהיה זה נכון להקצות מענקים אלו, מתוך המטרה הכוללת לתמרץ את אותם אנשים המחפשים פריצות דרך במלחמה נגד וירוס הקורונה.

ב. המשך טיפול ב"בקשות מדען" – מדובר בתכניות השקעות סטנדרטיות של הרשות, ללא קשר לקורונה. תכנית זו כוללת מימון של כמחצית מעלויות הפיתוח של חברות ההייטק, הממומנות על ידי משקיעים נוספים. על פי פרסומים שונים, זכתה הרשות במימון מיוחד, וקיבלה עבור שנת 2019 תקציב בסך של 1.75 מיליארד ₪, וב-2020 סך של 1.85 מיליארד ₪. בשלב זה, אין תוספת תקציבית אמיתית לרשות, ומשכך יש להגדיל סכום זה משמעותית. יוער, כי נכון לשלב זה אין בידנו מספיק נתונים על מנת להעיר ביחס לגודל התוספת התקציבית כאמור.

ג. "כלי מימוני היברידי"- מדובר במסלול חדש של הרשות לפיו יינתן לחברות כסף באופן של הלוואה המירה (SAFE/CLA) או בצורה של Co-Investment על ידי גופים מוסדיים, בנקים או בנקים להשקעות שישלבו בהשקעתם קרנות הון סיכון או גופי השקעה פרטיים המתמחים בהשקעות בהייטק, כאשר המדינה תיתן בהשקעות אלה רשת בטחון מצד אחד ותיקח אחוז קטן מעליית הערך כעבור 8 שנים. תכנית זו לוקה בחסר וקיימות בה מספר בעיות אינהרנטיות אולם אין ספק כי הכוונה טובה. למוסדיים לא חסר כסף להשקיע ודחיפת המוסדיים להשקיע בהייטק צריכה להתבצע בדרכים אחרות. חיסרון נוסף הוא שמוסדיים אינם יכולים לעסוק בהשקעות קטנות וגם אם התוכנית הזאת תצליח, השקעותיהן תהיינה בסיבובים מתקדמים של חברות עם צ'קים גדולים. דווקא שם נראה שאין מחסור כה קשה בכספי השקעות ואם לא יושקעו בחברות בתחילת חייהן, בשלב כלשהו לא יהיו חברות גדולות להשקיע בהן.

2. תכנית עידוד

תכנית עידוד הינה תכנית להזרמת כסף נדרש לעידוד תעשיית ההייטק, כאשר העלות לממשלה בהסתכלות לטווח הארוך היא נמוכה יחסית, וזאת ביחס לכל תכנית אחרת. יישומה הוא בר ביצוע על ידי רשות החדשנות והיא מאפשרת מקצוענות בהשקעות מה שמהווה פקטור משמעותי במיוחד, הואיל ובביצוע השקעות בחברות רעות יש יותר נזק מתועלת (חברות כאלה מעסיקות כוח אדם יקר החסר בחברות ה"טובות" בעלות הפוטנציאל).

להלן עיקרי התכנית:

א. השקעת הממשלה בתכנית, שתנוהל על ידי רשות החדשנות, סכום של כמיליארד ₪ לשנה הקרובה. בתום השנה תידרש בחינה של הכדאיות להמשיך בתכנית או להפסיקה.

ב. רשות החדשנות תשקיע אף היא סכום זה, וזאת במקביל להשקעות של קרנות ההון סיכון בהשקעה המהווה matching זהה להשקעה של הקרן, דולר כנגד דולר, תנאים זהים לחלוטין למעט:

o לרשות לא תשמר זכות Pre-emptive (כלומר, שמירה על חלקה באחוז מהון המניות בסיבוב הבא על ידי הצטרפות לסיבוב זה).

o הרשות לא תמנה לחברה נציג או משקיף בוועד המנהל.

ג. השקעת הרשות כאמור לא תדרוש מהרשות את בחינת החברה. הרשות תבצע את ההשקעה תוך הסתמכות על ה-Due Diligence שתבצע הקרן המשקיעה. זוהי למעשה "השקעה עיוורת", שתתבסס על הצהרת הקרן שבוצע DD מעמיק ושמטרת ההשקעה היא יצירת רווחים שיהיו רלוונטיים להשקעה הספציפית.

ד. הרשות תאפשר לקרנות לחתום איתה על הסכם גלובלי לביצוע Co-Investments כאלה. מנהלי הקרנות יערבו על ביצוע ההסכם, והחשוב בהקשר זה הוא שכאשר הקרנות יממשו את מניותיהן הן היו חייבות לדאוג במקביל למימוש המניות הרלוונטיות של הרשות – דולר לקרן, דולר לרשות.

יתרונות התכנית: בניגוד לכספים המוקצים לקרנות אשר גובים עליהם דמי ניהול, כספי תכנית העידוד הם נטו לתעשייה ללא דמי ניהול.

בנוסף, בהיעדר כספי מימון, כסף זה ישמש קרנות להשקיע יותר בחברות חדשות או לבצע ביתר קלות השקעות המשך בחברות שבהן השקיעו בעבר ושזקוקות להשקעות עד שהשוק העולמי יתאושש או לצרכי המשך גידול והתפתחות.

כמו כן, במסגרת התכנית המדינה לא אמורה להפסיד כסף. בהנחה שקרנות משקיעות היטב (ובדרך כלל השקעות אחרי "אסונות" כאלה מתגלות כהשקעות טובות – על סמך לקחי השקעות שבוצעו ב 2001/2 וב- 2008/9), המדינה תהנה מההחזרים מתוך ההצלחות של החברות בהן הושקע הכסף.

המדינה אף נהנית מעבודת ה Due Diligence וממאמצי הקרנות לטפח את החברות שלהן, ללא השקעת עבודה, מאמץ, כח אדם מקצועי-איכותי לנושאים אלה (שאינו בנמצא במשרדי הממשלה).

חשוב לציין כי במסגרת התכנית אין כופים כאן על הקרנות להשתמש בכסף. יש קרנות שגייסו לאחרונה, יש להן מספיק כסף והן תוותרנה על תוספת כסף זאת. מאידך, קרנות קטנות או קרנות שתכננו לגייס כסף בקרוב ונשאר להן מעט כסף להשקיע בחברות חדשות או בחברות הפרוטפוליו שלהן, יהנו מאוד מהיכולת לתת לחברות שלהן מסלול המראה ארוך יותר, מה שיכול לשנות לחברות אלה את גורלן.

באותו הנושא: תוכנית מעשית להשקעה ממשלתית שתסייע לצמיחת סקטור ההיי-טק בעקבות משבר הקורונה

הפוסט המלצת הפורום לשר הכלכלה: הקמת קרן נוספת להשקעה בסטרטאפים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדות חברותיך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')

קודם כל אנחנו חושבים מה אפשר לעשות יותר או לעשות אחרת. איך מוכרים ללקוחות מרחוק, אילו צרכים חדשים מתעוררים בשל הקורונה? אחר כך איך מנהלים עבודה מרחוק, איך מתמודדים עם התזזיתיות של ההנחיות, היכן אפשר לחסוך בהוצאות?

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

הפתעות תמיד תתרחשנה, והן תבואנה ממקור בלתי צפוי ובזמן מפתיע. שמור רזרבה לעת צרה. משברים חולפים לבלי שוב למרות שתוך כדי המצב נראה אבוד. עם זאת בניגוד למשברים קודמים נראה לי שהפעם יהיו שינוים שיישארו עימנו לזמן ארוך.

3. האם אתם מפעילים עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?

כל החברות ממשיכות לפעול מהבתים. כ- 20% מהעובדים באים לעבודה ( ייצור, IT). חלק מהעובדים יותר יעילים, חלק מאבדים כיוון וחלק מתקשים מסיבות אובייקטיביות (ילדים). הישיבות בזום הרבה יותר קצרות. ההנהלה נדרשת ליותר מחשבה ומאמץ כדי לשמר את הארגון ממוקד.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

שינויים רבים:
• הרבה יותר עבודה מהבית. אני צופה שכאשר נחזור לעבודה רגילה חלק מהעובדים יבקשו לעבוד מהבית. ואם הם יעילים בבית, למה לא.
• תעשיית השיתוף (WeWork, Uber, etc.) תימוג. מי ירצה לשתף בעידן הקורונה.
• הלאומיות תגבר הגלובליזציה תפחת.
• נרכוש יותר באינטרנט ופחות בחנויות.
• נתקין מסכים גדולים בבית ונלך פחות לקולנוע.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)

הממשלה פועלת למינימיזציה של מספר המתים מקורונה על חשבון הכלכלה והחברה. יותר אנשים ימותו מאבטלה, טיפול רפואי לקוי ופשיטות רגל. אלא שהם לא נספרים כקורונה ולכן לא מעניינים את ראש הממשלה והתקשורת. ההיסטוריה תשפוט את ההיסטריה שנטע ראש הממשלה דרך הטלוויזיה בכולנו.
בינתיים מיליון מובטלים משלמים את המחיר.

הפוסט חמש עם זהר זיסאפל, מבכירי תעשיית ההייטק – הממשלה פועלת למינימיזציה של המתים מקורונה ע"ח הכלכלה והחברה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת חברתך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')

אנחנו פועלים כמעט במתכונת רגילה. למען האמת יש לנו יותר עבודה מכרגיל מכיוון שעסקים רבים בישראל ובעולם משתמשים ותלויים בשרותי האחסון של אמזון (AWS) ותשתיות הענן שלנו. באותה עת אנו ממשיכים לגייס עובדים ומחפשים אנשים טובים.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

במישור העסקי, משבר הוא הזדמנות מיוחדת לעצב מחדש את החברה שלך. כך שאני מאמין שאסור למנהלים להחמיץ את ההזדמנות הזו. מאז 2008 חיינו בעולם ללא משברים. אז כשיש לך אירוע שקורה אחת ל-10 שנים (בערך) אתה צריך להתייחס איליו כהזדמנות. ה- די אן איי של חברות גדולות מעוצב בזמני משבר והם יוצאים מהמשברים חזקים יותר.

3. האם אתם מפעילים עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?

כן, רוב הצוותים שלנו מסביב לעולם עובדים מהבית. רק חלק קטן מגיע למשרד. בעיקר האנשים שצריכים לעבוד במעבדות או לטפל במשימות דחופות של שרות לקוחות. לצד העובדה שיש הרבה חסרונות לעבודה מהבית יש כאן גם הזדמניות. אנשים לא מבזבזים זמן בפקקי תנועה, מספר הישיבות מצטמצם, אנשים נעשו ממוקדים יותר במשימות הקריטיות. אז בסופו של יום אני לא רואה שינוי משמעותי בפריון. יתכן והמצב שלנו שונה מאחרים כי כל התשתיות שלנו עובדות על ענן AWS ואנחנו יכולים לשנות את נפח התעבורה למעלה ולמטה בצורה קלה. לכן קל לנו לאמץ את מודל העבודה מהבית.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

אני חושב שכולנו נצטרך להתרגל למציאות החדשה. כולם ישתמשו ביותר כלים שיאפשרו עבודה מהבית כך שטכנולוגיות חדשניות יהיו נחוצות יותר מבעבר. חברות ישתמשו יותר במחשוב ענן, יותר בשיחות ועידה בוידאו, ופחות בנסיעות. כך שכולנו נצטרך להתרגל לעשות עסקים בצורה קצת שונה. כמו כן, כלי בינה מלאכותית יהפכו עוצמתים יותר ופופלארים יותר. אני רק מקווה שהממשלות ברחבי העולם לא יעשו בהם שימוש לרעה.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)

אנחנו עדיין באמצע המשבר כך שמוקדם להסיק מסקנות. אני חושב שהממשלה צריכה להתמקד בסיוע לעסקים קטנים ובינונים ולאנשים שלא יכולים לתמוך כלכלית במשפחותיהם. בעולם ההייטק חברות הזנק וחברות הייטק ישראליות צריכות לקבל סיוע מהממשלה. חברות רב לאומיות גדולות המחזיקות סניפים בישראל צריכות לסייע בנידון. אנו משתדלים לתרום את חלקנו בכל מקום שאנו יכולים. זו גם הציפיה שלי מכל העובדים שלנו והם מודעים לכך היטב.

הפוסט חמש עם בילי הרבויה, מנכ"ל מרכז הפיתוח של אמזון בישראל – ה-DNA של חברות גדולות מעוצב בזמני משבר והם יוצאים מהמשברים חזקים יותר. הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת ראשות החדשנות עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')

הרשות נדרשה לצמצום כח אדם ל-30% כשאר המגזר הציבורי. מרבית העובדים עובדים מהבית. אל מול הצמצום בכח אדם, פעילות הרשות רק גדלה, הן בהיבט משבר הקורונה (3 קולות קוראים בשני מחזורים למציאת פתרונות טכנולוגיים סביב המשבר- 400 בקשות התקבלו כבר במחזור הראשון) והן בהיבט המשבר הכלכלי הנובע ממנו, כפי שיפורט מטה.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

במצב אי ודאות צריך לנקוט לדעתי בשני אמצעים העלולים להיות סותרים זה את זה:

האחד- הקטנת קצב שריפת המזומנים במידה ויש פגיעה בהכנסות והשני- שימור "כח אש" ליום שאחרי. יש להפגין מנהיגות מכילה, מחבקת אך מתווה-דרך. דמות המנהיג קריטית לצליחת המשבר.

3. איזה תוכניות מיוחדות הפעלתם לסיוע לחברות הייטק בתקופת משבר זו?

הרשות פועלת ביחד עם משרד האוצר ליצירת חבילה כוללת של פתרונות שיהיו מותאמים לכל אחת מאוכלוסיות ההייטק (הזנק, חברות צומחות, חברות גדולות). במקביל ובמסגרת תכניות הרשות אנו פועלים לקיצור זמני התגובה עד למתן המענקים וכמו כן להקלות נקודתיות ללקוחותינו בדרישות הבירוקרטיות המתחייבות מהם.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

אנו ברשות פועלים תחת הנחה שהמשבר הבריאותי יסתיים ברבעון השלישי של השנה ואילו המשבר הכלכלי יימשך כשנה אחריו. אנו מעריכים כי מערכי הטיסות יחזרו בהדרגה, אבל לא בהיקפים הקודמים. ההייטק צפוי לשנות את פניו תוך הדגשת: הקמת מערכי מכירות אפקטיביים, השקעות בטכנולוגיה עמוקה והטייה נוספת לטובת עבודה מרחוק.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריך לשנות בהיערכות הממשלה לתמיכה בתעשיה בעיתות משבר, מה הציפיות שלך מהתעשיה בתקופה זו?).

במשבר הנוכחי חודד הצורך בתעשיית ייצור מקומית מבוססת שתוכל לספק חומרי גלם נדרשים לתעשיית ההייטק גם כאשר שרשרת האספקה הגלובלית נפגעת. בהקשר של ניהול המשבר- נראה שהגישה של הממשלה חיובית, חשוב להקפיד להפעיל מהר את כלי הסיוע על מנת שיהיו רלוונטים לתעשייה בזמן אמת.

הפוסט חמש עם… אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההייטק צפוי לשנות את פניו" הופיע לראשונה ב-Chiportal.